מה מקור הביטוי

אני מחפשת מילים וביטויים שקשורים כפי הנראה לסיפורים שפעם ידענו אותם וכבר שכחנו. למשל: הקש ששבר את גב הגמל. כנראה מבוסס על איזה סיפור, אבל לא הצלחתי למצוא מישהו שיודע את הסיפור או מאיפה הוא. או להרוג תורכי תורכי. מישהו יודע למה תורכי דווקא? דוגמא לסיפור שאנחנו עוד זוכרים: זאב זאב. כולם מכירים את הסיפור על הזאב, אבל אולי בעוד כמה עשרות שנים כבר ישכחו ולא ידעו למה אומרים: זאב זאב.
יש גם ביטויים שהומצאו פעם, על פי חכמת החיים של אנשים שחיים קרוב לטבע, ונשארו בשפה כמו ציורים עתיקים: הלך החבל אחר הדלי, או אין עשן בלי אש, או מונח כאבן שאין לה הופכין.

מצאתי את המקור ל יצא קרח מכאן ומכאן

}אמר להם: אמשול לכם משל, למה הדבר דומה?
לאדם שיש לו שתי נשים, אחת ילדה ואחת זקינה. ילדה מלקטת לו לבנות, זקנה מלקטת לו שחורות, נמצא קרח מכאן ומכאן!
(הצעירה תולשת לו את השערות הלבנות כדי שייראה צעיר, הזקנה תולשת לו את השערות השחורות כדי שייראה זקן....)

מה מקור המילה עוללים?

כשהייתי ילדה אבא שלי סיפר לי על הקש ששבר את גב הגמל, אבל אני לא יודעת אם זה הסיפור המקורי: פעם היה בדואי שהיה לו גמל. הגמל שימש כבהמת משא ועזר לבדואי להעביר חבילות קש מן השדות אל אזורי המרעה. אבל מה? הבדואי רצה לייעל את העבודה ובכל פעם ניסה להעמיס קצת יותר על הגמל (כל יום קש אחד יותר) והגמל, שהיה חזק מאוד, אכן הצליח לשאת משאות כבדים יותר ויותר. עד שיום אחד הבדואי הוסיף קש אחד והגמל התמוטט (וזה היה הקש ששבר את גב הגמל).

אבא שלי סיפר לי סיפור אחר: על ויכוח כמה גמל הוא חזק, ועל נסיון שעשו, ובסופו הוסיפו קש אחר קש, עד שנשבר גב הגמל.

מה מקור המילה עוללים?

מהתנ"ך - למשל: שמואל א' טו: ג "מאיש ועד אישה, מעולל ועד יונק", ותהילים ח: ג: "מפי עוללים ויונקים יסדת עוז".

[מתוך מילון אבן שושן]

יש כנראה גם קשר לעוללות, שהוא הבציר המוקדם.
גם כן מהתנך - גדעון עונה לבני שבט אפרים "הלא טוב עוללות אפרים מבציר אביעזר", Shof]שופטים פרק ח ln[/po].8.html, פסוק 2.
אך אין לי מושג מה קדם למה - העוללים לעוללות או להיפך.

שליחה על ידי .מי,* » 07 יוני 2004, 01:18

למשל השבוע התברר לי שהיה באמת "גרף פוטוצקי".
אצלנו היו אומרים: "מי אתה, גרף פוטוצקי?" באותו מובן שאפשר לומר "מי אתה, רוטשילד?". והנה מתברר שמדובר בגרף אמיתי שהיה, אבל מכל קורותיו נשאר בשפה שלי, עירום מכל הקשר, הביטוי: "מי אתה, גרף פוטוצקי?"

לנו היה ביטוי "מימי טיכו" וגם לי הסתבר לפני כמה שנים שהיה אדם כזה (אסטרונום או משהו כזה)

טיכו ברהה

הוא חי במאה השש עשרה.

למשל השבוע התברר לי שהיה באמת "גרף פוטוצקי".
kod]גרף פוטוצקי subject[/po]=1700&kod subjectm=1717&pg=

מתברר שדווקא מדובר בצדיק - גרף פולני שהמיר את דתו ליהדות ואת שאר תולדותיו אפשר לקרוא בקישור.

לנו היה ביטוי "מימי טיכו"
חוששני שיש לי פירוש אחר לטיכו:

בירושלים חי בראשית המאה העשרים רופא-עיניים בשם דוקטור טיכו, שהיה מוסד ידוע בעיר. הוא תיפקד עד זיקנה ושיבה. ביתו שמור עד היום כארכיון/מוזיאון במרכז העיר. לפי הבנתי הביטוי הוא על שמו. כשאתפנה אעתיק קצת מידע אודותיו.
שבת שלום

שליחה על ידי יעל* » 11 יוני 2004, 15:17

זה אותו ד"ר טיכו מהמערכון הידוע של שייקה אופיר, נכון?
(שאשתו הייתה הציירת אנה טיכו).

ציטוט נבחר מן המערכון:
מקרה עין. ''דוקטור טיכו, תביא לו מקרה עין יטפל בו'', מתוך ''ציונה'', ביטוי שנכנס לפנתיאון. .

כן, אותו דר' טיכו.

טוב על להרוג תורכי ולנוח קראתי את ההצעה המענינית topic]הבאה id[/po]=911600 ...

מייק בר רב אשי היקר, חוששני שאצלנו במשפחה הביטוי "מימי טיכו" דווקא כן התייחס לאסטרונום טיכו ולא לרופא טיכו. דבר זה נתגלה לי בעת ששקדתי על כתיבת עבודת השורשים בכיתה ז'. מסתבר שאבי-סבי-סבי-סבי-סבתי-סבי-דודתי שתחיה היה אף הוא אסטרונום (אם כי לא מפורסם כטיכו ברהה), ואילו רופאים ו/או ירושלמיים בכלל אין אצלנו במשפחה, כך שהמסקנות בהקשר למקור הביטוי ברורות.

האם הביטוי "להרוג תורכי ולנוח" קשור איכשהו לביטוי "פרה פרה"? כי הרי יש האומרים "תורכי תורכי". מצד שני מעולם לא נתקלתי ב "להרוג פרה אחת ולנוח".

פרה פרה זה מהבדיחה על הנשר שלקח איתו חבר לסיבוב על כל נקבות המשק. זה יכול להיות ארוך ומשעשע אבל בקיצור, הם נופלים מתנשפים והרוסים ליד הרפת ובדיוק כשהחבר (ארנב או משהו כזה) חושב לעצום עיניים או להדליק סיגריה הנשר אומר לו "עכשיו את העדר".
"מה את העדר??" מזדעק הארנב "איך??"
"פרה פרה"

את אחד השיבושים החינניים לביטוי (כלשהוא) שמעתי מש' , בטירונות:
פרה פרה נדפוק את כל הלול
(יש לקרוא במבטא רוסי כבד תוך כדי נשיאת ג'ריקן 10 ליטר מטפטף)

יונת, אני מקוה שמותר לצטט ערך מאנציקלופדיה (ישנה...), בתנאי כמובן שמזכירים את המקור. ובכן --

מתוך הספר "לקסיקון האישים של ארץ-ישראל", עם עובד 1983:

טיכו, אברהם אלברט (1883—1960)
מראשוני רופאי העיניים בארץ. נולד בצ'כוסלובקיה. למד באוניברסיטת וינה. ב-1912 עלה לארץ-ישראל. ניהל את המלחמת במחלת הגרענת בבתי הספר בעיר. היה רופא בצבא התורכי, ונשלח לדמשק עם הצבא האוסטרו-הונגרי והיה רופא העיניים הראשי שלו. זכה לאותות הצטיינות. שימש ראש המחלקה לעיניים בבית החולים "הדסה" ירושלים. משנת 1919 ניהל מרפאה פרטית לחולי עיניים. שמו נודע בכל רחבי המזרח התיכון, ונכבדים ערבים מהארץ ומחוץ-לארץ נמנו עם ציבור הנזקקים לשרותיו. פרסם מאמרים בעתונות המקצועית בגרמניה ובאנגליה.

טיכו, אנה (1894—1980)
ציירת, ידועה ברישומי הנופים של ירושלים והרי יהודה והדיוקנאות של תושביה. נולדה באוסטריה. את השכלתה האמנותית רכשה אצל פרופסור נובאק בוינה. ב-1912 עלתה לארץ-ישראל, נישאה לדוקטור אברהם טיכו ב-1919. בשובם מדמשק קבעו בני הזוג את מושבם בירושלים. ביתם היה מקום מפגש לאנשי התרבות והרוח בעיר. ערכה מסעות תכופים לאירופה ולארצות-הברית. ב-1933 נמנתה עם מיסדי "בצלאל החדש", אולם לא היתה מעורבת בפעילותו האמנותית. השתתפה בתערוכות אמני ארץ-ישראל ב"מגדל דוד", והציגה תערוכות-יחיד בארץ ובחוץ-לארץ. ב-1965 הוענק לה פרס האמנות מטעם עיריית ירושלים, וב-1980, לפני מותה, זכתה בפרס ישראל לציור. סגנון ציורה יחודי, ואינו קשור לשום זרם מזרמי האמנות של זמננו. רישומיה חושפים את נופי ירושלים ויהודה, מדרגות האבן וסלעי ההרים, וכן דיוקנאות של טיפוסים אקזוטיים מתושבי ירושלים, שנהגה לרשום אותם בקליניקה של בעלה.

מייק - תודה פעמיים:
פעם אחת - על המידע המעניין.
פעם שנייה - על שהזכרת לנו איך "פעם", לפני גוגל, היינו מחפשים חומר.....

יעל

מה מקור הביטוי הלך הזרזיר אצל העורב (או להפך - הלך העורב אצל הזרזיר)?

מה מקור הביטוי הלך הזרזיר אצל העורב

הביטוי הוא למעשה: "לא לחינם הלך הזרזיר אצל העורב".
המקור הוא בתלמוד בבלי, מסכת בבא קמא (מה כמה?) פרק ח:
יש שם פרשנות על סיפור יפתח הגלעדי:
ויתלקטו אל יפתח אנשים ריקים.... כל עוף למינו ישכון ובני אדם לדומה לו....רבי אליעזר אומר לא לחנם הלך זרזיר אצל עורב אלא מפני שהוא מינו .

הקיצר - אם אינני טועה - הרעיון הוא שלא סתם יפתח הגלעדי התחבר אל אנשים ריקים. מצא מין את מינו.
הזרזיר והעורב- שתיהן ציפורים שליליות.

<ותודה למילון אבן שושן ולתלמוד בבלי על הסיוע>

אני שמעתי סיפור נוסף: הזרזיר לא היה בארץ כאשר קבעו אילו ציפורים כשרות ואילו לא.
אמרו: נראה אצל מי הוא הולך, ונדע.
אחרי שהלך הזרזיר אצל העורב (שאינו כשר) - החליטו שגם הוא אינו כשר.
אחר כך זה הפך למשל האמור במקטע הקודם.

עודד לבנה
מעניין, וגם נשמע הגיוני.

תודה רבה. אז זה בעצם מצא מין את מינו - רק שבקונטקסט שלילי.

אז זה בעצם מצא מין את מינו - רק שבקונטקסט שלילי.
גם מצא מין את מינו זה לא מי יודע מה מחמיא (לי זה נשמע תמיד נכמו משהו שאומרים בעקימת פה פולנית). המקבילה האנגלית היא birds of feather flock together - גם כן לא מחמאה גדולה.

לי זה נשמע תמיד כמו משהו שאומרים בעקימת פה פולנית

נסי להגיד את זה בחיוך רחב ומכל הלב....לא, לא עובד.

birds of feather flock together
מעניין שגם באנגלית הביטוי לקוח מעולם הציפורים (בעברית אני מתכוונת ל"הלך הזרזיר אצל העורב"). מעניין אם זה צירוף מקרים.

<קשה לאמא של אנ"נ לוותר על אחות של אבשלום קור כשהיא מגיעה לדפים כאלה>

birds of feather flock together
בספר הג'ונגל של וולט-דיסני אמר את זה בגירה לבלו הדוב כשזה האחרון רצה לאמץ לו את מוגלי לבן.
והוסיף והסביר - you wouldn't marry a panther, would you? (הצילו, שמישהו יתקן לי את השגיאות. יעל? שלא יספיקו הרבה אנשים לראות את הפדיחה).
ומה ענה בלו? come to think of it, no panther has ever asked me to

אתמול שמעתי מה מקור הביטוי האנגלי ליושב ראש (נו, זה שיושב בראש הישיבה) - chairman.
המקור הוא בימי הביניים, כאשר ישבו על שולחן ארוך-ארוך. משני הצדדים היו ספסלים, ורק ליושב הראש, אשר ישב בראש השולחן, בצד הצר, היה כסא.

ועל זה נאמר בשיר "תורת היחסים":
יושב הראש, כשהוא יושב בראש -
בעצם, מה על הכסא ישים?
הביטו נא על הכסא וראו
שגם הראש הוא יחסי...

"ודר טיכו הבן עדיין חי בעיר הקודש, רופא עיניים כמובן

תודה אנו, איזה יופי של פיסת מידע!

ואני דווקא חשבתי שהתכוונו ל"הלך הזרזיר (לאו) אצל העורב (טאו)". <ירון מסגיר את העובדה שמעולם לא השתחרר באמת מן הסדיר>

ירון, הזכרת לי נשכחות...

מה מקור הביטוי "סבון" (במובן של חנון)?
ו"אופרת סבון"?
ו"לעמוד על תיבת הסבון"?
>סמדר מגלה בורות סבונית<

אופרת סבון - כי נשים רואות את זה במשך היום כשהן מנקות את הבית!!
לעמוד על תיבת סבון - לנאום כמו בהייד פארק, לא ? בטח היו תיבות עץ מוצלחותשל אריזת סבון עליהן היו עומדים.
<שמיכת ? >

"אופרת סבון"?
המונח אופרת סבון מקורו בעובדה שכאשר הסדרות האלה החלו להיות משודרות ברדיו, הפרסומות ששודרו במהלך התכניות נועדו בעיקר לעקרות בית . חלק גדול מהמוצרים שנמכרו במהלך פרסומות אלה היו מוצרים לכביסה וניקיון. לכן הסוג הספציפי הזה של התכניות החל להתקשר למוצרים ספציפיים אלה, ומכאן נולד המונח אופרות סבון - סיפור מלודרומטי שבו הופיעו פרסומות למוצרי סבון למיניהם.

"סבון" - חנון. אני חושבת שכך כינוו את הילדים שהגיעו מאירופה אחרי השואה. זה היה כינוי לעג מצד הצברים השזופים והמחוספסים לילדים חוורים אלה. למה בדיוק "סבון", אני לא לגמרי בטוחה, אז אבדוק, אלא אם כן יקדימו אותי.

לעמוד על תיבת סבון - לנאום כמו בהייד פארק, לא ? בטח היו תיבות עץ מוצלחותשל אריזת סבון עליהן היו עומדים.
אכן - נואם בקרן רחוב היה מצטייד בתיבת עץ (של סבונים) כדי להגביה את עצמו מעל לקהל. לכן גם בסוף נאום ארכני במיוחד בפורומים דוברי אנגלית הדובר יכול לחתום את דבריו במשפט getting off my soap box.
אופרת סבון - מה שאמרה אשא"ק.
ו"סבון" - אני לא בטוחה במאה אחוז אבל נדמה לי שקראתי איפה שהוא שיש לזה קשר לייצור סבונים משומן אדם, במחנות (וסליחה על האזכור המזוויע).

ו"סבון" - אני לא בטוחה במאה אחוז אבל נדמה לי שקראתי איפה שהוא שיש לזה קשר לייצור סבונים משומן אדם, במחנות (וסליחה על האזכור המזוויע).
שמיכת, גם אני חשבתי ככה, אבל לא הייתי בטוחה ולכן לא הזכרתי את זה...
צריך לשאול מישהו מדור ההורים שלנו. הם בטוח יודעים.

סבון = חנון .
נזכרתי שיש לי "דור הורים" פרטי משלי. ואמא אמרה ככה: סבונים -
גם בגלל הצבע החיוור של העור (צריך לזכור שכל הסבונים אז היו לבנים) וגם בגלל הקונוטציה של ייצור הסבונים. מה שציינה שמיכת טלאים.

שוטטתי בחיפושי סבון ותראו מה מצאתי:
"ראו את הגברים הישראליים העושים את הכותרות של הימים האלה: עופר גלזר וגלעד שרון. עופר וגלעד – איזה שמות! היו מתקבלים לחסמב"ה בלי שום בעיה. שניהם תהילתם בייחוסם, שניהם עושים מלא כסף, שניהם באים ויוצאים מחדרי חקירות, שניהם – על פי החשד – שלחו ידיים למקום אליו אסור היה להם לשלוח ידיים.
הייתי רוצה לדעת באיזה סבון הם משתמשים. איזה סבון מנקה את הידיים האלה? אני גם מרשה לעצמי להמר שהגברים הנ"ל לא שרים במקלחת."

מישהו תיקן פעם פנצ'ר באופניו ?
ואני מודה שנסחפתי. אפשר למחוק.

תמיד חשבתי שאופרת סבון זה כי הגיבורים הם כמו בועת סבון- נוצצים אבל בעצם לא שווים כלום.

נוצצים אבל בעצם לא שווים כלום.
אני מוחה על ההשוואה

אישית אני לא מסוגלת לצפות באופרות סבון כי הן מייבשות לי את מעט המוח שנשאר אחרי ההנקות, אבל בועות סבון הן בעיני אחד מפלאי הטבע - משהו נפלא ומרהיב, איזה מין פלא שאף פעם לא נגמר. רק מלראות את הקטנצ'יק נפעם מהבועות שהוא מפריח ורודף אחריהן בחדווה אני משוכנעת שערכן לא יסולא בפז. באמת.

אולי כי הן ריחניות אך חסרות טעם?

מה מקור השם צמר גפן?

דמיון מפותח יותר מדי (או פחות מדי):
צמר-גפן הוא סיבים שעוטפים את זרע הכותנה. מי שנתן את השם כנראה מצא דמיון בין כותנה לגפן, או שאולי לא ידע בכלל איך כותנה נראית. למי שלא יודע -- אין כל דמיון בין כותנה לגפן.

אולי פעם היו משתמשים בכותנה לריפוד ארגזי גפנים?
אולי בגלל שכותנה נמצאת בשימוש דומה לצמר, אבל בניגוד לצמר גדלה על צמח ולכן נקראה צמר-גפן (בניגוד ל"צמר-כבשים")

תמרולה, עד עכשו אף פעם לא שמתי לב מאיזה מילים צמר-גפן עשוי.
פתאום זה נשמע לי מדהים וטעון בעוצמת הדורות.
ואז יגעתי ומצאתי במילון:
"אף צמר-גפן אסור [לזרוע בכרם] ואינו מקַדֵש" (כלאים ז ב). מה זה? משנה? סדר זרעים?

המילון גם עורר אותי לתהות על השילוב צֶמֶר - צמרמר (צמרמורת) וצמרת (צָמָר - התנשא אל-על) - אז או שבגלל שהשיער עומד, סומר - צומֶר, או בגלל שכשהשיער עומד הוא נהיה כעין צמר.... או הכל ביחד.

יגעתי עוד קצת ומצאתי, אכן סדר זרעים:

ז,ב המבריך שלוש גפנים, ועיקריהן נראין--רבי אלעזר ברבי צדוק אומר, אם יש ביניהן מארבע אמות ועד שמונה--הרי אלו מצטרפות; ואם לאו, אינן מצטרפות. גפן שיבשה, אסורה ואינה מקדשת. רבי מאיר אומר, אף צמר גפן אסור ואינו מקדש; רבי אלעזר ברבי צדוק אומר משמו, אף על גבי הגפן אסור ואינו מקדש.

ואני חשבתי שצמר-גפן נולד בעליה שלישית, או אצל בן יהודה.

שליחה על ידי אני* » 10 יולי 2004, 07:37

משהו שמצאתי ב ynet בכתבה על יקבים וכרמים:
חתכנו למושב עגור (עג'ור, מתעקשים המקומיים), אל יקב עגור של משפחת ישיב. יקב עגור זה קודם כל שוקי, שהוא הסוכן הכי טוב של האזור. נגר ירושלמי לשעבר שהתאהב באזור וביין, איש מלא פואטיקה לגפן ולאדמה.....

שוקי חי ביטויים תנ"כיים. "עת זמיר הגיע", הוא אומר, ומבקש לתקן טעות נפוצה: "זה לא הציפור זמיר, זוהי עת לזמור את הגפן". אני לומד ממנו מה מקור הביטוי צמר גפן: "זהו הצמר הרך שמכסה את הניצן". והוא כבר מעביר את ידו ברכות על אותה ניצה זעירה ולבנבנה שמכסה את ניצני הגפן שמתחילים לבצבץ.

אני חושדת שצמר גפן הוא מקרה של ביטוי המתייחס לדבר אחד, שהושאל לשימוש חדש לגבי דבר שונה לגמרי. אני חולקת על ויקיפדיה הטוענת כי במצרים העתיקה היה שימוש בכותנה - למיטב ידיעתי המצרים השתמשו בפשתן ובצמר עזים ו/או כבשים, כמו יתר תושבי המזרח הקדום (בשל האקלים החם, יותר בפשתן). הכותנה, שצמר הגפן הוא אחד מייצוגיה, היתה נפוצה בעיקר בהודו ואף יובאה משם לאירופה בתקופות מאוחרות יותר. הייתי מעזה ומשערת שבעברית המתחדשת, הביטוי צמר-גפן הוא שימוש בביטוי קדום כחלופה -ל-Baumwolle הגרמני (המיתרגם מילולית ל"צמר-עץ"), או איזה מושג בשפה אירופית אחרת כלשהי שמשלב את הצמר עם עץ.

שליחה על ידי שני* » 10 יולי 2004, 16:48

שמיכת טלאים
גפן שיָבשה, אסורה ואינה מקדשת. ... אף צמר גפן אסור ואינו מקדש; ..., אף על גבי הגפן אסור ואינו מקדש.

לפי זה צמר גפן זה משהו שקשור לגפן ולא לכותנה, ולכן יותר נראה לי:

אותה ניצה זעירה ולבנבנה שמכסה את ניצני הגפן שמתחילים לבצבץ.

שמיכת-טלאים,
שכנעת אותי, אני מרגיש שהפרוש שלך הוא הנכון.
ובהזדמנות זאת -- יישר-כוח גם על יתר מעלליך, כולל ספר בתרגומך שאני שקוע בלמידתו עכשיו.

המחשב שלי היה מושבת בבית ורק היום נכנסתי. ניסיתי לבדוק באתר של האקדמיה ללשון עברית, קצת הסתבכתי שם, אבל ממה שראיתי, המלה צמר גפן לא מופיעה ביחד עם שום צמר אחר, אלא ליד המילה "cotton tree", ובכל מקום זה מופיע ליד כותנה. אין בינתיים אזכור של הגפן של ענת שן לוי. אנסה להמשיך לבדוק.

קראתי לא מזמן (בעכבר העיר?) למה קוראים כך לצמר גפן, אבל אני לא זוכרת...
ה"גםן" זה כי העלים שלו דוים לעלי גפן, נראה לי, והכותנה, אם אני זוכרת נכון, מתקשרת דווקא ל"קטן", שנכתב בטעות בשגיאת כתיב.

צמר גפן:

כותנה, צמח תרבות ממשפחת החלמיתיים; זרעיו מכוסים סיבים רכים ושעירים....וכו'. Gossypium /
החומר המופק מהצמח הנ"ל. 3. מוך, סיבים מפורעים ומדובללים של כותנה, מנוקים ומחוטאים....

אחד ממיני "צמר הגפן" נזכר במשנה. (כלאים ז , ב)

כלומר, אם הבנתי נכון , אבן שושן אומר ש צמר הגפן הוא פשוט שם עתיק של (הצמח) כותנה ?

מילון,
דומני שיש כאן אי-הבנה, לא ברור לי אם שלך או של המקור שלך:
במונח המשנאי "צמר-גפן", שאין יודעים למה הוא מתייחס (כי בתקופת המשנה לא הכירו כותנה בארץ), משתמשים בעת החדשה לציון הכותנה. וזה עכש"מ (עד כמה שאני מבין) גם מה שאמרה שמיכי.

תהיתי:
מדוע הסוחר ממולח, בעוד שמחיר הסחורה מפולפל ?

צריך להיות קצת יותר חריף ממני כדי לענות על זה.

> עודד מתפלפל <

אולי מפני שקנית הסחורה במחיר מפולפל גורמת לנו לכאב בדומה לצריבת הפלפל את לשוננו.
אגב, הידעתם שבלשוננו אין תאי טעם המכוונים לטעם חריף? בשונה מטעם מתוק חמוץ או מלוח, המזון החריף מקבל את טעמו מפני שמגרה גירוי מכאיב את הקולטנים בלשון. הצריבה היא פשוט גירוי מכאיב.

סוחר ממולח, יכול להקרא גם מפולפל לטעמי (תרתי משמע...). הכל תלוי במי הדטבר - אמו הגאה של הסוחר הממולח, או הקונה הפוטנציאלי שאכל קש ע"י הסוחר המפולפל.

צריך להיות קצת יותר חריף ממני כדי לענות על זה.
עודד המתוק - זו טענה חסרת טעם, והחמצה מצד מי שהינו ממלח הארץ
< בועז מתחמץ.. (-: >

והיום חשבתי - מה מקור המילה חצב? האם הוא חוצב בסלע ולכן?

מקור השם חצב

כך שיערתי.
תודה !

<ולחשוב שאני חיה 34 שנים על האדמה הזאת ורק אתמול עלתה המחשבה במוחי>

שרון,
אבל זה בדיוק מה שיָפה!
תארי לך שאחרי גיל מסויים (5, או 18, או 30) היית מפסיקה לחשוב מחשבות חדשות, לשאול שאלות, לתהות... איזה מין חיים אלה?

משהו שקיבלתי באימייל עכשיו

מהיכן בא הביטוי "פעם שלישית גלידה" ?
הנה התשובה:
הרעיון הוא שבאנגלית אומרים בעת פגישה מקרית שניה "כשנפגש בשלישית אני
אצרח".
Third time I'll scream

לחכמי הדור שממש "הבינו" אנגלית זה נשמע כמו
Ice cream

וכך נולד הביטוי העברי המוכר

"פעם שלישית גלידה..."

לזכותם של אותם ידענים, הביטוי "פעם שלישית גלידה" צורף לסלנג העברי לפני
שנים רבות מאוד, תקופה בה השפה האנגלית לא הייתה שגורה בפי כל כמו היום.
(נכון, זה היה לפני עידן הטלויזיה ובטח שלפני עידן המחשב)

<מעניין אם זה אמיתי>

<מעניין אם זה אמיתי>
גם אם לא, זה נהדר! תודה אורית.

<נשמע הגיוני בסך הכל!>

בסרט ששכחתי את שמו, עם רוברטו בניני, הוא מארגן מקהלה בבית הכלא ששרה:
I scream, you scream, we all scream for ice-cream

נרדפי החוק של ג'ים ג'רמוש (עם טום וויטס וג'ון לורי)

<מעניין אם זה אמיתי>
מצטערת לחרב שמחות, אבל כנראה שזה לא - כאן
וכדוברת (גם) אנגלית, מעולם לא שמעתי ולא השתמשתי בביטוי. יש I'll scream if I see this again, אבל בביטוי Third time I'll scream לא נתקלתי אף פעם.

I scream, you scream, we all scream for ice-cream
זה שיר משנת 1928. באדיבות גוגל.

בבקשה- דחוף ביותר! מה מקור הביטוי 'בני בני איכה'? (הביטוי מופיע בסיפור של ש''י עגנון 'מעשה העז')?

אני לא בטוח שזה ביטוי.
איכה (Ayeka) היא מלה מקראית די נפוצה לשאול "איפה אתה", אבל הנוירון היחיד הפנוי במוח שלי מתקשה לזכור שהצירוף הופיע כביטוי.
נראה לי שזו פשוט לשון מקראית שמהדהדת אסוציאציה ליעקב ויוסף , לדוד ואבשלום וכו'.

"אייכה" לראשונה אמר אלוהים לאדם בגן עדן, לאחר אכילתו המפורסמת של הפרי האסור.
לגבי השימוש ב"אייכה" בהקשר של שכול (או שכול מדומה, במקרה יעקב ויוסף), אני לא סגורה על זה. ייתכן מאד שיוחנן צודק.

קחו משהו שיעזור לכם להכריע בסוגיה. מופיעים גם איכה (איך) וגם אייכה (איפה אתה).

search]איכה bible[/po].pl
(הכניסו את המילה 'איכה' במקום המתאים לצורך החיפוש. אני לא מצליחה להעביר את תוצאות החיפוש עצמו).

ובכן, לפי תוצאות החיפוש -- אייכה (במשמעות של "היכן אתה", שהיא גם המשמעות הרלוונטית ל"מעשה העז") מופיע בהקשר גן העדן, ולא בהקשר האבות השוכלים את בניהם.
יעל, את גדולה. כבר הרבה זמן חיפשתי אתר כזה.

כבר הרבה זמן חיפשתי אתר כזה. סמדר, אז למה לא אמרת?

שירת הברבור - בהשאלה זה רגע שיא לפני מוות כלשהו, את זה אני יודעת.
אבל היום פתאום תהיתי: האם ברבורים באמת שרים לפני שהם מתים? ואם כן, איך זה נשמע? ואיך הקול שלהם כשהם לא שרים?

(מייק?)

שירת הברבור
Swan Song
There is a legend that swans sing an exquisitely beautiful song just before dying. There's no truth to it, but that's the legend and the origin of the phrase. The phrase swan song dates to 1831, although English language literary allusions to the legend date back to Chaucer, c. 1374. (And the association of swans and singing is even older, stemming from Greek myth.)

במציאות שירת הברבור היא לא משהו להתפאר בו...

הסתבר לי מקור הביטוי "פיל לבן".
מלך תיאלנד, כשהיה רוצה לרושש את אחד האצילים, היה נותן לו במתנה פיל לבן. פיל לבן על פי המסורת שם הוא מקודש, וצריך לבנות לו בית מיוחד, להאכיל אותו מעדנים, להוציא עליו הון תועפות, ומצד שני אסור להשתמש בו או להפטר ממנו.

אז מה מקורו של ה סנדוויץ' הזה....??

<רק 'איזה חול' מצאתי בו>

I am sure that it is fairly well known but it bears mentioning, it was Lord Sandwich who reputedly placed a slice of salt beef between two slices of bread (accounts say the bread was toasted) whilst at the gambling tables and thus was born the term 'sandwich'
from http://www.norfolkcoast.co.uk/[po]pt rectorofwiveton[/po].htm

מה זה..אנגלית?! (אחינועם ניני/פרנויה)

את אומרת שזה על שם האיש שהמציא את הסנדוויץ' הראשון??

אורית, קחי תרגום חופשי בחינם.
הלורד סנדוויץ' היה עסוק (בהימורים) מכדי לאכול ארוחת צהריים כראוי ללורד אנגלי. לכן משרתיו הכנועים לקחו
שתי פרוסות לחם, שמו ביניהן חתיכת בשר והביאו לו אל שולחן ההימורים. והשאר היסטוריה!

חן חן, לך ולרינת
@}

<הולכת לאכול משהו...>

מהו מקור הביטוי שקדי-מרק?

לסקרן שלום
אני לא ממש יודע את התשובה המלאה אבל אני יודע
שזה קשור איכשהו לזה שפעם היו מייצרים שקדי מרק
בסין ,קראו לזה צ'ו מיין או שם דומה וזו ההתחלה.
את ההמשך אני לא זוכר אבל זה כתוב איפשהו.

מהו מקור הביטוי שקדי-מרק?
אני יודעת שיש ביטוי מקביל באידיש. מהיכן הגיע לשם? תעלומה.