חמור אביר בין השמשות

אין לי הערות משלי להוסיף ובוודאי לא הארות..אבל, תודה לכולכם על הדיון המרתק. @}

הבמאי של "אביב, קיץ וכו'" ביים סרט נפלא נוסף שראיתי - "להרגיש בבית":
שריגש אותי אפילו יותר מהסרט הראשון. זה סרט גאוני.
שפכי, שפכי... נשמע שיש לך עוד הרבה מה לשפוך
כן, הא?
אני בעצם עושה עכשיו ניקוי... (-:

כנראה שמי שיכול יכול ומי שלא לא, ומי שלא יכול לא נועד לזה וזהו.
אני לא יודעת אם זה מדוייק. כל אחד יכול למתן משהו. הרעיון הוא לפעול פעולה מודעת. לצאת מהאוטומט.
יש מי שיבחר לקחת את הבחירות שלו רחוק יותר, ויש מי שיעשה צעד קטן. יש מי שיפסיק לאכול בשר לחלוטין ויש מי שיחדד את מודעתו לאופן צריכת הבשר שלו.
אותו הדבר עם סקס. ומה שחשוב הוא הבחירה שלך לחדד את מודעתך. להיות מתבונן. לבחור בהתבוננות כדרך חיים. כדרך לזיכוך התודעה.
בסופו של דבר גם טוהר האהבה, ממדי האגו, התרחבות התודעה הם אמצעים שמביאים אותנו לזיכוך, לניקיון ומכאן לצלילות וליכולת לבוא במגע יותר ויותר עם אותו חלק פנימי שיש בנו.

בוקר צח לגבירות ולגבירים

אני לא יודעת אם זה מדוייק. כל אחד יכול למתן משהו. הרעיון הוא לפעול פעולה מודעת. לצאת מהאוטומט.

אני מסכים עם כל מה שכתבת גבירי...כל אחד יכול למתן משהו בכל מאפיין שלו ובודאי גם בכל הקשור לדחף ולפעילות מינית..ולצאת מהאוטומט זה בעיני בהחלט עוד נקודה מהותית בחיים...מעסיק אותי דרך קבע הנושא הזה של האוטומטיזם שמלווה את חיינו כמעט בכל תחום...אחד הנושאים המרתקים בעיניי...ואם עקבת כאן בדף, הנושא עלה פעמים רבות...למשל הרעיון הכמעט בלתי נתון לשאלה של חשיבות זכירת המתים והנסיונות ל"הנצחתם"....וזאת רק דוגמא אחת...
בכל מקרה בעניין חיי התנזרות, אני מסופק אם כל אחד "יכול"...כל אחד יכול לתקופת מה, אבל לתקופה ארוכה....אפעס...בספק...בכל מקרה אשוב ואדגיש שאינני רואה בזה שום סגולה עילאית או מעלת יתר..פשוט, צרכים שונים...
יאללה, חמוריקו יוצא בשאטה עם האורחים...לכל מקום שלא יהיה בו הוד קדושתו העליבבא...(הולי באבא....)

http://media.bigoo.ws/content/image/funny/[po]funny 1422[/po].jpg

חברות וחברים יקרים, אני מציע שתתחילו לדבר שטויות כי כבר כואב לי הצוואר מרוב הנהוני הסכמה למקרא דבריכם... ויפה שעה אחת קודם.
מאחל לכולנו יום נעים, ושלא ניתקל בדרכנו בבנדיקטוס ה-16, ולו רק בגלל שמשמעות הדבר היא פקקי תנועה באורך מגילת העצמאות של מוזמביק...

ואתה, חמור יקר השועט בדרכים ומגלה שאט נפש מאוטומטים בכסות נזירית ובכלל, תהנו לכם שם בדרכים...

אני מסכים עם כל מה שכתבת גבירי...
עוד מסכים אחד, זו כבר באמת תופעה (-:
בכל מקרה אשוב ואדגיש שאינני רואה בזה שום סגולה עילאית או מעלת יתר..פשוט, צרכים שונים...
תראה, אני לא יודעת כי אני לא שם, אבל לאור התרגול האישי שלי שכולל התבוננות יומיומית וניסיון לחוות את אותה התכנסות (אולי בקטן, ובהחלט לא באופן המלא שלה) פנימה, אני יכולה לראות מצב שבו התשוקה המינית פשוט כ"כ ממותנת שהיא אינה בבחינת צורך יותר, כך שלא נדרשת התאפקות מיוחדת או החלטת התנזרות נחרצת, יש פשוט מצב של אי קיום יחסי מין שקורה מעצמו. אני יכולה להבין מצב כזה על דרל ההיקש מתרגולים אחרים שבהתחלה נעשים באופן מאומץ ופיסי, ובשלב מסויים פשוט קורים מעצמם. ואני מבינה שכל התאורים בטקסטים על אנשים מוארים או כאלה שקרובים מאוד לשם מדברים בדיוק על מצב כזה, שבו הדברים פשוט קורים כבר מעצמם ללא מאמץ.
לדוגמא אני יכולה לתת את עניין החזקת הנשימה שבהרבה מאוד טקסטים מסופר על מצב שבו התהליך הטבעי של שאיפה ונשיפה פוסק (קייבלה קומבקה), למרות שתהליך תחלופת הגזים בריאות עדיין קורה. אז בהתחלה מתרגלים החזקת נשימה למשך שניות, וזה כרוך במאמץ ותרגול עיקבי שמאוד מאריך את היכולת להחזיק את האוויר, ויש שלב מסויים בתרגול ואותו למזלי הרב יוצא לחוות לא מעט, שהנשימה פשוט נעצרת מעצמה. אין לי צורך להחזיק אותה בכוח, אין למעשה צורך בכלום, ואפשר להחזיק כך דקות מלאות. יש פשוט מן עצירה ושקט מופלא בראש ובגוף. על בסיס כזו חוויה קטנה, אני יכולה להבין איך בשלבי תרגול מאוד מתקדמים העצירה הזו פשוט נהיית מאוד מאוד ארוכה מאליה. אותו דבר עם הצורך המיני, אני יכולה להבין איך כשאתה חי חיים שמכונסים באופן טבעי פנימה, אין לך יותר צורך בסקס....
חברות וחברים יקרים, אני מציע שתתחילו לדבר שטויות כי כבר כואב לי הצוואר מרוב הנהוני הסכמה למקרא דבריכם... ויפה שעה אחת קודם.
אתה צודק! באמת זו הגזמה. הלאה דיבורי הרצינות. מהיום (כמעט) אח ורק שטויות! (-:

נשמע מעניין מאד, והרשי לי להנהן בשקט, בלי שאף אחד יראה (:
אז אם הבנתי נכון, את מוצאת את עצמך לא נושמת במשך דקות ארוכות? לא נשימה רדודה ולא נשימה בכלל?

נשמע מעניין מאד, והרשי לי להנהן בשקט, בלי שאף אחד יראה (:
אני אעלים עין, כל עוד זה נעשה בצינעה (-:
אז אם הבנתי נכון, את מוצאת את עצמך לא נושמת במשך דקות ארוכות? לא נשימה רדודה ולא נשימה בכלל?
אני מוצאת את עצמי מתרגלת תירגולי נשימה (או בשמם המקצועי פראניאמה

שליטה בפראנה

שליטה בנשימה) ואחריהם יש שאיפה והחזקה של האוויר בחלל הבטן/ חזה/ גרון/ תלוי על מה נותנים את הדגש, ובמצב הזה, אני מוצאת את עצמי לפעמים (כמובן לא תמיד) ללא נשימה למשך דקות (2, 5, 10... זה משתנה ותלוי בכל מיני גורמים) ובנוסף יש אפשרות להחזיק את הנשימה בתום הנשיפה, כלומר כשהגוף ריק מאוויר, שזה קשה יותר, פיסית וגם פסיכולוגית. וגם פה, יש מצבים (במיוחד אחרי תירגול פראניאמה ממושך) שפשוט לא בא לשחרר את ההחזקה ולשאוף. בא לשבת ככה בלי לזוז..

תודה, באמת מרתק. גם אני מוצא את עצמי בלי נשימה כשאני צופה בסרטים מסוימים... (:

אני בטוחה (-;

ובנוסף יש אפשרות להחזיק את הנשימה בתום הנשיפה, כלומר כשהגוף ריק מאוויר, שזה קשה יותר, פיסית וגם פסיכולוגית
סליחה שאני נדחפת לדיון

אבל רק להגיד שיש כמה אנשים (למשל, אני) שהרבה יותר קל להם להחזיק נשימה בתומה, כשהגוף ריק מאוויר.
לא רק קל. נעים וקורה גם באופן ספונטאני ולא מכוון.

סתם לידיעה...

_אבל רק להגיד שיש כמה אנשים (למשל, אני) שהרבה יותר קל להם להחזיק נשימה בתומה, כשהגוף ריק מאוויר.
לא רק קל. נעים וקורה גם באופן ספונטאני ולא מכוון._ (-:
איזה מזל שנדחפת (-:
מאוד משמח לשמוע. וכן... יש גם כאלה כמוך.
בד"כ, אצל רוב האנשים, אי הנשימה ללא אוויר בגוף מתקשרת הרבה פעמים עם חנק ומוות וקשה להם מאוד לשהות במצב הזה.
וכן! זה מאוד נעים כשזה קורה ומשהו משתתק בגוף ובראש. איזה מן שקט מופלא כזה. לפחות ככה אני חווה את זה... @}

כן, שקט מופלא. אבל זה גם "סתם" שקט. סתם, אי נשימה. סתם הפסקה. לא משו מיוחד...
איזה מזל שנדחפת... - תודה

זה כיף שאתן נדחפות, יקירותיי... כמעט אמרתי: עוצר נשימה.
אז אל תפסיקו (להידחף, וגם לנשום).

חחח.... לא נפסיק לנשום- הו-הום!

סתם, אי נשימה. סתם הפסקה.
ואיזה מזל שכולכם בכל זאת חוזרים אח"כ להרגל הנחמד הזה של לשאוף-לנשוף.
ללא ספק, הדף הזה היה שומם יותר בלעדי זה.

ובעצם, היוגים הגדולים, כשמגיע זמנם, פשוט לוקחים לעצמם הפסקת נשימה ארווווווווווווכה?

אני יכולה להבין איך כשאתה חי חיים שמכונסים באופן טבעי פנימה, אין לך יותר צורך בסקס....
לאורך הדיון הזה אני מסכימה מאד עם רוב הדברים אבל לא שלמה עם כולם.

למרות שאני מאד מעריכה חיים מתוך התבוננות ומודעות, אני לא חושבת שטבעי לו, לאדם, לחיות חיים שמכונסים באופן טבעי פנימה ללא צורך בסקס.
כמובן שהמינון של הצורך משתנה לפי האדם ושתמיד כדאי לשמור על איזון, גם אם זה אומר לנוע לפעמים משיא לשפל ולא רק להיות איפשהו באמצע.

כי המין (בין שניים או יותר) הוא הכוח המניע את העולם. הוא מערבב את האנרגיות, מזרים את המיצים, מפרה, מעורר, מייצר...ולא רק במישור הפיזי. המין כדרך להתעלות מעבר, להתאחד עם הבריאה כולה.
בלעדיו, יעצרו החיים והאדם ישקע לו במין התכנסות פנימית שלווה, עמוקה ובודדת.
אז בטח שטוב לקחת הפסקות מידי פעם ולהתנסות בחוסר, בשקט, אבל בעיניי, ההתנזרות ממין כמטרה היא סוג של הכרזה על חוסר רצון להתערבב עם החיים במלוא חושניותם ויצירתיותם.

אני מאחלת לכולנו מין מענג מתוך התבוננות עמוקה וכוונה מלאה.

(ואני מסייגת ואומרת שמכיוון שאין לי מושג בהארות אז אולי הארה היא בעצם סוג של לעשות אהבה עם הבריאה בכבודה ובעצמה, אורגזמה טהורה, אחד עם היקום כולו. מה אני יודעת...)

אתם מקסימים, כולכם.
תמימים וחכמים, שובבים ומשובבים.

גם אני אוהבת את הפאוזה הזו בין נשיפה לשאיפה.
חמוריקו (מרשה לעצמי קירבה שאולי אתה תחוש רק אם אכתוב פה יותר..)- אתה מארח נהדר והמוסיקה מעשירה.
כן, אני מודעת לזה שאהפוך ל"קרחת". כך יקרא לי גם מי שמביט בי מאחור..

אבל זה גם "סתם" שקט. סתם, אי נשימה. סתם הפסקה. לא משו מיוחד...
זה כבר עניין של השקפה. כשלומדים להתבונן בזה ולגרום לזה לקרות, זה מפסיק להיות "סתם", והופך להיות "משו מיוחד" כמו הרבה דברים שמתחילים למקד בהם את המבט טוב טוב.
ובעצם, היוגים הגדולים, כשמגיע זמנם, פשוט לוקחים לעצמם הפסקת נשימה ארווווווווווווכה?
חלקם כן. וחלקם לוקחים הפסקות אחרות ובעצם, ע"פ תאורים של יוגים גדולים, הם אינם לוקחים הפסקה, אלא נטמעים לגמרי בקיום. באותו חלק נצחי וקבוע שלו.
אולי יותר נכון שהם לוקחים הפסקה מהפילטרים של עולם התופעות לטובת צלילה אל מה שנמצא מתחת לאותם פילטרים
אני לא חושבת שטבעי לו, לאדם, לחיות חיים שמכונסים באופן טבעי פנימה ללא צורך בסקס.
אההה (-:
זה בדיוק מה שמתעסקות בו השיטות הרוחניות השונות. בשאלה, מהם החיים הטבעיים. מהו הטבע האמיתי. והיוגים, מתוך תירגול ארוך והתבוננות מעמיקה מדברים על שכבות שכבות של רובדי קיום. אלה החיצוניים,ואלה הפנימיים יותר. כשלטענתם החלק הפנימי ביותר שלנו זהה אל החלק הפנימי של כל דבר בעולם וככל שנרבה לבוא איתו במגע, נרבה לחוש ניקיון ותחושת אחדות עם טבעינו האמיתי.
כי המין (בין שניים או יותר) הוא הכוח המניע את העולם. הוא מערבב את האנרגיות, מזרים את המיצים, מפרה, מעורר, מייצר...ולא רק במישור הפיזי. המין כדרך להתעלות מעבר, להתאחד עם הבריאה כולה.
הוא מה שמניע את עולם התופעות, כלומר, את החלק הגשמי שלנו ואת החיים במישור הזה. ואכן, יש למיניות תפקיד נכבד בדרך שלנו.
כאן גם חשוב לזכור, שיש דרכים שונות להגיע אל אותו הדבר. יש אסכולות כמו הראג'ה יוגה שמדברת על נטישת העולם הזה (עולם התופעות= פרקריטי) והתכנסות פנימה. ויש את הטנטרה על כל עשרות זרמיה (וההאטה יוגה הנהוגה כיום לרוב כפלג שלה) שקוראת למצות את חיי החומר, לחוות אותם ולהתעמק בהם כ"כ כדרך להתעלות מעבר, להתאחד עם הבריאה כולה. - וכמו שכתבתי קודם מתישהו, בסופו של דבר, כשמגיע רגע שבו אתה מאוחד עם הבריאה, זה ממש לא משנה לך איך הגעת לשם, או איזו שיטת תירגול יישמת, כך שהבאת את עצמך לניקיון ולזיכוך הזה שאיפשר לך להתאחד עם הבריאה. בסופו של דבר, במצב הזה של איחוד מוחלט, (ע"פ עדויות כתובות), סקס וסיגריה של אחרי הם לא בדיוק הדברים שיש בראש מעיינך (כך מספרים כאמור יוגים גדולים) - כשאתה מתעלה מעבר, אתה פשוט מעבר גם לזה.
אז בטח שטוב לקחת הפסקות מידי פעם ולהתנסות בחוסר, בשקט, אבל בעיניי, ההתנזרות ממין כמטרה היא סוג של הכרזה על חוסר רצון להתערבב עם החיים במלוא חושניותם ויצירתיותם.
כן. אז כמו שאמרנו קודם, שההתנזרות ממין היא לא מטרה בפני עצמה. היא אחד האמצעים מיני רבים להגיע אל מצב של יוגה (איחוד בסנסקריט). ומתאים כנראה לסוג מסויים של אנשים שבוחר בו כדרך המרכזית שלו.
(ואני מסייגת ואומרת שמכיוון שאין לי מושג בהארות אז אולי הארה היא בעצם סוג של לעשות אהבה עם הבריאה בכבודה ובעצמה, אורגזמה טהורה, אחד עם היקום כולו. מה אני יודעת...)
זה בדיוק מה שמספרים (-:

כי המין (בין שניים או יותר)

למה בדיוק הכוונה, נחלבן?
ועם או בלי קשר, האם את לומדת ו/או מתרגלת טנטרה?

המין כדרך להתעלות מעבר, להתאחד עם הבריאה כולה.

ובכן, באופן אישי טרם התאחדתי עם הבריאה כולה באמצעות מין או הימנעות ממנו, אבל נראה לי שזו באמת רק דרך אחת...
טוב, מן הסתם דרך נעימה במיוחד, אבל עדיין רק דרך אחת מתוך מגוון דרכים (:

תמונה

זה כבר עניין של השקפה. כשלומדים להתבונן בזה ולגרום לזה לקרות, זה מפסיק להיות "סתם", והופך להיות "משו מיוחד" כמו הרבה דברים שמתחילים למקד בהם את המבט טוב טוב.
בדיוק לזה התכוונתי

אני מתבוננת בזה (מתורגלת שנים). ודוקא אחרי שזה היה איזה מן שקט מופלא כזה - באה הפשטות של זה. הדבר הזה שהוא מעבר למופלא. פשוט שקט מבלי לתת לזה שמות תואר.
מקווה שאני מתארת מספיק טוב את החוויה.

ההתנזרות ממין כמטרה היא סוג של הכרזה על חוסר רצון להתערבב עם החיים במלוא חושניותם ויצירתיותם כן ולא. מי שמתנזר מתוך הפחד/חוסר רצון להתערבב עם החיים - אז אכן כן. אך לפעמים זה כמו הפוגה בהרגלים. התכנסות, כמו שהגבירה מתארת.
עולה לי השוואה (אין לי מושג אם זה קשור) שזה כמו לתרגל הפסקת שתן בזמן השתנה. עוצרים וממשיכים, עוצרים וממשיכים. ואז לאט, מרגישים את השריר יכול לשלוט על הדבר הכי טבעי בעולם. ואז יש בחירה.
(ואגב, תרגול השריר הנ"ל, נותן פתח והזדמנות לחוויות טנטריות עמוקות

)

כי המין (בין שניים או יותר) למה בדיוק הכוונה, נחלבן? - בןבן, מה לא ברור פה... ?!

אני מאחלת לכולנו מין מענג מתוך התבוננות עמוקה וכוונה מלאה - אמן ואמן!

לו זה היה ברור, לא הייתי שואל יקירתי... רוצה להבין האם מדובר על יחסי בין מספר אנשים, כמו שזה משתמע, או שהכוונה היא למשהו אחר (ברוח האורח הקדוש שלנו, אולי הכוונה היא לשילוש הקדוש?)
היום מדליקים מדורות לרגל ל"ג בעומר... בהחלט תואם את הדיון הזה המואר באש הפנימית היוקדת והמעיר את להט החיים החושניים, כפי שהם באים לידי ביטוי באינספור צורות ובריבוב התגלמויות... כולל שיפודי מרשמלו בנוסח קונדליני.

http://img2.timg.co.il/forums/[po]1 129549988[/po].jpg

וגם אני מצטרף לאמן ולאמן!

(ואגב, תרגול השריר הנ"ל, נותן פתח והזדמנות לחוויות טנטריות עמוקות )
כן...
אם כי הטנטרה הקלאסית (שלקחה גם את המין כחלק מחקירת החוויה הגשמית לעומק) לא חשבה שמה שישאר ממנה בסוף, בעידן המודרני, הוא הסקס.
זה קצת עצוב ואולי קשור לדיבור על קלישאות שרץ כאן באחד הפוסטים, אבל בספרי טנטרה וקונדליני קלאסיים, לא נמצא מילה אחת על סקס...

זה קצת עצוב ואולי קשור לדיבור על קלישאות שרץ כאן באחד הפוסטים, אבל בספרי טנטרה וקונדליני קלאסיים, לא נמצא מילה אחת על סקס... כן יודעת. כמו הרבה דברים מצויינים, גם זה התמערֵב...

"התמערב" זו מילה יפה, ייתכן שמילה מדויקת יותר ומכובסת פחות תהיה "הוזנה", ובמקרה הזה אפילו תהיה לו משמעות כפולה... זה מצוין שגבר ישלוט בשפיכה, הן בשל האפשרות להאריך את המשגל והן משום שלאובדן זרע יש השלכות אנרגטיות כאלה ואחרות (אני יודע על ההיבט של הרפואה הסינית, אבל מן הסתם אפילו הם לא המציאו את זה), אבל מכאן ועד לחקר האמת והתאחדות עם הבריאה... נו שויין (:

גבירותיי המומחיות, האם יכול להיות שהמכנה המשותף בין הטנטרה הקלאסית/המקורית לבין הטנטרה שמתרגלים במערב הוא רק השם? שהשרלטנות קפצה על עגלת הרייטינג והפכה את החיפוש והמציאה לחיפוש ומציצה? למרות הניסוח המחויך אני שואל ברצינות ובתום לב; אין לי שום ידע בטנטרה והייתי שמח שיהיה, רק שמהרושם שקיבלתי מסיפורים כאלה ואחרים, ברוב המוחלט של הסדנאות בארץ מה שמתרגלים זה לא מה שאני מחפש אלא מה שמחפשים כל מיני זכרים חרמנים שרק רוצים לבוא על סיפוקם המהיר... ולמרות מה שכתבתי בשבוע האחרון, אני לא כזה (: ולכן מדיר משם את רגליי.

גבירותיי המומחיות, האם יכול להיות שהמכנה המשותף בין הטנטרה הקלאסית/המקורית לבין הטנטרה שמתרגלים במערב הוא רק השם?
לא רק. אבל בעיקר.
התפתחה לה שיטה שהשאילה את מושגי היסוד של הצדדים הניקבי והזיכרי. ויש להם למיטב ידיעתי טקסים כאלה ואחרים. אבל מטרתם היא בד"כ לשפר את חיי המין והזוגיות ולא להגיע להארה. שזו מטרה יפה כשלעצמה כמו שאמרת, אבל מכאן ועד לחקר האמת והתאחדות עם הבריאה... נו שויין
וכן... הרבה פעמים מגיעים לשם כל מיני זכרים חרמנים שרק רוצים לבוא על סיפוקם המהיר... ולכן גם אותי לא תמצא שם.
את הידע האמיתי של הטנטרה הקלאסית תמצא בספרים ויותר מכך ברוב שעורי היוגה שמתקיימים כיום שהם הרבה יותר קרובים למה שהטנטרה מתווה מכל סדנת "טנטרה" שתלך אליה. במיוחד קונדליני יוגה. אבל לא רק.

אני מחייכת, שמחה לראות את הדיון שנוצר כאן עקב ההרהורים האחרונים שלי בדף.. אני מחייכת כי באמת ניסית לענות בן השמשות , וזה נחמד מאד בשל עצמו.. על אף שלא היה צורך....
התיאורים של היוגים בדבר ניקיון ותחושת אחדות עם טבעינו האמיתי דומה דמיון רב לאנשי דת אצלנו שמדברים על התעלות מעל לטבע החיצוני שלנו והתמזגות עם הבורא.. אלה מגיעים אליה דרך הספר והתפילה ואלה מגיעים אליה דרך הגוף והתפילה... ואנחנו פה פוערים פה ואומרים ... אולי אפשר?? אולי לא עובדים עלינו?

אולי אפשר??
אפשר. תלוי איך. מי? מה?
אולי לא עובדים עלינו?
לפעמים עובדים עלינו. גם כאן וגם כאן. בכל מקום שיש בו אנשים, יש גם זילות ושטחיות. ומי שינסה לצבור כוח על חשבון אחרים ולשלוט.
זה קיים כידוע לכל בממסדים דתיים גדולים. וזה קיים כמובן גם בעולם היוגה. האגו הוא מלכודת מסוכנת, ואנשים נופלים בה, גם בלי להתכוון.
אבל במקור, כולן דרכים רוחניות שמנסות לחבר את האדם עם החלק האלוהי שבו...

יפה אמרת הגבירה בחום..
בינתיים, נוסיפה קיסם למדורה ..

הרבה פעמים מגיעים לשם כל מיני זכרים חרמנים שרק רוצים לבוא על סיפוקם המהיר... ולכן גם אותי לא תמצא שם.

וואו, הדיון כבר הלך והתרחק אבל אני אחזור טיפה אחורה..ברשותכם.

כלומר, את החלק הגשמי שלנו ואת החיים במישור הזה.
זהו, שלפי אמונתי, במישור הזה מעורבבים להם הרוח והחומר...האלוהות נמצאת בנו, בגוף המבורך שלנו, בעצים, באדמה - בכל מה שסביבנו.
ולכן, יחסי מין הם דרך נהדרת ומבורכת במיוחד לחגוג את קדושת הגוף ושמחת החיים והנאות הבריאה ויופי הגמירה..

ולפני שתאמרו זאת שוב, אומר זאת אני, שוב, שבוודאי שמין זו לא הדרך היחידה. ברור! כל נחל והדרך שלו אל הים הגדול.

למה בדיוק הכוונה, נחלבן?
הכוונה היא כמו שהשכלת להבין - מדובר על יחסי בין מספר אנשים . הרעיון הוא ששנים או יותר מתערבבים, מחליפים בניהם מיצים ואנרגיות, יוצרים ביחד משהו חדש. לבד זה גם סבבה, אבל...לבד.
ולא, טרם הספיקותי לתרגל טנטרה עם כל מיני זכרים חרמנים שרק רוצים לבוא על סיפוקם המהיר אבל אם הם נראים טעימים, אז אולי כדאי לי לנסות..
(ודיסקליימר לעצמי - ארצה, מונוגמית שכמוך, ארצה! )

שזה כמו לתרגל הפסקת שתן בזמן השתנה. עוצרים וממשיכים, עוצרים וממשיכים.
שמעתי ממומחית לעניין שאין מחליש וגרוע יותר לשרירים הרלוונטיים מאשר התרגול הנ"ל.
בפעולת ההשתנה מעורבים המון עצבים, שרירים וכליות. ניתן לתרגל את השרירים הטבעתיים של האזור הזה שנקרא רצפת האגן או הפרינאום בהרבה הזדמנויות וזה באמת חשוב אבל מאד לא רצוי להפסיק השתנה באמצע.
ובזמן ההשתנה כדאי לשחרר את הבטן ולנשום. שהפיפי ישמיע מין קול זרזוף נחמד ולא פששש עצבני. לא לעצור את הנשימה וללחוץ את הסרעפת למטה. לא טוב לרצפת האגן..
היה לי חשוב להגיד.

לחיי המדורות שבפנים!

שמעתי ממומחית לעניין שאין מחליש וגרוע יותר לשרירים הרלוונטיים מאשר התרגול הנ"ל.
באמת? לא שמעתי. מה שכן, השתן נותן אינדיקציה מצויינת האם אכן הצלחנו לסגור את אותו שריר טבעתי. שכן, על יבש - לעולם לא נדע.
לוקחת לתשומת הלב.

בעניין תרגול שרירי רצפת האגן, ההמלצה היא לתרגל את איסופם בהרבה הזדמנויות וזה באמת חשוב אבל מאד לא רצוי להפסיק השתנה באמצע.
האיסוף בזמן ההשתנה אכן נותן אינדיקציה טובה ואפשר לנסות פעם אחת כדי להמחיש, אבל לא מומלץ לאמץ כדרך קבע בזמן מתן שתן, כמו ש נחל לבן כתבה.
לא לעצור את הנשימה וללחוץ את הסרעפת למטה. לא טוב לרצפת האגן..
זה אף פעם לא מומלץ מבחינת רצפת האגן.
זהו, שלפי אמונתי, במישור הזה מעורבבים להם הרוח והחומר...האלוהות נמצאת בנו, בגוף המבורך שלנו, בעצים, באדמה - בכל מה שסביבנו.
אנחנו בעצם אומרות את אותו הדבר. מה שאני אומרת שגם ע"פ הטנטרה, אחרי שחווית את האלוהות דרך המין, האדמה וכל עולם החומר, יש שלב מעבר.
בסופו של דבר מטרתה של הטנטרה היא ללמד התמרתן של אנרגיות שונות שקיימות בנו לאנרגיה רוחנית, ומה שאני אומרת שבכל טקסט טנטרי תוכלי לראות שהמטרה הסופית, אחרי שהעמקת במין, באוכל ולקחת לקצה את מלוא גשמיותך, בסופו של דבר המטרה היא לנצל את הדרך הזו להתמיר את האנרגיה ולהפוך אותה לאנרגיה אחרת. אנרגיה שמצליחה לעלות מהצ'אקרות הראשונה, השניה והשלישית במעלה צ'אקרת הלב, הגרון, העין השלישית ולבסוף צ'אקרת הכתר. וכשבסופו של הדבר האנרגיה המינית מותמרת ועולה למעלה היא מעבר אפילו למין. עד שזה קורה, בהחלט נחמד לחגוג דרך יחסי המין את קדושת הגוף.
ואגב המקור של החשיבה הזו עתיק אף יותר מימי הטנטרה הקלאסית. מקורו באסכולת הסאנקיה שהיא אחת משש האסכולות המרכזיות שמרכיבות את ההינדואיזם ועל פיה בכל דבר שקיים בעולם התופעות קיים גרעין פנימי של אלוהות (פורושה בסנסקריט), או תודעה טהורה שעטוף ברבדים של עולם החומר (פרקריטי). הפורושה היא קבועה וניצחית ואינה משתנה והפרקריטי משתנה ומתחלף כל הזמן, אך הם תמיד באים יחד, רוח וחומר. בשלב מאוחר יותר הגיעה הטנטרה ופיתחה את הרעיון הזה הלאה.

החיפזון הוא מן השטן
החילזון הוא מן השפן
השיגעון הוא מן החתן (ולענייננו- מן הקטן)

המרגיעון אומר "נוכחותך חשובה לי מדעתך"
סתם רציתי לקשקש רגע עם מישהם..

חום ולהיטות

שהמטרה הסופית, אחרי שהעמקת במין, באוכל ולקחת לקצה את מלוא גשמיותך, בסופו של דבר המטרה היא לנצל את הדרך הזו להתמיר את האנרגיה ולהפוך אותה לאנרגיה אחרת._ ...... _עד שזה קורה, בהחלט נחמד לחגוג דרך יחסי המין את קדושת הגוף.

יש מבינים ובעלי ידע נרחב יותר ממני בענייני האמונה הפאגאנית על זרמיה ורזיה. אני מאד מתחילה ולכן, מה שאגיד עכשיו מבוסס כולו על האמונה וההבנה שלי ולא מציג שום תובנה גבוהה.
אני מאמינה שהכוח הנקבי והכוח הזכרי הם מן הכוחות שנמצאים בבסיסו של העולם ובמרכזה של הבריאה.
והדיאלוג הנצחי בניהם הוא מקודש לי ונמצא בכל...

ולכן, אין לי רצון להתמיר את האנרגיה הזאת לאנרגיה גבוהה יותר. מבחינתי, אין אנרגיה גבוהה יותר. יש הרבה אנרגיות שונות והרבה דרכים להתעלות.
יש שמעשה האהבה נעשה בסתמיות וחוסר תשומת לב או שהוא נעשה מתוך התכוונות מלאה..אבל הוא לא רק "גשמי", כשמעליו נמצאות רמות אנרגטיות גבוהות יותר..הוא הוא הדבר עצמו. הוא אחת הדרכים היפות והמשמחות והגבוהות לכבד את האלהות.

יש שמעשה האהבה נעשה בסתמיות וחוסר תשומת לב או שהוא נעשה מתוך התכוונות מלאה..אבל הוא לא רק "גשמי", כשמעליו נמצאות רמות אנרגטיות גבוהות יותר..הוא הוא הדבר עצמו. הוא אחת הדרכים היפות והמשמחות והגבוהות לכבד את האלהות.
בוודאי! הרעיון הוא שכל דבר ודבר בעולם יכול ורצוי להיעשות מתוך התבוננות וריכוז מירביים כך שהוא הופך מעשה מקודש. כך אפשר להפוך מעשה אהבה למקודש, רחיצת כלים, הכנת כוס תה (להלן טקסי הכנת התה היפניים), גיזום הדשא וכל דבר. הרעיון הוא שהאלוהות טמונה בכל דבר ודבר. לכן אני אומרת שאנחנו מסכימות (-:
בעולם הזה שלנו יש צמדי ניגודים. טוב ורע, קר וחם, גדול וקטן, זיכרי וניקבי. כשמתחולל תהליך של איחוד (בין אם באמצעות סקס או כל איחוד אחר) נוצר דבר אחר, חדש, שהוא שילוב של שניהם, כו שאת עצמך כתבת. אותו איחוד בין צמדי הניגודים הוא הוא ההתעלות עליה אני מדברת.
כאשר מעשה האהבה (כמו כל דבר אחר) נעשה מתוך התכוונות מלאה נוצר אותו איחוד, ההפרדה בין ניקבי לזיכרי מתמוססת ליצירת דבר חדש, והאנרגיה שהיתה מינית קודם הופכת לאנרגיה אחרת ועולה במעלה הצ'אקרות. זה התהליך. אותו תהליך שאת מדברת עליו. לשם הוא לוקח. (-:
אני לא יודעת על איזו אמונה את מתבססת, אבל אני משוכנעת כמעט במאה אחוז שאם תתייעצי עם מי מהמבינים ובעלי הידע הנרחב באמונה זו, הם יאמרו לך, ללא כל ספק שבסופו של דבר המקום הסופי הוא אותו המקום. בואי נגיד ככה, שלאורך השנים שאני חוקרת תרבויות שונות לעומק ומנסה להבין דרך מיתוסים שונים ועדויות את הרציונאל שעומד מאחוריהן, עוד לא נתקלתי בתרבות (משבטים פאגניים בדרום אמריקה, דרך שבטים אפריקאים, ובוודאי הנצרות, היהדות, האיסלם, ההינדואיזם והבודהיזם) שבסופו של דבר אחרי שכל אחת מהן אימצה דרכי הסתכלות והתבוננות שונות לא שמה את פעמיה אל אותו איחוד מקודש של הזכרי והניקבי. אל אותה ההתעלות..

רגע,
התלמידה לוקחת זמן להפנים ולעכל את הידע ותיכף תשוב עם ההבנות וההשגות

תודה ובוקר טוב!

(-:
בוקר מצויין!

בוקר טוב נפשות יקרות, בכובעי מורות, תלמידות ומשוררות עם קרחת מתחת לכובעון ומסרים בין השורות (:
נהניתי לקרוא את ההודעות של כולכן. נחל לבן, איכשהו מצאתי בהודעתך שבה חזרת טיפה אחורה, משהו שדיבר אליי במיוחד. לא יודע בדיוק מה זה, אבל תודה.

אפשר. תלוי איך. מי? מה?
מה קורה, גבירתי? ממך ציפיתי לשמוע "מי? מה? מו!"...

תמונה

בוקר טוב גם לכם!
הדיון הפך להיות טיפ טיפה פילוסופי מדי בשבילי.
איך אפשר לקשר אותו אלינו, לתחושות, פעולות, רגשות?
התמרה, התעלות, איחוד... איך חיים עם הניגודים הפנימיים? עם הרגשות המעודנים ואלה שמושכים אותנו מטה? עם הדחפים, הרצונות, לאור הדיון הזה?

<קן לציפור זורקת עצם... ימממ>

מה קורה, גבירתי? ממך ציפיתי לשמוע "מי? מה? מו!"...
צודק לגמרי. התרשלתי לגמרי (-:
התמרה, התעלות, איחוד... איך חיים עם הניגודים הפנימיים? עם הרגשות המעודנים ואלה שמושכים אותנו מטה? עם הדחפים, הרצונות, לאור הדיון הזה?
לומדים קודם כל לראות אותם, להתבונן בהם, להבין אותם ולקבל שהם כאלה, ואז מנסים לפעול כדי לאזן ביניהם. לאזן בין הניגודים בגוף, בנפש, בתודעה. בד"כ קיימת אנלוגיה בין היכולת ליצור איזון בגוף (בשרירים, במפרקי הירך, בנשימה, במערכות ההורמונליות, איזון כימי וכ') לבין היכולת לאזן את עצמינו ברמה הנפשית והמנטלית. ויש סיבה לכך שהרבה שיטות בוחרות להתחיל עם הגוף, כי הוא הרובד החיצוני ש"קל" ביותר לעבוד איתו וליצור בו שינוי ראשוני. בעקבותיו באים השינויים ברבדים המעודנים יותר. ובכל מקרה, זה כרוך בתירגול עיקבי לאורך זמן (לא משנה באיזו דרך בחרנו) ובתהליכים ארוכי טווח בד"כ.

בעולם הזה שלנו יש צמדי ניגודים. טוב ורע, קר וחם, גדול וקטן, זיכרי וניקבי.
תראי, (או הביטי, כמו שאשה יקרה אחת היתה נוהגת לומר לי.)
מבחינתי ורק מבחינתי, זכרי ונקבי הם לא צמד ניגודים נוסף הקיים בעולמנו. הם כוח טבע. לא פחות. אלה ואל. ויש בניהם דיאלוג ניצחי שמתקיים ברמה הפעוטה ביותר של האיזון הזכרי-נקבי בצעד הפשוט שעשו רגליי או ברמה הגדולה והרחבה יותר של גלגול מחזור החיים.

ההפרדה בין ניקבי לזיכרי מתמוססת ליצירת דבר חדש, והאנרגיה שהיתה מינית קודם הופכת לאנרגיה אחרת ועולה במעלה הצ'אקרות. זה התהליך. אותו תהליך שאת מדברת עליו.
צריכה עוד לחשוב על זה. לא בטוחה.
בודאי שנוצר דבר חדש אבל גם בו אני יכולה עדיין לראות את המהות הנקבית או הזכרית.
כשאני מנסה לחשוב לעומק על הדברים האלה, עולה לי כל הזמן דוגמא לראש, דוגמא שאולי לא תעשה הגיון לאף אחד חוץ ממני, אבל אני אנסה:
בריקודי בטן יש תנועה מאד בסיסית של שמיניות עם האגן. אני עומדת ומעגלת את האגן בתנועות רחבות ומתפתלות. ואז יש את הצעידה קדימה. תנועה קדימה יחד עם התנועה העגולה רכה הזאת של האגן. ככה זה בשבילי.
האל והאלה בדיאלוג, דואט, נצחי, בכל נשימה שלי.

(המרגיעון שלי "הספק מבורך... חה! מבורך אבל מטריד ולכן - )
יקירי,
כשאתה אומר משהו שדיבר אליי במיוחד. (אני מתעלמת מה'איכשהו'...

) אנא, הסבר או פרט או לפחות הדגם!
כי הספק, כבודו במקומו מונח אבל אני מעדיפה את אחיו, הסיפוק.

ובחזרה לעינייננו:
והאנרגיה שהיתה מינית קודם הופכת לאנרגיה אחרת
בעצם, אולי כן.
כלומר, האנרגיה המינית הפשוטה, בסיסית, חייתית, גשמית...(כן, כן, אני אלך to get me some .. ) הופכת למשהו מזוכך ו'גבוה' יותר. אבל אני רואה את זה עדיין כדיאלוג בין שניים, רק שברמה שונה או גבוהה יותר.

סבבה (-:
אמונתך כבודך.

אבל ציינתי במפורש שאני לא יודע בדיוק מה זה...

בהתחלה חשבתי שזו כנות, איזה משהו אותנטי שבא לידי ביטוי למשל ב"אבל אם הם נראים טעימים, אז אולי כדאי לי לנסות". אבל האם כל ההודעות של הכותבות האחרות אינן אותנטיות או כנות? נראה לי שהן כן, ולכן זה כנראה משהו אחר. אולי פשטות, חשבתי; משהו גם אמיתי וגם פשוט. משהו שלא לוקח יותר מדי ברצינות את עצמו. על רקע העובדה שהדיון קיבל עומק והתפתח לכיוון קצת יותר פילוסופי או תיאורטי (או מעשי מאד אבל נהיר רק למי שבקיאים בתחום), אז אולי זו באמת הפשטות, אבל אולי זה משהו נוסף.

אם הצלחת להבין מזה משהו, אני שמח...
אם לא, את בחברה טובה (איתי) (:

ואם כבר שאלת, אז גם בי עולה הסקרנות: מאיזה מקום או למה בעצם היה חשוב לך לדעת?

כי דיברתי שם על כמה דברים שונים (האלהות, החרמנות, רצפת האגן..) ובעיקר כי עניין אותי לדעת מה בי (אם מילותי הם דמותי, בוירטואליה) דיבר אליך, למרות (ואולי יותר מפני )שאמרת שאתה לא יודע...וכי היתה לי הרגשה שהתשובה, אם תמצא אותה, תהיה מעניינת..(וצדקתי..)

והבנתי, אני חושבת..

וגם... סליחה בפני הקוראים והקוראות שאני לוקחת את תחום עיסוקי ואהבתי הגדולה כ"כ ברצינות,בדף בו נשבעתי שבועת צופה, לומר שטויות בלבד (-:

שבועת צופה? נראה לי שאת אכן נכונה, תרתי משמע, לדבר כאן על הדברים האלה ולהפשיט את המופשט באופן שאמנם הופך אותו מפשוט-אך-לא-פשטני למשהו מעט מורכב, שלא לומר מופשט...

לכל הרוחות, התכוונתי בסה"כ לבקש שתמשיכי לדבר ותפסיקי להתנצל. לדעתי, כל עוד מישהו לוקח ברצינות את מה שהוא עושה אבל שומר על חיוך, זה נפלא. הבעיה מתחילה כשהחיוך נעלם ואז התייחסות רצינית הופכת לרצינית מדי, והדוֹגמה, הקנאות, ההתנשאות ויכולת הולכת ופוחתת לקבל דעות אחרות, כולן מופיעות. כל זה רחוק מאד ממה שקורה כאן...

מהו בדיוק תחום עיסוקך ואהבתך הגדולה? מן הסתם יוגה, אבל איך זה קשור לכך שהמומחיות שלך היא בהמות?

לכל הרוחות, התכוונתי בסה"כ לבקש שתמשיכי לדבר ותפסיקי להתנצל.
מה לעשות, מידי פעם מתפלקת לי התנצלות.... זה עוד לא בשליטתי המלאה, אבל אני עובדת על זה.
לגבי המשך דיבוריי - הסר דאגה מליבך. רופאיי (שאיתם נראיתי מתלוצצת) קבעו כי אין חשש ואני אמשיך למלא את החלל במילים שאח"כ אצטרך לפצות עליהם בעוד שתיקות... וכ' (-:
מהו בדיוק תחום עיסוקך ואהבתך הגדולה? מן הסתם יוגה, אבל איך זה קשור לכך שהמומחיות שלך היא בהמות?
אהההה....
תראה.. לא תמיד הייתי מורה ליוגה. ויש לי התמחויות שצברתי לי במשך החיים, כאלה שהפגישו אותו עם בהמות מכול מיני סוגים (-:
ולגבי אהבותיי הגדולות, יש לי כמה. שתיים מהן הן גם תחומי העיסוק שלי למזלי הגדול.
מה שכן, ההתמחות בבהמות ממשיכה לשרת אותי לאורך הדרך בלי קשר למה שאני מתעסקת בו.

שמח לשמוווווווווווווווווווווווע (:

תמונה

הולי באבא, הולי מאמא, נפשות יקרות,
חמור שואט בשבילי ישראל, צפונה ונגבה, ימה וקדמה
והדיונים כאן עולים ופורחים ומרבין זרע כרימון...
חמור לקח חופשה קצרה מעסקי תיירות מחר ומקווה להספיק לעבור על כל דברי החכמה שנאמרו כאן...
בינתיים קבלו מוסיקה לשעת רחצה...
http://www.deezer.com/#music/album/76778
לא לשכוח לשפשף היטב מאחורי האזניים, ובמיוחד בפינות..

ממשיכה ליהנות מחילופי המילים והרעיונות..
לומדים קודם כל לראות אותם, להתבונן בהם, להבין אותם ולקבל שהם כאלה, ואז מנסים לפעול כדי לאזן ביניהם.
זו היתה שאלה לצורך הדיון... אכן. אבל אם להפוך את זה ליותר אישי ופחות פילוסופי אז
כן, מכירה, זו עבודת חיי פחות או יותר, והעבודה איתה אני גם עובדת בעולם בחוץ

אני מוצאת שלהבין אותם - זה הדבר הראשון שקורה לאדם, אח"כ יכול ללמוד להתבונן בהם... אבל לקבלם - או הו, זה לפעמים הקושי הגדול. אבל גם מספק ביותר.

ההפרדה בין ניקבי לזיכרי מתמוססת ליצירת דבר חדש, והאנרגיה שהיתה מינית קודם הופכת לאנרגיה אחרת ועולה במעלה הצ'אקרות. זה התהליך. אותו תהליך שאת מדברת עליו. צריכה עוד לחשוב על זה. לא בטוחה. בודאי שנוצר דבר חדש אבל גם בו אני יכולה עדיין לראות את המהות הנקבית או הזכרית. צריך לזכור רק, שהתהליך הזה קורה אצל כל אחד מהמרכיבים לבד. רק הזכר שלי יודע מתי האנרגיה שלו הותמרה ו"עלתה לו לראש" וכך גם אני. ואם נחוש בכך יחדיו, אפשר לאמר שאנו יחד - וכל אחד לחוד.

ולכן זה כנראה משהו אחר. אולי פשטות, חשבתי; משהו גם אמיתי וגם פשוט. נחלבן, אני גם עם בןשמש. אוהבת את הפשטות, ישירות והכי הרבה את זה שאת הולכת "לחשוב על זה רגע" וחוזרת לדיון עם תובנות משלך.

הולי דונקי, אימצתי אמש את הצעתך ועליתי על יצועי לאחר שפשוף נמרץ ומטהר של הפינות.
שיהיה לך ולכולנו בוקר מואר ויום ערני

http://www.farandawayphotographicarts.c ... /[po]India Taj Mahal at sunrise[/po].sized.jpg

בוקר טוב לכל המתעמלים
יש לי שאלה קטנה להשחיל לדיון הזה על מין והתמרה...אתם מדברים הרבה על האיחוד בין הזכרי והנקבי..מה קורה עם הסקס הוא בין בני-זוג מאותו המין???
יש צורך בתאוריה חדשה, לא?
זה מה שנקרא שאלת-תם...

מה קורה עם הסקס הוא בין בני-זוג מאותו המין???
לפחות תיאורטית, כל אחד מביא איתו אנרגיה שונה, כלומר אם זה שני זכרים אחד מהם יהיה יותר נקבי. ככה לפחות לפי "דרך גבר" של דיויד דיאדה. ספר מומלץ, שעזר לי להבין את אבדן העניין שלי באי אילו גברים בחיי.

ספרי קצת על הספר, רוקדי...

קצת על הספר: ספר על זוגיות, מיניות מה שביניהם.
בימים האחרונים אני מאד לא מרוכזת ככה שממש קשה לי לספר לך בצורה מסודרת על הספר.
אני כן יכולה להגיד שהוא מדבר על אנרגיות נשיות ואנרגיות גבריות ומה היא כל אחת מהן. הא ספר שנכתב בלשון זכר ופונה לגברים אך אפשר להבין ממנו גם על הפן הנשי.
אני כולה לומר שהספר הבהיר לי אישית, כשקראתי אותו לפני כשנה וחצי בדיוק יצאתי מקשר זוגי קצר ומתסכל והספר הוריד לי את האסימון לגמרי לגבי מה עשוי לתסכל אותי בחלק מהמפגשים שלי עם גברים מ"הזן החדש".

אני יכולה לפתוח סתימות בכיור, אני יכולה לקחת את הרכב למוסך, אני יכולה להגיד כשאני רוצה סקס ואני בטח ובטח יכולה ומצפה להנות ממנו, אני יכולה להתפרנס ולפרנס את הבת שלי, אני יכולה להסתדר עם להקים אוהל בשטח, אני יכולה להיות דומיננטית ולנהל עניינים, אין לי בעיה עם כל מיני דברים ולא איכפת לי שהגבר שמולי יהיה עדין נפש ורך כחמאה. יש דבר אחד שלא יכול לעבוד רק מפני שאני אישה: אני צריכה לדעת שהצד השני רוצה בי ולהרגיש את זה. אם זה לא מתקיים, אני ארגיש מתוסכלת, מבולבלת, אולי אני אמשיך להגיד בקול רם שאני רוצה אותו אבל משהו בתוכי ילך ויתרחק משם, משהו בי יתקומם וזה לא יעבוד.

אז לא סיפרתי על הספר, אבל כן סיפרתי על הדבר הכי משמעותי שקיבלתי ממנו. ומאז, עוד הרבה יותר קל לי לאבד עניין כשאני מרגישה גמגומים כי הבנתי את התהליך ואני מזהה את ההתרחקות שלי עוד בשלב הרבה יותר מוקדם. לגיטימציה לרצות חיזור נקרא לזה, וגם פשוט הצורך לדעת שיש על מי לסמוך, להישען, יו ניים איט.

אני יכולה לפתוח סתימות בכיור, אני יכולה לקחת את הרכב למוסך, אני יכולה להגיד כשאני רוצה סקס ואני בטח ובטח יכולה ומצפה להנות ממנו, אני יכולה להתפרנס ולפרנס את הבת שלי, אני יכולה להסתדר עם להקים אוהל בשטח, אני יכולה להיות דומיננטית ולנהל עניינים, אין לי בעיה עם כל מיני דברים ולא איכפת לי שהגבר שמולי יהיה עדין נפש ורך כחמאה. יש דבר אחד שלא יכול לעבוד רק מפני שאני אישה: אני צריכה לדעת שהצד השני רוצה בי ולהרגיש את זה. אם זה לא מתקיים, אני ארגיש מתוסכלת, מבולבלת, אולי אני אמשיך להגיד בקול רם שאני רוצה אותו אבל משהו בתוכי ילך ויתרחק משם, משהו בי יתקומם וזה לא יעבוד.

רוקדת... חשבתי שאת כותבת עלי...

ואם נחוש בכך יחדיו, אפשר לאמר שאנו יחד - וכל אחד לחוד.
כשמדובר בסקס, אז אכן כן. כי בכל זאת מדובר בשני גופים פיסיים. וכמו שנאמר כאן קודם באחד הפוסטים, כל עוד אני בתוך גוף פיסי, יש רמות של איחוד שלא אוכל לחוות.
הויכוח העקרוני כאן (בעיני), הוא האם כשמדובר באיחוד בין זיכרי לניקבי, ואחרי שהאנרגיה הולכת ומותמרת ומכילה את שני חלקיה הנקבי והזכרי כל פעם ברמה מזוככת וגבוהה יותר, האם בסוף בסוף בסוף, מעבר לעולם הזה שבו יש תמיד יש זיכרי וניקבי שמתקיימים יחד - וכל אחד לחוד. , האם בסופו של דבר יש מצב שנמצא מעבר?
הטקסטים שיוצא לקרוא בעניין בעשור האחרון, גם אלה שבאים מתוך ראיית הזכרי והנקבי המתקיימים בכל, (קונדליני טנטרה וכ') מדברים על השאיפה התמידית להתעלות מעל. לעשות זאת דרך העבודה עם הזכרי והניקבי, דרך הזיכוך והחיבור ביניהם, אבל בכל זאת מדברים על מצב סופי של איחוד.
מעבר לזה, כאמור, יש מקום לדעות ואמונות אחרות, וכבודן המכובד של כולן, במקומן מונח (-:

יותר מדוייק אפילו לומר, שמבחינת ערוצי האנרגיה המרכזיים בגוף: הערוץ הזיכרי והערוץ הנקבי שמתקיימים בנו, כשהצ'אקרות נפתחות והקונדליני מתחילה לעלות למעלה, יש ממש תאורים גרפיים של התמוססותם של שני הערוצים האלה (אידה= הזכרי, פינגלה=הנקבי ובאסכולות מסויימות ההיפך (-:) ועלייתה של אנרגיית הקונדליני דרך הערוץ המרכזי בגוף (שושומנה), שעובר דרך כל הצ'אקרות ומתחיל להיות פעיל, ברגע עליית הקונדליני.
<פשוט, פתאום נזכרתי בתאור הזה שקראתי בכל כך הרבה טקסטים, שממש הייתי חייבת להביא אותו כסימוכין לדבריי (-:>

קן לציפור היקרה, זה נעים למצוא חן..

תודה! @}

ובעניין האנרגיות, ההתמרה, הזכר והנקבה, הגבר והאשה, הגבר והגבר, האשה והאשה ..
להבנתי, בכל אחד ואחת מאיתנו יש את שניהם - זכר ונקבה. במינונים שונים, בדו-שיח מתמיד, בכל מעשה או מחשבה. ובכל מעשה אהבה מתערבבות האנרגיות האלה.
כשהאוהבים הם גבר ואשה אז יש גם אפשרות להפריה, ליצירה גשמית, אבל כל מעשי האהבה הם מבורכים, בעיניי. כי כשזה נעים ומשמח ושולח אדוות עונג מדגדגות לאויר העולם, זה משנה מי עושה מה עם מי?

רוקדת,
אני צריכה לדעת שהצד השני רוצה בי ולהרגיש את זה. בטח! חשוב מאד. גם לאשה ונראה לי שגם לגבר.

האם בסופו של דבר יש מצב שנמצא מעבר?
טוב, מנסיוני הדל, בודאי שיש מעבר. כי העבודה של הטנטרה נניח, או יוגה, או מדיטציה או שטיפת כלים (לצורך העניין) בהתבוננות ובחווית הרגע - הם עוד כלים להגיע לרגעי החסד, העילאיים, ששם כבר אין זכר-נקבה, טוב-רע וכו'.
וכשמגיעים לרגעים לשם, יש שקט. מבורך.

אבל כל מעשי האהבה הם מבורכים, בעיניי. כי כשזה נעים ומשמח ושולח אדוות עונג מדגדגות לאויר העולם, זה משנה מי עושה מה עם מי?
איתך בכל מילה...

כי העבודה של הטנטרה נניח, או יוגה, או מדיטציה או שטיפת כלים (לצורך העניין) בהתבוננות ובחווית הרגע - הם עוד כלים להגיע לרגעי החסד, העילאיים, ששם כבר אין זכר-נקבה, טוב-רע וכו'. וכשמגיעים לרגעים לשם, יש שקט. מבורך.
זה בדיוק מה שאני מרגישה (-:
אבל כל מעשי האהבה הם מבורכים, בעיניי. כי כשזה נעים ומשמח ושולח אדוות עונג מדגדגות לאויר העולם, זה משנה מי עושה מה עם מי?
ומאושרת להסכים גם אני, עם כל מילה (-:

כרגיל, לקח לי שעה לחבר 60 מילה ובנתיים...

גבירה מקסימה - דברייך תמיד מעשירים ומחכימים ואני נעזרת בהם לגיבוש תפישת העולם והאמונה שלי. תודה.
(וגם ללימוד סנסקריט..

)

מעבר לעולם הזה שבו יש תמיד יש זיכרי וניקבי שמתקיימים יחד - וכל אחד לחוד. , האם בסופו של דבר יש מצב שנמצא מעבר?
אני חושבת שכן. אני חושבת שמעבר לעולם הזה, בכל רבדיו הגשמיים והאנרגטיים, מתקיימים כוחות וחוקים שונים. האלהות, כמו שאני מאמינה בה, כמובן, היא חלק מהעולם הזה.
ואני מרגישה שיש עוד, שתפישות עולם ואמונה זה שדה רחב ידיים מאד מאד לטייל, לתהות ולתעות בו.

שתפישות עולם ואמונה זה שדה רחב ידיים מאד מאד לטייל, לתהות ולתעות בו.
ללא כל ספק (-:
והנה, אנחנו אכן משוטטים בו זה כמה ימים @}

אני יכולה לפתוח סתימות בכיור, אני יכולה לקחת את הרכב למוסך, אני יכולה להגיד כשאני רוצה סקס ואני בטח ובטח יכולה ומצפה להנות ממנו, אני יכולה להתפרנס ולפרנס את הבת שלי, אני יכולה להסתדר עם להקים אוהל בשטח, אני יכולה להיות דומיננטית ולנהל עניינים, אין לי בעיה עם כל מיני דברים ולא איכפת לי שהגבר שמולי יהיה עדין נפש ורך כחמאה.
WOW...נראה שיש כאן מלאן בנות שפותחות סתימות, מחליפות נורות ובונות אוהלים..אולי מישהי רוצה להתחתן עם חמור ארך-אוזניים ונאה-זנב??
סתאאאם..גם אני יודע לפתוח סתימות ולבנות אוהלים, וגם לרקוח ריבות תות ולאפות עוגיות קצח משגעות....
אולי באמת אחד הצדדים החלשים שלי הוא לתת לבנות הזוג את ההרגשה הזאת שאתן מדברות עליה...
ובמסגרת תפקידי כשואל שאלות קוסמי, הרשו נא לי רוקדות, גבירות, קינים ושאר יקרין ויקרות לשאול אתכן [וגם אתכם..נו איפה איפה הם הבחורים ההם, מלבד בן השמש היקר והאהוב כמובן..] האם אתן חושבות שזהו באמת צורך אמיתי, מהותי או רק ביטוי של תחושת הערך העצמי המשהו-פגום כמעט אצל כולנו...
ברור שבזוגיות כל צד זקוק לדעת שהשני מעוניין בקשר ושהקשר חשוב לו..אבל מניסיוני יש אנשים [ובמקרה שלי, היה מדובר בנשים], שזקוקים לאישורים וסימוכים די מתמידים {או כך נראה לי}] ואז אני חווה את זה כמעמסה, כנטל, כעול שיושב על צווארי.... ובסוף מרחיק אותי...
האם זה בגלל שאני עצמי לא זקוק לכך...מתוקף היותי גבר? מתוקף היותי חמור מוזר? לא יודע....
נראה לי תמיד שזוהי מן תכונה נשית ארכאית של חיפוש בטחון בקשר....שריד לימים שהאשה היתה יושבת במערה ומחכה לגבר שיגיע עם הציד..ואם לא הגיע אכן לא היה מה לנשנש והעולם היה מקום עוד יותר מאיים אפילו...

סליחה על פוסט קצת ארוך ומורכב ומסוגרר...

ואתן בנות ציון החכמות, המוכשרות ורבות הפעלין, אני רק מקווה שאתן גם יודעות לשיר...

http://www.flix.co.il/tapuz/showVideo.asp?m=2263221

(להמתין עד אחרי הפרסומת)

אהה..עוד משו..

אבל כל מעשי האהבה הם מבורכים, בעיניי. כי כשזה נעים ומשמח ושולח אדוות עונג מדגדגות לאויר העולם, זה משנה מי עושה מה עם מי?

גם אני מסכים בהחלט... ואני גם מאלה הנאה דורשין ונאה מקיימין....אבל רק עם בני אדם וחמורים...חיות אחרות שינוחו על משכבן ברוגע עם בני מינן...

אולי באמת אחד הצדדים החלשים שלי הוא לתת לבנות הזוג את ההרגשה הזאת שאתן מדברות עליה...
חמוריקו, האם גם אתה מגברי הניו-אייג' ה פוחדים לתת זאת?... <זו לא ביקורת חו"ח>

האם אתן חושבות שזהו באמת צורך אמיתי, מהותי או רק ביטוי של תחושת הערך העצמי המשהו-פגום כמעט אצל כולנו...
מה זה משנה? נניח והוא לא מהותי? האם יכול אותו בן זוג, אוהב ומכבד לתת "מתנה" ולהראות/להגיד/להביע את רצונו בה? כמו שנניח ולו יש צורך (לא מהותי) בארוחה מוכנה בצהרים. האם לא יהיה זה אקט מתמסר ואוהב לתת את זה מדי פעם?

האם זה בגלל שאני עצמי לא זקוק לכך...מתוקף היותי גבר?
לא מאמינה לך. ולראיה לוקחת מהמשפט הקודם שלך: ...תחושת הערך העצמי המשהו-פגום כמעט אצל כולנו...

ואתן בנות ציון החכמות, המוכשרות ורבות הפעלין, אני רק מקווה שאתן גם יודעות לשיר...

גדול!!!!!!!

סליחה על פוסט קצת ארוך ומורכב ומסוגרר...
אתה מבקש סליחה? על מה? הראית את הפוסטים הארוכים כאורך גלות בבל שנשפכו ממני כאן? (-:
זו שאלה שאלה....
האם אתן חושבות שזהו באמת צורך אמיתי, מהותי או רק ביטוי של תחושת הערך העצמי המשהו-פגום כמעט אצל כולנו...
איך שקראתי את המשפט הזה ובלי כל קשר (ואולי עם קשר, אנאערף...), עלה לי המשפט של לאונרד כהן שדובר בו לא אחת כאן באתר:
there is a crack in everytinig, thats how the light gets in - לא יודעת... אותי הוא נורא מעודד ומרגש.
נראה לי תמיד שזוהי מן תכונה נשית ארכאית של חיפוש בטחון בקשר....שריד לימים שהאשה היתה יושבת במערה ומחכה לגבר שיגיע עם הציד..ואם לא הגיע אכן לא היה מה לנשנש והעולם היה מקום עוד יותר מאיים אפילו...
מעניינת המחשבה הזו. כ"כ הרבה דברים השתנו בעולם מאז, ועדיין יש דפוסים שעוברים בין הדורות ולא משתנים....
לעומת זאת...(המון שלוש נקודות יש לי היום), יש את הצד הנשי שמתבטא לא אחת אצל נשים פורצות דרך, הצד החזק, רגשית אני מתכוונת. היכולת להתמודד לבדן, להתגמש, לשרוד, להיות מחוברות למשהו פנימי בתוכן, להיות בעלות עמוד שדרה (נגיד וירג'ניה וולף, פרידה קאלו ועוד כל מיני כאלו לאורך ההיסטוריה), וגם היום וכאן באתר אפשר לפגוש את הזן הזה של נשים שיכולות לבד, שאפילו אוהבות לבד. זה לא אומר שאם תבוא זוגיות נכונה להן, הם לא ישמחו, לא ימהרו לוותר על עצמאותן רק כדי לחמוק מהיותן לבד.
יש אנשים [ובמקרה שלי, היה מדובר בנשים], שזקוקים לאישורים וסימוכים די מתמידים {או כך נראה לי}] ואז אני חווה את זה כמעמסה, כנטל, כעול שיושב על צווארי.... ובסוף מרחיק אותי...
אתה צודק. יש סוג כזה של אנשים, ואכן להיות איתם בקשר כלשהו (על אחת כמה וכמה קשר זוגי) זה מעייף. לעניות דעתי התנהגות שכזו מצביעה על חוסר ביטחון וחוסר חוסן ושלמות פנימית שאנשים נוטים לקוות שתבוא מבחוץ ותמלא. והיא אף פעם לא ממלאת, לא משנה כמה הם בפועל מקבלים.... שלוש נקודות (-:

_חמוריקו, האם גם אתה מגברי הניו-אייג' ה פוחדים לתת זאת?... - וואלה לא יודע....אין לי ניסיון עם גברברי ניו אייג'..אז ספרי לי קצת עליהם...כאילו, למה בדיוק הכוונה...[אני שואל ברצינות..]

מה זה משנה? נניח והוא לא מהותי? האם יכול אותו בן זוג, אוהב ומכבד לתת "מתנה" ולהראות/להגיד/להביע את רצונו בה? כמו שנניח ולו יש צורך (לא מהותי) בארוחה מוכנה בצהרים. האם לא יהיה זה אקט מתמסר ואוהב לתת את זה מדי פעם?

לא יודע..לי זה חשוב ללמוד לזהות את הצרכים המהותיים והמשמעותיים שלי..ולהפריד ביניהם לבין צרכים פסיכולוגיים, מותנים ואוטומאטיים למיניהם..את הראשונים, אבקש אולי מבת-זוגי לכבד ולהשתדל לספק...את אלה שאינם כאלה אשתדל קודם "להרגיע" בתוכי, לפני שאצפה ממישהו למלא...למשל: כבדי נא את זה שאני זקוק לטפיחות על השכם כמה פעמים ביום, אבל אל נא תרגישי עצמך מחוייבת לזה..אני אלמד להיגמל מזה...ולא - אולי אבוא אליך ואומר: אחותי, מלשות? לא מצליח..תעזרי לי עם זה???

וכמובן לתת לשני תחושת שהוא רצוי, נחשק ונאהב זה אקט מתמסר ונפלא, ובריא גם לזה שנותן...שוב,,,זאת שאלה של מינונים ושל סוג התגובה שלך..אם אני כבר שבוע במתח ובלחץ כי הכל התחרבש לי בעבודה ואין לי שום עניין בסקס עקב כך, ואת מגיבה בפנים נפולות ובמצב רוח רע כי זה גורם לך להרגיש לא נחשקת, אז מצבנו מסתבך..וכשזה סדרתי זה הופך לבעייה...

_האם זה בגלל שאני עצמי לא זקוק לכך...מתוקף היותי גבר?
לא מאמינה לך. ולראיה לוקחת מהמשפט הקודם שלך: ...תחושת הערך העצמי המשהו-פגום כמעט אצל כולנו..._

אין לי שום בעייה לומר שגם לי יש בעיות של ערך עצמי בתחומים מסויים...לו כך לא היה אולי באמת לא משתמש הייתי בגוף ראשון...וגם לי כמובן נעים מאד לדעת שאוהבים אותי, שחושקים בי ושמעריכים אותי...אבל אולי קצת פחות זקוק לאישורים תכופים של זה...ולא מצטער על כך...(-:

שלום לכל אנשי הפורום המקסים הזה.. רוקדת, בעניין הצורך להרגיש מחוזרת ומושכת את בן הזוג... מילה במילה...ועוד יותר... אני רוצה שהגבר יהיה מ ש ו ג ע עלי... טוב נו, אז אני רוצה...

חמוריקו... העניין של מין בין בני אותו מין , גם פה יש את המשיכה הבסיסית בין זכרי ונקבי... כמו שאמרה.. מי?.. עוד פעם רוקדת? מה יהיה? בואו נחשוב מה קורה במצב בו שניים מסוג גבר -גבר ביחד... לא הולך.. חייב להיות פה נותן ומקבל.... פעיל וסביל... סמכותי ו'מתרפס'...חוקיי טבע.

אם מדברים על טבע... איך היו הטיולים עם האורח? מהנים? איך עם ישראל ניראה בדרכים?

נחל נחל
גם לי זה נראה מגניב, הפרישות הקצרות שלך מי יודע לאן....[אוהו ... הדימיון שלי מפליג ורואה אותך מטפסת על איזה עץ אלון או חרוב עתיק יומין ושוקעת בהרהורים עמוקים...]
והחזרות עם התובנות החדשות...
עלי [על האלונין והחרובין] והצליחי...

שווה ויקרה
תודה על ההתעניינות בנופשי וטיולי ברחבי ישראל...אז קודם כל, הם טרם תמו..רק לקחתי לי יום חופשה היום כי געגע התגעגעתי אליכם וראיתי שהדיונים כאן טפחות ושמנו וכשאני שב מהטיולין בשעות הערב העייפות גוברת והאנרגיות [הזכרית, הנקבית והאנדרוגינית] נפולות כמו בולבולון של חמור פרא אחרי שפרץ להרמון המלך אחשוורוש...
ולפני עוד כמה ימי הדרכת טיולים...חרו את ארץ ישראל כמו שאמריקנין אוהבים...ברכב....עשינו

גדול על כל מקום ואתר ומילאנו חובתנו כלפי העם והמדינה..טוב, לא לגמרי, אבל זאת ההרגשה שלי..אולי בגלל שאני אוהב טיולים איטיים, חודרניים ופולשניים...
בכל מקרה, במצדה כבר לא הייתי שנננננים ארוכות, בשמורת החולה לא זוכר מתי, בעתיקות בית-שאן בגיל 5, בכוכב הירדן בתיכון...כך שאני נהנה מאד מהחופשה הזאת...

עוד קושיה בענייני תשמישי מיטה....נגיד ששני הפרטנרים אוהבים רק לעשות מין בנוסח השישין ותשעה....במקרה זה הם יכולים להיות מכל מין, בכל קומבינציה...באותה עוצמה, באותה התלהבות באותה..טוב, באותו הכל...
מי פה זכרי? מי נקבי?
ומי סתם נודניק שאלתן?

יופי הדיון ממש מקבל פאן אישי... (ככה אני גם אוהבת

)
אני ממש לא מכוונת לכך שאת כל הצרכים פסיכולוגיים, מותנים ואוטומאטיים למיניהם - צריך הבת/בן זוג שלנו למלא. לא ולא. בכלל לא.
ויהיה זה משמעותי וחשוב ללמוד לזהות את הצרכים המהותיים והמשמעותיים שלנו.
יחד עם זאת, כשיש מערכת יחסים טובה וחברית, אין לי ספק שאפשר לתת אחד לשני מתנות כאלו. אשמח לתת לך טפיחה על השכם אם תאמר לי:כבדי נא את זה שאני זקוק לטפיחות על השכם כמה פעמים ביום, יחד עם זאת, אעשה זאת כשארגיש שזה נכון ומתאים גם לי.

וכמובן לתת לשני תחושת שהוא רצוי, נחשק ונאהב זה אקט מתמסר ונפלא, ו בריא גם לזה שנותן... וכאן הנקודה שאני נהנית לדבר עליה (ולצערי, לא כ"כ לחיות אותה בתקופה זו של חיי), שאם אתן לך טפיחה על השכם, במקומות שזה לא הכי מתאים לי אבל בסדר לתת, אוכל להבריא אותי (ראה: שיטת אימגו, לבסוף מוצאים אהבה, וכו'). אבל זו באמת סוגיה לדפים אחרים.

אבל אולי קצת פחות זקוק לאישורים תכופים של זה...ולא מצטער על כך... - בכלל לא צריך להצטער. נהפוך הוא. אם באמת יש שקט עם זה, אז יופי. וכשהחמור, נניח צריך ליטוף, האם מבקש אותו, גם אם נדמה לו שהמלטפת הפוטנציאלית אולי עסוקה, או לא תרצה?

אין לי ניסיון עם גברברי ניו אייג'..אז ספרי לי קצת עליהם... או..הו... זה דיון חדש. סליחה על ההכללה הגסה הבאה...
זה אותם גברים מעלפים, חמודים, מחוברים לצד הנשי, יכולים בקלות להיות "בבית עם הילדים", יכולים להכיל, לשמוע, לבכות, שמים דגש על התפתחות אישית, סדנאות, לגלות את הרגשות... ועוד ועוד
יחד עם זאת, מתקשים במציאת כיוון בחיים, פרנסה, נתינת משענת פיזית, רגשית, כלכלית למשפחותיהם. נוודים אשר נסחפים עם הרוח, הפנימית והחיצונית ועוד.

<למען הסר ספק, אני כנראה נמשכת לסוג הזה, אחרת לא היו מתייצבים לי בחיי ב-10 שנים האחרונות רק שכאלו

>

_אבל אולי קצת פחות זקוק לאישורים תכופים של זה...ולא מצטער על כך... - בכלל לא צריך להצטער. נהפוך הוא. אם באמת יש שקט עם זה, אז יופי. וכשהחמור, נניח צריך ליטוף, האם מבקש אותו, גם אם נדמה לו שהמלטפת הפוטנציאלית אולי עסוקה, או לא תרצה?
כן לציפור - נגעת בנקודה כואבת...אמא שלי מלודז'!

נראה לי שזה מה שאת אוהבת - לגעת שם.....אל דאגה גם אני אוהב שמדגדגין לי שם...בנקודות האלה....(-:

אהה..ותודה על ההסבר בעניין הגברברין...
אז מה אני כזה?
לא חושב....אני מעלף, חמוד, מחובר לצד הנשי, יכול להיות בבית עם הילדים, להכיל, לבכות- משום מה קשה...[מי רוצה ללמד אותי?], שם דגש על התפתחות אישית - בשום אופן כן!, סדנאות - NEVER, לגלות את הרגשות - לומד...
מצאתי כיוון בחיים לפני שנים...ובדרכי שלי ממשיך באותו כיוון...פרנסה? - מסתפק במועט ומסתדר...לא רעב..השבח לאל בורא עולם...
מקווה שהתשובה מספקת...(:

נגעת בנקודה כואבת...אמא שלי מלודז'!
ברוך הבא למועדון (-:
(למרות שאמא שלי לא ממש מלודז', היא צברית, אבל הגנים... יו נואו..)

אמשלי גדלה בארץ מגיל 5, כך שהיא גם כמעט צברית, אבל הגנים...יו נואו...
והחינוך..יו נואו...
חח..אני ייסדתי את המועדון כשאת היית מרחפת לך עדיין במישורים האסטראלים, בהם הכל אחד..נקבים, זכרות וחמורין....מתלבטת..כן לרדת, לא לרדת....(-:

חח..אני ייסדתי את המועדון כשאת היית מרחפת לך עדיין במישורים האסטראלים, בהם הכל אחד..נקבים, זכרות וחמורין....מתלבטת..כן לרדת, לא לרדת....

איזה מועדון?
אז זה הדימוי שנוצר לי כאן? כמרחפת במישורים האסטרליים? חח.. - אני למטה חמורי היקר (או יקירי החמור (-:), אחרת לא נראה לי שהיתה לי כזאת התלבטות (-:

ברוך הבא למועדון
זה את כתבת גבירתי הנכבדה....עברו רק 22 דקות ביון פוסט לפוסט....(-:
והתכוונתי לומר ש מועדון פליטי לודז' ובנותיה הוקם על ידי עוד בטרם החלטת לרדת אלינו מן המישורין ההם....לשמחתנו, יש לומר..

זה את כתבת גבירתי הנכבדה....עברו רק 22 דקות ביון פוסט לפוסט....
מה שרק מבהיר ביתר שאת על מה בא שמי המצודד לפצות (-:
והתכוונתי לומר ש מועדון פליטי לודז' ובנותיה הוקם על ידי
לא נותר לי אלא לומר: come on... - נראה לי שיש טוענים לכתר שהבליחו אפילו לפני שאתה הפצעת מן המישורין ההם או ההן אל עולמינו הקט...לשמחתנו, יש לומר.. (-:

הדימיון שלי מפליג ורואה אותך מטפסת על איזה עץ אלון או חרוב עתיק יומין ושוקעת בהרהורים עמוקים...

הרהורים עמוקים:
ב שדה השלף של חמור אביר ו בן השמשות שמרגיש לי כמו אחו רחב ידיים, ובו עצים, שיחים ריחניים ודשא רך, מצאתי לי פינת חמד בצילו של עץ העתיק, פרשתי השמיכה, הוצאתי הלחם, הפירת והיין מהסל. גבי נשען על הגזע הרחב והחמים, ועל עיניי העצומות אני מרגישה את דגדוגי השמש שמבעד לעלים...
אולי תיכף יעבור כאן אהובי שיחשוק בי ונתמיר ביחד אנרגיות..אני אתן והוא יקח, הוא ילטף ואני אפתח...דיון עמוק ומהורהר בין שניים.

כשזה מגיע למערכות יחסים, למה שנצטרך לקבל ושנרצה לתת, אין תשובה אחת פשוטה..יש המון אפשרויות לקחת, לתת ולהיות מרוצים.
וחשוב לדעת לבקש, חמורי, את מה שבאמת באמת רוצים.

@}

גבירה חמחמה
את מתוקה...

אוי, נחל...אני כולי מסכים איתך...
יש דברים שאין לי צורך ללמוד, כי איכשהו באתי איתם לכאן, או גודלתי על בירכיהם או לא יודע, ויש אחרים שכן...אבל אני לומד...בהחלט...בת הזוג האחרונה שלי..מתוקה ואהובה עד היום, לא היתה טובה בלהביע את עצמה במילים, והיתה נגועה באותו נגע...[למרות ששורשיה לא בפולוניה, אלא מערבה משם ואף אינם בעמנו הנבחר...] אז אני הייתי ה"יודע" ביננו..את רואה... הכל יחסי....לפחות אני כבר לא רע בלומר מה אני לא רוצה ...גם זה משו...(:

נגעת בנקודה כואבת...אמא שלי מלודז'!
סליחה על הבורות... או העייפות... כשהגנים הם - יו נואו, אז זה אומר שקשה לך לבקש ליטוף בפרוותך האפורה, חמוריקו?

אז מה אני כזה? לא חושב.... גם אני לא. יופי לך.

נראה לי שזה מה שאת אוהבת - לגעת שם.....אל דאגה גם אני אוהב שמדגדגין לי שם...בנקודות האלה....
מעולה, אז נתדגדג לנו שם... בנקודות האלו...

סליחה על הבורות... או העייפות... כשהגנים הם - יו נואו, אז זה אומר שקשה לך לבקש ליטוף בפרוותך האפורה, חמוריקו?
תראי, האמת היא שרוב האנשים שאני מכיר..ככה חברים, ידידים, שכנים..לא כולם, אבל ממש נראה לי שרובם משתייכים לקבוצה הזאת...ורק אתמול דיברתי על זה עם השכנה שלי ועוד בחורה..ושתיהן אמרו שקשה להן עותר לבקש מאשר לתת....אז כנראה זה לא עניין של גנים..אולי של חינוך...או לא יודע מה..הציעו נא...
אבל כן, אני מודה שקשה לי לבקש... וכשזה מגיע לתחום הגופני והמיני...עוד יותר קשה אפילו....אבל אני לומד...

אני צריכה לדעת שהצד השני רוצה בי ולהרגיש את זה. בטח! חשוב מאד. גם לאשה ונראה לי שגם לגבר.
לא אמרתי שזה לא חשוב לגבר, אלא שלפי דיויד דייאדה והספר הזה, אצל הגבר זה בכל זאת קצת אחרת. הגבר, או לפחות המהות הגברית, פחות מתערערת ופחות תלויה במהותה במה שקורה בצד השני, בהקשר הזה. ברור שגם הגבר רוצה שהאישה תחשוק בו ותרצה אותו, אין על זה עוררין.

לא הצלחתי לעקוב אחרי ההתכתבויות האחרונות,
אבל הבאתי עוד תמונה לאוסף ה'כוסיות' שלכם...

http://www.slides.co.il/media/images/[po]1225657122 s[/po].jpg