טראנס דאנס ריקוד אקסטטי

אנונימי

דף זה עוסק בריקוד אשר מביא ל'רתיחה' של האנרגיה בגופו של הרקדן, על מנת להכנס למצב משמעותי של טראנס אשר מתוכו אפשר לרפא ולשנות את העולם הפנימי או החיצוני לנו.

עבורי, טראנס דאנס ריקוד אקסטטי הוא לעיתים טירוף מאגי שצופים מתוכו על העולם עם עיניים צלולות. ^{(סקאלד מודרני)}

ריקוד אקסטטי משמעו ריקוד מתוך שאיפה להגיע לאיחוד עם אלוהים כחלק מחוייה של דבקות. הסופים בריקוד הדריווישי וריקודו של דוד המלך מול ארון הקודש היו והינם השראה לריקוד שהוא סוג של תקשורת ישירה עם אלוהים. בדת היהודית של ימי הביניים אנו פוגשים סוג אחר של תקשורת ישירה מול אלוהים, המשויכת לאבולעפיה אשר השתית גישה של מדיטציה בעזרת אותיות הא"ב העבריות.

כיום גישתה של גבריאל רוט "חמשת המקצבים" מהווה סוג של תרגום על פי דעתי הכי קרוב לריקוד האקסטטי האותנטי אבל במהדורה מורחבת ומעודכנת בעודה יושבת בניו-יורק, ובלי נסיונות אנתרופולוגיים מדיי להדמות למה שהיה פעם.

אני רוצה לפתוח את הדף הזה לדיון בחוויות הנוגעות לתקשורת ישירה עם אלוהים דרך עולם התנועה, אבל גם למדיומים אחרים של ריקודים שיש בהם הקשבה לנפש, שבמהותם ארציים יותר כמו קונטאקט-אימפרוביזציה, שאם פורטים אותם לרגעים קטנים גם שם אפשר למצוא אלוהים.

אתמול ראיתי את וודסטוק
אני מסתכלת על גימי הנדריקס גניס גופלין ועוד הרבה חברה שמביאים את כל הגוף לתוך החוויה.
למשל היה גיטריסט, ככה די מבוגר אבל הגוף שלו לא רק ניגן, כל הגוף רעד באקסטזה.
יש משהו פראי וחזק בגוף, שמאפשר לשכוח "עד לא ידע".
מכירה מדיטציות של אושו, אומרים שהגוף נזרק לקיבינימט מוריק את עצמו לאדמה ומשם הכל נפתח....
וכמובן יש את זורבה היווני, לרקוד מהלב, בלי שיטות ודוקטרינות.
מעניין החיבור של הגוף, רק כשהוא נכנע ומתרוקן, מגיעה האורגזמה...
יום נפלא

כשרוקדים מספר ימים רצוף הגוף הופך קל יותר העיניים מבריקות העור מתוח, כך מתחיל הטיפוס. נכנסים לתנועה חוזרת על עצמה שוב ושוב, אם האיזון הפנימי שם אפשר גם להתחיל להסתובב הפחד לפול פיזית הוא הפחד לפול לעבר הלא ידוע- הסחרחורת היא הפחד. המוזיקה יש לה תפקיד מכריע בעיקר שמגיע שיר מוכר, אפשר לתת לשיר להוביל אותך מתוך ידיעה ואז זה כמו לרכב על סוס מלאכי זה תדר של גלי אלפא, מדיטציה בתנועה.

בקונטאקט זה משהו אחר לגמריי הרגע הבודד הוא הרכב נדיר של תשוקה, מגע, אינטימיות, סקרנות, ועזיבה של הרצון . שהרצון עוזב והבטחון בפרנטנר מתבסס אלוהים מגיע מתיישב בחיבורים בתנועה המפתיעה, באקרובטיקה בקצה היכולת.

פראיות אמרה השכנה של זורבה וצדקה האדמה משתלטת על ההוויה, אלוהים הוא לא מנומס הוא סובליים טהור, הביוטיפול שייך לרקדני הבלט.

בריקוד הקשוב ללב יש משהו ממכר, זו חוויה שכשנוגעים בה רוצים להשאר באחדות הזו עם האל ולא לעזוב.

קראתי את אקסטזה בלידה, וראיתי את הדמיון רק כאן בריקוד הרוח לפני החומר ובלידה הגוף הפיזי מושך בכל הכח ההתעלות נובעת מהיכולת הרוחנית לתרגם את החוויהמעבר לגוף

היי.
אפשר קצת יותר פרטים על הריקוד "חמשת המקצבים" או על הריקוד שבא מהלב?
אני רוקדת ומלמדת, מונעת על ידי האינטואיציה.
באתי מעולם של מודרני, אפילו ג'אז P_:, אבל כשאני רוקדת לבד אני חווה משהו אקסטטי, התחברות לאלוהים.
בבקשה תספרו לי על זה עוד!
זו שיטה?
אפשר ללמוד את זה? ללמד?
עווווד!

לטראנס יש המון גלגולים וצורות.

הגלגול השבטי (המקורי), שנערך במסגרת טקס שבטי ובו (עם או בלי סיוע של שאמאן) בני השבט נכנסים למימד אחר של תודעה. העיניים כמעט מתגלגלות כלפי פנים, קצף נוזל מזוויות הפה. זה לא מראה יפה אבל מרשים מאוד (ראיתי פעם בסרט אנתרופולוגי). למחרת בבוקר קמים כאילו כלום

המטרה דומה למטרות של הרבה טקסים שבטיים: לעבד חוויות חשובות ולהתמודד איתן.

הגלגול המודרני של הטראנס הוא כמובן ריקוד למוזיקה אינטנסיבית (שנקראת גם כן טראנס הרבה פעמים במקצבים של פי כמה מקצב הלב), תחת השפעת סמי הזיה או מרץ. המטרה היא בעיקר Fun. חלק מאידיאולוגיה של לחיות את החיים "על הקצה" ולזלול אותם לתיאבון.

גם בכנסיות דרום ארה"ב, לצלילי מוזיקת גוספל סוחפת ותחת השפעה של כמרים "עושי ניסים", היו ועדיין יש הרבה כניסות למצב של טראנס במהלך המיסה. הקהילה המרקדת נותנת מקום של כבוד למצב הזה, ומי שחווה אותו (ומכריז דברים כמו "I'm saved" וכולי), זוכה לתמיכה מלאה בזמן הטקס.

יפה, אבל התכוונתי יותר למה ש שיפון 1 ו שכנה של זורבה תיארו למעלה

גם אני.
(זה לא אומר שאני ממליצה לך על סמי הזיה, או על התנצרות. זה ברור, נכון?)

Seething הינו מושג אשר הוטבע על ידי סופר בשם יאן פרייס (Jan Fries) אשר בא לתאר עבודה הרוחנית הכוללת רעידות ברמות שליטה שונות של הגוף, על מנת להכנס למצב של טראנס או ההפך. אפשר למצוא את צורת העבודה הזאת במגוון "מסורות" רוחניות מסביב לעולם, רובן של ילידים, ומספר שימושיה רב ביותר. אפשר להגיד שSeething זה נגזרת של "טראנס דאנס" או ההפך.

יש לי תשוקה רבה אל הטכניקה הזאת ואני מוצא אותה כוללת ושלמה עבורי. אני כרגע לומד ועובד איתה תוך כדי קרבה לצורה שבה ה!קונג (סאן,בושמנים) של מדבר הקלאהרי משתמשים בה בטקסי הריפוי שלהם. כשאני נותן לגוף שלי לנוע כרצונו ביחס להתרגשות הגואה בי או הפתיחות האנרגטית שלי, אני מוצא את עצמי עטוף ב"מיסתורין" של המציאות בצורה ישירה וללא תיווך. כשאני במצב הזה התפיסה שלי מתרחבת מאוד ויש ביכולתי לעשות קסם. האפקטיביות המקסימלית שחוויתי איתה עד כה הייתה תחת מוזיקה חיה ובקרבתם של אנשים אחרים. עוד לא ברור לי מה אני מקווה להשיג מכתיבה באתר, אך אני אשמח לשמוע מאחרים שמתרגלים את אותו הדבר ואולי לחבור אליהם בהזדמנות כזאת או אחרת.

הכיוון הזה מאוד מעניין אותי.

האם יש לזה דמיון למדיטציית קונדליני של אושו?
האם יש לזה דמיון לטיפול ב'עוצמת הרכות' (Holistic Pulsing)?
האם זה משהו שנובע מריקוד חופשי?

לְמה זה דומה?

שלום סוסת פרא אנסה להתייחס לשאלותיך-

תרגלתי מספר פעמים את מדיטציית הקונדליני ולפי הנסיון שלי זה דיי דומה אבל לא בדיוק. אני מניח שההבדל טמון בציפיות שאיתן באים אל התרגול וכמובן במסגרת שבה זה מבוצע.

אני לא יודע מספיק על אושו כדי לדעת מה מצפים להפיק מהקונדליני, אני יודע שהרגשתי פתיחות ורגיעה ויותר חיוניות אחרי המדיטציה. ייתכן שמדובר על אותו הדבר רק בעטיפה שונה ובצורה הרבה יותר ממוסגרת(הרי בקונדליני השלב של הרעידות נמשך רק רבע שעה) באשר לSeething, נראה שהשימושים שלו משתנים ממסורת למסורת לפי הצפיות של אותה מסורת מהטכניקה(כאשר לרוב לא רואים בה כטכניקה). כמה דוגמאות:

בוודון- הSeething מופיע בשלב מתקדם של הריקוד, אחרי שהרקדנים הגיעו לשלב קריטי של התרגשות. אז הלוהא נכנסת לגופו של של אחד הרקדנים. כשהרעידות מגיעות לסיום פתאומי הרקדן מתמוטט על הרצפה וקם כתור אחת הלוהאות. במצב זה הוא נסגד על ידי הנוכחים ומבצע בהם נסים בהתאם ללואה שנכנסה בו. כאשר הלואה עוזבת והרקדן מתאושש, הוא לא זוכר דבר.

שימוש דומה נמצא אצל הקוואקרים -Quackers- בטקסים הדתיים שלהם.

השאמאנים הסיביריים נהגו להשתמש בזה(או יותר נכון לפי המסורת שלהם, זה נהג להשתמש בהם) כדי להכנס לטראנס שממנו הם יכלו להמשיך ולבצע ריפוי במטופל או לצאת למסעות שאמאניים.

במסורת הכישוף העממית הנורדית היה נהוג להשתמש בזה כדי לנבא ולחזות עתידות. הSeid man שהיה מבצע את החיזוי היה נכנס להתקף של רעידות שמהלכן היה פולט כל מני משפטים או מילים אשר אח"כ פורשו על ידי המקבל של הנבואה.

הבושמנים ממדבר הקלאהרי מקיימים טקס ריפוי כאשר אחד מחברי השבט חולה, בטקס הזה (משקיעה עד זריחה) יש סטים של נגנים, זמרים ורקדנים. הם מאמינים שיש אנרגיה שקיימת בהכל בשם NUM והיא מרוכזת אצל בני אדם באזור הבטן התחתונה, האגן והיריכיים(דומה לקונדליני) ובעת הריקוד(אשר מתחיל לאט ועולה בקצב עד שהוא מתפתח לרעידות מתמשכות ולעיתים אלימות למראה) הNUM מתחמם ומתחיל לרתוח, עד אשר הוא מתאדה ועולה למוח. אז הרקדן נמצא במצב שקוראים לו KIA בו הוא מסוגל לראות חולי באנשים מסביבו(מקור אחד מספר שהחולי בא לידי ביטוי בצורה של קליעים אשר תקועים בגופם של אנשים ומקורם באלים או ברוחות הטבע) ולשלוף אותו החוצה. או לחלופין לבקש מאבות אבותיהם של השבט לעזור בריפוי, או לטפס בחבל אל האלוהות ושם לקבל את הידע או הכוח הדרוש לריפוי. המגע עם הNUM קיים כמעט אצל כל רקדן, אך רק 50% מהגברים ו25% מהנשים בוחרים לטפח אותו ולהשתמש בו כדי לרפא.

אני לא מכיר את עצמת הרכות..

ואני חושב שזה דיי דומה לריקוד חופשי והם מאוד קשורים אחד לשני אך עדיין שונים. seething יכול לנבוע מריקוד חופשי, ואפשר להתייחס לseething כאל ריקוד חופשי כי נותנים לגוף להביע את עצמו ללא מגבלות. אני חושב שההבדל טמון במעשיות שלהם.

במהות Seething היא מעין תגובה טבעית של הגוף אשר חווה התרגשות, שיכולה לנבוע מתיעול של אנרגיה, דיבוק, כניסה למצב של טראנס וכו'.
יאן פרייס(שהביא את הדוגמאות הנ"ל בספרו seidways) כתב-

When you allow your body to seethe, you are striking a perfect balance between activity and passivity

מה שיוצר קרקע מצויינת לעבודה רוחנית מסוגים שונים.

תודה על התשובה המפורטת.
אני אכן מרגישה שטמון שם משהו. לפעמים מתוך ריקוד חופשי אני מרגישה את זה עולה בי. אך לא חושבת שהגעתי לרמת ביטוי גבוהה של זה. אולי רק להתחלה של טראנס כזה, לא טראנס ממש.

איך יכול אדם מין השורה כמוני, שלא חי באיזה שבט בושמני או אחר, לגרום לזה להתעורר בי?
מה הדרך עבור האדם בחברה המודרנית?
מה הדרך שאתה לומד?
האם צריך לעורר את הרעידות, או שהן מופיעות לבד מתוך מצב מסוים שמגיעים אליו?

התוכל לתאר את התהליך?

הטכניקה שיאן פרייס מציע בעיקר מסתמכת על דמיון מודרך בשילוב עם עבודה אנרגטית. הוא מתאר שימוש בטכניקה של העלאת כוח(אם אשתמש במושג מעולם המאגיה) על מנת להתחיל את הרעידות.

לפני התחלת תרגול בכלל: להיות בכושר סביר וקשר טוב עם הגוף.
הכנה: ליצור תנאים אידאליים לתרגול- זמן פנוי, סביבה מסודרת בצורה שמושכת אותך ,עם חלל ומרחב תמרון. לדאוג שהמעיים והשלפוחית לא מלאים ושאת ללא מחסור של מים או אנרגיה.

התחלה- הנעת המפרקים של כל הגוף, מתיחות וחימום.
אז הוא מציע לעשות Banishing, שזה מושג שמתייחס לטקס או אקט כלשהו שנועד כדי לנקות מאיתנו את השפעות היום יום וליצור חיץ ביננו לבינהם ולטהר אותנו ואת החלל שבו אנחנו עובדים. הוא מאוד ממליץ גם לקרוא לרוחות/ ישויות/ ארכיטיפים שאנחנו עובדים איתם לבוא ולעזור לנו בתרגול במיוחד לבקש סיוע מהאני ה'עמוק' שלנו, ובכלל לשאול אותו אם זה נכון עבורנו לתרגל כרגע.

עמידת המוצא צריכה להיות נינוחה, משוחררת ומלאת חיות, שמאפשרת טווח תנועה רחב לכל הגוף ובמיוחד לאגן. מתחילים לדמיין את הרגליים שלנו כאשר שתולות עמוק יותר ויותר באדמה. אז אנחנו מדמיינים זרם חזק של אנרגיה שעולה מהמעמקים ואל תוך כפות רגלינו ורגלנו. כאן מתחילות הרעידות.
מכאן ולאן שהרעידות ימשיכו זה תלוי בנסיון האישי של המתרגל ועד כמה הסתגל לטכניקה הזאת. אפשר לעשות את הסשן הראשון רק עם התמקדות ברגליים, ואפשר גם להתקדם לשאר הגוף, אך בהדרגה. חוקרים את התחושה ואת הרעידות ונותנים לגוף להכתיב את הקצב. המעבר לשאר חלקי הגוף נעשה עם הזרמת האנרגיה מעלה יותר. אפשר גם לעשות ניסויים עם העוצמה על ידי ריקון האנרגיה בחזרה אל האדמה, או הגברת האינטנסיביות על ידי עשיית ההפך. יש כאן גם מקום לשירה, ג'יבריש, צ'נטים ודמיון שיכולים להשפיע על הטראנס עצמו. יאן למשל מציע(בפירוט יותר גדול ממה שאכתוב פה) לדמיין את דרקון האדמה הגדול ואיך שהוא מתעורר לאט בתוך משכנו במרכז העולם, ומנגד את דרקון הרקיעים שמתעורר בתוך חשכה מלאת הכוכבים של מעמקי היקום מעלינו ואת שניהם עפים אלינו ודרכנו, כל אחד למשכנו של השני. ניסיתי את זה וזה מאוד אפקטיבי מבחינת העצמת הרעידות. יש כאן הרבה מקום לעבודה לאלתור, בעיקר בהתאם למה שאת רוצה להשיג מהתרגול.

בסוף מרגיעים את הגוף בהדרגה, מודים לאלו שעזרו או נכחו בתהליך ומסיימים בהתקרקעות. כלומר, שולחים את האנרגיה העודפת מהתרגול אל תוך האדמה. עושים את זה בסבלנות וקפידה כי הבעיות שיכולות לצוץ מעבודה אנרגטית/ אינטנסיבית ללא קרקוע ראוי הן רבות. קרקוע יכול להעשות על ידי דמיון שורשים שיוצאים מרגלינו או צינור שיוצא מעצם הזנב שלנו אל האדמה ודרכם האנרגיה מתנקזת. או שיורדים על ארבע או אל תנוחת הזרע ונותנים לכל האנרגיה העודפת לזרום מאיתנו מטה.

אפשר לסיים את התרגול במדיטציה, חיבוק עצמי פנימי וחיצוני או סתם התבוננות בעולם מסביב כי אחרי seething יש נטיה להיות יותר רגישים ליופי של העולם או לפרטים קטנים ונפלאים. אז הולכים לאכול משהו כדי לסיים את הקרקוע וחוזרים לחיי היום יום.

זו הטכניקה שהוא מציג, אך אצלי תהליך החניכה אל תוך שיטת העבודה הזאת היה שונה. קראתי לראשונה על seething בספר אחר של יאן שמתייחס לעבודה עם רונות. הוא כתב על זה בתמצית ולא נתן שום כלים מעשיים לתרגול. באחד הטיולים שלי עצרתי במקום שקט ומבודד וניסיתי לתרגל את זה במידה מסויימת של הצלחה. אני לא זוכר כרגע איך ניגשתי לכך באותו זמן. שבוע לאחר מכן ביקשתי מהמדריך שלי מהעולם העליון(לפי התפישה השאמאנית) שינחה אותי בנוגע למשהו שעסקתי בו. במהלך טראנס ולצלילי תיפוף הוא חנך אותי לעבודה עם כוחות של אור וחושך. כאשר ניסתי לעבוד איתם בצורה מעשית, מצאתי שהגוף שלי מתחיל לרעוד בצורה לא רצונית וככה התחלתי לתרגל את זה על בסיס יום יומי. כל שהייתי צריך לעשות זה לדמיין את החיבור עם שתי הכוחות האלו(ששוייכו כל אחד ליד אחרת) לשלוח את ידיי קדימה לאט והרעידות היו מתחילות. במקרה מסויים הגזמתי עם התרגול ועם מידת האנרגיה שתיעלתי בו דרך עצמי(לא קשור לתרגול עצמו אלא למשהו פרטני שניסיתי לעשות) ויום אחרי זה לא יכולתי לקום מהמיטה במשך יומיים, מספר שבועות אחרי זה הגוף שלי היה חלש וחולני ובלבלות רגשיות עוד המשיכו ללוות אותי חודשים אח"כ. אז עשיתי הפסקה של איזו חצי שנה. כשהתחלתי לתרגל שוב התרגול לקח על עצמו אופי שונה, במיוחד בגלל שדגלתי מאוד בהדרגתיות באותו זמן. כל מה שאני צריך לעשות כדי להתחיל את הרעידות זה 'לפתוח' את עצמי ליקום ולחוות את האחדות של הכל, והרעידות מתחילות. בהתחלה התמקדתי רק בכפות הרגליים או הידיים לפני שעברתי הלאה, זה לא היה הכרחי אבל הייתי זהיר. כיום אני דואג לעשות חימום ראוי ומתיחות לפני התרגול. לקחתי השראה מהריקוד הבושמני שבנוי מצעידה שבה הרגל זזה מספר ס"מ קדימה כל פעם תוך כדי הנחתה שלה בחזקה על האדמה, וכל זאת בצעידה מסביב למדורה. אני משתמש בנר

אז אני עושה את זה ונותן להתרגשות ולרעידות להתפשט בהדרגה בגוף שלי ולתת להן להיות אינטסיביות יותר ויותר וזה הופך למן מצב של ריקוד חופשי מטורף ורותח. היתרון בריקוד הוא הקצב שהוא נותן אשר עוזר לשמור על תרגול מתמשך. כשאני מרגיש שזה מספיק לעתה אני מפסיק. אני עושה התקרקעות וחווה את האפטר של הseething לפי הקצב והצורה שנראת לי נכונה באותו רגע. בזמן התרגול ולאחריו חוויתי תפישה יותר חדה של עצמי, של הגוף הפיזי שלי ושל העולם מסביב. יכולתי להרגיש אותם ברמה מסויימת מעבר למה שמתקיים ביום יום. בטרייבל דאנס האחרון הריקוד שלי התפתח מאוד מהר ומאוד בטבעיות לריקוד חופשי\"seething" שנמשך קרוב לשעתיים וחצי או יותר(בבית הגעתי למקסימום של 20 דקות). אני מניח שיותר קל עם מוזיקה מתאימה ואנרגיה של אנשים אחרים מסביב. כשרקדתי שם יכולתי 'לסגת' אל תוך עצמי למקום של שלווה ובהירות מוחלטת תוך כדי ניתוק מוחלט מהאנשים שסביבי והעובדה שהגוף שלי נע בצורה מטורפת. באותו זמן גם יכולתי לחוש בצורה הרבה יותר ממשית את היכולת שלי לתמרן אנרגיה, או 'לחלום' מציאות חדשה, בריאה ונטולת כאב עבור הגוף שלי בכל אותן פעמים שדרכו בחזקה עם נעל על רגלי היחפה.

הפעם הראשונה שנחשפתי להתנהגות הזאת של הגוף הייתה לפני כמה שנים כשעשיתי את צעדי הראשונים בעולם המאגיה והתנסתי ב'העלאת כוח'. זה גרם לרעד להתפשט בגוף שלי אך נלחמתי בו ולא הבנתי אותו. יאן מספר על החוויה הראשונה שלו כשהיה ילד וכל פעם שהיה שקוע מאוד בלצייר היה התחיל לרעוד מרוב התרגשות. ההורים שלו מיהרו לחסל את ההרגל הזה שלו.

לפי דעתי את יכולה לעורר את הרעידות או פשוט לתת להן לבוא, מה שאת מרגישה לנכון. את יכולה להשתמש בהתרגשות שעולה בך בזמן הריקוד ולתת לה ביטוי ללא מעצורים. את יכולה גם לגשת לזה דרך התרגול של הקונדליני ולתת לרעידות יותר חופש ויותר אפשרות להפוך לריקוד או למשהו אחר מעבר לזה.

תהיה בריינבו? אני אשמח לתרגל איתך.
אני בעצמי מתרגל שאמאניזם (התחנכתי עם שאמאן בהוואי), פעם תרגלתי יותר,
שחררתי מעצמי מטענים עצומים של קשקושים ושטויות שהעיקו עליי (במודע ולא במודע) מבית בית הספר בעיקר.
היום אני משתמש במה שלמדתי בעיקר כדי לנקות את עצמי ממועקות שאין בהם טעם וכאשר אני מבולבל ומחפש תשובות ודרך.
אני לא מפנה לזה מספיק זמן לצערי, אבל בריינבו אני הולך לעשות הרבה תרגולים להורדת מטענים רגשיים, הקניית הרגלים תת-מודעים חדשים, התבוננות מחודשת בעולם בצורה לא פרטנית ועוד.
תהיה בריינבו?

אני אולי אהיה בכמה ימים מהריינבו, בשאר הזמן אני אבחר לעבוד. אם ייצא לנו להפגש אני אשמח לתרגל ביחד, אני מאמין שזה יהיה מעניין ומאתגר עבורי לתרגל בצורה מכוונת עם עוד אדם.

למדת 'הונה'? אני אשמח אם תוכל לספר על תהליך החניכה שלך קצת- כמה זמן הוא לקח, איך פגשת את המורה שלך ושלבים מעניינים מתהליך הלימודים או מצורת העבודה הייחודית למסורת הזאת. הונה היא המסורת השאמאנית שמהמעט שאני יודע עליה, הכי מתקרבת למערכת האמונה והתפיסה האישיים שלי.

<תודה>

כן למדתי הונה, ( חלקים מהונה, ובתכלס לא קוראים לזה הונה

)

אז איך קוראים לזה אם לא הונה? זה השם שאני מכיר...

זה השם שהחוקר שחקר העניק לשיטה - Max Freedom Long, כדי לכלול המון דברים שמצא אצל הילידים.
משמעות המילה הונה בהוואית היא "סוד".

ההוואים השתמשו בשמות ספיציפיים כדי להצביע על דבר אחד או אחר:
רפואה בצמחים: להאולהאפהו, מסג' אבנים: לומילומי, אמנות לחימה בחשיכה: לוע. שחרורי מועקות: הו'הופונופונו. תהליך הבריאה: קומוליפו. וכו'.
השאלה למה אתה מתכוון בדיוק ואני יכול ברוב המקרים לומר לך מה השם המקורי.

"הונה" בד"כ משלבת טעימה של קצת מכל דבר. בתכלס אפשר להתעמק ולהתמחות בתחום אחד בלבד במשך שנים.

( אגב נגעו בהונה ב 100 אחוז אחריות )

באמת הבנתי ממה שקראתי שיש את ההונה של כל מקצוע ועשיה. שמעתי את המושג הונה באתר הזה
ובקריאה על מסורת מאגית בשם "ריקליימינג" (Reclaiming) שמשתמשת בתפיסה של האני המדבר, הצעיר והעליון והעבודה עם שלושתם כדי ליצור קסם, שמקורה בהונה.

אני מניח שכש אני אומר הונה אני מתכוון למסורת ה"מאגית" ההוואית. מה זה קומוליפו?
קראתי את הטקסט ב 100 אחוז אחריות, הוא נפלא.
אני מחכה בקוצר רוח לשמוע על מה למדת בהכשרתך.

שוב תודה על תשובתך.

אני עדיין רוצה להבין משהו: איך אתה מתחיל? בעמידה במקום, או בתנועה של הרגליים (הליכה או ריקוד)?
למשל, בקונדליני כפות הרגליים לא זזות מהמקום, רק הגוף רועד. ואתה גם תיארת ריקוד...

והאם באופן עקרוני זה אפשרי גם בישיבה או בשכיבה? ואם כן אז איך?

אני לא ממש מצליחה להבין איך זה נראה - מהשלב הראשון עד לשלב האחרון.

אני רוצה פשוט להבין בשביל עצמי איך לעשות זאת.
קראתי את ההתנסויות שלך, אך אין לי בראש את התמונה השלמה של איך זה נראה מהתחלה עד הסוף.
אז אם תוכל לתאר לי שלב אחרי שלב.
למשל, מתחילים בעמידה, מדמיינים כך וכך, ואז מתחילים להניע את איברים אלו ואלו... ממשיכים בעמידה במקום, או משתנה לריקוד.... וכו'.

הכי יעזור לי אם פשוט תתאר את השלבים עבור מְתַרגל מתחיל, אפילו בסעיפים (שלב 1:..., שלב 2:...).

תודה.

אני בעצמי מתרגל מתחיל

עדיף להתחיל מעמידה, למרות שזה אפשרי גם בשכיבה וישיבה. בעמידה יש את היתרון של היכולת לתת לגוף לזוז באמת איך שהוא רוצה, בעוד ששכיבה אולי מתאימה יותר לרמת תרגול גבוהה יותר ברמה של חופש ושחרור מוחלט, כי הרי לא צריך לשמור על שיווי המשקל.

אז הנה מה שאני עושה בסעיפים , התיאור לא מעביר בדיוק את התחושה הפנימית-

מתיחות וחימום.
מתחיל צעידה איטית במעגל מסביב לנר, כל צעד מתקדם רק כס"מ או שניים קדימה ונוחת בחזקה על הרצפה. התיפוף הזה על האדמה מעוררת בי 'התרגשות' שמציתה את הרעידה.
כבר מהצעד הראשון השוקיים וכפות הרגליים שלי מתחילים לרעוד, אני שומר על רמת הרעידות על אש נמוכה עד שאני מסיים לפחות שתי הקפות.
אני נותן לרעד להתפשט לאט לאט לשאר הגוף אבל עדיין מתרכז לשמור על הצעדים המדודים מסביב למעגל. המתח שנוצר בין הרצון של הגוף שלי לבין המסלול שקבעתי לעצמי גורם לרעידות להתפתח הלאה.
הרעידות כבר נמצאות בכל מקום בגוף, ברגליים, באגן, ידיים וצוואר. השילוב של הרעידות עם הצעידה המעגלית הופך למין ריקוד מטורף שבו הגוף שלי זז לאן שהוא רוצה ולא רק רועד.
אני מתמלא באקסטזה והיא מכתיבה את הקצב של התנועה וגורמת לי לחוש כאילו אני רוכב על איזשהו גל אדיר ופראי.
אני מעלה ומוריד את הקצב לפי מה שמרגיש או נראה לי לנכון. אני עושה את זה לפי רצון או התמקדות בחלקים בגוף שבהם אני מעוניין לעודד יותר רעד. לאט לאט אני מרגיש שהתפישה שלי משתנה ושאני יותר צלול והתפישה הפנימית או החיצונית(תלוי במה אני מתמקד באותו רגע) נהיית חדה יותר, או שאני גולש אל תוך טראנס או שאני מרגיש רמה מסויימת של אחדות עם הכל. בשלב זה יש רמת תשומת לב מאוד נמוכה לגוף כי אני מאמין שאני לא יכול לפצוע את עצמי במצב תודעה הזה, וכל עוד אני מאמין בזה זה נכון. אני עדיין ממשיך לנוע במעגל.
הרעידות הן לא אחידות בכל הגוף, לפעמים רק הרגליים שלי משתוללות ואני נאלץ לזוז כל הזמן כדי לא ליפול, לפעמים רק האגן והבטן זזים או רק הידיים.
בשלב זה אני בדרך כלל מזיע, מתנשף במהירות ורוקד ריקוד מטורף ומלא רעידות אבל מבפנים הכל שקט ובהיר.
אני מחליט לסיים כשזה מרגיש נכון, אני מוריד את הקצב של הרעידות ושומר אותן נמוכות לזמן מה בעודי ממשיך לצעוד מסביב לאש, אני מפסיק את הרעידות ועובר להליכה רגילה כדי להתקרר קצת.
אני עוצר, אולי משחרר אנרגיה בצעקה, יורד על ארבע או לתנוחת הזרע ונותן לכל האנרגיה העודפת להתנקז ממני.
אני מתיישב, מודט על התחושות, ההשגות או החזיונות שהיו לי בזמן התרגול, או סתם מנקה את הראש ממחשבות ונותן לגוף להרגע ולהתקרר.
קם עושה מתיחות.

קצת קשה לשחזר את זה מהזיכרון, אני אערוך תיקונים בכתוב אחרי התרגול הבא שלי. מבחוץ זה נראה ככה- אני מתחיל ללכת כפי שתיארתי במעגל, הרגליים שלי מתחילות לרעוד עם ההלמות שלהן ברצפה. אחרי כמה הקפות כל הגוף רועד וזה נראה כמו קונדוליני רק בהליכה מסביב לנר. הרעידות הופכות לקפיצות, ניעור ידיים או רגליים, מעין ריקוד חופשי פרוע במיוחד שחוזר לפעמים לרעידות, איברים שנשלחים לכיוונים מסויימים ובחזרה ונשלחים שוב.. עד שזה מגיע למקום שאני לא יכול לדמיין מבחוץ כי אני לא בדיוק נוכח בו.

אם את מתרגלת קונדליני אז יש לך יתרון כי הגוף שלך יודע איך לרעוד בצורה לא רצונית. אני אכתוב לך בסעיפים המלצה להתחלה- איך היא תבוא לידי ביטוי בך אני לא יודע, אבל אני אשמח אם תחזרי לספר.

מתיחות וחימום טוב.
שימי מוזיקה שאת ממש אוהבת, שממש מעוררת בך התרגשות ואת הרצון לזוז.
תתחילי את השלב הראשון של הקונדליני.
כשכל הגוף כבר רועד והרעידות נהיו בלתי רצוניות(או אפילו לפני זה) זה הזמן לקחת את זה הלאה. אם התרגשות או אקסטזה נוצרת בתוכך אז תנסי לקחת אותה הלאה ולשחרר את המסגרת הנוקשת של רק לעמוד. תנסי לזוז קדימה או אחורה, תתמקדי ברגליים שלך ותני לרעידות ספונטניות לגרום לך למעוד לכאן או לשם. תני לרעידות להוביל אותך. אם את מרגישה צורך לזוז בצורה מסויימת שלא כוללת רעידות, לכי על זה. תני לזה להמשיך עד שהחלטת שזהו, אין צורך להגזים על ההתחלה.
אם התרגשות לא עולה בך אז תשתמשי בדמיון מודרך. בעודך רועדת תנסי לדמיין אותך כאילו את מקשרת בין השמים לארץ וגל אדיר של אנרגיה בא וממלא אותך ממעמקי האדמה, או שאת במרכז להבה גדולה והיא גורמת לך לרתוח ולבעבע. ההדמיה הזאת תשנה את האנרגיה של התרגול שלך, תראי לאן היא מביאה אותך.
תאטי בהדרגה ותעשי התקרקעות, תרוקני את האנרגיה לאדמה. תשבי בדממה חמש דקות ותני לעצמך להרגע לחלוטין. תקנחי בלאכול מאכל מקרקע(לא ממתק למשל) או מקלחת קרה.

במקום הקונדליני את יכולה לנסות סשן של ריקוד חופשי או שאת יכולה לנסות את הצעידה האיטית שאני מיישם כתור מסגרת. בסופו של דבר המטרה היא לצאת מהמסגרת. יכול להיות שזה לא יקרה בבת אחת אלא בהדרגה. בכלל צריך לתרגל לאט ובסבלנות, לא לכפות על הגוף הפיזי או האנרגטי שום דבר שהוא לא מוכן אליו.

אני מרגיש כרגע קושי לתמצת ולהעביר את זה בבהירות. ייתכן כי זה תהליך כל כך זורם ופרוע שקשה למסגר אותו. אם עדיין משהו לא ברור, תשאלי.

קומוליפו? סאגת/מיתולגיית/סיפור הבריאה ההוואי.
אני מכיר את קריסטנה (huna.co.il) לראות/לפגוש אותה זו תמיד שמחה גדולה.

אני מחכה בקוצר רוח לשמוע על מה למדת בהכשרתך. כנ"ל.

שוב המון תודה. עכשיו התמונה מתחילה הרבה יותר להתבהר לי.

בקשר לקונדליני - עשיתי את זה מס' פעמים בעבר (נגיד 10-15), ואף פעם לא הגעתי לשלב שבו הרעידות נהיו בלתי רצוניות ולא הגעתי מזה לאקסטזה. רוב הזמן הרגשתי במאמץ לעורר את הרעידות, היה שם בשבילי יותר מאמץ משחרור.
במיוחד שאמרו לנו שחשוב שהתנועה תבוא מהאגן ולא מהרגליים, אז לא ממש הבנתי איך לעשות את זה, ולא הרגשתי שאני מצליחה להוציא את התנועה מהמקום הנכון.
אם יש לך משהו להגיד על זה, אשמח.

בנוסף, אני רוצה לשאול עוד משהו כדי לחדד לעצמי יותר בקשר לטיב הרעידות:

האם הרעידות הן כמו קפיצות קטנטנות בכיוון מעלה-מטה - כמו בקונדליני?
או שאולי הן מצד לצד - כמו בריקודי בטן (לא התנועות הגדולות של הריקודי בטן, אלא הנענועים הקטנים והמהירים - למשל של הירכיים או הבטן)?
ואולי בכלל הרעידות הן כמו שהגוף רועד כשקר לו? (אבל במקרה כזה, זה אומר שכל השרירים רועדים מתוך כיווץ ולא מתוך שחרור, בניגוד לקונדליני או לריקודי בטן).

איזה מין רעידות הן אלה, עדיין לא הבנתי...

ודבר אחרון כרגע: מה זו 'תנוחת הזרע'? אולי זה מה שקוראים ביוגה 'תנוחת העובר'?

ושוב, חן חן על רוב המידע וההשקעה.

<דרך אגב, מקווה שתסלח לי על החיטוט

, אבל אני סקרנית לגבי משהו מההתכתבות בינך לבין פשוט אלון - על ריינבואו, על טיול לקטים, ועל תזונא. כל זה מתחבר לי לשם אחר כאן באתר. האם אתה הוא?>

המון בבקשה, אני מפיק הרבה ממענה על הששאלות שלך, זה טוב עבורי לעלות את החוויות והמחשבות שלי על הדף.

ייתכן שאת בדרך כלל לא משתמשת במלוא טווח התנועה של האגן שלך ולכן בזמן התרגול התנועה שלו וממנו לא זורמת בצורה כל כך טבעית. כדי לשפר את יכולת השימוש באגן את יכולה לתרגל עבודה איתו. יש תנועה אחת ששייכת לחימום של סמבה שאני מאוד אוהב לעשות על בסיס יומיומי- מעין סיבוב של האגן בצורה אנכית, כלומר בזמן שצד אחד של האגן עולה מעלה בסיבוב, הצד השני יורד. את יכולה גם סתם לעשות סיבובים רחבים, קטנים ואקראיים של האגן. עם שימוש בכל הגוף וגם בלי. תרגיל מעולה לגב התחתון ולגמישות של האגן היא התנועה של האגן בזמן עשיית אהבה בלי להשתמש ברגליים או בפלג גוף העליון. אני עדיין מרגיש קצת מוזר לעשות את זה ביחד עם המתיחות שלי, אבל זה עוזר לשחרר את האגן שלי(וגם את האגו).

לוקח זמן לאקסטזה לבוא, כניראה גם יש צורך בתנאים אחרים שיבואו על סיפוקים. אם את מרגישה שאת מאלצת את עצמך בקונדוליני, אז אל תתחילי משם אלא מכיוון הריקוד החופשי. או שפשוט תתחילי מעמידה חופשיה אך יציבה על הקרקע ותנסי את הדמיון המודרך לשם העלאת האנרגיה. אין לי שום ספק שהמתח שיווצר בגוף המלא אנרגיה שלך ינסה לבוא לידי ביטוי ברעידות. משם הכל מתחיל. אם את רוצה לעודד את המתח את גם יכולה ל"סחוט" את השרירים של הרגליים ביחד עם הדמיון עד שתרגישי את הרעידות נובעות מהמתח שבשרירים. למעשה אני חושב שהקטע של סחיטת השרירים זו דרך מעולה להתחיל, אני לא מבין למה לא חשבתי על זה קודם!

טיב הרעידות הוא- כמו בקונדליני, כמו ריקודי בטן(רק גם עם האגן), כמו שקר, כמו שיש צמרמורת, כמו לפני או אחרי אורגזמה, כמו שהגוף יכול להוציא ברגעים שכל כך מתרגשים ממשהו עד שמרגישים שאפשר להתפוצץ. הרעידות הן הפיצוץ.

אצלי הרעידות מתקדמות לפעמים לפי הסדר הזה- רעידות ברגליים כאילו ממתח של שרירים מכווצים-> רעידות כמו בקונדליני בכל הגוף-> משם זה נהיה לחלופין או רעידות של צמרמורת, או של ריקוד בטן, או של כל מני מפרקים שנעים בפראיות לכאן או לשם-> רעידות כמו של אורגזמה-> תנועות חופשיות שמלוות במגוון של הרעידות הנ"ל לחלופין.

אכן מדובר בתנוחת העובר.

אני אינני with passion, אם אליו התכוונת. מה שכן אני מישהו שהגיע לאתר דרך התעניינות בטיול לקטות שהוא הדריך ושבו השתתפתי. אני פשוט מלא התלהבות והתרגשות לנוכח האפשרות שלי להשתתף גם בטיולים הבאים, שילוב תזונא בחיי ואולי גם ללכת לריינבו.

שמי שי, נעים להכירך

נעים להכיר.

משמח אותי לקרוא את מה שכתבת. אני מתחברת לזה מאוד.
עכשיו רק נשאר לעשות את זה.

אשמח להמשיך לקרוא על התנסויותיך, ואולי זה באמת ידרבן אותי גם להתחיל. (כרגע אני מתרגלת כבר כמה תירגולים פיזיים ורוחניים, ואשמח לגלות גם את זה מבקש להתבטא דרכי...)

אם אנחנו מאותו אזור בערך אפשר אולי לנסות להיפגש מדי פעם להתחבר לעומקים ועולמות שונים,
ללמד אחד את השני, לתת מוטיבציה לתרגול, אני מאוד אשמח, יש לי ניסיון בכל מיני דברים וגם לכם,
פעם בשבוע או שבועיים לכוון להשתחררות מתפיסת החיים הרגילה לתפיסה אחרת לחלוטין, גם אינטלקטואלית וגם פרקטית
להתמקד על שחרור רבדים שונים בנו. יכול להיות מאוד מועיל מקדם וממקד, טובים השניים/שלוש/ארבע מהאחד

מה דעתכם?

_משמח אותי לקרוא את מה שכתבת. אני מתחברת לזה מאוד.
עכשיו רק נשאר לעשות את זה._
זהו בהחלט השלב הבא. אם ייצא לך להתנסות בזה אני אשמח לשמוע על החוויות שלך.

אשמח להמשיך לקרוא על התנסויותיך
אני מבטיח לעדכן אם יהיו לי בתרגולים הבאים השגות מעניינות הרלוונטיות לכאן. בטח אחרי הטרייבל דאנס בעוד שבועיים יהיה לי מה להוסיף.

ללמד אחד את השני, לתת מוטיבציה לתרגול, אני מאוד אשמח, יש לי ניסיון בכל מיני דברים וגם לכם
דעתי בנידון קצת חלוקה, אני משתתף כרגע בקורס של כישוף פאגאני (למרות שלא בטוח לי אם אמשיך) ובנוסף לכך האנרגיה שלי מחולקת בין כמה דברים שונים. אמנם אני מחפש חברותא בקטע של הseething אבל אני מבין שאתה מציע יצירה של חברותא יותר אקלקטית וזה עלול להיות קצת מפוזר מדי עבורי. תקן אותי אם אני טועה. אפשר גם קודם לנסות מפגש כזה באחת המסגרות שעלו מקודם ולהמשיך משם.

אני מוצא את זה קשה לתקשר עם תלות בשימוש במילה Seething. אני חושב שאעבור להשתמש בשמות כמו טראנס דאנס, או הילינג דאנס.

היום חבר ילדות של בת זוגי היה כאן וביקש דיסק עם מוזיקה קצבית שתלווה אותו בתרגול שהוא רוצה לעשות. הצעתי לו את התיפוף שלי(מקצב אחד שאני יודע ומשתמש בו במסעות שאמאניים- כ4 פעימות בשניה) והוא אמר שזה יתאים. תופפתי לו במשך עשרים דקות, בצורה אינטואטיבית בקצב ועצמה הולכים ויורדים. זה היה מדהים. התרגול שלו הפך בהדרגה למעין טראנס דאנס מאוד חזק ומאוד פרוע, עם צעקות ושירה של דברים שהיו צריכים לצאת, רעידות וסית'ינג נפלא, התמוטטות על הרצפה והרבה שחרור וריפוי עצמי. מאוד נהנתי והרגשתי כבוד להיות חלק מזה.

בחוויה הזאת למדתי בין השאר שאפשר להסתדר גם עם מקצבים פשוטים ביותר. שאני יכול לארגן מפגש אפילו בזמן הקרוב של אנשים בעלי תשוקה דומה לסוג הזה של תרגול, הילרים או קוסמים, ולארגן איתם הילינג דאנס, גם אם אנחנו לא מוזיקאים גדולים. אם יש לנו יותר מחמישה אנשים אנחנו מסודרים. שלושה יתופפו וישירו, שניים ירקדו, ונוכל להתחלף לפי צורך ורצון. נביא את עצמנו ל'רתיחה' ונראה מה יקרה, נראה אם אפשר ליצור קסם או ריפוי ביחד. קודם למעט הנוכחים עם שאיפה לאנשים שיוזמנו לחזות ולקבל ריפוי בטקסים עתידיים.

הרגע הרגע חזרתי מהטרייבל דאנס. היה לי מאוד מאוד קשה להתחבר לריקוד ולהגיע ל'רתיחה' בחלק ההתחלתי של הטרייבל עד כמעט הרבע האחרון של המסיבה.

סיבות לקשיים לפי דעתי-

פורקן מיני שהגעתי אליו ממש כמה שעות לפני הריקוד. האורגזמה הייתה פשוט מדהימה! אבל 'כילתה' חלק גדול ממאגר הנומ בגוף שלי. להבא אזכור ליצור מרחק בין עשיית אהבה לבין ארועים כאלו.
אווירה: היה שם הלך רוח מאוד של 'הפנינג' עם הרבה אנשים שבאו 'לצפות' במקום להשתתף. ההבדלים באנרגיה היו מורגשים בין הגרעין האנרגטי החזק של המשתתפים המטורפים שהיוו את הרוב בטרייבל הקודם(או לפחות המירכוז שלהם אל מול הבמה שאפשר היה לעמוד מולה רק חזיתית. בטרייבל הזה הבמה הייתה במרכז הרחבה) לבין הקולקטיב המדולל על ידי אנשים שבאו ללא להט מיוחד.
נגזרת של הנ"ל: אנשים שעמדו בין כל הרקדנים, ורק עישנו ו\או צפו ו\או דיברו. סבבה, שיעשו מה שהם רוצים, אבל למה באזור שאמור, לפחות עבורי, להיות הכי 'חם'? בקיצור, דעתי הייתה מוסחת.

בסוף כן הצלחתי לרקוד וכן הצלחתי לרתוח עד רמה מסויימת. החוויה לא הייתה כה כוללת כמו בטרייבל הקודם, אבל עקב הנסיבות הנ"ל אפשר להבין למה.

העתק של ההקדמה להזמנה ששלחתי לאותם אנשים שאני מעוניין להזמין לטראנס דאנס. רלוונטית גם לאלו מכאן המעוניינים להצטרף.

חברים, משפחה יקרה.

מתקרב הזמן שבו אזמין אתכם לנסות ולהתנסות איתי ועם אחרים בלהעז לרקוד אל תוך חוויה שמילים לא יכולות להכיל. מסביב לאש, נשיר, ננגן ונרקוד תחת מסגרת הדומה ל'הילינג דאנס' של הקונג(בושמנים) ממדבר הקלאהרי. הריקוד היה המוקד הרוחני החשוב והכייפי ביותר בחייהם של הבושמנים שבו הם הביאו ריפוי לעצמם, לאחרים ולקהילה כולה. במהלך הריקוד, האנרגיה השוכנת באזור הבטן התחתונה ואגן היריכיים והנקראת על פיהם נומ(NUM) הייתה מגיעה לרתיחה, מתאדה ועולה אל הראש ומביאה את הרקדנים למצב הקרוי קיה(KIA). במצב זה הרקדנים היו לרוב באקסטזה ויכלו לראות חולי, לטייל למקומות רחוקים, לעלות לבקר את הבורא, להביא ריפוי לכל הנוכחים והשמים הם רק ההתחלה. השירים ששרו בריקוד נקראו שירי נומ, והם הגיעו אל אנשים שונים בקהילה דרך חיזיון או חלום שבהם לימדו אותם את השיר. בקשתי מכם היא- במידה ואתן מתכוונות להגיע, עד אשר ייקבע הזמן והמקום, בזמן חלום, מדיטציה, טראנס, תקשור תפילה ועוד, בקשו מהנוכחות הגבוהה או העמוקה אשר עימה אתם עובדים שתלמד אתכן שיר נומ. אם אתם לא מתחברים לשם, פשוט תהיו ספציפיים לגבי המהות והמטרה של השיר. שירי נומ יכולים להיות משפט קצר שחוזר על עצמו, או רצף מסויים של קולות או שילוב של שניהם. כששרים אותם ברגש וכתור קבוצה הצלילים מתערבבים זה בזה ויוצרים הרמוניה כאוטית נהדרת שמלבה ומעצימה את ההתלהבות השוכנת בכל הנוכחים ומקלה על הרקדנים להגיע לרתיחה ואקסטזה. כמובן שהם לא הכרח, ועשיית קולות לפי צורך או אינטואיציה בזמן הדאנס זה יותר ממספיק.

תודה רבה,
שי.

שי שלום,

אשמח לקחת חלק במפגש כזה....יותר מידי זמן עבר מהפעם האחרונה.....ואני די עצוב שהדבר אינו חלק מחיי היום יומיים.
שלח לי מייל על כל תיכנון, אולי זה יתאים : [email protected]

תודה, שמואל

לגבי הטרייבל דאנס - בכל הפעמים שהייתי בהופעה שלהם, לא באמת הצלחתי להתחבר ולהיות שם עד הסוף.
נכנסתי לזה ויצאתי מזה.
פתאום בא לי לנוח, לעשות משהו שקט, או שאני פשוט לא מוצאת את עצמי נסחפת איתם ועם המוזיקה.
אפילו במסיבת יום ההולדת מצאתי את עצמי בסוף יושבת רב הערב ומדברת עם מישהו, זה שבסוף תרגלנו ביחד קצת תרגילי קפוארה.
מישהו אמר לי שלדעתו זה סימן שהאנרגיה שם לא מתאימה. שאני לא נסחפת לתוך זה.
שים לי את Like a prayer של מדונה ואני בשניה כולי נסחפת באקסטזה.

מגיע לאיזה סווט?
(לאסוף אותך לאיזה סווט?)

אפרת! לקח לי כמה שניות להבין שזו את.

אכן סיפרת לי על פראשקטי, תודה על התזכורת! אני אברר את זה.

אני לא יודע אם זו המוזיקה של הטרייבל דאנס שעושה לי את זה, יותר כמו הרקדנים ה'רציניים' שמגיעים לשם. אני מרגיש שהחוויה של האנרגיה האקסטטית בקבוצה מאוד תורמת לי.

לי ולחבר שלי דווקא ממש ממש בא על סווט, ורציתי באמת לדבר איתך על זה בהזדמנות. מתי הסווט הבא?
(אני אשמח אם תאספי אותי)

גם אני מאוד מתחבר לאקסטזה של Like A Prayer.

היום בזמן שייקינג טראנס שהתחיל בצורה יחסית ספונטנית הפנמתי שההתלהבות אשר איתה ניגשים לשייקינג מהותית לעיתים יותר מהמוזיקה, האווירה או הרקע שאמורים לעורר אותו.

היה אדיר אגב!

אחרי הטרייבל דאנס Deep, שעות של ריקוד טראנס נפלא, טירוף חושים, דחיקת גבולות ומיקוד והתכנסות ומסעות ועוד עוד עוד...

נאנח-

שלום לך שי, באתי לספר לך על חוויותיי.

ובכן, במסגרת תהליך ריפוי עצמי שאני מפתחת ניסיתי לשלב גם את הטראנס-דאנס, אבל כמו במדיטציית הקונדליני הרגשתי שהרעידות לא ממש קורות, וזה עשה לי כאבי גב, אז עזבתי את זה, ולא חשבתי לנסות שוב בקרוב.

אבל, בליל שבת הייתי במסיבת ג'ינגה (מכיר?) - זו מסיבת ריקודים שאני בד"כ מאוד מתחברת אליה. גם האוכלוסיה שם מאוד מאוד לרוחי - ברמה רוחנית גבוהה, וגם המרחב הפיזי לנוע, וגם המרחב הנפשי לבטא את עצמי כפי שאני, וכמובן שאין סיגריות וכדו' - בקיצור ממש מרחב מתאים בשבילי לריקוד. והרבה פעמים אני מצליחה להגיע שם בריקוד לרמות גבוהות של התכנוונות פנימה ומדיטטיביוּת.

אז גם הפעם התחלתי לרקוד בכיף, ובאיזשהו שלב מצאתי עצמי עומדת במקום אחד והגוף מתנועע, אז הרגשתי שמשהו טוב מתחיל, והחלטתי להשתמש גם בדמיון של מה שהצעת לי: לראות אש גדולה שעולה מהאדמה דרך גופי, ואש גדולה שיורדת מהשמים דרך גופי - ועשיתי זאת, והמשכתי לנוע, ולאט לאט זה הפך לרעידות שכאלה, והייתי בעיניים עצומות, וכל כולי נתונה בכל זה.
ואולי בפעם הראשונה לא הרגשתי שקשה לי להרעיד כך את הגוף, לא הרגשתי מצוקה בתחתית עמוד השדרה כמו בד"כ כשאני מנסה להגיע לרעידות, הגוף התנועע בקלות, הרגשתי שהגוף שלי ממש משתחרר, וגם דברים פנימיים השתחררו - כמו 'מה חושבים' (אולי לא לחלוטין, אבל ממש המון).
הרשיתי לעצמי להיראות מוזר, לעשות קולות מוזרים, לעשות העוויות מוזרות...
זו הייתה תחושה אקסטטית. הרגשתי בזה אנרגיה מינית, אם כי לא הייתה בזה רמה של גירוי מיני. אולי מהצד זה היה יכול להיראות כמו חוויה מינית.

בעיקר תחושת השחרור הייתה חזקה. והכיף הזה ביכולת לתת לדברים לקרות באופן ספונטני, ופשוט ללכת איתם...

כך, שאני לא ממש בטוחה שזה מה שהתכוונת אליו, או שזה דומה לחוויות שתיארת, אבל זה הרגיש לי הכי קרוב.

אשמח לשמוע מה דעתך.

ודרך אגב, היכן אתה מתכוון לערוך את הטראנס-דאנס המשותף?
כי אולי הייתי רוצה. אשמח אם תיידע אותי.

וגם, אולי יש לך הקלטה של תיפוף שלך שאוכל להשתמש בו? או משהו אחר שאתה ממליץ?

וואו סוסת פרא.. זה לגמרי זה!
אצלי הרעידות באו לפני הריקוד, בערך חצי שנה לפני שהתחלתי לרקוד אז לכן הדגש אצלי היה על הרעידות והעבודה איתם בצורה בלעדית. אבל החוויות הכי אינטנסיביות שלי איתן כללו ריקוד- בטרייבל דאנס, במעגל מסביב לאש וסתם עם מוזיקה.

זו הייתה תחושה אקסטטית. הרגשתי בזה אנרגיה מינית, אם כי לא הייתה בזה רמה של גירוי מיני. אולי מהצד זה היה יכול להיראות כמו חוויה מינית.

בעיקר תחושת השחרור הייתה חזקה. והכיף הזה ביכולת לתת לדברים לקרות באופן ספונטני, ופשוט ללכת איתם...

זה מרגיש גם לי כחוויה מינית(ובטח גם נראה ככה) וכן כן כן! החוויה של לתת לדברים לקרות באופן ספונטני, והשיחרור הנפלא במתלווה להכל.

_אז גם הפעם התחלתי לרקוד בכיף, ובאיזשהו שלב מצאתי עצמי עומדת במקום אחד והגוף מתנועע, אז הרגשתי שמשהו טוב מתחיל, והחלטתי להשתמש גם בדמיון של מה שהצעת לי: לראות אש גדולה שעולה מהאדמה דרך גופי, ואש גדולה שיורדת מהשמים דרך גופי - ועשיתי זאת, והמשכתי לנוע, ולאט לאט זה הפך לרעידות שכאלה, והייתי בעיניים עצומות, וכל כולי נתונה בכל זה.
ואולי בפעם הראשונה לא הרגשתי שקשה לי להרעיד כך את הגוף, לא הרגשתי מצוקה בתחתית עמוד השדרה כמו בד"כ כשאני מנסה להגיע לרעידות, הגוף התנועע בקלות, הרגשתי שהגוף שלי ממש משתחרר, וגם דברים פנימיים השתחררו - כמו 'מה חושבים' (אולי לא לחלוטין, אבל ממש המון).
הרשיתי לעצמי להיראות מוזר, לעשות קולות מוזרים, לעשות העוויות מוזרות..._

איזה כיף לקרוא את זה! תודה תודה על שאת חולקת את זה איתי! זה גם מה שאני מרגיש והתיאור שלך נהדר ומושלם עבורי כרגע. אני חושב שעזרת לי לשפר ולשנות את הגישה המילולית שאיתה אני ניגש לנושא. זה כל כך נפלא לקרוא את זה.

גם אני מרגיש קצת כאבים, בעיקר בצוואר, כשאני מנסה לאלץ את הרעידות, למדתי בזמן האחרון שהכי טוב עבורי זה להתחיל לרקוד בחופשיות ולתת לגוף לעשות לגמרי מה שהוא רוצה לעשות עד שהוא מגיע לרעידות לבד. כל זאת למרות שאני יכול להתחיל לרעוד גם בלי להתאמץ יותר מדי. אני מאמין שיש כאן דגש מאוד מאוד חזק בלהקשיב לגוף ולתת לו להוביל כי הוא יודע בדיוק מה הוא רוצה וצריך.

אתמול בטרייבל כשעבדתי עם הטראנס דאנס על ל'קלף שכבות' כמו שאמיר ונועה אמרו, לזמן דברים לחיי או להפתח לאהבה אז הרגשתי בצורה מאוד ברורה ש:

עכשיו אני רוקד עבור עצמי, וכך אעשה עוד פעמים רבות עד שאגיע למקום שבו אני אוכל גם להתחיל לרקוד בעבור אחרים.

ודרך אגב, היכן אתה מתכוון לערוך את הטראנס-דאנס המשותף?

רציתי או באפולוניה, או בשדה שדיברנו עליו. למרות שאני לא יודע עד כמה זה מעשי. אולי פשוט בחצר האחורית של בית אהובתי. אם למישהו יעלה רעיון יותר טוב אז כנראה נלך עליו.

אולי יש לך הקלטה של תיפוף שלך שאוכל להשתמש בו? או משהו אחר שאתה ממליץ?

התיפוף שלי הוא מאוד פשוט- מקצב של כארבע פעימות לשניה, מה שאידיאלי עבור כניסה לטראנס ואני משתמש בו בעיקר בשביל מסעות שאמאניים שאני מעביר. מקצב כזה את יכולה גם להקליט לעצמך עם כל כלי שנותן קצב, אפילו עם זוג מקלות. שכשתופפתי לחבר שלי אז זה היה קצת שונה, מאוד אינטואטיבי מה שעשה אותו מאוד מותאם לאותו חבר ולאותו זמן.
אני אוכל לנסות לעשות לך הקלטה אם תרצי. אם מהאזור או באזור אז את גם מוזמנת לבוא הנה ואני אתופף לך.
המלצה חמה- פשוט ללכת עם מה שבא לך באופן טבעי כמו ג'ינגות או לרקוד ולרעוד לצלילי מוזיקה שמלהיבה אותך.

וואו, שוב יצא לי נורא ארוך

תודה רבה על תגובתך.

עכשיו אני רוקד עבור עצמי, וכך אעשה עוד פעמים רבות עד שאגיע למקום שבו אני אוכל גם להתחיל לרקוד בעבור אחרים.
מה זה אומר לרקוד עבור אחרים?

בקשר לתיפוף, אני לא חושבת שאקליט את עצמי, אני לא ממש יודעת לתופף, אלא אם כן יש לי מוזיקת קצב ברקע.
אם יבוא לך מתישהו להקליט את עצמך, אשמח לקבל הקלטה.
ו...לא, אני לא גרה קרוב מספיק. אז כרגע לא נראה לי שאני אגיע לתיפוף אישי.

אשמח לשמוע עוד על חוויותיך, ואם יהיה לי עוד מה לשתף (בהחלט מקווה שיהיה) אז גם אשמח לשתף אותך.

שיהיה יום נהדר.

מה זה אומר לרקוד עבור אחרים?

אני מאמין ויודע שטראנס ובמיוחד(עבורי) טראנס הבא מריקוד או שייקינג הוא כלי רב עצמה להביא לשינוי וריפוי בתוכי ובעולם מסביבי. כבר חזיתי ביכולות שלי לשנות ולחוש בייתר חדות את העולם בתוך ומחוץ לטראנס. ככל שאני ארקוד יותר אני אהיה אפתח יותר, אהיה יותר מנוסה עם הריקוד והיכולת והמוכנות שלי להכיל, לחוש ולהביא לשינוי יגדלו עם עם הזמן והניסיון.

יום אחד אני אדע שאני מוכן ואני אתחיל לרקוד עבור אחרים, דרך הריקוד אני אביא אעזור להם להביא לתוך חייהם ריפוי או שינוי.

אם אקליט את עצמי, אשלח לך בשמחה. בינתיים אני ממליץ על אחד הדיסקים של אמיר יעקובי, המאסטר בתיפוף מהטרייבל דאנס.

אני אמשיך לחלוק ולכתוב פה את חוויותיי. לקרוא היום על החוויה שלך מאוד ריגש ושימח אותי ואני בהחלט אשמח לשמוע עוד.

הי שי, נראה אם תזהה מי אני ומה שמי. יש לך שלושה ניחושים.

הייתי בשנה שעברה בטראנס-דאנס של פראשקטי וזהר צמח וילסון. הבעיה שלי שקשה לי לרקוד בעיניים קשורות. תשומת הלב שלי מתמקדת מייד בפחד להיתקל במישהו. ואכן ניתקלתי רבות.
בעיניים פקוחות אין לי שום בעיה לרקוד. אני יכולה לבחור לעיתים לעצום את העיניים. הרבה פעמים אני נכנסת לטראנס תוך כדי ריקוד. אבל כשקושרים לי את העיניים ואומרים לי "כנסי לטרנס" מש קשה לי.

אתמול נפגשנו, ארבעה אנשים ונשים להתנסות ראשונית ונכונה בריקוד משותף. היה מאוד מיוחד, נכון ועצמתי. זה נתן לי את הנסיון וההבנה להתקדם הלאה לקבוצה יותר גדולה ומגוונת של אנשים.

בקרוב.

_להתקדם הלאה לקבוצה יותר גדולה ומגוונת של אנשים.
בקרוב_
כולי ציפיה.

קיימנו מפגש נוסף, היה נפלא, משודרג ומשופר.

ככל שהדף הזה יותר עוסק במעשיות ככה יותר מרגיש לי טוב להמעיט במילים.
את שני הריקודים הראשונים ערכנו בשדה השוכן צפונית לנוף ים, הרצליה. היום סיירתי עמוק יותר אל תוך השדה ומצאתי מקום מבודד, מתאים ועוצמתי שעליו אמליץ כשיגיע הזמן לערוך את הריקוד הבא.
יותר מאוחר כשיהיה לי זמן אני אכתוב קצת על החוויות שלי משני הריקודים הקודמים.

אני שמח שעוד מישהו מתעניין בנושא, ניסיתי לכתוב על החוויות שלי. מכיוון שנראה שאני מדבר רק עם עצמי, עם הזמן איבדתי חשק להמשיך לכתוב.
אני רק בתחילת העבודה עם אקסטזה הנובעת מתנועה, כך שאין לי הרבה מה לומר. אכן מדובר בהרגשה נפלאה... וחיבור לאחדות העוטפת אותנו בכל עת.

שליחה על ידי יער_ה* » 11 מרץ 2009, 21:44

הייתי אתמול בהופעה של טרייבל דאנס וזה היה נהדר, אחד הדברים המעולים שנתקלתי בהם (אין לי מילים איך בדיוק לתאר את זה). אם אני מבינה נכון אז יש איזה קשר לטראנס דאנס? בכל אופן, יש לטרייבל מעריצה חדשה..
אני הולכת לקרוא את הארכיון של הדף

שליחה על ידי יער_ה* » 11 מרץ 2009, 22:52

טוב, אז מה שחוויתי אתמול ומה ש{{}}סקאלד מודרני מספר עליו היו מעט שונים, אבל החוויה של אתמול היתה מאוד חזקה. אני לא זוכרת מתי (אם בכלל) רקדתי בצורה כל כך משוחררת, תחושת חיוּּת גבוהה, לגמרי נוכחת בהווה כאן ועכשיו.

יער ה
האמת היא שעליי לערוך את הדף מהבחינה הזאת. עבודה עם טראנס דרך ריקוד היא מסגרת מאוד רחבה בעוד שאני התמקדתי באספט מסויים שלה בשם סית'ינג.
מה שחשת אכן נכנס לנושא. בזמן טראנס, המודעות נהיית ממוקדת יותר, הפעילות המחשבתית יורדת, החיות וההתמקדות בהווה עולות גם הן.

שליחה על ידי יער_ה* » 17 מרץ 2009, 19:04

סקאלד מודרני - מה הקשר של טרייבל דאנס לכל זה? אתה מרגיש שבהופעות שלהם יש מרחב יותר מתאים לטראנס דאנס או שלאו דווקא? האם לכאורה בכל מקום בו משמיעים מוזיקה אפשר להיכנס לטראנס? אילו תנאים יותר מתאימים?

ההתכווננות מאוד חשובה.
בטרייבל דאנס אחת המטרות שהם מקווים להשיג, זה לעזור לאנשים להכנס למצב של טראנס ללא שימוש בחומרים מלאכותיים.
לכן אנשים באים עם הרצון והכוונה להכנס לטראנס וזה מה שקורה. הבעיה היא שבטרייבלים האחרונים שהלכתי אליהם, לפני שנה בערך, הייתה קצת יותר אווירה של הפנינג מאשר ריקוד שכל מטרתו כניסה לטראנס. זה קצת פגם ביכולת שלי להכנס לריקוד, אבל רק קצת.

בכל מקום שבו משמיעים מוזיקה אפשר להכנס לפי דעתי לטראנס, במקומות מסויימים קשה יותר ובאחרים קשה פחות. יש מספר תנאים שלפי דעתי חשובים שיתקיימו על מנת לקיים טראנס דאנס טוב אבל פרט להם זה גם מאוד מאוד אינדיבידואלי.

התנאים בכלליות-

לבוא עם רצון וכוונה להכנס לטראנס.
להיות מוקפת באנשים בעלי כוונות דומות. אנשים עם דברים אחרים על ראשם 'מפזרים את האנרגיה'.
שיהיה מוקד משותף לריקוד בגדול- מקור אחיד לקצב, ל"חומר בעירה" של הריקוד. בטרייבל זה טוב כי המוקד שם חי ונושם ומגיב לקהל שמגיב אליו.
שתהיה מוזיקה קצבית שנמצאת במגמת עליה וירידה וחוזר חלילה. למרות שזה לא חובה, אם מדובר באיזושהי מוזיקה שמרגשת אותך, זה יכול לעבוד באותה מידה.
התמסרות להלך הרוח, האנרגיה והקצב שמתקיימים בארוע שמכיל את האלמנטים הנ"ל. להכנס לריקוד עם טוטאליות ורגש(לא בהכרח מתבטא מאמץ פיזי).

זהו זה בכלליות, אלא אם כן שכחתי משהו.

זה מעניין איך שאפילו היום, בשיא "תבוסת" התרבויות השבטיות, ריקוד הטראנס עדיין קיים בצורה כזאת או אחרת, גם אם רק בשוליים. וכשאני מדבר על ריקוד טראנס, אני מדבר על כזה שנעשה למטרות עבודה רוחנית כשכיף הוא בעיקר תוצר לוואי(מאוד מבורך), בניגוד לריקודי טראנס אפופי סמים פלסטיקיים שמטרתם כיף או דפיקת ראש בלבד.

ביהדות אני מניח שיש את החב"דניקים(תקנו אותי אם אני טועה, לא בדקתי את העניין בצורה מדוקדקת.)
בנצרות יש את הקוואקרים ואת הקדושים של סיינט וינסנט.
באיסלאם יש את הסופים ואת הכת של זאר(שהיא מדהימה מבחינתי).
יש את הוודון, ההוּדוּ והסינטריה של מרכז ודרום אמריקה.
ליפנים יש את המדיומים האקסטטים שלהם, בתוך ומחוץ לכת הימאבושי.
חסידים של אושו.
חמשת המקצבים.
כל מיני חסידי מוזיקת טראנס אקוסטית שלא בהכרח שייכים לשום תנועה ספציפית.
ועוד הרבה זרמים חדשים או עתיקים.

אני חושב שהשאיפות שלי בעניין דיי התגבשו עד עכשיו ונהיו ברורות יותר.
אני רוצה לעזור לטפח בישראל ובעולם זרם של ריקוד אקסטטי, הקיים במסגרת חילונית או לחלופין רוחנית אינדיבידואלית, שיהיה בעל אלמנט מאוד יישומי למטרות ריפוי.
אמנם קיימים זרמים כמו אלו שצוינו מעלה, אך או שהם מתקיימים בתוך מסגרת דתית, או שהם מתמקדים יותר בכניסה לטראנס מאשר בלעשות משהו איתה.

מתמקדים יותר בכניסה לטראנס מאשר בלעשות משהו איתה
מה אפשר לעשות איתה?

שליחה על ידי יער_ה* » 18 מרץ 2009, 22:47

אם תחווי/ה פעם בחודש לפחות, תחושת חיוּּת גבוהה, לגמרי נוכחת בהווה כאן ועכשיו. מה זה יעשה לך? אני יודעת שהערב הזה נתן לי אנרגיות לכמה ימים טובים והרבה ציפיה ותקווה לעוד.
נתקלתי גם במאמר web]הזה articles showprint[/po].php?article id=73 שם הוא מדווח על חיבור לעולם, מצב רוח טוב, אנרגיה גבוהה, בריאות גופנית ונפשית טובה, חוש שישי מפותח ועוד.

מאמר נחמד, הוא מציג את העניין בצורה טובה.

מה אפשר לעשות איתה?

כפי שתואר על ידי יער ה והמאמר שהביאה מספיק שמתרגלים את זה על בסיס קבוע כדי לשפר את איכות החיים והבריאות.
בשביל אנשים שמנוסים יותר בעבודה רוחנית, ריקוד אקסטטי יכול להוות מקפצה לרמה גבוהה ועוצמתית יותר של עבודה.
מדובר בכלי רב עוצמה, וטבעי להגעה למצב תודעה מאוד עמוק. לכן אפשר ליישם אותו למגוון רחב של דברים, כי הוא רק נקודת המוצא.
שימושים ספציפיים יותר יכולים להיות- הילינג, תקשור עם ישויות, נבואה, שינוי צורה, אספקטינג(כמו דיבוק, רק מודע ונשלט), מסעות שאמניים, הקרנה אסטרלית וכו'.

הי חלום,
יש לי דיסק של טראנסים שמאניים מכל העולם. באלי, סיביר, ברזיל ועוד. מעניין יפה ומכניס לטראנס.
עשיתי לא מזמן טקס בו נעזרתי בדיסק. הייתה חוויה מדהימה.
אם אתה רוצה אני יכולה לצרוב לך עותק.
יש לי גם מוזיקת טרנטלה, שזה טראנס איטלקי עתיק. לפי האגדה, התרופה לעקיצת עכביש הטרנטלה, היא לרקוד עד איבוד ההכרה.
יש שם קטעים שממש מכניסים אותי לטראנס.

אני בכלל מאוד מתעניינת במוזיקת טראנס אותנטית. אם יש לך משהו מעניין או אפילו המלצות לשמות, אני אשמח.

שלום חברים

,

אני אשמח מאד לשמוע יותר על "טרייבל דאנס" ואיפה אפשר להיות בהופעות שלהם...

התרופה לעקיצת עכביש הטרנטלה, היא לרקוד עד איבוד ההכרה.
בהמאופתיה (שלמדתי מזמן), הkey note לאדם שמתאימה לו הרמדי שמוכנת מארס של טרנטולה הוא ריקוד ותנועה בלתי פוסקת. (יצא לי פעם אחת לראות מישהו כזה, שבמשך בערך שעתיים שחיכינו לאוטובוס, לא הפסיק לרקוד ולזוז. בלי שום מוזיקה, הוא פשוט כאילו לא הצליח לעמוד בשקט אפילו לא דקה..עד היום אני רוצה לחזור לשם עם הרמדי רק כדי לבדוק מה היה קורה אילו..

)

יום טוב! @}

היי מכשפה.
וואו, טראנס איטלקי אתני, נשמע אדיר.
אני מאוד אשמח אם תוכלי לי לצרוב את שני הדיסקים.

אין לי המלצה על מוזיקת טראנס אותנטית, אלא על אקוסטית מודרנית.
יש את Highlight Tribe שהם מאוד טובים. הצלחתי להוריד רק דיסק אחד שלהם, אבל אחד שהטראנסים בו הן ברובם אלקטרונים. תבדקי אותם ביו טיוב.
יש גם את Afro Celt Sound System שפחות עושה לי את זה, אבל זה לא אומר שום דבר. אני יכול לצרוב לך כמה דיסקים שלהם.

בעיקרון, כשאני עובד עם סית'ינג, אני לא משתמש במוזיקה, ואם כבר, אז בKT Tunstall

נחל לבן

את יכולה להרשם לרשימת התפוצה של גיל קרניאל- האמרגן שלהם, ולהתעדכן במועדים ובמיקומים של ההופעה שלהם.
[email protected]

שכחתי שלמדת הומואופתיה, אולי תלמדי אותי קצת?

לפחות עכשיו אני יודע מה לעשות במקרה שתנשוך אותי טרנטולה.

בהמאופתיה (שלמדתי מזמן), הkey note לאדם שמתאימה לו הרמדי שמוכנת מארס של טרנטולה הוא ריקוד ותנועה בלתי פוסקת.
מדהים

חלום, אני אצרוב לך את הדיסקים.
לא יודעת אם ייצא לנו להיפגש בקרוב, אז לא איכפת לי לשלוח לך אותם בדואר.
תעביר לי במייל או במסר כתובת למשלוח.
אלא אם כן אתה רוצה להגיע לקחת. כמובן שאני אשמח.

אני אבדוק את ההמלצות שלך. תודה. גם טראנס מודרני מעניין אותי.

נחל לבן,
אני הייתי בכמה הופעות שלהם והיה ממש טוב (בעיני)

חלום,
אני ממש מבינה על מה אתה מדבר כשאתה אומר *להיות מוקפת באנשים בעלי כוונות דומות. אנשים עם דברים אחרים על ראשם 'מפזרים את האנרגיה'. בהופעה האחרונה שבה היתי, לקח לי זמן להבין שאני פשוט עומדת ליד קבוצת אנשים שבאו להסתכל. הייתי עם עיניים עצומות ולא הבנתי למה אני לא מרגישה את זה. ברגע שעברתי מקום הרגשתי את האנרגיה שלי עולה.

האו על מה שאמרת!

אם כבר הולכים לטרייבל אז הכי טוב להיות ליד הבמה, איפה שכל ה'רציניים' נמצאים. או בכל ריכוז אחר שלהם.
אם יש לך שמות או טורנטים של הדיסקים זה גם יהיה סבבה.
אם לא, אז כתובת למשלוח:
לכבוד- חלום שי ורד.
ת.ד 609 מיקוד 89106 ערד.

את הדברים הבאים את יכולה למצוא בקלות ולהוריד כטורנט:
אתמול הורדתי דיסק של Magma בשם attahk שהוא סוג של רוק פרוגרסיבי כאשר השירה היא בשפה שהמתופף המציא. חלק מהשירים באלבום הם ממש ממש טובים(עבורי) בשביל טראנס דאנסינג.
בינהם Nono ו Spiritual ו Liriïk Necronomicus Kanht.
עוד לא יצא לי לבדוק אלבומים אחרים שלהם.
עוד אלבום מעולה הוא- Haiti - Les 101 Nations du Vaudou תיפוף ושירת וודון פשוטה באופיה אבל סוחפת אם מצליחים להכנס לתוכה.
המליצו לי גם על Mother Destruction שזה סוג של מטאל כבד ששזור בכישוף ואווירה של טראנס נורדי(Seid). דווקא לא מצאתי טורנטים של זה.
המלצה נוספת היא על הקליפים של Maya Deren שהם סוג של תיעוד של פולחן וודון. עדיין לא יצא לי להוריד.

בלי שום קשר לטראנס דאנסינג, בטח תאהבי את השיר הראשון של האלבום Alive מאת Omnia.
גם אותו קל להוריד.

שליחה על ידי יער_ה* » 23 מרץ 2009, 22:46

אגב, ביוטיוב יש כל מיני קטעים של הטרייבל דאנס, למשל זה

הי חלום

לדיסק הראשון קוראים Shamans And Possessed. אומנים שונים. אפשר לשמוע דגימות ולקרוא על כאן

וכאן יש כתבה על מוזיקת טראנס אוטנטית עם המלצות שלהם לאלבומים. מעניין

וזהו הטראנס האיטלקי

תגיד לי אם הצלחת להשיג בחינם, כי האתר הזה בתשלום.
אם לא תמצא, אני אשלח לך.

אני אבדוק את ההמלצות שלך.

וואו, כתבה אדירה-
הכי התחברתי לדגימות שך Shamans And Possessed הטראנס האיטלקי היפני וכמובן הטראנס האוסטרלי.
הייתי שמח לחקור את האחרים לעומק אם הייתי משיג אותם.
לא הצלחתי להוריד אף אחד מהם... אשמח אם תוכלי לשלוח לי.

אני פשוט כל כך מתרגש כל פעם שאני לומד על עוד מסורות, שנכחדו או שעדיין קיימות, של טראנס דאנסינג מסביב לעולם.
מדהים איך שעם כל המסורות, המיתולוגיות והרקעים השונים, כולם עובדים עם אותה טכניקה ודרכה מגיעים "לאותו מקום".

שליחה על ידי יער_ה* » 27 מרץ 2009, 11:40

מה ההבדל בין ריקוד "סתם" לטראנסדאנס?
אני חושבת שגם בריקוד "סתם" אפשר להגיע לאיכויות כמו להיות ברגע. תוך כדי כתיבה אני חושבת שבעצם בטראנס דאנס אולי רוצים להגיע למצב מסוים שעוד לא חוויתי במלואו ולכן אני עדיין לא יודעת לגמרי את ההבדלים, ובריקוד - לפעמים רוצים למשל לחקור תנועות מסוימות, או פשוט לרקוד.
אם אני מבינה נכון בטראנס דאנס צריך להיות מרוכזים ומכוונים לאותו דבר, ולא כך בריקוד.

ריקוד יכול להיות כל מני דברים אני מניח-
אקט של ביטוי עצמי, של דיוק, של העברת סיפור מסויים, של הנאה צרופה. (פישוט יתר)

טראנס דאנס הוא אקט שמכוון אל עבר כניסה לטראנס או הגעה לאקסטזה או שניהם. (פישוט יתר)

_את יכולה להרשם לרשימת התפוצה של גיל קרניאל- האמרגן שלהם, ולהתעדכן במועדים ובמיקומים של ההופעה שלהם.
[email protected]
תודה

שכחתי שלמדת הומואופתיה, אולי תלמדי אותי קצת?_
למדתי מזמן ויש לי השגות...

למדתי מזמן ויש לי השגות...
השגות?

אתה יודע, דברים שעכשיו אני לא הכי מסתדרת / מסכימה איתם, דברים שעכשיו אני רואה אחרת...בקיצור, אם תרצה את העקרונות המנחים של ההומאופתיה הקלאסית, אני יכולה להיזכר בהם. אבל אני לא מטפלת בהומאופתיה..

טוב נו, לא משנה

קטע שנתקלתי בו היום. זה גם SSrH]טראנס oqnrl0[/po]

בהחלט...

רק אני לא רואה את הקהל בדיוק מתפרע

אין לי הרבה מה להוסיף לדף, תרגול הטראנס דאנס שלי נמצא דיי בהשהייה מזה זמן רב. כשאני כן 'רועד' מדי פעם אני עושה זאת על מנת להשיג תשובות לשאלות חשובות דרך תקשור שאני מבצע ממקום עמוק של טראנס.

שליחה על ידי יעל* » 14 יולי 2011, 22:29

שלום שלום!
קודם כל - תודה!!!! לא זוכרת כבר איך הגעתי לדף הזה - אבל כל כך מודה על כך שזה קרה.
בשעות האחרונות קראתי בשקיקה כל מילה - וגם סימנתי לי לא מעט מושגים שאני רוצה להעמיק בהם ולקרוא עליהם עוד!

אני מתעניינת בחוויות טראנס - נמשכת לרעיון ולתחושה של איבוד שליטה בריקוד - של לשכוח את הראש - של להתמסר לאנרגיה שסוחפת את הגוף אל מעבר להגיון.
האם יש ספרים שאתה ממליץ עליהם בנושא? (התחלתי לחפש בעקבות המלצתך קצת על Jan Fries

מה שלום התרגול שלך היום?

וגם האם יש לך המלצות לקליפים שמדגימים משהו מהריקודים /התירגולים שסיפרתי עליהם?

תודה!

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

איפה יכולה ללמוד קורס ולהיות מדריכה
לרקוד טראנס?
תודה גילה
0507226847