כי מדובר בדיון אינטרנטי. ומסוכן להציע את זה כאפשרות.
באמת מסוכן להציע את זה כאפשרות? מה כ"כ מסוכן בזה?
את חושבת שאם אני הצעתי לבדוק את הכיוון של תסמונת אספרגר יש סכנה שמיד הבחורה ברוב טמטום תצביע על אחותה ותגיד 'יש לך אספרגר'?
או שאולי היא תלך לקרוא על זה קצת, ואם זה ייראה לה כיוון אפשרי, היא אולי תציע לאחותה ללכת לאבחון?
ואם האבחון יאמר שיש לה - זה אומר שטוב שהצעתי, ואם יתברר שלא (או שהכותבת תשלול את האפשרות הזו אחרי קריאה קצרה בנושא) - אז מה הבעיה?
ולמה כשבשמת ממהרת להציע 'התעללות' באינספור דפים אז אף אחד לא קופץ ואומר שזה מסוכן?
מיד אחרי הודעה אחת קצרה (למשל בדף
הגירושים שלי) - ישר מציעים 'התעללות'.
- לאבחן מישהו כמתעלל מתוך כמה מילים זה לא מסוכן?
ולהציע את האפשרות לאספרגר זה כן מסוכן?*
או שאולי אנשים חושבים שאספרגר זה איזה נגע נורא ואיום, (כלכך נורא שזה אפילו יותר מהתעללות), ולכן זה כ"כ מקפיץ אותם?
בעיניי עם כל הקושי שבאספרגר, זה לא כזה נגע נורא, ולכן לא נראה לי נורא להציע את זה כאשר יש איזשהו
סיכוי שזה המצב.
כל העניין בהצעות הוא - שהן
הצעות.
אף אחד לא אומר שמעצם זה שהציעו אותן הן נכונות בהכרח.
זה רק
כיוון לבדיקה !
(מה כ"כ קשה להבין בזה?)
***************
יש עוד כל כך הרבה תסמונות \ בעיות שיכולות להקשות במצבים חברתיים, ואליהם כנראה את לא מודעת. ולהזכירך [למרות שהכרזת שאת יודעת זאת] ולא הכל מתחיל ונגמר באספרגר
נו, אני שוב לא מבינה מה הבעיה?
נכון, יש עוד הרבה תסמונות/בעיות. אז מה מונע ממך כפסיכיאטרית להציע כיוונים נוספים לבדיקה?
למה הכיוון שהצעתי הוא לא לגיטימי?
גם אם לא הכל מתחיל ונגמר באספרגר - זה עדיין יכול להיות אספרגר. אז אם אף אחד לא יציע את זה, איך היא תדע לבדוק את זה?
***************
וחבל שאת לא קראת אותי בשים לב, כי יש לך כל מיני אי דיוקים (האם אני צריכה להבין מזה שאת בכ"ז לא ממש לוקחת את הדברים שלי ברצינות? קצת מעליב...):
אני חושבת שאת לא מרגישה נוח עם המילה תסמונת יחד עם אספרגר - אני בעצמי ציינתי במפורש שאספרגר זו 'תסמונת'.
אני פסיכיאטרית. בלי אולי. מי כתב שאת 'אולי' פסיכיאטרית? כתבתי שאת 'אולי יודעת הרבה'. חבל שאת קוראת מה שבא לך.
פשוט נראה לי מוזר שאת מנסה ללמד אותי על המקצוע שלי
מי ניסה ללמד אותך. נדמה לי שאת הגעת לכאן וניסית ללמד אותי...
וסליחה אם הניסוח שלי בוטה בעינייך. את הניסוחים העדינים אני שומרת לבית החולים.
קודם כל, אני מבינה מהמשפט הזה שאת חושבת שרק בבית החולים את צריכה להיות עדינה, וכאן את יכולה להיות בוטה.
זה בסדר. אך אם כך אני מבינה שה'סליחה' שלך היא לא באמת סליחה, כי בעצם אין לך בעיה עם זה שאת בוטה. אז למה לומר 'סליחה' אם את לא באמת מתכוונת?
שנית, אם באמת את חושבת שכאן אפשר להיות בוטים, כי כאן זה לא בית חולים,
מדוע הפריע לך שכתבתי בדף ההוא מילים מפורשות? מדוע הצעת לי להיות יותר 'עדינה'?
למה לך מותר להיות בוטה ולי אסור? ואיך בדיוק את משמשת לי דוגמה אישית?
ואם חשוב לך לא לפגוע באופן כללי, אז למה לא גם כלפיי?