בלבוסטע, הרחבה:
יש הרבה דברים שאפשר לעשות. העיקרון המרכזי הוא להסכים ללמוד לקחת אחריות על הילדה הקטנה שבפנים שמרגישה חסרת ערך, לא מוגנת, שמבחינתה מי שאוהב הוא גם מי שמתעלל ובעצם אהבה = פגיעה. אין אהבה ללא תנאי, יש מחיר שצריך לשלם על אהבה והוא להסכים להיות קורבן להתעללות. ללמוד ערך עצמי ולדאוג לילדה הפנימית זה מסע של הרבה נשים (וגברים), אבל כשזה מגיע למקום כל כך קיצוני כמו לחוות אלימות במשפחה, כנראה יש בסיס לחוויה הזו שקשור עמוק בילדות, בטראומות ילדות, בהורים שלא היו מספיק הורים, לא מספיק מגינים, לא מספיק מכילים, ואולי גם מתעללים בעצמם או חוו התעללות בעצמם. לכן זה לא מספיק להיפרד מבן זוג מתעלל, כי הטראומות מהילדות עדיין שם, וכל מה שגרם לך לבחור מלכתחילה באיש הזה עדיין בתוכך, לכן את עדיין מתגעגעת אליו, האשה שבך יודעת בשכל שזה לא טוב, שזה לא מה שהיא רוצה, לא לעצמה ולא לילדיה. אבל הילדה רק רוצה שיאהבו אותה ויכילו אותה, וזה המקום שהיא קיבלה את זה ומבחינתה היא מוכנה להקריב את הקורבן של לחוות התעללות ואהבה ביחד מאשר לא לקבל בכלל אהבה.
למרות כל הכאב הזה, אפשר ללמוד להיות הורה טוב לעצמך, לדעת לטפל בילדה הזו שבפנים מתוך אהבה ללא תנאי, וללמד אותה שבכלל יש דבר כזה. מתוך זה, נכנסים אנשים אחרים לחיים, וגם זוגיות מיטיבה ובריאה, אבל זה לוקח זמן.
אז דבר ראשון אל תתיאשי שאת שנה וחצי אחרי ועדיין מתגעגעת ומרגישה בחושך - זה הכי טבעי בעולם. אבל כל עוד את זוכרת שהמטרה שלך היא לא רק לברוח מהתעללות אלא גם לברוא לעצמך מצב שעדיין לא חווית מעולם - אהבה אמיתית, בריאה, מיטיבה; שהמטרה שלך היא לרפא את הילדה הפגועה שבתוכך, ודרך כך גם לדעת להכיל יותר את ילדייך שנפגעו מהתעללות, ולתת גם להם תחושה של הגנה וערך עצמי - אז תראי שיש לך אופק ויש לך דרך, ואת יכולה להרים ראש כי יש צעדים שאפשר לעשות.
- ללכת לטיפול, אצל מישהי סופר מקצועית שקיבלת עליה המלצות. יש ערך רב למי שלמדה פסיכולוגיה, כי שם מלמדים להחזיק טיפול בצורה מקצועית וברורה, אבל הייתי ממליצה על טיפול שיותר נוגע בשינוי דפוסים ואמונות, כמו טיפול אנרגטי, NLP, עבודה על הילד הפנימי ועוד. יש מטפלות אנרגטיות שגם למדו פסיכולוגיה, בקיצור הייתי מחפשת מישהי מנוסה שמשלבת בין השניים, פסיכולוגי בשביל המקצועיות, ואנרגטי כי זה עובד מהר ופותח שערים למודעות ולבריאת מציאות אחרת. יכולה להמליץ לך על מישהי מאד מקצועית שמקבלת בירושלים אם זה מעניין לך, אם לא, אני בטוחה שתקבלי עוד המלצות כאן באתר או בכלל.
בכל אופן מאד מאד חשוב ללכת לטיפול. כי בזמן שאין הורה פנימי מתפקד ואף פעם לא היה מודל להורה כזה צריך מישהו שיחזיק את התפקיד הזה בשבילך במידה מסוימת ואפילו ילמד אותך איך להיות ההורה שלך עצמך. לכן חשוב לבחור במישהי מאד מקצועית שיש בה הרבה חמלה. ולא לוותר לעצמך על טיפול, לא מסיבות של זמן ולא של כסף או של מה יגידו ומה זה אומר עלי. כי בעצם כל ההתנגדויות האלה זה ביטוי לתחושת חוסר ערך ושלא מגיע לי שיטפלו בי ולא מגיע לי לטפל בעצמי כמו שצריך.
- מעגל החברים. איזה מין אנשים מקיפים אותך, אם בכלל? האם את לגמרי לבד עכשיו אחרי שהתגרשת? האם יש לך חברות קרובות? האם יש לך על מי לסמוך? עם מי לצאת? עם מי לקשקש בטלפון? האם האנשים האלה מסתכלים עלייך בעיניים טובות, בהערכה, בפרגון, או שהם מקטינים אותך, מרעילים, שואבים ממך כוחות, גורמים לך להרגיש לא שווה?
חשוב להשתדל להקיף את עצמך באנשים שמרימים אותך, שמרגישים אלייך הערכה. ולהיפרד לאט לאט מאלה שלא עושים לך טוב. גם להגדיל את המעגל החברתי מאד עוזר אחרי פרידה. להכיר חברים של חברים, לחדש קשרים עם אנשים שאהבת והזמן הרחיק, ללכת למקומות שמעניינים אותך ויש שם אנשים בראש שלך. אם קשה לך להכיר אפשר להצטרף לקבוצה שעוסקת במשהו מעניין, כמו קבוצת מדיטציה, קבוצת ציור וכו'. אני לא מתמצאת אבל לדעתי יש גם קבוצות תמיכה לנשים שעברו אלימות במשפחה. אפשר להתנדב במקום שמדבר אלייך לשעה-שעתיים בשבוע. השורה התחתונה היא להרגיש פעילה, שהגבולות שלך מתרחבים ולהקיף את עצמך באנשים שאפשר לסמוך עליהם, להיתמך על ידם ולהרגיש שהם אוהבים אותך. כמובן שאם קשה לך חברתית מכל מיני סיבות אז זה מסע וצריך לבנות את זה צעד צעד, אבל אפילו חברה אחת טובה וקרובה זה אוצר שאין כמוהו.
- להיות במקומות שמרגיעים וממלאים אותך באנרגיה טובה, כמו הים, לטייל בטבע, לשבת בבית קפה יפה ונעים ולהתפנק באיזה קרואסון שוקולד, לקנות לעצמך צמיד יפה. לפנק את עצמך, אפילו לחזר אחרי עצמך, להראות לעצמך טוב, אהבה. זה לא צריך להיות יקר או הרבה זמן, אבל להיות קשובה לעצמך ולצרכים הקטנים האלה. מה בא לי ללבוש היום? איזה צבע ישמח אותי? אולי מתחשק לי לעשות טיול קצר לראות את השקיעה? היום אני אכין לעצמי משהו טעים ומזין לאכול. לעשות דברים שאת אוהבת, לשמוע מוזיקה שאת אוהבת, בגדים שאת אוהבת, לעסוק בתחביבים שהיו לך פעם או לגלות תחביבים חדשים. אם זה נראה יותר מדי, תתחילי במה שמרגיש הכי פשוט וקל. לא צריך הכל בבת אחת.
אני יכולה להמשיך, אבל זה נראה לי מספיק בתור בתחלה. בעיקר אני מבקשת ממך לזכור, שעשית צעד ענקי וטוב למען עצמך וילדייך, ואני בטוחה שזה גזל ממך הרבה כוחות, ואת רוצה כבר לנוח מכל זה. אבל כדי לשנות דברים מהיסוד צריך נשימה של מרתון, סבלנות של מרתון. אז תראי איך את שומרת את האנרגיות שלך לטווח הארוך.
חשבתי האתר לא פעיל
:(:(