לימודים באופן טבעי

אני אמא לשלושה. הבכור בן שמונה, אובחן בזמנו בהפרעה אוטיסטית, השני בן שנתיים וחצי והשלישי בן חדשיים. חינוך ביתי החל אצלנו לפני שנתיים. אנו גרים בהרצליה בסביבה שהולכת למסגרות גן, ובית-ספר.עם בחירתי, לחנך את ילדיי בבית, התחייבתי לשנות את הסביבה לגירויים המתאימים לכל ילד. הקושי הגדול שלי הנו, חוסר הפידפק המילולי מצד בני הבכור. אני משקיעה בהתבוננות ובהקשבה ומחזקת את המקומות אליהם נמשך בני. אני רואה כיצד הבאת גירוי חדש פותחת בפניו צוהר התענינות, אך לא תמיד יש לי מושג מה נקלט ולאן להתקדם, לפעמים המצב לוט בערפל. מתוך כך, לימוד הקריאה נעשה ע"י מגוון רחב של אופציות למידה כמו: כתיבת מילים והדבקתם על גבי חפצים בבית, הפרדת אותיות והרכבת מילים, חלוקת הניקוד לצלילים וצבעים כדי לאפשר קריאה ספונטנית ולא רק עפ"י זכרון של מילה ספוריאדית. החלטתי לכתוב בדף זה, בתקווה להכיר ולשמוע מהורים לילד עם קושי בתקשורת, שעושים חינוך ביתי וצלחו את שלב הקריאה/ חשבון בסיסי. ובכלל מי שרוצה להתייחס מוזמן בברכה.

היום ב-YNET: מי מלמד ילדים לדבר

אנונימי

כל החיים ומוסט אוף דה טיים,כולנו חשופים ללמידה ,ואנחנו מתקדמים אל הרגע הבא עם מה שהטמענו עד פה,ומפה ..
הלאה כל הזמן להתרגש,לחוות,לעבד ולהודות על היכולת (זה ממש לא מובן מאליו)אז בהנאה ובאהבה

סתם קישקשתי לי מן הבהרה

קראתי את המאמר שהמליצה עליו אמא של יונת. מאמר נחמד.
רכישת הדיבור של ילדים היא דבר מופלא ומרתק. אחת התופעות היא שיש ילדים שאומרים רק שתיים - שלוש מילים, למרות העובדה שהם מבינים כל מה שאומרים להם, ובוקר אחד הם קמים ומדברים. מה קרה? האם בא מלאך בלילה ולימדם?
הלן קלר הסופרת החירשת - אילמת, מספרת שמורתה היתה מתופפת על ידה מילים בשפה של חירשים - אילמים והיא היתה חוזרת על התיפוף בלי להבין את המשמעות עד שיום אחד הבזיק בה הקשר בין המילה לחפץ שהמורה שמה בידה השנייה והבינה בבת אחת את הקשר של המילים לחפצים וכמובן אח"כ גם בהקשר רחב יותר.
כך קורה גם לילדים שמתחילים לדבר בבת אחת, המילים כבר היו ידועות להם ופתאום היה ה"קליק" שנתן להן משמעות לצורך דיבור אקטיבי.
מדובר בילדים רגילים שאין להם בעיות תקשורת.
יש גם הרבה ילדים שלומדים לקרוא בעצמם בלי שמישהו ילמדם באופן מסודר.
שגית רז
אמנם החלטת לטפל בעצמך בנך, אבך אל תוותרי על ייעוץ של קלינאית תקשורת.

אני יודעת...
"לא צריך לדאוג"...זה יבוא לבד מתי שזה יבוא...
ובכל זאת,כמה שאלות,בעיקר לאימהות בחינוך ביתי,שכבר עברו את שלב הגדילה הזה:

בתנו בת 7.5 , היתה בכתה א בחינוך וולדורף ושם בכלל לא התחילו ללמד לכתוב/לקרוא,רק ציורים של צורות,אותיות ומילים שלמות (אמא,,אמת,אהבה,אדמה)
עכשיו אנחנו בחינוך ביתי,אחרי שעברנו לגור במקום אחר ורחוק.
כביכול,אין את הלחץ של ההשוואה עם אחרים שכבר כן יודעים,כי היא הרי לא הולכת לביה"ס (זה היה אחד השיקולים לחינוך ביתי,כי כאן אין ביה"ס אנתרופוסופי וטוב שכך,ואם היתה הולכת לביה"ס רגיל,היתה חווה פער גדול,ולא רצינו שתילחץ ממנו,במיוחד לא כשברקע מעבר לחיים חדשים,במקום חדש
וגם כך כל שגרה היציבה והבטוחה השתנתה.)
עכשיו,כשאנחנו בחינוך ביתי,זה הדבר הכי טוב שיכול היה לקרות,לכולנו, ובאמת טוב.
אבל מה? לאמא יש חששות והתלבטויות איך להתמודד עם הרתיעה שיש לבת להתעסק עם הנושא (כתיבה/קריאה).
האם באמת באמת לכולם ז בא לבד? לא יכול להיות שהיא צריכה קצת עזרה/דחיפה ללמידה יותר שיטתית מאשר חיי החינוך הביתי החופשי שאנחנו חיים?
בגלל שיש לה קצת אנטי,אני מעדיפה לא ללמד בכלל בכלל. האם ז נכון?
אני מזמנת לה קצת גירויים,כמו משחקי למידה במחשב,והיא די נהניית,אבל לא ברובד של למידה ממש.
אל תגידו לי לא לדאוג. הסיסמא הזו חרותה אצלי איפשהוא במוח,אבל אני מחפשת תשובה מהלב ומהבטן,לא מהמוח.
אם מבשלים/אופים והיא רוצה איזה תבלין,היא תתאמץ לקרוא(אולי כי היא כבר מכירה ויודעת...) ותביא את התבלין הנכון,אבל לקרוא את המתכון מהדף,או לקרוא מכתב שסבתא שלחה לה-זה כבר יותר מדי בשבילה.
בדר"כ אני מתעקשת לא להגיד לה/לקרוא במקומה אלא לעודד אותה לקרוא,הבעיה שזה לא קורה.
למשל:עם המתכון-היא התעקשה שאני אקרא ואומר לה אילו חומרים צריך לשים ולא הסכמתי. הצעתי לה שתי אפשרויות: או שהיא תקרא ואני אעזור לה לקרוא(מילה היא,מילה אני...) או שאני אכין לבד את הבצק(בלי לומר לה מה צריך לשים)והיא רק תעשה את צורות העוגיות.
לצערי היא בחרה באופצי השניה וויתרה על הכנת הבצק. (מה עשיתי???)
עצות בבקשה,ומהלב!

עצה- להניח באופן גורף ומוחלט!
ללכת עם מה שהיא מבקשת.

דוגמא מחיינו?- כשניסיתי לכוון את לילה בעדינות לכיוון קריאת ספר לפני כשנה וחצי (היום 9וחצי) ראיתי מולי ילדה שמנסה לרצות אותי ועושה מתוך תחושת טירחה וליאות. אז עזבתי. וגם היא.
כעבור כמה חודשים היא מצאה אצל המורה שלה לפיסול ספר על אילוף כלבים. ספר למבוגרים כתוב בלי ניקוד כמובן, קטן וצפוף בלי תמונות וגירויים אחרים, בן 200 עמודים.
היא שקעה בו ומדי פעם כשנתקלה בקטע מעניין נהגה לקרוא לי בקול ואז היתה לי ההזדמנות להתפעל ביני לביני מהמיומנות הקולחת... ולשאול את עצמי בשקט -איך ומתי זה קרה....?
המשכתי לא להתערב ולבקשתה אחרי שמיצתה את ספר האילוף - הלכנו לספרייה והיא התעקשה שאניח לה לחטט לבד במדפי הספרים.
שמחתי על ההזדמנות לשבת ולא לעשות .
היא השתלטה על מנוי הספרייה שלי כך שניתן לצפות בנו פעם בשבוע נושאות ערימות של ספרים בדרכינו לבית-אריאלה.
בינתיים היא חיסלה את כל-מיכאל אנדה ומקושינסקי ואלכסנדר לויד ואורסולה לה-גווין וג"רלד דארל ועוד...
דבר קטן אך גדול- אחרי שקראה את "הסיפור שאינו נגמר" צפתה בסרט . מאוד התאכזבה מהסרט ואמרה- "מזל שקראתי קודם את הספר". ואף הוסיפה לעצמה כלל-
קודם לקרוא ואחר כך - הסרט.
ועוד אמרה לי- "אמא, אי אפשר בכלל להשוות- כשקוראים , זה אמיתי לגמרי. בסרט זה פחות.
זה האחרון- משפט שאני שומרת לרגעים שצריך ניחומים...

יש לי עוד סיפור על איך שהיא מתנהלת עם עולם המספרים במיוחד מאז שאני פרשתי ממנו (מעולם המספרים ) והנחתי לה לברוא בעצמה את האינטימיות אתו.

הרבה ילדים בני 7.5 עדיין לא מסוגלים לקרוא מתכון או מכתב. זה לא חריג בכלל,במיוחד אם למדה קודם בבי"ס שבו לא מלמדים את זה.

הבת שלי למדה בבית הספר הדמוקרטי ובכיתה א' לא רצתה ללמוד קריאה-כתיבה בכלל. ברוח בית הספר, החלטנו שלא להתרגש מזה. אחרי כמה חודשים היא התחברה עם ילדה גדולה ממנה ובמהלך החברות נהייתה מתוסכלת שהחברה יודעת קרוא וכתוב והיא לא - זה הפריע לה במשחקים. היא ביקשה מהחברה ללמד אותה "צ'יק צ'ק" (כדי לא לבזבז זמן משחקים יקר...). תוך בערך 4-5 ימים הן תרגלו ביחד את הכתיבה והקריאה. היום הבת שלי בכיתה ז', והיא קוראת וכותבת לא פחות טוב (אולי יותר טוב) מה"מקובל" בגילה. מה אני אומרת בעצם - שהמוטיבציה חייבת לבוא מתוך הילד. משהו פנימי צריך להניע אותו לשם. הניסיון שלך עם העוגיות היה מבוסס על רעיון יפה, אבל המוטיבציה נבעה ממך, וזה, כנראה, לא עובד. במיוחד עם ילדים שההורים שלהם (כך נשמע לי, שאתם כמונו??) העבירו להם מסר שדברים לא מתנהלים בכפייה, כי אם מתוך רצון פנימי.

כולה בת 7.5 , היא תקרא. ואם זה יהיה מדאיג ובעייתי גם עוד שנתיים, אז תוכלי לטפל בזה אז.
לא כל הילדים מוכנים בדיוק באותו גיל, בחינוך האנתרופוסופי כידוע לך היא בוודאי לא קיבלה עידוד או דחיפה לקרוא ולכתוב כבר, ואפשר להניח לזה. מכירה ילדים שהתחילו לקרוא ולכתוב בגיל 8-9. הבעיה היחידה שנוצרה אצלם זה אם לחצו עליהם וההשוואות לילדים אחרים. טוב שאתם בחינוך ביתי.
כתבת שטוב שאין בסביבתכם חינוך אנתרופוסופי ולא הבנתי את המשפט, הרי גם אם היה יכולת עדיין לא לשלוח לשם ולהיות בחינוך ביתי, לא?

רוקדת לאור ירח שלום,

כן,יש לי לא מעט התנגדויות לחינוך האנתרופוסופי.
יחד עם זאת יש גם הרבה דברים שכן התחברתי אליהם.
את יכולה לקרוא בדף שלי :_חיים חדשים במדבר 2 אני כותבת מדי פעם משהו...
(מעניין שדווקא הלילה כתבתי משהו שלילי על האנתרופוסופיה פעם ראשונה...)

לעזוב אותה זאת בעיני העצה הטובה ביותר .
במקביל אפשר וכדאי להקריא לה ספרים מרתקים ומעניינים בהמשכים משהו שיגרום לה להרגיש שבספרים יש משהו מעניין .

הי נעמה, אני ממש מסכימה עם אילה. לעזוב אותה ובלי קשר, לקרוא לה ספרים שהיא תאהב. אני גם מאוד מזדהה עם הטעות שעשית כשלחצת עליה לקרוא את המתכון. גם אני עשיתי דברים דומים עם הבן הגדול שלי ומרוב שהוא קלט את הלחץ שלי הוא עזב את כל נושא הקריאה לשנה בערך עד שחזר מיוזמתו. היום הוא בן שבע וחצי ועדיין לא יכול לקרוא ספר אך עסוק כל הזמן בנסיונות קריאה של תויות של מוצרי מזון, שלטים בדרך וכו'. זה פשוט יגיע.

תודה לכל מי שענתה
""זה פשוט יגיע"... - אשמח לשמוע על ילדים ש"זה פשוט הגיע" להם, ואיך...
(ושאמא שלהם עשתה אותן טעויות כמוני...)

אשמח לשמוע על ילדים ש"זה פשוט הגיע" להם, ואיך...
אצל הבת שלי זה היה ככה.
משום מה, רוב הילדים שאני מכירה לא קראו במיומנות רבה יותר מבתך בגיל 7.5. אם תבדקי טוב טוב, גם ילדים שהולכים לבית ספר רגיל קוראים ברמה דומה למה שאת מתארת.
כדאי לזכור שהיכולת לקרוא ויותר מכך לקרוא טקסטים ארוכים ומורכבים - ולהבין אותם - היא מיומנות מורכבת שנרכשת בתהליך איטי.
כמו שלא כדאי להאיץ בילד שילך טרם זמנו, כך גם לא כדאי להאיץ בילד שיקרא.
לכל זמן, ועת לכל חפץ...

פרסמנו באתר לעמ את שיר הקושיות באופן שקל מאד ללמוד מזה את השיר (לקראת ליל הסדר הממשמש ובא), וגם לתרגל קריאה.
אתם מוזמנים להכנס ולהנות.
למותר לציין שיערה אחראית על הציורים היפים.
חג שמח

קישור לסיפור שדובר כאן מעשה בפא סוףית של אלתרמן שמספר אבשלום קור
http://www.youtube.com/watch?v=xSQofw731G8

לא יודעת אם זה דף מתאים או שאולי עדיף לפתוח דף נפרד. אני פונה להורים לילדים הגדולים יותר בחינוך ביתי. הייתי רוצה לשמוע המלצות למקורות מידע טובים בכל תחום שהוא שעזרו לכם כמקורות מידע והעשרה. ספרים, סרטים, אתרי אינטרנט או כל דבר/ מקום אחר. חיפשתי הרבה באתר ומצאתי שבעיקר מדברים פה על הילדים הקטנים יותר. חושבת שיהיה נחמד אם נחלוק פה מידע.

מלבד ויקיפדיה וגוגל, בכל תחום יש אתרים אחרים.

לרון שלום יש המון קישורים לכל מיני אתרים לימודים שאני פרסמתי סתם כיוון
בריינפופ- אתר נפלא וידודתי למשתמש
אונברכיתה
אם את מעונינת ממש בחומר לימודי הכנסי לפורום הגדול של המורים יש שם אין סוף חומר
אם את רוצה עוד כתבי לי בדף שלי ואשלח לך קישורים