מנטרה מפשפשת בת

למה החלטתי לפתוח את הדף הזה?
גם בשבילי, לזכור איך הייתה הדרך, בשאיפה שתתקדם בהצלחה.
וגם בשביל אנשים בתחילת תהליך הקשב, אולי אוכל לתרום משהו מנסיוני המצטבר...
אז ככה...
התחלתי לפשפש את הקטנה בגל 6 שבועות.
בהתחלה כשהיא הייתה עושה פיפי\קקי עליי ללא חיתול הייתי אומרת לה "פיפי\קקי" ,שתכיר את המילה.
וכמובן התבוננתי בה.
התחלתי להבחין שאינטואטיבית אנייודעת מתי היא עומדת לעשות פיפי, אז ניסיתי לשים אצבע על מה מרמז על כך וגיליתי שחוסר שקט, תנועות ידיים גדולות ונמרצות ותנועות עם האגן. אני מסבירה את התנועות בכך שאם תצטרכו להגיד למישהו "תעשה כאילו יש לך פיפי" זה מה שהוא יעשה...
ואכן, לאחר כמה ימים החלטתי לנסות, וכשהיא עשתה את "ריקוד האגן" לקחתי אותה מעל חיתול בד (לפני עידן הקערה) ואכן, זכיתי לפיפי על החיתול (ועל הברכיים

). עדיין לא ידעתי כמה מהר עליי לפשפש אותה מרגע שיש סימן.
ואכן, גם כשהייתי חושדת שזיהיתי, רק המחשבה על לפתוח את האוברול, בגד גוף, להפשי מהמכנסיים ולפתוח את החיתול (ר"פ, לוקח קצת זמן), הנחתי שלא אספיק במילא...
לא יכולתי להשאיר אותה עם פחות שכבות כי עדיין קריר באפריל...
בסוף החלטתי לנסות, וראיתי שאני מספיקה את ההפשטה.
בנתיים ייעדתי לכך קערה, והתחלתי להחזיק אותה מעליה.
חשוב מאד להיות רפויה בזמן ההחזקה, לכן כדאי למקם את הקערה במקום לא גבוה נדי, כדי שלא יהיה צורך לאמץ את הכתפיים.
אני הנחתי את הקערה על שידת ההחתלה, זה נח לי להפשיט אותה ומייד להרים מעל הקערה.
ברגע שאני מזהה שיש פיפי אני לוקחת אותה לשידה ובדרך מסתכלת לה בעיניים ומסבירה לה "אני לוקחת אותך לעשות פיפי".
מפשיטה אותה ומרימה אותה בתנוחת כריעה מעל הקערה.
בפעמים הראשונות חיכיתי שהפיפי יתחיל לצאת ואז אמרתי "פששששש" כדי שתזהה את הצליל עם שחרור הפיפי, כיום אני כבר אומרת את הצליל כשאני מחזיקה אותה מעל הקערה, והיא כבר מבינה.

בערך אחרי שבוע מתחילת הפשפושים היה לילה אחד בו היא הייתה עייפה אבל לא נרדמה, רק ינקה בעצבנות ואח"כ התעוררה כל 5 דקות עצבנית. חשבתי שיש לה פיפי אבל פחדתי לעורר אותה בכל שאוציא אותה מהמיטה, אז וויתרתי ובערך 30 דקות היא ממש הייתה עצבנית וקמה המון ובסוף נרדמה.
באותו הלילה בסביבות 3 היא שוב הייתה חסרת מנוחה, שוב שקלתי לפשפש, אבל לא רציתי לעורר. היא המשיכה להתעורר המון ולא להרגע. לאחר שעתיים כאלה נכנעתי ולקחתי אותה לשידה. ברגע שהפשטתי אותה והרמתי אותה, עוד לפני שהגעתי לקערה, היא עשתה עליי כמות אדירה של פיפי ואז הבנתי שהיא מתאפקת כבר שעתיים.
ואז החזרתי אותה למיטה והיא נרדמה מייד, אפילו בלי ציצי. וכאן יש עבורי 2 שיעורים.

אם היא החזיקה כל כך הרבה, כנראה שאני צריכה להפסיק להגיד לעצמי "עד שאפשיט אותה היא כבר תעשה בחיתול". ופשוט לקחת אותה.
גם כשהיה לה פיפי היא לא ישנה טוב, כך שאין צורך לחשוש לעורר אותה. אני יכולה לישון כשאני צריכה פיפי?

בלילה לאחר מכן שוב בהרדמה היא הייתה עצבנית, בסוף נרדמה והתעוררה לאחר 5 דקות. הפעם אמרתי לעצמי שאנסה לפשפש אותה, ואכן, פיפי! לאחר מכן הנחתי אותה במיטה ופתאום ראיתי שהיא מחייכת אליי חיוך מרוצה כזה... שמחתי מאד והיא אכן נרדמה ל-6 שעות רצופות... תענוג!
בבוקר שוב בקשה לעשות פיפי בסביבות 5.

איך אני מזהה בלילה שיש לה פיפי?
את ה"ריקוד" אני לא רואה אמנם מתחת לשמיכה, אבל אני שומעת אותה מצייצת בקול לא מרוצה, ומציעה לה ציצי ורואה שהיא לא נלהבת מכך, או לוקחת שלוק ומפסיקה. ואז אני מבינה שזה פיפי. לא קרה שלקחתי אותה לעשות פיפי בלילה וטעיתי. הכי קל לי לזהות את הפיפי של מתוך שינה.

גם בבוקר קצת אחרי שהיא קמה היא עושה פיפי, אז אני פשוט מציעה לה כשהיא קמה, מורידה לה את החיתול ומניחה אותה מעל הקערה, גם בלי סימנים מצידה. והיא לרוב אכן עושה.

לגבי קקי.
אני חושבת שאני מזהה כבר את הסימנים, אם כי הם מאד דומים לסימנים של "ציצי" ולא במקרה, היא אוהבת לעשות קקי תוך יניקה. לכן עדיין לא הצלחתי "לתפוס" קקי. עדיין עובדת על זה...
דווקא קקי כשהיא נמצאת בלי חיתול הוא מבאס, כי היא עושה פעם-פעמיים ביום, ובגלל שזה מעט פעמים (בהשוואה לאחותה הגדולה שעשתה 6-8 פעמים ביום בגיל הזה), אז היא עושה המון המון קקי בכל פעם, ותמיד זה "בורח" מהחיתול פרוש תחתיה (במקרה הטוב יש חיתול פרוש), וקקי זה כבר דבר שיותר קשה להבליג כשהוא נמרח עליך, ודורש מקלחת... קצת קשה ליישום עם 2 בנות בבית... (פיפי לא מרגש אותי בכלל... אפילו שאלתי את עצמי לא פעם, אם פיפי שכבר התייבש על הבגדים שלי מחייב החלפת בגדים או לא

)

איזה כיף שפתחת את הבלוג הזה! (גם אני תמיד חושבת לכתוב על חוויות הפשפושים אבל מתעצלת). קוראת בעניין רב! את מעודדת אותי לנסות גם בלילה. לגבי החלפות בגדים - אני נוטה כמעט שלא. בגיל הזה אין לזה ריח במיוחד אם מתייבש בשמש. מקסימום שוטפים בקצת מים ומייבשים בשמש. בהצלחה לנו

היי קרן, איזה כיף שהצטרפת.
הבן שלך מעט צעיר מהבת שלי, נכון? היא עוד מעט בת חודשיים.
אם תהיי מעוניינת את מוזמנת מאד לכתוב כאן, להתייעץ ולשתף... ברוכה הבאה.

ולענייני היום,
היום היה חם! הפשטתי אותה וחשבתילעצמי שבטח בגלל העירום היום ממש נתקדם. אז זהו, שלא.
בעמודת ההצלחות: 2 פשפושים בקערה.
בעמודת ההפסדים:
2 פיפי עליי,
2 פיפי על המיטה
1 פיפי על מזרן הפעילות
1 פיפי על אחותי המזועזעת

אולי כי לא לקחתי בחשבון את אחותה הגדולה, שמאד משפיעה על הניסוי האמפירי. ראשית היא מתעסקת עם הקטנה רוב שעות הערות שלה, כך שקשה להפריד בין נפנופי המצוקה של הקטנה לבין קריאות לפיפי...
ושנית, הריכוז שלי מחולק מאד בין שתיהן, כך שיותר קשה לי לשים לב.

אבל.... ההישג היומי:
קקי בקערה.
איזה כיף!
בדר"כ היא עושה קקי בזמן ההנקה. אבל היום ממש ראיתי שהיא צריכה וברגע שהפסיקה לינוק לקחתי אותה לקערה. ותוך 10 שניות קקי צהוב ומלא גאווה!
איזה כיף.

ושיעור נוסף שלמדתי היום.
בלילה פעמיים קמתי איתה לקערה בזמן שלי עצמי יש פיפי דחוף. בשני המקרים היא לא עשתה פיפי והמשיכה להתלונן. בפעם השניה חשדתי, אז אחרי שלא יצא לה כלום, השארתי אותה לרגע על המיטה, הסתכנתי במיטה רטובה, אבל לא נורא. רצתי לעשות פיפי וכשלקחתי אותה שוב לקערה, הפעם רגועה יותר, היא עשתה מייד. איזה מתוקה, היא חיכתה במיטה שלי והתאפקה ועשתה רק בקערה. מגיע ח"ח או לא?

שאלתי את עצמי איך אני אמורה להביע שמחה על ההצלחות, כדי לחזק אותה, הרי היא לא מבינה עדיין מחמאות.
היום בספונטניות החלטתי על "שיר הלל". היא הרי בטוח תקלוט את האנרגיה המבסוטית של השיר. מה שיצא הוא (בלחן של "יש לנו גולם במעגל"):
יש לנו פיפי\קקי בקערה!
נראה לי שזה יתפוס

לילה טוב ובהצלחה.

נהניתי לקרוא !

דרך אגב, אחותי, למרות שבעבר אף פעם לא התלהבה מתכנים 'באופניים' שדיברתי איתה עליהם,
הפתיעה אותי כשגילתה את הבלי חיתולים קצת אחרי לידת בתה, והיא היום מיישמת בגאווה עם בתה בת ה-1.7 כמעט מרגע הלידה.
תמיד הייתי בעד, ושמחתי שזה הגיע לא ממני.

בהצלחה ויופי על הבלוג !

שלום,
בלוג משמח ומרגש! יופי לכולכן!
בני גדל בלי חיתולים גם כן, ורציתי להוסיף הערונת על דבריך הנפלאים:
שאלתי את עצמי איך אני אמורה להביע שמחה על ההצלחות, כדי לחזק אותה, הרי היא לא מבינה עדיין מחמאות
היא מבינה גם מבינה!
פשוט לאמר ולשבח במלים שתבחרי. היא תגדל לתוכן

.
וגם - ככל שזכור לי, צורך לקקי היה מלווה אצלנו בגיל הזה בהפעלה של המון שרירים טבעתיים - פיהוק, הוצאת לשון, גלגול אישונים... אולי תמצאי גם אצלך כאלה.
בהצלחה רבה!

וואו, איזה כיף לי שקראתן ושהגבתן!
אני ממש מתרגשת.
וכל כך כיף לשמוע את חוויות הפשפוש שלכן. זה משמח ומחזק.

ולענייני היום, אתחיל בהצלחות, בעיקר כי אני לא יכולה להתאפק:
2 פיפי בכיור, כשאחד מהם בכיור זר (אצל חברה). איזה כיף, פשפוש מחוץ לבית.
ושיא היום מבחינתי: קקי מתחת לעץ! (הדברים שמרגשים אותנו היום... "-) )
הכל משמח במיוחד כי ביומיים האחרונים כאמור לא הלך משהו. במיוחד בלילה, שדווקא היה יותר קל בהתחלה.
אני מזהה בלילה שיש לה פיפי, אל פי תנועות האגן שלה. אבל כשאני מרימה אותה ומפשיטה היא מתחילה לבכות מאד ולא מסכימה לעשות פיפי. לפעמים אני מוותרת ומחתלת אותה ולפעמים היא עושה עלי. אני צריכה למצוא פתרון לנושא הזה...
הערב, לפני כמה דקות כשהשכבתי אותה לישון, היא התעוררה עם תנועות אגן של פיפי ובכי, לא הסכימה לעשות בקערה, ובסוף עשתה פיפי בשכיבה על שידת ההחתלה ואז המשיכה לבכות בכי אחר, עצבני, לא בכי של פיפי. מוזר... נראה איך זה מתפתח העניין הזה של הלילות.
כל טוב,
מנטרה.

שליחה על ידי מנטרה* » 05 מאי 2013, 20:45

ערב טוב לכל המפשפשים והמפשפשות!
בימים האחרונים שמתי לב שלפעמים כאשר אני מזהה בבירור שיש לה פיפי, אני מנסה לפשפשה מעל הקערה והיא בוכה ולא מסכימה, אך כאשר אני מוותרת ומחסבקת אותה היא עושה עליי פיפי... טוב, אם זה ימשיך, אני אתייעץ הדף המתאים ואחזור לעדכן...

קרה לי השבוע דבר משעשע, אבא שלי היה בחו"ל, כך שפספס את כל דיבורי הפשפושיפ של הקטנה, וכמובן שלא שמע על כך מעולם.
בכל אופן, הסיטואציה היתה כזו, אנחנו יושבים בסלון בית הוריי, פתאום אני מבקשת מאימי את הקערה. אימי מביאה ל יאת הקערה מחדר השירותים, אני אוחזת את הקטנה וזו עושה פיפי ישר לקערה, הכל בשקט ובלי הסברים, כולם ממשיכים כהרגלם ורק אבא שלי ההמום: "מה זה? איך ידעת שהיא צריכה?" ואז הסברתי לו על הפשפושים, והוא שאל אם היא לא רוצה גם עיתון...

בכל מקרה, זה כנראה נראה די מוזר, ילדה בת חודשיים שעושה פיפי בקערה, אני כבר קצת התרגלתי...

שיהיה לילה טוב.
מנטרה

הסברתי לו על הפשפושים, והוא שאל אם היא לא רוצה גם עיתון...
אצלנו, היה מתישב בגיל שנה על כורסא במרפסת וקורא עיתון

אולי זה קשור לפשפושים??

:-).

אצלנו סבתא (שחשבה שאנחנו משוגעים בהתחלה עם הבכורה, אבל רואה את הפירות שאנחנו קוצרים היום) יזמה (!) פשפוש בהצלחה באמבטיה שלה היום

מה אני אגיד לכם.. הגיעו ימות המשיח..

שליחה על ידי מנטרה* » 15 מאי 2013, 20:55

חג שבועות שמח מפשפשם ומפשפשות יקרים.
היום אני מאד גאה, 8:2 לטובתי!
8 הפשפושים כוללים 2 פשפושים בבית חברה.
2 הפספוסים כוללים:

פיפי בהתעוררות משינה כשאני לא בסביבה,
בקשה פיפי, הלכנו לכיור, לא יצא כלום, הושבתי אותה עליי ואז היא עשתה. לשמחתי בגלל שידעתי שיש לה פיפי, הנחתי על עצמי חיתול בד, כך שלא נרטבתי.

זה מאד משמח. בכלל, השבוע הלך די טוב, בערך 5 פשפושים מוצלחים ביום. והבטחון שלי עלה, כך שהפסקתי להסתובב בבית כשסביבה חיתול בד, אני מרגישה כבר בטחון בכך שאדע, ואכן כבר כמה ימים לא ניקיתי פיפי מהרצפה.
מחוץ לבית (בעיקר במפגשי החנ"ב) עדיין קצת קשה, היא עם חיתול רב פעמי ואני עסוקה גם עם הגדולה במקביל, כך שלרוב אני מספספת...

דבר משמח נוסף, כבר כמה וכמה פעמים שלאחר שפשפשתי אותה, הנחתי אותה והיא הסתכלה לי בעיניים וחייכה חיוך מרוצה, פספוסה בת חודשיים שאומרת לי "תודה אמא שהיית קשובה אליי", זה שווה את המחיר של כל החולצות הרטובות מפיפי ששילמתי עבור זה!

אני באמת מרגישה שהיא שמחה מהפשפושים, זה נעים לה, ואותי זה מרגש!
לילה טוב ויבש!
מנטרה.

כל הכבוד!
מקסים וממכר!
@}

שליחה על ידי מנטרה* » 17 מאי 2013, 20:27

תודה טנא

היום היה קצת פחות מלהיב, במניין הפיפים, 5 בכיור, 2 עליי ואחד על אימי...
באחת הפעמים שעשתה עליי אני חושבת שזה היה באשמתי... אחותי ואני צחקנו על איך היא אומרת שיש לה פיפי, אז בצחוק הסתכלתי לה בעיניים ואמרתי "תגידי פיפי, פיפי!" ואז היא פשוט עשתה... אני כבר חשדתי שהיא מבינה את המילה הזו, הרי כל פעם שהיא עושה פיפי עליי אני אומרת לה "פיפי" וכל פעם שאנילוקחת אותה לכיור אני מסבירה לה לפני "אני לוקחת אותך לעשות פיפי", אז כשהסתכלתי לה בעיניים ואמרתי פעמיים פיפי היא פשוט עשתה "על פי פקודה". הקטע המשעשע היה שמייד אח"כ היא חייכה חיוך ענק, כאילו היא הרגישה שהיא ריצתה אותי... מה שעוד יותר הצחיק אותי ואת אחותי בסיטואציה. (היא גם עשתה ממש מעט פיפי יחסית, אולי בכלל היא לא הייתה צריכה עדיין, והיא התאמצה במיוחד בשבילי?. בקיצור, הלקח נלמד, לא צוחקים על עניינים רציניים כמו פשפושים...
ובנושא אחר, ראיתי שבקשותיי (בלב) נענו, ויש ביום העיון מעגל בנושא פשפושים, איזה כיף, כל כך קיוויתי. במידה והכל ילך כתכנון אני רוצה להיות שם.
כמו שחברה, מפשפשת בדימוס, אמרה "כשמפשפשים, זה הדבר שהכי מעניין אותך בעולם", צודקת!
שיהיה רק טוב.

שליחה על ידי מנטרה* » 19 מאי 2013, 20:30

היום למדתי להאמין לה...
בבוקר היא עשתה פיפי, ולאחר 10 דקות התחילה שוב עם תנועות אי-הנוחות, שבדר"כ אני מזהה כפיפי. בהתחלה התעלמתי, כי לא נראה ל יסביר ששוב היא צריכה לעשות פיפי, אבל לאחר 5 דקות כאלה לקחתי אותה לכיור ו... קקי! משום מה אני תמיד מזנילה תא האופציה הזו, לא ברור לי למה...
בקיצור, אם זה נראה כמו פיפי, אולי זה קקי!
לילה טוב

שליחה על ידי מאיה* » 22 מאי 2013, 19:57

וואו! ממש נותן השראה! הלוואי עלי.. אני מנסה לעלות על הסימנים אבל צריך עקביות וקשה לעשות את זה כשיש עוד ילד בן שנתיים בבית..
אנחנו קרובים לסיום התקופה שבה זה אמור ללכת יותר בקלות - הוא בן ארבעה חודשים עוד שבועיים..

שליחה על ידי שני_מ* » 23 מאי 2013, 15:22

אצלי הפספוס עוד 3 ימים בן חודשיים. התחלנו לפשפש אותו מגיל חודש ברצינות. היתה לנו בהתחלה תקופה שדווקא הצליח עם קקי. תפסתי שני שליש מהפעמים 2-3 פעמים מתוך 4 ביום. לפני שבוע וחצי קיבל חום והתחילו שלשולים. מאז הבריא אבל הפסקתי לדעת מתי הוא עושה
עניין הפיפי היה עקר עד המחלה שלו. לא הצלחתי לתפוס פעם אחת אבל כל פעם שהחלפתי לו חיתול עמדנו מעל האמבטיה ואמרתי פיפי. לתדהמתי אחרי שלושה שבועות הוא הבין והתחיל לעשות. עכשיו אני מצליחה לתפוס שליש מהפעמים שהוא עושה פיפי 2-4 פעמים ביום. כשמצליח אני אומרת איזה יופי, כל הכבוד בהתרגשות. צוחקת ומחייכת אליו. והוא מחזיר לי צחוק וחיוכים. אם לא עושה הוא מקבל נשיקה (רעיון שהשאלתי מבשמת). עד היום היה עם טיטולים כל הזמן. אתמול בערב הורדתי לו טיטול פעם ראשונה. יש יותר הצלחות יחסית. אבל אתמול שמתי מעל האמבטיה ואמרתי "פיפי קקי" לא יצא כלום. לקחתי אותו עליי ופתאום פלט עליי ואז ישר פיפי. סובבתי אותו עם הגב אליי בסוף הפיפי כדי שפחות מזה יפגע בי ואז קיבלתי קקי ישר לפופיק. היום שוב פיפי עליי. מתחילה להרגיש כמו משתנה ציבורית אבל היו לא פחות הצלחות מפספוסים אז האוירה חיובית ומעודדת

. יש רק דבר אד שממש לא מובן לי בנושא. הלבשת התינוק. מה עושים עם בגד שעשו עליו קקי? יש לי כבר שני בגדים מוכתמים ובכביסה זה לא לחלוטין יורד (מכבסת עם אבקה אקולוגית) בקצב הזה עוד שבוע לא יהיה לו שום דבר בלי כתם ללבוש. יש משהו שמוריד את זה?

שלום,
כל הכבוד לכן.
מה עושים עם בגד שעשו עליו קקי?
יש משהו שמוריד את זה?
ישר לגיגית עם מים פושרים. אחרי השריה - לכביסה. אם לבן או יש כתם צהבהב, אפשר לתלות בשמש (לפני או אחרי כביסה) - היא מסירה (מלבינה) את הכתם.
אצלנו בקיץ הוא היה רוב הזמן בלי מכנסיים. לא היה צורך.
פרט לסמנים שאני מניחה שחלקם יסתמנו להם ויתבררו עם הזמן (הם גם משתנים), כדאי לנסות לפשפש מייד לאחר השינה, כשיש אי נוחות ביניקה, לפני תחילת הנקה, לאחר נסיעה ממושכת (באוטו, בעגלה או נשיאה במנשא) וכו'.
יש כאן דפים נוספים מלאי רעיונות והצעות - מניחה שאתן מכירות.
עדכנו איך הולך!
@}

שליחה על ידי שני_מ* » 24 מאי 2013, 00:52

משהו מוזר מאד קרה. כבר חצי יום שקקי פיפי רק על אמא. אתמול הורדנו לראשונה חיתול ל24 שעות. יום שבת ננסה שוב. למישהו יש תובנות למה קקי פיפי רק עליי?

שליחה על ידי מנטרה* » 25 מאי 2013, 19:29

היי שני וכולן.
גם לנו הייתה תקופה (בהתחלה בעיקר) שהיא הייתה עושה בעיקר עליי. לא ברור לי למה... גם אתמול היא עשתה עליי 4 פיפי וקקי אחד, כבר הפסקתי לטרוח להחליף בגדים רטובים מפיפי...
ובכלל, מיום רביעי הולך קצת פחות טוב, אבל אולי זה כי היא לא מרגישה כל כך טוב. מקווה שתרגיש טוב מהר ושנחזור לתלם...
ביום שלישי השתתפנו במעגל של תמר (יום עיון- באופן טבעי), והיה ממש מעשיר, מרתק ומלא השראה עבורי. המון מחשבות, במיוחד על לישון בלילה בלי חיתול (ביום היא ישנה בלי חיתול במיטה שלנו), הלילה ניסינו את זה, אבל העיתוי האומלל (שהיא כאמור לא מרגישה משהו) נגמר בקקי במיטה, כולל על המגבת, השמיכה והבגדים ומקלחת (לה ולי) ב-5 בבוקר... נסה שוב שבוע הבא.
באופן כללי, בבית אנלנו תמיד בלי חיתול, ובחוץ על רב פעמי. אין לי אומץ להיות בחוץ, נגיד מסעדה, או בית של חברים (או אפילו מחצלת של חברים) בלי חיתול. אני מניחה שהמחיר של זה היא שאני אוטומטית פחות עירנית לסימנים בחוץ. אולי כשנחזור לתלם אני אשקול שוב להיות גם בחוץ בלי. זה קצת מלחיץ לא? מה אתן עושות?
לילה טוב ותודה על התגובות, ממש כיף לי!

מנטרה, אני איתך בחיתולים בלילה ובחוץ. וגם בהתלבטות לגבי זה, בעיקר בלילה. באופן כללי, אני מרגישה שעם הגדולה הייתי במתח הרבה פעמים בחוץ ,באופן שלא עשה לי טוב. רוצה לשבת בבית קפה ופשוט להנות. מנסה גם לפשפש עם חיתול כשאני בחוץ אבל ברור שפחות קשובה...ובלילה אני חושבת לעצמי שאני גם ככה כל כך גמורה שלהוסיף פשפושים נראה לי מוגזם. מצד שני, הוא כזה מפשפש מצטיין במהלך היום (מי אמר מרפי ולא קיבל

) שאני אומרת לעצמי שזה אולי עניין של לפשפש פעם פעמיים לפני הנקה וזה לא כזה סיפור. הוא גם הרבה פעמים בוכה כשהוא מתעורר מתוך שינה ולא מקבל ציצי מיד, לא רוצה להעיר את כולם...

לא הצלחתי להגיע ליום העיון לדאבוני (זה המעגל שהכי רציתי להגיע אליו). אשמח אם תכתבי פה, מה היו הדברים שחידשו לך, או גרמו לך לחשוב. תודה!!

שליחה על ידי מנטרה* » 26 מאי 2013, 22:52

היי קרן,
לגבי המעגל, הדברים שעוררו בי השראה הם בין היתר (כבר אחרי הפרשנות שלי לנאמר): (פספסתי מעט, כי הלכתי לפשפש פעמיים באמצע

)
המחשבה על חיתולים בלילה ומחוץ לבית כאל "שירותים צמודים". שבעצם כפי שאמרת, זה נותן לנו קצת שקט, ובכך מוריד את הקשב שלנו, וזה בטח מעכב את התהליך ואת האמון שנבנה בין האם למפושפש\ת. לכן אני שוקלת עוד כמה ימים להוריד חיתול בלילה. ובנושא "שירותים צמודים" הבנתי מתמר שמבחינתה זאת לא אופציה. הם בלי חיתול וזהו.
אני גם התלבטתי בנושא הקולות של הפשפוש, כי לפעמים אני לא בטוחה האם זה פיפי או קקי, ותמר אמרה שזה בסדר שיהיה קול זהה לשני הצרכים.
אני שאלתי לגבי הלילה, קורה שהיא עושה סימני פיפי ואז כשאני לוקחת אותה לכיור היא מתעצבנת ומתחילה לבכות, תמר הציעה לא להוציא אותה ממצב השינה, אל חדר אחר, אלא בלילה לפשפש בקערה במיטה. את זה ניסיתי וזה דווקא לא עבד, אבל אולי אם היא תשן בלי חיתול זה יהיה יותר מהיר ופחות יעורר אותה. כי עם חיתול לוקיח לי זמן להוריד אותו ואח"כ להחזירו וזה מאד מפריע בשינה ובטח מעצבן.
תמר גם הציעה "רשימת תחנות": למי שלא בטוח שקולט סימנים, אז כדאי להכניס לשגרה את התחנות בהן יוצע לתינוק לפשפש, למשל קימה משינה, לפני יציאה מהבית, כשאת עושה פיפי וכד'. אם מעניין אותך אני יכולה לפרט יותר תחנות, אני פשוט לא כל כך עושה את זה, אלא מפשפשת על פי סימנים.
ובכלל, המפגש עם כל כך הרבה מפשפשות (+תינוקותיהן הערומים...) היה מהנה ומחזק. במיוחד לשמוע על כך ממישהי שכבר הצליחה 3 פעמים, אחת מהן בהתחלה מאוחרת.
וגם לשמוע את השאלות והתשובות של האחרות. אני חשבתי שרק לי יש הרבה פספוסים עדיין ושהולך לי לאט, והמעגל נתן לי הרגשה שאני לא לבד, וכמוני יש הרבה אמהות, עם בגדים ספוגי פיפי שמנסות לקלוט מתי לקטנטן\נה יש פיפי.
מקווה שלא הלאתי אותך.
לילה טוב.
מנטרה.

שליחה על ידי שני_מ* » 27 מאי 2013, 16:53

אצלנו יש ימים טובים יותר וימים טובים פחות. דולב משנה העדפות פשפוש כל יום יומיים משום מה. קודם עליי ועכשיו ביומיים האחרונים החליט לא להראות בכלל סימני קקי ולעשות פיפי רק על השידה שלו. שבוע שעבר גיליתי שהוא מעדיף פיפי בעמידה וקקי בתנוחת כריעה. אתמול בבוקר מילא אותי רגשות אשמה. הוא צרח וצרח ולא הבנתי שהוא צריך שוב פיפי ומתאפק. שעה וחצי עד שהצלחתי להבין שזה מה שהוא רוצה. בינתיים פיפי במשך היום אני מצליחה לתפוס יפה. בלילה ובחוץ אנחנו עם חיתול ואין לי מושג איך לתפוס את זה. במשך היום אני רואה שהוא מתחיל להתאפק יותר ויותר. מה שמפחיד אותי מאד זה יום חמישי. אני צריכה לעבור ניתוח קטן לתיקון הקיסרי ולא אוכל להיות איתו ולפשפש אותו שלושה ימים. אף אחד לא מזהה את הסימנים שלו חוץ ממני. מה עושים?

שליחה על ידי מנטרה* » 27 מאי 2013, 20:29

היי שני, קודם כל, רק בריאות! והחלמה מהירה כמובן.
בן כמה דולב?
אני בטוחה שיהיה בסדר, תנסי לתאר למי שיהיה איתו איך הוא מסמן, ומקסימום- הוא יעשה בחיתול ויתבאס... לא טראגי, תחזרי מהר ותמשיכו מאיפה שהפסקתם.
לגבי פיפי בשידה ובלי סימני קקי, כנראה שיש פשוט עליות ומורדות. גם אני שמתי לב לכך, אחרי יומים שלושה מעולים יכול להגיע שבוע רטוב במיוחד...

ואצלינו, היום היה "יום ללא חיתול". ממש בכלל.
ובתפריט:
2 נסיעות של 10 דקות כל כיוון.
3 שעות בבית הוריי+ שעתיים עם אימי והבנות (הבת הגדולה בת 3) בבית קפה שכונתי.
והכל ללא חיתול בכלל, וכמעט בלי פספוסים, רק פיפי אחד כשהתיימרתי לקרוא עיתון...
היא אפילו עשתה 3 קקי בכיור בבית ו2 קקי בחצר של הוריי (כן, לצערי עדיין משלשלת).
בקיצור, אני מאד גאה בנו, שברנו את מחסום ה-"בלי חיתול רק בשכונה".
כשהיינו בבית הקפה, פעמיים לקחתי אותה לעץ סמוך ברחוב. בפעם השניה, אדם מבוגר וחביב שאל אותי בחיוך "לאן כל הטיולים?" באמת נראה מוזר לראות אמא עם תינוקת קטנטנה וחצי ערומה מסתובת בבית הקפה, אז עניתי בטבעיות "היה לה פיפי", חבל שאין לי דרך להעביר לכן את המבט המופתע שקיבלתי. שווה הכל!!!

חשבתי לי היום על כך שעם הגדולה, בגלל החיתולים הרב פעמיים הגדולים היא תמיד לבשה מידה אחת יותר גדולה, והקטנה, בגלל שהיא (לפחות היום...) בלי חיתול, אז היא צריכה מידה אחת פחות, כי המידות לוקחות בחשבון את נפח החיתול שעל הטוסיקון...

וזהו להיום, מאחלת לכולכן בריאות ואושר.
מנטרה

מנטרה את כמובן לא מלאה!
אני קוראת בשקיקה כל מילה.
מה שחסר לי בעיקר בסביבה שלי זה עוד אימהות מפשפשות, אז גם תמיכה וירטואלית היא מצרך יקר ערך מבחינתי

שליחה על ידי שני_מ* » 27 מאי 2013, 23:29

וואו מנטרה איזה כיף!!! דולב בן חודשיים (ויום)
היה לנו יום מדהים מבחינת פשפושים. תפסתי את כל הפיפי חוץ משניים. ולראשונה הצלחנו לפשפש מתוך שינה (עליי), וגם קקי אחד באמבטיה.
מסכימה עם קרן - כיף לקבל חיזוקים ולשמוע שהפספוסים שלי הם לא בגלל חוסר תשומת לב לילד.
בינתיים נמנעה בעיה אחת. בעלי הסכים לא לחסן עד גיל חצי שנה כך שלא נצטרך להסתבך שוב עם חום ושלשולים שמקשים לשים לב לקקי בזמן הקרוב.

כולי אושר! עכשיו חוץ מהניתוח יש צפי להתקדמות כמתוכנן.
מה שמדאיג אותי זה שתכאב לו הבטן אם הוא יתאפק ויחכה שיפשפשו אותו, אני בטוחה שזאת הסיבה שהוא בוכה. מקווה שלא יחשוב שנטשתי אותו :S

שליחה על ידי מנטרה* » 28 מאי 2013, 22:07

מנטרה את כמובן לא מלאה!
קרן? לא הבנתי...
אכן תמיכה ווירטואלית היא חשובה... שמחה להיות כאן עבורכן!
שני, איזה יופי שהיה יום טוב, כפי שאמרו חכמים ממני: יום עסל יום בסל...

ולגבינו, איך לסכם זאת? אם היה לי שקל על כל פיפי\קקי שעשו עליי היום, הייתי יכולה לקנות קרטיב...
(אם כי היו גם שני קקי בכיור (עדיין משלשלת, מסכנונה), מס' פיפים בכיור ופיפי אחד בעץ...

אבל עדיין, השלשול הזה פשוט מעיק. היא קבלה חיסון נגד רוטה לפני שבוע (החיסון היחיד שקיבלה עד עכשיו) והיא לקחה אותו לא טוב...
את שאר החיסונים אנחנו דוחים בנתיים. וזה חיזק את החלטתנו לא למהר איתם... הם יהיו פה גם בגיל שנה...

שני, אני בטוחה שהוא יסתדר, תינוקות הם הרבה יותר חסונים מאיך שאנחנו תופסים אותם, יהיה בסדר. הוא יבוא לבקר אותך? הוא יונק? איך יסתדר עם זה?

שיהיה לילה טוב.
מנטרה

שליחה על ידי שני_מ* » 29 מאי 2013, 00:58

לצערי אך לשמחתי במקרה הזה הוא לא יונק. גילינו אצל מירה ליבוביץ' בעיה מבנית שמפריעה לו לינוק ועברנו לתמ"ל אורגני עם מעט מאד שאיבות בגלל חוסר זמן שלי

בקשר לפשפושים מצאתי פתרון

לדודים שלי יש מישהי מאתיופיה שעובדת אצלם וגרה אצלם בבית כל כך הרבה שנים שהפכה למשפחה. את שני הבנים שלה פשפשה כי זה היה הסטנדרט ועכשיו הסכימה לשמור ולפשפש עם הילדון שלי. אני מפחדת לקחת תינוק לבית חולים. ביוחד כי גם אם יתפוס שם משהו לא רציני יכנס מייד למוד של רוצה רק את אמא ולא מוכן שאף אחד אחר יגע בי. אני בינתיים פוחדת מהפרידה ממנו הרבה יותר מאשר מהניתוח. הוא ילד של אמא ואני אמא של ילד. לא כיף להפרד מהחיוך הזה לכמה ימים. יש לי חלומות מתוקים על בריחה מבית חולים שעה אחרי הניתוח. אולי אישם..
פיפי\קקי על אמא זה כיף. רק לא קקי על הבגדים היפים שלו. באופן מוזר למדי למדתי להינות מזה. ד"א פשפושים. אני חושבת שהסיבה לחלק גדול מהגזים המסתוריים שתוקפים ילדים בגיל 0-3 חודשים הם בגלל שצרכי התינוק לא נענים. כשהוא מתאפק אפשר לראות שכואבת לו הבטן. הרפלקס נעלם בגיל 3 חודשים וכך גם רוב הגזים שתוקפים תינוקות. ומתוך שלל בעלי החיים שיצא לי לגדל בעצמי: ציפורי בר, עוף דורס, תוכים, חתולים וסייח מעולם לא נתקלתי בגור שהיו לו גזים. אז מה קרה? התקלקלנו? מעניין אותי לשמוע מה אתן חושבות על זה

שליחה על ידי מרים* » 29 מאי 2013, 22:34

הי מנטרה,
נפגשנו במעגל של תמר לפני שבוע(-:
כל הכבוד לך על הרחבת רדיוס הבלי חיתולים שלכן, מעורר השראה!
המגעל היה גם קטליזטור מבחינתי להורדת החיתול, אם כי אני עדיין קצת מקובעת ומתקשה להוריד בחוץ.
בכל אופן מאז שהורדתי בבית היו לי המון המון פספוסים - הרבה יותר ממה שהיו עד עכשיו כשפשפשתי עם חיתולים, מוזר?
וגם התחלתי להשתמש בגיגית ליד המיטה, כמו שתמר הציעה, על מנת מנוע התעוררות באמצע הלילה וזה בהחלט נחמד לא לצאת ממש מהחדר, אבל מאד קשה לי להחזיק אותו מעל הגיגית, אז לא יודעת מה עדיף. וגם כאן היו לי יותר פספוסים - כולל קקי במיטה ללא שום סימן מקדים... את יודעת איך זה מרגיש...
אז לקח לי זמן והגעתי לקרוא את הבלוג שלך, מקווה לתמוך ולהיתמך וירטואלית עד להורדת החיתול לעד (-:

שליחה על ידי אביבה* » 29 מאי 2013, 22:39

שני הי, נשמע די גאוני מה שאת אומרת לגבי הגזים. מעניין באמת לבדוק אם לתינוקות מפושפשים אכן אין את מה שנקרא "גזים". (כלומר אינם צורחים באופן לא מוסבר בגילאי 0 עד 3 חודשים)

הי,
אצלנו ביום שבו הורדנו את החיתול לגמרי (בגיל חודש וחצי) נעלם כל מה שנדמה היה לנו עד אז כ"גזים", ופגו הצורך להסתובב בבית שעתיים, לקפוץ על כדור הפיזיו וכל השאר, וכמו כן, הסתיימו בעיות מסוימות בהנקה, בעיקר אלו שקראנו להן "נקמות" - רוצה ולא רוצה לינוק, תופס ועוזב, לא שקט וכו'.
אין לנו ספק שה"בעיה" שקראנו לה "גזים" היתה שהוא רוצה להתפשפש לפני השינה, לוחץ לו, והוא מוטרד.
@}.

וואו, לא ידעתי שזה בלוג מדעי...
ולהמשכת איסוף הנתונים הסטטיסטי,
גם הגדולה, שאמנם לא פושפשה רשמית, אבל הסתובבה בבית בלי חיתול וגם לעיתים עשתה בסיר, וגם הקטנה- טוב, עליה קראתן כבר, שתיהן לא סבלו מגזים.

מרים, ייתכן כי הפספוסים נובעים מכך שבעבר היית מפשיטה אותו כחלק מ"טקס פיפי", ועכשיו כשהוא ערום הוא מייחס את זה לכך שעכשיו ניתן לעשות פיפי חופשי?
אני נתקלתי במשהו הפוך, בהתחלה כדי לפשפש אותה, הייתי מורידה לה לגמרי את המכנסיים (בימים קרים היא לבשה בבית מכנסיים בלבד, בלי חיתול), בקיצור, יום אחד כשהיא בקשה לעשות פיפי ניסיתי רק להפשיל לה את המכנסיים עד הברכיים והיא לא עשתה, ניסיתי שוב והיא לא עשתה, ובסוף הורדתי לגמרי ואז היא עשתה, התסריט הזה חזר כמה פעמים עד שהבנתי שהיא מרגישה שהיא עדיין לבושה ומתאפקת, איזה פספוסה

. אז אולי אצלו זה הפוך. בטח בקרוב הוא יתרגל למצב החדש. (אל תשכחי לעדכן).

היום היינו בפארק הלאומי (גרים 5 דקות נסיעה משם), היא הייתה עם חיתול, וכשבקשה קקי לא כל כך רציתי שתעשה ליד עץ, כי היא משלשלת והיו המון אנשים, אז פשפשתי אותה מעל פח אשפה... הצליח בגדול. ממש נח, ככה גם היה לי נח לנקות אותה עם המגבונים ישר לפח. מאוחר יותר היא גם עשתה שם פיפי, איזה שוויצרית...
(מיותר לציין שהחברים שפגשו אותנו שם היו מופתעים, נכון?, הם עוד לא התאוששו מהחיתולים הרב פעמיים שהיו לגדולה- הוכחתי להם שאני פסיכית לגמרי, והפעם אני חייבת להסכים איתם).
שיהיה לילה טוב ויבש.
מנטרה

מנטרה התכוונתי שאת לא מלאה מלשון מייגעת (בתגובה לאמירה שלך). אני זוכרת כמה פעמים שדווקא התפדחתי שבן זוגי (לא יודעת למה) רצה לפשפש לתוך פח אשפה, אבל כשחושבים על זה, זה די הגיוני לפשפש לתוך פח אשפה

כיוון שמצבנו דומה במעט (שני ילדים בהפרשים דומים ומפשפשים תינוקות פעוטים) אני תוהה (בעקבות תגובות שאני מקבלת ממשפחה וחברים) - את מרגישה שהחיים שלך בתור אמא מפשפשת (ומניקה אני מניחה) הרבה יותר קשים משל אימהות אחרות לילדים בגיל כזה צעיר?

אני מניחה שחיתול היה מקל עלי את החיים במידה מסויימת אבל הסביבה שלי מתייחסת אלי כאילו אני פסיכית שעושה לעצמה חיים קשים ואני חושבת שלגדל תינוקות זה אינטנסיבי. נקודה. וגם באותו עניין (פשוט משהו שאני עסוקה בו לאחרונה) - אתם עם מוצץ? לא קשור לבלי חיתולים ישירות אבל גם היעדר המוצץ מעורר מהסביבה שלי כל מיני תגובות. כאמור, חסרה לי קצת סביבה שבה הבחירות שלי כאמא לא נחשבות כה חריגות.

היי קרן יקרה.
את מרגישה שהחיים שלך בתור אמא מפשפשת (ומניקה אני מניחה) הרבה יותר קשים משל אימהות אחרות לילדים בגיל כזה צעיר?
דווקא עכשיו כשאת גורמת לי לחשוב על זה, אז לא...
אני חושבת שעם החיתולים הרב פעמיים של הגדולה היה יותר קשה, היא הייתה עושה 6-8 קקי ביום וזה היה יותר קשה.
לגבי הנקה, זה נראה כל כך הרבה יותר קל מבקבוקים...
לשאלתך, היא לא משתמשת במוצץ, דווקא עם הגדולה, שכן הייתה עם מוצץ מגיל 2.5 חודשים כולם מאד הופתעו, כי לא ציפו ממני לתת לה מוצץ, (באמת לא רציתי אך המציאות חייבה...).
הפשפושים נהיו עכשיו יותר קלים. אני מפספסת מעט מאד, וזה חוסך לי כביסה של חיתולים. זה דורש כמובן ריכוז, וזה קשה בזמנים שהגדולה דורשת תשומת לב (כאמור הגדולה גם איתי כל שעות היום). אבל אני מרגישה שזה יילך ויהיה קל יותר.

הסביבה שלי מתייחסת אלי כאילו אני פסיכית שעושה לעצמה חיים קשים ואני חושבת שלגדל תינוקות זה אינטנסיבי
לדעתי את צודקת, לגדל תינוקות זה אכן אינטנסיבי, ורצוף בבחירות שלא בהכרח מוצאות חן בעיניי הסביבה ולא בהכרח הקלות ביותר ליישום. עבורי הנוחות שלי היא לא השיקול המשמעותי בדר"כ, ואני לא מפחדת מעבודה קשה עבור משהו מאני מאמינה בו.
לשמחתי הסביבה שלי למדה להתרגל לבחירות שלי, אפילו שהן נראות להן לרוב מוזרות (ללדת טבעי, להניק עד גיל 2.4, לא לשלוח לגן, בלי טלויזיה, בלי צעצועים רעשניים וכד'...), שמתי לב שהפשפושים, (שלדעתי זה ממש קטע מטורף), הרימו הרבה פחות גבות מאשר חיתולי הבד, שהיו סנסציה בזמנם...
וכמו שחבר טוב אמר לי פעם, (ולקחתי את זה כאחת המחמאות הגדולות שקיבלתי)- "את אף פעם לא עושה משהו רק כי כולם עושים אותו, בלי להטיל ספק, על כל דבר את עוצרת, חושבת ומחליטה מה נכון בשבילך". לדעתי כולם צריכים לעשות כך, לפחות בדברים שחשובים להם. ממה שכתבת אני מבינה שגם את עושה אותו דבר... מעבירה את המחמאה גם אלייך.

(ובכלל אני חושבת שזה משהו שמאפיין את ה"באופנים".

רגע, עוד משהו להוסיף, אמרת:

אני מניחה שחיתול היה מקל עלי את החיים במידה מסויימת
אז אוליחיתול היה מקל עלייך עכשיו, אבל מקשה עלייך כשהיית מחליטה לגמול מחיתולים. נראה לי שאם מסתכלים על התקופה כולה, אז לפשפש זה יותר קל, יותר בריא ויותר מספק...
איך הולך בפשפושים חוץ מזה?
לילה טוב

אצלנו יש רגרסיה רצינית מאז הניתוח

ברחתי משם באותו יום ופשפשו אותו בהצלחה מאד חלקית. אני לא הייתי מסוגלת לטפל ולהרים אותו יומיים וכל מה שהוא רצה זה להיות על הידיים שלי. היה המון בכי וכמעט לא הצלחתי לשים לב לפשפושים שלו מאז. היום תפסתי פיפי אחד וקקי אחד וזה הכי הרבה שהצלחתי מאז יום חמישי דודים שלי החליטו שזה הזמן הנכון לחנך אותו להרדם לבד ולהרגיע את עצמו בלול כי בגיל חודשיים המופלג הוא כבר מפונק ומקולקל, אבל "לא נורא אפשר לתקן" חזרתי בערב מהניתוח וגיליתי שהוא צרח כל היום. מזל שלא נשאתי עוד. מאז יש לו קטעים שהוא צורח ורועד ומתקשה כולו כמו אבן ומתכווץ. היום כבר היה עליי כל היום והמצב השתפר קצת. אני מקווה שהכל יהיה בסדר תוך כמה ימים ונחזור לשגרה תקינה ולשגרת פשפשים תקינה בפרט

שני - נשמע קשה. החלמה מהירה לשניכם.

מנטרה - בסך הכל הולך ממש טוב (קישטה מרפי!) ברור לגמרי שהוא מודע, ומחכה שאקח אותו לפשפוש תמיד. לפעמים ברגעי חוסר תשומת לב זה מתפספס לי, אבל את רוב הפיפי והקקי במשך היום, אנחנו תופסים. אני גם מרגישה שאני כבר לא יכולה אחרת. היום ישבתי בבית קפה עם חברות ושמתי לו חיתול כדי שאוכל לשתות קפה בנחת ובכל זאת, קמתי לפשפש אותו כמה פעמים (עשה פיפי פעמיים). לא יכולה להגיד "שיעשה בחיתול" כשאני קולטת סימנים..

לי בעיקר קשה להיות בקשב, כשאני בחוץ או דעתי מוסחת עם הבכורה. אני מעריכה מאוד את היכולת שלך להיות עם שתיהן בבית ועדיין לגדל בלי חיתולים. מרשים.

אני מסכימה איתך שללא ספק בראייה הכוללת גם לי זה נראה יותר נכון וגם קל במידה מסויימת, להשקיע את ההשקעה הנדרשת עכשיו בקשב. אנחנו קוצרים את הפירות עם הבכורה. בייחוד זה בולט כשאני רואה חלק מבני גילה, ילדים בני 2.5 - 3 שעדיין עם חיתול.

היי שני, באמת שדבר ראשון החלמה מהירה.
הצטערתי לשמוע שלא היה לו פשוט בלעדייך, אני אומרת, אל תהיי מוטרדת עכשיו מהפשפוש שלו, זה שטויות. קודם תעזרי לו להרגיש שאת כאן עכשיו, שיתגבר על החוויות הלא נעימות שהיו לו בהיעדרך. אני מאמינה שעוד כמה חיבוקים ממך וזה יהיה מאחוריו. הם מאד חסינים בגיל הזה... יותר ממה שאנחנו מדמיינות.
אחרי שיעבור זעם, תחזרי לפשפושים. ואני מאמינה שיהיה בסדר.

מגניב שהולך טוב. אני מסכימה איתך שברגע שקולטים אי אפשר להתעלם. היום נסענו ברכב ארבעתנו, ו5 דקות מהבית היא עשתה קולות של פיפי, ניסיתי להתעלם (ולקוות שתתאפק עד הבית), אבל זה לא הניח לי, אז עצרנו בהזדמנות הראשונה, אבל היא כבר הייתה כל כך עצבנית שלא עשתה כלום. 4 דקות אח"כ, בבית היא כבר הייתה עם חיתול רטוב... מסכנונה. )-: . מקווה שלא אכזבתי אותה...
אני בימים אלה מאד מתלבטת מה לעשות עם הלילות, האם לפשפש או לישון? אולי עוד כמה ימים אנסה לחזור ולפשפש בלילה.
כל טוב!
מנטרה

היי מנטרה וקרן, היום סופסוף התחילו סימנים ראשונים של התאוששות מצידו. ועדיין לא חזרנו לשגרת הפשפושים של קודם. היום עשינו יום בלי טיטולים והיו הרבה הצלחות. הילד באפן כללי רגוע יותר וחזר לסמן סימונים ברורים. שמחה שהולך טוב לשתיכן ומקווה להיות באותה רמת פשפושים כמוכן בקרוב

שמחה לשמוע!
שימשיך להשתפר (בכל התחומים).

שלום מפשפשות יקרות!
ונתחיל בהצעת חוק:
בכל מוסד ציבורי צריך להיות כיור לפשפושים... הייתי עם הבנות בבית קפה, הקטנה ממש בקשה קקי, אך לא היה אפילו עץ באיזור... בסוף היא התייאשה ועשתה בחיתול, לרקע קול ליבי הנשבר...

מה אתן עושות במצב כזה? יש טיפים?
דבר אחר שקרה לי אתמול, היא עשתה קקי בכיור, פלאטץ' מכובד כזה, התחלתי לשטוף לה את הטוסיק והיא התחילה בקולות מחאה עזים, הפסקתי לשטוף ואז היא המשיכה לעשות קקי. חמודה, היה לה עוד והיא פשוט אמרה לי. מדהים הקשב הזה.

ועוד כמה תובנות מהשבוע האחרון. פתאום שמתי לב שבגלל הגברת הקשב אליה, למדתי ממש את השפה שלה. עם הגדולה הייתי מזהה גם מחדר אחר את הבקשה לציצי (אןןןןן), אבל עם הקטנה אני מזהה הרבה פעמים בקשה לציצי (נה, נה!), בקשה לפיפי, בקשה לקקי, ובקשה לישון (האו, האו- עם שורוק, חלש ומתבכיין כזה). זה מעולה, היא יכולה פשוט לדבר אליי, וזה מקצר את הריטואל של- "היא בוכה, ניתן לה ציצי, לא רעבה? פיפי? קקי? אה, היית בכלל עייפה..." כמובן שיש עדיין לפעמים טעויות, כי הצלילים של פיפי ועייפות מאד דומים, אבל זה עוזר לצמצם... ומן הסתם כל זה תודות לקשב של הקשב...

וגם שמתי לב לא מזמן, שבדר"כ אמהות, כשהתינוק בוכה דבר ראשון מוציאות ציצי, ואמהות מפשפשות ישר מפשיטות... כאילו הברירה הראשונה השתנתה. זה רק אצלי ככה?

ושיתוף אחרון להיום... לפ ני כמה ימים הייתי בחדר שלי, והיא הייתה בסלון ופתאום שמעתי אותה קוראת לפיפי, רצתי אליה והספקנו. זה ממש שימח אותי, כי זה מראה שאני לא חייבת להיות תמיד בפוקוס לידה כדי לפשפש. זה כבר כמעט באוטומט.

לילה טוב!
מנטרה

וואו מנטרה! קודם כל כבוד! נשמע שאתן קשובות אחת לשנייה בצורה מעוררת הערכה.
לגבי איפה לפשפש - מבחינתי אפשר גם לאסלה (עשיתי את זה כשהייתי בבתים של אחרים אז גם בבית קפה נראה לי עובד) פשוט מחזיקים בתנוחת פשפוש מעל האסלה. מקסימום מתפספס קצת ומנקים אחרינו.

תודה קרן, רעיון מעולה.
אנסה בפעם הבאה...
קצת מורכב עם שטיפת הטוסיק אח"כ... נחשוב על משהו.
תודה!

באסלה אפשר גם לשבת עם הפנים לגב האסלה ולהחזיק אותה בתנוחת פשפוש רגילה בין הרגליים שלך. אני ככה עשיתי תמיד ואף פעם לא לתוך כיור.

תודה אינדיאנית,
אבל זה נח למשל במקומות ציבוריים?

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

מנטרה אני כל כך מזדהה!
אנחנו כרגע בוינה בחופשה של שבועיים. הכל פה כל כך מתורבת וגם קר וגשום לפעמים. לפשפש כאן ילד מעל כיור גורר לא מעט מבטים נזעמים ומזועזעים. אצלי הוא לא בוכה אלא אם כן הוא רעב או שסימן לי המון ולא הבנתי אז הוא מתאפק וכואבת לו הבטן. לצערי זה קורה פה הרבה יחסית כי אני עושה עוד דברים חוץ מאשר להיות בפוקוס עליו

שוב שכחתי שאני במחשב חדש..

שני מ

לגבי הכתמים על הבגדים - אם עדיין רלוונטי.
תרטיבי את הכתם במים קרים, תפזרי אבקת סודה ושימי בשמש.
אחרי שמתייבש אפשר לכבס כרגיל.

רשמים מטיול בגינה...
טיילתי עם קטנטנתי בגינה (עם מכננסיים וללא חיתול), עצרתי לנביט על ציפור היושבת על ענף (שחרור, למי שזה רלוונטי לה...), פתאום הציפור צייצה איזשהו ציוץ מוזיקלי, הרימה את הזנב ועשתה קקי. בלי לשים לב, אמרתי לעצמי "שימי לב לציוץ הזה, זה ציוץ שאומר קקי", ואז עניתי לעצמי "תגידי, מנטרה, התחלת לפשפש עכשיו גם ציפורים??".
מאוחר יותר קטנטנתי עשתה פיפי ליד שיח, אל מול מבטי העוברים והשבים המתפלאים...
זהו, רק רציתי לשתף... בשביל זה פתחתי בלוג לא?,
שני, תהנו בויזה, אל תשכחי לאכול זאכרטורט!!

אהבתי את הסיפור על השחרור. מזכיר לי ספר שאני קוראת עכשיו - "אמנות ההקשבה לפעימות הלב". מומלץ.

רוצה לשתף בסוגיה שמעסיקה אותי בלילה. הקטנטן נרדם לשנת לילה בדרך כלל באזור תשע בערב. כמעט תמיד בשעה הזו יש לו פיפי שמקשה עליו להירדם אבל משום מה הוא לא משחרר. זה ממש קשה לי לראות אותו קרוע מעייפות ועצבני אבל לא מתפשפש. אני לוקחת אותו למקומות שונים ומנסה כל מיני טכניקות שונות. בסוף זה בדרך כלל משתחרר תוך כדי הנקה אבל זה יכול להיות סאגה של חצי שעה ויותר. זה בדרך כלל הולך ככה - נרדם על הציצי ומתעורר כשאני מנסה להניח אותו כי הפיפי עדיין מפריע לו, או - "נאבק" על הציצי, כלומר מתפתל ומתפתל אבל לא משחרר. זה נורא מתסכל וממש נקרע לי הלב לראות אותו כל כך עייף אבל לא מצליח להירדם.
כל זה בדרך כלל מתרחש גם בשעה שאני מנסה במקביל להרדים את אחותו. זה גורם לי הרבה פעמים לסיים את הערב אחרי ההשכבות - מותשת ומקללת את שיטת הקשב הזו

אצלי זה גם תמיד מעורב ברגשות אשמה, ביקורת עצמית וספקות בצדקת הדרך.... המתכון המנצח שלי לאימהות

בכלל הרבה פעמים כשאני מנסה לפשפש אותו כשהוא עייף או רעב או סתם לא בא לו, זה מעורב בבכי ובהקשתת הגוף. אני משתדלת להתייחס לזה בתור הצעה או שאלה שלי, ולהתייחס לתגובה שלו בתור אמירת לא פשוטה, אבל קשה לי עם זה שזה גורם לו לבכי.
גם לכן זה קורה?

למפשפשות שלום.
שוקלת פישפוש עם ביתי בת החודש וחצי, מתבוננת ולעיתים מנסה.
רוצה לשתף בכמה תובנות ושאלות
עד עכשיו הייתי כל הזמן מציעה ציצי על כל תלונה, עכשיו התחלתי לנסות פשפוש קודם, בדיוק כמו שאמרת מנטרה, וזה כל כך הגיוני! הרי גם אני מתקשה לאכול אם אני צריכה להתפנות, ההנקות נהיו הרבה יותר רגועות!

מהרגע הראשון שעשינו בהצלחה קקי ראשון בכיור (אני מזהה קקי מההתחלה, פיפי עדיין לא) אני חושבת שהיא צריכה עזרה בלעשות קקי, כלומר או מעל הכיור או להשכיב על המשטח וללחוץ על הבטן. לפעמים היא תעשה קצת לבד, נדמה שלפני כן כשהיה לה היא פשוט עשתה וזהו. מוכר לכן?

כשהיא ישנה במיטה ומתחילה עם תנועות האגן, וזה יכול להיות חצי שעה אחרי שנרדמה, שמתי לב שבהתחלה זה עם עיניים עצומות, היא יכולה לישון גם עוד שעה עם התנועות כל כמה דקות, ולפעמים (כנראה כי היא עושה בטיטול (העזתי להודות שאני כופרת)) היא נרגעת וישנה עוד בלי תנועות.
אתן מעירות אותם לפישפוש או מחכות שיפקחו עיניים? קשה לי להעיר ילד ישן.
מצחיק בהתחלה חשבתי שכל חוסר הנוחות הזו בשינה זה גרפס, בכלל לא כללתי יציאות כמשהו שאמור להפריע.

ניסיתי בהתעוררות של 6 היום לקחת לפישפוש ולא להנקה והיא ממש בכתה, עשתה אומנם קקי קטן אבל ממש בכתה עד שחזרנו להנקה, מה זה אומר לדעתכן? שהעדיפה לאכול ולהמשיך לישון מאשר להתפנות? ועשתה קקי רק כי כבר הייתה ב"שירותים"?

עוד שאלה, מה הכוונה לזהות את הבכי שלהם? אתן לא מניקות על כל ציוץ? מתי הם בוכים?

_בכלל הרבה פעמים כשאני מנסה לפשפש אותו כשהוא עייף או רעב או סתם לא בא לו, זה מעורב בבכי ובהקשתת הגוף. אני משתדלת להתייחס לזה בתור הצעה או שאלה שלי, ולהתייחס לתגובה שלו בתור אמירת לא פשוטה, אבל קשה לי עם זה שזה גורם לו לבכי.
גם לכן זה קורה?_
כן, כשהיא עיפה ובלילה...

_כשהיא ישנה במיטה ומתחילה עם תנועות האגן, וזה יכול להיות חצי שעה אחרי שנרדמה, שמתי לב שבהתחלה זה עם עיניים עצומות, היא יכולה לישון גם עוד שעה עם התנועות כל כמה דקות, ולפעמים (כנראה כי היא עושה בטיטול (העזתי להודות שאני כופרת)) היא נרגעת וישנה עוד בלי תנועות.
אתן מעירות אותם לפישפוש או מחכות שיפקחו עיניים? קשה לי להעיר ילד ישן._
גם אצלי בדיוק ככה. בתחילת דרכנו המפושפשת הייתי לוקחת אותה לפשפש בקערה והיא הייתה שמחה ומיד אח"כ נרדמת במיטה, בלי ציצי אפילו. אבל כיום היא מתעצבנת, מתעוררת ובוכה ומיותר לציין שלא עושה פיפי... אני מאד רוצה לחזור לפשפש בלילה, אבל זה לא מצליח. אולי בקרוב אנסה להשכיב אותה לישון בלי חיתול, אולי אז הפשפוש יהיה חלק יותר. יש דף על הנושא:
בלי חיתולים גם בלילה

ניסיתי בהתעוררות של 6 היום לקחת לפישפוש ולא להנקה והיא ממש בכתה, עשתה אומנם קקי קטן אבל ממש בכתה עד שחזרנו להנקה, מה זה אומר לדעתכן? שהעדיפה לאכול ולהמשיך לישון מאשר להתפנות? ועשתה קקי רק כי כבר הייתה ב"שירותים"?

במקרה כזה הייתי מניקה או קודם, עם איזה חיתול בד מתחת לטוסיק, ולומדת מתי היא עושה פיפי, האם תוך כדי ההנקה, האם היא מתאפקת ועושה מייד אח"כ, ומזה היתי מסיקה מסקנות.

עוד שאלה, מה הכוונה לזהות את הבכי שלהם? אתן לא מניקות על כל ציוץ? מתי הם בוכים?
אצלה זה לא בדיוק בכי, אלה מין "דרישות\בקשות". אם היא כבר בוכה (מעט מאד ביום), זה בשעות הערב, בלי כל דרך להרגיע אותה, עד שהיא נרגעת מעצמה, כנראה דרך לפרוק את כל הגירויים שהיא ספגה במהלך היום. בכל מקרה, הדרישות שלהם נשמעות שונה. יש צליל שונה לכל צורך, לומדים מנסיון, פשוט צריך להיות קשובים, כמו בקשב... וללמוד מה מרגיע כל סוג של "תלונה".

אני מאד רוצה לחזור לפשפש בלילה,
ולאורך היום? את מעירה אותה מתנומות היום שלה? היא חוזרת לישון אח"כ?
היו כבר פעמיים שהיא ממש עשתה קקי (שמעו את הרעש המצחיק הזה) והמשיכה לישון, לא רציתי להעיר אותה וישנה עם הקקי עוד איזה שעה (איכס).

היי אולי...
אני לא מעירה אותה במהלך היום, במהלך היום היא לא עושה פיפי בשינה כי השינות קצרות יחסית.
לגבי קקי בלילה, לרוב כשהם גדים עוד קצת, הם מפסיקים לעשות קקי ממש בלילה, אלא אם כבר, ממש כשהם קמים בבוקר.

אצלי ביומיים האחרונים יש קטע חדש, היא עשתהפעמיים פיפי ופעם אחת קקי בלי להודיע בכלל, ממש שום סימן, פתאום. אני אשאל ב סימני פשפוש, אעדכן אתכן.

היי, היום הפגנתי אומץ.
יצאנו שלושתינו (אני ושתי הבנות) לסידורים ארוכים, הכוללים קניות בסופר וביקור בספרייה (!) והכל, עם מכנסיים בלבד.
כשהיינו בספריה, היא בקשה פיפי, יצאנו והשקנו עץ והייתי מאושרת, רק שכחצי שעה אח"כ, בזמן ששוחחתי עם הספרנית, פתאום הרגשתי חמימות רטובה על החולצה, כל כך פחדתי שהספרנית תקלוט, אז אמרתי לה "שניה" ורצתי בצורה די פאתטית "לבדוק" איזה ספר במדף צדדי. זה נראה אפילו פחות אלגנטי מאיך שזה נשמע. מה לעשות...
החלפתי לה מכנסיים ובדרך חזרה הביתה היא שוב בקשה והשקתה עץ נוסף. טוב, מי שלא נסתכן לא מרוויח, לא?
בכל מקרה, לגבי הלילות, החלטתי ביום א' להתחיל לישון בלי חיתול (היא, לא אני...)
שיהיה לכולנו בהצלחה.

ערב טוב ויבש לכולנו.
והרי החדשות:
אנחנו כבר 4 ימים שלמים ללא חיתול (רק חיתול ר"פ בלילה, עוד לא עזרתי את האומץ...)
הולך ממש טוב, כמו ילדה גדולה, יוצאת מהבית ען מכנסיים קטנים וחמודים ואמא מלאת אמביציה.
רק אתמול היה לנו קקי אחד במכנסים (כמובן באשמתי) ופיפי אחד במכנסיים (שוב, כמובן, באשמתי, מצטערת קטנטנה...).
זה מאד מרגש אותי. היינו בעיקר בחוץ, משמע ספארי יום שלם, ועוד 2 פארקים. ואחה"צ אבל הורי (כמובן כמובן שגם הפיפי וגם הקקי היו שם...).
בקיצור, נחת.
היום בחזרה מיום הולדת המוני בפארק הירקון, (הייתי בטוחה שאני אפספס שם המון, בגלל כל הרעש והגירויים), באוטו, בדרך השלום פתאום נשמע מהסלקל מאחורה בקשה מנומסת לפיפי. עצרנו בחניה שמצאנו בצד הדרך, בהתחלה היא הסתכלה על כל המכוניות שעברו, ואז סובבתי אותה עם הגב לכביש, הקטנה עשתה פיפי וחזרנו לאוטו מאושרות. זה הרגיש כמו הישג משמעותי, לעצור לפשפוש באמצע נסיעה.
לסיכום, נותנת לשתינו טפיחה על השכם.
מקווה שימשיך ככה. וגם אם לא, זה הכל חלק מהדרך...
אני לוקחת בחשבון שעוד ארטב כמה וכמה וכמה פעמים בפומבי, לאו דווקא ברגע נח... אבל ככה זה. השלמתי עם זה.
אני רק מתלבטת איך לנהוג בבתים של אחרים. זה שאני בחרתי דרך מסויימת לא אומר שהם רוצים פיפי על הספה שלהם.
מה דעתכם בעניין?
לילה טוב.

היי,
אתמול בילינו אני והבנות אצל חבר מהקבוצה של החינוך הביתי. הייתי קצת בלחץ אם היא תעשה שם פיפי, אבל חברתי (האמא) הרגיעה אותי שהיא לא תהיה הראשונה שתעשה פיפי על מזרן הפעילות הנ"ל.
אז על הספה בשלב זה לא ישבתי... אבל מקווה שבעתיד אוכל גם לחזור לשימוש ברהיטים

בכל מקרה, לא פספסתי כלום, וחזרנו באותם מכנסיים איתם יצאנו.
היום היינו כל היום בפארק הירקון, במפגש של החינוך הביתי, וגם, חזרנו עם אותם הבגדים היבשים מהבוקר.
אני חייבת לעצור ולשתף כמה שאני גאה בנו, בקטנטנה ובי. זה פתאום תופס אותי, קפצנו למים. כבר 6 ימים בלי חיתול בכלל (רק בלילה בנתיים). מדהים לא? היא בת 3.5 חודשים הפספוסה, וכבר בלי חיתול... מדהים אותי.
בהצלחה לכולכן.
מנטרה

מנטרה שלום,

אני מנסה (לא מאד ברצינות, ממגוון סיבות ומגבלות) לפשפש את הטוען לכתר, בן חודש היום. קראתי את כל הדף על סימני פשפוש. אמא ודודה גם הן תרמו לי כמה סימני אז אני (חושבת ש) שאני יודעת מה אני מחפשת.

השאלה שלי היא איך מחפשים את זה. האם בהתחלה צריך פשוט לבהות בתינוק 24 שעות ביממה? (לא סביר שאצליח). אני מציעה לו כל פעם שמורידה חיתול. לפעמים עובד, לפעמים לא. מציעה גם כשהוא נראה לי לא רגוע. לא מרגישה שאנחנו משדרים על אותו הגל בכלל (אני והתינוק) לכן אשמח לשמוע איך התחלת ומה עשית (את, לא מה שחיפשת אצל התינוקת)

תודה!

הי מנטרה,

באתי לחלוק איתך את ההתפעלות. מחר הקטנטן בן 3 חודשים וגם אני נגנבת מזה שרוב הזמן הוא בלי חיתול (וגם כשאנחנו יוצאים ואני שמה לו, החיתול לרוב נשאר יבש). מטורף. חוצמזה, קפצנו למים וכבר שבועיים הוא בלי חיתול גם בלילה. חייבת לדווח שבמקרה שלו, זה ממש לא סיפור. כמעט ולא היו לילות של פספוס, ואם כן, זה היה רק פיפי. הוא לרוב, נרדם בסביבות תשע, ישן עד שתיים בערך, קם לעשות פיפי ולינוק, ואז חוזר לישון עד חמש-שש. זה די מדהים שהילד בן שלושה חודשים והוא קם יבש כל בוקר. לגבי בתים של אחרים וכו' אני שמה חיתול (בד לרוב) בלי היסוס. כבר קרה לי פספוס קקי שכמעט לכלך את הספה בבית קפה השכונתי. כמובן שהוא סימן ואני לא שמתי לב בזמן. אני לוקחת בחשבון שבחוץ אני פחות מפוקסת ומעדיפה להקל על עצמי. תמשיכי לעדכן, קוראת בעניין

שליחה על ידי זברה* » 02 יולי 2013, 18:09

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

מנטרה ,
אנחנו מפשפשים בת חצי שנה והרבה מהדברים שכתבת כאן האירו את ענינו ועזרו לנו בשיפור הקשב , אז רצינו להגיד תודה ,
ממשיכים לעקוב בדריכות....

האם יכול להיות שתינוקות ישנים פחות טוב בגלל פשפושים?
פעם היא הייתה ישנה, ואם היה לה פיפי הייתה זזה קצת באי שקט ואז עושה אותו בטיטול וממשיכה לישון.
והיום - היא פשוט מתעוררת! יוצא שהיא בקושי ישנה יותר מחצי שעה לאורך היום.
היא גם נרדמת לרוב אחרי הנקה - אז רבע שעה אח"כ בערך יש לה פיפי.
איך זה אצליכן?

שלום מניקה אתגרית,
אנסה לענות לשאלותיך: איך מחפשים את זה_ ו-_אשמח לשמוע איך התחלת ומה עשית.
אין צורך לבהות בתינוק 24 שעות ביממה. עבורי מה שעבד (מעבר לסימונים מובהקים שלו) זה לפשפש, כמו שהצעת, בזמנים מסוימים ביום. את מיניקה? אז להציע לפני הנקה או כשיש הנקה עם עצבנות קלה, כזו שבה נראה שהוא לא נינוח או שקט.
תרומה נוספת גדולה בתחילת הדרך שלנו היתה - לנשום עמוק, להירגע, ולסמוך עליו שיסמן. וכך הוא עשה.
בהצלחה!

האם יכול להיות שתינוקות ישנים פחות טוב בגלל פשפושים?
אני מצאתי שאכן הם מתעוררים כשיש להם פיפי (בניגוד לתינוקות עם חיתול שמתרגלים לעשות מתוך שינה) אבל אם הם באמת עייפים, לעיתים קרובות, די בקלות הם חוזרים לישון אם אני מקפידה לא לעשות דברים שיעירו אותם.

די בקלות הם חוזרים לישון
את זה עוד לא הצלחתי לעשות. את יכולה לתאר לי איך?

את מרדימה בהנקה?

שלום מפשפשות יקרות, איזה כיף לי לקרוא את כל ההתכתבויות כאן. כל כך נעים ומחזק!
מנינקה אתגרית-

בהתחלה צריך פשוט לבהות בתינוק 24 שעות ביממה?

לא 24 שעות, אני נתתי לה להסתובב בלי חיתול, וכל פעם שהיא עשתה משהו, הייתי משחזרת את הדקה אחורה ו"מסמנת" לי בראש את הקולות והתנועות שהיא עשתה. הרבה פעמים שמתי לב שאני מפרשת קול מסוים כ"תרימי אותי" ואז אם הייתי מתעכבת דקה הייתי רואה שלולית פיפי ואז היא היית "נרגעת" ומספיקה לבקש שארים אותה... לאט לאט הייתי כבר מזהה את הצליל ואומרת לעצמי שזה פיפי, לוקחת לכיור, ובסוף זה הצליח, ואז הייתי אומרת לה "פיפי, פשפשפשפש". בהמשך כשהייתי מרימה אותה למרת פשפוש הייתי אומרת לה "אני לוקחת אותך לעשות פיפי" ואז הבחנתי שהיא לומדת להתאפק ולחכות עד הכיור. היא למדה להבין את זה. מקווה שעזרתי.

קרן, גם אני מתפעלת! עושה לי חשק להתחיל גם בלילה, אבל אם אני לוקחת אותה, אפילו שאני יודעת שיש לה פיפי, ההוצאה מהמיטה גורמת לה ממש לבכות ולהתעצבן...

יש טיפים?

תמשיכי לעדכן, קוראת בעניין happy
איזה כיף לי!! תודה...

_אנחנו מפשפשים בת חצי שנה והרבה מהדברים שכתבת כאן האירו את ענינו ועזרו לנו בשיפור הקשב , אז רצינו להגיד תודה ,
ממשיכים לעקוב בדריכות...._
שוב תודה רבה! שמחה לעזור (ולהעזר...)

אולי נפשפש, אצלי (טפו טפו טפו, חמסה מחסה חמסה) היא ישנה טוב, היא קמה בסביבות 4 לינוק ושוב בסביבות 6, וחוזרת לישון. אבל לא מוכנה לעשות פיפי, גם שאני מזהה שיש...
תרומה נוספת גדולה בתחילת הדרך שלנו היתה - לנשום עמוק, להירגע, ולסמוך עליו שיסמן. וכך הוא עשה.
טנא, איזה טיפ מעולה, סחתיין...

אצלנו היום היא היתה ממש עייפה (חיכינו למישהו ,אז התמהמתי עם השינה כחצי שעה...

) ואז פתאום היא עשתה קקי במכנסיים בלי שראיתי סימן, היא הייתה שפוכה מעייפות. מסכנונת... מעכשיו חוק חדש, לא מחכים עם ילדה עייפה למבקרים.
אבל חוץ מזה, אנחנו יבשות ומאושרות. אני מוצאת את זה פשוט מטורף... מרגיש כאילו גילינו איזה משהו מחתרתי ומתחשק לי פשוט לגלות את זה לכולם...
לילה טוב.

מנטרה,
בלילה אני קודם מניקה ואם אני רואה שההנקה לא רגועה, אחרי צד אחד (לפעמים היא מסכימה רק אחרי שניים) אני לוקחת אותה לפיפי, ואם זה מעיר אותה, אז נותנת עוד צד להרדמה.
היא קמה יבשה.
השאלה שלי הייתה לגבי שעות היום, אני מרגישה שממש חסרות לה שעות שינה בגלל שהיא מתעוררת הרבה פעמים רבע שעה חצי שעה אחרי שהיא נרדמת. כשקודם היא ישנה שעות ברצף.

מישהו יודע להסביר לי למה הכינוי שלי מודגש בדף מה חדש, או שרק אני רואה את זה?

היי בנות, מזמן לא כתבתי כאן.
ימים עמוסים מאד.
אנחנו כאמור כבר יותר מחודש בלי חיתול ביום (עדיין אין לי אומץ לגעת בלילה... )
ביום שישי הגעתי למה שאני קוראת "שפל פשפושי", עשיתי לקטנטנה "אווירון" (כשהיא טסה מעליי, ואני שוכבת על הגב) ופתאום זכיתי לגשם של פיפי על הפנים, כולל בתוך העין והפה... מה אני אגיד לכן... טעם החיים זה לא.
חוץ מזה הולך אחלה, כמעט כל יום אנחו יוצאות וחוזרות מהבית עם אותם מכנסיים. לפעמים עוצרות לפיפי בצד הדרך. אוי, התעוררה, ביי

אצלנו הולך נחמד. אנחנו יותר משבוע בלי הרטבות לילה משום סוג, ביום עדיין רוב הזמן עם - אני לא מעזה לגעת ביציאות החוצה ובטיולים ואנחנו רוב הזמן בחוץ, גם בזמנים שבבית באים המון אורחים ואין לי את הקשב המתאים.
הוא מתחיל לסמן כל מיני דברים במילים במקום בבכי או תלונות. אומר בה לבקבוק ומה למוצץ וגם אבא ואמא. אולי ייתן גם סימן מילולי לפשפוש בקרוב. כולי תקווה

היי שני, בן כמה הוא כבר?
קטע שלכל אחד יש את הזמנים שהם הוא שולט, חלק בבית עם, בחוץ בלי, חלק הפוך, לילה, יום... ולפעמים שה מתהפך.
אצלי כרגע רוב הפספסוסים הם בבית, שם אני פחות "קשובה" כי אני פחות מפחדת מפספוס, בחוץ נדיר שאפספס כי ממש חוב לי להצליח.
ואני מקווה ממש להתחיל גם את הלילה בקרוב, בגילה המופלג של 4.5 חודשים...

דולב בן 4 חודשים. כשיהיה בן חמישה חודשים אתחיל לעבוד איתו יותר ברצינות על היום. בילה מאד קל לי עם הפשפוש. הוא ישן 9 - 10 שעות רצוף כל לילה. מתעורר באמצע פעם אחת לאכול ושוב בבוקר קרוב לשעת ההתעוררות. אני מפשפשת אותו פעם בלילה ופעם בבוקר וזה מספיק כדי למנוע פספוסים. במשך היום הוא כמעט לא ישן (רק שעה בצהריים) אז היום שלנו מאד אינטנסיבי. אנחנו גם התחלנו ללמוד לקרוא והוא מאד אוהב את זה. לפני שבוע ניסיתי לקחת אותו החוצה בלי טיטול והתוצאה היתה קקי ופיפי במכנסיים למרות שחשבתי שהייתי קשובה אליו. בינתיים אני מצליחה לקחת אותו בלי טיטול לבריכה מתחת לבית ועוד לא היה פספוס. יותר מזה עד מרגיש לי לא בנוח.
דולב יודע עכשיו להבדיל בין זמנים שיש ואין עליו טיטול. אני רואה הבדל גדול בסימונים. כאילו שהוא יודע שכשיש עליו טיטול לא יעזור לו לסמן

לפשפושי לילה מאד עוזרות רפידות לילה לילדים שאפשר לקנות בסופרמרקט או מגבת עבה. במיוחד לבנות כי הפיפי לא מגיע לשמיכה כמו אצלנו. עם דולב הספיקו לי 2 חבילות ושבוע אחד עם מגבת עד שהפספוסים הסתיימו. כמה שמזרון פלסטיק נוח אין כמו הרפידות האלה בכל מה שקשור להחלפת מצעים

חיככחנהננננחיעפכ][קוגוןוןבח][גםןו8גוחןגחחגחחביחליללדדחחדגחידחייגחידחחחחחחחחחחחחחחחחחחחייייייייייייייחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחיחחחחחחחחחחחחחחחחחחייייייייחחחחחחחייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייי

את ההודעה הקודמת הגדולה שלי (3)כתבה...
שני, את מפשפשת בלילה לפני או אחרי האוכל?

מייד מייד אחרי. הוא קם ורוצה לאכול ולא מוכן לשמוע על דברים אחרים, ואם מחכים יותר מדי אחרי ההאכלה הוא עושה במיטה ( דקה יכולה להיות יותר מדי לצורך העניין )

סליחה על ההצתה המאוחרת... ללמוד לקרוא???

שני מ -
האם הרגשת שכאשר את בחוץ והוא עושה קקי ופיפי הרבה בטיטול, אז אח"כ הוא פחות מסכים לפשפש בבית?
מאז שהיא נולדה היא אולי עשתה קקי 5 פעמים בטיטול, היא ממש הייתה עושה קקי רק בכיור, ואז הייתי איתה יום שלם בחוץ והיא נאלצה לעשות פעמיים קקי בטיטול (וכמובן את כל הפיפי), ומאז כאילו לא אכפת לה לעשות בטיטול, ואפילו היא בוכה כשאני מנסה שתעשה בכיור, ואם היא בוכה, אז לא יוצא כלום, ואז אני שמה טיטול ואז כן יוצא.
מוכר לך?

ועוד שאלה -
איך בדיוק את מפשפשת בלילה? איך את מניקה - בישיבה? שני צדדים? את מפשפשת על סיר? למה את צריכה את הרפידה/מגבת?
אשמח לפירוט, אם זה כזה קל, אולי אשקול לנסות, כי היא מתעוררת הרבה בלילה ולהרגשתי זה בגלל פשפושים ולא בגלל רעב.

מנטרה - כן כן, יש סדרת קלטות בשם your baby can read, אני מראה לו פעם ביום את התכנית וגם כמה כרטיסיות והוא מת על זה. את יכולה לחפש את זה ביו טיוב. אחרי 4-5 חודשים התינוק יכול לזהות מילה ולבחור את הכרטיסיה הנכונה.
בתור ילד שלא מפסיק לחפש אתגרים אינטלקטואלים התכנית הזאת היא ממש הצלת חיים בשבילי. הוא חצי שעה רצוף מתרכז במשהו שלא אני מראה לו ויש לי זמן לסדר בבית.
אולי נפשפש - הרגשתי את זה, אבל אני חושבת שזה גלל שהוא עשה ולא צריך יותר בכמה שעות שאחרי הטיול.
אצלי היה מוכר משהו דומה. בהתחלה הוא עשה פיפי רק בלי טיטול. ואז תקופה הפסיק ועבר לעשות בטיטול. ואחרי שחשבתי שזה כבר אבוד חזר לפשפש פיפי באופן חלקי וחלקית לעשות בטיטול. גם עם קקי יש תקופות שיותר הולך ופחות הולך, תקופות שהתייאשתי ותקופות שהייתי בטוחה שעלינו על דרך המלך וכמעט בכל הפעמים טעיתי. לפעמים בלי שום סיבה יש התקדמות או רגרסיה פתאומיים בנושא הפשפוש אצלנו, במיוחד עד גיל 4 חודשים שמאז המצב נשאר קבוע כבר שבועיים.
בלילה הוא מסיים לאכול ואני לוקחת אותו ישר לאמבטיה לפשפש (קקי הוא עושה רק ביום) ושוב בבוקר מייד אחרי הארוחה.אצלנו זה מאד פשוט כי זה ילד שישן לילות ומתעורר רק פעם אחת בלילה ושוב בבוקר. (עכשיו כבר ש. בועיים שהוא ישן 10 שעות כל לילה).
עם ההנקה לצערי הרב לא הצלחתי. יש לו בעיה שלא מאפשרת לו לינוק. הוא ינק חלקית משאיבות עד גיל חודשיים בערך עד שכבר לא היה מה לשאוב לו מאז הוא על תמ"ל בלבד.
אני מפשפשת בעיקר מעל לאמבטיה, את המגבת הייתי צריכה עד שהפסיק לברוח לו פיפי בלילה ולמד לחכות עד סיום הארוחה, להחליף מצעים כל לילה לאמא טריה זה סיוט.
ילד יונק מתעורר בלילה יותר מילד על תמ"ל (כשהפסקתי להניק הוא עבר להתעורר פעמיים בלילה במקום 3), ודולב ספציפית ישן לילות מההתחלה ככה שקל לי לעבוד איתו בנושא הזה, לא עם כל ילד יהיה אותו הדבר. אם היא מתעוררת הרבה לפשפושים אולי יהיה יותר קל להחזיק סיר על יד המיטה. אני עשיתי חישוב שבשביל פעם בלילה פיפי לא שווה לי לשטוף סיר (ולפעמים גם רצפה ו\או את עצמי) כך שאני הולכת איתו לאמבטיה.

שאלה לשתיכן: כבר הרבה זמן ששמתי לב לפעמים שבזמן פשפוש ולפעמים ברגע שאני מורידה לו את הטיטול הוא בוכה בכי קצר ומפשפש. זה אומר שהוא התאפק יותר מדי? זה סוג של סימון? קורה גם לכן? זה קורה לי רק עם פיפי ובעיקר כשאני מורידה טיטול בלי לתת סימן פשפוש

שני -
זה לא מעיר אותו לגמרי לצאת מהחדר ללכת לאמבטיה, יש שם אור? איך את מרדימה אותו חזרה אח"כ?
אז הוא ישן בעצם עם טוסיק חשוף כל הלילה, ובהתחלה זה היה על רפידה / מגבת? לא קר לו?

גם אצלי לפעמים היא בוכה קצת בקול מאוד גבוה לפני שהיא עושה פיפי, לפעמים מעל הכיור ולפעמים בטיטול - ואז אני יודעת שכבר פספסתי ורק הולכת להחליף לה שלא יהיה לה רטוב. לפעמים היא לא בוכה בכלל, אלא עושה את הפיפי שלה בשקט בשקט. לא הצלחתי להבחין מתי זה ככה ומתי זה ככה.

קראתי בדף של זמני פשפושים שרק בבוקר הפשפשושים הם בתדירות גבוהה, וביתר היום התדירות יורדת, אבל אצלינו התדירות היא כל 10 דקות לאורך כל היום! היא מתעוררת, יונקת, ואז כל 10 דק' בערך יש לה פיפי, למשך 40-50 דקות, ואז היא עייפה ורוצה לישון וחוזר חלילה. היא אמורה לפתוח פערים מתישהו? זה כל 10 דקות גם בערב! בשעות הבוקר זה ממש כל 7-8 דקות ובערב לפעמים נפתח קצת ל15 דקות. אבל עדיין - זה קצת מתיש! רק בשעה שהיא אמורה כבר ללכת לישון לילה, אחרי 8 בערב, היא פותחת פער ממש גדול, כאילו אין לה יותר פיפי, אבל תמיד יש לה עוד איזה אחד אחרון לפני השינה - נגיד שעה פער.

היא כזאתי מתוקה! היא ממש מדברת אלי (בת 3 חודשים וקצת), ממש אבל ממש מדברת! וזה ברור לי שזה רק בגלל הקשב הזה. מקשיבים לה, אז היא מדברת. יש לה משפט שלם קבוע שהיא אומרת כשהיא עייפה - בערך 10 הברות - וזה הכי מתוק בעולם!
יש לנו מעל הכיורים מראה, המראה בגובה החזה שלי, והראש שלה נמצא ממש בתחתית המראה כשאנחנו בתנוחה. היא התחילה לראות אותי דרך המראה, אז היא מחייכת אלי, מספרת לי דברים - והכל תוך כדי נסיונות הפשפוש, אז עכשיו היא פחות מתרגזת אם אני מפספספת שוב ושוב ושוב ויש לה יותר סבלנות להיות בפוזה, כי אנחנו בעצם מדברות.

איך שמת לב שהוא
ילד שלא מפסיק לחפש אתגרים אינטלקטואלים?

וחשבתי על עוד משהו - אומרים שיש איזה הורמון שרק אחרי שהגוף של התינוק מפריש אותו אז הוא נרדם עמוק, ולא יתעורר אחרי שנניח אותו במיטה - לא זוכרת את שמו.
לדעתי הם טועים, ה20 דקות האלו זה ה20 דקות של הפיפי - אם יש לו פיפי, הוא לא יסכים לעבור למיטה, אלא יתעורר כדי לעשות את הפיפי, ואם אין לו פיפי אז הוא יעבור לשינה העמוקה.

לאחרונה אנחנו הרבה בחוץ בשעות אחה"צ, ואני מרגישה שכשהוא בחוץ אז הוא מתאפק כדי לא לעשות בטיטול, ואז אח"כ יש לו קקי שמפריע לו לישון. מבאס.

יש לה משפט שלם קבוע שהיא אומרת כשהיא עייפה - בערך 10 הברות - וזה הכי מתוק בעולם!
לגמרי...

גם קטנטנתי אוהבת לחייך אליי בראי מעל הכיור.
אתמול התחלתי לפשפש אותה דווקא מעל האסלה, והיא הסתכלה על מכסה האסלה המורם, ועשתה מבטים מבולבלים "למה אני לא רואה את עצמי"?
בכל מקרה, עכשיו נכנסתי לכתוב שהלילה היא הלכה לישון בלי חיתול בכלל (אחרי 2 לילות שהיא קמה עם חיתול יבש), שיהיה לנו בהצלחה!!

סחתיין על כולכן

תודה קרן על הפרגון...

אתמול הקטנה אכן קמה יבשה, איזה כיף.
הבוקר בסביבות 6 הרגשתי שהיא ישנה בשלולית קטנה, אבל היא לא התלוננה... מאידך אני גם לא זוכרת שהיא בקשה פיפי, אני הרי מתעוררת מכל נשימה שלה, מעניין...
טוב, נמשיך ונקווה לטוב.
לפני השינה אני מסבירה לה שאנחנו ישנות היום בלי חיתול ואם יהיה לה פיפי שתגיד לי.
כל טוב לכולכן

טוב, מעדכנת על הלילות.
כאמור הלילה הראשון היה לילה יבש, בלילה שניה והשלישי היא הייתה יבשה כל הלילה ורק ב-6 קמה ועשתה פיפי והמשיכה לישון. בלילה הרביעי כשהתעוררה ב-6:20 לקחתי אותה לכיור, עשתה פיפי אבל לדאבוני התעוררה מזה לגמרי (ועוד בבוקר שבת, לא שזה באמת משנה...). כך שהבוקר כשהיא התעוררה יבשה ב-6, מאד התלבטתי מה לעשות, ואז שמעתי פססססס והבנתי שכבר אין מה להתלבט, היא עשתה פייפ במיטה וחזרה לישון.
אולי אסכם זאת בשיר קצר:
הלילה הראשון היה יבש.
זה היה משמח ואף מרגש.
שני הבקרים הבאים היו רטובים.
לא נורא, אבל גם לא כל כך נעים.
בבוקר הרביעי פשפשנו והיה מושלם,
רק חבל שהיום התחיל כל כך מוקדם.
בבוקר החמישי האמא התלבטה והתלבטה
עד שהקטנה עשתה פיפי במיטה.
ככה לומדים, בעיקר על רטוב,
מבטיחה להכנס ולעדכן שוב!

לילה טוב,
מנטרה.

ענקית!

היא ישנה איתך? זה מרטיב גם את המיטה שלך? איך היא חוזרת לישון אחרי שהיא מתעוררת לפיפי הזה ב6?

אולי תוכלי לעזור לי -
בכל פעם שאני איתה בחוץ, אני מנסה לפשפש אותה, אבל לא באותה תדירות כמו בבית כי רוב הזמן אני בציבור.
בפעמים שאני מנסה היא כאילו לא רוצה לעשות ועושה רק שפריץ קטן של קקי. (אני עושה את זה בדשא איפהו, זה אולי מפריע לה שהיא לא בכיור שהיא מכירה?)
גם בטיטול זה מה שהיא עשה.
ואז אנחנו חוזרים הבייתה והקקי הזה שנשאר לה במערכת יכול להפריע לה עד הערב, היא לא תצליח לישון ותרצה ידיים ולינוק שוב ושוב עד שהוא ישתחרר בשפריץ ענק.
אז מה לעשות? זה ממש אבל ממש מגביל אותי!

היי אולי...
תודה על הפרגון

.
היא ישנה לצידי, זה אכן מרטיב גם לי את המיטה, אני פורסת על זה פרה-פולד ושתינו ממשיכות לישון.
ב6, אם היא עושה את הפיפי במיטה היא ממשיכה לישון עם ציצי, בפעם היחידה שלקחתי אותהלשירותים היא התעוררה מזה לגמרי...

.

לגבי שאלתך, את מנסה לפשפש אותה לפי איזשהו סימן שלה? או על פי השעון?
כשאני בחוץ, אם הרבה זמן אין סימן לפיפי, אני לוקחת אותה מיוזמתי. לפעמים זה עובד.
לגבי קקי (או פיפי) בחוץ ולא בכיור הרגיל, אני גיליתי שזה מבלבל אותה. בכלל כיור חדש במקום חדש, ושמתי לב שאם יש לה פיפי ואני לוקחת אותה למקום חדש, אז היא לא תעשה. אחרי 2-3 דקות אקח אותה לשם שוב (אם זה בחוץ אז לאותה נקודה בדיוק), ושןב אני אומרת לה שם "פיפי, פשפשפשפ פיפי..." ורק בפעם השלישית היא תכיר בכך כמקום לפשפוש ותעשה שם. ומשם והלאה זה בסדר, בפעם הרביעית והחמישית. כמובן שזה רלוונטי רק אם את באותו מקום, בטיולים כשמתקדמים כל הזמן זה יותר מורכב. בכל מקרה, תמיד מול עץ, או אפילו עמוד, ולא סתם באמצע שומקום. היא לאט לאט מזהה עצים כמקום לפיפי. וגם עם הגב להתרחשויות, פעם עצרתי לה בצד הדרך (יצאתי מהאוטו) וכשהיא היתה עם הפנים לכביש היא לא עשתה, כי זה השיח את דעתה, הסתובבתי אל מול הקיר והיא מייד עשתה.
מקווה שזה יעזור, עניתי לך על הכל?
לילה טוב ובהצלחה רבה.
מנטרה

תודה על התשובות - אנסה. פיפי לא משנה לי כי היא לא מתאפקת אלא עושה בטיטול, אבל ההתאפקות של קקי היום בצהריים גורמת לה כאבי בטן עד עכשיוֱ
זה מעצבן כי לפעמים אני יוצאת לחצי שעה והיא בדיוק מתעוררת לקקי ואני במקום ללא פרטיות, אז אכלנו אותה עד הערב.
מה זה פרה-פולד?

עשינו פשפוש בחוץ בהתחלה לא רצתה אז נתתי לה למצוץ את האצבע שלי ושחררה. קקי עוד לא ניסינו.

אגב היה לכם שינוי דפוס? בימים האחרונים היא בקושי עושה פיפי, רק כשמתעוררת, נשמע הגיוני? כל שעתיים בערך - המון פיפי.

אהלן, נעדרתי זה זמן מה...
אצלנו תקופה מבלבלת.
מבחינת לילה, הולך מעולה. היא יבשה כל הלילה, וקמה בסביבות 6 לפשפוש בכיור וחוזרת לישון (בדר"כ). כיף חיים...
כמובן שהיא קמה לינוק בלילה, אבל לא לפיפי.
אבל ביום התדרדר קצת.
בבית היא עושה המון פיפי בכל מקום. אני מרגישה שאני לא קולטת את הסימנים שלה יותר. לפעמים אני מציעה לה פיפי והיא מסרבת ואחרי 3 דקות היא עושה במקום אחר. אולי אנסה לחכות יותר זמן מעל הכיור...
גם בחוץ, יוצא לי להחליף לה הרבה זוגות מכנסיים. וזה אחרי שימים שלמים היינו יוצאות וחוזרות עם אותם בגדים... ועכשיו שוב אני צריכה לצאת עם כל זוגות המכנסיים שלה אצלי בתיק... זה קצת מבאס, במיוחד כי חזר לי החשש להיות איתה בלי חיתול בבתים של אחרים. וזה מבאס.
מאידך, היא התחילה לעשות פיפי כל 2-3 שעות. בבוקר זה יותר צפוף, כל 15-20 דקות ובמשך היום המרווחים גדלים.

לגבי פרה-פולד, זה סוג של חיתולים רב פעמיים, שעשויים משכבות פלנל התפורות זו על זו, זה נח כי זה מאד סופג...

http://www.chitulim.com/1946.asp

שתהיה לכולנו שנה טובה ומתוקה...
מנטרה

ספרי מה קורה איתכן ?