מעולם לא דיברנו על פונדקאות

קראתי לא מזמן ספר שכתבה אשה שאמנה תינוקות.
תמרוש רוש, מה שם הספר?
האשה חיה בישראל?

_קראתי לא מזמן ספר שכתבה אשה שאמנה תינוקות.
תמרוש רוש, מה שם הספר?
האשה חיה בישראל?_

האשה אוסטרלית, חיה בסידני, ואני לא זוכרת את שם הספר...

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

הדסהעמה גס מצוי
לא אהבתי איך שהתבטאת כלפי ״אייני יודעת כמה את״ וגו. שלמעשה התכוונת לומר ר שלדעתך אייני יודעת כלל.
אני פשוט מתעבת צורת דיבור כזו.
כל שכן לידיעתך אני בקיאה ביותר בהליך. ויש צורך בטיפול הורמונלי כדי להבטיח שהריון ישתרש.
בעיני זה צומת דרכים רצינית וטוב שאינך ממהרת.בעיני עדיף לקבל תרומת ביצית, זה מה שהייתי עושה. גם ויתור על הורות לגיטימי בעיני.
וכולנו מנצלים??? אני ממש לא חושבת כך. אנחנו בוחרים היכן לגור, מה לקנות ואיך להתייחס לזולת
אני פסקנית לגבי מהי דעתי בנושא, אחרי כמה שנים שחפרתי בנושא מהרבה היבטים. שתי חברות שנעזרות ונדקאית וחברה אחרת שחושבת ברצינות להיות פונדקאית. אני מרשה לעצמי לשפוך כאן כי עבור החברות אני תומכת כמה שאני יכולה ולא מעלה בצורה רגשית את הקשיים שלי.

כאישה שעברה טיפולי פוריות תקופה ארוכה, ללא הצלחה, אני נמצאת עכשיו בצומת הזו שבה אני מתלבטת בין קבלת תרומת ביצית (שכאן דווקא האישה התורמת כן מקבלת כמויות עצומות של הורמונים תמורת תשלום נמוך מאד), שלא בטוח שתצליח, פונדקאות (רק בחו"ל, בארץ אין סיכוי שיהיה לי את סכום הכסף הנדרש) וויתור על ילדים בכלל.

זה לא שחור/לבן: או ילד ביולוגי או עקרות. יש עוד אפשרויות והן עלו בדף במפורש, גם אם נשים מסוימות מסיבויהן פוסלות אותן מראש: אימוץ, אומנה. ומה שמדהים, שהן פחות בעייתיות מבחינה מוסרית.

פונדקאות בהחלט כרוכה בטיפול הורמונלי, כי העוברים האלה הושגו בשאיבת ביציות ואין יותר מדי, כך שיש לוודא השתרשות. בנוסף, ההורים השוכרים דורשים ברוב המקרים שהפונדקאית תתחייב לניתוח קיסרי, כדי לקבל תינוק כמה שיותר untouched מה'אירוח' בגוף של זרה. אני גם הייתי מתעקשת על כך - לכי תדעי מה הוא יכול לחטוף ממעבר בתעלת הלידה המזוהמת של זרה ענייה שחיה בתנאים לא ברורים.

התערבות בתזונה ובאורח החיים נפוצה גם היא - אם אני הייתי מקפידה בהריון שלי לצרוך רק מזון בריא ורצוי אורגני ובלי כימיקלים, האם לא אנסה להגן על עוברי מאותם כימיקלים וחסרים? אני בהחלט הייתי מנסה לכפות זאת על הפונדקאית כדי למנוע נזק לעובר שלי, שנמצא שבוי בגוף של זרה, מחוץ לשליטתי. בעיניי המצב המלאכותי הזה מעביר אנשים על דעתם.

9 חודשים של לחץ וחוסר אמון מובילים לחצי-כליאה של הפונדקאיות בזמן הזה. ומייד אחרי הניתוח יש מעבר חד מפיקוח הדוק לאדישות גמורה - זורקים אותן בחזרה למקום שממנו באו. העבד עשה את שלו, העבד יכול ללכת. ורק שלא תראה את התינוק שבשבילו הקריבה כל כך הרבה, תוצר עבודתה לא יכול אפילו לגרום לה גאווה פשוטה של עבודה שבוצעה על הצד הטוב ביותר.

לכי תדעי מה הוא יכול לחטוף ממעבר בתעלת הלידה המזוהמת של זרה ענייה שחיה בתנאים לא ברורים.
שלא לדבר על חד הורית שאינה נשואה שומו שמיים...

האמת שנראה לי שניתוח הקיסרי זה למנוע הסתבכויות אפשרויות בלידה, אבל אולי אני נאיבית. ואולי זה חלק מנושא של השליטה במה שקורה- ניתוח מתוכנן.
בארץ, בכלל יש לחץ מטורף בנושא של הולדה.

יש לי חברה שמתקשה להביא ילדים לעולם, והיא מנסה למצוא את הסיבות הרוחניות לכך. אני מאד מעריכה את זה. נראה לי שזה מה שגם אני הייתי עושה. למרות שמי יודע?? בעלי מאד מתנגד לאימוץ(זה חלום ילדות שלי- לאמץ).
אוף למה נכנסתי לדף הזה שוב.

אני חושבת שקצת יצאו מפרופורציות בדיון הזה.
לא חוויה קלה, אך לא חייבת להיות נוראית כל כך כפי שמתואר פה למעלה. אל נשכח שרוב הנשים מתעברות ויולדות ונכון שלא הכל סוגה בשושנים, אבל בחיית, פרופורציות.
הריון. ברכה. אם מישהי מוצאת בליבה ונפשה את הרצון ואת הכוח, מי אנו שניקח לה את הזכות?
כל אחד זכאי לעשות את החישובים שלו עבור עצמו ומשפחתו, וסכום שכזה יכול להציל משפחה.
ומאיפה הרעיון המוזר והמזעזע שאחרי הלידה "מחזירים את האישה לחור שממנו באה" ?
קצת מוקצן לטעמי, ולא בטוב טעם.
דווקא מעניין אותי לדעת למה אחת העם טעונה כל כך בנושא.

_אבל אומנה זו חוויה שונה לגמרי מלהיות הורים.
לומר לאישה ואיש הכמהים לילד משלהם, שלא ניתן להם : ״למה לא אומנה?״
זה חוסר רגישות משווע.
כשזה בא מפיה של אישה שבעצמה ילדה-
זו כבר כמעט יהירות._

תודה על ההבנה.

זה לא שחור/לבן: או ילד ביולוגי או עקרות. יש עוד אפשרויות והן עלו בדף במפורש, גם אם נשים מסוימות מסיבויהן פוסלות אותן מראש: אימוץ, אומנה.

לא כל אחד יכול לאמץ, ומסיבות שהן לא תמיד נוגעות בצורה אובייקטבית לקשירות של המועמד או המעומדת להיות הורים.

זורקים אותן בחזרה למקום שממנו באו. העבד עשה את שלו, העבד יכול ללכת.

הגזמה. אולי יש מקרים בזויים כאלו, אך לכתוב את זה בצורה גורפת זאת הכפשה, ואני לא תומכת בתהליך הפונדקאות.

דווקא מעניין אותי לדעת למה אחת העם? טעונה כל כך בנושא.

דווקא מעניין אותי לדעת למה אחת העם?? טעונה כל כך בנושא.
אותי מעניין יותר לדעת למה אתן כל כך לא טעונות בנושא. נכון, יש את אלו שפשוט נהנות מהריון ולידה, אבל זו ממש לא הנורמה של הפונדקאיות.
ראיתן את הסרט על פונדקאות בהודו?

לעניות דעתי בעבר אישה נשואה לא יכלה לשמש פונדקאית מאיזה בחינה הלכתית מן הסתם.
אאל"ט זה בשביל שיהיה לה יותר קשה להחליט שבעצם היא רוצה את התינוק לעצמם (וברור שיהיה עניין משפטי ארוך עד שהתינוק כבר יהיה בר מצווה).

אני אם לילדים, מגדלת אותם מרחם ומלידה ועד בכלל, מכירה כמה זוגות שיקרים לליבי שנעזרו בפונדקאית, מבינה את מצוקתם ואת טוהר כוונותיהם ועדיין ממש לא מסכימה שההליך הזה תקין מוסרית.

אם כבר אז במסגרת משפחתית, למשל שאלתי קרובת משפחה (שאחיה השתמש בשירותי אשה פונדקאית, וההריון לא נקלט), מדוע היא לא תשמש פונדקאית עבורם?

למה זה נושא טעון בעיני?
לא סגורה על זה. אולי בגלל שבעיני זה ניצול של החלש ע"י אנשים עשירים ממנו עם גושפנקה חוקית.
סתם דוגמא. פונדקאית לא רוצה לקחת ימי מחלה\חופש בעבודה כי לא רוצה שידעו. האם העתידית בתיאום עם הרופא שהיא משלמת לו פרטי , קובעת לה תורים בימים שלא רוצה שתלך לעבודה כי עדיף לנוח אחרי פרוצדורה מסויימת. קשה לי עם זה. המטרה זה תינוק. האמצעי זה אדם, לא אינקובטור. כמו שכתבו פה, יש רצון לשלוט בדיוק על כל מה שקורה אצל הפונדקאית:מזון, עישון, חיי מין, חיי חברה... וזה בעיה גדולה מאד. בעיני זה פוגע בחופש הפרט.
אני חושבת שמי שפונדקאית לא ממש מבינה את זה הרבה פעמים, עד איזה רמה יכנסו לה לנשמה.
ופונדקאיות בהודו זה בכלל תעשיה שלמה.
רחם זה משהו בשירות המדינה, בארצינו. הי!! זה הרחם שלי!!
אגב, אין לי בכלל שום טענה לפונדקאיות. ואני מאד בעד בחירה חופשית. בכל זאת זה כואב לי מאד לראות את זה.

ויש שמתנסחות טוב ממני
http://2nd-ops.com/hanna/?p=66407
http://naama-carmi.com/2011/07/27/%D7%A ... %99%D7%AA/

מאמר די מקיף על פונדקאות זה מהמדריך לפוריות ופריון

חנה בית הלחמי במאמר מנומק נגד פונדקאות

קראתי בסופש האחרון כתבה ב7 ימים "אב הבית". אין עדין לינק אבל רוצה לשתף במחשבותי:
במאמר מצוטט המשורר אילן שינפלד כך:
"שמתי לב שבמשך כל השיחה הפונדקאית הרכינה ראש,
לא הביטה לי בעיניים ונראתה עצובה. כאשר הגיעה זמן החתימה על החוזה המתרגמת הכניסה פנימה כרית דיו, הפונדקאית נעמדה ליד השולחן, לחצה את הבוהן בכרית, ו-45 פעם, כמספר עמודי , הטביעה אגודלה בשולי כל דף. זה היה הרגע שבו הבנתי שמדובר בעסק. שלא יעזור כלום: אני גבר לבן, מערבי שעושה עסקה להבאת ילד לעולם עם אשה אנאלפביתית מהעולם השלישי (....) יצאתי משם מוכה ואפילו חשבתי לבטל את הכל. למזלי באותו ערב הוזמנתי לארוחה אצל דיפלומטים מהגרירות הישראלית, שהזדהו עם הקושי שלי. אבל מתוך הכרותם את החברה ההודית בכלל ואת נושא הפונדקאות בפרט, הם הרגיעו אותי, שבכסף שתקבל הפונדקאית היא תוכל לממן חינוך לבתה, או מגורים למשפחתה."

הדיפלומטים הבינו את הקושי שלו? הוא רוצה ילד אבל לא מסתדר עם נשים? האם הוא חשב על זה שאולי הטבע ניסה להגיד לו משהו בזה? ומה לגבי הקושי של האישה ההודית?
האם יש צורך להוסיף על דבריו עוד פרשנות בכלל? למרות שהמילים זועקות אומר את המובן מעליו. האיש אגואיסט ברמות קשות, התאומים התינוקות ש50% מהגנים שלהם נגזלו מאמם וברגע שיצאו מרחמה נגזלו באכזריות חסרת מוסר ולא זכו לינוק את החלב שלהם גופם זקוק ואת חיבוקה האוהב של שלהם נפשם זקוקה. האם אולי תוכל לממן לבתה חינוך ומגורים, אבל כל חיה נפשה תשאר פצועה בגלל זה. כי אהבה של אמא זה עניין פיזיולוגי, לא משהו שאפשר לבחור בו בכלל.
משווים פונדקאות לזנות ולסחר באיברים- פה מדובר על סחר בבני האדם והשכרת רחם כאילו היה דירה. זה גרוע אלף מונים מזנות וסחר באיברים. בכל אמא הייתה אומרת לך שכי להמשיך לגדל את הילד שלה היא הייתה מוכנה ללא היסוס לתרום כליה ויותר מכך ולשכב עם כל העולם ואישתו, העובדה שהנשים ההודיות צריכות לבחור בין פונדקאות כולל תרומת ביצית לבין גידול בתנאים מינמילים של ילדיהם החיים היא לא שונה מ"בחירתה של סופי".
יש בעולם התפוצצות אוכלוסין, יש מליוני ילדים יתומים בעולם שמשוואים להצלה, למה לא אימצת ילד אחד מאלו? ואם יש לך כסף מיותר למה לא תרמת אותו להודית המסכנה שתגדל את בתה בתנאים נורמליים? על מה אתה כותב שירים אילן שיינפלד, מה שוות המילים היפות שלך אם הלב שלך נמצא במקום הלא נכון ואיבדת את היכולת הבסיסית להבחין בין רע לטוב
הסיפור הזה הוא כתמונה לעולם הקפיטליסטי המעוות שבו אנו חיים.

יפה מאוד. הייתי שולחת למדור מכתבים למערכת.

תודה. שלחתי. זה ההעתק של המכתב

באופן טבעי

באופן טבעי