מין ומיניות

הי שרון
אין לי ממש עצות כי זה מצב מורכב אם כי שכיח
מה שעולה לי שאני קוראת אותך זה תהייה. אתה מתאר סיטואציה מתמשכת של תיסכול , בו אתה משתף את אישתך ונענה שזה זמני והיא אופטימית .לאור זה שזה נמשך שנים התשובה הזו נשמעת לי מנפנפת ולא כנה. גם האופן בו אתה מתאר את ההתנהגות שלך, כקשוב, מחזר, עוזר, משתדל ותומך נשמעת לי לא כנה .לאור התסכול והכעס שחוסר המגע, הסקס והאינטימיות מייצר. שוב קשה מאוד לייעץ ולהשליך מזוגיות אחת לאחרת , אבל אם בעלי כועס אלי אני מעדיפה שיכעס ויהיה אמיתי, ואם הוא מתוסכל כי אין סקס או קירבה אני מעדיפה "שיהפוך שולחן" (במובן של סטופ כדור הארץ!! לא נותן לך להתרחק, לא מוותר אלינו. לא חס וחלילה במובן האלים)
אתה משתף אותה בקושי שלך ,אבל לפחות מאיך שאני קוראת אותך אתה כולך נופת צופים. אם נוח לה ככה , איזה מוטיבציה יש לה לשנות משהו?
השאלה שלי: איפה הכעס שלך? איפה התשוקה שלך? איפה האנרגיה שלך?
איך אפשר להיות כל כך הרבה זמן דחוי ומתוסכל ולהתנהג כל כך למופת?

שליחה על ידי שרון* » 12 יוני 2019, 15:30

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

אופיר שלום
התסכול נדון בהרחבה הבעתי את עצמי באופן ברור שלא טוב לי שאני לא מסופק ומתוסכל.
אני אכן מרגיש חוסר פתיחות מצד אשתי להבין ולהכיל.
כשממש עמדתי לקבל הסבר אמרה שלא יכולה כרגע לתת יותר ממה שנותנת. הן בכמות הן באיכות והן במגע והן בכלל
התסכול מלווה אך יש גם ילדים קריירה תחביבים ספורט כך שהוא נבלע איפשהו פרידה לא ע מדת על הפרק מבחינתי ואולי מפה חוסר המוטיבציה שלה אבל... .. יש לי ילדים וזה מחיר שאני מוכן לשלם. כמו כן ואמרתי זאת לאשתי לא מוכן לאווירה לא נעימה בבית. אז משתדל להכיל ולתמוך. יש לציין שאשתי יודעת ןמודעת לתסכול ולחוסר שביעות הרצון. שוב משדרת שזה זמני ושהיא משתדלת (יש מצב שהיא באמת משדלת פה ושם)) אני לא רוצה שתשתדל א י הייתי רוצה להרגיש אהוב.
אם בעלך היה הופך את השולחן ואת היית אומרת: זה מה יש? זה כל מה שאני יכולה לתת? מה היית מצפה שיעשה כצעד הבא? לי אין כרגע שום קלף..

יש גם ילדים קריירה תחביבים ספורט כך שהוא נבלע איפשהו פרידה לא ע מדת על הפרק מבחינתי
אני חושבת שזו אמירה מאוד משמעותית ויפה שבוחרת לשים דגש ולהעצים את הטוב שיש.

אני לא רוצה שתשתדל א י הייתי רוצה להרגיש אהוב.
מאוד מובן. כואב.
גם ללחיות בתחושה שאתה לא אהוב ולא מושך יש מחיר מאוד גבוה . האם המשוואה חייבת להיות שלום בית במחיר של דחיה ודיכוי (בעיני לא לגוע בבן הזוג ולא להסכים לטיפול זה דיכוי) או פרידה?

אם בעלך היה הופך את השולחן ואת היית אומרת: זה מה יש? זה כל מה שאני יכולה לתת? מה היית מצפה שיעשה כצעד הבא?
אני יכולה לענות בשמי, אני מניחה שלאורך זמן הבטחון העצמי שלי היה קורס והייתי שוקעת ומוותרת על עצמי או שהייתי מוצאת מענה לצרכים שלי במקום אחר. לא מתוך נקמנות ,אלא מתוך הבנה שזה מה יש (נראה שאתה באמת עושה מה שאפשר כדי להתקרב )

אני חושבת שלפעמים מתוך רצון אמיתי לשמור על הדבר הכי יקר לנו- המשפחה. אנחנו מסכימים מי מבחירה ומי פחות להוציא את האש מהבית, כדי שחס וחלילה לא תשרוף. בדרך יוצאת גם התשוקה. ובאמת הבית רגוע ונעים, אין דרמות ופיצוצים ואין סקס

כמו שכתבתי בהתחלה המצב מורכב . ומה שמונח על הכף זה הדברים הכי יקרים וחשובים בחיים. אין לי עצות. רק נקודות למחשבה.
אני לא יודעת יותר טוב ממך. מה שכן, אני חושבת שאתה יכול ללכת לטיפול, עם היא תסכים להצטרף ,נהדר, אם לא תלך אתה. אתה נמצא בקונפליקט, בקושי ממשי.

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

_אשתך פגועה ופצועה רגשית. ברור שהבעיה המרכזית פה היא הרבה מעבר למין.
אז במצב כזה, הייתי עושה רשימה של כל גילויי החיבה, המגע והאינטימיות שנעימים לה ושהיא מרגישה נינוחה ושמחה אתם (מחמאות ממוקדות, ליטופים ספציפיים, חיבוק כפיות, מסאז' וכו') ומציפה אותה בהם, במינונים קטנים אבל תכופים, כל יום כל יום, כמה פעמים ביום.
במקביל, להקפיד מאוד לא להזכיר במילה אחת ולא ליזום בכלל בכלל מין, נשיקות צרפתיות, או את כל מה שקשה או לא נעים לה.

עוד טיפ: להקפיד לדבר אתה בקול רך וצלילי.
תתחיל "לשיר" את השם שלה במקום "להגיד" אותו.
נגיד, במקום להגיד "שרה", יבש כזה, לשיר אותו בשני צלילים, אחד גבוה והשני נמוך יותר: "ש--רה"
אותו דבר כשאתה פוגש אותה ואומר לה "שלום".
או לברך אותה לשלום במילה או משפט מתוך שיר ששניכם אוהבים.

ולשים לב לקול שלה. אם היא עוברת מקול רך לקול צורם - זה הזמן לקום ולתת לה חיבוק כפיות, מחמאה, או כל דבר שמרגיע אותה.
לשים לב גם לעיניים שלה: האם יש רגעים שבהם העיניים נפערות, ורואים לה את הלבן שמסביב?
ברגעים כאלה היא זקוקה להרגעה ולטון רך במיוחד.

ככה, לתת לה טיפול מתקן שקדני ומתמיד של חמישה-שישה חודשים, שייצור התחלה של מסד של בטחון ואמון פיזי.
זה לא יפתור את הבעיות העמוקות, אבל זה כן יעזור לה להרגיש יותר נינוחה אתך, כאן-ועכשיו, ופחות תחת מתקפה ואיום._
פרייסלס. מאמצת. תודה.

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

_מתערבת אתך שבגלל שהיא פגועה, היא כן מרגישה איכשהו מאוימת. יותר מדי פעמים ביום.
והדברים שאתה מבקש ולא נעימים לה - מלחיצים אותה וגורמים לה להרגיש רע._
בול פגיעה

כל מה שמתוסכלת ציטטה (לא זוכרת מי כתבה במקור) מאוד יפה.
אבל...
האם בן זוג אמור להיות בעיקר מטפל? דמות הורית?
יש לדעתי משהו לא נכון ואף פטרוני בבן זוג שמחליט שאשתו ציפור פצועה שצריך לעטוף ולערסל כל היום. משהו מקבע ומחליש.
נשמע לי כמו מתכון מצוין "להרוג ברכות" אנרגיה של גבר- אשה

שליחה על ידי שרון* » 13 יוני 2019, 10:31

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

אופיר תודה רבה על ההתייחסות. התובנות מובנות לי ואני מזדהה איתן אכן מצוי בקונפליקט. מנסה לפתור באופן עצמאי. יותר נכון בשלב זה הוא בהתייעצות כאן ולא טיפול. מה גם שהיחס שלכם התובנות ונקודת הזוית השונה נותנת לי כח ומנטרלת סוג של מרירות שהיתה בי . סוג של אכזבה אני פחות שיפוטי ויותר מנסה להבין ולמתוא פתרון זה כנראה מחלחל ואשתי מעט יותר יוזמת בשבועיים האחרונים . לאו דווקא מין אלא מגע ותקשורת.
הבנתי גם למעשה קיבלתי אשרור שאני לא אשם ושלשים אותי בעלטה. לא הוגן ולא ראוי.

שרון,
מרגש לקרוא על השינוי. אצל שניכם.איך התובנות שלך יצרו משהו חדש בתוכך וכמו רסיסים של גל זה נגע באשתך ומשהו זז. מגע ותקשורת זה המון. יש לי המון כבוד לסבלנות שלך וליכולת שלך ליצור תהליך שינוי . מקסים

האם בן זוג אמור להיות בעיקר מטפל? דמות הורית?

מה פתאום וזה לא מה ש"זבובונית" הציעה בכלל.
יש פה זוג. אם הוא רוצה ממנה מגע, תקשורת וסקס - והיא מרגישה ממנו פגועה (לא משנה בכלל אם הוא אשם או לא!), אז רק הוא יכול לעשות שינוי שיגרום לה להרגיש אחרת.
כמובן הכי טוב שהיא עצמה תיזום שינוי אבל זה גדול עליה, אז יופי ששרון יוזם ושרון משנה ושרון עושה דברים חדשים, שלפי מה שהוא מעדכן פה אותנו - באמת עובדים!
בסך הכל שבועיים ואתה כבר רואה שינוי! לי זה נשמע יופי, שאתה בדרך הנכונה!

לגבי הגלולות:

לענין הגלולות שוקלת להפסיק אך ההפסקה פוגעת בדברים אחרים

סליחה, אבל במה ההפסקה של הגלולות יכולה לפגוע?
מניעת הריון אפשר ועדיף להשיג בדרכים אחרות. רצוי כאלה שלא מתערבות באופן מסוכן בביולוגיה של הגוף שלה.
זה שייך לעיקרי האתר הזה, אתר באופן טבעי, דרך אגב.
איזה עוד תועלת נותנות הגלולות חוץ ממניעת הריון?
הגלולות גם מגבירות את הסיכון שלה לסרטן שד, וכנראה גם הורגות לה את החשק. לאור השכיחות ההולכת וגוברת של סרטן השד בישראל (כבר אחת משש כמדומתני) לא הייתי מזלזלת ברמת הסיכון לאשתך.
בקיצור, זה נושא לדיון רציני ולא לניפנוף כלאחר יד. אנחנו כבר לא בשנות ה-60, שחשבו ש"הגלולה" היא המצאת המאה ותמצית שיחרור האשה. כבר התפכחנו מהאשליות ונצברו כבר 60 שנות ניסיון בהורמונים מלאכותיים לנשים ובתוצאותיהם הקטלניות.
וחוץ מזה מדובר בניסוי.
אולי אחרי שלושה חודשים יתברר שהגורם העיקרי איננו הגלולות אלא הדברים האחרים.

שליחה על ידי שרון* » 13 יוני 2019, 20:30

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

בשמת שלום
לא מרגישה פגועה פשוט מרוחקת מינית חסרת חשק רוב הזמן וכשיש אז טכני ועצור.
אני מנסה לתקן את החלק שלי בסיפור בתקווה שישפיע גם על אשתי ועל הזוגיות . לוקח אחריות אף שהייתי מעדיף שהדברים היו נעשים בתקשורת ברורה .

לא מרגישה "פגועה" במובן נעלבת ממך. מחזירה אותך לדבריה המפורטים והחכמים של זבובונית - הייתי מציעה לקרוא אותם יותר מפעם בשבוע, הם מלאים כל כך הרבה הבנה וטיפים מעשיים ויעילים.
ברגע שאתה משפר כל מיני דברים, דברים שאתה יכול לשפר (כמו הקשבה או מלים טובות וכדומה), עובדה שזה כבר עוזר.

לגבי הגלולות, זה חומר למחשבה (שלך) ולדיון (שלכם). זה פשוט קטלן-חשק רציני, גם אצל רווקות צעירות נטולות ילדים והתחייבויות.

שליחה על ידי שרון* » 13 יוני 2019, 22:25

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

בשמת תודה!

_האם בן זוג אמור להיות בעיקר מטפל? דמות הורית?
יש לדעתי משהו לא נכון ואף פטרוני בבן זוג שמחליט שאשתו ציפור פצועה שצריך לעטוף ולערסל כל היום._

א. בנזוג צריך להיוןת בנזוג. אבל טוב שבנזוג ידע אילו כפתורים דליקים יש לאשתו, ומה אפשר לעשות כדי לא ללחוץ עליהם.
כשבנזוגי רואה אותי עצבנית ואומר לי "אל תדברי אתי עד שתאכלי משהו" הוא לא אמא פולניה שרודפת אחרי הלידים עם כפית
, אלא בנזוג חכם שיודע שאין טעם בוויכוח עם אשה עם בטן מקרקרת.
(והמטרה שלו בהערה הזאת היא להקטין את החיכוך ואת הסבל של עצמו)

ב. מי דיבר על "כל היום"? דיברתי על רגעים היפוטתיים שבהם אשה יוצאת מכלל פעולה, ואיך לעזור לה נקודתית לחזור לשפיות.

ג. קול עדין ורך - אלמנטרי בסביבה רוויית טראומה כמו ישראל, שבה כולם נשמעים כמו עזים נרגזות גם כשהם לא. אפשר ליישם את זה על מיליון מצבי תקשורת כדי לרכך אותם ולשפר את התוצאה.

שליחה על ידי שרון* » 14 יוני 2019, 18:22

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

זבובונית
בהחלט הבנתי את ההקשר ואני מנסה לתקשרסדרך הרבה יותר מכילה תקשורת כוללת שרואה מבינה ומתחשבת גם בצד השני. זה אמנם קשה להתחיל להתנהל כך באופן חד צדדי ומעט לא טבעי לי. כי בכל זאת יש לי אגו וכבוד עצמי ואני סבור שאשתימהיר זו שצריכה להסביר או לחילופין להציע או להסכים לטיפול . עם זאת הבנתי שזו האופציה היחידה שלי כיום ולכן אימצתי אותה. לא מתחרט ......
תודה על תשומת הלב של כולכם.. מאוד מסייע לי אין לכן מושג כמה

זבובית,
מסכימה שבן זוג, כדאי שידע על איזה כפתורים לא ללחוץ ומתי. בדיוק כמו בדוגמא שנתת שאת רעבה ועצבנית למשל.
גם עם שאר הדברים שנתת כעצות נקודתיות אני מסכימה אבל מה שעלה לי מבחינת הרגשה וחויה מול מה שכתבת, אכן היה משהו יותר "טיפולי- הורי". יכול להיות שזה היה רצף הדברים . וגם משפטים כמו:
ורואים לה את הלבן שמסביב?
ברגעים כאלה היא זקוקה להרגעה ולטון רך במיוחד.

ככה, לתת לה טיפול מתקן שקדני ומתמיד של חמישה-שישה חודשים, שייצור התחלה של מסד של בטחון ואמון פיזי_
המצב ששרון מתאר הוא לא מצב נקודתי או אקוטי אלא מצב כרוני.
מצב מתמשך של גבר שנדחה שוב ושוב(לא רק מינית אלא גם רגשית) ללא הסבר וללא הסכמה להכיר ולטפל בבעיה . במה שכתבת לא ראיתי מקום לרגשות ולתחושות הכעס והתסכול שלו אלא רעיונות איך להיות מכיל, מבין ורך . בעיני יש בזה משהו לא אמיתי ומאולץ. זה קצת מוריד את האחריות המשותפת של שני בני הזוג להתמודדות עם הבעיה ושם את הדרכים לפתרון רק אצל אחד מהם.
אני לא מתנגדת למה שאת מציעה. בכלל לא. אבל זה צריך להיות חלק ממשהו הדדי. אם זה מה שיצליח ליצור את הצעד הראשון לשינוי אז מעולה. כמו ששרון כתב יש חשיבות בתוך הדיון הזה למגוון הקולות

הציטוט לא עבד לי. ציטטתי 2 משפטים של זבובית. פעם הבאה אוסיף "..."

שליחה על ידי שרון* » 15 יוני 2019, 15:03

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

זבובית שלום אניי פחות מרגיש דחיה כי אני ממעט ליזום בזמן האחרון אלא יותר מרגיש חוסר חשק מצד אשתי וכמובן חוסר יוזמ.. אם יש יוזמה כשהיא מרגישה שחייבת אני מרגיש שזה בשבילי חסר חשק ומאולץ. מכאן הבעיה שאני י לא מרגיש אהוב לא מרגיש שהיא נמשכת שהיא שווה לי בזוגיות . מרגיש שהיא שמה את עצמה בצד ולא יוזמת תורמת עושה מבקשת רוצה. כשאני מציע משהו התשובה היא טוב אז מהר בחושך בלי יותר מדי מגע בלי נשיקות בעיקר בלי....

חשוב לציין שממש לא היה ככה בהתחלה.

כמו שציינתי לעיל בימים האחרונים יותר תקשורת מצד שנינו י ויותר מגע שלא מוביל ליחסי מין..
עוד כפי שציינתי המרמור שחשתי בשבועות האחרונים חלף. אני מתמקד בחלק שלי. עם זאת אני עושה את זה לבד..
אמרתי לאשתי שכשהחשק יחזור אני כאן זמין ומחכה

במה שכתבת לא ראיתי מקום לרגשות ולתחושות הכעס והתסכול שלו אלא רעיונות איך להיות מכיל, מבין ורך .
בשביל זה את כאן, לא? ואם.ילדה גם. זה כל העניין ברב-שיח, שביחד יוצר תגובה שלמה ומקיפה. במצב כזה, אין לי שום ייסורי מצפון להתמקד בחצי העיגול שאני טובה בו.

הדדיות זה יופי כמצב פתיחה. אבל מה, בני זוג לא סועדים זה את זו בחוליים? ואם החולי הזה הוא כרוני, או נמשך איזה עשר שנים, אז מה? ומה יגידו, למשל, נשות מלחמת יום כיפור שקיבלו במתנה מהמדינה בעל עם הלם קרב? איך הן חיות עם זה מכאן והלאה? ואפילו אם הבעל פנה לטיפול (הרבה פעמים זה לא קרה) - האשה עדיין צריכה לחיות אתו ביומיום, ולזהות אצלו את הלבן בעיניים, ולדעת איך להגיב מיידית.
כל אדם אחראי לשלומו, אבל לא תמיד יש סימטריה בחיים.

כל אדם אחראי לעצמו ולשלומו, אבל לאנשים שחיים מסביב לבנאדם יש יכולת בחירה אם ועד כמה לעזור לו.

אם בעל רואה שאשתו פגועה, ורואה שכרגע אין לה כוחות לפתוח את זה, לא משנה למה, ורואה שיש דרך לתמוך בה ועל הדרך גם להקל על עצמו, אז זכותו לעשות את זה. אנ ינותנת לו את המפתחות והדוגמאות. שיחליט בעצמו מה ליישם ואיך.

ואם בא לי להתגייס לטובת חברה שנמצאת במצב קשה כרוני, מתמשך, אבל בדיוק הגיעה לנקודת משבר ספציפית, ולתת לה "טיפול באהבה" של מסרים אוהבים וסמיילים ותמונות ושירים, שלוש-ארבע פעמים בשבוע בלי לחפף, במשך שלושה חודשים, אז אני אעשה את זה. לא כי אני יכולה או צריכה להציל אותה. לא כדי לפתור לה את כל הבעיות, אלא כדי לעזור לה לעבור את המשבר הנוכחי.
כמובן, אם אני חושבת שהמאמץ הזה יביא לתוצאה חיובית.
(יש אנשים, תשפכי סירים של תמיכה לתוך החיים שלהם והכל יחלחל למטה וייעלם. עם אלה עדיף לחשוב פעמיים)

נשמע לי כמו מתכון מצוין "להרוג ברכות" אנרגיה של גבר- אשה
אולי, אבל בסיפור הזה נשמע שהאנרגיה הזאת צולעת כמצב פתיחה.

_יותר תקשורת מצד שנינו י ויותר מגע שלא מוביל ליחסי מין..
עוד כפי שציינתי המרמור שחשתי בשבועות האחרונים חלף. אני מתמקד בחלק שלי._

שליחה על ידי שרון* » 15 יוני 2019, 17:13

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

בהחלט י ש מקום לשמוע את מגוון הקולות א כי הן משלימות תמונה ו ב כי יכול להיות שקול אחד קרוב לזה של אשתי ואדע לזהות ולדלות את המידע הרלוונטי

זבובונית האנרגיה בהתחלה זרמה באופן סימביוטי. היה מספק ובעיקר תקשורתי וחברי. כל זה פחת עד כדי כמעט נעלם ע ם השנים. ברור שלילדים ולנסיבות יש השפעה. עם זאת בעוד אני שואב מהמין ומהמגע כח ואנרגיה וזה בשבילי סוג של דלק היא מוצאת את זה כיף אבל מיותר ..הנאה שקצת קשה להיכנס או להישאב אליה. כ שזה קורה אז זה כיף לה אבל עד שזה קורה אין לה צורך בזה ודאי שלא ליזום

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

שרון היקר.
קראתי את מה שכתבת ואת מה שכתבו לך. דע לך שאין כאן שום תקלה. לא בחשק שלך. לא בתגובות שלה. זה מה שקורה בהרבה משפחות. אין לך מה להלין. זה פשוט קורה.
אם מיניות מסעירה ותדירה חשובה לך אבל לאשתך פחות, אז הפתרון איננו לשנות אותה כך שתתאים לך. זה פשוט לא יצליח. זה לא שהיא לא אוהבת אותך או משהו כזה. זה פשוט קורה להרבה זוגות ואתם אחד מהם. זו חובתך לכבד את רצונה. זה גופה. זה החשק שלה. אל תבקש טובות. זה עושה רע לכולם.

הפתרונות האפשריים הם:
לוותר. להסתפק במה שיש וזהו. בתדירות שיש ובאיכות שיש ולמצוא הנאה ממשהו אחר. פתרון נפוץ ומקובל בקרב גברים רבים. די מהר הם מגלים שזה בכלל לא נורא. אם בכל זאת, מאד חשוב לך מיניות ואם אשתך זה לא הולך, אז האפשרות הבאה היא לחפש מאהבת. לא יודע איך אתה רואה את זה. טהרנים מצמידים למעשה הזה שמות לא יפים. זו בסך הכל אהבה ללא בעלות. אהבה חופשית יותר. הפתרון השלישי, הוא להתגרש ולחפש זוגיות חדשה. זה פתרון לא טוב וממה שראיתי המצב שלכם ממש לא מצדיק את זה.
זכור שאין לך זכות להשתנות ואין לך זכות לשנות אותה.

שליחה על ידי שרון* » 16 יוני 2019, 08:33

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

פלוני יקר
התקוה היחידה זו התחושה שלי. כל השאר אכן עובד. התחושה מתסכלת.
להתרגל בנתיים למצב זה מה שאני עושה . עם זאת מנסה להתאים את עצמי מחדש לזוגיות...
כמובן שלא מנסה לשנות את אשתי
בשלב זה ובכלל אני רואה מאהבת כבגידה כי צריך לשקר ולהסתיר ולא משהו שהייתי מספר מיוזמתי לאשתי לכן החלטתי לא לעשות את זה. האופי שלי גם לא מאפשר לי כך שזה לא באה בחשבון.

תודה בכל אופן על התיחסותך

אין לו זכות להשתנות? 0-: מה זו האמירה המוזרה הזאת? 0-:
לגבי "לשנות אותה", זה לא שאין לו זכות, זה שאין לו יכולת. אף אחד לא יכול לשנות אדם אחר...
מה שהצענו לשרון לעשות, זה לעשות כל מיני שינויים וחידושים בהתנהלות שלו מולה, שיש סיכוי שישפרו את החלק החשוב לו בזוגיות. הוא לא משנה אותה, הוא משנה רק את מי שהוא יכול: את עצמו. ולדעתי, השינויים ששרון מיישם כבר התחילו ליצור שיפור בזוגיות, אני באמת מברכת את שרון על זה

וסליחה, אבל אף אחד איננו רובוט. אני מציעה לא לקבע אף אחד בשום תפקיד. גם אשה שלא מעוניינת ליזום סקס או מגע בתקופה מסוימת, יכולה להשתנות. לכולנו זכות להשתנות. לא בכפייה, אבל כל אחד יכול להיפתח כמו פרח אל השמש כשהוא זוכה ליותר יחס, יותר חום, יותר אהבה! מה רע בזה? לדעתי זה הכי טוב.

כמו כן, בבלוג באנגלית שקישרתי אליו למעלה ובדפים אחרים שציינתי פה, היא כותבת במפורש שאחד הגילויים לגבי נשים היה שרבות מאלה שלא יוזמות ואינן מרגישות חשק - דווקא כן יש להן צורך במגע ובסקס, הוא מתגלה כאשר הגבר מוצא את הדרך העדינה לעורר ולמשוך אותן ואז הן שמחות מאוד (כמובן שאם הגבר יוזם בצורה שדורכת לה על כל הנקודות הרגישות, זה לא יגרום לה שום חשק אלא דחייה והיסגרות, ולכן שווה לקרוא את דבריה בנושא). היא מסבירה על זה בפירוט, שווה לחפש ולקרוא, קטונתי מלסכם את כל המחקרים ואת דבריה.

שליחה על ידי יעלי* » 17 יוני 2019, 10:25

_הדדיות זה יופי כמצב פתיחה. אבל מה, בני זוג לא סועדים זה את זו בחוליים? ואם החולי הזה הוא כרוני, או נמשך איזה עשר שנים, אז מה? ומה יגידו, למשל, נשות מלחמת יום כיפור שקיבלו במתנה מהמדינה בעל עם הלם קרב? איך הן חיות עם זה מכאן והלאה? ואפילו אם הבעל פנה לטיפול (הרבה פעמים זה לא קרה) - האשה עדיין צריכה לחיות אתו ביומיום, ולזהות אצלו את הלבן בעיניים, ולדעת איך להגיב מיידית.
כל אדם אחראי לשלומו, אבל לא תמיד יש סימטריה בחיים._
זבובונית, כתבת כל כך כל כך כל כך יפה!!! גם כל מה שבהמשך ההודעה הזאת.

שליחה על ידי שרון* » 17 יוני 2019, 12:20

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

נכון אין סימטריה ולא הכל תלוי בנו. רק מה שקשור להתנהגות ש לנו על אחרים אין לנו שליטה וטוב שכך. עם זאת ההתנהגות שלנו וההתנהלות שלנו משפיעה על אחרים וככל שאני "אוסף"את עצמי אני מרגיש יותר טוב . גם התגובה של אשתי יותר נינוחה. זה קשה ומאתגר זה חד צדדי אבל אני לא רואה פתרון אחר. למעשה על מנת להציל את הזוגיות שלי אני לומד ללכת לבד. זה היה הפוך מהאינסטיקנט שלי אבל בין היתר בעזרתם הגעתי לתחנה הזו. והכל שעובר הזמן היא נראית לי הגיונית ומחויבת המציאות

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

שלום לכולם,
אני רווק, בן 19, ולאחרונה בת הזוג שלי הפסיקה לגלות עניין בסקס המשותף, היא לא התאהבה באחר, היא לא לוקחת גלולות, מה אני יכול לעשות? (חוץ מלאונן כל היום...)

שליחה על ידי שרון* » 18 יוני 2019, 08:37

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

היי אוהב
האם אתם מדברים? אם כן מה היא אומרת ? ואיזה טון? מי יוזם את השיחות? האם היא מרגישה צורך לשתף ולפרוק או מסתגרת ומסרבת לדבר להקשיב?

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

שלום שרון
אני רוצה לציין שתי נקודות שמטרתן להראות לך שמה שקורה לך אינו חריג, אינו מיוחד ובטח שלא נורא. המצב שאתה נתון בו מאפיין משפחות רבות. הנקודה הראשונה היא תעשיית הזנות שנחשבת לאחת מהעתיקות בעולם והיא חיה בדיוק מזה. מגברים שרוצים סקס ואין להם בת זוג שאפשר לעשות איתה סקס וזה חשוב להם עד כדי כך שהם מוכנים למחול על כבודם וגם לשלם על זה. התעשייה הזו משגשגת בכל המקומות בעולם, גם בקרב עניים מרודים. גם בגיטאות. כל מי שניסה לא הצליח למגר את התופעה הזאת. גם החוקים החדשים שחוקקה כנסת ישראל רק יגרמו לכך שהשירות הזה ינתן בדרך שונה. לא סוד הוא שהרוב המכריע של הזונות הן נשים ורוב צרכני השירות הזה הם גברים.
דבר שני הוא צרכני הפורנו למינם. גם כאן, רוב הצרכנים הם גברים. מסתבר שאחוז המחפשים פורנו או נגזרותיו השונות באינטרנט הוא עצום. זה ענף שמגלגל סכומי עתק.
להבנתי אבל זה נושא לדיון אחר, המערכת הכלכלית חברתית מעודדת את הפער הזה כי הוא מכניס כסף לאנשים מאד מאד עשירים.

אבל, מעבר לכך שחשוב לי שתבין במשהו צפוי וידוע מראש, אני רוצה להסביר משהו שלא ציינתי במה שכתבתי לך. תמצית החיים בעיני היא להיות מאושר. מה שמפריע לנו להיות מאושר זה בדרך כלל הפער בין מה שלמדנו לרצות (כדי להיות מאושרים) ובין האופן בו אנחנו מפרשים את המציאות. כלומר, האושר או העדרו הם הפער בין שתי מחשבות שלך. זה הכל.

אתה למשל לא מאושר כי אתה למדת לרצות סקס (כי אתה גבר וזה גברי לרצות סקס וזה כיף לעשות סקס וזה מקרב וכדומה...) ומה שאתה רואה זה שאשתך (להבנתך בלבד) לא ממלאת את התפקיד שאתה הועדת לה בחיים שלך, להיות בת הזוג שלך לסקס. זה אפילו גורם לך להתרחק ממנה כי נעלבת. אבל בסך הכל לה יש מחשבות אחרות ולכן לא בא לה. אז מה? זו זכותה... הפער בין מה שאתה רוצה ומה שיש גורם לכך שאתה לא מאושר. היא לא אמורה להפוך אותך למאושר. זה לא התפקיד שלה.

אבל, הפתרון הטבעי ביותר שנראה לך הוא שהיא תשתנה ואז שוב הרצוי יתלכד עם המצוי כי אתה רוצה סקס ויהיה סקס. למרות שהפתרון הזה נשמע לך אידאלי אז ראשית, הוא קל מדי ופשוט מדי ושנית זה לא יקרה. הסיכוי שאשתך תשנה את עצמה למענך הוא קטן וגם לא נכון. נכון שלכאורה, אם היא תספק את החשק שלך, יעלם הפער בין הרצוי למצוי ותהיה מאושר. אבל, עדיין האושר שלך לא יהיה שלך. הוא יהיה שברירי.

לכן, הצעתי לך שני פתרונות שמתאימים למצב שלך.
האחד לטפל ברצוי. פשוט לוותר על הרעיון שאתה רוצה סקס. לוותר על הרעיון שזה חשוב לך. זה נשמע אולי מוזר בהתחלה, אולי לא גברי, אבל זה לא ככה. אתה יכול לחיות חיים נפלאים בלי. באמת שאפשר. השיעבוד למין גורם לך הרבה יותר תסכול מאשר ההנאה שמפעם לפעם קורה משהו. אם אתה מונוגמי כמו שכתבת ונניח תיסע מטעם העבודה עכשיו לחצי שנה יהיה לך קל להבין ולהתמודד עם חצי שנה ללא סקס.

הפתרון השני שהצעתי לך הוא לטפל במצוי. להבין שכמו שהתשוקה שלך קיימת רק בתודעה אז גם התפיסה המונוגמית היא רק בתודעה. היא גם חדשה יחסית בתודעה האנושית כי פעם, בדיוק מסיבות אלו, לגבר הייתה יותר מאישה אחת. אם תוותר על המחשבה הזאת, תפגוש אישה במצבך ותגרמו הנאה זה לזו. כמובן שאם אתה חושב שזה נורא, אז אל תעשה את זה.

שליחה על ידי שרון* » 21 יוני 2019, 11:01

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

פלוני אלמונית
מסכים איתך לגבי הפתרונות שהצעת. הן כנראה האופציות הטבעיות של רוב האנשים (גם נשים) במצבי.
עדיין את מפספסת את הנקודה.
מה שהטריד אותי זה חוסר הרצון מצד אשתי לטפל בפער. חוסר הבנה של הבעיה. זה גרם לי להסתכל כל כל הזוגיות באופן אחר. לא אכפת לה ממני? לא הצעתי סקס אלא טיפול זוגי שיעזור לי להבין איך להתגבר על הקושי. שיציע לנו פתרונות כיחידים וכזוג. מעבר לזה חוסר החשק לא היה קיים בתחילת הקשר (כנראה שלא סתם קוראים לזה קשר) או לא לפחות לא היה במודעות . כמו כן הציפיה שלי היא שבת הזוג שלי תירתם ותנסה לפתור את הבעייה ביחד איתי. שלא תשאיר אותי בודד במערכה. ככה הרגשתי בזמן האחרון.

מעבר לכך התובנה שלך מכלילה. לגבי תופעת הזנות זה החל בתקופות שאישה נדרשה ברוב התרבויות לשמור על בתוליה. ולא היתה במעמד של להתנסות לעשות לקבל סיפוק מעמד וכו' וכו' ועכשיו זה השתנה

לגבי הפורנו אני בספק מה האחוזים ומה ההבדל בין גברים לנשים. וגם אם כן אופן הגירוי שונה. לענין צריכת ספרות אירוטית לדעתי צריכת הנשים עצומה ביחס לגברים.

חוצמזה את מתעלמת מכך שככלל גרושות ש"חוזרות לשוק " החשק חוזר בהתאם . שימי לב שרווקות לא סובלות במיוחד מחוסר חשק. עובדה נוספת היא שיש לסביות ודו מיניות כלומר מין הוא גם צורך של נשים גם זוגיות מספקת בונה ומכילה.

אולי כאישה חינכו אותך שאת לא צריכה את זה וזה רע ולא מוסרי...
במצב כזה יתכן שהבעיה היא אצלך . מוכח מחקרית שאורגזמה בריאה לאישה בדיוק ואפילו יותר מלגבר..

בקיצור עניתי לך באותו מטבע בצורה מכלילה וכזו שמצביעה על הבעיה לא על הגורמים ועל פתרון שטחי פשטני ופופולרי

עם זאת כפי שפתחתי מסכים איתך שבגדול זה הפתרון המאומץ על ידי הרוב. עם זאת הפסקתי לחלוטין לצפות ולבקש . מסתדר בכוחות עצמי. כמו כןלוקח זמן להתמודד עם המרירות שמתלווה לפתרון המוצע על ידך.

ובכל אופן תודה על ההתייחסות ועל ההשקעה

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

המערכת הכלכלית חברתית מעודדת את הפער הזה כי הוא מכניס כסף לאנשים מאד מאד עשירים.

אתה למשל לא מאושר כי אתה למדת לרצות סקס (כי אתה גבר וזה גברי לרצות סקס וזה כיף לעשות סקס וזה מקרב וכדומה...)

לדעתי, יש בטענות האלו המון הכללות, ובנוסף ראיה של צד אחד. הרי אפשר להגיד שהחברה לימדה את הנשים לא להעריך את היתרונות במין ובגלל זה הן מפספסות חלק נהדר בחיים.
או כמו ששרון כתב
אולי כאישה חינכו אותך שאת לא צריכה את זה וזה רע ולא מוסרי...
אנחנו מאמינים שזה טבעי שאישה תאבד את החשק המיני בעקבות הלידות וטיפול בילדים, הניסיון הפרטי שלי לימד אותי, שגם זה דיי נובע מהראש. עניין של החלטה ורצון. התגברות על פחדים, או דעות קדומות.

מוכח מחקרית שאורגזמה בריאה לאישה בדיוק ואפילו יותר מלגבר..
לא יודעת לגבי מחקרים, אני יודעת לספר רק על עצמי, ולמדתי שיש המון יתרונות באקט המיני, ולמדתי המון על גופי בזכות זה.
נשים משום מה יודעות למצוא את עצמן ללכת לשיעורי יוגה, או קורסים של התפתחות עצמית.
אני שומרת על גמישותי והכושר הגופני בזכות המין. למדתי על נשימות ושליטה על הגוף בזכות המין. העצמתי את עצמי ואת הזוגיות שלי בזכות המין.

סליחה, אבל במה ההפסקה של הגלולות יכולה לפגוע?
בביטחון לא להכנס להריון. יש הרגשה של שליטה. לא הרבה מודעות לתופעות הלוואי והסיכונים הנילווים לזה.
פחד מכניסה להריון, יכול מאוד להרוס את החשק המיני.

הדדיות זה יופי כמצב פתיחה. אבל מה, בני זוג לא סועדים זה את זו בחוליים? ואם החולי הזה הוא כרוני, או נמשך איזה עשר שנים, אז מה?
אני חושבת שהמצב ששרון מתאר הוא לא מצב קיצון כמו הדוגמה שניתנה פה, ולכן אי אפשר לצפות לאותה תגובה וטיפול.
יש הבדל גדול בין להתמודד עם מחלה, וסכנת חיים לבין התרחקות בזוגיות בלי רצון לטפל בכך.

אם ילדה

שליחה על ידי שרון* » 21 יוני 2019, 20:20

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

תודה אם ילדה
מסכים עם עמדותייך ..
אני יודע שכשאני כפתוח מבחינה מינית משוחרר חופשי ומתייחס אל מין כאל צורך מקור הנאה מקור לנחמה להתפרקות לחיזוק הקשר בסוגי לפרגון
מסופק מינית אני מאושר יותר. גם מהקרבה מהאינטימיטת מהמיסביב הווצפאים במשך היום הפלרטוט הנגיעות וכו' . אין סיבה שנשים לא תרגשנה כך. כולנו בני אדם. לדעתי הפערים תרבותיים. ..
כמו כן אי אפשר להתעלם מכך שנישואין ומשפחה במיוחד לנשים מהווים מכה לחשק. ..
במקרה שלי.. אני מרגיש שאם הייתי מטלטל את הסירה אשתי היתה מתעוררת אבל אני לא לא סיכונים לא מאיים בפרידה ולא משחק פוקר על חשבון הילדים שלי. לכן בין היתר החלטתי להכיל. בסבלנות . להסתדר לבד.

שוב רוצה לציין שתגובותכם תורמות ומועילות. מראות לי שאני לא לבד במצב תרתי משמע.

תודה

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

שרון שלום
מעניין למה חשבת שאני מפספסת. אני מפספס...
מה שהטריד אותי זה חוסר הרצון מצד אשתי לטפל בפער. חוסר הבנה של הבעיה.
אשתך לא רואה פער ולא רואה בעיה. לה סבבה ככה. רק אתה רואה את הפער. רק אתה מרגיש אותו. לכן, היא גם לא רוצה טיפול. ומה אתה חושב שיקרה שם באותו טיפול? שיסבירו לה שאתה סובל והיא תתעשת ותרוץ משם למיטה איתך? מה שקורה לך כאמור הוא טבעי ונפוץ וגרם לכל שלל הפתרונות שציינתי.

שלא תשאיר אותי בודד במערכה. ככה הרגשתי בזמן האחרון.
הרגש שלך נכון. אתה באמת בודד במערכה כי זו המערכה שלך. לא תצליח לפתור את הבעיה שלך על ידי שינוי ההתנהגות שלה. זה לא יקרה. חבל על המאמץ. אם היא לא תרגיש חשק, עדיף שלא לקיים יחסי מין מכאניים משמימים בשביל הפרוטוקול. זה יגרום אפילו לנזק גדול יותר.

אולי כאישה חינכו אותך שאת לא צריכה את זה וזה רע ולא מוסרי...
במצב כזה יתכן שהבעיה היא אצלך . מוכח מחקרית שאורגזמה בריאה לאישה בדיוק ואפילו יותר מלגבר..
בקיצור עניתי לך באותו מטבע בצורה מכלילה וכזו שמצביעה על הבעיה לא על הגורמים ועל פתרון שטחי פשטני ופופולרי

על זה ניתן לומר, הפוסל במומו פוסל. שכן כפי שכתבתי, קודם כל אני גבר.
וכאמור, מה שתוקע אותך זה המוסר שלך כי אותך חינכו שפתרונות אחרים הם לא מוסריים. יתרה מזאת, אתה מאמין שהפתרון המוסרי (???) לבעיה שלך הוא לכפות על אשתך משהו שהיא לא רוצה בגלל שאתה רוצה.

לסיכום, באמת, היות והמציאות מכריחה אותך לבחור פתרון לבעיית המינון הנמוך של יחסי המין שלך (לא שלכם), בחרת בפתרון שבון אתה מוותר החלק המיני ומקווה שיום אחד יקרה שינוי והחשק שלה יחזור לרמות שהיו בתקופת הרווקות. אני סקפטי שזה יקרה, אבל הרבה בוחרים בפתרון הזה. זה הפתרון הכי קל כי הוא לא מצריך אותך לפעול. זה גם לא פתרון רע. אולי זה אפילו פתרון המחדל.

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

לא יודעת לגבי מחקרים, אני יודעת לספר רק על עצמי, ולמדתי שיש המון יתרונות באקט המיני, ולמדתי המון על גופי בזכות זה.
נשים משום מה יודעות למצוא את עצמן ללכת לשיעורי יוגה, או קורסים של התפתחות עצמית.
אני שומרת על גמישותי והכושר הגופני בזכות המין. למדתי על נשימות ושליטה על הגוף בזכות המין. העצמתי את עצמי ואת הזוגיות שלי בזכות המין.
זה בדיוק העניין. את הבנת שקיום יחסי מין משרת גם אותך. שזה טוב לך. את לא מקיימת יחסי מין עם בעלך או בן זוגך כי הוא רוצה ואת חייבת לעשות את זה כי אחרת הוא ייקח אותך למטפל זוגי שיסביר לך שיש לך חובות בתור אשת איש.

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

במקרה שלי.. אני מרגיש שאם הייתי מטלטל את הסירה אשתי היתה מתעוררת אבל אני לא לא סיכונים לא מאיים בפרידה ולא משחק פוקר על חשבון הילדים שלי. לכן בין היתר החלטתי להכיל. בסבלנות . להסתדר לבד.

זו כאמור החלטת המחדל של רוב הגברים. יש לך הרבה יותר להפסיד מאשר להרוויח. והמצב הזה מעמיד את הנשים במצב עוד יותר קשה ומונע מהן לפעול למען עצמן. למען המיניות שלהן. למען הקרבה של הגבר שלהן אליהן. לכאורה, היא יודעת שלא תלך, אז למה להתאמץ.
זה קצת כמו הקהל שבוי ברכבת. העובדה שהרכבת משרתת קהל שבוי מונע ממנה להיות טובה.

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

את הבנת שקיום יחסי מין משרת גם אותך. שזה טוב לך. את לא מקיימת יחסי מין עם בעלך או בן זוגך כי הוא רוצה ואת חייבת לעשות את זה כי אחרת הוא ייקח אותך למטפל זוגי שיסביר לך שיש לך חובות בתור אשת איש.
זהו, שאנחנו יצורים כל כך מורכבים, שממש אי אפשר לתאר את התהליך שאנחנו עוברים בכמה מילים.
עברתי תהליך בחיים. אני מדברת מהנקודה של היום, אבל כן עברתי קשיים עם הנושא, וכן הרגשתי לחץ מהבן זוג. לקח לי זמן להגיע להבנות שלי, וזה גם כלל תקופה של חוסר חשק מוחלט. כן כולנו עוברות את זה, השאלה לאן אנחנו לוקחות את זה. האם אנחנו פותרות את זה כבעיה שלו, וממשיכות בחיינו כאילו כלום, או לוקחות את העניין לתשומת ליבנו. וגם היום אני יודעת שאני צריכה את זה הרבה פחות ממנו.
בגלל זה קשה לי להשוות את זה למחלה קשה.
אם ילדה

שליחה על ידי שרון* » 22 יוני 2019, 10:45

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

פלוני אלמוני היי
הופתעתי שאתה גבר. בנוסף אני מופתע שאתה מתעלם מכך שאני מדגיש מתחילת הפוסט שאני לא רוצה יחסי מין מכנאיים . למעשה זה מה שמפריע לי מעיק עלי ומעליב אותי . אני רוצה אישה שתחשוק בי.רוצה להיות אהוב ומחוזר ואין לי את זה. הבעייה שאני לא יכול ולא רוצה לחפש בחוץ. ויש לי מה להפסיד. הפתרון של חלקנו זה או להכיל או לחפש בחוץ. אני הייתי רוצה לנסות טיפול על מנת להבין מה קרה בדרך מה הלך לאיבוד? אולי אני טעיתי? אולי פגעתי? התעלמתי?:אולי נמאס? אולי נגמרה האהבה? אולי יש לה מעצור משלבים מוקדמים בחיים? ממערכות יחסים קודמות? אולי טראומה שצפה וניתנת לטיפול / ריפוי?
הטיפול בשבילי הוא ממש לא על מנת שהמטפל/ת ישכנע אותה לקיים יחסי מין. לא צריך טובות. צריך תובנות. רוצה לדעת איך. איפה אני עומד ובעיקר למה.?

מסכים איתך לגבי הקהל השבוי ב רכבת. אני מרגיש שלאשתי יש הרבה יותר כוח כי יודעת שלא אלך ולכן אולי חוסר הרצון לטיפול. לא בוער לה ולא מציק לה שזה חסר לי ואני מעונין לטפל בבעיה ולא ביחסי מין מכנאיות,

כפי שציינתי בפוסט הקודם. גם לנשים יש צורך. אולי כמו לגברים. משום מה אצל אשתי זה פחת עד אבד.

הדגש שלי הוא להבין את הכרוניקה על מנת לנסות לתקן או להבין שזה לא בר תיקון שזה ככה וזהו. אבל להבין.

אתה מציע לי לדלג על השלב של לנסות להבין ולפתור בדיאלוג כפי שהוצע לי ואימצתי דיאלוג כרגע חד צדדי של הבנה הכחה חוסר שיףוטיות מגע חיזור בווצאפ ובכלל במשך היום. יצחרת רוגע טיפול בדברים שמעיקעם עליה. להוריד ממנה דברים שמסיחים את דעה . לגלות חותר כנין להקשיב וכד.

למה?

שליחה על ידי שרון* » 22 יוני 2019, 16:19

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

שאלתי היא למה אתה מציע לדלג על שלב של ניסיון לפתור דרך הכלה חוסר שיפוטיות בלי דרישות בלי טענות בלי עקיצות ובעיקר בלי להיעלב

אני לא מציע. תעשה מה שאתה מבין. אתה מכיר אותה ואותך טוב יותר.

אבל בלי קשר, טענות עקיצות והעלבות לא יעזרו לחיים המשותפים שלכם כך או כך. תימנע מזה. זה לא עוזר לכם.

המצב הוא כזה.
החלטת שהדבר היחיד שיגרום לכך שהמין יחזור לחייך הוא שאשתך תשנה את התנהגותה. עכשיו השאלה שלך היא האם היא תעשה את זה כי אתה תהייה סבלני מכיל ומקבל ואז יום אחד היא תשתנה או שאתה תפעיל עליה לחץ וזה יגרום לה להשתנות.

מבין האפשרויות הללו, אני מציע לך לא להפעיל עליה שום לחץ. קודם כל, היא לא חייבת לך שום דבר ואין לך זכות להפעיל עליה לחץ. שנית זה רק יעכיר את האווירה. בינכם וירחיק אתכם. אם לא ילך כמו שאתה רוצה, אז לא. פשוט תוותר. עדיף מאשר לחיות בתסכול או צער או אפילו החמצה.

שליחה על ידי שרון* » 22 יוני 2019, 20:01

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

פלוני
תודה על התגובות. לא אומר שאני לא מסכים איתך. עם זאת רואה את הדברים כך
יש לי בעיה יש פער בציפיות והבעיה חוסר הכרה ורצון מצד אשתי לפתור את הבעייה ביחד.
האופציות שהעלת כנראה שכיחות אני מנסה משהו אחר. לא לשנות אלא לנסות להבין על ידי שינוי שיח ואולי יצירת תקשורת ן חדשה כי התקשורת הזו לא כל כך מאפשרת לי להבין

היא לא חייבת לך שום דבר ואין לך זכות להפעיל עליה לחץ

פלוני, לא נראה לי שהבנת בכלל את הסיטואציה או את מה ש"שרון" מנסה לעשות.

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

שרון,
אין לי ויכוח איתך. אני רואה את הדברים אחרת ממך. מי שרואה את הדברים כמוך לא יכול לתת נקודת מבט נוספת או חדשה להבין את הסיטואציה שאתה נמצא בה ואת דרכי הפעולה האפשריות ממנה. מנקודת המבט שלי, אתה הולך בדרך שלא תשפר את התדירות והאיכות של הקשר המיני שלך עם אשתך. זה מבחן התוצאה.
אבל, כאמור, זו בעיה שלך ואתה תפתור אותה איך שאתה מבין.
אני גם מאחל לך שתצליח.
באמת....

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

פלוני, לא נראה לי שהבנת בכלל את הסיטואציה או את מה ש"שרון" מנסה לעשות.
אולי, בהחלט אפשרי אבל גם את לא....
הרי גם את רואה את הסיטואציה הזאת מתוך עולמך. מנקודת ההשקפה שלך.
נקודת ההשקפה שלך איננה נכונה כמו ששלי לא.

שליחה על ידי שרון* » 23 יוני 2019, 06:56

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

פלוני יקר
גם לי אין ויכוח איתך. ,כל זאת הייתי רוצה לדעת על מה אתה מתבסס כשאתה אומר שדרך שינוי דפוסי התנהגות שלי בקשר לא תועיל ?

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

ניסיון חיים, תפיסת עולם.
אופי של אנשים לא משתנים מהותית. הם משתנים באופן בו האופי בא לידי ביטוי.
ממה שהבנתי עליך ועל אשתך ממך אתם נמצאים במצב מדויק למי שאתם.

מה שיכול לשנות (לא בהכרח להועיל - לך תדע מה זו תועלת ומה זה טוב) הוא שינוי דפוס החשיבה שלך שיוביל לשינוי בדפוס ההתנהגות שלך.

ברגע שתפנים שזה המצב ושתבין שבכל סיטואציה זה אתה עם עצמך, זה יוביל אותך למקום טוב יותר בלי קשר לשאלה מה יקרה בינך ובינה

שליחה על ידי שרון* » 23 יוני 2019, 09:42

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

תודה. מסכים לחלוטין.
השינוי מתבצע עם עצמי עם היכולת שלי לראות להבין ולנתח את המציאות.
לגבי המסקנה או מה לעשות עם זה כל אחד עושה כפי שרואה לנכון בנסיבות הקיימות

שליחה על ידי שרון* » 11 יולי 2019, 10:44

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

שלום חברים
עברו שבועות של מגע מועט ביותר מין פעם בשבועיים
לכל היותר וביןזמתה.. עם זאת עדיין מכני וטכנח ובלי להתנשק מה שממש מעיר עלי אבל אני לא אומר ולא מנסה.

ביומיום מגע יומיומי יש . תקשורת יש. בקשות אין לי ולכן יש שקט ואפילו שלווה. סוג של שיפור . חוזרת מס' פעמים על פנטזיה של חופשה של שנינו בלי הילדים. כרגע לא ריאלי

היעדר נשיקות ממש מעיק עלי. אין בכלל לא הרגיל ולא בסקס. . משהו שמאוד מאוד מאוד חסר לי. באופן הולך וגובר חשבתי לשוחח איתה על כך ולא יודע כל כך איך לגשת..

מה דעתכם

חוזרת מס' פעמים על פנטזיה של חופשה של שנינו בלי הילדים. כרגע לא ריאלי

כדאי מאוד שיהיה ריאלי וגם יקרה

גם ערב אחד או בוקר אחד בלי הילדים יכולים להיות משמעותיים מאוד. שווה למצוא דרכים להשיג את זה.

לגבי נשיקות, מה דעתך על ״אני מבין שכרגע את לא רוצה להתנשק אבל לי זה מאוד חסר עכשיו. אולי נוכל למצוא משהו אחר במקום, שיהיה נעים לשנינו?״

(אודטה פעם כתבה על איך עם ילדים סרבני נשיקות היא המציאה את המחווה של נשיקות-אגודלים. לחברה שלי ובעלה יש ״נשיקות״ של בטן- לבטן)

לגבי

שליחה על ידי שרון* » 11 יולי 2019, 15:27

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

פלוני תודה . זה לא ריאלי כי ממש אין לנו איפה ועם מי להשאיר את הילדים אבל ממש אז לא כרגע..

פלוניתה ערב בוקר אנחנו עושים מדי פעם.. אני מציע ואשתי מסכימה רוב הפעמים .. לגבי הנשיקות זה רעיון טוב...

לא יכול אמנם לחשוב על חלופה שנעימה לי מכיוון ש כשאנחנו מתחבקים מדי פעם שזה מה שהיא רוצה ואוהבת ופה זה נעצר ו זה מתסכל אותי.
מזכיר לי את התחושה של דחוי ולא אהוב וכו..

אבל זה רעיון טוב ואיישם אותו כי זה יוצר מודעות לצורך שלי בהדדיות ולזה שגם לי יש את המקום והצורך שלי ואם הוא לא בא לידי ביטוי כפי שאני רוצה אז שנינו יחד ננסה למצוא חלופה..ההדדיות והצורך המקום שלי נשמעים כמשהו שאני זקוק לו.
תודה

ושיהיה אפילו משהו מטופש. הומוריסטי.
נשמע ששניכם רציניים מאוד זה עם זו...

שרון היקר,

רוצה לשתף במשהו. כשהתחלנו להיות ביחד, אני והאיש שלי, הייתי מאוד מתוסכלת, וזה נמשך כמה וכמה שנים, מתופעה מסויימת:
אחרי מעשה האהבה (ונכון שיש אהבה גם במעשים אחרים, אבל פה אני מתכוונת ליחסי מין של זוג אוהב) הוא היה מסובב את הגב. וזהו. לפעמים הייתי מחבקת אותו מהגב אחרי, ולפעמים הייתי קצת נפגעת, ומתכנסת לי לצד השני. פיזית אני קטנטונת, והוא לא קטן ושרירי מאוד.
יום אחד, בתסכול, אמרתי לו: אם כבר אתה מסובב את הגב, אולי גם תעשן את ׳הסיגריה שאחרי׳! (אנחנו לא מעשנים...). ואז הוא ענה לי משהו כמו: אבל אני מסתובב בשביל שנתחבק בכפיות, אני מאוד אוהב להרגיש עטוף בך. מאז סיבוב הגב שלו לא נתפס אצלי כמעליב, אלא כהזמנה להמשיך במגע ענוג ומענג, כי אני באמת אוהבת לחבק אותו ככה.
השאלה שלי היא איך בעומקים הכי עמוקים שלך אתה יכול לחפש ולמצוא את המקום הזה, שבו קיימת ההבנה וההסכמה שהחיבור הזה שבחיבוק (או בכל מגע/מעשה אוהב אחר ביניכם) הוא האהבה.
אני גם מבינה לעומק את הצורך במין ואת התסכול כשהוא לא מתממש, כי בעשור הראשון שלנו ביחד אני הייתי חד משמעית זו שרצתה יותר. ואהבה- היא היתה, ועדיין, נוכחת בכמויות. בסופו של דבר העניינים אצלנו נפתרו בדרך שלנו, שאני שומרת אותה דיסקרטית כי כבר שיתפתי גם ככה קצת יותר מדי לטעמי.

שליחה על ידי שרון* » 12 יולי 2019, 11:59

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

יוליקו שלום
החיבוק בהחלט מספק וגם מעיד על הצורך והרצון שלה.. לעיתים מעורר אותי אך העוררות לא ממומשת. יחד עם זה אני יכול לראות בזה מעשה אהבה

אבל. אני לא מעונין להסתפק בזה בלבד. היום כשאני פחות זוגי ופחות תלותי הבנתי את גודל חד הצדדיות ביחסים..שכן כשאני לא יוזם המין מינימליסטי וגם המגע הוא מינימליסטי. לצד זה בד התקשורת מצידה השתפרה גם ווצאפיים של נשיקות ולבבות מגיעים ביוזמתה. בדרכ הגיעו אם בכלל כתגובה ...
אני אופטימי. קיבלתי בחודשיים האחרונים לא מעט בעזרתכם את עצמי חזרה . כמו כן הבנתי שמשהו לא מאוזן. ביחסים שגורם לחוסר סיפוק ביותר תחומים ממה שחשבתי.. בנוסף הבנתי שאין טעם להאשים ולהיות מריר . פרקטית זה לא פותר את הבעיה.. גם תיאורטית יתכן מאוד שאשתי לא אשמה ...
מנסה להבין מה יהיה השלב הבא. ..

גם ברוח האופטימית אני מאוכזב מחוסר הרצון שהיה לה להכיל להבין .. עדיין מרגיש שנשלחתי למשימה זוגית .. לבד. וגם את זה חשוב לי לומר..

אני חושבת שהראיה שלך מאוד מאוד בוגרת ורחבת הקף.
אני ממליצה לך לחזור ולקרוא יום אחד את ההתכתבות הזאת בשביל להעריך את ההתפתחות האישית שלך בתהליך. מדהים.
בהצלחה בהמשך הדרך.

שליחה על ידי שרון* » 12 יולי 2019, 14:13

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

תודה רבה מחזק

שליחה על ידי שרון* » 13 יולי 2019, 14:08

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

שלום
היום שוחחנו על חלופה לנשיקות. ביקשה משהו קונקרטי. הצעתי דברים זוגיים כמו בילוי שיחות יותר תשומת לב בווצאפים וכד

אמרה שמוכנה לנסות אבל איכשהו עייפה וקשה לה כשהיא בבית אין לה פניות אלי וגם אל הילדים שהיא מאוד עייפה.
אמרה שאם כל כך קשה לי אפשר להיפרד. לא רוצה שאסבול. טוענת שלי יש בעיה לא לה.. ושאפשר להיפרד אם אני כל כך לא מוגשם..
אפילו שהיא מוכנה לעזוב את הבית שכן חשוב לה שלא אסבול. דמעה מעט במהלך השיחה .. אני אמרתי שלא רוצה להיפרד ולא רוצה לבגוד שיש ילדים וששוה לעבוד על הזוגיות. אמרה שהיא מודעת לכך שהיא אגואיסטית שלה אין בעיה והיא מוכנה לכל פתרון שלא כולל שינוי שלה

Just like that
לאחר כמה דקות אמרה שבעומס אדיר אבל ביקשה שוב חלופות הצעתי שוב בילויים זוגיים הליכות משותפטת הודעות ווצאפ
אמרה שתשתדל . כשצאה מהבית (לפעילות מתוכננת מראש) ביקשה שגם אני אנסה לבוא לקראתה.וציפתה לחיבק או נשיקה . נשארתי לשבת והיא זו שהתכופפה לנשיקה..

יש להדגיש שבזמן האחרון היא ממש מקפידה בכל פעם שיוצרת מהבית לנשק אותי על השפתיים (כמובן לאנשיקה צרפתית או משהו בסגנון)

קודם כל, אני רואה הרבה שינויים. מקווה שגם אתה רואה שיש פה כמה וכמה שינויים ובכמה רמות (סתם כי אין לי כוחות לפרט).

דבר שני, לך תבדוק באיזה תאריך אמרנו לך שזה ייקח חודשים. יש כבר שינויים "בדרך" עוד לפני שהגעת.
דבר שלישי, למה בעצם נשארת לשבת? הייתי חושבת שתרצה לבוא לקראתה ותקום לחבק ולנשק (את סוג הנשיקה שמתאים לה כרגע), וככה תגביר את התחושות הטובות שלה כלפיך ותקדם את האינטרסים שלך?
בזה שנשארת לשבת, שידרת לה אדישות או כעס, ובעצם חיבלת בעצמך באינטרס שלך...
הרי המטרה שלך היא שכל פעם שהיא יוזמת יותר מגע פיזי - היא תקבל עידוד ממך כדי שזה יגדל.
שים לב, שאתה רוצה לעודד אותה להמשיך בכיוון שמתאים לך - גם אם היא עדיין לא שם, המטרה היא לחזק אותה בדרך, הרי זה אמור מראש לקחת חודשים! אמרנו לך שזה תהליך ארוך! אתה צריך נשימה ארוכה, זו לא משימה לנרפים או לפחדנים...
אז אם אתה רואה שינויים בכיוון שלך - תעודד אותם. תבוא לקראתה. נראה שהיא דווקא תשמח לחיבוקים כרגע? גם אם נשיקות עדיין מרגישות לה "עומס יתר"? אז יאללה, לך על זה, תוסיף חיבוקים, תוסיף חיוך, תגיד לה שאתה רואה שהיא משתדלת, שזה מעודד אותך ונוטע בך תקווה.

אני שוב רוצה לאפס אותך ולהזכיר לך מה המטרה שלך:
המטרה שלך היא לעשות את כל מה שאתה יכול מהצד שלך - כדי שהיא תשתחרר מכל המחסומים שמקלקלים את תחום המגע ביניכם ותתקרב פיזית יותר ויותר.
אז כל מה שעוזר להתקרב למטרה, שווה לעשות.
ובטח לא לירות לעצמך ברגל כשאתם עדיין באמצע הדרך, כמו לגרום לה להרגיש שהמאמצים שלה לא שווים כלום כי זה לא "כל מה שאתה רוצה".
אני אומרת: יש שיפור של 5%? של 10%? יופי! תעודד אותה, תמשיך בדברים הטובים, עוד מעט תראה 15%, אחרי זה 20%...

היא אומרת לך שהיא מוכנה לכל פתרון שלא כולל שינוי שלה,
אבל הרי זה בולשיט - תראה בעצמך, היא כן עושה שינויים. היא כן מתאמצת. היא כן מדברת איתך יותר בכנות. והיא כן אומרת לך שהיא בעומס יתר.
אז במלים, היא מבטאת פחד והתנגדות ואומרת לך ש"אני כזאת ולא אשתנה".
אבל במעשים, היא כן משתנה. למענך. רק למענך.
אז למלים תקשיב, ותגיד כן כן, אני מבין.
ותמשיך לעשות מה שעובד! מה איכפת מההצהרות, אם במעשים היא עושה מאמצים לבוא לקראתך.
פשוט תעודד את זה. תן לה "פרס" על כל פעם שהיא משתדלת בכיוון שלך - פרס שייתן לה הרגשה טובה. אם זה חיבוק, או מלה טובה, או חיוך, או שכשהיא חוזרת הביתה היא תגלה שהכנת את ארוחת הערב בעצמך ופינקת אותה עם משהו שהיא אוהבת!

אני מוסיפה ומזכירה לך שעומס יתר, סטרס ומוטרדות הן הגורם מספר 1 לנשים לאבד את הסקס. בניגוד לגברים, שהסקס אצלם הוא הדרך להירגע.
אז עוד חידת שרלוק הולמס בשבילך היא לחשוב: איך אפשר להוריד מעומס היתר והעייפות שלה? האם יש משהו שאני יכול לעשות שיכול לקדם את האינטרסים שלי, שהיא תהיה פחות מעוכה ועייפה?

אני אעזוב אותך עם הסיפור על חוקר אחד שחקר את נושא השבץ ומצבים דומים. זה מהספר על המוח הגמיש אם אני זוכרת נכון.
החוקר רצה לבדוק את העניין הזה, שבעקבות שבץ או מצבים דומים, אדם מאבד את התיפקוד (נגיד ביד ימין), ואחר כך עושים פרוצדורה שמתקנת את התיפקוד, אבל האדם עדיין לא מסוגל לחזור להשתמש ביד ימין. כי משהו נותק בקשר מוח-יד ולא ידעו מה אפשר לתקן.
הוא עשה ניסוי על קופים )-:
חתך להם את כל העצבים בזרוע ימין, כך שהם לא יכלו להזיז את היד בכלל.
ואז חיבר להם את העצבים מחדש, אבל הם עדיין לא היו מסוגלים להשתמש ביד.
הוא עשה כל מיני ניסויים לעזור להם לחזור לתיפקוד. למשל שם בננה בהישג ידם, שהיה צריך להושיט בשבילה את הזרוע והיד כדי לקחת ולאכול אותה. ותכנן לתגמל אותם ולתת להם את הבננה כשהם יושיטו את הזרוע.
הניסוי נכשל, זה לא עבד.

ואז פתאום היה לו רעיון.
הוא החליט לתגמל את הקופים שלו כל פעם שהם עשו את התנועה הכי הכי קטנה לכיוון הבננה! אפילו תנועה קטנטנה בכתף, שהראתה שהיה פה רצון ומאמץ להזיז את היד לכיוון הבננה!
ברגע שראה את הסימן הכי קטן - הופ, הקוף זכה בבננה שלו!
הניסוי הזה היה הצלחה כבירה. כי מה קרה? הקופים ראו שמתגמלים אותם על הניסיון הכי קטן, הם זוכים בבננה, שווה להם! אז הם ניסו עוד ועוד ועוד ועוד, הם היו מלאי התלהבות לנסות, הם לא ויתרו, כי כל פעם שניסו - קיבלו בננה!
בניגוד למה שהחוקר חשב בהתחלה, שאם יתגמלו אותם גם על נסיונות חלקיים וכושלים אז הם לא ירצו להתאמץ, ואם לא יזכו בבננה אז הם יבינו שצריך "להשתדל יותר" - זה היה הפוך.
הרי העצבים נחתכו. משהו במוח נותק מהיד. הקופים גם איבדו את התיפקוד לזמן מה וגם את האמונה בעצמם וביכולת של היד שלהם וגם איבדו משהו לא מוגדר שהיה רשום במוח, איבדו את המפה.
ודווקא התיגמול על הנסיונות החלקיים והכושלים והקטנים והעלובים - הוא זה שעודד את הקופים להתאמץ עוד ועוד ועוד, עד שהחזירו לעצמם לגמרי את התיפקוד של היד!
מה שעודד אותם לעשות את הדרך השיקומית הארוכה, היה התיגמול על כל מאמץ.
לא על ההצלחה של 100 אחוז להגיע לבננה.
אלא רק על המאמץ הכי קטן בכיוון.

שליחה על ידי שרון* » 13 יולי 2019, 19:01

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

בשמת!!!!!!
ראשית כל לפני שקראתי את התגובה שלך שלחתי לאשתי ווצאפ חמוד והיא נענתה באופן מאוד חיובי ....בלי לפרט ודי לחכימא

שנית את פשוט תותחית . לדעת להסביר לי דברים בצורה שאבין וארצה ליישם זו אמנות..

פעם שעברה אמרתי שאני חושד שאת גבר
עכשיו אני חושד שאני פורסט גאמפ ואת אמא שלו (הוא אומר בסרט mamma always had ways to explain to me tgings that i would understand)

פשוט מדהימה

סיפור מדהים על הקופים והבננות. מסביר דברים גם על תחומים אחרים לגמרי!

אח שרון הצחקת אותי בקול רם פה מול המחשב D-:

שליחה על ידי שרון* » 13 יולי 2019, 21:13

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

חחחח שמח זו היתה הכוונה

ברגע שראה את הסימן הכי קטן - הופ, הקוף זכה בבננה שלו!

בשמת א , מרתק ממש. וגם מחזק אותי כי אני מאמינה בדרך הזאת מבלי להכיר את המחקר.

שרון
אתה עושה דרך מדהימה ומרתק לקרוא אותך.

שליחה על ידי שרון* » 14 יולי 2019, 09:15

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

תודה

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

שלום חברות וחברים. מזמן לא דיברנו.
הפסקתי ליזום כמעט לגמרי. האוירה השתפרה מאוד. הסקס נותר פעם בשבוע שבועיים מינימליסטי עם שיפור קל בחשק המיני של אשתי. הפנמתי שמגע חשוב ואני נוגע מאוד מלטף כמו שאוהבת ללא כוונה מינית. אין הידלקות עזה של אשתי אלא כאמור שיפור קל. אני לא ממומר יותר והפסקתי להאשים את עצמי או אותה. מכיל. לא קל אבל מרגיש הרבה יותר נכון. החזרתי לעצמי טת השליטה. שומר על אופטימיות ושואב בעיקר מכם כח

האמת, פעם בשבוע-שבועיים נחשב תדירות יפה בזוגיות עם ילדים (-: בכל אופן, זה מסוג הדברים שלא משתפרים בבת אחת אלא בהדרגה ובאיטיות, ונשמע שאתה כל הזמן בדרך הנכונה!

"הסקס נותר פעם בשבוע שבועיים מינימליסטי"
נפלה לי הלסת.
רק לי פעם בשבוע שבועיים לא עולה בקנה אחד עם מנימליסטי?

_נפלה לי הלסת.
רק לי פעם בשבוע שבועיים לא עולה בקנה אחד עם מנימליסטי?_
לא רק לך אבל זה מה שקורה כשבכל מיני משאלי פח יוצא שאנשים מספרים שהם עושים סקס בין פעמיים לשלוש בשבוע ואז כל אלה שלא נשאלו (ולכן גם לא שיקרו) בטוחים שהם מיעוט דפוק

ואני כתבתי בשיא העדינות D-:
בואו בהמוניכן, תרחיבו את התמונה של מה ש"נורמלי" וממוצע (-:

פעם בשבוע בממוצע אצלינו. אבל אולי אנחנו יותר מבוגרים - בשנות הארבעים שלנו.

בשנות הארבעים. מעל עשרים שנה נשואים.
זה משתנה לפי תקופות, אבל בנורמל הממוצע הוא ארבע פעמים בשבוע.
וזה לא בגלל שיש לי חשק מיני מופרז, זאת החלטה מהראש.
המין ממשיך להשתפר עם השנים, אפילו עם שני ילדים קטנים בבית. וזה בזכות למידת הגוף ונינוחות יותר גדולה עם בן הזוג.

בואו בהמוניכן, תרחיבו את התמונה של מה ש"נורמלי" וממוצע
למה יש לי תחושה ששוב נזכה לשמוע רק את את המיעוט מהצד שגורם לשאר להרגיש פראיירים?
אני לא הולכת לספר (אבל שרון, תרגיש בר מזל לגמרי מולי, כן?) אבל כן רוצה לספר שרק בשנים האחרונות העזתי לשאול את החברות שלי על יחסי המין שלהן לאורך השנים. לא שאלתי לגבי תדירות או תנוחות. השאלה היחידה שלי היתה אם הן מקיימות יחסי מין ועד כמה זה משמח/מדליק אותן עדיין.
אז הסטטיסטיקה הפרטית היא שרובן היו שמחות להפסיק לקיים יחסי מין אבל הן עושות את זה כדי לרצות/לשמח את הבן זוג. רק אחת אמרה שמדי פעם היא עדיין נדלקת (אבל רוב היחסים מתקיימים בשבילו).
רגע לפני הדכאון, אני מזכירה שאני והחברות שלי כבר מקשישות (נושקות ל-60) ויש לנו קילומטרז' רציני בזוגיות מונוגומית. חברה אחת שהתגרשה לפני כמה שנים טוענת שלא עולה על קצה דעתה לחזור לחיי מין ובטח לא בזוגיות בלעדית. אני תוהה כמה גברים יש שהיו שמחים להוריד את הסעיף הזה מהחיים שלהם אבל חוששים שזה יוריד מהגבריות שלהם? כמה אנשים בכלל חושבים שאי קיום סקס הוא חצי רגל בקבר? כמה אנשים ממש קשובים לגוף שלהם- לרצונו ולאי רצונו? כמה א/נשים פשוט משועממים מהעניין? כמה אנשים חושבים שאין זוגיות ואהבה ללא סקס?

" אנשים חושבים שאין זוגיות ואהבה ללא סקס?"
אפשר אולי בלי, אבל מהנסיון שלי המין מאוד מחזק.
מעבר לנסיון האישי, אפשר להגיד שזה מוכח מבחינה מדעית.
האורגזמה הנשית. משחררת את הורמון "האהבה". לא זוכרת את שמו המדעי, אבל זב אותו הורמון שמשתחרר אצלה בלידה.
יש אפילו כאלה שממליצים לנשים לא לשכב מיד עם בן זוג, כי ההורמון יכול לשבש את דעתן לגבי אם הוא הבחירה הנכונה.

וכל אלו שענו שמקובל מאוד פעם השבועיים, וכך זה אצלן, האם הן בטוחות.שבני הזוג גם מסופקים, או הם כמו שרון מוותרים אבל חולמים על יותר?

יש אפילו כאלה שממליצים לנשים לא לשכב מיד עם בן זוג, כי ההורמון יכול לשבש את דעתן לגבי אם הוא הבחירה הנכונה

אני, למשל.
וגם מה-שמו נו, סטיב הארווי, שאפילו כתב את זה בספר. אבל זה לא בגלל השפעת האוקסיטוצין על שיקול הדעת הנשי (לא באופן מפורש).
https://www.youtube.com/watch?v=II-SKgvDdjs

וכל אלו שענו שמקובל מאוד פעם השבועיים, וכך זה אצלן, האם הן בטוחות.שבני הזוג גם מסופקים
הממממ
לדעתי לא זו השאלה.
יש פה שני נושאים שחשוב להפריד ביניהם:

מה דפוסי המיניות האופייניים לרוב הנשים או לאשה הממוצעת מרגע שיש ילדים קטנים והלאה.
האם הגברים שלהן מרוצים מדפוסים אלה.

המחקרים מגלים לנו שרוב הגברים מתלוננים שהאשה רוצה פחות סקס מהם. הם במחסור כרוני, לפי עדותם. זה עונה לדעתי על סעיף 2.
מחקרים על מיניות וסקרים שמתפרסמים מדי פעם מגלים שהתשובה "רק לי פעם בשבוע שבועיים לא עולה בקנה אחד עם מינימליסטי?"
היא התשובה הנשית הנפוצה לסעיף 1.

כלומר, יש חוסר התאמה מובנה בין רוב הגברים לרוב הנשים בחברה שלנו. יש חברות שבהן הפתרונות הם:
א. הגברים מכריחים את הנשים לקיים יחסי מין כל פעם שמתחשק להם, ללא התחשבות ברצונה של האשה. נגיד באיראן החומיינית.
ב. ריבוי נשים.
ג. שמירת נידה... P-: (שבועיים בחודש בכלל אסור לגעת בה, כי וסת + שבעה נקיים + טבילה, עד שלא טבלה היא אסורה. נשארים בערך שבועיים שבהם מותר... )

מה שכן, בתור אחת שקוראת מחקרים בנושא כבר כמה עשרות שנים (נו זה נושא מעניין) אני כן יכולה להגיד, שיש הרבה דברים שלא ידועים לשני המינים על מיניות האשה וכדאי ללמוד. האחד הוא, שהאשה מושפעת מכל כך הרבה גורמים (שלא מזיזים בכלל לגבר הממוצע ולכן הוא בכלל לא מודע להם) שמי שמבין את זה יודע איך לנטרל את ההשפעות הפוגעות במיניות. השני הוא, שהמיניות של האשה בנויה אחרת ממיניות הגבר: דברים אחרים מעוררים אותה מאשר אותו, קל מאוד לכבות לה את החשק, הוא מאוד שברירי.
ובין היתר, הרבה פעמים יש לה חשק אבל הוא מוסווה ומוסתר ללא ידיעתה. היא מרגישה ש"לא מתחשק לה" אבל זה מפני שהיא טרודה, עייפה, לא טוב לה, לא מרגישה טוב עם עצמה, וזה אפילו במקרים שהיא בכלל לא כועסת על בן זוגה או מאוכזבת ממנו. אבל, אם הגבר המעוניין יודע להתייחס אליה נכון, הוא יכול לעורר אצלה את החשק (לא שהיא תסכים ותסבול, אלא שיתחשק לה אף על פי שבהתחלה נראה לה שבכלל לא בא לה).
מה שכן, זו אמנות, וצריך ללמוד אותה.
בטח לא קל דרך האינטרנט...

לא בטוחה שהסברתי כראוי, אופס. אז חוזרת: זה לא רלבנטי אם "היא בטוחה שגם הגבר שלה מסופק", כי השאלה פה לא היתה אם התדירות מספקת את הגבר אלא אם זו הנורמה הנשית. אם זו הנורמה הנשית (רוב הנשים, האשה הממוצעת וכדומה) אז זה לא בהכרח ניתן לפתרון פשוט, כי הבעיה היא בחוסר ההתאמה בין הצרכים של שני המינים ולא בזה ש"אצלה יש בעיה" שאפשר לעבוד עליה.

עדיין ההצעה שלי היא תמיד, לצאת מנקודת הנחה שאפשר לשפר, ולפעול כדי לשפר.

שהאשה מושפעת מכל כך הרבה גורמים (שלא מזיזים בכלל לגבר הממוצע ולכן הוא בכלל לא מודע להם) שמי שמבין את זה יודע איך לנטרל את ההשפעות הפוגעות במיניות. השני הוא, שהמיניות של האשה בנויה אחרת ממיניות הגבר: דברים אחרים מעוררים אותה מאשר אותו, קל מאוד לכבות לה את החשק, הוא מאוד שברירי.
אני חושבת שגם לגברים יש ירידה בחשק המיני, מסיבות אחרות של האישה, אבל זה לא משהו מדובר כל-כך. מה שכן, יצרני הויאגרה מתפרנסים היטב מהבעיה הגברית (והבעיה היא שיש ירידה אבל הגבר לא מקבל את זה, אולי בגלל שזה לא גברי?). נדמה לי שגם דובר על בעיות של גברים צעירים יחסית שנמצאים בלחץ תמידי בעבודה (המון שעות והמון דרישות) שגורם להם לחוסר רצון וחשק ואולי אפילו גורם לבעיות פיזיולוגיות במערכת המין.
לגבי שני המינים, אני באמת רוצה להבין איך אפשר לחשוק ולהימשך לאותו אדם במשך עשרות שנים. לי זה נראה שצריך להיות סוג של חיזור מתמיד ואווירה מינית וכל מיני הפתעות קטנות כדי לשמר את החשק. משהו שקשה לעשות גם עם ילדים קטנים וגם לאחר שנים ביחד. ממש דורש השתדלות (נידה לכשלעצמה לא נראית לי דרך כזאת כי החשק הוא לא בהכרח פונקציה של כמה זמן עבר מהפעם הקודמת).

מה שכן, יצרני הויאגרה מתפרנסים היטב מהבעיה הגברית

אם אני מבינה היטב, הם לא מתפרנסים מבעיה בחשק, אלא מאין אונות. לא?

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

היי תודה על ההתיחסות מה שמאוד מה שמפריע לי זה חוסר הנכונות של אשתי לטפל בבעיה...

חוצמזה לא מובן לי למה בתחילת הקשר איןמשול בעיה של חשק. בעיקר לפני הנישואין...

"לדעתי לא זו השאלה."
לפי דעתי זאת כן שאלה חשובה, הרי ברור שב זה שונה אם מבחינת שני הבניזוג מספיק פעם בשבועיים, או רק לאחד מהם והשני התייאש.
כמו שזה חשוב אם.יש כן תדירות גבוהה אבל זה פוגע באחד מבני הזוג.
מדברים על מערכת יחסים, במקרה הזה מינית, וכמה מספיק. אז מבחינתי הרגשת שני הצדדים חשובים. זה לא הולך אחד בלי השני.

"המינים, אני באמת רוצה להבין איך אפשר לחשוק ולהימשך לאותו אדם במשך עשרות שנים. לי זה נראה שצריך להיות סוג של חיזור מתמיד ואווירה מינית וכל מיני הפתעות קטנות כדי לשמר את החשק"
שאלת שאלה וגם ענית עליה מיד. ברור שזה מצריך חיזוק, אבל לדעתי אם זה באמת חשוב לנו, ואנחנו מבינים שמין זה מעבר.לסיפוק תשוקה מינית, אז מתאמצים גם שיש ילדים.
כמהפעמים קראתי פה על נשים עם.תינוקות שלא מוותרוצ על שיעור יוגה. דבר שמצריך נסיעה לפעמים בפפקים, אבל אחר כך מרגישות שזה היה שווה את זה.
אז במין את נקבלת כושר גופני חיזוק נפשי אימון של נשימה וחיזוק הקשר עם האהוב, ובסוף בסוף גם חווים אורגזמה. תכלס לא שווה יותר להתאמץ בשביל?
שווה להכריח את הגוף לעשות תרגילי יוגה? אז למה לא בשביל זה?
צריך נידה מיוגה בשביל להנות מיוגה?
שמעתן פעם מישהו, שלושים שנה אני מתרגל, למה צריך להמשיך?

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

פלוני אלמונית שלום כך בדיוק אני מרגיש.... בעיני את מופת לזוגיות. את אישה ובת זוג תומכת שכל גבר היה רוצה..

אוף, אני לא מצליחה להתאפק:

חוצמזה לא מובן לי למה בתחילת הקשר איןמשול בעיה של חשק. בעיקר לפני הנישואין...
כי בתחילת הקשר היא עדיין לא עברה רצף של מספר לידות?
כי תינוק עדיין לא עבר דרך שם?
כי קרו שינויים, אחרי הלידה הראשונה או אחרי אחת הלידות המאוחרות יותר?
כי לא היו לה ילדים והיא לא היתה טרודה בעבודה וילדים בו זמנית?
אתה באמת עדיין לא מבין?
אולי חוסר ההבנה לא עושה לה חשק להכניס מישהו לתוך הגוף שלה?

חוצמזה לא מובן לי למה בתחילת הקשר איןמשול בעיה של חשק. בעיקר לפני הנישואין...
אתה נשמע לי מאוכזב, עשית חוזה, והיא לא עומדת בו.
זה חוזה?
קיבלת הבטחה שמי שהיא היתה בתחילת הקשר, יישאר בדיוק אותו דבר עד 120 בבריאות טובה?
זאת התחייבות, כי אי אפשר להשאיר אותך בלי, כי גברים לא יכולים להיות לא מסופקים? כי הם לא מסוגלים להכיל את עצמם במקום הזה?
ואם החשק היה נשאר בדיוק אותו דבר, אבל היית מגלה אחרי הנישואין שלא העלית בדעתך אפשרות כזו, אבל בעצם לא בא לה ילד? אף פעם?
יש חוזה עם החיים שהכל יצליח? תמיד?

מה שמאוד מה שמפריע לי זה חוסר הנכונות של אשתי לטפל בבעיה...
אולי כי אתה קורא לזה בעייה?
אולי כי כאשר אתה קורא לזה "הבעייה" היא (וגם אני) מבינה שאתה מתכוון שיש לה בעייה?
אולי זה לא כייף להיות אישה עם בעייה, שצריכה לשפר?
אולי זו לא "בעייה"? אולי זה נורמטיבי?
אולי יש פער בין צרכים, שמקשה על שניכם, ושקורה גם להרבה זוגות אחרים, אבל זאת לא "בעייה" שהיא "שלה"?
אולי אין לה חשק להכניס לתוך הגוף את מי שחווה ככה את חוסר החשק שלה?
אולי, למרות שהגוף שלך לא עבר לידות, הוא יהיה מוכן לבדוק את האופציה להבשיל למיניות אחרת? למיניות של גבר שהוא אבא, שאשתו היא אמא? מיניות של גבר שהגוף של אשתו הוא כבר לא בדיוק אותו דבר כמו שהיה פעם?

בעיני את מופת לזוגיות. את אישה ובת זוג תומכת שכל גבר היה רוצה..
אתה בטוח?
אולי ישנם גברים אחרים ממך, שיותר קריטי להם לא לחוות אף פעם בלגן בבית, כי לזה הם רגישים?
נכון זה מקסים, אישה שמשקיעה באופן קבוע בתדלוק עצמי של הפן הזה בחיים.
אבל "תומכת"? זו תמיכה בעיניך? ככה מיתרגמת תמיכה?
כדי להרגיש תמיכה זה מה שאתה צריך?
אולי זה לא עושה חשק..

אתה אורח בתוך גוף של יצור אנושי אחר.
יכול לנסות לדמיין מה קורה בתוכו?
לעצום רגע עיניים ולנסות דמיון רגשי, אם היית צריך לתת תסריט מה היית חושב שעובר בראש שלה, בלב שלה, בגוף שלה?

<לא הייתי כאן>

שרון,תודה על המחמאות.
בעיני את מופת לזוגיות.
בוא נגיד שאני משתפרת עם השנים. שנינו השתפרנו.
שנינו מאמינים שעל אהבה לא מוותרים בקלות, ולכן עשינו, ועושים הכל על מנת לחזק אותה.
מה שכן, יכול להיות שאם בעלי היה מוותר על העניין המיני, ואז לא הייתי צריכה לבדוק את עצמי, אז גם אנחנו היינו נכנסים לסטיסטיקה של פעם בשבועיים. היום אני יודעת מה הייתי מפסידה. אני יכולה להגיד שבזכות זה שהוא לא באמת וויתר, הגעתי למקומות עם הגוף מבחינה מינית שלא האמנתי שקיימים.
מין אוהב זאת הזדמנות לקבל מגע הכי אינטסיבי שיש. כמה בריאות יש בזה.
ואני חושבת שזה כן מעלה ומשפר את האהבה ואת ההבנה של אחד מהשני. הזוגיות שלנו לא הייתה מגיעה לאותה רמה בלי השיפר שחווינו מבחינה המין. והשיפור המיני הוא בזכות הדווקות בבן זוג אחד אוהב.

אני באמת רוצה להבין איך אפשר לחשוק ולהימשך לאותו אדם במשך עשרות שנים.
אני חושבת שזה משהו שיותר מדי שמענו עליו, עד שלא מאמינים שאפשר אחרת.
אני לא חושבת שלשנות פרטנר מחייב שיפור, וזה לא מייחב ששנים של זוגיות מורידה את התשוקה, או את המשיכה.

האהבה שלנו וחלק מזה המין, מחזק את שנינו בעולם המשוגע סביבנו והופך אותנו להרבה יותר עמידים.
אני כותבת את זה, כי יש כל כך הרבה חוסר אמון בין המינים. כולם מדברים על פגיעה בילדים, אבל לפני כן יש פגיעה באהבה עצמה.
חבל לראות מה קורה בדורות היותר צעירים, ולא שאין את זה גם בדור שלי. נשים יודעות שאין לא צריכות באמת גבר כדי לכלכל את עצמה, אפילו להביא ילד לבד בעולם. לכן בלי לשים לב אין להן שום בעיה לוותר על אהבה. ואהבה של זוגיות ומין, לא משתווה לחברות. תכלס מה ההבדל בין זוגיות לחברות אם לא המין? אנחנו יכולים לגור עם שותפים, חברים הכי טובים, אבל האינטמיות של המין מביאה איתה אינטימיות אחרת.

לב שומע, כתבנו ביחד. לא כתבתי אלי אבל גם עלי, אז אענה משהו קטן.
אולי כי כאשר אתה קורא לזה "הבעייה" היא (וגם אני) מבינה שאתה מתכוון שיש לה בעייה?
לי יש זוית שונה, יש בעיה בנושא מסוים בזוגיות, חוסר התאמה מסוימת. אף אחד הוא לא הבעיה , אבל יש בעיה.
אולי הבעיה בחירת הבן זוג מלכתיחלה, אבל אולי זה משהו אחר? כל אחד, כל זוג וההרמוניה שמתאימה לו.

אולי ישנם גברים אחרים ממך, שיותר קריטי להם לא לחוות אף פעם בלגן בבית, כי לזה הם רגישים?
אז התקווה הוא שהוא מצא אישה שאוהבת סדר כמוהו, ושאוהבת לסדר, ויש בינהם התאמה של תשוקה מינית נאמר על פעם בשבועיים.
וזה לא הסגנון של הגבר שלי.הוא מעדיף להכניס אותי למיטה, במקום שאסדר אותה. ולפעמים היא ממש מבולגנת והוא יסדר אותה בעצמו כדי שיהיה לנו נעים וטוב.
הקטע הוא שאני באמת מאמינה שהבן זוג שלי הוא הנשמה התאומה שלי. ידעתי שהוא נשלח אלי. אני בחרתי בו, בדקתי עם עצמי מדוע? מדוע הוא מביא בפני דברים מסוימים שלא קל לי איתם וגורמים לי להתמודד ולבדוק עם עצמי. בהרבה נושאים לא רק המיני. אני ראיתי את הנקודות האלו כהזדמניות להכיר את עצמי יותר טוב.
הזוגיות נותנת לנו הזדמנות נהדרת לפתח את עצמנו, כמו שההורות מפתחת ומרחיבה אותנו.

אתה אורח בתוך גוף של יצור אנושי אחר.
האהוב שלי לא אורח, הוא אחד איתי.
אם זה היה מרגיש אורח, אז זה סימן בכלל לא טוב. סימן שחסרה אהבה.
מה שאת מתארת נשמע לי כמין חלול. סיפוק של תשוקה ולא חיבור אמיתי.

לב שומע, העלית שאלות טובות וחשובות אם כי הן מתייחסות בעיקר לצד הנשי, זה שיולד ומטפל בצאצאים, ויש גם גברים שהחשק למין יורד אצלם והם היו שמחים להגדיל את פרקי הזמן בין לבין. אז הם לא ילדו והסיבות הן שונות בחלקן (לחצים בעבודה? שעמום?).
הזוגיות נותנת לנו הזדמנות נהדרת לפתח את עצמנו, כמו שההורות מפתחת ומרחיבה אותנו.
אני בדיוק קוראת עכשיו את הספר הוותיק "תולדות הרעיה" של מרילין יאלום ולא תאמיני כמה הזוגיות (וההורות) האוטופית שאת מתארת היא נחלת התרבות המערבית רק מהמאתיים שנה האחרונות בערך. ואף אחד לא חשב שהסקס הוא מה שמבדיל בין ידידות לזוגיות.
לא רק שהסיבות לנישואין נבעו (ועדיין, בחלק גדול מהעולם) מעניינים של כסף ונכסים אלא שגם הסיבות למאהבות ומאהבים מחוץ לנישואין היו קשורות לחשקים. כל הנושא הזה של התפתחות אישית דרך זוגיות והורות זה בכלל משהו של עשרות השנים האחרונות.
אז במין את נקבלת כושר גופני חיזוק נפשי אימון של נשימה וחיזוק הקשר עם האהוב, ובסוף בסוף גם חווים אורגזמה. תכלס לא שווה יותר להתאמץ בשביל?
החיים הם לא נוסחא ומה שנכון בשבילך, לא בהכרח נכון לאחרים. לדעתי התיאור הזה הוא סיפור פנימי שלך. אם זה היה נכון כנוסחא, כל מי שמקיים הרבה יחסי מין עם בן זוגו הוא אדם בעל כושר גופני מצויין, יכולת נשימה מרשימה, עם קשר מעולה לבן זוג. לא חושבת שזה נתמך סטטיסטית. בכל מקרה, יש זוגות שהקשר שלהם מתחזק מאד כתוצאה מהשהות המשותפת, הטיפול המשותף בבית ובילדים, החוויות שהם חווים ביחד, השיחות ביניהם, העזרה אחד לשני. זה לא הופך אותם לפחות זוג או יותר מאשר קיום יחסי המין.

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

לב שומע שלום

השיח הכן והמפורט שלך זה בדיוק מה דחסר לי עם אשתי. ואני לא מבין. אם אני מוותר על צורך כל כך בסיסי ואנושי אני רוצה להיות בטוח שעשיתי כל מה שיכולתי לתקן לשפר את עצמי. במקרה שלי אני בכלל לא יודע עיפה הבעיה אולי זה בכלל אני ואשתי חוששת לפגוע בי ? חוצמזה נישואין זה כן חוזה באופו מסוים אני לא רוצה ולבגוד למשל לא חושב שיש לי זכות כזו מאמין שיש לי חובת נאמנות...

מה שאת אומרת שלידות וילדים עלולים להוריד את החשק או להיות גורם מונע מין. אני סבור שאצל גרושות או נשואות אין כל כך את המניעה הזו.

עם זאת השאלות שלך בהחלט נוגעות ללב. ובכל אופח תודנ על ההתיחסות.

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

ל

אני סבור שאצל גרושות או נשואות אין כל כך את המניעה הזו.
מניחה ש התכוונת ל לא נשואות.
בכל מקרה, ממה שאני רואה זה די נדיר שאישה גרושה או לא נשואה, עם ילדים קטנים ובלי הסדרי ראיה עם האב שמפנים אותה לפרקי זמן משמעותיים, מקיימת קשר זוגי חדש.
כמובן שיש ויש אבל באופן כללי, נראה לי שרוב הנשים מתפנות לקשר חדש אחרי שהילדים גדלו קצת או אם יש להן ימים שלמים ולילות שלמים ואפילו סופי שבוע בלי ילדים.

אבל כן, יש עוד משהו, והוא שבקשר חדש התשוקה בדרך כלל גבוהה יותר. לא בהכרח שהמין טוב יותר, יש הרבה יתרונות גם לקשר ותיק וטוב, אבל בהחלט יכול להיות שהריגוש של ההתחלה תורם להעלאת התדירות.
ונדמה לי שגם הציפיות של גברים בתחילת הקשר הן נמוכות יותר. קורה למשל שלא מתראים כמה ימים ובאופן טבעי אין סקס וזה לא נתפס כבעיה. או שמראש אם עייפים או עייפות אז לא קובעים להיפגש ואין ציפיות נכזבות.

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

פלונית שלום
אכן גם לדעתי מדובר בתשוקה של תחילת קשר. כנראה שאצל אשתי התשוקה פחתה. אני לומד בימים אלה להתמודד עם כך שאת הבעיה הזו ואני בהחלט קואה זאת כבעיה אני פותר לבד. החלטתי לא לחפש אשמה ואחריות אלא לחזור את כל הדרך להתחלה ו לזרום בניסוי וטעייה . לא להיעלב לא לשפוט ולא להניח הנחות אלא לתקשר ככל שניתן. עם זאת לא להתעלם משפת גוף מרמזים ומניואנסים. החלטתי לנהוג כך כי הזוגיות חשובה לי שלמות המשפחה חשובה והמיניות חשובה לי ולא מעונין לוותר על אף אחת מהן

פלוני אלמונית ותיקה: "אני חושבת שגם לגברים יש ירידה בחשק המיני, מסיבות אחרות של האישה".
מסכימה.
אבל זו לא הבעיה של שרון, אז למה לדון בבעיה שאף אחד לא העלה פה P-:

שרון: "חוסר הנכונות של אשתי לטפל בבעיה".
האמת, גם לי זה מפריע. אבל בשביל להבין מה קורה פה, צריך הרבה יותר מאשר מה שאתה מתאר: צריך לשבת מול שניכם ולהקשיב לכם, באוזניים שמסוגלות להבין את שניכם ואת המקום שאתם באים ממנו, ולנסות לפענח מה מתרחש מאחורי הקלעים. לא פשוט, אין הרבה אנשי מקצוע שיכולים לעזור בזה ברמה טובה, וכמובן, לא דרך האינטרנט S-: צר לי.

לב שומע, אני חושבת פה כמו הפלוני אלמונית (אויש תעשי טובה תבחרי ניק ותכניסי אותו לכל ההודעות שלך, נורא קשה לתקשר עם פלוני אלמונים, באסה). ברור שיש בעיה. יש בעיה של חוסר התאמה ביניהם. האם זו בעיה שניתנת לפתרון?
האם הבעיה היא שאלה הצרכים שלה כרגע (סוף פסוק) ואין אפשרות לשינוי?
או שהבעיה היא בדברים ששרון יכול לפעול ולשפר אותם?
אני בעניינים האלה קצת יותר "גברית": אני לא אוהבת סתם להתלונן. אני רואה בעיה - אני מנסה לתקן אותה. אם לא עובד לתקן בדרך א, אנסה דרך ב. תוך כדי הניסיונות, אני אגלה עוד דברים על הבעיה ויכול להיות שיתברר שיש פה משהו בלתי ניתן לתיקון. גם זו מסקנה וגם זה מוביל להחלטות לפעולה.
אם מישהו לא מרוצה, אני תמיד בעד פעולה מעשית לשנות את המצב לטובה.
פעולה מעשית היא לפעמים "לעשות שינוי רוחני במיצוב הפנימי" (-: (סליחה על הסינית) אבל גם זו בעיני פעולה.

שרון: "לא מובן לי למה בתחילת הקשר אין שום בעיה של חשק. בעיקר לפני הנישואין".
קל מאוד להסביר את זה, מנקודת המבט של אשה (-: לפני הנישואין, או לפני שיש ילדים, היא לא בעומס יתר מטורף. היא מרגישה חופשייה, נחשקת, אהובה, שום דבר לא מפריע לחשק (אם כן, אז סביר שלא הייתם ממשיכים במערכת היחסים). אחרי הילדים, יש קודם כל שינויים הורמונאליים ממש גדולים בגוף האשה (החשק לסקס קשור להורמונים, והאשה נשלטת ע"י ההורמונים במידה הרבה יותר גדולה משרוב האנשים משני המינים מבינים), דבר שני עומס יתר כל עוד יש ילדים שצריך לטפל בהם, לדאוג להם, להאכיל אותם, לכבס להם וכו' וכו', ודבר שלישי - אצל הרבה נשים יש שינויים שגורמים להן א. להרגיש לא מושכות, לא סקסיות, לא נחשקות, וזה הורג להן את החשק לסקס. ב. אם התיפקוד של הגבר שלהן כבן זוג וכאבא נתפס בעיניה כלא מספק, אם היא מרגישה שהיא עושה הכל ואתה מול הטלביזיה, או כל וריאציה על התחושה הזאת - היא כועסת ומאבדת כל חשק לשכב איתך.
כל זה, על רגל אחת, כדי לפשט.

פלוני אלמונית ותיקה: "אני באמת רוצה להבין איך אפשר לחשוק ולהימשך לאותו אדם במשך עשרות שנים".
לדעתי זה כל כך אישי... בחיי. אני מאלה שלגמרי יכולה לחשוק ולהמשך לאותו אדם במשך עשרות שנים. אבל אולי זה מפני שאני עקרבית P-: לא אמשיך כי א. נו, הצנזורה (-; וב. כי הדיון בדף הזה הוא לא על נשים כמוני אז זה לא רלבנטי.

לב שומע, כתבת: "זאת התחייבות, כי אי אפשר להשאיר אותך בלי, כי גברים לא יכולים להיות לא מסופקים?"
ואני רוצה להגיד שכן. לא שזאת "התחייבות", אלא כי סקס הוא צורך בסיסי אצל גברים במקום הרבה יותר גבוה מאשר אצל נשים, וגם אם יש גברים שהצורך המיני שלהם נמוך יחסית, אלה שאצלם הוא "נורמלי" (ממוצע ומאפיין את הרוב המוחלט), זה צורך שהוא לפחות שווה ערך לאוכל ולפעמים יותר (יותר - הוא יוותר על ארוחה בשביל סקס, אם זו הברירה).
כלומר, כן, גברים לא יכולים להיות "לא מסופקים" באופן קבוע וכרוני. זה כמו להיות מורעב כרונית, כל יום אתה זקוק לשלוש ארוחות אבל אוכל רק שתיים. זה נורא! אפשר לשרוד ככה זמן קצוב בנסיבות מיוחדות (בן משפחה מאושפז בבית חולים ואתה כל כך מתרוצץ הלוך ושוב שמפספס ארוחות, נגיד?), אבל לא לחיות ככה שנים.
אני חושבת שזה משהו שכל אשה חייבת לדעת אם היא רוצה זוגיות עם גבר.
זה עד כדי כך חשוב לגברים.
ואני לא מבינה מה מוזר ומפתיע בזה כל כך. הדבר היחיד שאולי מעורר קושי אצל נשים, הוא שהן בנויות אחרת, ולסקס אין מקום עד כדי כך חשוב אצלן (לרוב הנשים. כי אני למשל? לו הייתי מוצאת את עצמי עם בן זוג שלא רוצה סקס איתי באופן קבוע ותמיד? 0-: חבל"ז). אבל לנו הנשים, בממוצע ואצל הרוב המוחלט של הנשים, יש דברים אחרים שהם מבחינתנו צרכים בסיסיים, שאם הם לא מתקיימים בזוגיות שלנו, זו מבחינתנו לא זוגיות ואנחנו פשוט נרצה להתגרש ממנו.
מה דעתך אפילו להרים את הכפפה ולתאר דבר אחד, צורך נשי בסיסי אחד, שאם הגבר שלך לא מסוגל לספק אותו - את לא יכולה להישאר בזוגיות הזאת?
(זו לא הזמנה לדבר דווקא על עצמך. זו הזמנה לנסות לשער מהו הצורך הנשי המקביל לצורך הגברי בסקס, משהו בסיסי שבלעדיו האשה לא מסופקת ובאומללות כרונית, משהו שאם הוא לא מסופק, מבחינתה הוא לא אוהב אותה וזהו).