ילדים נמוכי קומה

[אנונימי]

{אמא של (2004-09-23T15:24:35)
יש לי קטנה, בת כמעט ארבע, נמוכת-קומה. לעצמה היא נראית נחמד מאד, אבל כשאנחנו נפגשות בגן השעשועים עם ילדות בגילה, אני רואה שיש פער גובה רציני, עד כדי ראש הבדל.
ואני נזכרת שגם בטיפת חלב אמרו עליה פעם שהיא מתחת לקו הממוצעים התחתון בענייני גובה, למרות שאני ובעלי די גבוהים.
האם יש משהו שעושים בענין כזה?

[שרון_ג*]

מבקשים מרופא הילדים הפניה לצילום כף יד לגיל עצמות.
אם גיל העצמות מתאים לגיל הגובה של בתכם (דהיינו הגיל בו הגובה שלה מתאים לאחוזון חמישים שלו) - אזי היא תדביק את הפער בשלב כלשהוץ
ואם אתם עדיין מודאגים - בקשו הפניה לאנדוקרינולוג.

שאלו את הוריכם - האם אתם הייתם גבוהים מלכתחילה, או שמא בשלב כלשהו בילדותכם "תפסתם גובה" פתאום.

ועל זה שנו חכמינו: "ראיתם את אולסי פרי כשנולד? בקושי מטר ושמונים..."

[שירי_בן_דב*]

לגנטיקה יש השפעה רבה עלינו ועל ילדינו אבל זה לא תמיד אומר. הייתה תקופה שגם לי הציקה השאלה שמציקה לך, עד שהרפיתי. עד לא מרפים זאת בעיה, וההסתכלות שלנו על הדברים כעל בעיה עשויה להחמיר את המצב ולהפוך את הדברים לבעייתיים באמת. לפי התיאור שלך, בינתיים הבעיה היא רק שלך. אז מה אם בטיפת חלב אמרו כך וכך? אז מה אם ההורים גבוהים (גם אני וגם אבי בתי גבוהים מהממוצע באוכלוסיה)? סביר להניח שילדתך תגדל ותצמח ואולי אפילו תפתיע בגובהה ביום מין הימים, וגם אם לא- אז מקסימום להיה לך ילדה לא גבוהה במיוחד. האם יכול להיות שבתוכך פיתחת ציפיה שתהיה לך ילדה גבוהה מין הרגיל ? מחקרים מראים באופן ברור שצפיה בניסוי עשויה לשנות את תוצאותיו. ילדים הם מין סוג של תהליך שניסוי וטעיה מהווים בו חלק דומיננטי מאד. אם את צופה בתהליך הגדילה שלה בציפיה שהיא תהיה גבוהה, ולפעמים יכולים להיות מעורבים שם חששות "שמא הילדה שלי לא תגדל", מאוד ברמת התת מודע אני מתכוונת, הילדה שלך מקבלת את זה ועשויה להיות ניזונה מכך. ברגע שתרפי היא תתחיל לצמוח. ואם זה כל כך מציק לך, קחי אותה לטיפת חלב, ושם ידריכו אותך מה לעשות ולאן לגשת. אולי לסדרת בדיקות מקיפות ואולי זה משהו פשוט. עשי מה שאת מרגישה, אבל אל תשארי בחרדות לי זה עבר בלי בדיקות. פשוט אבנתי את הדפוס מתוך כך שיצאת את עצמי ואת הסיוטאציה. אני יודעת שזה לא תמיד ניתן, אבל זה אפשרי . אם לא הייתם גבוהים סביר להניח שלא היית חוששת. היא אדם בפני עצמו וזה שההורים שלה גבוהים לא מחייב אותה להיות גבוהה, גם לא מבחינה גנטית
כן, יש מה לעשות. להסתכל עליה באהבה (כפי שאת בודאי עושה), ולומר לה דברים יפים כמו: כמה יפה האורך שלך מתוקה שלי, כמה נאה היא קומתך, כשאני מתבוננת בך אני מתחברת את הנצחיות שבי, לכך שאין לי התחלה ואין לי סוף והכל כל כך נהדר. תמשיכי לגדול קטנה יפה שלי בקצב שלך ותהני לך מהצמיחה הנהדרת שלך."
בהצלחה לכולכם

[הדף_של_מיכלי*]

ומה הדבר הכי גרוע שיכול לקרות (תקנו אותי אם אני טועה) הילדה תהיה נמוכה.
לגבי בחורות זה לרוב לא כל כך נורא להיות נמוכה, והחברה מקבלת את זה בהבנה. אם היא "תקלוט" מההורים שהיא נמוכה כמשהו שלילי, אז אולי עלולה להיות בעיה.
מערב לזה, מקווה בשבילכם שהיא תגבה ותגדל

[סמדר_נ*]

ומה הדבר הכי גרוע שיכול לקרות (תקנו אותי אם אני טועה) הילדה תהיה נמוכה.
מיכלי, אם הבנתי נכון -- מה שמדאיג את מי הוא שאולי הגובה הקטן מרמז על איזושהי בעיה התפתחותית (וישנן כאלה), לא המצב של "סתם" ילדה נמוכה.

[שרון_ג*]

לגבי בחורות זה לרוב לא כל כך נורא להיות נמוכה
גם אם המדובר בגובה 1.40 ס"מ?

[אם_פי_3*]

כדאי להתייעץ. אפשר לקרוא באתר מאמץ קצת על מהי נמיכות קומה ומשמעויותיה הרפואיות.
יש חשיבות לקצב הגדילה, וגם לעד כמה היא באמת נמוכה.
יש לי בן נמוך. כשהוא גדל טוב ביחס לעצמו, זה בסדר. כשהוא לא - זה מדאיג. כבר כמה פעמים בדקנו כמה כיוונים, ועד היום לא אותרה סיבה (למעט העובדה שנולד במשקל נמוך לגיל ההריון אבל לא ברור אם זו סיבה או סימפטום). עצרנו בגבול הפולשנות (כי המצב גבולי). אנחנו במעקב שנתי אצל אנדוקטרינית ילדים. גיליתי שבתקופות שהוא מקבל תוספת ויטמינים - הוא גדל (על אף שרשמית אין לו חסר, ורופא אמר לי שאין צורך בתוספת), ובתקופות שלא - נעצרת הגדילה (ביחס לעצמו, כלומר נושק את אחוזון 3 מלמטה).
אגב, גבהי הנמוך מהווה מכשלה, כי כל רופא שמסתכל עלי מיד פוטר את ה"מקרה" כגנטי, ואילו אני חוששת שיש מעבר לגנטיקה (וגם אני ככל הנראה לא ניצלתי את מלוא הפוטנציאל שלי, על אף שהוא לא ממש גבוה בכל מקרה).

לגבי בחורות זה לרוב לא כל כך נורא להיות נמוכה
מסרבת לקבל את האבחנה המגדרית. זה בכלל לא כל כך נורא להיות נמוכים, בלי קשר למין. הסיבה היחידה להתייחס לזה, היא שלפעמים אי-הגביהה מסתירה בעיה כלשהי. קלה ופתירה בקלות או קשה ומורכבת.

[אמא_של*]

נכנסתי לאתר מאמץ. החלוקה לגילאים שם היא כל חצי שנה, ולכן לא ממש מדוייקת לנו, אביל בכל מקרה המצב לא מלהיב: אנחנו נעים בין "מתחת לאחוזון 3 -מומלץ לפנות לרופא ילדים" ובין "7%".
אני לא מתלהבת מן הרעיון של רופא ילדים בדיוק מן הסיבות שמצויינות לעיל - לא רוצה לפתוח פה מחול שדים של בדיקות וחשדות. חוץ מענין הגובה היא מפותחת יפה מאד לפײ דעתי, ואני יודעת שארתע מאד ממתן הורמונים.
כרמית, באיזה ויטמינים מדובר? יכול להיות שזה כיוון טוב בשבילנו, מה גם שהיא לא אכלנית גדולה

[אמא_אינקובטור*]

אמא של - נכנסת כבר לאתר www.gdila.co.il? יש שם פורום בהנהלת מנהל המרפאה האנדוקרינולוגית בקפלן, וגם הרבה מאמרים מחכימים.

[הדף_של_מיכלי*]

כרמית - אני מאמינה שלגבר הרבה יותר קשה להיות נמוך, העיקר בגילאים צעירים, כשכולם משחקים כדורסל, או יוצאים עם בחורות (יש מן מוסכמה חברתית מפגרת שהגבר צריך להיות יותר גבוה מהבחורה...) ולגבי בחורות זה יותר קל חברתית.
הכרתי פעם מישהי שהייתה בערך בגובה 1.50, ומאוד נהנתה להיות קטנה וחמודה, אולי בעיקר בגלל שהוריה לא שידרו לה כי קיימת בעיה.
לעומת זאת, אחותי הקטנה בערך 1.58, בטוחה שהיא נ-ורא נמוכה וזה מפריע לה, אולי בגלל שאמא שלי יחסית גבוהה, ותמיד ייחסה לגובה משמעות (בתור אשה ביישנית מאוד הפריע לה להיות גבוהה, והחלום שלה זה 5 ס"מ פחות).
ולאמא של: לפי מה שהבנתי הבעיה היחידה היא הגובה, וחוץ מזה הילדה בריאה ומתפתחת, וזה מה שחשוב (לדעתי)

[שרון_ג*]

ואני יודעת שארתע מאד ממתן הורמונים.
סיכוי נמוך שתקבלי. השימוש בהורמון גדילה הוא מאד מצומצם.

[אם_פי_3*]

תראי, גם אני לא הייתי מסרבת לעוד כמה סנטימטרים לגבהי... אבל בכל חיי עד כה, רק פעם אחת הגובה הנמוך שלי היווה מגבלה וגם היא די שולית (לא יכולתי ללמוד רכיבה על אופנוע, בגלל גבהו, והסתפקתי בקטנוע. לכן יש לי רשיון עד 500 סמ"ק, אבל רק אוטומטי). מכירה משפחה שבה הגבר נמוך בהרבה מהממוצע, והאשה גבוהה בהרבה מהממוצע. אז מה? מי שלומד לקבל את עצמו כפי שהוא, מסתדר גם אם הוא לא עונה לכל קריטריוני היופי של החברה (המשוגעת) שלנו. בין אם זה גובה, ובין אם זה משהו אחר. מישהי שתפסול את בני כחבר אך ורק בגלל גבהו - כנראה שעדיף שהוא לא יהיה חבר שלה...
אני בהחלט בעד לעזור לילד לממש את מלוא הפוטנציאל שלו, במיוחד אם הפוטנציאל הוא די נמוך - וכמו שכתבתי, גם חשוב לזהות האם אי הגדילה היא סימפטום של בעיה רחבה יותר, אבל אם זה רק גובה נמוך, שלא מסתיר שום דבר ( (-; ) אז זה חלק מהמאפיינים האישיים, כמו צבע שיער או גוף ולא בעיה שצריך לפתור. רק לחזק את האהבה העצמית.

לגבי ויטמינים - אני מדגישה שאנחנו עושים את זה בניגוד להמלצת הרופאים. נותנים מולטיויטמין לילדים. כלשהו (משתנה מפעם לפעם). זאת לא שיטת טיפול.

[אם_פי_3*]

אגב הורמונים, לנו הוצע להשתמש בהם, כחלק מניסוי (מתן הורמון גדילה לילדים שנולדו במשקל נמוך לגיל ההריון, ואין להם חסר בהורמון, רק בגדילה.). סירבנו בנימוס. התקבל בהבנה מלאה.
אם היה חסר הורמון גדילה, היינו שוקלים יותר לעומק.

[תבשיל_קדרה*]

לא יכולתי ללמוד רכיבה על אופנוע, בגלל גבהו, והסתפקתי בקטנוע. לכן יש לי רשיון עד 500 סמ"ק, אבל רק אוטומטי
כנ"ל. דכאון, לא?

[מיכל_שץ*]

בנות נמוכות מאוד גם לא מתגייסות לצבא, ויש כאלה שזה יכול מאוד לבאס אותן.

[סמדר_נ*]

נכון, אבל לשם כך הן צריכות להיות באמת מאוד נמוכות. אאל"ט, סף הגובה המינימלי לגיוס בנות הוא 1.40 (או אפילו פחות?), או כך הוא היה בזמנים שבהם הצבא היה רלוונטי לחיי (את המילואים של הזוג נשאיר מחוץ לדיון). גובהי 1.53, ובשכבה מתחתי היתה מישהי שהיתה נמוכה ממני בראש לפחות. פגשתי אותה אחר כך בצבא.

[שרון_ג*]

גובהי 1.53, ובשכבה מתחתי היתה מישהי שהיתה נמוכה ממני בראש לפחות. פגשתי אותה אחר כך בצבא.
ובטח בטירונות היתה עסוקה כל היום לנקות את הבוץ שנכנס לה לקנה של הנשק...
(רוע לב. בחיי. אבל גם אני זוכרת שממרום 164 הסנטימטרים שלי הייתי צריכה לנקות את ה- M16 שלי כשהיה נתקע במהמורות ומתמלא בבוץ)

[אמא_של_יו_יו*]

יו, איזה דף, אני הכי הכי נמוכה פה. מה אמרה שרון ג על 140 ס"מ? אני, אני 142 ס"מ, גאה בכל סנטימטר, עשיתי צבא (הורידו לי פרופיל על הגובה- כנראה כי אני לא הגעתי למדף של הכוסות לעשות קפה...)ורשיון נהיגה(היינו מצמידים לי הגבהה לקלאץ'), ילדתי בן מקסים וגדול בלידה טבעית, וגם טופלתי בילדותי בהורמון גדילה בגלל מחסור באותו הורמון. אלא מה, הטיפול הגיע עבורי קצת מאוחר.
לכל האמהות המודאגות- קחו את הילדים לבדיקות אצל אנדוקרינולוגים (אני טופלתי בסוף בבי"ח קפלן) ואם יש צורך אז הם יקבלו הורמון גדילה (תענוג מפוקפק של זריקות יומיומיות, לא נעים ולא נורא).
אבל להיות נמוך זה לא אסון. לי יש תועפות של בטחון עצמי (לפעמים יש לי מינון יתר), כי ככה גידלו אותי. העולם יכול להיות מעניין יותר כשאתה ילד מיוחד. אבל כששאלתי את ההורים שלי איך הם הצליחו להעניק לי כל כך הרבה בטחון עצמי (ולא מופרך) נענתי כי טיפלו בבעיה (הגובה) כאילו אין בעיה בכלל. מעולם לא אמרו לי "יהיה לך קשה, אולי לא כדאי לך "(לצאת לטיול שנתי למשל). להיפך, אני הייתי ילדה ככל הילדים, רק נמוכה יותר.
עד היום אני אדם ככל האנשים, רק נמוכה יותר.
ובצחוק- כששאלתי את בעלי מה היה אילו הייתי גבוהה ובלונדינית, הוא אמר לי שהוא בכלל לא היה מתעניין בי ומכיר אותי...

[אם_פי_3*]

העולם שייך לזעירים...
(ויש גם את ענ"ק - עמותת נמוכי קומה)

[פלוני_אלמונית*]

נאפוליון , אינשטיין , בן גוריון ,מהטמה גנדי ועוד היו נמוכים אותי זה תמיד עודד .
שיר שתמיד הזדהתי איתו בילדות היה "הייתי הילד הכי נמוך בכתה ..." שיר שתמיד העליבו אותי בו השיר של רנדי ניומן .
חוץ מזה כשאני באמת חושבת על זה ... אף פעם זאת לא היתה הסיבה לתסכולים שלי , כנראה שהיו לי מספיק סיבות אחרות .
הכותבת 1.50 מידה נעלים 36 .

[אם_פי_3*]

רנדי ניומן, הוא איש, שכשהוא שר על כך שלאנשים נמוכים אין זכות קיום, אי אפשר להאשים אותו בגזענות... (הוא עצמו שייך אלינו).

[אמא_של*]

טוב, עשינו את הצילום עצמות. עכשיו מגיע טלפון חגיגי מן המזכירה של הרופא: הכל בסדר. גיל העצמות מתאים לגיל של הילדה.
לא ברור על מה החגיגה, כי עד כמה שהבנתי משרון ג. למעלה, הכל בסדר כשגיל העצמות מתאים לגובה, לא לגיל של הילדה. אז בחישוב פשוט:
היא כעת בת ארבע וחודשיים, גובה 93 סנטימטרים, ואם גיל העצמות שלה מתאים לגיל אז היא באחוזון פחות מ3%. כדי שתהיה התאמה בין הגיל והעצמות גיל העצמות היה צריך להיות של ילדה בת 3.
מחר אני נפגשת אתו כדי להרצות לו את תורתי. נראה מה הוא יאמר.
שרון ג. אם את יכולה להאיר את עיני, אשמח מאד.

[אמא_של*]

עדיין לא ברור לי בעצם: מחד הבנתי שאם הגובה מתאים לגיל העצמות, הכל בסדר, ומאידך קראתי שאם גיל העצמות מתאים לגיל האמיתי אז הכל בסדר. אני קצת מבולבלת עם הענין הזה.

[ב_דחילו*]

אמא של, עד ששרון תבוא, נדמה לי שאת צודקת - אם גיל העצמות תואם את גילה הביולוגי, לא צפויה 'קפיצת גדילה', כלומר הבעיה היא לא בעקומת גדילה שפשוט שונה מהעקומה הממוצעת, אלא במשהו אחר. מבחינה מסוימת המזכירה 'צודקת' ויש 'התקדמות' באבחון, כלומר אתם יכולים לעקוב ולשקול עם הרופא סיבות אחרות לגובה הנמוך.

אנחנו פוגשים בסוף החודש אנדוקרינולוג ילדים. לפני שנה עשינו צילום כף יד וגיל העצמות היה צעיר באופן ניכר מהגיל הביולוגי (שנתיים וחצי - לגיל שש). עכשיו אני מתלבטת אם כדאי לצלם שוב לפני המעקב.

[אילנה_לשם*]

אני מצטרפת לדיון ומחפשת הורים לילדים שכבר בטיפול או אחרי טיפול .

או משהוא שיודע משהוא על טיפולים אלטרנטיבים או קונבנציונלים בבעיות גדילה אצל ילדים.

שלושת ילדי במעקב אצל אנדוקרינולוג( פרופ צדיק )

הגדולה בסדר הקטנים לא כל כך כנראה שיש להם בעיה
בקטן אנחנו עוד לא מטפלים רק עוקבים.....

הבן הגדול יותר בין ארבע וחצי והוא הכי נמוך בגן יש בעיה בהורמון גדילה ועכשיו עושים בדיקה של גלוקגון.

אלו בדיקות פולשניות וקשות- לקיחת דם כל רבע שעה מהוריד כמה פעמים / שימוש בטישטוש ותופעות לוואי....
השלב אחרי זה mri
אני ממש מתלבטת ומנסה במקביל את שיטת אייפק

זה היה יעיל בשנה שעברה טיפלתי בו באייפק רגשית וזה עזר מאד כי לפני הטיפול היה קשה לו מאד עם נושא הגובה .

ואחרי הטיפול הוא מקבל את המצב- פורח בגן ובסדר חברתית , אז לפחות עזרנו במשהוא ,

עכשיו נראה איך ממשיכים זה בהחלט סיפור לא קל בכלל, לאט לאט אני מעכלת מה צפוי לנו.....
ואשמח לקבל עצות או דעות במיוחד ממשהוא שעבר את התהליכים הללו .

תודה

[ב_דחילו*]

אילנה
אין לי מה לתרום, זה נשמע קשה. אולי תרצי לפתוח דף על איך הגעתם לזה ומה האפשרויות.

[אילנה_לשם*]

עכשיו אני יותר אופטימית
בהתייעצות עם עוד מטפל החלטתי לקחת את העיניינים בידיים ולהתחיל לטפל בילד שלי לבד באןפון רציני( וטבעי )

ואני מאמינה שאצליח

ואני מתכוונת להשקיע ולהתאמץ ולהתחייב
עברתי תהליך שלם מפחד ורחמים ןעד האפשרות של פשוט להיות חזקה יותר ולצאת לפעולה - ואני מודה זה לקח לי הרבה זמן.

ואני מקוה שאוכל בעתיד להכנס לכאן ולדווח על הצלחה

ודחילו היקר/ה תודה על ההתעניינות אבל הדף מספיק לי פה אני בחברה טובה .

שמעתי על הרבה אפשריות אבל אנסה את מה שאני יודעת לעשות ( אני מטפלת אייפק ) לפי מה שאני יודעת יש הצלחות לא רעות בתחום בשיטה זו.

יש אפשרות לטפל בקרניוסקראל , וגם לחזק את הגינג בצמחים לפי הרפואה הסינית נשמע לי הגיוני .....

[אמא_של*]

אילנה, אנא הרחיבי עוד על ה"הרבה אפשרויות"

ויופי שאת נשארת כאן בדף

בת הארבע שלי לא מודעת למצבה - אם היא היתה בגן היא היתה, יש להניח, הנמוכה ביותר (היא מתחת לאחוזון 3%, גובהה 93 סנטימטר)
אבל בכל זאת חושדת במשהו כי בת הדודה שלה, שעדיין לא בת שלוש, גבוהה ממנה בראש (מה שיוצר המון בלבול סביב "מי יותר גדולה").

ועכשיו אני לוקחת אותה לבדיקות, מה שבכל מקרה, ובלי קשר לעד כמה רגיל וענייני שאני אציג את זה, מרמז בוודאות ש"משהו לא בסדר".

השבוע נלך לאנדוקרינולוג.

[ב_דחילו*]

אילנה, מענין לשמוע אם האייפק עוזר, אפילו במתן כיווני חשיבה שונים. בתי כמעט בת שבע וכשהיתה תנוקת הרבתה לשלשל. היא ינקה עד גיל שנתיים והיתה לי הרגשה שהשילשולים קשורים לתגובות לחיסון או לרגישות בקיבה.
בדקנו רגישות לגלוטן, כי יש במשפחה, ועשינו צילום של הבטן והכל נראה תקין. היום אני מודעת יותר לענין של אלרגיות, אבל אז הייתי בטוחה שאם היא יונקת היא מקבלת את כל מה שהיא צריכה - ובאמת השלשולים עברו. אולי בכל זאת ישי קשר בין איכות התזונה שנספגה לבין מיצוי פוטנציאל הגובה. היום אנחנו מציעים לה שפע של פרות וירקות והיא אוכלת מעט, לפי טעמה ונראה לי שהיא פשוט 'טיפוס' רזה.

מהמחפשים באייפק במקרים כאלו?

[אילנה_לשם*]

טוב אז ככה לפני שנה שנה וחצי הבן שלי היה באבחון אייפק בגלל בעיה אחרת שאלתי לגבי גדילה והתשובה הייתה לעקוב אחריו ושלא צריך הורמונים .

שבוע שעבר לקחתי אותו לחוות דעת ואבחון נוסף אצל מטפל אחר
רציתי לקבל חוות דעת נוספת וגם לשאול דרך מטפל אחר האם אוכל אני לטפל בו

התשובה היתה שעדיף לטפל באייפק לא במקביל לטיפול קונבנציונלי ושיש סיכוי טוב אני יכולה לטפל אבל עדיף משהוא אחר.

כמובן שלתזונה יש תפקיד חשוב וקשר לגדילה
הבן הנ"ל רגיש למלפפונים וביצים והוא אוכל אותם כמעט כל יום .

היתרון האדיר שבאייפק ניתן לקבל תמונה מדוייקת על מה מחזק ומה מחליש את הגוף כולל מזונות ומרכיבי מזון בסיסיים כמו מינרלים סוכרים וויטמינים וכולל גורמים סביבתיים .
ובניקוי הדרגתי מנקים את האלרגנים ומחזקים את הגוף.
אפשר לטפל גם ברגישות להורמונים ובמערכת ההורמונלית ולתת הוראות הפעלה לגוף.

באייפק אפשר לעשות אבחון ולשאול מה עוד יעיל ואיזה תוספי מזון לתת וגם לבדוק יעילות משוערת של טיפולים אחרים.

לגבי מה מחפשים באייפק :

אז קודם כל מבצעים אבחון מקיף של אלרגנים בעזרת מבחן שרירים

עושים אבחון רגשי וחוקרים את הסיבות לסמפטומים :

למשל בשלשול הייתי בודקת מזונות גורמים רגשיים , אנזימי עיכול וכ'ו

יש תינוקות שרגישים לחלב האם שרגישים למזונות המועברים דרך חלב האם.

ככל שאני עובדת יותר עם אייפק אני יותר מעריכה ומוקירה את השיטה ובגלל זה היה לי אומץ להתקשר למרפאה היום ולבטל את בדיקת הגלוקוגן

עדיף לי לנסות את אייפק מאשר מחר לקבל חזרה בעל וילד שניהם בטראומה אחרי שכל רבע שעה במשך 4 שעות לוקחים מהוריד דם עד שצריך להשתמש בטישטוש
אני משאירה את הטיפול הקונבנציונלי כאופציה אחרונה ואני מרגישה שעדיין יש זמן.
אז זהוא בנתיים .
אילנה ולילה טוב

[ב_דחילו*]

אילנה ומי רציתי לעדכן. בקרנו אנדוקרינולוג ילדים, והוא אמר שהכל בסדר ולא נצטרך לשוב כנראה. הילדה נמצאת בעשירון הנמוך לבני גילה, אבל גבהה במהלך תשעת החודשים האחרונים חמישה וחצי סנטימטר. לדבריו המשקל לא חשוב כלל, נהפוך הוא, טוב להיות רזה ואילו הגובה - אם קצב הגדילה ישאר דומה במשך השנתים הקרובות אין שום בעיה רפואית שדורשת טפול. מכיוון שאסתטית מראש אני לא מעונינת בהתערבויות אני מקווה שאכן כך יהיה.

אילנה, הרופא היה מאוד נחמד, והוא גם יושב ראש האיגוד האירופי. הגענו אליו דרך קופ"ח מכבי. מה שלומכן?

[אילנה_לשם*]

הי ב דחילו

אני כל כך שמחה בשבליכן חדשות טובות

אני ממשיכה בטיפולים ברצינות כל שבוע נראה כבר מה יהיה
מקוה לטוב
יופי שעדכנת גם הבת הגדולה שלי כך נמוכה אבל אין בעיית גדילה.
ערב טוב אילנה

[אמא_של*]

ואני בינתיים דוחה את האנדוקרינולוג... כל פעם יש סיבה אחרת אבל אולי בעצם אני לא ממש רוצה להגיע לשם

[אילנה_לשם*]

הי אמא של

טוב שאת פה רציתי להמליץ על תוסף מזון - חומצת האמינו ארגינין עוזרת ביצור הורמון גדילה, אני נותנת כבר חודש לבני,
הייתם כבר אצל האנדוקרינולוג?

[ב_דחילו*]

הי, גם אני פה. אמא של, בהצלחה בבדיקה

[הקוסמת_מארץ_עוץ*]

הי אילנה...
לא ידעתי שגם לך יש קשר לנמוכי קומה. גם אנחנו היינו אצל צדיק עם "לולי" והוא המליץ לעשות בדיקות תפקודי כליות וכבד ומפאת הכאב שכרוך בבדיקות עדיין לא עשינו לה את הבדיקות...
אצלה גם המשקל מאוד קטן אבל הוא אמר שהמשקל פרופורציוני לגובה.
בהתחשב שהיא נולדה פחות מקילו ולפי האינטואיציה שלי הכל בסדר איתה והיא תשלים את הפער אבל בכל זאת אנחנו מתלבטים לגבי הבדיקות.
יש לי 2 שאלות אחת האם את זוכרת מה היה הגובה שלהם בערך בגיל שנה וחצי??
ודבר שני האם יש איזה תוסף מזון שמעודד תאבון?? היא אוכלת בסדר אבל לא המון היא עדיין יונקת והרבה...
אבל היא לא מגוונת עם האוכל כל הזמן רוצה את אותם דברים...
בכל אופן תודה...

[אילנה_לשם*]

הי קוסמת קוסמית
מה שלומך?
טוב לראותך וירטואלית, אבל בטח נפגש בהמשך...
אני לא זוכרת את הגובה שלהם כי מעולם לא מדדנו ולא הלכנו לטיפת חלב,
אבל יותר נכון להשוות את לולי לבני גילה ולבדוק אחוזון, אם אינטואטיבית את מרגישה שהיא בסדר זה מעולה
אני אינטואיטיבית יודעת שלחברה שלי יש בעיה גם לפני שיגידו לי בבדיקות.
הבנים לא אוהבים לאכול בכלל ,השיער שלהם לא צומח בקצב רגיל הם נמוכים בראש לפחות מבני גילם.
הבדיקות מאד כואבות וקשה מאד לבצע אותם,מדובר ב4 שעות של בדיקות דם רצופות, אני החלטתי לבצע אבל בקצב מאד רגוע....
הבעיה שבטיפול הקונבנציונלי ככל שמתחילים מוקדם זה יותר טוב.

שמן אתרי אגוז מוסקט והתבלין מעודדים תאבון( אולי אפשר במבער ליד הילדה בעדינות )
גם שמן אתרי אשכוליות.

אגב צדיק אמר לי כתגובה על ההנקה שלי עד גיל שנתיים שזה פוגע בגדילה.........????????

נשיקות וחיבוקים
ואם את בסביבה את מוזמנת
אילנה

[ב_דחילו*]

שזה פוגע בגדילה
הנקה אולי פוגעת בהשמנה..

רציתי לספר שמשהו שהשפיע אצלנו על המשקל והגדילה היה חלבה. התחלתי להציע חלבה בסיום ארוחה - והילדה התאהבה. אני קונה חלבה של אדמה שעשויה משומשום מלא. מבחינתי זו פצצת אנרגיה וקלוריות וגם מאכל תזונתי. היא אוכלת (ומחלקת) ממנה גם אחרי הסנדויץ' בגן ועכשיו בביה"ס.

[אמא_של*]

עדיין לא היינו אצל האדוקרינולוג. כבר היה תור ולא הסתייע, ובינתיים כבר ידענו שתיכף חוזרים לארץ וכבר נמשיך שם. אבל את הצליאק בכל זאת בדקנו פה (בינתיים רק בדיקת הדם). עוד אין תוצאות.
יש ימים שנראה לי שהכל בסדר ומקסימום היא קצת נמוכה ולא נורא ויש ימים שאני נכנסת להיסטריה איך זה שאנחנו רגועים וטומנים את הראש בחול.

[הקוסמת_מארץ_עוץ*]

הי אילנה
איזה קטע גם ללולי יש מעט שער יחסית וגם היא לא אכלנית גדולה.אבל את יודעת אני איתה בבית וכשהיינו בפסטיבל סגול היא אכלה שם המון...פשוט הלכה לילדים אחרים ואכלה להם מהצלחת. היינו בעננים.
צדיק דווקא לא אמר לי משהו לא טוב על הנקה הוא פשוט ביקש ממני לשקול אותה לפני ואחרי הנקה כדי לדעת כמה היא יונקת .
דרך אגב התבצע מחקר באיכילוב לקחו אימהות שמניקות מלידה ועד שנתיים ויותר ובדקו את אחוזי השומן בחלב.
ממש לא מפתיע אותי לפחות שגילו שככל שהילד גדל אחוזי השומן בחלב האם גדולים יותר.... בקיצר הם יונקים גלידה....
וגם לגבי הבדיקות אני יודעת שהם מאוד כואבות יש לנו היסטוריה עם דקירות...אבל שמעתי שוב ידיעה חדשה שהמציאו מין מכשיר כזה שכשנותנים את הורמון הגדילה זה הרבה פחות כואב ממזרק. כמו שאני יודעת אמורים לקבל זריקות במשך שנים זה נראה לי נורא
אני מעדיפה לנסות לעשות שינוי תודעה...ולהתפלל...

[אילנה_לשם*]

אולי פעם יהיו מדבקות

כמו שיש עכשיו מדבקה במקום גלולה

[אילנה_לשם*]

מחר אני לוקחת את הבן שלי לבדיקה זוועתית - טסט גלוקגון שמה
עושים את זה לאחר שהורמון גדילה יצא נמוך
מי שרואה כאן
בבקשה להחזיק אצבעות
שיעבור קל לכולנו במיוחד לאדמון המתוק
בפעם הקודמת בעלי יצא בטראומה מהעניין והוא מסרב ללכת לבדיקה
אז אבא שלו בא איתי לעזור
תודה

[הקוסמת_מארץ_עוץ*]

אויייי אילנה איזה בעסה.......
מחזיקה לאדמוני שלך אצבעות חזק...אני אבקש גם מלולי...
יש לי עצה מעולה...תתני לו שוקולד או משהו מאוד מתוק לפני שהוא נכנס לבדיקה.
זה מעלה את רמת הסרוטונין וכך יכאב פחות...
בהצלחה ותעדכני...

[אילנה_לשם*]

הי כוסמת
תודה על הטלפון הלבבי בדיוק בזמן כשהייתי צריכה קצת עידוד ותמיכה

היה קשה מאד ואני מותשת מאד מעלילות הבוקר
כשאני ארגיש יותר טוב אפרט
נשיקות וממש תודה

[ב_דחילו*]

[אילנה_לשם*]

דחילו תודה על החיבוק הוא מחמם את הלב אפילו שהוא וירטואלי הצליח להגיע עד ביתנו
וכוסמת
התברר מה הבעיה ולמה הבדיקות הופכות לסיוט
לאדם הוריד מתפוצץ כל הזמן כך שהיה צריך להכניס שוב ושוב ושוב את העירוי[ כי לוקחים דגימה כל חצי שעה

בשלב מסויים אדם היה היסטרי ולצערי זה הזכיר סצנה ממוסד נעול אני ועוד שני אחיות תןפסות את הקטנציק
שמתפתל וצורח בשיא הקול ויש לו דציבלים,,,,,,,, הביתה הביתה וקורה לי מטומטמת ( שהבאתי אותו לשם )
זה מאד לא אופייני לו אבל הוא כעס עלי ( באותו רגע חשבתי שיש בזה משהוא ואולי אני באמת נוהגת בטמטום....)
החלטתי לעשות לו טיפול emfו להסביר הרבה על כך שהמכות שהוא חוטף כואבות יותר ( הוא נוןהג להתרסק פעמיים ביום )
ועל כך שהתגובות ההסטריות שלו מגבירות לחץ וכאב ושהוא יכול להתייחס לכך אחרת
כולה בן חמש אבל הוא הפנים.
לגדול הוא "שכח "אבל ללמוד הוא מצליח מדהים
במשך 4 שעות הקראתי לו סיפורים עשיתי מאסג
זה עבד פלאים ושתי ההוצאות האחרונות היו בסדר והוא גם נרדם
כבר נתנו לו לשכב עלי ולא להסתכל על הדם
הסבא האומלל ( באותו הרגע )ישב ובכה במסדרון יחד עם הילד
ונכנס לגעור ברופאים מה פתאום מענים את הילד למה לא מרדימים וכו
הוא פחד שתשאר לו טראומה לכל החיים
אחר כך הוא קיבל מהאחות תעודת גיבור ( למה לא מחלקים לאמא)
ארטיק ומתנה מהסבא
הקטנה היתה מדהימה ואיפשרה לי להיות עם הנדקר המתוק כל הזמן
ינקה בדיוק לפני ההוצאות של הדם וישנה רוב הזמן ( מוארת כבר אמרתי ????).

חזרתי הביתה עייפה אך מותשת( נפשית )למרות שהייתי ממש בסדר בבדיקה
הצתה רגשית מאוחרת
מזל שהיתה לי עזרה מהסבתא
ועכשיו נחכה לתוצאות ונראה מה קורה לילד החמוד והגינגי שלנו

נקוה שלא נצטרך לעבור עוד עינויים שכאלה
ימים יגידו
מי שצריך לעבור כזו בדיקה לא להבהל
זה היה סיוט רק בגלל הורידים המתאבדים של אדם
רק נוגעים בהם כבר מתפוצצים
כשאני חושבת על זה זה מתאים לו מעניין מה לואיז היי הייתה אומרת על זה


לכולם ערב טוב וגדילה נעימה בכול תחומי החיים

[הקוסמת_מארץ_עוץ*]

אהלן אילנה
אני ממש לא מבינה מה זאת אומרת "ורידים התפוצצים"???
בחיים לא שמעתי מינוח כזה..מה זה אומר שהם "זורקים" את המחט החוצה??
בכל מיקרה ליבי ליבי לגיבור שלך...
לפעמים נידמה לי שהם הרבה יותר חזקים מאיתנו..
חיבוק

[אמא_של*]

וואו, אילנה, איזו חוויה מתישה וקשה

אצלנו בשורה טובה - לא צליאק. כשנחזור לארץ נמשיך בבירור.

[אילנה_לשם*]

הי כוסמת
ורודים מתפוצצים זה המינוח של האחיות
מה שרואים וריד נפוח העירוי בחוץ או שלא נותן להכניס חומר

ואמא של-
היה קשה ומתיש אך זה מאחורינו
ואחרי הבדיקה הזו כבר ממש נדע מה קורה
יופי שאין צליאק
נקוה לטוב

[הקוסמת_מארץ_עוץ*]

הי אילנה
פתאום קפץ לי משהו מדהים לראש...אני לא יודעת אם את חושפת את השמות שלהם פה אבל בשם של הגינגי 2 האותיות האחרונות...(קשור למה שכתבת)...הבנת??

[אילנה_לשם*]

כן הבנתי כן אבחנה יפה
אני אוהבת משחקי מילים
הבנתי שמצאת בית המון מזל טוב
הרגע עוד חברה בישרה כי היא מצאה בית נפלא
הייתי לא מזמן באיזור מקסים שם

[אילנה_לשם*]

אני מעדכנת......
הינו אצל צדיק הבדיקות מראות חד משמעית שיש לבני המתוק בעיה והוא זקוק להורמונים בכדי לגדול.
לפני 3 שבועות חלמתי על פיה שאמרה לי " לבן שלך יש בעית גדילה תני לו הורמונים ואל תעשי מזה סיפור.

עם משהוא מכיר מקרים דומים אשמח לשמוע ולקבל עצות
תודה

[אמא_של_בר*]

שלום, אני חדשה כאן...
הבת שלי בת 3.8 מאוד נמוכה, עשינו צילום כף יד והתוצאה הייתה שהוא מתאים לגיל שנתיים.
היינו היום מרפאה אנדו והרופא אמר שככל הנראה היא תצרך הורמון גדילה ושלח אותנו לעשות בדיקות ביום אשפוז
השאלה שלי היא 1.האם מישהו כאן מתמצא בבדיקות הללו?/ איכן אפשר לקרוא עליהם

1. איכן ניתן לקרוא על בעד ונגד הטיפול בהורמון גדילה

תודה

[POOH_והתוספות*]

אנחנו בדיוק עשינו את הבדיקה לא מזמן...

הבדיקה היא לא להיט גדול אבל לא נורא.
מזריקים איזשהו חומר [יש כמה חומרים שאפשר להזריק] כדי לעודד את הפרשת ההורמון.
צריך להגיע בצום ואסור לאכול עד סוף הבדיקה.
לוקחים דם לפני ההזרקה ואחרי ההזרקה כל חצי שעה במשך שעתיים.
ואז מחכים לתוצאות.
אם יש בעיה בהורמון גדילה צריך לעשות את כל הבדיקה שוב ורק אם בשתי בדיקות יוצא שחסר
[סיכוי קלוש שאם באחת יצא שחסר בשניה לא יצא אבל לא מקבלים אישור לטיפול בלי שתי בדיקות] אז מתחילים טיפול.
אצלנו הבדיקה יצאה בסדר למרות שהיא נמוכה [לא עשינו קודם צילום כף יד ישר הופננו לאנדו].
אגב אנחנו נבדקנו באשפוז יום במאיר הם היו מאד בסדר ויחסית נחמדים לילדה ההיסטרית שלי.

לגבי הטיפול:
[כאמור אצלנו הכל בסדר אז הידע שלי לגבי הטיפול הוא תיאורטי]
בעיקרון מדובר בזריקה פעם ביום.
המזרק הוא כמו עט קטן [כנראה כמו מזרק לחולי סכרת] וממליצים לרוב להזריק כשהילד ישן וכך הוא אפילו לא מרגיש את הזריקה.

לגבי בעד ונגד - אנחנו לא הצלחנו למצוא שום דבר נגד.
ואפילו לא הצלחנו למצוא מידע על מה זה אומר מחסור בהורמון גדילה.
ממליצה בחום לשאול טוב את הרופא.
בעיקרון הבנו שמחסור בהורמון גדילה יכול לפגוע גם בהתפתחות מינית והוא גם אחראי לגדילת העצמות כך שהבעיה בחוסר שלו היא לא רק בגובה אם כי זה המרכיב העיקרי כנראה [שוב מסייגת שאנחנו לא הגענו לטיפול אז הפסקנו לבדוק].
קשה מאד למצוא חומר נגד הטיפול...
ממה שכן מצאנו והבנו אין תופעות לוואי קשות לטיפול ואנחנו לא מצאנו שום מידע על אף ילד שהיו לו תגובות לא טובות לטיפול.

לדעתי תדרשו את כל התשובות מהרופא. ואם הוא לא מספק תפנו לעוד רופא. אבל אולי כדאי לחכות לתוצאות הבדיקה קודם.

הרבה בריאות..

[הקוסמת_מארץ_עוץ*]

אהלן אמא של בר
גם שלי, מאוד מאוד קטנה ונמוכה לגילה, וגם אצלה צילום העצמות מתאים לגיל יותר מוקדם.
אני דווקא שמעתי שלא חקרו מספיק את כל עניין ההורמון הזה.
לא שאני נגד אבל אני גם לא בעד בצורה גורפת, בטח לא לבנות שזה נראה לי פחות קריטי מבחינת הגובה.
אפשר לשאול אותך מה הגובה של הילדה שלך?
שלי מתקרבת לגיל שלוש והחלטתי שרק בגיל שלוש אני אכנס יותר לעומק עם כל עניין הורמון הגדילה. לבנתיים מודדת כל הזמן גובה ומקווה לטוב...

[פלונית*]

שלום נשים יקרות,
קראתי בעיון את כל הדף ופתאום קפץ לי איזה משהו שנתקלתי בו שקשור לגדילה וכו'
לעיתים חוסר ברזל קשור להאטה בגדילה, ולכן שווה לתת ברזל אני חושבת שהמליצו על "פלורודיקס",

אני מצטערת שאין לי את הקישורים המתאימים, קראתי לפני הרבה שנים באיזה ירחון.
בכל מקרה אולי שווה לבדוק את האינפורמציה הנ"ל?! בהצלחה לכולם

[בתיה*]

נשים יקרות
אנא מכן הוסיפו לכתוב!
אני בתחילת תהליך דומה לשלכן עם בני (בן חמש, גובה- 95 ס"מ, גיל עצמות- 3) קראתי בשקיקה את כל מה שכתבתן ואני במתח- אילנה לשם - איך הלך הטיפול באייפק? והאם התחלץ לתת הורמונים ואיך הולך? מ י - האם יש ציליאק? וכולכן- אנא שתפו אותי מנסיונכן !

תודה ...

[מנסה_לעזור*]

מנסיון של חברה:
למרות שגם הי וגם בעלה לא גבוהים במיוחד, עדיין הבת שלה היתה מאוד מאוד קטנה. בגיל 10 היתה נמוכה משלי (שהיתה בת 7 בערך) כמעט בראש. הורמון הגדילה מופרש בעיקר בלילה ולכן החליטה לנסות לשפר את השינה שלה ע"י שימוש במערכת השינה של חברת ניקן (nikken) - מגנטים מיוחדים. הילדה גבהה המון יחסית לגיל והיא עדיין נמוכה אבל לא באופן כ"כ חריג.
מספרים מדוייקים אני אוכל לברר (אם תרצו).

[אמא_של*]

ובכן תסמונת טרנר.
יש לדבר שם: זה מקל. אבל עכשיו שולחים אותנו להמון בירורים: התסמונת יכולה להתבטא במגוון של תחומים: בעיות שמיעה, בעיות בכליות, בעיות בלב, בעיות במעיים, בעיות בעינים, בעיות בשחלות. אנחנו נעשה את כל הבירורים ונראה איך התסמונת הזו מתבטאת אצלה.
כרגע ממליצים על הורמון גדילה.
איך ההתנסות שלכם עם זה?
אני מתגייסת עכשיו לאסוף מידע.

[נמוך_לשעבר*]

שלום,

אם זה מעניין עד שהתגייסתי הייתי 1.68 מ' בדיוק. מלא חופן באסה ותסכול מהגובה שלי.
היום אני 1.8 מ' נשוי עם שלושה ילדים.
וכל זה בזכות תרופת פלא.

[טרה_רוסה*]

וואו. נשמע קשה |חיבוק|
איך אפשר מצד אחד לקבל אותה לגמרי ומצד שני להתחיל במסע שיפוצים ושיפוצרים, שמהותו היא בעצם חוסר קבלה של מי שהיא.
אולי זה רצון להקל עליה? אני חושבת שזה די טבעי שהורה ירצה שחייו של הילדים שלו יהיו כמה שיותר קלים, לפחות בדברים שאפשר להקל. הרי גם ככה יש כל כך הרבה מקומות בהם אי אפשר להקל.

[טרה_רוסה*]

וגם רוצים לתת הורמון גדילה, למרות שאין לה חסר בהורמון הזה, מפני שמחקרים ראו שבכל זאת הורמון גדילה עוזר לטרנריות לגבוה קצת יותר. (בלי זה, הרופא טוען שהיא תגיע למטר ארבעים).
אני הייתי קוראת המון המון באינטרנט, ומחליטה. יש זמן להתלבטויות, זה לא משהו שצריך להחליט עכשיו. אבל אם הגובה הסופי הצפוי הוא מטר ארבעים, ועם הורמון היא תגיע למטר חמישים, למשל, אז אני אישית הייתי נותנת הורמון, כי גם עוד "רק" 10 סמ הם משמעותיים בגבהים כאלה. יחד עם זאת, אין לי מושג מה השפעות הלוואי השליליות של ההורמון.

[שמש_בחורף*]

מה השפעות הלוואי השליליות של ההורמון
שרונג, השמיעי קול (בבקשה)
אם אני זוכרת נכון את מתמצאת בנושאים האלה - נכון?

[מעדכנת_בעילום_שם*]

היום הלכנו לאולטראסאונד - יש רחם ושחלות
אלו חדשות משמחות מאד

[אמא_אינקובטור*]

איך אפשר מצד אחד לקבל אותה לגמרי ומצד שני להתחיל במסע שיפוצים ושיפוצרים, שמהותו היא בעצם חוסר קבלה של מי שהיא. כל כך מדויק וכל כך נכון.
מאחלת שתמצאו את הדרך שנכונה לכם ובעיקר שהילדונת תחיה חיים בריאים ופעלתניים.

כרגע לא עושים כלום עד היום היתה לנו ילדה בריאה ושום דבר לא השתנה מלבד הידיעה שחסרים לה כמה איקסים, ושהיא תהיה קטנטנה כנראה לתמיד אם או בלי הורמון גדילה (כנראה שבלי). שתמשיך להיות בריאה, זה העיקר. אנחנו במצב קצת דומה וקצת שונה, דומה - כי בת החמש וחצי שלי מגרדת את תחתית העקומה, שונה - כי הסיבה לקומה הנמוכה היא משקל לידה נמוך. אחרי כמה שיחות עם הרופאה ובינינו החלטנו שכרגע לא ממשיכים בבירור מעבר למינימום הבלתי פולשני (צילום כף יד בלבד) ושכרגע, לילדה ולנו התועלת שתצמח (הא הא) מהטיפול קטנה מהמחיר הפיזי והנפשי שבירור מעמיק יותר ואולי טיפול יגבו מהילדה. אין לי מושג האם בעוד כמה חודשים, בביקורת הבאה, נגלה שקצב הגדילה שלה מואט וצריך לטפל, או שבעוד כמה שנים הקצב הנוכחי יביא אותה לגובה שכן מצדיק התערבות. מהו אותו גובה? אין לי מושג. היו לי כמה סטודנטיות שגובהן היה 1.45-1.50, אני מכירה מישהי שמלמדת ילדים בכתה ה' ונמוכה מחלק נכבד מהם כי היא 1.40 לדעתי ושוקלת כ-35 קילו, שתי הבחורות הכי מבריקות שהכרתי באוניברסיטה היו נמוכות ממני משמעותית - ואני 1.60 ביום טוב. כך שיש לי עדות מיד ראשונה שאפשר לנהל חיים שלמים, לימודים קרירה והורות, גם כשמסתכלים על 1.50 מלמטה.

ועוד משהו משמעותי: מטר ארבעים-ו, עם כל היותו בקצה המאוד-נמוך של הסקלה, הוא עדיין איכשהו חלק מהסקלה. מערך השיקולים כמובן שונה לגמרי כשהתחזית לגובה הסופי היא 1.30.

[פלוני_אלמונית*]

גם שלנו מוגדר נמוך (אחוזון 3 ואיחור של שנה בגיל עצמות) אבל מרגישים שחשיבות הגובה שונה אצל בנים. כרגע אנחנו רק במעקב שנתי, אבל כל הזמן מתלבטים מה ניתן לעשות (חוץ מהורמונים) וחיזוק ביטחון עצמי (כרגע מאוד אוהב את הסיפור של דוד וגולית).

מישהי פה כתבה שהיא ראתה שינוי במתן ויטמינים... אשמח אם תוכלי להרחיב... וגם אם למישהו יש ידע לגבי תזונה אשמח לשמוע. תודה

[סיגל*]

שלום,
אני מתמודדת כבר כמה שנים עם בעייה של קומה נמוכה והתפתחות מוקדמת.
עד כה עברנו לחלב ועוף אורגני, לתזונה עם קצת יותר חלבונים, להפחתה משמעותית של השימוש ברוטב סויה ולמעקב אנדוקרינולוגי.
בזמנו לא הסכמתי לטיפול הורמונלי ועכשיו כבר מאוחר מדי.
לדעתי הילדה גבהה בכל זאת בתקופה הזו בשל הטיפול ההומיאופטי אך הרופאה טוענת שהגביהה שהיתה נבעה מסגירה מהירה של גיל העצמות.
כעת אנחנו ממשיכים עם הטיפול ההומיאופטי אך קצב הגדילה קטן מאד, והיא שוב מתרחקת מאד מהעקומות של בני גילה.
אני מעוניינת לשמוע על פתרונות שסייעו בידי אנשים אחרים במצבים דומים.

וראיתי שציינתם ויטמינים, אייפק ותרופת פלא - האם אפשר לקבל פרטים נוספים?

תודה,
סיגל

[אמא_של*]

בינתיים אצלנו הרופא מקדם את ענין הורמון הגדילה - כבר היתה פה בבית אחות מטעם חברת התרופות ונתנה לנו את העט שמזריק (באמת לא כואב - ניסינו) ואת כל מה שצריך. יש לי גם את החומר במקרר.
אבל מה - בינתיים החלטנו בכל זאת לחכות קצת.
אנחנו בטיפול הומיאופטי ואני תולה בו תקוות. בארבעת החודשים האחרונים גדלה 3 סנטימטר, שזה קצב מדהים ואם ימשך כך, חבל על הזמן.
אז החלטנו לחכות חודשיים שלושה ולראות מה קורה.

[הרגע_שלפני*]

הסרט "נמוך" של עידן אלתרמן לצפיה (חוקית. בבלוג של היוצר)
סרט תיעודי-אישי יפה על אנשים נמוכים וילדים נמוכים.
http://www.notes.co.il/alterman/27320.asp

[ולריה_י*]

יופי שיש דף כזה, והרבה אנשים שחושבים כמוני...
כמה וכמה כותבות כתבו מעליי שהן הכי נמוכות בדף, אבל אני , תסלחו לי, מנצחת.... רחוקה מאוד מ-140 (מלמטה כמובן, מביך, מביך לכתוב עד כמה רחוקה).
וגם לי יש יופי של דימוי עצמי, השגתי עד כה כל מה שרציתי: להתגייס - התגייסתי רגיל עם פרופיל נמוך (החיילת החמודה בלשכת גיוס צ'יפרה אותי בעוד כמה ס"מ במדידה....), אני נשואה מאוד מאוד באושר (חבל שגם לא בעושר, אבל מילא), רשיון- נוהגת עם דוושות הגבהה מיוחדות, מאוד אוהבת את המקוצוע שלי, ויש לי עכשיו ילד סוכריה, אותו ילדתי כנגד כל הסיכויים בלידה רגילה. והילד הסוכריה שלי גם צפוי להיות מאוד מאוד נמוך, כרגע נראה שיותר נמוך ממני אפילו.
התחלנו בירור אנדו' אבל אני לא מתכוונת לחפור אצלו כמו שחפרו אצלי ובסוף החליטו ש"יש לי עצמות קצרות" (חבר אמר שהם שללו את זה שיש לי עצמות ארוכות מאוד, אבל מלופפות סביב עצמן....).

[שום_כתוש*]

שלום לכולן,
ביתי בת 10 וצי חודשים, שבוע שעבר קניתי לה בגדים מידה 3 חדשים, היא שוקלת פחות מ7 קילו, התחילה דוקא יפה
, נולדה 3 ורבע, ועכשיו היא "שוברת את העקומות" כדברי האחות בטיפת חלב.
היא נראית כמו תינוקת בת חצי שנה אבל מפותחת מאוד, הולכת סביב חפצים, לעיתים עוזבת ידים, יושבת מקשקשת, אומרת אמא ואבא, וזה ממש נראה כמו פריק שואו לפעמים.

האם הילדים הנמוכים נולדו במשקלים "נורמליים?" האם גם הם "שברו עקומות"? האם יש לי סיבה לדאוג? כי בינתיים אני לא מש דואגת אבל הלחץ מתחיל לזחול לכיווני, היא משוכנעת שהיא דגמנית ואוכלת ממש מעט, אבל יונקת די טוב.

[POOH_והתוספות*]

מה עם גובה?
וחות מעקומות במשקל היא עולה?
היא אוכלת מוצקים?
עשו בדיקות דם לבדוק שאין אנמיה למשל [זה יכול להשפיע גם על התיאבון וגם על הגדילה].

ספציפית לגבי המשקל - היו לי שני ילדיםש שקלו 7 קילו בגיל שנה ומאז גדלו
[אחד עדיין מתחת לעקומות אבל ילד בריא ונפלא אחותו עשתה קפיצת גדילה בגיל 4 בערך ונכנסה לעקומות - עם שניהם היינו במעקב כולל צילום כף יד כשהיה צריך ובדיקה של הורמון גדילה אחרי חציש נה ללא גדילה בכלל - לא במשקל ולא בגובה].

[ילדת_טבע*]

שום כתוש, איך אתם? איזה ילדים הייתם שניכם? איך ההורים שלכם? ביתי, כיום בת ארבע, גם היתה כפי שאת מתארת, היום יש לי אינדיקציה לכמה פיצית היא היתה לפי אחיה בן השנה ושמונה חודשים שלמידות שלו הגיעה רק בגיל שנתיים וחצי (גם יש סימוני גובה וגם הבגדים). היום היא בת ארבע ופיצית, היא שוקלת 12.9 ק"ג כמעט ללא בגדים ונמוכה כמו בת שנתיים וחצי ממוצעת (לפי העין מול ילדים אחרים בגילאים האלו) אבל יש צמיחה תמידית וקפיצות גדילה. גם אחיה עף על פי שגדול ממנה במידות בהתאם לגיל, רזה ונמוך. איתה עוד הלכנו עד גיל שנה מדי פעם לטיפת חלב ואפילו שם התיחסו בסלחנות כי שני ההורים היו ועדיין נמוכים (אני 158 ס"מ ושקלתי עד לפני ההריון איתה 44 ק"ג) היא בשנה הראשונה כבר יצאה מהעקומות אבל יצרה לעצמה עקומה משלה. מה שחשוב זה שיש עקומה, שיש צמיחה.
שני הילדים שלנו נולדו 3 ק"ג. הבן שוקל היום 9 ק"ג. לא הרבה אבל מספיק בדיוק בשבילו. אין לו טיפת שומן עודף אבל הוא לא מקלון עור ועצמות. בעיקר שרירים. פעיל כמו שד.

[אם_פי_3*]

רק רציתי לעדכן, לגבי בני. הוא בן 10. עדיין נמוך (לפחות 10 ס"מ פחות מתאומתו, נראה צעיר ממנה בכשנתיים...), אבל אנחנו לא עושים עם זה כלום.
הוא בריא, חכם, אהוד חברתית (עם נטיות להנהגה) וספורטיבי (ועוד כל מיני). משחק כדורעף - כנראה שבשנה הבאה גם בנבחרת בי"ס. את חסרון הגובה, הוא הופך ליתרון של זריזות.
הוא מודע להיותו נמוך יחסית, אבל לא נראה שזה מעסיק אותו באופן מיוחד.

[אמא_נוסעת*]

איזה עדכון משמח. בני בן החמש גם הוא מאוד נמוך. בן זוגי מאוד רוצה טיפול הורמונלי, לי זה צורם עדיין. חושבים מה לעשות.

[שום_כתוש*]

הלכנו לעשות בדיקות דם, הרופאה בקופ"ח פחות מודאגת כי היא כעת אמנם מתחת לעקומות אך "מקבילה" להן,
היא אמנם נמוכה , כפי שאמרתי, היא לובשת בגדים של 3 חדשים, מאז שהתחלתי לשים לב, ראיתי שהיא לא אוכלת מי יודע מה טוב, התחלתי ממש להסתכל מה נכנס לקיבה ומה מוצא את דרכו לכסא ולרצפה וזה די הרבה... אני בעיקר לא רוצהליפול למלכודת של להאכיל אותה בג'אנק העיקר שהיא תאכל משהו, דבר שאני רואה שקורה בענפים אחרים של משפחתי...

[פלוני_אלמונית*]

שלום,אני מעוניינת לקבל דעות של הורים שהילדים שלהם קיבלו הורמון גדילה,עד כמה זה עזר,או שלא עז.תודה

[ניבה_שקד*]

הבת שלי היתה באחוזון ה- 5 (כלומר בין הכי נמוכים) ותמיד היה קשה לה לקום בבוקר. אז הוצאתי אותה לשנת חופש לחינוך בייתי, כי הורמון הגדילה עובד בעיקר כשישנים. מאז שהיא יכולה לקום מאוחר בבוקר וישנה חופשי 12 שעות ביממה, היא טיפסה תוך כמה חודשים לאחוזון ה- 25. (כלומר עכשו רבע מהבנות בגיל שלה יותר נמוכות ממנה). עכשו היא רוצה לחזור לבית הספר, אז נראה איך זה ישפיע על הגובה שלה... נצטרך ללכת לישון בשקיעה כדי לשמור על תנופת הצמיחה שלה...

[אמא_של*]

היום התחלנו עם הורמון גדילה. נראה איך יהיה.
בשנתיים שחלפו היא גדלה בשנים עשר סנטימטר. שזה יפה סך הכל.
עשינו בעיקר הומיאופטיה וקצת טאו-שיאצו.
אבל עדיין היא נמוכה מאד לגילה, עדיין בדיוק מתחת לאחוזון אחד.
וזה מתחיל להפריע לה.
וגם נראה לנו שהיא התחזקה, פחות ביישנית, יותר פתוחה.
וגם בעלי לא שלם עם ענין ההומיאופטיה, מרגיש כאילו אנחנו לא עושים את המקסימום בשבילה.
וגם הבנו שבאמת אין שום הוכחות לבעיות או תופעות לוואי.
אז החלטנו לנסות ולראות.
היום הזרקנו פעם ראשונה - הזריקה ממש לא מורגשת, מזריקים בלי מחט. החומר פשוט מותז בעוצמה דרך מין "עט" כך שהוא חודר את העור.
נראה.

[רישגלית*]

הורמון הגדילה עובד בעיקר כשישנים.
ניבה שקד, את מדברת על ההורמון הטבעי או המלאכותי?
אני אדייק בשאלה: האם כדי לעזור לילדים לגבוה כדאי שישנו הרבה גם אם לא לוקחים הורמונים?

[הקוסמת_מארץ_עוץ*]

רישגלית..הורמון הגדילה מופרש עד 24:00 בלילה
אז אם רוצים לעודד גדילה כדאי ללכת לישון מוקדם...
שינה בבוקר למשל לא מפרישה שום הורמון. גם לא שנת צהריים...

[אחת*]

אז אם רוצים לעודד גדילה כדאי ללכת לישון מוקדם...
כן. אבל לא בדיוק "לעודד" אלא "לאפשר את מקסימום פוטנציאל הגדילה בהתחשב ברמות הורמון הגדילה אצל הילד" ...

(אצלנו רמות ההורמון יצאו גבוליות בבדיקה, אבל גבוליות בצד החיובי, אז לא עושים שום דבר בינתיים אלא ממשיכים לעקוב).

[רישגלית*]

תודה על התשובות.
אז לדעתכן כדאי לעשות בדיקה? הם עלו לסביבות אחוזון 5 עכשיו בגובה, אני חושבת, לפי המחשבון של האתר שניתן פה למעלה נדמה לי (במשקל עדיין יותר קרובים למינוס 3...).
(רצה לזרז את ההשכבה! P-:).

[אחת*]

באמת לא יודעת. הבדיקה ממש לא סימפטית, חוויה די קשה. לא עושים אותה סתם "שיהיה". מצד שני אפשר לקבל אינדיקציה כלשהי גם מצילום של כף היד, אז אולי תתחילו מהתייעצות עם רופא ומצילום.
נדמה לי גם שבודקים את קצב הגדילה ולא רק את המספרים עצמם.

[הקוסמת_מארץ_עוץ*]

אחוזון חמש לא הייתי עושה בדיקה. בטח לא לבת...
והמשקל...בואי נתערב שאתם עוקפים אותנו...(-:

[רישגלית*]

המשקל...בואי נתערב שאתם עוקפים אותנו...
אמהות שמכירות גם את שלך וגם את שלי אמרו שהן מאוד דומות (בזה) והיה דיון קטן אם אכן (-:. אני טענתי ששלי קצת יותר גדולה משלך, אבל א. אני משוחדת, ב. את שלך ראיתי לפני שנתיים וחצי לאחרונה, את שלי לפני עשר דקות, וג. משקל הלידה של הבת שלי בערך כפול משל הבת שלך אז בהחלט פשוט לנו יותר לעקוף. אה, ויש לבת שלי אמא נמוכה ואבא רזה... ואח נמוך ורזה...

צילום עצמות כף יד עשו לה בגיל שלוש. היה תקין. מבחינת קצב הגדילה היא נתנה קפיצה בשנה האחרונה (שוב, רק בגובה, במשקל לא)... נקווה לטוב.

[רוני*]

אני ממליצה לכל מי שהילד/ה שלה גדל שלא בקצב, ללכת ולבדוק באמצעות מבחן שרירים או מטוטלת או ביקום רגישויות למזון ולחומרים.
ילדים שרגישים למזון מבזבזים אנרגיה חשובה על התנגדות לחומרים במקום להשקיע בצמיחה. מניסיון.

[הקוסמת_מארץ_עוץ*]

עשינו את המבחן הזה...
היום אני כבר די בקבלה שהיא קטנה בגודל וזהו... אין מה לעשות.
אבל יש לה כריזמה ואנרגיה פי ארבע מהגודל שלה.
אצלנו בצילום כף יד מזמן אמרו שמתישהו בגיל ההתבגרות היא תיתן קפיצה.
מעניין שמידת הנעליים שלה תואמת את בני גילה (28)...

[נועה*]

הורמון הגדילה מופרש עד 24:00 בלילה
והורמון הגדילה מופרש רק במצב של חושך, זאת אומרת להקפיד על תריסים סגורים, בפרט מי שחי בעיר.

[רישגלית*]

מעניין שמידת הנעליים שלה תואמת את בני גילה
גם אצלנו זה ככה (-:.
ילדים שרגישים למזון מבזבזים אנרגיה חשובה על התנגדות לחומרים במקום להשקיע בצמיחה.
בזכות דברים שקראתי בבאופן אני חושבת הרבה על הכיוון הזה. אבל גם ככה הרבה דברים שגרתיים לא נמצאים אצלנו בתפריט בבית, אז קצת קשה לי לחשוב שנצמצם עוד יותר. אולי מתישהו נעשה את זה.