לא מוצאת בן זוג

אלמונית שלום
כל מערכות היחסים שלי נמשכו שנים ארוכות, כולל רכוש משותף וחיים משותפים. דווקא עכשו, כשאני גרה רק עם הילדים, אני הרבה יותר מאושרת מאשר קודם, כשחייתי בזוגיות.
אכן, קשר זוגי לא מתאים לכל אחד ולכל אחת. אשריך שמצאת את מה שטוב לך.
למי שזה מתאים, כדאי גם להתאמץ כדי שהקשר ישרוד משברים.
למי שלא, כשמגיע משבר מתברר שאין על מה להאבק...

פלונית אלמונית
ואולי אלו מסננות חברתיות....
אנחנו חיים בחברה שרואה במושג המשפחה הקלאסי, בחיים משותפים, באהבה מבוגרת, במחויבות ושאר מושגים כאלו מושגים שאבד עליהם הקלח.

אכן, קשר זוגי לא מתאים לכל אחד ולכל אחת
לא בהכרח זו המסקנה מהסיפור של 'אלמונית'.
אולי המסקנה היא שלא כל קשר זוגי מתאים לה. אולי אם תמצא קשר זוגי טוב יותר - זה יהיה לה טוב יותר מלהיות רק היא והילדים.

נכון שבזוגיות צריך להשקיע, אבל לא תמיד ההשקעה מספיקה.
לפעמים זה פשוט לא זה.

לי יש הרגשה שהכבוד הראוי למוסד הנישואים והערכים שהוא מייצג נמצאים בירידה בחברה החילונית.

אני לא מכיר את הסיפור של אלמונית ולכן לא רוצה לפגוע או להעליב ולכן מעביר את הדיון לפסים כלליים יותר.
כאשר גבר ואישה מחליטים שהם רוצים להקים ביחד משפחה זו החלטה מחייבת.
כדאי ורצוי לעשות את כל הבירורים האפשריים לפני הכניסה לקשר ולפני שמולידים ילדים
מי שחושב שאהבה זה משיכה מינית (שאני לא מזלזל בה) ומתן שירותים זה לזו פשוט טועה.
אולי אנשים כאלו לא יודעים מה הוא באמת הערך המוסף האמיתי שיש לקשר והם הולכים שולל אחרי הבטחות השווא של תעשיית האשליות?
אם אשתמש בציטוט של אלמונית באמת החברות יכולות לקחת את הילדים ולבנות ארון. לא צריך בשביל זה גבר בבית.
אם זה מה שמצפים מגבר, אז קשר כזה באמת יחזיק מעמד רק עד שיגיע משבר שיהיה מספיק חזק כדי לשבור אותו.

אני לא טוען שבכל מקרה אסור לנתק את הקשר. אני יודע שיש מקרים מאד קשים שבהם אין ברירה.
מאידך, נראה לי שהנכונות של אנשים להיות בקשר עם אנשים לא ראויים והמהירות שבה מסיימים קשרים כאלו מעידה על כך.
לדעתי יש לזה הסבר של תהליכים חברתיים שאנשים פשוט נשמעים להם ושוכחים את המחיר הכבד שהם משלמים.

הקול הגברי, אני מתארת לעצמי שיש מקרים שבהם אתה צודק.
אבל נשמע שאתה לא לוקח בחשבון הרבה מצבים אפשריים.
ויש לך פתרון אחד לכל דבר: להתאמץ בזוגיות.

אני בטוחה שיש הרבה מצבים שבהם לא ראוי להמשיך בזוגיות. ולא כל דבר כזה ידוע מראש.
בכוונה אלך על משהו קיצוני - אישה שבן הזוג שלה מכה אותה.
לא נראה לי שכאן הפתרון שלך יכול להועיל.
המאמץ צריך להיות בכיוון של להשתחרר מהזוגיות הזאת.

יש הרבה מצבים אחרים שבהם השקעת מאמץ לא תועיל.
(כמובן שיש מצבים שכן, אבל, זה לא הפתרון להכול)

אין לי ידע אישי בנושא אלימות במשפחה אבל ממה שקראתי ברוב המקרים של בן זוג אלים זה לא מתחיל אחרי החתונה אלא לפני.
לכן, אישה שסולדת מאלימות וממשיכה בקשר מסיבות שלא ברורות לי עם אדם אלים שכזה לצערי מסכימה למצב.
נכון שכשהיא מתגרשת זה מוצדק מאד אבל בעצם ניתן היה למנוע את זה כי כפי שאני מבין את המצב זה היה ידוע.
אבל ראי למשל את הדף שקראתי אותו בתחושות מאד קשות, התקפי זעם וצרחות בגיל 30 (ראיתי גם שהגבת שם).
כל אלימות שמופיעה שם לא צצה לפתע. היא תמיד הייתה שם.
אני גם חושב שזו בחירה שלה לחיות בסביבה אלימה וכוחנית ורואים שהאלימות לא כל כך מפריעה לה כמו שלמגיבים השונים.

דבר שני, המאמץ הוא בהחלט לא פתרון אחד אלא שם כולל לפעולות רבות כמו להיות קשוב, להבין, להזדהות ללכת ליעוץ ועוד
השם הכולל של כל הפעולות האלו הוא מאמץ שהוא הביטוי הפעיל של הרצון כי יש כאלו שרוצים ולא עושים כלום
לכן אני מתמקד במאמץ ובעשייה באשר היא ולא בהכרח התוצאות
מאמץ מראה שבן הזוג מבין שהוא צריך לעשות משהו לתועלת הקשר.

אני גם חושב שזו בחירה שלה לחיות בסביבה אלימה וכוחנית ורואים שהאלימות לא כל כך מפריעה לה כמו שלמגיבים השונים.
יש אנשים, הרבה יותר ממה שאתה מעלה בדעתך, שזה מה שהם מכירים. פשוט לא מעלים בדעתם שאפשר אחרת. זה לא שזה לא מפריע להם, אני לא מאמינה שיש כזה דבר "לא מפריע" במצבים האלה, רק שפשוט אין כלים ואין חלופות למשהו אחר וזה כל מה שיודעים. מאד פשוט.

מסכים מאד. למזלי אני לא מכיר את העולם הזה מקרוב אלא מסטטיסטיקה וסיפורים
מה שטענתי הוא:
שזה לא קרה פתאום באמצע הקשר אלא היה ידוע לפני הכניסה אליו.
ששינוי המצב (אם זה אפשרי) דורש מאמץ אדיר משני בני הזוג.
ואם רק אחד מהם מצליח לצאת מהמעגל זה מצדיק פרידה.

לכן, אישה שסולדת מאלימות וממשיכה בקשר מסיבות שלא ברורות לי עם אדם אלים שכזה לצערי מסכימה למצב.

זה ממש לא מדויק.
לפעמים האלימות לא באה לידי ביטוי לפני הנישואים.
ולפעמים גם אם האישה רואה סימנים לאלימות לפני הנישואים - היא לא במקום מספיק חזק וברור עם עצמה כדי לעצור את זה. יש כאלו שבאות מבתים אלימים ולא יודעות בכלל שאפשר אחרת. יש כאלו שמנסות לברוח ממקום רע - והן חושבות שהנישואים יהיו להן מפלט. ורק אחרי הרבה שנים, כשהן מתחזקות וגם מתחילות להבין לְמה הן ראויות - הן מבינות שלא מתאים להן יותר להיות בקשר כזה.
ואז ברור, שגם אם עשו את הטעות הזו להתחתן איתו - זה לא אומר שהן צריכות להמשיך עם הטעות הזו עד סוף ימיהן.

כל זה רק דוגמא אחת, קצת יותר קיצונית.
יש עוד הרבה דוגמאות.

טוב לך שבאת מבית טוב ואוהב ושמהר מצאת את הזוגיות שלך, ואינך מכיר כל מיני מצבים אחרים בחיים.
יש בך תמימות יפה, אך מצד שני נראה שאתה רחוק מלהבין מצבים של אנשים שלא ליקקו דבש כמוך, וחוסר ההבנה הזה מצדך מרגיז אותי לפעמים.

_לא בהכרח זו המסקנה מהסיפור של 'אלמונית'.
אולי המסקנה היא שלא כל קשר זוגי מתאים לה. אולי אם תמצא קשר זוגי טוב יותר - זה יהיה לה טוב יותר מלהיות רק היא והילדים._

ברור. אני לא מסוגלת לחיות לבד לשנייה ובכל זאת מעדיפה להיות לבד מאשר עם מישהו שלא מתאים לי בדיוק, בתחום המגע והמשיכה. את כל שאר המשברים - אין לי שום בעיה לעבור בהצלחה ובלי להתאמץ בכלל. אני מאד גמישה בכל תחום אחר. רק המגע חייב להיות מדויק, אוהב, חושני, לפעמים מסעיר ולפעמים חברי ו"משפחתי", אבל מדוייק וממכר, פיזית ורגשית.

ראשית, הסכמתי שבמקרה של אלימות הגירושים נחוצים ומוצדקים.
אלימות היא דבר פסול, מגונה ולא ניתן להצדיק אותו בשום מצב.
תמוהה בעיני ההחלטה להתחתן עם אדם אלים וברורה לי מאד ההחלטה להתגרש ממנו.
כמו שאמרתי, אני לא מכיר את הנושא אישית (ויכול להיות שזה נותן לי יתרון מסוים) אבל אין לי חשק להרגיז ולכן לא ארחיב.

שנית, כמו שאת טוענת, יכול להיות באמת שאני לא מסוגל להבין אנשים שמסלול חייהם שונה משלי.
אני יכול גם לטעון את אותו הדבר כלפיהם. אני יכול לטעון שהם לא מבינים אותי ולמשל חלק מהדברים שכתבת עלי פשוט לא נכונים.
בכל מקרה, אני לא עושה את זה ובטח שלא מתרגז מזה.
לדעתי, האתר הזה מאפשר לדון בנושא מסוים מכמה זוויות ואני מתאר את מה שאני רואה מהזווית שלי.
אני חושב שהעובדה שאני יכול לספר לאנשים שנמצאים במציאות מסוימת כיצד הם נראים לי, שנמצא במציאות שונה משלהם יכול אולי לעזור להם.
הרי כמו שנאמר, עבורם האלימות למשל היא חלק מהמציאות.

אלמונית
למה לדעתך זה לא הצליח עד עכשיו?
הרי ברור שזה אף פעם לא אשמתו של צד אחד ואולי אפילו המושג אשמה מסיט את הדיון לכיוון השיפוטי
בבירורים שלך עם עצמך האם את חושבת שעשית כל מה שאת יכולה כדי שזה יצליח? - ושוב גם אם זה נשמע שיפוטי או מטיף, זה באמת באמת באמת לא....

למה לדעתך זה לא הצליח עד עכשיו?

אתה כל הזמן מבטל את האפשרות שיכול להיות ששני אנשים פשוט לא מתאימים זה לזה.
לפי מה שהבנתי מדבריך עד כה, אין דבר כזה שלא מתאימים, אם מתאמצים מספיק - אז זה אפשרי.

ואני טוענת שבהרבה מקרים אנשים פשוט לא מתאימים.
לפעמים זה משהו שלא רואים אותו בהתחלה, רק אחרי כמה שנים.

זה יכול להיות הסבר מאוד פשוט למה קשר לא מצליח.
(אם כי, כמובן שבכל מקרה כזה, חוסר ההתאמה יהיה מסיבות שונות)

*************

תמוהה בעיני ההחלטה להתחתן עם אדם אלים
שוב, זה כמו שבן אדם שבחיים לא היה במצב דומה יגיד: 'אני לא מבין למה אתה לא מצליח לשלוט באכילה שלך. זה כלכך פשוט'.
ועבור מי שבשבילו זה ממש לא פשוט, ושכבר 50 שנה מנסה ונכשל כל יום מחדש - זה הכי הכי מעצבן בעולם לשמוע את זה.

לאנשים יש דפוסים נפשיים שרובם לא מודעים - והם מכוונים אותם לפעמים לעשות דברים שלא טובים עבורם.
נכון שזה תמוה. אבל בראייה הזאת - כל ההתנהלות של המין האנושי תמוהה לחלוטין.
הרבה פעמים יש פער גדול בין ההבנה השכלית ליכולות הרגשיות.
ככה זה אנחנו, המין האנושי.

הגדוּלה - זה לגלות את הדפוסים האלה, ולצאת מהם.
ואישה שהתחתנה עם אדם אלים - והצליחה לצאת מזה - זה אומר שהיא עברה תהליך מצמיח, ושיש בה אומץ וגדלות נפש.
(ושוב, האלימות זו רק דוגמא. זה היה יכול להיות הרבה דברים אחרים, שלוקח זמן להשתחרר מהם. או להרגיש ראויים למשהו יותר טוב, למשהו טוב באמת)

<שוב התרגזתי. אוף !>

אני לא מבטל את האפשרות של פרידה וגירושים במקרה שמתגלית אחרי כמה שנים אי התאמה שלא ניתן לגשר עליה.
אני רק חושב שאנשים בוחרים בפרידה בקלות רבה מדי ולא בודקים אם ניתן למצוא פתרון לאי ההתאמה שהתגלתה.
הרי בעבר נוצרה בינם כימיה ואהבה שיצרה את הקשר. האם לא כדאי לחפש דרכים לשמר אותה?
אני בהחלט סבור שאדם צריך להיות נאמן לעצמו, לעקרונותיו ולאושר שלו.
אני חושב שבהרבה מקרים אנשים שבוחרים באפשרות של פרידה פועלים בעצם נגד עצמם כי אחרי הפרידה מצבם עלול להיות גרוע יותר.
זה לפעמים מזכיר לי אנשים שמצבם הכלכלי רעוע והם לוקחים הלוואות וקונים בתשלומים כי אין להם. ככה, הם לכאורה מגיעים למצב שיש להם, אבל בעצם מצבם הכלכלי הכולל מתדרדר.

הרבה פעמים יש פער גדול בין ההבנה השכלית ליכולות הרגשיות.
היות וכתיבה היא פעולה מאד שיכלית שמבטאת רגשות עם בקרה של השכל הדיאלוג באתר הזה יכול לסייע.
גם פרידה הוא דפוס רגשי קל. אנשים נפרדים על שטויות. בגלל אגו פגוע או החלטה פזיזה של רגע.

ובבקשה אל תתרגזי. בואי נהנה ונלמד מהדיון הזה. את ואני באים מעולמות כל כך שונים
אני נהנה מהמפגש שיכולת הביטוי שלך מאפשרת לי עם עולם שאני לא מכיר
תתיחסי ככה למה שאני כותב לך. זו לא ביקורת אלא פשוט נקודת השקפה שונה.
החיים זה דבר שמעניין אותי מאד ואני לומד אותם כל הזמן.
והאמיני שלא רק ליקקתי דבש בחיים ולא מצאתי את בת הזוג שלי במהירות.
אני נהנה לשתף וללמוד

_אתה כל הזמן מבטל את האפשרות שיכול להיות ששני אנשים פשוט לא מתאימים זה לזה.
לפי מה שהבנתי מדבריך עד כה, אין דבר כזה שלא מתאימים, אם מתאמצים מספיק - אז זה אפשרי.
ואני טוענת שבהרבה מקרים אנשים פשוט לא מתאימים.
לפעמים זה משהו שלא רואים אותו בהתחלה, רק אחרי כמה שנים._

בדיוק. לצערי, דווקא הקשר הכי קצר שלי (שנמשך בערך שנתיים של מגורים משותפים) - היה עם המגע הכי מדוייק ועם האהבה הכי גדולה (בהתאם) ונגמר מסיבות שלא תלויות בי (חזרה בתשובה). ועכשו אני לא רוצה להסתפק בפחות ממה שכבר היה לי. אם לא היו לי ילדים, הייתי חוזרת בתשובה (כלפי חוץ, לא מתוך אמונה), רק בשביל להמשיך להיות איתו. אני נמשכת לגברים שהם לא רק יפים, חלקים וחטובים אלא גם רוחניים, מתמסרים ואוהבים ומאד קשה למצוא כאלה שהם גם וגם. ואם מוצאים - הם חוזרים בתשובה...

אחרי ש"מגלים את האור" - כבר עדיף להיות לבד מאשר עם מישהו שלא נראה מספיק מושך או עם מישהו שנוגע בי בצורה "חילונית" מידי. מגע וסקס זה דבר קדוש מהרבה בחינות, לפחות עבור מישהי כמוני, שנחשבת לשמרנית בעיניי רוב הגברים ולא מוכנה לרקוד לפי החליל של החברה המערבית, שהופך את הסקס למשהו טכני. אני יודעת שהמגע שלי ממכר, שגבר שהיה איתי לא ישכח אותי לעולם, ובדיוק לזה אני מצפה גם מהגבר שלי - שבכל פעם מחדש יתרגש איתי כאילו שזאת הפעם הראשונה שלו, שיהיה חושני ואוהב ומתמסר.

מכיוון שכבר היה לי מישהו כזה - אני ממש לא מרגישה שהגזמתי בדרישות שלי. בשביל מישהו כזה - שווה להתאמץ. ואם יש אחד כזה - בטח יש עוד אי שם בכדור הארץ, שעדיין לא חזרו בתשובה...

אחרי ש"מגלים את האור" - כבר עדיף להיות לבד מאשר עם מישהו שלא נראה מספיק מושך או עם מישהו שנוגע בי בצורה "חילונית" מידי. מגע וסקס זה דבר קדוש מהרבה בחינות, לפחות עבור מישהי כמוני,

אני יודעת שהמגע שלי ממכר, שגבר שהיה איתי לא ישכח אותי לעולם, ובדיוק לזה אני מצפה גם מהגבר שלי

וואו, איך אני מזדהה.

חשבת לחפש אישה כזאת?
כי לפעמים אני שוקלת אולי יש סיכוי שאני אמצא את זה בסופו של דבר דווקא בצד הנשי.

הרי בעבר נוצרה בינם כימיה ואהבה שיצרה את הקשר. האם לא כדאי לחפש דרכים לשמר אותה?
גם אני כמסתכלת מהצד נוטה לא פעם להגיד את זה. עם זאת יצא לי להכיר מקרים בהם אנשים שנפרדו מבני זוגם שיפרו את מצבם בחיים לעין ערוך בזוגיות הבאה שמצאו לעצמם, אני מניחה שכדי להגיע למשהו דומה לזה בזוגיות הקודמת היה לוקח להם חיים שלמים. הדוגמא הכי קרובה הוא אח שלי, שחי בזמנו בזוגיות מתוחה, לחוצה ומלחיצה ועוד דברים לא כל כך נחמדים ונעימים שאני לא אפרט כאן. הוא לא בחר לפרק את הזוגיות כי אהב מאד את אישתו הקודמת (ועדיין יש ביניהם איזשהו קשר של חברות) אבל בזוגיות הנוכחית שלו, שכוללת כבר ילדים (גם בקודמת היה ילד) , התגלה שהוא, אדם לחוץ במהותו, עשוי להתגלות כאדם רגוע, עשוי להתגלות כאדם שהזוגיות חשובה לו והוא רוצה להשקיע בה , מה שלא נראה לעין בזוגיות הקודמת, פשוט כי היה לו רע בבית והוא העדיף את העבודה. גם היום הוא טיפוס שעובד הרבה מחוץ לבית, אבל ברור שהבית בסדר עדיפות גבוה מאד ושהוא רוצה להיות שם. אם הם היו עובדים על הזוגיות האם זה היה משתנה לכיוון כזה? אולי כן ואולי לא. אישתו הקודמת ואשתו הנוכחית הן שתי נשים שונות זו מזו כמו מזרח ומערב וברור לעין כל איפה טוב ונכון יותר. אזנכון, אולי הם לא מספיק התאמצו לשמר את הנישואין ולשמור על המשפחה אבל בטוח שעבורו עדיף ככה, לגבי הבן לא בטוחה מה עדיף, כנראה שעדיף לו לראות את אביו בזוגיות טובה, כך נראה לי.

_חשבת לחפש אישה כזאת?
כי לפעמים אני שוקלת אולי יש סיכוי שאני אמצא את זה בסופו של דבר דווקא בצד הנשי._

הלוואי שהייתי יכולה להימשך לנשים. זה היה הופך את הכל להרבה יותר פשוט וקל. אבל מאז ומעולם נמשכתי רק לגברים וגם רק לחלק מאד קטן מהם, לאלה שעליהם אומרים: "בצלמו ובדמותו ברא אותו" אלה שמגשימים בגופם וברוחם את הפוטנציאל הגברי האמיתי: יפים מבפנים ומבחוץ.

גם אני מאוווווד מזדהה עם מה שאלמונית כתבה . עלית על הבעיה של החיפוש הזה אחר זוגיות... כי אחרי שחווית זוגיות שמבחינה מסוימת (ז"א אחת ספציפית) היתה מושלמת אבל בחינה אחרת גרמה לך להפרד ממנו יהיה נורא קשה "להתפשר על מישהו שלא מספק את הטוב הזה שהקודם סיפק בצורה מושלמת.
כמו שכתבת לפעמים היתרון זה גם החיסרון (החזרה בתשובה)
ויכולה להבין את עיניין השידוכים בחברה הדתית.. של לקבל באהבה את מה שיש בצורה שכלית (אחרי בירורים מינימאלים של התאמה)
לכל דבר יש מחיר.. כמו שהקול הגברי כל הזמן כותב על המאמץ בזוגיות המאמץ בכלל בחיים לשמור על איזון זה המחיר לאושר. החיים זה עבודה.
וכן בצד הנשי תמצאי הרבה שאין בצד הגברי... אבל יש משהו שיחסר לך...(-:

עירית חשבתי הרבה לגבי הסינון שלי ולא הגעתי להבנה רצינית . העיניין אולי יותר פשוט (או מסובך)
יש מישהו שהרבה זמן בלב שלי ואני לא מצליחה להבין עם הוא מתאים לי הוא מבלבל אותי נורא לאחרונה כי הוא מבולבל בעצמו פעם אומר לי לעזוב אותו לנפשו ופעם בא לבקר ליום שלם. וגם אצלי דברים משתנים במהירות (בגלל זה קשה לי לכתוב פה כי יש מצב שמחר אהיה בהבנה אחרת לגמרי ...)

וחני.. תודה זה נכון זה בדיוק מה שאני עובדת עליו לדייק עם הקול הפנימי שלי לראות אותו ולזהות שהוא האמיתי ולא שטויות אחרות שמסיחות את דעתי ("עומס"- כמו שימימיה אומרת או "יצר הרע" ...

עירית_לוי

יש מישהו שהרבה זמן בלב שלי ואני לא מצליחה להבין עם הוא מתאים לי הוא מבלבל אותי נורא לאחרונה כי הוא מבולבל בעצמו פעם אומר לי לעזוב אותו לנפשו ופעם בא לבקר ליום שלם.
הנה דרך לנסות לבדוק את הסינון באמצעות הסיטואציה שתיארת:
את יכולה לבדוק איזו אמונה שלך ביחס לעצמך קיימת בך שמובילה אותך (באופן אוטומטי, לא מודע) להסכים להישאר במקום כזה, שמובילה אותך לאפשר סוג של התנהלות כזו מולך.

או בניסוח טיפה אחר: מה זה המקום הזה בתוכך שמוכן לספוג את זה, להסכים לזה, לקבל את זה לאורך זמן, המקום שמוכן להסכים להיות בבלבול, שמסכים להישאב למקום המבולבל שלו.

את הבדיקה והזיהוי הללו אנא עשי ללא שיפוט וגינוי עצמי. זה חשוב

. נסי להתבונן על זה עד כמה שאת מצליחה במבט נקי, ענייני, פשוט.

את יכולה לבדוק איזו אמונה שלך ביחס לעצמך קיימת בך שמובילה אותך (באופן אוטומטי, לא מודע) להסכים להישאר במקום כזה, שמובילה אותך לאפשר סוג של התנהלות כזו מולך.

למה צריך לחשוב שזה משהו שקשור לדפוסי ההתנהלות של פלונית? אולי פשוט זה מישהו ש"יש לו את זה" ובנוסף - הוא גם מסובך עם עצמו מסיבות אחרות, מה שמפריע לו להתמסר לקשר, אבל זה עדיין לא מבטל את מה שכן יש לו. זה בדיוק העניין באהבה, שאנחנו מתוכנתות לבחור את אלו שאיתם יצאו לנו הילדים הכי שווים גנטית והבחירה הזאת לא תמיד מתאימה למי שהכי כדאי לנו לחיות איתו בתור חבר. אם היא היתה מסכימה להתנהלות כזאת מצד החברות הטובות שלה, אז היינו יכולים לחשוב שאולי זה קשור לדפוסי ההתנהלות של פלונית. אבל מול גברים - סביר שנפעיל את האינטואיציות הכי קדמוניות שלנו, שלצערנו לא תמיד מתאימות לשותף שהיינו בוחרות באופן שכלתני. (אבל הילדים שנעשה עם מישהו שבחרנו בו אינטואיטיבית, יצאו מדהימים, גם אם בסוף נצטרך לגדל אותם כאימהות חד הוריות...)

עירית_לוי

למה צריך לחשוב שזה משהו שקשור לדפוסי ההתנהלות של פלונית?
נקודת המבט האבולוציונית שאת מציגה מעניינת ומסקרנת.
תראי, אני לא חולקת על ההנחה שמנגנוני הבחירה הם לא רק רגשיים אלא גם ביולוגיים. אני מניחה שזה גם וגם ולא רק או זה או זה.

למה בעצם לא גם וגם? גם אינטואציות קדמוניות, כמו שאת קוראת לזה, וגם אוטומטים רגשיים ומנטאליים.
על המנגנונים האבולוציוניים אין לנו שליטה, אבל על האישיותיים כן - ושם, למי שרוצה בכך, יש אפשרות לבחור.
העניין מבחינתי, וזו גם הסיבה שאני כותבת, הוא שאם פלונית מרגישה מתוסכלת ולא מרוצה, ומרגישה שהחיים סוחפים אותה ללא שליטה למקומות שלא טובים לה, ומחפשת איך לעשות סוויץ' - אז לדעתי המנגנון הפנימי (המנטאלי/רגשי) הוא מקום טוב להתחיל לעשות את זה איתו. זה משהו שאפשר להתייחס אליו ולהשתמש בו כטריגר לשינוי. אפילו בכלל בלי קשר ליצירת זוגיות אלא בהקשר של הגדילה שלה כאדם.
וגם - רק אם היא רוצה ומעוניינת ונמשכת לעשות את השינוי. אין פה הכרח ואין אמת אחת של מה ואיך נכון לחיות.

אם היא היתה מסכימה להתנהלות כזאת מצד החברות הטובות שלה, אז היינו יכולים לחשוב שאולי זה קשור לדפוסי ההתנהלות של פלונית. אבל מול גברים - סביר שנפעיל את האינטואיציות הכי קדמוניות שלנו,
בהקשר הזה אני מאמינה שדפוס מסויים מופעל בסיטואציות מסויימות או מול סוג מסויים של אנשים: יכולה להיות מישהי שגברים יציפו אצלה חוויה של "אני לא ראויה" ונשים בכלל לא ידגדו את הפצע הזה שלה. ויכול להיות שגם גברים וגם נשים. הכל תלוי בסוג ההתניה שנוצרה אי שם בעבר.

מה זה המקום הזה בתוכך שמוכן לספוג את זה, להסכים לזה, לקבל את זה לאורך זמן, המקום שמוכן להסכים להיות בבלבול, שמסכים להישאב למקום המבולבל שלו.

"המקום הזה" הוא אהבה, ותקווה שהפנטזיות יהפכו למציאות, דווקא הבלבול שלו מושך אותי ומחדד לי את הרצון ,וזה כיף לרצות ,להרגיש במאה אחוז שאת רוצה, זה לא קרה לי הרבה בחיים, אני זו שתמיד הייתי המבולבלת והלא בטוחה.
וכרגע- כן, הייתי רוצה לא להיות בבילבול,והייתי רוצה לתפוס יותר שליטה על המצב ולהגיד לו משהו כמו- או שאנחנו לכיוון חתונה או שלא בקשר יותר.. אבל אין לי אומץ אז מה זאת אומרת "למה את מסכימה להתנהלות כזאת"? איזו ברירה יש לי?

אני חושבת שמה שמושך במישהו מבולבל זה שזה מראה שהוא חושב על המצב ולא קופץ על המציאה...

_את הרי תמצאי את מבוקשך בסופו של דבר...
אבל,
אני מציע לך לנסות להינות מהדרך לשם_

אני מציע לך לנסות להינות מהדרך לשם
להנות ממה?

להנות מהחיים לבד ,מכל רגע,מהיחסים עם הסביבה ועם עצמך. לראות את הטוב בחיפוש הזה. להתנקות להכין את עצמך לרגע שבו תבוא הזוגיות. כי כמו שפלונית כתבה - "זה כייף להרגיש רצון.

עירית_לוי

אז מה זאת אומרת "למה את מסכימה להתנהלות כזאת"? איזו ברירה יש לי?
אני לא שאלתי כך את השאלה.
לא שאלתי למה (וזה חשוב כי אם את מפנה אל עצמך כך את השאלה היא ישר מקפלת אותך פנימה ולא פותחת לך שום פתח, אז מציעה לך גם לא לשאול את עצמך כך

).

כן הצעתי לברר מהו המקום בתוכך שמסכים, שמאפשר. מאיזה מקום את מסכימה.
הסיבה לשאלה בדרך הזו היא שכך היא מאפשרת לך לגלות מה את משדרת, מהו המסר שאת מעבירה וכיצד המסר הזה מאפשר, נותן רשות, לאדם האחר להתנהל מולך בדרך מסויימת.
נקודת מבט כזאת נותנת לך גישה לזהות את החלק שלך במערכת היחסים, ובהמשך גם לנסות להשפיע על החלק הזה, אם את רוצה.

השאלה שלי, אגב, גם לא כיוונה בהכרח ללכת לקיצוניות שניה ולהיפרד ממנו או להציב לו אולטימטום, אלא אולי דווקא להישאר, ולבחון בתוך מערכת היחסים מהו המסר שעובר אליו. לפעמים שוב פחות מה את אומרת ועושה - ויותר מה את משדרת. משהו שאת יכולה לבדוק עם עצמך...

בגלל אהבתי אליו יש בי התרגשות טיפשית כשאני איתו ואולי משדרת קלילות יתר וצוחקת מכל מה שהוא אומר...וכנראה משדרת ש"הכל סבבה" ושיעשה מה שבא לו העיקר שירגיש נוח.
אנסה להיות יותר רצינית וגם אז אולי הוא יהיה פחות מבולבל.

עירית_לוי

אנסה להיות יותר רצינית וגם אז אולי הוא יהיה פחות מבולבל.
יופי.
בהצלחה.
קחי בחשבון שלא תמיד אפשר או קל לשנות את השדרים והמסרים רק מתוך החלטה.
הסיבה לכך היא שלעיתים הם נובעים ממקום פנימי-רגשי, מקום שלא תמיד לרציונל ולהגיון יש השפעה מיידית עליו.

גם אם את לא מצליחה לשנות מיד - מה שאת כן יכולה לעשות זה להתחיל להתבונן על עצמך בזמן אמת כאשר את איתו ולחקור לעומק את המסרים והשדרים שלך. איזה עוד מסרים מלבד קלילות? אולי יש עוד.
ואח"כ לזהות את המסרים הללו שוב ושוב ושוב. לראות אותם בפעולה. שוב ושוב.
מעצם ההתבוננות הזאת יתחיל להתחולל השינוי. אז סבלנות

.

הוא במצוקה והוא אומר שאני עוזרת לו... ,שאין לו חברים ואני היחידה שנשארה לו... ואני לא יודעת אם זה מחמיא או זה צריך להדאיג אותי. . רוצה שהוא ירצה להיות איתי כי הוא אוהב אותי ולא כי אני היחידה שמוכנה להקשיב לו. אבל הוא דואג תמיד להסביר שהסיבה שהוא בקשר איתי היא שאני עוזרת לו. מה זה אומר?
המסרים שלי אליו הם -"אני אעשה הכל בשבילך" וכשהוא פוגע בי אני מעבירה כאילו לא קרה כלום (כי הוא במצב נפשי לא טוב.) והמסרים שלו אלי הם שהוא לא יודע מה הוא היה עושה בלעדי אבל הוא מקווה שעוד כמה ימיםאו מחר הוא יוכל בלעדי ואז לא נצתרך להיות בקשר . נשמע מוזר?

כן, נשמע מוזר.
תגדירי לעצמך עד כמה תעשי "הכל" בשבילו. תשמרי על עצמך ואל תאבדי את עצמך .זה יפה שאת עוזרת לו אבל השאלה היא האם הוא יודע להעריך זאת? או שהוא רק משתמש בך לצרכיו?
ואם הוא פוגע בך תעמידי אותו במקום.ואל "תעבירי כאילו כלום לא קרה" -את חשובה!

עירית_לוי

המסרים שלי אליו הם -"אני אעשה הכל בשבילך" וכשהוא פוגע בי אני מעבירה כאילו לא קרה כלום (כי הוא במצב נפשי לא טוב.) והמסרים שלו אלי הם שהוא לא יודע מה הוא היה עושה בלעדי אבל הוא מקווה שעוד כמה ימיםאו מחר הוא יוכל בלעדי ואז לא נצתרך להיות בקשר . נשמע מוזר?
פשוט תמשיכי להבחין בזה. ועד כמה שאת יכולה מנקודת מבט נקייה, ללא שיפוט עצמי. המקום שאת נמצאת בו הוא אנושי לגמרי. רק תמשיכי לזהות את זה קורה. ככל שתראי יותר ביטויים של זה, ויותר פעמים, משהו יתחיל לזוז בתוכך ללא מאמץ או לחץ.

הוא במצוקה והוא אומר שאני עוזרת לו... ,שאין לו חברים ואני היחידה שנשארה לו... ואני לא יודעת אם זה מחמיא או זה צריך להדאיג אותי. . רוצה שהוא ירצה להיות איתי כי הוא אוהב אותי ולא כי אני היחידה שמוכנה להקשיב לו. אבל הוא דואג תמיד להסביר שהסיבה שהוא בקשר איתי היא שאני עוזרת לו. מה זה אומר?

שאת צריכה להיפרד ממנו. עכשו, כשהתמונה יותר שלמה, כבר אין מקום יותר להסתכלות אופטימית על המצב. לא רק שלא נשארו לו חברים (שזה אומר דרשני בפני עצמו) אלא שהוא עוד מעז להתנשא ולתת לך את ההרגשה שהוא לא איתך בזכות הקסם האישי שלך, שגרם לרבים וטובים להתאהב בך בעבר, אלא רק כי זה טוב לאינטרסים שלו - כי את עוזרת לו. פשוט תעלמי, תתרחקי ואל תנסי אפילו להסביר. את לא צריכה להפסיק להיות מאוהבת בו, אבל את כן יכולה לתפוס מרחק. נניח לקבוע בכל יום עם חברות, ככה שלא תוכלי להיות זמינה כשהוא מתקשר, או להסביר לו שיש לך כבר תכניות אחרות. גם אם תמשיכי להיות מאוהבת בו, תדאגי שהוא לא ידע את זה. תני לו להרגיש שהחברות והמשפחה נמצאים אצלך במקום הראשון ושהוא ירד מגדולתו. ואז יש שתי אפשרויות: או שהוא יפחד לאבד אותך ויתחיל להשקיע, ואז תצטרכי להתלבט מחדש מה לעשות, או שגם הוא יתפוס מרחק ואז הפרידה ממנו תהיה יותר קלה. ואולי כשתרגישי שהעניינים נמצאים בשליטה שלך, פתאום הקסם יחזור וכל הבחורים השווים יתחילו איתך ואולי אחד מהם יהיה מספיק אטרקטיבי כדי להכנס לך ללב ולהשכיח ממך את הבחור הנוכחי. (שזה בעיקרון התסריט הרצוי).

ברור אני גם לא אצא עם גרושים ואני בסביבות הגיל של חברה שלך למה להכנס מראש לקשר עם מישהו כזה שכבר עבר בלאגן
פלונית, קראת את הדף תבנית נוף ?

תודה.
עזר וחיזק אותי מאוד מה שכתבתן
אעדכן בהמשך(-:

אחד מהם יהיה מספיק אטרקטיבי כדי להכנס לך ללב ולהשכיח ממך את הבחור הנוכחי. (שזה בעיקרון התסריט הרצוי).
בהיגיון זה נשמע נכון... אבל לא בלב... )-:
הזמן יעשה את שלו ...(שיעשה כבר!!)

פלונית, קראת את הדף תבנית נוף ?
אצלי זה דווקא חיזק את למה לא.

אהבת אני מרגישה חברה שלך בלי שאת יודעת אני אוהבת את מה שאת כותבת(:
לא הבנתי למה זה חיזק את למה לא? מה לא?

אהבת אני מרגישה חברה שלך בלי שאת יודעת אני אוהבת את מה שאת כותבת(:
וואו, איזה כיף לשמוע !

לא הבנתי למה זה חיזק את למה לא? מה לא?
התכוונתי לדף תבנית נוף, שאני מאוד נהנית לקרוא אותו.
הכותבת מתארת שם את כל התהליך של ההיכרות והקשר עם בן הזוג שלה של היום, שבא מזוגיות קודמת קשה ועם ילדים וכו' - אז גם אם הסוף בסופו של דבר טוב (היא עדיין לא הגיעה בסיפור אל ההווה), כל הקריאה של התהליך יצרה בי עוד יותר 'לא רוצה' לכל הבלגן הזה.
(אבל זה לא קשור דווקא לבן אדם שבא מתוך קשר קודם קשה. יכול להיות סתם בן אדם מתוסבך עם עצמו, שגם על זה אני מעדיפה להגיד 'לא תודה')

<אבל אני לא בזוגיות כבר הרבה שנים, אז אנ'לא יודעת כמה אפשר ללמוד ממני

>
<או שהסינון הזה ישתלם לי בסוף, או שלא, או שבסוף אני אמצא את עצמי בכל זאת בתוך מה שאמרתי עליו 'לא תודה'

>

הדבר האחרון שאני רוצה עכשיו זה זוגיות קשה וכל הבלאגן הזה. די עברתי מספיק כאלה! (אולי בגלל זה אני לבד כי מהר מאוד חתכתי בכל ריב קטן!
רוצה אהבה אהבה אהבה שתגבור על כל הקשיים . שזה יהיה שווה את זה
(היה לי פעם .. בגיל 18....אני זוכרת .... זה קיים...\-:....)
אבל ממש עדיף לבד מאשר בזוגיות קשה . אני יותר אמיתית עם עצמי מאי פעם וזה האושר הכי חשוב

היה לי פעם .. בגיל 18
הוא עוד קיים (ורווק)?

רוצה אהבה אהבה אהבה שתגבור על כל הקשיים.
גם אם האהבה גוברת זה לא אומר שאין קשיים.
אהבה שמבטלת ומעלימה את הקשיים - זה באגדות.
אהבה שמאפשרת ועוזרת לצלוח את הקשיים שהחיים האלה מזמנים לנו (כולל הקשיים שנובעים מהאהבה כלומר קשיים במערכת היחסים הזוגית) זה החיים.
אני לומדת מהסיפור של תבנית נוף שכל כך אי אפשר לשפוט כלום לפי תנאים חיצוניים ושאם יש אהבה אז כלום כבר לא משנה.
גרוש, ילדים, אז מה? איך אפשר לפסול אדם על זה? איך אפשר לוותר על אהבה בגלל זה? הרי כל כך לא הייתי רוצה שיפסלו אותי על דברים כאלה, הרי כל כך הייתי רוצה שיתחסו אל מי שאני באמת ולא אל פרט כזה או אחר בביוגרפיה שלי).
שווה לוותר על אהבה אמיתית רק בגלל 'בלגן' חיצוני? בעיני לא.

אף פעם לא הבנתי את זה.
כשאני הייתי בחיפושים תמיד חשבתי הגרושים עדיפים ע"פ הרוקים המבוגרים מדי (אחרי גיל 35-40 נניח), כי גרוש = מישהו שהצליח לכונן מערכת יחסים , למד עליה, וחי רוב חייו הבוגרים בזוגיות.
רווק מזדקן היה בעיני מישהו שלא הצליח 40 שנה להתפשר, ללמוד לאהוב, להפתח, להרגיש, לכאוב - למה שזה יקרה עכשיו?
זה לא אומר שכל הרווקים כאלה.
זה לא אומר שלא תמצאי רווק מקסים ונהדר שיהיה בעל טוב ואוהב.
זה אומר שפסילה מוחלטת של גרושים, רק בגללל שבעבר כבר העיזו ונכוו, היא שטותית, לפחות בעיני.

הרי כל כך הייתי רוצה שיתחסו אל מי שאני באמת ולא אל פרט כזה או אחר בביוגרפיה שלי.
ילדים זה לא 'ביוגרפיה'.
זה 'חבילה'.

<סתם, יול, לא הילדים שלך

>

כשאני הייתי בחיפושים תמיד חשבתי הגרושים עדיפים ע"פ הרוקים המבוגרים מדי (אחרי גיל 35-40 נניח), כי גרוש = מישהו שהצליח לכונן מערכת יחסים , למד עליה, וחי רוב חייו הבוגרים בזוגיות.
בגדול, צודקת.

אבל באמת לא צריכה להיות בעיה עם גרושים.
הבעיה מתחילה כשהם לא באים לבד. (חבילה, כבר אמרתי...

)

רווק מזדקן היה בעיני מישהו שלא הצליח 40 שנה להתפשר, ללמוד לאהוב, להפתח, להרגיש, לכאוב - למה שזה יקרה עכשיו?
אם ככה, אז אפשר להגיד עליי את אותן מילים.

חוצמזה, מי אמר שזה בהכרח בגלל ש-לא הצליח 40 שנה להתפשר, ללמוד לאהוב, להפתח, להרגיש, לכאוב?
אולי הוא עבר דרך אחרת?

אני רוצה להאמין לגבי עצמי, שגם אם זה עדיין לא קרה - זה יכול לקרות.
ואם אצלי זה יכול לקרות - אז גם אצל הצד השני.

(נכון שכדאי לפקוח עין, אבל לא לצאת מתוך הנחות מוקדמות על העניין הזה. ובאמת גם אין לי בעיה גם עם גרושים 'נטולי ספיחים').

<מה, אני 'רווקה מזדקנת'?! אוי וי'זמיר !

>

הבעיה מתחילה כשהם לא באים לבד
למה זה בהכרח בעיה? הרי, זה להניח מראש הנחה בלי לבחון את המקרה הספציפי.
ואת בעצמך לא היית רוצה שיניחו עליך הנחות שכאלה, כמו שאמרת - אם ככה, אז אפשר להגיד עליי את אותן מילים.
את מניחה מראז שזה בעיה וככה את רואה את זה, לכן סביר שככה את תחווי את זה.
אבל כידוע הכל בראש (-:)) ואולי אם תראי בזה יתרון זה יהיה בכלל יתרון?
(דוגמא ליתרון: אדם שיש לו כבר נסיון בלהיות אבא, אדם שאת יודעת כיצד הוא מתפקד בתור אבא וכך לא יהיו לך הפתעות מאוחר יותר וכד')
ויכול להיות שזה לא זה ולא זה, לא בעיה ולא יתרון, אלא פשוט נתון שעמו מגיע הבן אדם, ואיתו צריך להתמודד.
כמו כל נתון אחר ב'חבילה' שעימה אנו מגיעים למערכת יחסים. לדוגמא, אם למישהו יש מחלה כרונית או אפילו מום כלשהו (נגיד, לא שומע כל כך טוב, לא רואה טוב וכד') אבל חוץ מזה הוא מקסים מקסים ומושלם ואת אוהבת אותו, תפסלי חיים משותפים איתו רק בגלל שהם הולכים להיות קצת יותר מורכבים ואפילו קשים מאשר מישהו בריא?
גם במקרה של גרוש עם ילדים, החיים המשותפים איתו (כנראה, לא בהכרח) הולכים להיות מורכבים יותר, אבל שווה לוותר מראש ולפסול בגלל זה?

<בן זוגי לא גרוש עם ילדים, אני לא גרושה עם ילדים, ואין לי כאן שום אינטרס ספציפי>
<סתם קופצת כשמזהה הכללות ושיפוטים וחושבת שאין להם מקום בחיים האלה כי גם ככה המציאות עולה על כל דמיון>
@}

טוב, סיפורה הלא יאומן של חברתי, נקרא לה דלית, שהסתובבה 38 שנים בעולם, עבדה קצת פה, קצת שם, בעיקר הקסימה את כולם כי היתה יפהפיה אמיתית, מהסוג שרוחניקים קוראים לו "אויר". הבחורה הזאת היתה אויר בלבד. לא אדמה ולא מים ולא אש.
תמיד היו לה סיפורים הזויים על טרמפים שלקחה, נסיכים מצרים שהתאהבו בה, וכו'.
טוב, התגלגלה לצפת , הפקידה את עצמה במדרשיית "חיא מושקא" של החבדני"קים (מדרשיה שבלעה כמה מחברותי הטובות)
ויצאה מהצד השני כעבור כמה חודשים, חבדני"קית למשעי.
טוב, הגיע הזמן לשידוכים והבחורה הצהירה שהיא לא מוכנה לגרושים. רק לרווקים. ניסתה וניסתה ולא יצא כלום. אמרו לה שיש מישהו, גרוש שמתענין בה אבל היא לא היתה מוכנה לשמוע. הוא ניסה עוד כמה פעמים אבל דלית עמדה בסירובה.
כשראתה שכלום לא זז עשתה בירור עם עצמה והסכימה להפגש אתו. זה היה יום חמישי. קבעו ליום ראשון בצהריים.
בערב שבת הלכה לבית הכנסת וראתה מישהו,יותר נכון גב של מישהו (כי עמדה מאחור כמובן)
וידעה. "זה הבחור, והוא יהיה בעלי" ואכן לא עברו חמישה שבועות ארוכים מנשוא והשניים עמדו מתחת לחופה והם חיים בעיה"ק צפת תובב"א עד עצם היום הזה, מגדלים צאצאים ומחכים לביאת המשיח!

_ילדים זה לא 'ביוגרפיה'.
זה 'חבילה'._

בדיוק הפוך - ילדים זה ממש יתרון משמעותי. החלום שלי זה למצוא עכשו אבא חד הורי עם כמה ילדים שגדלים אצלו במשמורת מלאה. ילדים זה שמחה ובעיקר כשאת לא זאת שצריכה ללדת אותם בעצמך. את מקבלת אותם מוכנים, בלי לקום בלילות, בלי לשלם עליהם את רוב ההוצאות ונהנית רק המקסימות שלהם. אני אפילו לפעמים פוסלת על הסף בחורים שהתגרשו והילדים רחוקים מהם או לא במשמורת משותפת. איזה מן אבא רואה את הילדים שלו פעם בשבוע - שבועיים???

דרך אגב, שמרתי על קשרים "הוריים" עם הילדים גם כשנפרדתי מאבא שלהם... הילדים של האקס שלי הם המתנה הכי מדהימה שקיבלתי, חוץ מהילדים הביולוגיים שלי. אם הייתי יכולה, הייתי מזמינה אותם ברגע זה לבוא לגור איתנו.

_היה לי פעם .. בגיל 18
הוא עוד קיים (ורווק)?_
כן.. הוא עוד קיים ורווק..ואנחנו עדיין אוהבים ובקשר פעם בכמה שנים...
נשמע הגיוני לחזור לזוגיות שהיתה לפני כמעט 20 שנה??

אלמונית, זה מוזר מה שאת כותבת , כי אם יש ילדים זה אומר שיש אישה שילדה אותם ..וצריך להתמודד גם עם המעורבות שלה.... נשמע קשה מאוד!

עדיין לא מצאתי,
וזה לא שאין מחזרים, (מדי פעם)
וזה לא שטוב לי לבד,
אבל אין לי את האומץ להעביר הילוך, להכנס לקשר, כי הרצון שלי הוא בקשר שיוביל לחתונה , וזה לכל החיים, אז זה מפחיד אותי נורא,

ויש כל מיני אופציות, אבל אני כאילו מצפה לסימן שזה -זה בלי ספק, שמשהו יניע אותי להתקדם הלאה, ולא סתם כי הוא נחמד, כולם נחמדים אבל איך אדע אם הוא בשבילי או לא ?

גם אני לא מוצאת

אפליקציות, אפשר למצוא שם קשר רציני, למרות שיצא לכל אתרי ההיכרות שם של זירת צייד של גברים, זה כבר המון זמן לא נכון במיוחד היום שאין אפשרות למצוא בשום מקום אחר --קורונה וכאלה-- , צריך לסנן ויש איזה שהיו נסיון שצריך כדי לא לבזבז זמן על מרגיזים\ילדים אן לא רצינים אבל בסוף מוצאים.