קוראת באדיקות כל מה שאת כותבת
אני חושבת שהתפרצויות זעם זה סוג של אין אונים נוכח גדילה ופרידה (שלו - ממך)
לא שזה כיף, אבל לא הייתי נבהלת מזה כ"כ. יותר הייתי חושבת בכיוון שהתחלת כבר - למצוא עוד תחום שבו יכול להביע עצמו בעצמאות (תקראי לזה כשרון, ביטוי עצמי, עצמאות...), לבטא את עצמו
רובנו לא כישרוניים בכלום, סתם בינוניים-רגילים, שאמא שלנו שכנעה אותנו מתישהו שאנחנו טובים במלאכה/קריאה/ריצה/בישול/אוריגמי
![:) :-)](./images/smilies/happy.gif)
ונתנה לנו לעשות את זה לבד והתפעלה באמת
(אם זה לא היה המצב, הגלריות פה לא היו שוקעות, היינו במונדיאל, ובני הזוג שלנו היו רגישים להפליא)
וזה בסדר, וזה מה שכולם צריכים
וכרגיל - אני חושבת שאת נפלאה