אבעבועות רוח

כן - יש אבעבועות רוח עכשיו בארץ
בהחלט. עכשיו זה רשמי: קטינא פורח בכל הגוף.

אנחנו בבית ומקבלים ביקורים

של מי שרוצה להידבק.

גם אנחנו. בינתיים נראה שבצורה קלה. מסתבר שאחי ה"קטן" מעולם לא חלה, ומזל שהשלפוחיות על שפן הופיעו בזמן לבטל בילוי שבת ביחד. אחי מתחתן עוד שלושה שבועות... מקסימום, כמו שקרוטונית ציינה בתבונה, היינו מעבירים את תמונות החתונה דרך פוטושופ.

גם אנחנו חטפנו - בת השנתיים וחצי. מישהו יודע מה הסיכון לתינוק בן חודש וחצי?
ובכלל - האם אפשר לצאת איתה לגינות וכאלה או שצריך להתקע בבית? היא מרגישה טוב

אפשר לצאת איתה, היא מדבקת אבל פשוט תזהירי- יש הורים שרוצים להידבק,ויביאו קרוב את הילדים.
ולפעוט בן חודש וחצי זה לא מסוכן, מה שכן יכול להיות, שהוא לא יתחסן נגד המחלה ויוכל להידבק שוב אחרי גיל שנה.

ולפעוט בן חודש וחצי זה לא מסוכן
וירןס הוירסלה חי על העצבים. לרוב הוא יושב על העצבים הפריפריאליים ופעילותו מטבטאת בפצעים בקצותיהם, אך כאשר מערכת החיסון לא חזקה מספיק הוא יכול גם להגיע לעמוד השידרה ולמוח - ואז זה מצריך טיפול בבית-חולים (עירוי זובירקס וטיפול תומך). עוד בעיה במצבים כאלו היא שללא הפצעים על העור לוקח זמן יקר לאבחן את הוירוס.

עוד סכנה מהוירוס הוא בכך שהוא מחליש את מערכת החיסון, ולכן יכול לגרור דלקות (ריאות וכו'). לתינוק קטן שמערכת החיסון שלו עדיין לא מפותחת במלואה אני חושב שהסכנה הזו עוד יותר משמעותית. לכן עם יש סימפטומים של דלקת סמוך לאבעבועות או במקביל לחשש להדבקות, עדיף לקחת "מקדם היסטריה" יותר נמוך, ולהסתמך פחות על מערכת החיסון של הילד.

אני לא חושב שאפשר למנוע הדבקה בין אחים, אבל עדיף להשתדל, ולהיות עם היד על הדופק בנוגע לתינוק.

[בר עדש]

לקטנצ'יק שלנו, בן תשעה חודשים, הופיעו ארבעה פצעונים על המצח לפני ארבעה ימים. חשבנו עקיצות יתוש אולם הם הפכו לשלפוחיות ובעלי נסיון שראו אמרו שזה נראה כמו אבעבועות. הוא נחשף למחלה דרך חברים של אחיו אצלם היינו לפני כשבועיים וכעת הם חולים.
לאחיו היו 2 (!) פצעונים בגיל שנתיים (לפני שלוש שנים) שאלמלא כל חבריו היו עם אבעבועות לא היינו חושדים אפילו שזה זה. בדיקת דם אחר כך הראתה נוגדנים בצורה ברורה.
אני שואלת (גם את עצמי ואת מי שיש לו תובנות בעניין):
האם יתכן שילדיי עוברים כך את המחלה - בצורה קלה ביותר (ללא חום או כל תופעה נוספת אחרת מלבד כמה שלפוחיות בודדות)? האם ייתכן (השערה שלי בלבד!) שיש קשר לכך שאני עצמי חליתי במחלה כילדה בצורה מאוד מאוד מאוד קשה (כולל שלפוחיות באיברים פנימיים!) ואולי הם קיבלו ממני נוגדנים "חזקים" (יונקים למרחקים ארוכים)?
איזה משמעות יש לכך שהוא עדיין לא בן שנה? האם כדאי לבקש בדיקת נוגדנים? (ובעצם - מה המשמעות של אבחנה ברורה כעת?). ואחרונה: האם יש סכנה להריונית שחלתה כילדה ובאה איתו במגע?
תודה למי שיש לו משהו לומר ולהאיר את עיניי בנושא.

לפי מיטב ידיעתי: ילד שחלה לפני גיל שנה לא מחוסן ועלול להדבק שוב בעתיד.
מנסיון אישי מי שחלה בעבר ,לדברי הרופאים, לא יכול להדבק שוב (וגם אני בררתי בזמן שהייתי בהריון)

האם מסוכן להחשף בהריון, לאשה שחלתה בילדותה, לילדים עם אבעבועות?

למיטב ידיעתי, באופן עקרוני, מי שחלה לאחר גיל שנה וחצי, מחוסן.
טרם שמעתי על מקרה חוזר של אבעבועות לילדים שחלו מעל הגיל הזה.
מתחת לגיל שנה וחצי בהחלט מקובל לחשוב שהילד לא מחוסן, והמחלה עתידה לשוב ביום מן הימים.
הידיעה אם יש או אין לו נוגדנים, יכולה להוריד מהפרק את הטרדה (אם יש כזו) בכל פעם שהוא בא במגע עם ילדים מבועבעים.
הבן שלי לא נדבק לאורך כל החורף למרות שכל מי שהיה בסביבה חגג עם אבעבועות, והיה משהו מטריד במחשבה שכל רבע חום הוא עוד רגע אבעבועות.
מכיון שהדגירה מאוד ארוכה, ומשך ההדבקה ארוך מיני ים, כל הזמן לקחתי בחשבון את מי אנחנו פוגשים, מי ישמח להדבק (באבעבועות שלא היו..) ואת מי זה ירתיע.
למי יש תינוקות קטנטנים מידי, ואילו נשים הרות שלא חלו מעולם מסתובבות סביבנו.
עוד לא בדקתי לו נוגדנים, אבל אני כן מתכננת בהזדמנות. נראה לי שהוא פשוט עבר את זה באיזו וריאציה קלה במיוחד ולא ידענו.
אני כילדה לא חליתי, או לפחות לא ידוע היה שחליתי, ומשהריתי והתחילה סביבנו מגפה רצינית של אבעבועות הלכתי לבדוק נוגדנים ומסתבר שיש לי בשפע
להבנתי, אישה הרה שחלתה כילדה לא חשופה לסכנת הידבקות חוזרת.
ובעניין הזה - שווה לדעתי עשות בדיקת נוגדנים.

איך מורחים סווידיש ביטר על הפצעים?

שליחה על ידי mp5* » 27 נובמבר 2008, 21:36

מאיפה הרעיון הזה שעם חולים לפני גיל שנה אז לא מחוסנים? אז למה עושים את כל החיסונים לפני גיל שנה?

מאיפה הרעיון הזה שעם חולים לפני גיל שנה אז לא מחוסנים? אז למה עושים את כל החיסונים לפני גיל שנה?

זו אמירה לא מדויקת, תינוק שחלה לפני גיל שנה כן מחוסן, אך רמת החיסון שלו נמוכה יותר, באופן כללי זו שאלה סטטיסטית.
ככל שהתינוק מתבגר באופן סטטיסטי עולה רמת החיסון.
אין דבר כזה 100 אחוז חיסון בשום מיקרה.

לגבי החיסונים האחרים - כל מיקרה לגופו.

להורי כיתות א שלום

לאחרונה נודע לי כי השנה צורף לחיסון שמקבלים ילדי כיתות א גם חיסון כנגד אבעבועות רוח

עמדת משרד הבריאות היא שלא יכול להגרם כל נזק מחיסון ילד שהוא כבר מחוסן.

כיוון שעמדתי שונה, בררתי האם ניתן לקבל MMR (חיסון הדחף הסטנדרטי שניתן עד כה) ללא תוספת אבעבועות.

נודע לי, שאמנם קיים מחסור בחיסוני MMR ללא תוספת של אבעבועות רוח

אך יש אפשרות לקבל אותו (צריך להתעקש לשם כך).

מי מכם שילדו חלה בעבר ואיננו מעוניין להוסיף לו חיסון מיותר זכאי לבקש מאחות בית הספר שתזמין
לו חיסון ללא תוספת.

לבתי יש אבעבועות שפרצו אמש.
מוזמנים להידבק.
יש טיפים חדשים להקלה על הגרוד?
יש לה שלפוחיות בכל הגוף, כולל בתוך השיער, שם זה הכי מגרד לה...

_זו אמירה לא מדויקת, תינוק שחלה לפני גיל שנה כן מחוסן, אך רמת החיסון שלו נמוכה יותר, באופן כללי זו שאלה סטטיסטית.
ככל שהתינוק מתבגר באופן סטטיסטי עולה רמת החיסון._
לפי מידע שקראתי בעבר (אין לי שום דרך לקשר את זה לפה כי אין לי מושג איפה זה היה זה היה מ-ז-מ-ן) יש קשר די ישיר לשלבקת חוגרת הן במי שחלה באבעבועות רוח כתינוק והן באלו שחוסנו בחיסון מלאכותי. שלבקת חוגרת היא אותו הוירוס של האבעבועות שמתישב על עצב מסויים ומכה לכל אורכו כמו חגורה (על כן חוגרת) סוג של הרפס... בדרך כלל מאפיינת אוכלוסיה מבוגרת אבל במי שחלה באבעבועות כתינוק או חוסן בחיסון המלאכותי היא מכה בגיל צעיר-כשכל הילדים שלא חוסנו חולים באבעבועות. כמובן שגם פה יש סטטיסטיקה שאין לי מושג מה היא, אבל שלבקת זו חתיכת בעסה של מחלה, אפילו יותר מבעסת מהגרסה במבועבעת שלה.

אז מי שחלה כתינוק באבעבועות, מה כדאי לעשות איתו? לחסן? לנסות להדביק כילד? אם הוא כבר לא נדבק?

יש קשר די ישיר לשלבקת חוגרת

ודא שיש

שלבקת חוגרת היא התפרצות נוספת של אותו הוירוס שגרם לאבעבועות.

הוירוס ניקרא הרפס זוסטר -
וירוסים ממשפחת ההרפס נישארים באופן רדום במערכת העצבים ואנחנו חיים איתם כל חיינו.
(זה אגב נכון לכל המשפחה ולא רק לאלו שגורמים לאבעבועות. כמעט כולנו מסתובבים עם וירוס הרפס רדום במערכת העצבים - אצל מיעוטנו תהיה התפרצות של הרפס)

במידה ויש תנאים יכולה להיות התפרצות מאוחרת, במיקרה של הוירוס שגרם לאבעבועות ההתפרצות היא ה "זוסטר" או בשם שאת מכירה "שלבקת חוגרת".

לגבי הסיכוי שמי שחלה כתינוק או חוסן בחיסון המלאכותי יקבל שלבקת חוגרת - מעולם לא שמעתי על כך (ולמדתי וירולוגיה עד לעומק מסויים) - אם יש לכך ביסוס מדעי - תני את המקור בו קראת (אין צורך לקשר פשוט צריך לכתוב איפה זה ניכתב) ואוכל להתיחס יותר ברצינות.

מישהו יודע מה עושים עם אבעבועות בפות? חוץ מאמבטיות עם כל מה שכתוב כאן.

בתי בת רבע לשלוש עם אבעבועות. במצב רוח טוב ובלי חום אבל נורא מגרד בפות. יש שם אבעבועות והכל אדום ונראה נורא. עוד לא מצאתי משהו שמקל. אני מנסה אמבטיות עם שיבולת שועל ועמילן, תמיסת קלמין, קרם טבעי של שביט להקלה על גרוד ואדמומיות, טיפות פניסטיל דרך הפה. יש עוד הצעות?

אולי תנסי להקפיא פד רטוב / תחתונית או איזו חתיכת בד ולהניח על המקום?

לגזור ציפורניים והרבה שטיפות/אמבטיה.

אנחנו שמנו באמבטיה כמה טיפות שמן עץ התה ושמן לוונדר כדי שהפצעים לא יזדהמו. לדעתי זה עזר. אחרי האמבטיה שמנו קלמין. זה מה שהכי עוזר נגד הגירוד.

אצלנו העמילנים למיניהם החמירו.
עשינו אמבטיות עם מלח ולבנדר. גם המשחה עשויה לגרות.

קלייר, מאיפה אתם בארץ,מעוניינת להדביק את בני.

הרבה תודה למגיבות. בינתיים האמבטיות והזמן שעובר עושים את שלהם והמצב מאד משתפר.
לה לי, אנחנו בתל אביב ועניתי לך בדף שלך.

הייתי רוצה להדביק את ילדיי באבעבועות אבל יותר מתאים לי חורף מאשר קיץ
מישהי יודעת האם גם בחורף תהיינה לי אפשרויות הדבקה כמו ההזדמנויות הרבות שיש עכשיו?

היי, הייתי מאוד רוצה להדביק את בתי באבעבועות עכשיו !!!
יש מצב שמישהו יכול לעזור לי למצוא חולה אבעבועות???

שלום אורלי- מאיפה את?

אנונימי

נעמה,
עכשיו יש שפע פריחה (

) שלא הכרתי עד כה.
גם בחורף יש אבעבועות, אבל פחות.
הן פורחות בעיקר באביב והלאה.

ד"א, לא שאלת, אבל משתפת שבעיני זה די נוח עכשיו בקיץ (מנסיון, שהגיע לסיומו לפני ימים ספורים), כי השריית הילד באמבטיה (עם / בלי קוואקר בשקית בד), יותר קלה לי כשחם, ואני לא צריכה לבדוק שש מים מספיק מים חמים, שהמים לא התקררו, להוציא מהמים הנעימים לחוץ קר וכו'.

בהצלחה.

מאוד ממליצה גם על קורנפלור באמבטיה ובעיקר על תערובת פרופוליס לבנדר. אצלנו ילדה שנראתה כמו פיצה גמרה את המחלה בלי שום סימן בכלל, וממש בקלות. ( שירי ג ממחשב אחר)

לנו יש אבעבועות עכשיו

אני מתל אביב ואשמח להדביק את הילדה שלי ואגיע כמעט לכל מקום בשביל זה
אנא צרו קשר בטלפון 052-8419799

אני מכרכור ומחפשת להדביק את הילד שלי.
אפשר לכתוב לי בדף בית או ב-[email protected]
תודה.

אני מכרכור ומחפשת להדביק את הילד שלי.
כידוע לי זו לא כ"כ מחלה של חורף.
יותר אביב - קיץ

_כידוע לי זו לא כ"כ מחלה של חורף.
יותר אביב - קיץ_
תודה.

אם למישהו באזור רחובות יש בעבועות רוח נשמח לדעת

בני קיבל אתמול את החיסון המשולש - ובכן, הוא כבר לא משולש, מוסיפים לו חיסון לאבעבועות רוח וקוראים לו מרובע.
בכל זאת ביקשנו וקיבלנו רק את המשולש.
האחות רשמה בפנקס MMR ומלמלה, "מי עושה היום MMR, אף אחד כבר לא עושה, כולם עושים את המרובעת".

אז סתם לתשומת לבכם: מההשנתון הזה והלאה, יהיה קשה יותר "למצוא" אבעבועות.

החברה עליה סיפרתי בככר השוק גרה ברחובות.

הטכנאי הצעיר מראה סימנים של אבעבועות רוח.

קריאה נרגשת להורים מנוסים
אם יש משהו שאתם בטוחים שהקל על הגרודים/אבעבועות - ולא הוזכר פה (או לפחות בסיכום שבמעלה הדף)

אנא גלו לנו ולכל הנעזרים העתידיים בדף,
ותבוא הברכה על ראשכם
ימים בריאים לכולנו

צוויל

מישהוא יודע על ילדים חולי אבעבועות זמינים להדבקה?

לנו יש חבר עם אבעבועות כרגע. בתקווה עוד כמה ימים אצלנו!

תודיעי לי כשיהיה רלוונטי?

תודה

אנחנו יורדים לאילת מחר. נחזור רק בראשון. איפה אתם גרים?

אנחנו בחולון. לא סביר שיהיה לו לפני ראשון, רק אתמול הוא נחשף. אני אזכור להודיע לך!

שליחה על ידי אורלי* » 10 מרץ 2010, 13:45

אשמח גם להדביק את בתי אבוא לחולון בשמחה

אורלי 052-8419799

רשמתי לי. אנחנו עדיין מחכים...

יכול להיות שיותם נדבק (הלואי!).
אני אדווח אם כן בשבועים הקרובים

.

יש לנו הזדמנות להדביק את הבן שלי. הוא בן ארבע וחצי.
אני מתלבטת אם להסביר לו שזה מה שעומד לקרות, או לעשות את זה "מעל הראש שלו" - הרי עם התוצאות הוא יתמודד בכל מקרה, והן לטובתו בכל מקרה...
מצד אחד, מה אם הוא לא יסכים? בעיה. אני לא רוצה לדחות את זה עוד, כי אולי עד שתהיה הזדמנות נוספת (וההזדמנויות האלה ממש נדירות בימינו, כשכולם מתחסנים) הוא כבר יהיה בגיל שזה יותר קשה (חברה שלי עברה את זה בגיל 9, זה השבית אותה לחודש והיה קשה מאוד, וגם השאיר מלא צלקות), או שיהיה לנו תינוק, או שלא יתאים מסיבה אחרת (עכשיו זה ממש מתאים...)
מצד שני, לא להגיד לו מראש מרגיש לי כמו רמאות :-\ לא משהו שהייתי רוצה שיעשו לי. כלומר לו אני במקומו, הייתי רוצה שיודיעו לי קודם.
אשמח לתובנות...

למה שלא תאמרי לו שהוא הולך להידבק וזהו? בלי לשאול אם הוא רוצה או לא, אלא כחלק מהמציאות הקיימת.
לא חייבים לעשות מזה עניין גדול ולהכניס אותו לדיון אם כדאי לחלות או לא.

אבל אני כותבת לך מתוך נקודת המבט האישית שלי בענין ואני רואה את זה כאחת ההחלטות שלי כאמא בה אני לא משתפת את הילדים שלי, ממש כמו שלא שאלתי אותם אם הם רוצים להתחסן לפני הנסיעה להודו. אני אחראית לשלומם, זה שיקול הדעת שלי ופה אני קובעת ולא הם.

בהרבה דברים אחרים בחיים אני שמחה להחליט יחד איתם, לא בזה

.

...אבל אני "הדבקתי" ילדים קטנים ולא בן 4.5 שזה קצת אחרת... אומרים להם שהולכים להידבק ומבחינתם זה סבבה

.
את יותם אולי הדבקתי עכשיו מילד בן 7 שדוקא עובר את המחלה בשלום, אולי אם תסתכלי על זה בתור משהו שאפשר לעבור בקלות תרגישי אחרת.

"הדבקתי" ילדים קטנים ולא בן 4.5 שזה קצת אחרת...
זהו, זה באמת קצת אחרת.

אולי אם תסתכלי על זה בתור משהו שאפשר לעבור בקלות תרגישי אחרת
לא יודעת, די בא לי לקפוץ על ההזדמנות הזאת בשתי ידיים, אני מחכה לה כבר 3 וחצי שנים...
וככל שעובר הזמן כך יותר ויותר קשה למצוא ממי להידבק, כי יותר ויותר מתחסנים.
ולהידבק בזה כמבוגר ממש לא מומלץ - ודווקא אז יהיה סיכון להידבק, כי ממה שהבנתי, מי שקיבל חיסון למחלת הילדות (אבעבועות רוח) לא מחוסן לגרסה הבוגרת שלה (שלבקת חוגרת), בניגוד למי שחלה בילדות.
כלומר ייתכן כשכהוא יהיה מבוגר, הרבה אנשים שקיבלו חיסון לאבעבועות יחלו בשלבקת חוגרת ויהיו מידבקים לכל מי שלא חלה בזה מעולם.

כלומר ייתכן כשכהוא יהיה מבוגר, הרבה אנשים שקיבלו חיסון לאבעבועות יחלו בשלבקת חוגרת ויהיו מידבקים לכל מי שלא חלה בזה מעולם.
שלא לדבר על זה שבילדות אין סיבוכים לילדים בריאים ויש סיבוכים אצל מבוגרים בריאים שחלו. כמו כן החיסון טוב רק ל-10 שנים ולא את כולם הוא מחסן ב100% כך שיכול להיות שבגיל מבוגר הוא יהיה מחוסן מהחיסון ועדין יחטוף את זה וזה יסכן אותו.
אני לא מתנגדת לרוב החיסונים אבל כשעשיתי שכלול בין לחסן ולא לחסן יצא לי שמסוכן יותר לחסן ילד מאשר שיהיה חולה.
אם תיכנסי לאתרי רופאים כמו אינפוד וסטרמד ותקראי על אבעבועות, תראי שמדברים שם על חשש למגפת מבוגרים עוד כמה עשרות שנים. זה נשמע באמת מפחיד ובזה יחלו רק מי שחוסנו ולא חלו במחלה.

אבל לא צריך לשכנע אותך שלחלות עדיף על חיסון נכון?

עכשיו, איך אומרים לילד בן 4 וחצי שהוא הולך לחלות? נשמע מורכב...
אני חוזרת למה ששאלתי קודם- האם זה אפשרי להסביר לו שזה משהו שעושים ולא להתלבט איתו?
את מכירה אותו, אולי את יודעת מה עדיף.

אני לא בעד להכניס אותו לדיון. ילדים לא אוהבים לחלות נקודה. בעצם אף אחד לא אוהב לחלות נקודה. אני בספק גדול אם ילד בגילו יכול להבין את ההשלכות של לחלות ולעבור את זה כבר או לא לחלות (בלי להכיר כמובן, ואפילו זה ילד מאוד "בוגר" לגילו).

נו,אז למי יש אבעבועות להדבקה?
אני עוד לא יודעת אם יותם נדבק.

טוב, נראה לי שנדביק אותו בלי לשתף אותו בזה לפני, אע"פ שהוא עשוי להבין ולשתף פעולה. אני לא אבנה על זה.
כשהוא יהיה חולה בע"ה, אודיע למעוניינים.

גם אני נדבקתי וכולי פורחת.
מישהו יודע מה אפשר לעשות עם שלפוחיות שהתפוצצו בטעות? האם יש משהו שאפשר למרוח כדי שיחלימו טוב יותר ולא ישאירו צלקת?

מגרד לי.
חשבתי על כמה דברים שאולי יעזרו, אבל לפני שאני מנסה אשמח לשמוע דעות נוספות לפני שאני אולי עושה לעצמי נזק

אלכוהול- אולי לחטא עם אלכוהול ישרוף רגע אבל יפסיק את הגירוד?
לימון- אותו פרנציפ
דבש- עוזר לעור מגורה. האם יכול לעזור גם כאן?
משחת משושת של מורז (skin saver) - עזרה לי כל כך הרבה פגמים עם פגמים בעור. אולי תעזור עכשיו?
משחת אלוורה-פרורוליס - גם משחה מעולה שעזרה לי המון לעור.
שמן חוחובה

אשמח לכל תגובה (אולי חלק מהדברים מתאימים לאחרי שהשלפוחיות יעלו גלד)

אהה...אם מישהו מחפש להדביק באזור חיפה -אתם מוזמנים

שליחה על ידי סבתא* » 18 מרץ 2010, 08:01

עיצות סבתא אלטרנטיבית :
קודם כל להרגיע רגשית . נכון מגרד אבל צריך לצמצם למינימום הזדהות וגילויי רחמים כי זה מאדיר את תחושת האומללות ומגביר סבל .
שנית לנצל למכסימום את תופעת הפלצבו .
שלישית לשתות ולאכול דברים מרגיעים ולהימנע ממלוחים , חריפים , מטוגנים , (עד כמה שזה נוגע לתזונה של ילד)
רביעית לעשות הילינג עדין עם ידיים מקוררות . ( לשים ידיים על משהו קפוא ולעשות הילינג ללא מגע על המקום המגרד)
חמישית לעשות אמבטיה עם קלמין , או שבלת שועל , או עמילן . או לשים לוציוצינק - הנוזל הלבן שמורחים על עקיצות. - זה הכי מביא תוצאות מוכחות .
לתינוקות להביא את השרוולים על כפות הידיים בזמן השינה - שלא יגרדו .
לקבל בהשלמה צלקת או שתיים שנוצרו - בין כה וכה אי אפשר לסלק אותן .
עד שתעשו את כל זה יעבור שבוע ואיתו גם האבעבועות .
האם להסביר שנדבקים ? - אותנו ההורים היו שמים ביחד במיטה עם החברים ה'נגועים' וזה היה נחשב לכיף וצחוקים .
מצד אחד, מה אם הוא לא יסכים? די ... ! - את נותנת לו להידבק ועושה לו טובה הכי גדולה . את יודעת כמה קשה זה מגיע בגיל מבוגר ?

_# אלכוהול- אולי לחטא עם אלכוהול ישרוף רגע אבל יפסיק את הגירוד?
# לימון- אותו פרנציפ_
לא נשמע טוב. דברים נעימים למרגיעים לעור, לא שורפים ומיבשים

.
שיעבור בקלות

שליחה על ידי מצ'רה* » 18 מרץ 2010, 12:05

אני לא בעד להכניס אותו לדיון.
גם בגלל שאולי הוא בכלל לא ידבק. לא תמיד נדבקים.
זה נראה לי החלטה של הורים. כמו שלא מסבירים לילדים כ-ל מה שאנחנו יודעים על תזונה (לפחות, אני לא עושה את זה, ובעיני זה מטען עודף להעמיס מידע כזה על ילדים)

את יודעת כמה קשה זה מגיע בגיל מבוגר ?
מעידה על עצמי- זה ממש ממש ממש ממש ממש ממש ממש ממש ממש ממש לא נעים לחלות באבעבעות בגיל מבוגר.
בנתיים, חילקתי את הגוף לכמה אזורים וניסיתי דברים שונים, להלן תוצאות הביניים
משחת אלורה-פרופוליס, ומשחת משושת לא יעילות נגד גירוד. ינוסו שוב אחרי הגלדה, אולי יעזרו בריפוי.
האלכוהול בכלל לא שרף ולא הורגש
שמן חוחובה ושמן קלנדולה עוזרים. לא הרגשתי הבדל עם הלוונדר.
בקרוב מקלחת ואז ניסיונות נוספים

ניסית את הצינק?

שלום וברכה,
קצת הזוי לי לכתוב את זה , אבל אני אמא לקטנטנה בת שנתיים (מחר !!!) והנה איזה מתנת יומולדת אני מתכננת לה.
אני גרה במושב באזור רחובות, והייתי שמחה להדביק אותה באבעבועות רוח (לא מאמינה שאני כותבת את זה).
זהו, אם מישהו מכיר, יודע, אשמח.

מה עזר לנו מאד, גם לגירודים וגם לייבוש השלפוחיות:
אמבטיות עם סודה לשתיה וקורנפלור
משחת "אינוטיול" על כל אזור הטוסיק-פיפוש (היו ה-מ-ו-ן)
טיפות פניסטיל בשתיה

כנראה שלא נדבק

כבר עברו יותר משלושה שבועות... אני לא מבינה למה. הם שיחקו ביחד כשעה. אולי לא הדבקתי כמו שצריך D-: יש שיטה מסוימת?

עדיין מחכה למקור הדבקה
אשמח לשמוע על מישהו/היא,איפהשהוא...

תודה

וגם-כתבה שהתפרסמה היום

http://www.mouse.co.il/CM.[po]articles item[/po],1018,209,47839,.aspx

מזהים? [-:
(ובסוף בכלל לא נדבקנו)

שליחה על ידי נעה* » 07 אפריל 2010, 12:11

אולי לא הדבקתי כמו שצריך hilarious יש שיטה מסוימת?
אמבטיה משותפת.

שליחה על ידי ליה* » 12 אפריל 2010, 15:40

שלום אני אמא לתינוק בן שנה ושבע מחפשת להדביק אותו באבעבועות רוח בתל אביב או ירושלים
הטל שלי 0526530586 או [email protected]

נו... למי יש???

איך זה יכול להיות שאין לאף אחד בשום מקום? אני ממש לא מבינה.

מיכלול ה כתבה לי שיש להם
מקווה שנספיק להדביק כי התחיל להם כבר שלב הפצעונים (שזה אחרי שלב ההדבקה)

התחיל להם כבר שלב הפצעונים (שזה אחרי שלב ההדבקה)
זה גם שלב מדביק! אז רוצו מהר

, בהצלחה.

שני הזאטוטים חלו, זו אחר זה, וחיפשנו כאן עצות, שחלקן באמת עזרו...
לסיכום הנסיון שלנו:
הקטנה (2) לקחה את זה יותר קשה מהגדול (6). למה? בגלל שהיא עם חיתול, ואזור החיתול נראה רע... מצד שני, בזכות זה היא נגמלה מחיתולים. פשוט שרף לה נורא לעשות פיפי בחיתול והיא למדה לבקש לסיר.
אמבטיות - קורנפלור - מאוד מרגיע
הומאופטיה - סט שלם של תרופות שקיבלנו מהמטפלת שלנו (בלהה קציר), משהו (גלובולים) לכל שלב, להתחלה, לגירודים, לחום, למוגלה ולגלדים...
לשניהם לא גירד בימים, לקטנה גירד בלילות, ושתי מנות של גלובולים החזירו אותה לישון.
על הדרך כל השכנים, חברים, ובני דודים באו להדביק, ונדבקו. נכון להדביק בכוונה? לא נכון? קשה לומר.
שמש - לא טוב. בניגוד למה שחשבנו, קיבלנו עצה לא לחשוף לשמש. גורם לצלקות וגם הזיעה לא עושה טוב.
המון אמבטיות. לשמור על נקיון. להחליף מגבות ובגדים כל הזמן. בזכות זה (וכנראה בזכות זה שלא גירד) הכל נגמר בגל אחד בלי הדבקה עצמית.

מחלה לא נעימה... אבל כנראה צריך לעבור אותה פעם אחת לפחות, ולמרות הכל לא היה כל כך נורא ולא היה טראומתי בכלל.

א&ג

אחרי כמה ימים רואים סימנים ראשונים?
בן השנתיים הודבק ביוזמתי ביום רביעי בערב ומאז לא נראים סימנים מיוחדים

למי עוד יש למקרה שאצטרך ביקור הדבקה נוסף?

גם לי יש ילדים קטנים..
למה יש לחץ שהם יידבקו?
(אני מפספסת משהו שאני לא יודעת?)
אשמח לעדכון

זמן הדגירה כלומר מההדבקה ועד הופעת המחלה הוא כ-14 יום

למה יש לחץ שהם יידבקו?
אני בטוחה שהוא ידבק בכל מקרה עם כל החברים הפריקים הלא מחוסנים שלו

אבל אני בהריון די מתקדם ואוטוטו יהיה תינוק בבית שעלול להידבק גם, לסבול ולא לפתח נוגדנים במ"ע החיסונית שלו כי הם לא מפתחים כשהם קטנים.
זו הסיבה שלי (אני לא מדברת בשם אחרים).

זמן הדגירה כלומר מההדבקה ועד הופעת המחלה הוא כ-14 יום
מאיזה שלב הם מדביקים ?
לא נעים לי ללכת איתו לחברים שיש להם אחים קטנים, אני לא רוצה להדביק אותם.

לפי מה שידוע לי זה מדבק עוד משלב הדגירה ועד שכל הפצעונים התייבשו. כלומר אם יש לך חשד שיתכן וזה דוגר אצלו עכשיו אז כדאי להתרחק ממי שלא רוצים להדביק..

יש כאלו שלא נידבקים, ויהי מה. המחלה לא תופסת אצל כל האוכלוסיה. יש עמידים ויש רגישים. אם זה לא הולך, אז לא ודי.

יש כאלו שלא נידבקים, ויהי מה
וזה לכל החיים?

יותם כבר פגש ילד חולה פעם ולא נדבק, אם עכשיו הוא לא ידבק אני אבדוק לו נוגדנים.
(נכנסתי לסרט שחיסנו אותו לזה כשנסענו להודו בלי לומר לי או שפספסתי למרות שבאנגליה לא נוהגים לחסן נגד זה)

טוב,הילד בסבבה לגמרי
יש דרך לדעת אם נדבק חוצ מאשר לחכות שבועיים?

יש דרך לדעת אם נדבק חוצ מאשר לחכות שבועיים?
לא.

האם מותר להתרחץ בים עם אבעבועות רוח

למה לא בעצם?

לאן צריך לבוא כדי להידבק ?

אולי בתל אביב בבקשה?

להתרחץ בים- אנחנו התרחצנו, נראה לי דווקא שזה עזר.
רק צריך לשים לב לשטוף טוב את הגוף אח"כ שלא יזדהם בטעות.

להתרחץ בים- אנחנו התרחצנו, נראה לי דווקא שזה עזר.

יופי באמת שכולם ידבקו

יופי באמת שכולם ידבקו
בים? לא מותק, זה לא יעבור בים. גם לא בבריכה. צריך אמבטיה משותפת במי ברז והכי טוב ללקק את הגלידה ביחד.

בתל אביב וחולים. מי רוצה הדבקה?