לידה נרתיקית לאחר קיסרי או בקיצור: לנל"ק. באנגלית: VBAC) Vaginal Birth After Cesarean)
לידה נרתיקית לאחר קיסרי, היא קודם כל לידה רגילה. לא לידה בסיכון גבוה, ובדרך כלל, יותר בטוחה מאשר בחירה מראש בקיסרי נוסף (באין אינדיקציות ספציפיות לקיסרי).
בכל זאת, ישנם כמה דברים שכדאי לשים אליהם לב, כדי לא להפוך את הלידה ללידה בסיכון גבוה וגם כי אחרי הלידה ההתערבותית הקודמת, בדרך כלל היולדת מחפשת במיוחד חוויה טובה (ובטוחה). היא כבר יודעת מה לא. עכשיו צריך למצוא מה כן.
חשוב לדעת ולהבין את הגורמים לקיסרי הקודם. האם אלו גורמים אקראיים או שיתכן שיחזרו על עצמם? האם הקיסרי היה מחויב המציאות, או שמא תולדה של ניהול לידה התערבותי? איפה אני בתוך כל זה? איך אני מרגישה עם מה שהיה? מהם הפחדים שלי?
אחד הפחדים הגדולים (בעיקר של מתנגדי הלנל"ק) הוא קרע ברחם. מסתבר, שזה בעיקר מיתוס. הסיכון לקרע אמיתי ומסכן חיים ברחם גדל בלנל"ק רק במעט. הסיכון לכך שתהיה סיבה כלשהי, אחרת, לקיסרי (בכל לידה) גדול פי 7. הסיכון לצניחת חבל הטבור ולשליית פתח, גדול יותר מהסיכון לקרע ברחם, ואלו הם אירועים נדירים למדי. ישנו ציטוט האומר שהסיכון שהרופא שלך יהיה מתחזה, גדול פי 6 מהסיכון לקרע ברחם. ראו גם כאן
ישנה סבירות ל"חלונות" ? קרעים קטנים, שמעלים את הסטטיסטיקה של קרעים ברחם (לעיתים קרובות אין במחקר הבחנה בין חלונות לקרע ממשי), אבל הם חסרי משמעות לחלוטין ואינם מזיקים או מסכנים את האם או את העובר. יש לציין שהסיכון לקרע ברחם קיים כבר במהלך ההיריון, וקרע עלול להיווצר (באופן נדיר) ללא קשר לאופן הלידה. גם בניתוח.
נקודה חשובה במיוחד היא העובדה שזירוז כימי, במיוחד באמצעות ג'ל פרוסטגלנדין, אך גם באמצעים אחרים, מעלה משמעותית את הסיכון לקרע.
בלנל"ק כדאי מאד להימנע מזירוז, ואם ישנו צורך ובוחרים לזרז, הלידה הופכת ללידה בסיכון גבוה ויש לנטר אותה באופן רציף (באמצעות מכשירים או מוטב בנוכחות איש מקצוע שיוכל לאבחן מצבים חריגים).
כמו כן, כדאי להימנע משימוש בשמן נר הלילה, שלעיתים ממליצים להשתמש בו בסוף ההיריון על מנת לרכך את צוואר הרחם, כיוון שהוא עשוי להחליש את הצלקת.
סכנה נוספת בהריון לאחר קיסרי, הוא השתרשות השליה על הצלקת או כשליית פתח (נפוץ יותר לאחר קיסרי). שליית פתח מלאה היא אינדיקציה ברורה לניתוח קיסרי. שליה על הצלקת עלולה להיות נעוצה ? כלומר, לא להיפרד מהרחם בשלב השלישי של הלידה, ו/או ליצור דימום יתר. מצבים אלו, הופכים את הלידה ללידה בסיכון גבוה.
אם כך, המטרה היא להימנע מזירוז. הדרך הטובה ביותר לכך, לדעתי, היא להמנע מלהיכנס ל"מפל ההתערבויות", שלעיתים קרובות כולל זירוז בשלב זה או אחר. לידה פיזיולוגית היא בטוחה יותר. במיוחד בלנל"ק.
כשמדברים על "מפל ההתערבויות", רבים חושבים על אפידורל. זה נכון, אבל מפל ההתערבויות מתחיל עוד הרבה קודם: חיבור רציף או לסירוגין למוניטור, אינפוזיה, בדיקות ואגינליות מרובות, מניעת תנועה, כניסת אנשים שונים לחדר ולעיתים עצם המעבר לבית חולים (ועוד) ? כולם מפריעים למהלך הטבעי של הלידה, מגדילים את הכאב (ולכן את הסיכוי לצורך/רצון באפידורל) ואת הסיכון לעיכוב בלידה אשר בשילוב עם נהלים קשיחים של בתי החולים (עקומת פרידמן), מוליד את הצורך בזירוז. מצד שני, תמיכה, תנועה, מים, הקשבה לגוף ותחושת בטחון (ועוד) מקטינים את הכאב ומגדילים את הסיכוי ללידה טובה ובריאה.
הכנות ללנל"ק
מרבית ההכנות ללנל"ק מתאימות להכנה לכל לידה, אך בלנל"ק מקבלות משנה תוקף, כי רצוי לתת לגוף תנאים אופטימליים.חיזוק הצלקת: עוד לפני תחילת ההיריון, וכן במהלכו, מומלץ לשתות חליטה של תה עלי פטל וסרפד ביחד, כי יש להם השפעה סינרגטית (להשיג בפארמים למיניהם, בשקיות עלים נפרדות, ולערבב). חופן תה מעורבב על ליטר וחצי-שניים של מים, לשתייה במשך היום יבטיחו צריכת נוזלים מספקת עם הערך המוסף של הצמחים (ברזל וויטמינים נוספים, וכן חיזוק וכוונון שרירי הרחם). ישנן גם המלצות לקחת תוסף ויטמין E (400 יחב"ל. לא יותר) וויטמין C. המלצות אלו ונוספות במדור The Art of Midwifery של ה-Eתון של Midwifery today: (מומלץ לקרוא גם את ההמשך, העוסק בנושא לנל"ק, או בלעז: VBAC).
חיזוק והגמשת הגוף: מומלץ מאד להכין את הגוף למאמץ הגדול שיעבור עליו בלידה. כל לידה. פעילות גופנית מתונה כגון שחייה או הליכה יתאימו לכך. אני ממליצה במיוחד על יוגה לפני ובמהלך ההיריון. מעבר לחיזוק והגמשה, ביוגה לומדים להרפות, ולנשום היטב. כמו כן, היוגה עוזרת מאד בהתמודדות עם מכאובי ההיריון השונים, ומשפרת את בריאות הגוף (וההיריון).
בסעיף זה, נכלל גם שימוש באפי-נו, או בשמו העברי: חתכל'ס. חבל למנוע חתך אחד (בבטן) רק כדי למצוא את עצמנו מחלימות מחתך (או קרע) אחר (בפרינאום, חיץ הנקבים). עיסוי פרינאום ידני, או מוטב, שימוש באפי נו, מגדילים משמעותית את הסיכוי ללידה שלמה, ללא קרעים (גם תנוחת הלידה ואופן ניהול הלידה משמעותיים). לדעתי ? שווה את המאמץ ואת ההשקעה הכספית.
תרגול שרירי רצפת האגן (קגל), חשוב לכל אישה, ולהריוניות במיוחד.
שושנה גולדבאום, ממשגב לדך לשעבר, ממליצה לבצע משבוע 37 מספר תרגולים. זאת בהנחה שהעובר כבר נמצא במצג ראש (ואם לא ? יש דרכים לעודד אותו להתהפך!). היא ממליצה לבצע סיבובי אגן כל 20 ד', כדי לעודד התבססות הראש באגן, וכן לקיים יחסי מין, ארוכים ויסודיים, 3 פעמים ביום, כדי להקטין את הסיכוי להריון עודף, שבו לעיתים משתמשים בזירוז להשראת לידה (הערת ביניים: כל נושא ההריון העודף שנוי במחלוקת. מומלץ לקרוא על הנושא ולגבש דעה אישית. הנושא חורג מתחום מאמר זה. בכל מקרה, הנוהל המקובל הוא לא לאפשר הריונות מעבר ל-42 שבועות. מוטב לא להגיע לצורך להתעמת עם הנוהל...). רובנו נמצא את ההמלצות הללו לא ממש מעשיות (שבוע 37, זוכרים? שלב של פילה מצויה...) אבל ניתן לשאוף לכיוון ולבצע כפי יכולתנו.
הכנת הראש: ידע הוא כוח, והזמן לצבור את הידע הזה הוא לפני הלידה ? במהלך ההיריון או קודם לכן. ככל שנדע יותר על הלידה, על התערבויות אפשריות ומה האלטרנטיבות שלהן, על מהלך לידה נורמאלי, ועל מה שחורג מכך, נדע לבצע בחירות מושכלות בזמן אמת. לא ניתן ללמוד את הנושא תוך כדי. לא תמיד ניתן לסמוך על דברי הרופאים, המייצגים גישה מסוימת, וחשוב להכיר את הנושאים הללו גם מגישות אחרות, כדי לדעת מה רוצים. חיפוש המלה VBAC ברשת האינטרנט ידוג הרבה מידע, בעיקר באנגלית. כדאי לקרוא גם על נושאים אחרים הקשורים ללידה.
מצד שני, לידה היא תהליך שבו ההיגיון והרציונאליות צריכים להיות מונחים בצד. ההורמונים המופרשים בעת חשיבה לוגית, הגיונית, מפריעים למהלך הלידה התקין. אסרטיביות והגיון צריכים להישאר מחוץ לאתר הלידה (או אצל המלווים). בלידה צריכים לפעול אינסטינקטים קדומים והקשבה לתחושות ואינטואיציות. לכן, הידע צריך להפוך לאינטואיטיבי. הדרך לעשות זאת, היא תרגול. לכן, לא מספיק לקרוא על נשימות ולהבין ? צריך לתרגל נשימות עד שהן הופכות לטבע שני.
במסגרת ההכנה כדאי לחשוב על דרכים לא כימיות לשיכוך הכאב. ישנם מקורות מידע רבים לנושא זה, עם עצות רבות וטובות. העיקריות ביניהן הן מת"ת ? מים, תנועה ותמיכה, אבל ישנן עוד דרכים רבות ואמצעים רבים. כדאי להכין רשימה של אמצעי התמודדות, כדי שניתן יהיה "לשלוף" משהו כל פעם שהקודם מיצה את עצמו. מעין "ארגז כלים להתמודדות עם הכאב בלידה" (ניתן להעזר ב-ארגז כלים ללידה).
לעיתים, חלק מההכנה הרגשית, כוללת בדיקת האמונה שלנו ביכולת של האישה ללדת. אמונה שלמה בגוף שלי ובטחון בפעולתו התקינה, ללא חשש מאגן צר מדי (שהוא ברוב רובם של המקרים תוצאה של חוסר סבלנות של הצוות הרפואי ורק לעיתים רחוקות קשור לרוחב האגן האמיתי) או פגמים אחרים. אישה נועדה ללדת, והמין האנושי היה נכחד לו נשים רבות כל כך (בימינו, שיעור הניתוחים הקיסריים בארץ, עומד על 20%-25% מהלידות!) לא היו יכולות ללדת בכוחות עצמן.
כדאי לפנות לבית החולים בו נותחת, ולבקש את רשומות הניתוח. את זכאית לכך על פי חוק, וניתן ללמוד מכך רבות.
ניתן, וגם מומלץ, לבצע רענון הכנה ללידה, באוריינטצית לנל"ק, למשל ע"י שושנה גולדבאום. כמו כן, ישנן סדנאות להכנה רגשית או רוחנית ללידה, שמי שמרגישה צורך יכולה לעבור.
לנל"ק של תינוק גדול
מה קורה עם תינוק גדול (הערכת משקל של 4 קילו+) בלידת לנל'ק? הרופא ממליץ על קיסרי אם העובר לא יוולד עד שבוע 38 .
אם פי 3:
יולדים בבית...
אין לי תשובות טובות. החשש מיחס בית החולים ללנל"ק כאל לידה בסיכון גבוה הוא אחד השיקולים המרכזיים שלי בבחירה בלידת בית.
אם זו בחורה אסרטיבית, שיודעת קצת על לידה ועל מה שהיא רוצה - היא יכולה להתנגד לקיסרי (לא יכולים לעשות ללא חתימתה, אם לא מדובר על מצב חירום). הבעיה: אם היא לא פוגשת דווקא באנשים תומכים, עשויים להפחיד אותה עד לכניעתה. כמו כן, צוות לחוץ, לא ממש מועיל להתקדמות טובה של לידה ללא סיבוכים. כדאי מאוד לחפש בית חולים ידידותי יותר, גמיש יותר. אם איזור הצפון בא בחשבון, הייתי שוקלת את האנגלי בנצרת או את פוריה.
בכל מקרה כדאי להתייעץ עם ד"ר ברדה - בשביל הבטחון שלה (הוא רופא עם גישה מאד פתוחה, מיילד נרתיקית במצבים שרופאים אחרים מעדיפים ניתוח קיסרי).
יונת שרון:
מי העריך 4 ק"ג ואיך? הערכות באולטרה-סאונד הן לא מדוייקות להחריד - שגיאות של 10-15% הן נפוצות מאוד. (שגיאות גדולות יותר גם יכולות לקרות, אם כי בסבירות נמוכה יותר). בנוסף, הפחד של הרופא מלנל"ק עלול להזיז לו את היד במילימטרים קריטיים להערכת המשקל. לי נתנו הערכה של 4 עד 4.200 לפי אולטרה-סאונד, וכשבוע אחרי זה יצא תינוק במשקל 3.5...
[אולי כדאי לנסות להשיג גם הערכת משקל ידנית ממיילדת בית מנוסה או רופא מנוסה, וגם אליה להתייחס בעירבון מוגבל]
עדה:
ד"ר ברדה אמר לי כמה דברים מאוד מעניינים לגבי משקל העובר:
שאלתי אותו אם יש לו "קו אדום" למשקל של עובר ללנל"ק. הוא אמר שלא. שזה בכלל לא עניין של משקל, וגם 4200 בא בחשבון, אבל צריך לראות בתחילת תשיעי מנח, מצג ובכלל, תנוחה באגן ._
הלידה
כאמור, לנל"ק היא לידה רגילה כמעט לחלוטין. אין צורך בניהול לידה מיוחד, למעט ההעדפה ללידה פיזיולוגית.אם הניתוח הקיסרי החל כאשר היולדת הייתה בפתיחה של 5 ס"מ או פחות, יחשב הלנל"ק ללידה ראשונה (אם לא היו לידות נרתיקיות אחרות), ויש להתחשב בכך בהערכות הזמנים. יחד עם זאת, חשוב לזכור, שכל לידה היא שונה, והשעון לא אומר דבר, בשום לידה. לידה "ראשונה" עשויה להיות מהירה, ולידה שנייה או יותר עשויה להתארך.
לעיתים קרובות, הרחם המצולק עובד באופן הדרגתי. לא נדיר למצוא לידות לנל"ק המתחילות בשלב לטנטי מתמשך ? ימים ארוכים של צירים מתונים שלא מתפתחים ללידה. בתקופה קשה זו, חשוב לשמור על כוחות הגוף והנפש, ולהתאזר בסבלנות ? פעמים רבות, הלידה הפעילה תהיה קצרה ויעילה כתוצאה מההכנה הממושכת. כדאי לנצל את התקופה להרפיות שיאפשרו מנוחה ואולי גם יאפשרו פתיחה של צוואר הרחם והתחלת הלידה.
חלק מיולדות הלנל"ק (כולל אותי) לא מרגישות את הצלקת כלל במהלך ההיריון והלידה. אחרות מדווחות על לחץ באזור הצלקת. אם מדובר על כאב או לחץ מתונים וקבועים (או מתאימים לצירים) ? אין בכך סכנה, ולכן מוטב שלא לשתף את הצוות הרפואי בתחושות (המלצת שושנה גולדבאום) על מנת להימנע מהכנסת גורמי לחץ מיותרים למערכת, בעידן של רפואה מגננתית.
מאידך, כאב חד, כמו סכין, עלול להעיד על קרע ברחם, ועליו יש לדווח במהירות, במיוחד אם הוא מלווה בדימום. זהו מצב חירום, וככל הנראה יידרש ניתוח מיידי.
השלב שבו הוחלט על מעבר לניתוח קיסרי בלידה הקודמת, עלול להיות רגיש במיוחד. נשים רבות לא מאמינות (במודע או בתת מודע) שיוכלו לעבור את השלב הזה בשלום, והן חוששות ממנו. מודעות ותמיכה בשלב זה, יעזרו להתגבר על הפחדים ולהימנע ממלכודת הנבואה שמגשימה את עצמה.
למה בכלל לנל"ק?
? כי בהעדר סיבות חוזרות לניתוח, לידה נרתיקית, גם לאחר קיסרי, בטוחה יותר לתינוק ולאם (לאחר יותר מקיסרי אחד, הדעות חלוקות).
? כי ההתאוששות מלידה נרתיקית מהירה יותר, וכשיש ילד/ים בבית זה משמעותי במיוחד.
? כי הכאב בלידה נרתיקית הוא לפני הלידה, ובדרך כלל קצר יותר. בניתוח הכאב הוא לאחר הלידה, כשצריך לטפל בתינוק, והוא לרוב נמשך זמן רב יותר. אם כבר לסבול כאב, עדיף כאב טוב של חבלי לידה על פני כאב של ניתוח.
? כי ניתוח קיסרי הוא ניתוח בטן גדול ומהווה טראומה פיזית ונפשית לאם ולתינוק ? גם כאשר הוא עובר תקין, וזה עוד לפני שדיברנו על הסיכונים.
? כי כל ניתוח חוזר מעלה את רמת הסיכון. מי שמתכננת יותר משניים ? שלושה ילדים עלולה למצוא את עצמה בסיכון ממשי. גם לידה נרתיקית לאחר מספר ניתוחים כרוכה בסיכון רב יותר.
? כי ניתוח הוא פרוצדורה רפואית. לידה היא חוויה נשית ואנושית ייחודית. התוצאה אולי דומה (תינוק ביד) אבל הדרך בהחלט משמעותית ומשפיעה גם על ההורות שלאחריה.
? כי נועדנו ללדת תינוקות, לא לנתח אותם החוצה.
? כי אני יכולה. כי אני רוצה להרגיש לידה. כי אני אישה.
? למה לא? צריך סיבה בשביל לנתח, לא בשביל ללדת...
? כי לידה טובה היא התחלה טובה לחיי התינוק, ומגדילה את הסיכוי להתקשרות טובה עם האם ולהנקה מוצלחת וארוכה. (אפשרי גם בניתוח, אבל דורש יותר מאמץ ומודעות).
לנל"ק בבית
ראו גם דף דיון ועצות נפרד בנושא: לידת בית אחרי קיסרילא כל לנל"ק מתאימה להתבצע בבית. כאשר ישנה סבירות גבוהה לצורך בקיסרי חוזר, ובעיקר כאשר מדובר על קיסרי חירום ? מוטב לבצע את "ניסיון הלידה", כפי שמגדירים זאת הרופאים, בבית חולים.
במקרים אחרים, דווקא השהות בבית מגדילה את הסיכוי ללידה טובה:
? בבית יש יותר סבלנות וסובלנות ? לפחדים, ל"שיגעונות", ופחות הצמדות ללוח זמנים ולנהלים קשיחים.
? בבית בדרך כלל התמיכה טובה יותר ? מיילדת שבחרנו ויצרנו עימה קשר מוקדם וכל מי שאנחנו רוצים שיהיה. מאידך, היעדרות של גורמים מלחיצים כמו רופאים ומתמחים זרים עבורנו, הנכנסים ויוצאים כרצונם.
? בבית רמת ההתערבויות הבלתי נחוצות נמוכה יותר, והסיכוי ללידה פיזיולוגית טוב יותר. זה טוב בכל לידה, אבל חשוב במיוחד, כאמור, בלנל"ק.
? בבית את בטריטוריה שלך, ולכן ההורמונים פועלים בהרמוניה טובה יותר.
? בבית אין צורך באסרטיביות כדי לקבל את מה שאת רוצה.
? הבית הוא כיום המקום היחידי בארץ, בו ניתן ללדת בתוך המים.
** לא כל מיילדות הבית מוכנות ליילד לנל"ק. משרד הבריאות אינו מתלהב מהרעיון. ארגון אמה"י ממליץ על מספר אמצעי זהירות בעת לנל"ק בבית. עדכון: כיום, נהלי ארגון אמה"י פוסלים לנל"ק בבית. עדיין, ניתן למצוא מיילדות ורופאים שמיילדים לנל"ק בבית.
קישורים
http://www.vbac.comhttp://www.childbirth.org/section/VBACindex.html
http://www.homebirth.org.uk/vbac.htm
http://my.webmd.com/content/article/3606.414
http://my.webmd.com/content/article/1680.51855
http://my.webmd.com/content/article/1728.82992
http://www.childbirth.org/section/book1.html
http://www.midwiferytoday.com/articles/ ... asp?t=acog
http://boards.parentsplace.com/messages ... bac29.html
http://ri.essortment.com/[po]cephalopelvicd rcam[/po].htm
http://www.naturalchildbirth.org/natura ... vbac04.htm
http://www.lamaze.com/tools/glossary/0, ... 14,00.html
http://www.dona.org/VBACNJv6n2s98.htm
http://www.birthlove.com- אתר בתשלום, עם מספר מאמרי חינם מוצלחים מאד, ומאמרים עוד יותר מוצלחים בתשלום (קראתי כשעוד היו חינם, אבל מאד יתכן שכדאי לעשות מנוי, כי זה אתר ממש מעולה).
http://www.worldserver.com/turk/birthing/rrvbac.html
http://www.gentlebirth.org/archives/homevbac.html
http://www.gentlebirth.org/archives/hbac.html
http://mothering.com/11-0-0/html/11-4-0/11-4-0.shtml (במיוחד: למה עדיף לנלק בבית למה חשוב לתינוק לעבור דרך תעלת הלידה וגם היתרונות לאם.
http://www.midwiferytoday.com/articles/pushing.asp
כמו כן מומלץ לבצע חיפוש על VBAC באתר Midwifery Today ובמנוע חיפוש כללי.
Silent Knife- ספר מומלץ מאת ננסי ווינר כהן
בזוית אישית
סיפור הלידה שלי: ילד שלישי הריון שני לידה ראשונהסיפורי לידות לנל"ק נוספים:
סיפורי הלידה של ויויאן מיוחס
התיקון שלי הושלם ? סיפור הלידה של נועה
סיפורי הלידה של עירית ל
סיפור לידת בית אחרי קיסרי
סיפור הויבק של כנען
סיפור הלידה של חן ומעין
VBA2C הריון שלישי ילד שני לידה ראשונה
- 4 לידות- 4 עולמות... VBAC2:
http://www.leida.co.il/message.asp?qt=882 - רוית ט, VBAC, עם אילנה במשגב לדך
http://www.leida.co.il/message.asp?qt=1124 - ענת ב, לניאדו, VBAC
http://www.leida.co.il/reply.asp?rep=43847 - נעמי מספרת על יולדת שליוותה, VBAC,
http://leida.co.il/message.asp?qt=5299 - מירב שרמן, VBAC, מאיר, אפידורל
http://www.leida.co.il/message.asp?qt=8964 נירה, VBAC, פורייה
כתבה: אם פי 3
- אין לי ידע פורמלי בתחום ההריון, הלידה, או הרפואה. מאמר זה נכתב על סמך השקפותי האישיות ומסתמך על חומר רב שקראתי בנושא. אני, אישית, עברתי לידת בית לאחר ניתוח קיסרי (סיפור הלידה מקושר בהמשך) אבל כל מי שבוחרת לפעול לפי ההמלצות הניתנות כאן, עושה זאת על אחריותה בלבד. יחד עם זאת, אשמח לשמוע אם יש תיקונים, תוספות והערות בכלל.
סחיטת הריאות במהלך הלידה, ותחליפים בניתוח קיסרי
http://www.leida.co.il/reply.asp?rep=323http://www.leida.co.il/reply.asp?rep=4441
"אחרי הניתוח הקיסרי שלי עשו צילום רנטגן לריאות של התינוק והצילום הראה מצב כמו בדלקת ריאות. הוא מיד קיבל אנטיביוטיקה מבלי לידע אותנו בכלל. למיטב ידיעתי תינוק שלא עובר בתעלת הלידה לא עובר את ה"קוועטש הסיבובי" שעובר תינוק שנולד וגינלית. בריאות של העובר יש נוזל שמונע מהרקמות להידבק אחת לשניה. בלידה הנוזל נסחט והריאות מוכנות לקליטת החמצן. הילד שלי יצא עם הנוזל בריאותיו ובצילום הרנטגן זה נראה כמו דלקת ריאות. הנוזל הזה נספג אחרי כמה זמן (לא יודעת בדיוק כמה). אנחנו דרשנו להפסיק את האנטיביוטיקה מיד ובצילום רנטגן מאוחר יותר אכן התברר שהריאות נקיות. הרופאים אפילו לא ניסו להגיד שזה בזכות האנטיביוטיקה...
למיטב הבנתי יש עוד תהליכים שתינוק שנולד ביקסרי לא עובר לעומת תינוק שנולד בלידה וגינלית כן זוכה להם. אני יודעת שיש היום מסג'ים שנועדו לדמות את המעבר בתעלת הלידה וכן גם טיפולים אוסטיאופטיים. אני משערת שמדריכות הכנה ללידה יוכלו לתת יותר איפורמציה על זה." (קרן שמש)
"בקשר ל"סחיטת הריאות", משום מה זה לא נישמע לי, אם כי אני לא רופאה. מה שכן, יש יותר סיבוכי ריאות בניתוחים קיסריים שנעשו לפני השבוע ה 38, בגלל שהריאות עוד לא מוכנות. מאחר וגיל ההריון לא תמיד ודאי, ומאחר ובביולוגיה כמו בסטטיסטיקה יש סטיות תקן ויתכן שגם ב38 ויומיים הריאות עוד לא לגמרי מוכנות, זה נישמע לי יותר הגיוני כהסבר לסיבוכי ריאות בקיסרי." (הילה)
"יש חשיבות לסחיטת הריאות שהתינוק עובר ולמצוקה נשימתית בלידה נרתיקית. הריאות נסחטות ושאריות של נוזלים יוצאות מהן. זו הסיבה שתינוקות שנולדו בניתוח זקוקים לשאיבה.
גם תינוקות שנולדו בלידות חפוזות זקוקים לעתים לשאיבה או סובלים ממצוקה נשימתית כלשהי מכיוון שלא עברו סחיטת ריאות. הבכור שלי נולד בלידה חפוזה והמעבר בתעלה היה מהיר מאוד והיה במצוקה נשימתית קלה. נשארו לו מים בריאות." (אביב חדש)
"יש לי איפשהו ניירת מסיכום הרצאה של פרופסור אידלמן, רופא ילדים בהדסה, שמפרט את החסרונות לילוד מניתוח קיסרי. אחד מהם הוא סחיטת הראות. אבל, גם תינוק שזקוק (וגם זה בספק) להוצאת שאריות הנוזלים מראותיו (כי בעצם, מה שלא נפלט החוצה, נספג ברקמת הריאה) אז אפשר ע"י פעולת סחיטה קלה לעזור לו "לעבור בתעלה". כשעוד דפקתי שעון בבית חולים הייתי עושה סחיטה לתינוקות מיד לאחר הלידה הקיסרית (עם רופא ילדים סבלני) עם תוצאות מצויינות. כל השאיבה הזאת היא מאוד מיותרת לפעמים, מה גם שזו פעולה חודרנית, שאחת מפעולות הלוואי שלה היא שלילוד לא ניתנת הזדמנות לשאוף כי סותמים לו את המעבר.
איך עושים סחיטה? זה משהו כמו פיתול של הגוף. חלק עליון ימינה וחלק תחתון שמאלה. אח"כ הפוך.
אח"כ מביאים רגליים לראש, כמה פעמים. הכל בשיא העדינות ומאוד לאט." (שרה לה)
כל מי שנולד בקיסרי שואבים לו? (ענת שן לוי) - כן (שרה לה).
סימנים מוקדמים לקרע ברחם
- סימן מוקדם לקרע יכול להיות דופק לא סדיר של העובר בזמן הצירים. לשם כך צריך להיות מחוברים למוניטור נון סטופ, אבל גם צריך מישהו שישב ויקרא את המוניטור נון סטופ... (קרן שמש)
- מוניטור בכלל ומוניטור רציף בפרט, פוגע בהתקדמות הלידה, ועלול להוביל לניתוח קיסרי... כך שכנראה לא זה הפתרון. (אם פי 3)
- ישנם עוד סימנים מקדימים לקרע ממשי ברחם - אם כי יתכן שבלידת בית חולים יותר קשה לזהות אותם. לידה ש"נתקעת" ללא הסבר, זה סוג של אזהרה (שיתכנו לו סיבות נוספות) - זו אחת הסיבות שבלנל"ק גם בבית מבצעים יותר בדיקות. כאב חד, שלא עובר עם הציר. גם מצוקת עובר.
[h=4]
מיילדות בית שמוכנות לילד בבית לאחר קיסרי[/h] כתלות בסיפור הניתוח הקודם, מרחק מבי"ח וכו'קרול אלון
שיין ברגנר (כנראה כבר לא)
שרה לה (?)
רונית קופליס לפעמים
ליהי לובל - לפעמים
יש כמה מיילדות שאינן חברות באמה"י (ללא הסמכה בארץ, מכל מיני סיבות) שמיילדות לנל"ק. עד שאברר אם אפשר לפרסם את שמן, אפשר לפנות אלי בערוצים אישיים (דוא"ל, מסרים בתפוז) - גם לספר לי על מיילדות כאלו (כדי שיהיה לי מידע מלא, מעבר למה שאני כבר יודעת, לתת למי ששואלת) וגם כמובן, לשאול. (אם פי 3)
ד"ר ברדה (לא מיילדת, אבל רופא שמיילד נשים גם במצבים בלתי שגרתיים. פרטים בהמשך הדף)
ד"ר אבנר שיפטן (מתוך התשובות ב תפוז : "אני וגם חלק ממילדות הבית מילדים מצבים מורכבים כגון מצב לאחר CS")
רשימה חלקית. אם ידוע על נוספות (ונוספים) - נא להוסיף.
)
).
החדש @}