מועצת החירום לנקבות היסטריות

_פתאום ראיתי את ההתקפה של עופרה על אישה במסע
לא יפה, לא נחוץ, לא לעניין, ובוודאי שלא תורם פה דבר.

נכון_
עופרה, בבקשה תערכי את הפוסט שלך

(אם את לא יודעת לערוך, את יכולה לבקש ויערכו בשבילך).

ובכל זאת באיזשהו מקום אני כוססת ציפורניים ומחכה שהוא ישוב ויחזר אחריי כמו פעם.

כלומר, את שוב רוצה יחסי כוח (שבהם את הדומיננטית), במקום יחסים טובים ושוויוניים. מותר להגיד את האמת? הכול נשמע ממש מוזר.
מישהו שמוצא חן בעינייך מבקש להיפגש איתך. מדוע לא פשוט להגיד "בשמחה"? אני מעולם מעולם לא שיחקתי משחקים. התקשרתי כשרציתי, נפגשתי כשרציתי. אם מישהו היה משחק איתי משחקים, הייתי מוותרת עליו בלי היסוס.
כמה התפתלויות ועניינים!
כתבי לו שתשמחי להיפגש. סעי 100 קילומטר והיי פשוט את. היי נחמדה ורגילה ובעיקר--אותנטית!!

_ובכל זאת באיזשהו מקום אני כוססת ציפורניים ומחכה שהוא ישוב ויחזר אחריי כמו פעם
אבל בתוכי אני כבר יודעת שזה לא יקרה._
את סומכת לגמרי על האינטואיציה שלך?
או שאת מדמיינת את הגרוע מכל מראש כדי שלא תיאלצי פשוט לפעול במציאות?
זו שאלה רצינית: מהצד השני של המחשב, קשה מאוד לדעת אם את מתבחבשת בתוך הדימיונות שלך שלא מבוססים על כלום חוץ מפחדים וחרדות - או שיש לך תחושת בטן נכונה שהוא איבד עניין.

את יודעת מה? יש לי רעיון בשבילך שעלה לי הרגע.
בואי נגיד שהוא בעצם לא הגבר בשבילך! שהוא לא יחזר אחרייך כמו פעם! שאת צודקת ומדובר בתחושת בטן אמיתית.

אבל מצד שני - נמאס לך מדייטים ואת צריכה תירגול בלהיות פשוט את.

[תעזבי את השעון הביולוגי. ממילא הוא לא רלבנטי לפחות ל-3 דייטים ראשונים שבהם את בודקת אם הגבר בכלל מוצא חן בעינייך].

אז נראה לי הכי הגיוני לתרגל דווקא עליו

מדוע?
מפני שאין לך מה להפסיד.
אם את צודקת, והוא כבר לא ממש מעוניין - אז תיפגשי איתו רק פעם אחת וזהו.
בפגישה האחת הזאת תהיה לך הזדמנות לתרגל: להיות את - מקסימה, מלבבת, כיפית, לנהל איתו שיחה מעניינת כמו פעם (אמרת שהשיחות איתו היו כיפיות וטובות, תבדקי אם זה עדיין כך), ליהנות מהסצינה (בית קפה נחמד? בטח אפשר ליהנות מאיזה אוכל טעים, או מהעיצוב, או לא משנה מה). בלי דיבורים על העבר או על העתיד - המטרה שלך להיות בת זוג כיפית לדייט, ליהנות מהבילוי, ולהתנסות במפגש היכרות ראשון עם גבר חדש, שאת נלהבת ללמוד להכיר).

דמייני כאילו נפגשתם עכשיו במקרה במסיבה והתחילה ביניכם שיחה קלילה ונחמדה - איך תהיי? נכון קלילה? נחמדה? חייכנית? תנהלי שיחה קלילה על דא ועל הא? תהיי סקרנית לגביו, תקשיבי לו בעניין, תשאלי אותו על עצמו כל מיני שאלות חמודות ששואלים ככה במסיבה? אולי על הסרט האחרון שיצא לו לראות? או אולי שניכם צופים במאסטר שף [סתם המצאה פרועה שלי, לא יודעת אם מוקרן עכשיו מאסטר שף... P-: אין לי טלביזיה] ותחליפו חוויות צפייה ודיעות על המתמודדים?

בקיצור, ההמלצה שלי:
תיפגשי איתו. רק בשביל שלא תישארי עם סימן שאלה לנצח.
ותהפכי את הפגישה לחוויה כיפית וקלילה, של בילוי מהנה.
לא כבדה. לא כמו אחת שמנסה למכור את עצמה. אלא קלה וחייכנית, של אשה מדהימה במיטב שנותיה שיודעת שהיא נהדרת והולכת לארגן לעצמה חוויה, שגם אם לא יהיה לה המשך, לפחות את תחזרי הביתה בהרגשה שבילית יפה ותירגלת חביבות, הקשבה, סקרנות, כנות ובטחון עצמי - וגם בהרגשה שאפילו אם הגבר הזה לא מתאים לך בכלל (לדעתו או לדעתך), גם לו היה כיף והוא יזכור את הדייט שלכם בתחושה נעימה

מה דעתך?

(לא ראיתי את התגובה של קור את שיצאה בדיוק מעלי, אבל יצא שכתבנו לך כמעט אותם דברים...)

התגובה שבדיוק מעלייך היא של קוראת. והיא גם כתבה מה שאת כתבת - ללכת לדייט ולהיות אותנטית. אולי התכוונת אליה?

היי פשוט את. היי נחמדה ורגילה ובעיקר--אותנטית!!
לי נשמע ש"פשוט את" כבר כולל חישובי מי יותר שווה ומשחקי כבוד ומניפולציות. להיות רגילה יכלול אותן. להיות נחמדה יכלול לא לתקוף אותו כחלק מהמשחק, אבל לא יעילים את מחשקי הכבוד. ואותנטיות? זה בדיוק ההפך מרגילות. זה ידרוש מאמץ, שלא לומר, עבודה פנימית ארוכה וקשה. אחרי כל כך הרבה זמן של משחקים, וכל כך הרבה זמן במסיכה, מי יכולה לזכור מה נמצא מתחתיה?

בשמת יקרה.
הבעייה היא כי בשיחה האחרונה . עם ההצעות והדיבור שלו (שאני אבוא אליו )
הוא דיכדך אותי לגמרי
הבנתי שההגה נשמט ממני ועבר אליו
ואם אני רוצה בהמשך אז אני חייבת לקבל את ההצעה שלו וזה גורם לי לחוש מושפלת מאוד.
אילו היינו זוג והוא היה אומר לי לבוא אליו ... זה היה אחרת.
אבל בסיטואציה שנוצרה ולאור העבר , אני חשה שהוא מסמרטט אותי ... פשוט כך .
גם אם זו לא הכוונה המודעת שלו.
וכבר איזה קשר יכול להיבנות באם ייבנה לאחר תחושה כזו.
מה גם שלדעתי ולפי האינטואיציה .... הוא פשוט רוצה "להחזיר לי"

אני חשה שהוא מסמרטט אותי ... פשוט כך .
נו??

התגובה שבדיוק מעלייך היא של קוראת. והיא גם כתבה מה שאת כתבת - ללכת לדייט ולהיות אותנטית. אולי התכוונת אליה?
כן אופס פשוט התבלבלו לי כל הכותבות [-: אתקן.

_הבעייה היא כי בשיחה האחרונה . עם ההצעות והדיבור שלו (שאני אבוא אליו )
הוא דיכדך אותי לגמרי
הבנתי שההגה נשמט ממני ועבר אליו_
מעולם לא היה שום "הגה" בידיים שלך.
את רק שיחקת בו משחקי שליטה, כמו שכותבת (רגע, בודקת) אישה במסע.
כל מה שתיארת היה - איך השפלת אותו שוב ושוב בעבר, ועכשיו נראה לך שהגלגל התהפך והוא משפיל אותך.
אם את לא יודעת לעשות שום דבר אחר, כדאי שתעזבי את חיפושי הזוגיות לכמה זמן ותלכי לבנות את עצמך. שום זוגיות טובה ואוהבת לא יכולה לצמוח מיחס כזה.

גבר אחד כתב לך פה, שאת טועה בפרשנות שלך לגביו. הוא חשדן לגבייך, ובצדק גמור.

אז אם את בטוחה לחלוטין בפרשנות שלך, ובעובדה שלך לא תהיה שום יכולת להרים את הקשר למקום שבו הוא כן יתעניין בך וגם ישקיע בך, זה סימן שהוא לא הגבר בשבילך.
במקרה כזה - תוותרי וגמרנו! מה שלא עשית בעבר, כי עובדה שאת סוחבת את הזיכרון לגביו שנים על שנים בלי לעשות כלום בעניין.
ותתחילי לחפש מישהו יותר מתאים.

אם את לא סגורה שהפרשנות שלך נכונה, ואת לא בטוחה אם זו אינטואיציה או פחדים, אז תבדקי אותו. אם תהיה כימיה ויש ביניכם שפה משותפת אז יש סיכוי שזה ישתנה. אבל הואיל ושלפת עוד שפן מהכובע, והוא - שיש ביניכם מרחק של 100 ק"מ (שבישראל הוא מרחק מאוד גדול), אז האם מתאים לך לנהל מערכת יחסים עם מרחקים כאלה?

איך את בללמוד על זוגיות מטקסטים?
איך את עם אנגלית?
תנסי לחפש ביוטיוב Joe Amoia , Evan Mark Katz וגם לירז רון פבין, דיאנה רז, ותראי אם כל אלה נותנים לך נקודת מבט אחרת על משחקי כוח ושליטה בזוגיות.

_הבנתי שההגה נשמט ממני ועבר אליו
ואם אני רוצה בהמשך אז אני חייבת לקבל את ההצעה שלו וזה גורם לי לחוש מושפלת מאוד._

כמו שאמרתי לך:
את נמצאת במילכוד של או לנסות לשלוט במישהו או להישלט על ידו.
או לתזז ולהשפיל אותו או שהוא ישפיל אותך.
לא שומעים אצלך ולו לרגע את האלמנט או היכולת של יחסים הדדיים, מכבדים, שותפות.

אם את לא יודעת לעשות שום דבר אחר, כדאי שתעזבי את חיפושי הזוגיות לכמה זמן ותלכי לבנות את עצמך. שום זוגיות טובה ואוהבת לא יכולה לצמוח מיחס כזה.

|Y||Y||Y||Y|

גם עכשיו, את יותר עסוקה בפרשנויות על פרשנויות בתוך הראש שלך, במקום פשוט ליצור קשר אמיתי עם גבר אמיתי ולבדוק במציאות אם יש לכם בכלל משהו משותף.

_אז יצאתי לעוד כמה וכמה דייטים וזה מתיש מתיש מתיש
ואני עושה תמיד השוואה אליו לכל גבר אחר (למרות שלא נפגשנו גם פעם אחת)_

במצב כזה, אין כמעט צ'אנס לדייט.
תחזרי הביתה ותעבדי על עצמך,
בקשר לשעון הביולוגי - עצה נבזית: תשלימי עם זה.
תקדישי זמן ודמיון לאופציה של להשלים עם זה שיש סיכוי שלעולם לא תלדי ילדים בגלגול הזה.
ולראות את עצמך בדמיונך, ללא ילדים, אולי ללא בנזוג - ומאושרת
להפוך את החיים שלך לטובים וחשובים ומספקים, בלי תלות באדם אחר.
ברגע שתוכלי לחוות את זה בדמיון, אין לך מושג כמה כוח זה יתן לך. כמה שקט פנימי. כמה יכולת ללכת ולנסות לפגוש בחורים, בלי הלחץ הזה שמסרס את המפגש.
כי יש לך אופציה. תמיד יש לך אופציה נוספת.

אם תפגשי גבר טוב, ותחבבו זה את זה, ותאהבו זה את זה, ותתחתנו, ותולידו ילדים - תהיי מאושרת.
אם לא תמצאי גבר מתאים, ולא יהיו לך ילדים, ולא תקימי משפחה - את תשקיעי את האנרגיה והאהבה והזמן שלך בדברים אחרים חשובים ויפים ובעלי ערך - ותהיי מאושרת.
זו חייבת להיות נקודת המוצא שלך. היכולת לעצב את חייך שלך, להוביל ולנווט את המחשבות והרגשות שלך, להוציא מכל יום את המיטב, גם ממצבים קשים ומדכדכים ומאתגרים ומפחידים ונוראים. גם מצרות צרורות וגם מכשלונות. כי את אלה תמיד יהיו לך.

אני מתעסקת כעת במחשבה הבאה.
אשמע להצעתה של בשמת ואלך "על כל הקופה" כמו שאמרים.
אשלח לו סימוס, ואגיד לו ככה.
אני מודעת לערכך וכפי שאמרת לי בחצי הומור באחת משיחותינו והתכוונת לכך באמת כך אמרת :
"את חכמה ואני קצת יותר, ... את נאה ואני קצת יותר, את מבוססת ואני קצת יותר,
את משכילה ואני קצת יותר .....
את צעירה אמנם ממני בעשר שנים , אבל אני ביולוגית צעיר יותר.
אני צריך אותך, אבל את צריכה אותי הרבה יותר" (האמת שכך בדיוק פחות או יותר הוא אמר.)
ואומר לו , תראה עשיתי טעות ואני בכנות חושבת שאתה הכי מתאים לי. אני לא בוחרת בך בתור ברירת מחדל, אלא בתור אפשרות ראשונה ומועדפת.
מה דעתכן ?

_אשלח לו סימוס, ואגיד לו ככה.
אני מודעת לערכך וכפי שאמרת לי בחצי הומור באחת משיחותינו והתכוונת לכך באמת כך אמרת :

"את חכמה ואני קצת יותר, ... את נאה ואני קצת יותר, את מבוססת ואני קצת יותר,
את משכילה ואני קצת יותר .....
את צעירה אמנם ממני בעשר שנים , אבל אני ביולוגית צעיר יותר.
אני צריך אותך, אבל את צריכה אותי הרבה יותר" (האמת שכך בדיוק פחות או יותר הוא אמר.)
ואומר לו , תראה עשיתי טעות ואני בכנות חושבת שאתה הכי מתאים לי. אני לא בוחרת בך בתור ברירת מחדל, אלא בתור אפשרות ראשונה ומועדפת.
מה דעתכן ?_

לדעתי זה די לקפוץ מעל הפופיק - עוד לא נפגשתם אפילו פעם אחת!!
במקום לבוא בהודאות והודעות מפוצצות על מי שווה יותר ממי ושאת בוחרת בו (שזה גם ככה לא כדאי או מועיל בעיני...), פשוט תציעי מקום וזמן לפגישה, ופשוט תיפגשי איתו.

אני חושבת כמו שכבר כתבו לך, שנורא קשה לך להתנתק מההשוואה האובססיבית הזו שלך אליו, שלו לאחרים וכן הלאה. את רואה הכל בצורה כמותית ומדודה.
ממה שהוא אמר לך נשמע שאו שהוא גם כזה, או שהוא פשוט הבין איך את חושבת והחזיר לך באותה מטבע...

בכל אופן אני מציעה לך במקום לקפוץ לקיצוניות השניה של "אתה יותר טוב ממני ואני בוחרת בך" בהודעת טקסט עוד לפני שבכלל נפגשתם, פשוט לפגוש אותו סוף סוף, לנסוע את המרחק הזה פעם אחת כדי לתת לזה צ'אנס, ולראות בפגישה עצמה איך הכימיה ביניכם. אולי את בכלל לא אוהבת את הריח שלו? אולי אתם לא נהנים בכלל ביחד? איך את יוצאת בהצהרות כאלה מול אדם שמעולם לא פגשת?: )

איך את יוצאת בהצהרות כאלה מול אדם שמעולם לא פגשת?: )

פשוט .. שוחחנו המון ותמיד תמיד נהניתי מאוד מהשיחות וההברקות שלו
בנוסף הוא היה מצחיק אותי למוות . ..... גם באמירה הזו שכתבי למעלה ... פשוט צחקתי בשיחות איתו כפי שלא צחקתי אף פעם עם מישהו אחר
כן יש לו גם חוש הומור מאוד מיוחד ומשעשע

בקשר לשעון הביולוגי - עצה נבזית בנק הזרע. זה מה שאני הייתי עושה לו היית רוצה ילדים בגיל כזה וללא בן זוג.

_פשוט .. שוחחנו המון ותמיד תמיד נהניתי מאוד מהשיחות וההברקות שלו
בנוסף הוא היה מצחיק אותי למוות . ..... גם באמירה הזו שכתבי למעלה ... פשוט צחקתי בשיחות איתו כפי שלא צחקתי אף פעם עם מישהו אחר
כן יש לו גם חוש הומור מאוד מיוחד ומשעשע._

אני מבינה. ועדיין שואלת, למה לא פשוט להיפגש? בלי שום הצהרות והכרזות... פשוט להציע מקום וזמן, ולהיפגש פנים מול פנים. אני מתחילה לחשוב שקשה לך עם המחשבה שאולי אחרי פגישה אמיתית הוא לא ירצה, ולכן את מחפשת סיבות להימנע מפגישה.

אני מתחילה לחשוב שקשה לך עם המחשבה שאולי אחרי פגישה אמיתית הוא לא ירצה, ולכן את מחפשת סיבות להימנע מפגישה.

יש יותר מממש במה שאמרת.
העניין הוא שהאמת היא , האסימון שהוא "שווה מאוד" ירד לי
רק אחרי שהוא סימס לי : "נשוחח בהמשך" ... ואז באמת שמחתי והמתנתי בערב שיתקשר
והייתי ממש בטוחה שהוא יתקשר
אבל נאדה כלום... אמרתי לעצמי , טוב הוא לא רוצה להיראות נלהב אז הוא יתקשר מחר .
וכך המתנתי המון מחר ועוד מחר , עד שהתייבשתי
והגיע ערב כיפור ושמחתי כל כך על הסימוס שלו ששוב הייתי בטוחה שהוא יתקשר במוצאי כיפור
ואחר כך שהוא לא התקשר , אמרתי לעצמי , טוב הוא אחרי הצום ובטח יתקשר מחר
והוא לא התקשר אליי כלל ... חוץ מהשיחה הזו שאני יזמתי איתו בעקבות השיחה כאן.
והוא אומר לי באדישות כזו מעצבנת , "טוב תבואי לכאן"
וכעת אין לי כנראה ברירה ואצטרך לאכול את ההשפלה הזו. כי אחרת אני מבינה ויודעת
שהוא כבר לא יחזר אחריי ואולי בכלל יש לו מישהי אחרת והוא רק רוצה להחזיר לי
וזו הדרך שלו "לחיסול חשבונות" כמו שאומרים בעולם הפשע.

אשמע להצעתה של בשמת ואלך "על כל הקופה" כמו שאמרים.
וואו

מה שכתבת פה,
זה לחלוטין לא מה שבשמת אמרה.

בשמת הציעה שתתנצלי על היחס המחפיר שלך אליו. איפה יש את זה בסמס שלך?
בשמת הציעה שתיפגשו ותראו מה קורה כאן ועכשיו, ואת דוחה את זה בכל דרך אפשרית.
בשמת הציעה שתבלי זמן עם הבחור כדי ליהנות, כדי להכיר מישהו חדש שאת לא באמת מכירה עדיין, כדי ללמוד עליו משהו חדש. במקום זה את מחליטה שאת יודעת עליו המון דברים (נכון שאלה דברים שהוא אמר על עצמו, אבל מי יודע אם זה באמת נכון מהזוית שלך?) ופועלת כאילו ההנחות האלה הן המציאות.
בשמת הציעה לך ללמוד על זוגיות ועל מנגנוני שליטה בזוגיות (ועל איך מתנקים מהם), הציעה לך ללכת הביתה ולעבוד על עצמך, לפתח את הבטחון העצמי שלך ואת היכולת שלך להיכנס ליחסים וזגיים ממקום שמכבד, הן אותך והן אותו,
ואת לחלוטין מתעלמת מהעצה הזאת, וממשיכה בקו של מאבק כוח, של "או משפילה או מושפלת", או עליונה או נחותה.
תתחילי להסתכל בראי, למען השם.
תתחילי להקשיב.

הנה משהו שבשמת כן כתבה. קראי שוב, והפעם בתשומת לב:
החוכמה היא לא לשחק משחקים טיפשיים או לשקר, אלא לשמור על הגבולות שלך ועל הכבוד שלך: לזרום עם כל מה שטוב לך, לא להיגרר לשום דבר שלא טוב לך, לא להפוך להיות "הטיפוס המרצה" (נשים רבות חושבות בטעות שזה או להפוך לסמרטוט ולעשות הכל כדי "למצוא חן בעיניו" או לשחק משחקים ולהעמיד פנים שאת "קשה להשגה") אבל גם לא ההיפך

בשמת,
_אז כן, זה מה שאתרי היכרויות שואלים דבר ראשון. גיל, עיסוק, מצב משפחתי.
גיל ומצב משפחתי - ברור. וגם איזור מגורים. אלה פרמטרים טכניים בסיסיים. הם לא אומרים כלום על הבנאדם, רק מאפשרים פרמטרים בסיסיים לחיפוש._
בדיוק.
לתת את הפרמטרים האלה ככלי מיון לאנשים אחרים זה הכרחי מבחינה טכנית.
אבל לבוא לשיחה על זוגיות ולהשתמש בהם כדרך להציג את עצמך ("אני כזאת וכזאת"), מדליק אצלי נורה אדומה לחשד של, נו... החפצה עצמית.
[שונאת את המונח הזה. אבל מה לעשות שהוא יעיל לפעמים]

בקשר לזה שאתרי היכרות לא שואלים על עיסוק:
אז טעיתי

דפנה, אני חושבת שמאוד מאוד כדאי לך לפנות ל עירית לוי לעבודה משותפת. הפרטים שלה בדףבית שלה.
אם תקבלי תמיכה אישית ואוהבת תוכלי לזוז הרבה יותר בקלות מהמצב הלא נוח הזה ועירית היא ה-מטפלת בשביל דברים כאלה.

וואו. רק אומרת שמסכימה עם כל מלה שכתבו כאן תמרוש רוש, שקטה, אישה במסע וענבר.

דפנה, מה המטרה בסמס שהצעת, למען השם?
למה לצטט מולו ולהדגיש דווקא משהו ממש נבזי שהוא אמר לך? 0-: מזה אני ממש בהלם, שתדעי...

גם הוא נשמע די מזעזע - מה הוא בכלל יודע עלייך בלי שפגש אותך אפילו?
מה זו ההתנשאות היהירה והמגעילה הזאת? 0-:
אבל פה, אין לי כוונה לשפוט אותו - זה מה שאת מצטטת ממנו, אין שום אפשרות לדעת אם אלה ביטויים אותנטיים שלו שמעידים על צורת החשיבה שלו (אם כן אז אוי ואבוי והייתי בורחת ממנו 100 ק"מ לכיוון השני) או סתם תגובות-בטן שלו על המשחקים שלך (שאז הדבר הכי חשוב שכדאי לך לעשות הוא לשנות מקצה לקצה את ההתנהלות והחשיבה שלך. עירית לוי היא עזרה מצויינת למצב כזה).

לסיכום אני רוצה לומר לך, דפנה היקרה: תראי כמה הגיבו לך פה. עוררת אצלנו הרבה איכפתיות. אני מקווה שתקחי את האיכפתיות הזאת ותמנפי אותה למשהו טוב.
אם את במצב כזה, שאת משווה גברים שאת פוגשת לפנטזיה שלך על גבר שאין לך כלום איתו ומעולם אפילו לא ראית

ועל סמך הפנטזיה הזאת את גם שופטת אותם וזורקת אותם, וגם מתרפסת בפניו עוד לפני שפגשת אותו אפילו

- אז בבקשה, תטפלי בעצמך

ותכל'ס: אם את עדיין רוצה להיפגש איתו, תכתבי סמס קצרצר.
בשום אופן אל תצטטי שום דבר מכוער שהוא אמר עלייך! (אם את לא מבינה מדוע אנחנו כותבות לך לגבי זה, אז עדיף לך לטפל ברגשי הנחיתות שלך דחוף, במקום להיפגש איתו).

והזמן להתנצלות די עבר. מקסימום אם תיפגשו, והוא יעלה משהו מהדברים שעשית בעבר, תוכלי להגיד שאת מתנצלת על התנהגותך בעבר, שעשית הרבה טעויות מתוך חוסר בטחון וחוסר נסיון ועכשיו את רוצה לפתוח דף חדש.

בסמס הקצרצר שתכתבי, מציעה לך לכתוב משהו כמו: "הי, בדקתי ואני פנויה ביום X בבוקר או ביום Y אחה"צ [סתם המצאתי לך, פשוט תני שתי אפשרויות שהכי מתאימות לך כדי שהוא יוכל להגיב לך], ואני כבר סקרנית לראות איך אתה נראה במציאות [פה להכניס סמיילי (-: ]".
הטון - קליל. מחוייך. ידידותי. את לא משפילה אותו ואת בטח שלא מזמינה השפלה שלך!

את גם לא מתחייבת לשום דבר! בסך הכל דייט ראשון, קחי את זה בקלות. הוא עלול להיות "נפילה" בדיוק כמו כל הדייטים הקודמים.

כיוון שזה די מוגזם שתסעי 100 ק"מ אבל הוא כבר אמר שתבואי אליו, הייתי מוסיפה הצעה למקום הפגישה שתהיה באמצע הדרך - נגיד אחרי הסמיילי משהו בנוסח: "מה דעתך להיפגש ב---" (לתת שם מקום שנמצא באמצע הדרך ביניכם ונראה לך מתאים ונוח עבורך). אם בתגובה הוא יתעקש שתסעי עד אליו - הייתי אומרת שהוא ייצא גועלי, נקמני וקטנוני וזה סימן שלא שווה לך לבזבז את זמנך על אחד כזה.

אחרי הסמס תמתיני.
אם הוא רוצה לפגוש אותך, הוא יגיב.
אם לא - את יכולה למחוק אותו מסדר היום.

שמעתי לעצות הנבונות שהועלו כאן.
ונסעתי אליו ביום ראשון וישבנו בבית קפה נחמד.
הפגישה הייתה מאוד טובה והתארכה כשעה וחצי. וחייבת לציין כי נהניתי מאוד וכך נראה שגם הוא.
לא דיברנו כלל כפי שהוצע על קשר זוגי או משהו כזה
אלא שיחה קלילה כזו והשתדלתי מאוד להיות הכי טבעית.
כמובן שהתנצלתי על מה שהיה והוא אמר לי בחיוך. "תשכחי מזה, זה עבר"
שמחתי על תשובתו זו והפגישה המשיכה בנעימות.
נסעתי שמחה מהפגישה והייתי אופטימית לגבי ההמשך והבנתי שאני באמת רוצה אותו וציפיתי שהוא יתקשר
ויגיד שהיה לו נעים או משהו דומה.
אך כלוםםםםם ....... נאדה.
הוא לא התקשר באותו הערב וגם לא למחרת ולא למחרת של המחרת.
אז היום בערב (יום רביעי) אזרתי את כל האומץ שלי והתקשרתי אליו.
דיברנו, ואמרתי , שהיה לי מאוד נעים איתו ושאני חושבת באמת שיש לנו פוטינציאל טוב לזוגיות ונישואין. (הוא בזמנו, הצהיר כל הזמן שהוא רוצא להינשא לי)
ואז הוא אומר לי. תשמעי את "בחורה מקסימה" ועוד מחמאות כאלה
ונכון שבזמנו ביקשי ורציתי מאוד להתחתן , אבל הרצון הזה עבר לי.
אני כעת כלל לא במצב רוח של להתחתן.
הייתי בשוק, הייתה פגישה כזו טובה, וזה מה שהוא אומר לי עכשיו, "שהיה לו מצב רוח להתחתן ועכשיו כבר אין לו"
אני נסערת מאוד ודי מבולבלת. ולא יודעת אם להמשיך או לשקוע בכאב ולהיכנע.
ולומר שהכל משמיים ודי.
ולא מבינה למה הוא עשה לי את זה , ואם הוא באמת ידע כי "כבר אין לו מצב רוח להתחתן"
אז למה הוא לא אמר לי את זה לפני הפגישה ?

דפנה היקרה.
אני יכולה להזדהות עם תחושת העלבון שלך והרגשת הפגיעה. אבל אני לא מעודדת אותה!
אחרי שהייתי במקום הזה הרבה פעמים, כשאני מסתכלת עלייך מהצד אני יכולה לומר שרוב ה"זוגיות וקשר ונישואין" היו בראש שלך. אין כאן מערכת יחסים. היתה פגישה אחת נעימה ונחמדה וזה לא ימשיך מכאן. את לא באמת התאהבת בו, אלא במי שבנית לך בראש שהוא ובתקווה לבית ומשפחה.

את יודעת כמה פעמים היו לי פגישות טובות, שלאחריהן הבחור אף סימס שנהנה ורוצה להפגש שוב, ואפילו כמה פעמים- ועוד לפני הפגישה השניה שינה את דעתו? זה קורה, זה מעצבן וזו גם, למען האמת, זכותו. אז ברוח פותחת הדף: הוא פשוט לא בקטע שלך אז למה לבזבז זמן?
זה לא אומר עלייך כלום, אלא שפשוט לא מתאים לו. גבר שמעוניין באשה, לא פוסל קשר איתה אחרי פגישה אחת כי פתאום לא בא לו להתחתן. הוא יפגש איתה שוב. אולי לקרוא את זה עכשיו פוגע בך. ואני באמת הייתי במקום הזה כ"כ הרבה פעמים (פעם נפגעתי ממשהו שבעצמי לא הייתי מעוניינת בו!), אבל את תהיי חייבת להצטער על זה לא יותר מיום ולהמשיך הלאה.

והערה אחרת: יש לי ידיד שממש מקצר בשיחת הטלפון הראשונה. כי שיחות טלפון באמת יכולות להיות מאוד כייפיות, מפלרטטות, מצחיקות ומהנות. יש הרגשה של חיזור, הכל אפשרי משם. אבל עד לפגישה הראשונה לא יודעים כלום. וגם לאחריה יש עוד הרבה לגלות. להבא, אני מאוד ממליצה לך לא למשוך שיחות טלפון. להפגש ולראות מה מתאים לך.

_נסעתי אליו ביום ראשון וישבנו בבית קפה נחמד.
הפגישה הייתה מאוד טובה. נהניתי מאוד וכך נראה שגם הוא._
איזה יופי! @} כל הכבוד.

היום בערב (יום רביעי) אזרתי את כל האומץ שלי והתקשרתי אליו.
מעולה מעולה מעולה! זאת אומרת שאת מתרגלת את העיקרון של לא לשחק משחקים, לא לנחש ולא לעשות מניפולציות. פשוט לנהל תקשורת ישירה, כנה (במידה

) וחיובית. זו התפתחות ענקית מבחינתך.

עכשיו את יכולה לאתגר את עצמך לשלב הבא:
לא אני מבינה למה הוא עשה לי את זה.
הוא לא עשה את זה לך. הוא פשוט עשה את מה שהרגיש לו נכון.
ליהנות מפגישה ראשונה עם בחורה נחמדה, לזרום עם השיחה, לתת לעצמכם להכיר זה את זו ולא להיכנס למעמקים מוקדם מדי.
ואז, לענות ביושר ובהגינות על השאלה שהעלית, בלי לשחק משחקים ובלי לתמרן ובלי להתחמק.
כן, בזמנו הוא רצה להתחתן, אתך ובכלל.
אבל כנראה שהרצון היה שטחי מלכתחילה, או שדברים רבים ועמוקים בחייו השתנו, ועכשיו הוא לא רוצה.
או שזו דרכו המנומסת להתחמק מלהגיד שלא בא לו להיכנס ליחסים אתך.
לגיטימי.
וכמו שאמרתי לך: האושר שלך לא יכול להיות ולא אמור להיות תלוי ברצון של מישהו אחר.
גם לא ההערכה העצמית שלך

אז למה הוא לא אמר לי את זה לפני הפגישה ?
יכולות להיות מיליון סיבות, והאמת שזה לא נורא חשוב...
אולי כי הוא זרם עם הנימה הקלילה שלך, רצה לפגוש אותך פעם אחת בכיף ולא רצה לקלקל פגישה נחמדה.
אולי ממליון סיבות אחרות.

השורה התחתונה היא אחת: הוא לא בקטע שלך יותר, ואין שום דבר שאת יכולה או צריכה לעשות בעניין.
תברכי אותו על זה שהוא נתן לך פגישה אחת יפה, זכרון יפה ונעים, ותמשיכי הלאה.
הוא לא אשם שהוא לא רוצה להתחתן אתך, וגם את לא אשמה בזה.
עכשיו את יכולה לקחת את ההתנסות החיובית הזאת, את מה שלמדת אתו, ולהמשיך אתה הלאה, למפגשים הבאים, ליחסים הבאים, ולחיים בכלל.
@}@}@}

אני דפנה אחרת, קראתי את הדיון הזה מהצד הרבה זמן, ועכשיו חייבת להיכנס ולפרגן לך: את פשוט מדהימה! איזה סוויץ' מופלא עשית בראש תוך כמה שבועות!
שומעים את זה מכל מילה שלך, שתדעי. שומעים שגייסת לעצמך עוצמה פנימית ונועם חיצוני שקורן סביבך כמו הילה.
זה ממש ממש לא מובן מאליו להתפתח כמו שאת התפתחת מהשיחה כאן.
תפרגני לעצמך על זה בענק @} @} @}

דפנהאחרת,

זו אני ששיניתי את הניק שלך על מנת שלא יהיה בלבול.
מקובל לבחור ניק ייחודי לכל משתתף.
אם הניק הנוכחי לא מוצא חן בעינייך את מוזמנת לבחור משהו שמתחבר לך יותר.

ברוכה הבאה בכל מקרה. ההודעה שלך היתה מאוד נעימה ומחזקת.

דפנהאחרת ויוליקו

תודה לכולם על העידוד והחיזוק.
אני מנסה לאסוף את עצמי. ודי לא במצב רוח טוב בלשון המעטה.
אשתדל לחזור לעצמי ולהמשיך הלאה , למרות שהמחשבות אודותיו אינן מרפות
ובפרט חשה החמצה גדולה.
אני משוכנעת אכן כי בזמנו הוא "באמת היה "במצב רוח של להתחתן" וזה עבר לו
ואני מאמינה שלא משנה אם זה בגלל התנהגותי או גורם מתערב זר.
התוצאה היא שבטיפשותי , החמצתי אותו וזה בכנות מאוד כואב.
אני לא מסוגלת להתחבר או לרצות כל אחד ועד שמצאתי מישהו שעונה לדרישות ולרצון שלי .... אז פיספסתי אותו והמחשבה הזו די מטריפה אותי)
אלפי תודות לכולן.

דפנה יקרה,

ועד שמצאתי מישהו שעונה לדרישות ולרצון שלי.
אני מאוד מסכימה עם בשמת ותמרוש: הדמות האהובה שיש לך היום בראש ואולי גם בלב בכלל לא קיימת!!! וסביר שגם לא התקיימה.
היו כמה שיחות טלפון נחמדות, היו מהלכים מניפולטיביים מצידך שלא נשאו פרי. וזהו. לא בטוח שהפסדת אוצר גדול. לפחות ממה שעלה כאן.
אבל נניח שכן, כח ונדנודים לא יעזרו. רק יגבירו את הניכור.

אני יכולה להגיד משהו אישי?
אני מאוד רציתי ילדים. מגיל מאוד צעיר (16). אבל כל פעם שחיזר אחרי מישהו ולחץ מיד על חתונה, לפני שהתבססה ביננו הכרות, זה פשוט חנק והרחיק אותי. הדבר הזה המשיך במשך עשרות שנים.
וכשאני מצאתי אנשים שמצאו חן בעיני ולחצתי על נישואים וילדים זה חנק את המיועד הפוטנציאלי.
הגבול בין ׳לא לבזבז את הזמן׳ ובין ׳להרוג את היחסים על ידי הלחצה׳ הוא עדין.

נכון, יש אנשים שנפגשים ומיד יודעים ש׳זה זה׳. אבל בשביל זה צריך ששני הצדדים יסכימו. זה חייב לזרום.
יש לי בת דודה כזו. היא נפגשה עם בחור דוחה פיזית אבל נחמד, והחליטה להעיף אותו.
הוא חזר למחרת והם דברו כל הלילה וזה היה מרתק ומדהים. ואז היא ידעה שזה הוא.
אחרי שבוע הם באו לבשר למשפחות על חתונה, וכולם חשבו שהם נפלו על הראש.
הם עדיין נשואים, אבל אני לא מספיק קרובה לדעת אם טוב להם או לא.

אם לא בא לך לבזבז זמן רדי מהעץ הזה ולכי להרגיע את הלחץ. האהבה קומלת בלחץ.
אף אחד לא רוצה למצוא את עצמו תקוע עם מישהי לחוצה, ולכן עם הצורך להיות ואף לפרנס אותה ואת צאצאיה הלחוצים. למה להכניס ראש בריא למיטה חולה?
זהו הדבר הכי חשוב. וגם לא קל לעשות בעצמך. באמת עירית לוי היא רעיון מצויין ללוות התפתחות אישית כזו.
וגם כל העיצות של לעשות את החיים הכי טובים במצב הקיים, ובשום פנים לא לבזבז אף יום בהמתנה לאיזה עתיד פסטורלי.

בקיצור, גם אני חושבת שאם תמשיכי לחפש חתן ומזריע בלי לפתוח כמה פלונטרים פנימיים זה לא יעשה קיצור דרך אלא רק יאריך את דרכך.

אני שולחת לך חיבוק.

טוב, זו כבר סאגה בלי פואנטה. תרימי טלפון כמו אישה שמכבדת את עצמה ואת הגבר מולה (ולא משנה מה הוא כרגע בשבילה), תגידי, טעיתי, הייתי מפוחדת, אני מתנצלת. נוכל לפתוח דף חדש ולהיפגש?

למה כל הטררם הזה? למה לא להיות ישירים?
עשית את הפאדיחה שלך? תקני אותה. או שתעזבי אותו ואותך במנוחה.
עזבי אותך פרשנויות. ברגע שגבר מבין שעומדת מולו אישה רצינית הוא לא מהתל בה, בעיקר אם למרות הכל הוא רוצה בה עדיין.
סעי לשלום המפתחות בפנים.

אעדכן
אבל ראשית תודה לכל המייעצות.
אז ככה, אזרתי אומץ ושלחתי לו מייל ובמילים האלה:
""""תראה, אני רוצה להיות ברורה. אני ממש מתנצלת ומתחרטת על התנהגותי.
נהגתי באופן לא ראוי, אבל אתה חייב להבין את המצב כפי שאני ראיתי אותו.
הדבר נבע מחוסר בטחון,אני בת 45 פלוס, רווקה ורוצה ילדים.
ולא רציתי שזה ייראה כאילו אתה "מציל" אותי "ועושה לי טובה" שאתה מסכים להתחתן איתי"
מבקשת ממך שוב סליחה ומקווה שהצלחתי להבהיר את עצמי ואת הנסיבות שהביאו להתנהגותי.
וכעת, מבקשת לומר שאני רוצה אותך ולא כברירת מחדל, אלא כאופציה מועדפת.
מקווה שתבין את המצב ותנסה לעמוד במקומי (עד כמה שזה אפשרי)
ואשמח להיות איתך ואבקש גם שתבחן את כל המעלות והדברים הטובים שיש בי.""""
לשמחתי, הוא חזר אלי למחרת, לא דיבר יותר מדקה ורק אמר שניפגש שוב
ונראה לאן הדברים הולכים.
מאז נפגשנו כמה פעמים ושוחחנו די הרבה טלפונית.
אבל עדיין הוא לא הציע לי שוב נישואין. ואני חוששת להעלות את הנושא
כדי שלא ירגיש "מולחץ" ויברח לי.
מה עושים במצב כזה ?
אני די לא בטוחה מה עלי לומר וכיצד לנהוג ולאור מה שקרה עד עכשיו.

_לשמחתי, הוא חזר אלי למחרת, לא דיבר יותר מדקה ורק אמר שניפגש שוב ונראה לאן הדברים הולכים.
מאז נפגשנו כמה פעמים ושוחחנו די הרבה טלפונית.
אבל עדיין הוא לא הציע לי שוב נישואין. ואני חוששת להעלות את הנושא, כדי שלא ירגיש "מולחץ" ויברח לי.
מה עושים במצב כזה ?_

לדעתי האישית, ואני לא בטוחה שאני צודקת, יש כמה דברים:

א. לשכוח שהיתה פעם הצעת נישואין מצידו, כי אז בכלל לא הכרתם אחד את השני ולא הייתם במערכת יחסים מתפקדת. להתייחס להצעה ההיא כאל בדיחה, במקרה הטוב. לא רלוונטי לכאן-ועכשיו.
ב. להשקיע בקשר במידה סבירה (כמה שאפשר, כמה שנעים) וללמוד להכיר אותו יותר טוב.
ג. להמשיך לעבוד על עצמך

, ועל תקשורת זוגית טובה
ד. ולראות לאן הדברים הולכים...

אם בשלב מסוים את מתחילה לסבול רגשית מזה שהקשר נמשך אבל לא ברור לאן הוא יתפתח, אז להעלות את זה בשיחה אתו. אבל עכשיו זה קשר שרק הרגע התחיל, אז הייתי נותנת לו זמן (לפחות כמה חודשים) ורואה מה קורה.

אה, וגם לבדוק אם עניין השעון הביולוגי כזה אמיתי כמו שהוא נראה. קראתי לא מזמן כתבה על איך הרבה מה"שעון המתקתק" הזה זה די מיתוס, והקושי להיכנס להריון אחרי גיל 40 הוא לא כזה ענק כמו שמציגים אותו.

תודות תמרוש.

היכן הכתבה על "השעון המתקתק" ???
כי אצלי הוא כל הזמן מתקתק במוח .

אה, וגם לבדוק אם עניין השעון הביולוגי כזה אמיתי כמו שהוא נראה. קראתי לא מזמן כתבה על איך הרבה מה"שעון המתקתק" הזה זה די מיתוס, והקושי להיכנס להריון אחרי גיל 40 הוא לא כזה ענק כמו שמציגים אותו.

זה דווקא לא נכון. זה קשה מאוד, וגם להחזיק הריון.

אני חושבת שלא צריך לבנות על נישואין אחרי היכרות כל כך קצרה. זה בכלל מוזר שזה עולה כשנפגשתם רק כמה פעמים.

הייתי מנסה להביא ילד לבד ואז מחפשת זוגיות.

זה דווקא לא נכון. זה קשה מאוד, וגם להחזיק הריון.

קור את למה את חושבת כך.
אני יודעת שזה לא פשוט , אבל עד כדי כך וכפי שאת אומרת ?

דפנה יקרה |y| כל הכבוד על המייל האמיץ ששלחת לו.
נראה שהוא מבין איפה את עומדת ומכבד אותך ומעוניין. תני לו עוד קצת זמן. אל תלחצי הכל משמיים ויש שנכנסות להריון גם בגיל מאוחר. בהצלחה רבה. תמשיכי לעדכן.

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

היכן הכתבה על "השעון המתקתק" ???
לצערי אני לא זוכרת

אפילו לא זוכרת אם זה היה בעברית או באנגלית. נסי לגגל ולראות...

אבל אתה חייב להבין את המצב כפי שאני ראיתי אותו.

דפנה, כל הכבוד, על יוזמה. דבר אחד: הוא לא ׳חייב׳. עדיף לא להשתמש בחייב/צריך/אמור. למה שיהיה חייב לך משהו לפני שיש בינכם מערכת יחסים?

הכל משמיים

כן. ממש. טיפולי הפרייה שבהם מקדמים ייצור של ביציות ואז נוקבים בהן חור ומפרים אותן ומגדלים אותן ומחזירים לרחם הן משמיים. הן לא פיתוח רפואי. אין גבול לפרימיטיביות.

_זה דווקא לא נכון. זה קשה מאוד, וגם להחזיק הריון.

קור את למה את חושבת כך.
אני יודעת שזה לא פשוט , אבל עד כדי כך וכפי שאת אומרת ?_

צר לי, אין פה כל ספק. יש סטטיסטיקות מובהקות של אחוזי כניסה להריון ואחוזי ההפלות בגיל הזה. אסור לחכות אפילו יום.

יש סטטיסטיקות מובהקות של אחוזי כניסה להריון ואחוזי ההפלות בגיל הזה
אכן. זו המציאות. איך לפרש אוהת - זה שאלה אחרת. אפשר להאמין שהכל משמיים ולקוות לטוב, אפשר להתחיל לנסות בהקדם, אפשר בכלל לוותר. יש הרבה אפשרויות. לאנשים יש את הזכות לדעות שונות, אבל לא לעובדות שונות.
השאלה אם "עד כדי כך" זו שאלה של דעה.

הנה לדוגמא קישור
לאחר גיל 45 פוחתים סיכוייה של אישה להתעבר מביציותיה שלה לכ- 1% ויש עוד המון נתונים שם. לדעתי, אחוז אחד זה בהחלט "עד כדי כך"....

לא יודעת למה כל פעם שאני רוצה להיכנס לאתר
זה לוקח המון זמן אם בכלל
ולפעמים (לא הרבה) האתר עולה מייד.
מישהי יודעת למה זה קורה ?

מסכימה עם קור את מה זה השטויות האלה "הכל משמיים"? יש עובדות בשטח!!!

"הכל משמיים" זה אומר שיש נשים שמצליחות להרות בקלות גם בגיל מבוגר, ויש כאלה שלוקח להן יותר זמן, ויש כאלה שבכלל לא. כמו שגם בהפריית מבחנה עם או בלי מיקרומניפולציה, יש מקרים שבהם נוצר הריון תקין, ויש שלא. ולא תמיד ברור למה זה הצליח ולמה לא.
חוץ מזה שלהגיד "איזה שטויות" על דברים של אדם אחר, זו גסות רוח.

חוץ מזה שלהגיד "איזה שטויות" על דברים של אדם אחר, זו גסות רוח.

להשתמש בסיסמה של אמונה חשוכה ושוביניסטית, שמוציאה מהאדם והאישה את האחריות לגורלן ומייחסת לאלוהות את הישגי האדם זה נורא ואיום.

גם להגיד על אמונה של מישהו אחר שהיא חשוכה ושוביניסטית זה מכוער.
לא רוצה להאמין בבורא עולם. בעיה שלך! אבל את לא יכולה לשלול לגיטימציה של אמונה.
ואיפה מותק? איפה השגי האדם? למה אישה שמתה להריון לא מקבלת אותו, ואישה אחרת כן?
למה לא כל מיקרומניפולציה מצליחה? הישג זה הישג, לא?
ולמה נראה לך חשוך לדעת שיש סיבה לכל דבר גם אם לא יודעים אותה? מה קשור שוביניסטי פה בכלל?

אבל את לא יכולה לשלול לגיטימציה של אמונה.
בטח שאני יכולה! גזענות היא אמונה לחלוטין לא לגיטימית, כמו גם האמונה שליהודי יש נשמה ולגוי אין, או האמונה שנשים נחותות מגברים. כל אלו הן אמונות מרושעות וחשוכות ולא לגיטימיות. ולא אכפת לי אם זו גסות רוח.

את יכולה להתווכח על כך שהדת היהודית לא שוביניסטית (או לפחות לא בהכרח שוביניסטית. יש בה איים שהם לא שוביניסטיים, אבל רובה כן, לצערי). אבל לענות על טענה עובדתית בכך שזה גס רוח הגיוני כמו לענות לטענה שיש אבולוציה או שהשמש לא מסתובבת סביב כדור הארץ, בכך שזה כפירה, או שזה גס רוח.

עובדות הן עובדות. ובעיניי, לטעת במישהי את האשליה שלהיכנס להריון אחרי גיל ארבעים זה קלי קלות, זה מעשה שיש בו מידה של סכנה, מה שגרוע בהרבה מגסות הרוח של "שטויות", שאפשר פשוט לקחת בקלות, ולא לעורר מהומה על לא דוור.

לדעתי גסות רוח זה להתייחס לעטיפה במקום לתוכן, אבל זו רק דעתי...

גברת, את צריכה לבדוק את ההגדרה במילון ל"עובדה"
ועל הדרך את ההגדרה במילון ל"אמונה"

_אבל את לא יכולה לשלול לגיטימציה של אמונה.
בטח שאני יכולה! גזענות היא אמונה לחלוטין לא לגיטימית, כמו גם האמונה שליהודי יש נשמה ולגוי אין, או האמונה שנשים נחותות מגברים. כל אלו הן אמונות מרושעות וחשוכות ולא לגיטימיות. ולא אכפת לי אם זו גסות רוח._

תודה על הניסוח המדויק. כל מילה.

אוהו!
איזו דהלגיטימציה לדעות ותפיסות של האחר.
מרשים!!
אבל כל זה פשוט לא קשור לדיון כאן. זכות כל אחד להתפס באיזו תקווה שמנחמת אותו. ולהאמין במה שבא לו. ואת הזכות הבסיסית הזו לא את ולא אף אחת אחרת יכולה לשלול.

התכוונתי לנסות להסביר את ההבדל בין מצאות לפרשנות שלה (רמז: גוף שונה - עובדה. עצם ההנחה שיש איזשהי מהות, שלא לדבר על מהות שונה - דעה) ואז ראיתי מה רשמה חנה... והבנתי שאין טעם לכתוב. מי שחושב שליהודי יש יותר נשמה מלגוי הוא מעבר לכל וויכוח ותקשורת.
אסתפק בכך שאומר שהדעה הזו היא לא סתם גסות רוח, אלא רשע לשמו, ואני מתנגדת לו בכל מופעיו. (וגם שהייתי בטוחה שהטענה הזו היא איש קש לשמו, עד שהתברר שהיא לא...)

אין עוד מלבדו. על אמונה (כמו טעם וריח) אין מה להתווכח. אך בכל זאת נחמד שאפילו בדף הזה בשאלה הרגישה של דפנה לגבי כניסה להריון. זה בהחלט קשור. מי שמאמין מאמין ש"הכל משמיים" מי שלא מאמין אומר "יש עובדות בשטח". הכל נכון.

איזו דהלגיטימציה לדעות ותפיסות של האחר.

כשהתפיסות של האחר מייחסות למישהו עליונות בגלל המוצא שלו (יתר נשמה בגלל שהוא יהודי), אזי הן גזעניות ואינן לגיטימיות. גזענות היא אחד מהמקורות המובהקים לרשע ומלחמות ודיכוי .

זכות כל אחד להתפס באיזו תקווה שמנחמת אותו. ולהאמין במה שבא לו. ואת הזכות הבסיסית הזו לא את ולא אף אחת אחרת יכולה לשלול.
נכון. זכותה של כל אחת להיתפס בכל תקווה ונחמה שהיא. אבל חבל שבשם אמונה בכוח השמיים יטעו אישה בת 45 בנוגע לפוריות, כשהזמן פה הוא גורם מכריע ממש.

קור את שימי לב.
אף אחד לא אמר לה לא לדאוג או לטפל רק ניסו לתת לה פתח תקווה.

ליהודי יש יותר חיות ונשמה מגוי זו עובדה.
איכס, איזו קביעה מגעילה. מוזמנת לקרוא לי גסת רוח אם את רוצה, אבל לדעתי מי שחושב ככה צריך להתבייש בעצמו. גם על היהודים אמרו וחשבו בזמנו דברים דומים. ואנשים האמינו וקראו לזה עובדות. אז צר לי לומר לך, זו לא עובדה אלא דעה חשוכה וגזענות לשמה. אותך מן הסתם לא אשכנע, אבל אני לא יכולה לתת לאמירה כזו להופיע כאן בלי להגיב.

שליחה על ידי אחת* » 01 דצמבר 2016, 17:49

כמה עצוב ומזעזע לראות שנשים אוחזות בתפיסות גזעניות כאלו, אפילו פה בבית באופן.

כל כך עצוב , אין לי מלים ...

_קור את שימי לב.
אף אחד לא אמר לה לא לדאוג או לטפל רק ניסו לתת לה פתח תקווה._

תרנגולת, שימי לב מה חופית כתבה:

אל תלחצי הכל משמיים ויש שנכנסות להריון גם בגיל מאוחר.
וזה כשדפנה בת 45!

אבל חבל שבשם אמונה בכוח השמיים יטעו אישה בת 45 בנוגע לפוריות, כשהזמן פה הוא גורם מכריע ממש.
תקווה זה טוב, אבל לא א התקוה הזו תגזול מדפנה את הילד שיכול להיות לה. אני לא אומרת לדפנה - אין תקווה, תשלימי עם זה שלעולם לא יהיו לך ילדים. אני אומרת - תפעלי כדי שיהיו לך ואל תעצמי עיניים למציאות! מה זה אם לא תקווה?

מי שלא מאמין שהכל משמיים שיבושם לו
ולדעתי הוא טועה , אבל זו זכותו לטעות
מצטערת שהנושא גלש לכיוונים לא רצויים.
בכל אופן , אישית לי ברור כי "הכל משמיים"

אני מעדיפה את
"הכל צפוי והרשות נתונה"

תמרושו|y| בהחלט. משפט שחשבתי עליו הרבה. כי איך זה יכול להיות? אבל כן. זה בידיים שלנו לשנות, להחליט, לבחור.. גם כש "הכל משמיים".
אני מעדיפה את "הכל לטובה" (-: אבל בכלל התכנסנו כאן לעניין אחר.. דפנה מה עם הבחור?? זה התחיל להשמע טוב ומאחלת הצלחה רבה!
חופית.

אה, וגם לבדוק אם עניין השעון הביולוגי כזה אמיתי כמו שהוא נראה. קראתי לא מזמן כתבה על איך הרבה מה"שעון המתקתק" הזה זה די מיתוס, והקושי להיכנס להריון אחרי גיל 40 הוא לא כזה ענק כמו שמציגים אותו.
אני זוכרת את הכתבה הזאת.
קראתי אותה בעיון ובדקדקנות. לא היה קשר בין הכותרת לבין התוכן. "מיתוס" על דברים קטנים ושוליים לגבי גיל 35, ממש לא "מיתוס" על ההצלחה להרות אחרי גיל 40, ובמיוחד אחרי גיל 43.
נכון, יש בודדות שמצליחות.
לבנות על זה?

אני מעדיפה את "הכל לטובה" אבל בכלל התכנסנו כאן לעניין אחר.. דפנה מה עם הבחור?? זה התחיל להשמע טוב ומאחלת הצלחה רבה!

תודה חופית .
קורה משהו מאוד "מעניין". ככל שאני נפגשת איתו יותר
ככה אני חשה שהוא "שומר מרחק".
מאז ניפגשנו, הוא לא אמר לי שהוא רוצה לשאת אותי וזאת למרות שבעבר, הוא אמר זאת כמעט בכל שיחה.
אני מצידי חוששת להעלות את הנושא וחשה שאני רוצה אותו יותר ויותר
ואומרת לעצמי , איזה מטומטמת הייתי שלא נעניתי כאשר הוא רצה.
לא יודעת לאן זה יוביל, אבל הוא כאילו סיפר לי משהו על חבר שלו
שהתגרש וכעת הוא : "לא רוצה להכניס ראש בריא למיטה חולה"
ופחדתי לשאול אם גם הוא חושב ככה
פן יאמר "כן".
שאלתי אותו, אם הוא יוצא לדייטים והוא אמר שלא.
אמרתי לו, אתה כבר לא רוצה להתחתן איתי ? והוא ענה כי כבר עבר לו החשק
והוא אמנם רצה בזמנו אבל לדבריו "קיררתי אותו" וכעת זה לא בראש שלו.
ושוב נזכרתי בסיפור המחכים כי "סחורה" צריך למכור כאשר יש לה ביקוש"
מצב מסובך ולא פשוט בכלל.

שליחה על ידי אחת* » 04 דצמבר 2016, 11:49

הגישה שלך מאוד מוזרה בעיני, למה כ"כ דחוף להתחתן עם אדם שאת לא ממש מכירה ושלא מעוניין להתחתן איתך?
ההתנהלות שאת מתארת מתחילת ההתכתבות הזו תמוהה מאוד ולכן גם נחשדת כטרול.
נראה לי שאת יכולה להיעזר בטיפול על מנת לאמץ גישה קצת יותר מציאותית ובריאה.

אני לא חושדת בך שאת טרול ומכירה את המציאות שאת מתארת מאוד מקרוב.

לא אכפת לי אם את טרול או לא.
אם את מרגישה צורך בתמיכה, אז זה פה בשבילך.

חברה שלי אמרה לזה שהיא יצאה איתו (אחרי חודשיים) "או שאתה מציע לי נישואים. או שניפרדים " אז הוא צחק והציע לה והם התחתנו! אל תתביישיבכך שאת לחוצה זה מובן. . בגיל הזה.ומצד שני לשמור על החיוך והשמחה! ב

הי. זו חופית. משום מה לא מצלליחה לשנות את השם. רציתי לשאול אותך מהז"אך ששאלת אותו אם הוא יוצא לדייטים. ברור שלא כי הוא יוצא איתך לא? או שלא הבנתי על איזה תקן אתם?

הגישה שלך מאוד מוזרה בעיני, למה כ"כ דחוף להתחתן עם אדם שאת לא ממש מכירה ושלא מעוניין להתחתן איתך?
תקראי שוב ואולי תביני למה "כל כך דחוף לי"

בבקשה. זו שסבורה שזה "טרול"
שתעבור הלאה.
תודה.

הגישה שלך מאוד מוזרה בעיני, למה כ"כ דחוף להתחתן עם אדם שאת לא ממש מכירה ושלא מעוניין להתחתן איתך?

הדחיפות לנסות להיכנס להריון ברורה לגמרי - אבל הדחיפות להתחתן עם אדם שאת בקושי מכירה ושלא בטוח שאוהב אותך או מתאים לך או אפילו מכבד אותך ברמה הכי בסיסית, הזויה ברמות!
את בכלל לא דואגת לעצמך ולא מגינה על עצמך בשום צורה!
זו מדיניות שאחר כך מביאה נשים לבכות בדף סימני התעללות בזוגיות.
ובכלל, תמוה בעיני לנהל פגישות החל מהדייט הראשון ב"אז אתה מתחתן איתי או לא?"
רק גבר לא שפוי יסכים להתנהלות ההזויה הזאת.
ואז, אוי ואבוי לך להתחתן עם אחד כזה )-:

הדחיפות לנסות להיכנס להריון ברורה לגמרי - אבל הדחיפות להתחתן עם אדם שאת בקושי מכירה ושלא בטוח שאוהב אותך או מתאים לך או אפילו מכבד אותך ברמה הכי בסיסית, הזויה ברמות!

זה מה שרציתי להגיד בדיוק. אבל בשמת תמיד מתנסחת בצורה הכי טובה

.

אם את רוצה ילדים, עשי זאת ברגע זה. לא לחכות דקה. לפני הכול. וזה בוודאי לא יכול להיות תלוי בגבר שאת בקושי מכירה.

מסיבות מגוונות, לא מעוניינת להרות מתרומה מבנק הזרע.

דפנה, אי אפשר לכופף את המציאות

הבחור לא מעוניין, נקודה. זה ברור לגמרי.
אז פעם הוא כן היה מעוניין, או אמר שהוא מעוניין, אז מה. אולי הוא היה מתקרר ברגע שהיה פוגש אותך? אני חוזרת ואומרת לך שה"יחסים" ההם שהיו פעם - הם לא אינדיקציה לכלום.

אני לא מרגישה נעים להתקיל אותך עם המציאות, כי הכי קל לשבת לי פה בגיל 40 עם בעל-מגיל-19 ושני ילדים, ולהגיד לך "איך את לא מבינה שהוא לא רוצה אותך" ו"אז תהרי מבנק הזרע, מה הבעיה" וכאלה. זה לא חוכמה, כי זה מתעלם מהלחצים שיש עלייך. לחצם שאני אישית אף פעם לא חוויתי

ועדיין...

הדחיפות לנסות להיכנס להריון ברורה לגמרי - אבל הדחיפות להתחתן עם אדם שאת בקושי מכירה ושלא בטוח שאוהב אותך או מתאים לך או אפילו מכבד אותך ברמה הכי בסיסית - תוביל אותך לצרות צרורות

ועכשיו שאלה אחרת: איפה השאיפות החזקות ביותר שלך פוגשות צורך ממשי של העולם?

ועכשיו שאלה אחרת: איפה השאיפות החזקות ביותר שלך פוגשות צורך ממשי של העולם?

תמרוש יקרה. יש משפט לפיו "השבע לא יבין לעולם את הרעב"
ואת וכדברייך נמצאת עם בעל מגיל 19 וילדים וזה הכי חשוב.
קשה מאוד להסביר את מצבי, אלא למי שחוותה הליך דומה.
באשר לתרומה מבנק הזרע , זו לא אופציה מבחינתי
ולא אוכל לפרט את הסיבות מאחר ויש להניח כי יש אמהות שהלכו בדרך זו
ואין לי כל רצון חלילה שמישהי עלולה להיפגע מהדברים
וגם אין לי כל דבר נגד מי שהחליטה לנקוט בדרך של תרומת זרע.
בקר האם הוא רוצה או לא רוצה , זו כבר שאלה אחרת.
ולדעתי הוא רצה מאוד אז, אבל ההתנהגות שלי הייתה די מטופשת.
ועדיין מקווה שניתן לתקן.

עידכון.
חלה התקרבות בפגישות האחרונות ואפילו דיברנו על נישואין.
אבל הוא אמר כי מבחינתו לגור ביחד שבוע שלם זה לא רצוי.
הוא הציע כי אם נתחתן אזי נגור ביחד יום באמצע השבוע וגם בסופ"ש
אבל לא ביחד כל הזמן כי הוא לא רוצה להרגיש "חנוק" כדבריו.
לא ידעתי מה לומר לו, אף שחשתי פגועה עד עמקי נשמתי.
האם יש זוגות שחיים בצורה כזו ? ומה עלי להשיב לו על כך ?

דפנה,

תלוי מה את רוצה.
אם את רוצה להתחתן והוא מציע להתחתן, אז עדיף להסכים, לא? את תהיי נשואה.
אם את רוצה לחיות באוירה זוגית ומשפחתית אוהבת ותומכת, זו הצעה שנראת לי לגמרי לא מתאימה. מנוכרת, מרחיקה.

האם יש זוגות שחיים כך:

אני בטוחה שכן. השאלה היא האם מרצון או מכורח. למשל יש המון פיליפינים ואחרים שגרים רחוק מהמשפחות שלהם בגלל הצורך לפרנס. המרחק לא מקרב רגשית. יש המון בעיות משפחתיות עקב כך (בגידות, פרוקי משפחות, תחושת ניתוק וקורבנות...).
אצלי יש סיפור דומה, אבל מאוד שונה בעיני : בעלי עובד שבוע רחוק (5 ימים) ושבוע אנחנו ביחד. אבל הוא גם אלפיניסט, ובשבוע הפנוי הוא יוצא לכמה ימים להרים. אני אגיד לך שזה לא קל בלשון המעטה, וכשיש ילדים הקושי גובר.
אני לא ממליצה להכנס מראש ובידיעה לסידור כזה. אנחנו חיים ככה בגלל השתלשלות של חיים שלמים, ועם המון אכפתיות ואהבה משני הצדדים.

אני פשוט לא מבינה אותו, את הבחור הזה שנפגש איתך. וההתפתחות אצלכם נראת לי די הזויה. באמת.
את מלחיצה לנישואין בלי בסיס אמיתי של הכרות, בלי בסיס רגשי, בלי בדיקה של היחסים לאורך זמן. את לא יודעת אם את יכולה לסמוך עליו (או בעצם, הוא איכזב אותך לא מעט).
הוא נקלט אצלי כלא ממש מעוניין, לא יודע לנתק ולא יודע להתקרב.
למה להכניס ראש בריא למיטה חולה?
אני לא חושבת שכדאי לך להתחתן עם מישהו שלא מאוהב בך עד לקצות ציפורניו ושזה מציף את כולו. ממילא בחיים יש קשיים וההתאהבות חולפת, עדיף שתהיה אהבה בבסיס בכדי שהחברות תחזיק את המבנה.
נראה שזה חסר לגמרי, אין התאהבות מצידו, אין הרגשה שאת מאוהבת. יש הרגשה שאת מאוהבת עמוקות ברעיון החתונה.
לדעתי עדיף אם הוא מסכים, פשוט לקיים יחסים זוגיים או סמי זוגיים או מזדמנים, ובמהלכם לקיים יחסי מין. אם תהרי, סבבה, זה ילד מגבר שמצא חן בעינייך, ושאת מכירה. אם הוא יתברר כמגעיל, תוכלי לנתק קשר בקלות.
אם הזמן ביחד (ואולי גם הריון וצאצא) יקרבו ביניכם, מה טוב, אפשר גם להתחתן. אבל בעתיד. כשאתם מכירים!
זו לא התעודה מהרבנות שגורמת אושר. זה החיים ביחד, מי שאתם. מה שאתם מעניקים זה לזו וזו לזה.

מה דעתך?

אני לא מבינה, את מתכוונת להתחתן עם מישהו שאת בקושי מכירה? כל כך מוזר! האם יהיה אבא טוב?

ובנוסף, הסיכוי שתהרי ממנו בהריון ספונטי הוא קלוש מאוד בגיל הזה. תצטרכי מין הסתם עזרה הורמונלית כלשהו, שבה הוא יצטרך לתת את הזרע שלו לטיפול והזרעה. האם הוא מוכן לזה?

האם יש זוגות שחיים בצורה כזו ? ומה עלי להשיב לו על כך ?
יש זוגות שחים ככה. בדרך לל פרק ב' ככשלכל אחד יש את הילדים שלו, אבל יש גם אנשים שפשוט מתאים להם יותר ככה.
מה להגיד לו? שזה לא מתאים לך. אבל זו התשובה שלי, לך לא כדאי להגיד את זה, זה רק יפעל נגדך. גם הלחץ שלך על נישואים פועל נגדך - זה כמו לבדוק כל הזמן זרע האם הוא נובט - זה ימנע ממנו לנבוט.

זו לא התעודה מהרבנות שגורמת אושר

הזויה מאוד, בעיני, ה"אובססיה" שלך לנישואים. מה הקטע? כאילו, אם תתחתנו אז הכל יהיה טוב והשמש תזרח עליכם ותגדלו משפחה קטנה ונחמדה ביחד?! זה לא עובד ככה!
מצטערת על התקיפות...

דפנה, מה את רוצה? מה הכי חשוב לך?
נישואין עם תעודה?
יחסים אינטימיים באוירה זוגית ומשפחתית אוהבת ותומכת?
קשר עם גבר שיכניס אותך להריון ויאפשר לך להתחיל אמהות, עם או בלי מחויבות מצידו?
את צריכה להגדיר לעצמך את סדר העדיפויות שלך ממש ממש טוב.
ולהבין מה מזה אפשרי, ואיך.

האם יש זוגות שחיים בצורה כזו?
זה בכלל לא חשוב אם יש או אין.
כן, יש זוגות שחיים ככה (אני מכירה זוג כזה, נישואין שניים של שניהם), אבל זה לא משנה, כי משנה מה את מרגישה וחושבת, ומה הוא מרגיש וחושב, והאם יכולה לצמוח ביניכם הסכמה והבנה.

וכל מה ש יולי קו אמרה.

כל הדברים המתוארים על ידי דפנה, מוכרים פחות או יותר. אבל הצירוף שלהם יחד, נראה בעיני מוזר. רווקה בת 45+ שמשתוקקת לילדים, זה טבעי. גם תהיות ותהיות בקשר כזה היו המון. להתחתן בקשר מוזר כזה, תמוה, גם אם המטרה ללדת. גיל 45 הוא כשלעצמו בעייתי ללדת. במסגרת נישואים שכאלה, זה בעייתי יותר.
מה חסר לך? כסף? את רוצה אבא, ככה יהיה האבא הזה? עם נישואים כאלה? הרי הגירושים צפויים עוד לפני שהיא מתחתנת.אין לה זמן לבדוק רצינות הקשר והיחסים. גם לא נראית נכונות אמיתית לכך.
סליחה. זה בכל זאת נראה לי טרול

עוד יש מועצה שאפשר לכנס?

המועצה מתכנסת כשיש נושא לדיון. את רוצה להעלות נושא לדיון?

אני פה

מקשיבה

את רוצה להעלות נושא לדיון?
אני אפילו לא בטוחה...

לרגעים נדמה לי שכן, אבל אז אני מייד מפסיקה לחפור לעצמי וחושבת שלא

אבל טוב לדעת שאתן כאן.

טוב, אשתף במה שיש. לא בטוח שזה יסתיים בשאלה כלשהי.
הכרתי גבר ממש מקסים. ממש ממש מקסים.
הוא ברמה שלי - שכלית, רגשית, התפתחותית, רוחנית, הכל. וזה קצת נדיר אפעס.
מאוד נעים לי אתו ונוח לי אתו ומוגן לי אתו. וטבעי וביתי וכיף.
והוא לגמרי בקטע שלי. אפילו התוודה שכבר דמיין אותנו מזדקנים יחד. ואפילו לא שכבנו (עדיין?)
ואני...
אני מתרגשת ממנו. מדברים קטנים שהוא אומר שעושים לי "יו! לא ייאמן! יש גבר כזה בעולם!"
ומכמה שהוא מקסים. וטוב. ונעים. ועוד הרבה הרבה שמות תואר טובים טובים אני יכולה להדביק לו.
אבל - לא מאוהבת. מה, אפילו לא כל-כך נמשכת.
הוא שמן ומוזנח.
כשאנחנו מתחבקים ומתלטפים זה נעים והגוף שלי מגיב (מאווווד חסר לי מגע של גבר

)
אבל הגוף שלו פשוט לא עושה לי את זה, לא מעורר אותי לרצות עוד.
ובתוך כל זה אני בכלל לא בטוחה שאני בשלה לזוגיות חדשה.
לא כל כך יודעת מה אני עושה עם זה, בינתיים זה פשוט מה שזה וזה בסדר וטוב לשנינו.
זהו... כצפוי אין ממש סימן שאלה בסוף.
אם יש תובנות למישהי, בכיף.

_אני בכלל לא בטוחה שאני בשלה לזוגיות חדשה.
לא כל כך יודעת מה אני עושה עם זה, בינתיים זה פשוט מה שזה וזה בסדר וטוב לשנינו._
כיוון שאין לך שאלה (-: אז אני לא אתן לך תשובה או עצה (-:
רק אומר, שלדעתי את עושה בדיוק את הדבר הנכון: שמחה עם מה שיש כאן ועכשיו, מתקדמת מאוד בזהירות, רואה את הטוב, ולא עיוורת.

דווקא שאלת:
לא כל כך יודעת מה אני עושה עם זה.
והשבת:
בינתיים זה פשוט מה שזה וזה בסדר וטוב לשנינו.

ובקשר למשיכה: שזה לא יטריד אותך בינתיים. לפעמים זה קורה בשלב מאוחר יותר.

יש לי איזה הירהור. אולי הוא בטריטוריה ואולי בכלל לא:
אסתר פרל, המטפלת הזוגית וחוקרת המיניות, כותבת שהרבה פעמים אנשים אומרים על רומנים שהיו להם - "התגעגעתי למי/לאיך שאני הייתי בזמן הרומן"
כלומר, המשקפת מכוונת למה שהקשר מוציא ממני, יותר מלמישהו השני.
אנחנו כ"כ רגילות שמיניות קשורה לאוביקט מיני P-: שאנחנו לפעמים מקשיבות פחות חיים שבתוכנו כשהם מתעוררים ומשמיעים קול.

אם זה רלבנטי.

ובכל מקרה - איזה יופי!