ממילא רציתי לבדוק את מצב הברזל
אין טעם להתייחס בכלל לרמת ההמוגלובין בספירת דם שנלקחה כשהילד חולה. היא מראש מוטה כלפי מטה. רמת ברזל אי אפשר בכל מקרה לגלות בספירת דם, רק רמת המוגלובין, וזה לא תמיד מקביל.
כשהוא הגיע ל 40 - ממש נבהלתי
אין מה להבהל. צריך להסתכל על הילד ולא על המדחום. אם לילד 40 מעלות והוא סימפטי - אין לך מה להלחץ. 40 זה רק מספר.
אם ילד בן 9 חודשים עם חום גבוה 3 ימים היה מגיע אליי למרפאה, הייתי מחפשת מקור לחום. אם לא הייתי מוצאת הייתי עושה כמה דברים לפי סדר חשיבותם:
- בדיקת שתן לשלילת דלקת בדרכי השתן
- ספירת דם לבדוק את מספר הכדוריות הלבנות והתפלגותן
- צילום חזה אם הילד נראה לי "חולה" (אם הוא נראה רע מעבר לסתם מחלה ממוצעת), אם הוא מאד משתעל, אם אני שומעת משהו חשוד מעל הריאות, אם הוא ילד בסיכון לדלקת ריאות (אסתמטי למשל),או אם אני מרגישה צורך עז לעשות זאת בלל שילוב של כל מיני סיבות.
את השניים האחרונים לא הייתי עושה אם היום היה, נניח, יום שלישי בשבוע. אבל בגלל שנכנסים לשישבת - זה סיפור אחר.
ועם כל זאת, רוב הילדים שאני רואה עם שלושה ימים חום (שלפעמים אינו יורד גם עם אקמול), ללא מקור לחום (או עם סימני דלקת אוזניים), אבל בסה"כ לא נראים נורא "חולים" - אני שוללת דלקת בדרכי השתן, ואומרת להורים, שרוב הסיכויים שהחום ירד בעוד יום יומיים ותופיע פריחה...מה שנקרא בפשטות "אדמדמת" או "אביבית" או איך שלא קוראים לזה בעברית.
אה, עוד משהו. ללכת למוקד או לקרוא לרופא הביתה משמעו להסתכן בכך שאת הילד יבדוק רופא מסוג ד' שבד"כ אינו ממש רופא ילדים (ולא תמיד אני בטוחה שאפשר לקרוא לו רופא בכלל). בלי להכליל, כמובן, כי יש מוקדים שמוחזקים ע"י מחלקות ילדים של בי"ח (למשל, אאל"ט, מוקד מכבי ברמת השרון).