להחיל את האהבה על החיים

[אראלי*]

אני לא יודעת אם יש דפיפ דומין לזה כי לא ידעתי איך לחפש, אם יש מוזמנים לצרף לשם. ובכלל,להפנות את תשומת לבי שדיון כבר נעשה.

אני מדברת על אהבה זוגית כרגע,למרות שאפשר להרחיב את זה למי שבא

בימים האחרונים יש בי התאהבות מחודשת בבעלי. משהו לא ברור שבא משום מקום. (זו הרגשה מאוד נעימה,אני מוכרחה לומר).
אנחנו נשואים עם ילדים כבר כמה שנים, והשגרה והעומס די שוחקים אותנו ולדעתי גם את האהבה, או המאוהבות. מורדות ועליות שאצלי תמיד מתבטאות בסקס.
ואני מרגישה שגם ההתאהבות האחרונה הגיעה לי מתוך הסקס ואז יצאה אל החיים. זה קרה לי כבר, שהיו לי תקופות ארוכות של קהות ושעומס. ותקופות מעטות לצערי של התאהבות כזו.
מרגישה שאין לי כל כך מילים לכתוב ,אבל אני כל כך תוהה איך אפשר להוציא את האהבה ולהחיל אותה על החיים הרגילים. את התחושה הזו. כי להרגשתי זה מגיע והולך ללא שליטתי.
ואיך אפשר בכלל לחיות עם התאהבות בחיים הרגילים, זו הרגשה שונה מאהבה (ידוע?נכון?)
זה אפשר בכלל?
איך זה אצלכם? אם בכלל?
אולי בהמשך אכתוב עוד אם יהיו לי מלים מדויקות יותר. מרגישה שלא התנסחתי בבהירות

[אראלי*]

עבר שבוע(בינתים האתר היה חולה)
הלכה לי קצת ההתאהבות. אתמול אפילו רבנו ריב 'רגיל' כזה שלנו. של ענייני היומיום. והתאכזבתי על כך.
מה שנשאר בי זה זכרון ההתאהבות והידיעה שזה אפשרי.
וההערכה (לפחות ברמת השכל) על הצדדים החיוביים של בעלי, ויש הרבה.

מאכזב
רציתי עוד מזה. מההתאהבות הזו. זו תחושה נעימה.
רוצה לשמר משהו מזה,לא בטוחה איך.
כמו שאמרתי,זה בא לידי ביטוי בעיקר בסקס,ואז יוצא אל החיים קצת,בצורת מגע בעיקר,או אכפתיות כנה יותר.

[פלוניתא*]

כמו אור,האהבה זקוקה לכלי כדי להתגלות.הכלי של האהבה זה זמן.להקדיש זמן אחד לשניה.במסירות.כמו שמקדישים זמן לילדים לעבודה למטלות הבית למנוחה.אל תוותרי,אתהיודעת שזה שם וזה אפשרי עכשיו צריך לעבד את זה כדי לא לאבד את זה....בהצלחה:)

[אראלי*]

חזרתי לדף הזה
עם עדכון קטן
בדיוק באותם הימים של ההתאהבות הגדולה שלפתע באה נכנסתי להריון:-)
(שחיכינו לו כבר הרבה)
נכון מדליק?
כיום אני כבר חובקת תינוק נוסף
ועדיין אני עם השאלה,בעיקר שעם תינוקנוסף העומס מתגבר ואני מרגישה רחוקה

[אראלי*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

מדהים
חיפשתי דף לכתוב בדיוק על התחושה הזו של התאהבות באמצע החיים, באותו אדם שחי לצדי יום יום. ומצאתי שכבר פתחתי אחד פעם

ככל שזה קורה יותר פעמים אני מרגישה שהאהבה שלנו בוגרת יותר, יציבה יותר.
ויש המון קשיים וחוסר הבנות וחוסר יכולת לדבר
וזה כאילו שם מלמעלה מרחף, מעבר להבנה, מעבר ליכולת הדיבור
אהבה
וזה מגיע פתאום וממיס ומציף ומפרפר לגמרי בכל כולי. לפעמים רק מצדי, ואז הוא מחייך אליי באהבה שקטה יותר כשהוא רואה את כל הפרפורים. והמיוחד הוא שלי לא אכפת. לא אכפת לי כשזה רק אני, רק מצדי, כי זה בסדר גמור, זה מתקבל גם כך, באהבה הבוגרת שלנו, על כל דרכיה. ולא חייבים להיות שווים כל הזמן. ומותר לי להיות מאוהבת לגמרי על כל הראש, מוצפת. אפילו אם הוא לא כרגע. אפילו אם הוא אוהב 'רגיל' מאוד ויומיומי כזה. הוא מקבל את זה כך בשמחה ואני מקבלת את הרגשות האלה בשמחה.
ולפעמים, כמו היום, שזה תופס גם אותו ומציף. וזה חיבור שכזה שהרגשתי שאני מותכת לגמרי. ואין לי מילים לתת לו, כי 'אני אוהבת אותך' זה מעט מדי בשביל ההרגשה הזו. והחיבור הפיזי מחבר גוף ונפש של שני אנשים, אנשים שכבר מחוברים ומותכים זה בזה ממילא (והתוצאות ישנות בחדר השני בינתים). והגוף את שלו עשה, והנפש עודנה מוצפת.
ועדיין מפרפרת, והוא נרדם.

ואני חושבת שיש לי כיום יותר תשובות לשאלות ששאלתי בהודעה הראשונה שלי פה לפני שנתיים וחצי. עברתי המון בתקופה הזו, יותר ממה שעברתי בכל שנות הזוגיות שלנו. ואם שאלתי איך להחיל את האהבה הזו זה היה ממקום של נתק נורא גדול בינינו, כש נדיר מאוד שהופיעה התחושה הזו של ההתאהבות. ונראה לי שזה שהיא מופיעה יותר מעיד על התקשורת בינינו ועל הנכונות וההקשבה של שנינו יותר ויותר, גם אם אנחנו לא מבינים אחד את השני כל כך, ויש לנו המון חוסר הבנה עדיין, וחוסר הסכמה על דברים מאז ומעולם.

וצריך להקשיב קצת יותר ולהודות קצת יותר זה לזה, ופשוט להיות בלי לרצות להספיק משהו וזה בא יותר ככה.
ועוד שיטה להחיל על החיים הרגילים - לעשות יותר סקס אבל מכל הלב

[אל_הלב*]

אראלי, נשמע מרתק, איזה כייף לך (-:

אני חושבת שאני מבינה למה את מתכוונת וגם אצלי זה בא לעיתים רחוקות במנות קטנות ומתמסמס בתוך שגרת היומיום, קשיי ההבנה והכעסים.

אני חושבת שאכן הקדשת זמן זוגי איכותי יחד, לטייל, לשבת לדבר, לצאת, לשחק במשהו יחד, או לעשות סקס אלו הדברים המקרבים שמהם יכולה לנבוע שוב ההתאהבות הזו כמו בתחילת הקשר.
אני גם מתגעגעת לזה.
בשנים הראשונות, לפני שהפכנו להורים זה היה נוכח המון, מאז שהפכנו להורים זה בקושי קיים אצלנו.

ואני חושבת שיש לי כיום יותר תשובות לשאלות ששאלתי בהודעה הראשונה שלי פה לפני שנתיים וחצי. עברתי המון בתקופה הזו, יותר ממה שעברתי בכל שנות הזוגיות שלנו.
אשמח שתשתפי בזה.
בטח יש לי מה ללמוד ממך

[פלוני_אלמונית*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

הי זה נשמע ממש מרתק! אני נשואה כבר כמה שנים. אנחנו אוהבים מאד, אך מעולם לא הרגשתי פירפורי בטן כלפיו ואת ההתאהבות המדוברת. למרות שאני מרגישה הרבה פעמים שהוא החיים שלי ותלות בו. אני ממש חולמת להרגיש פעם את ההתאהבות האמיתית... האם זה אפשרי? איך יודעים שזה בא?