@} @} @} @} @} @} @} @}
השראה למה? לתביעת שייכות מחודשת לחצר האחורית של הבניין שלנו , של כל אלה המתגוררים בבניין דירות משותף בעיר ומרגישים בחסרונה של פיסת אדמה, ולא פחות מכך בחסרונו של מרחב קהילתי.
בשביל מה?
כי בזמן הקרוב, בשנים הקרובות, אנחנו כנראה נשארים בעיר ולא נגשים את החלום הבית הפרטי עם החצר.
כי גם אנחנו רוצים להרגיש קרבה מסוימת לאדמה, מגע עם החול, לאפשר לילדים לחוש ולשהות שם, לאפשר לעצמנו לצמוח ולהצמיח שם.
אני מציעה להיזכר בעובדה שלמרות שאנחנו עירונים, יש לנו שטח אדמה להיקשר אליו ולפעול בו. שטח שהוא של כולם, ושל אף אחד. שטח שלעולם לא יקרה בו דבר, אם לא נחולל אותו.
גם בתל אביב וגם בערים אחרות, החצר הקדמית לפעמים מטופחת ולפעמים מוזנחת, אבל החצר האחורית שכוחה לחלוטין כמעט תמיד. לפעמים מקימים בה גן ילדים או שהיא מסתפחת לדיירים בדירת הקרקע. על פי רוב - אין לה דורש.
הנוף בה משמים: עפר או אדמת חמרה יבשה, עצים בעלי כושר שרידה גבוה, כמה שיחים אפורים... בדרך כלל נקי שם מהפרשות כלבים, הם לא מגיעים לשם. אפילו החתולים כמעט שלא מבקרים שם. לפעמים שמש ולפעמים צל.
האילוצים רבים - לפעמים צריך לנקות ולסקל אבנים. הרבה פעמים יש שכנים שמעקמים אף. לרוב אפשר לעקוף אותם אם נוקטים גישה מפייסת ולא מתריסה, ואם מבהירים שאין כאן איזה מיזם נושא רווח, גם לא תוכנית השתלטות אישית על נדל"ן, אלא פעילות אישית וספורדית הפתוחה לכל הדיירים.
אני לא מדרבנת לעימותים עם השכנים. גם לא מציעה להתחיל בעריכת מסיבות יום הולדת המוניות לילדים או מפגשי חינוך ביתי בחצר האחורית, כאשר הרעיון עדיין לא מעובד ואין פתיחות אליו. כדאי להתחיל בקטן, לגשש, להזמין את כולם, לעשות (אם מבקשים הסכמה של כולם מראש, זה לעולם לא יקרה).
מה אפשר לעשות בחצר אחורית בבניין משותף בעיר?
- גינה: יש דוגמאות מושקעות כמו זו של תמי צרי מאתר עץ בעיר , שבהסכמת השכנים בנתה גינת פרמקלצ'ר משובחת בחצר האחורית, כולל צמחי מאכל שהשכנים יכולים לקטוף.
- מרחב משחקים: אצלנו - החלטנו אני והשכנה שגם היא אמא, לרדת עם הילדים מפעם לפעם, לתת להם שם להתעסק בצבעי אצבעות, שפיכת מים, ערבוב דבק פלסטי, וכל מיני חוויות חושיות שבבית לא נוח לעשות (קשה לשמור על הניקיון).
- מקום לשבת: שכנה שגרה בעבר בקומת הקרקע, הציבה שולחן קטן ושני כיסאות בכניסה (בין החצר ללובי הבנין) והזמינה את כולם לשבת שם כשבא להם. השכנה העצבנית מוועד הבית טרפדה את זה והשולחן נעלם כלעומת שבא. אבל בבניין "מקבל" יותר, אפשר אולי להציב שולחן ולערוך פיקניקים קטנים ומזדמנים.
)