חוכמות של ילדים 2007

[אנונימי]

המשך בדף: חוכמות של ילדים
~ראו גם:
ארכיון חוכמות של ילדים משנת 2001 ועד סוף שנת 2006
ארכיון חוכמות של ילדים 2008
חוכמות של ילדים 2009
חוכמות של ילדים 2010

בושות של ילדים
מילים שילדים ממציאים~

[חלון_לים*]

יודע ילדון נפש אימו.
היום טנטן בן הכמעט שנתיים ביקש עוד צימוקים, אחרי שכבר חיסל כמות נכבדה. אמרתי לו: אכלת המון צימוקים. זה נורא מתוק. הוא עונה לי בלי להתבלבל: אבל זה אורגני!

[POOH_והתוספות*]

בזמן שהקטן ישן הגדולה מטיחה בחוזקה ברצפה אחת מהקופסאות שלה.
אני מתפלאת נורא. ומנסה לא להוציא את כל כעסי עליה.
ואז היא מסבירה: "אמא בקופסה היה סלט שאני מכינה"
אמא: "אז למה בדיוק הטחת את זה ככה ברצפה בדיוק כשפומיקי ישן?"
נסיכה: "כי רציתי לעשות סלט מוקפץ, לא התכוונתי להעיר את פומיקי"

סיכמנו שפעם הבאה היא 'תקפיץ' את האוכל שהיא מכינה על המזרון אם זה בזמן שאח שלה ישן...

[ציפ_ציף*]

כי רציתי לעשות סלט מוקפץ. D-:

[מישל_מיי_בל*]

חנוכה... גשום... האח דולק =אש. אני והבונבון (שנה וחודשיים) שרים שירי חנוכה: "חנוכיה לי יש, דולקת בה ה...אח" ...!!!
ומאז דולקת לנו האח בחנוכיה...

[חוט_השני*]

אבל זה אורגני!

[חוט_השני*]

חברה ובנה בן השנה ביקר ואצלנו ופתאום ראינו את הקטן יושב אוכל נייר טישו להנאתו.
מיד שלפתי (לפי המלצתה הגאונית של אמת וצדק) "דף" של אצת נורי (כמו של סושי) ונתתי לו במקום.
גם הפעוטה שלי הצטרפה ושניהם ישבו, קרעו ונישנשו אצות להנאתם.
כעבור מס שעות הקטנה באה ומבקשת:
קטנה: אמא, טישו שחור
אמא: מה?
קטנה: טישו שחור
אמא: מה???
קטנה: טישו שחור. א צ ה!!!

[רותם*]

בן ה- 7.5 בא להתרפק עלי ואומר:
את כל כך נעימה, לא פלא שאבא כל כך אוהב אותך!

[קצה_הקרחון*]

הגדול, בן 9, חולה עם חום גבוה, מנסה לאכול: אוי... נראה לי שאני הולך להקיא
אני: יש לך בחילה?
החולה: לא, אבל יש לי תחושת בטן
אני: ??
החולה: תחושת בטן, נו, שמרגישים בבטן שהיא כזאת מקרקרת..

[הקוסמת_מארץ_עוץ*]

אני: אוייש , אין לי כסף בארנק, אני חייבת לנסוע היום לקנות תיק.
היא (3): לא נורא אמא, בואי ניסע בכל זאת ופשוט נקנה כסף!!!

[הפלא_ופלא*]

הפעם הוא לא אמר - הפעם הוא עשה............

סיימנו לקרוא את 'כספיון' כשבינתיים אבא ממלא אמבטיה.
ניגמר הסיפור בהתלהבות גדולה על השעשועים והכיף של כספיון והלויתן במים........
מתחילים להתכונן לסשן הקרוב כשפלא רץ עם הספר ביד ובצרחות של "ים,ים,ים" פשוט משליך אותו למים........

כספיון מתייבש עכשיו מול המפזר.....

[שירית*]

אני תמיד מתעצלת לכתוב כאן את היציאות של יסמין אבל סוף סוף נחה עלי הרוח ואני מצרפת מקבץ מהשבוע האחרון:

כנראה בהשראת הדלקות הנרות בהן נטלה חלק בחג החנוכה, יסמין (שנתיים וחודשיים) לוקחת ליד נר גדול שקיבלה מתנה ומתחילה לשיר "ברוך הבא אדוני......."

במהלך מזג האויר הסוער שהיה בצפון בשבוע שעבר ישבנו במסעדה שצופה אל עמק שכוסה כולו בענן. המסעדה היתה בערפל כאשר בדרך כלל רואים נוף יפה מהחלון. אני שואלת את יסמין - מה את רואה מהחלון? והיא עונה - כלום, החלון ריק.

פגשנו מישהי שהלכה עם תינוק קטנטן עטוף כולו במנשא כך שאי אפשר היה לראות את התינוק כלל. יסמין שואלת "מה יש בתוך האישה?"

מאז שיסמין נולדה אם הייתי צריכה לצאת לרגע מהחדר (בדרך כלל ללכת לעשות פיפי...) הייתי אומרת לה לאן אני הולכת ומוסיפה שאני מיד חוזרת. כל זה היה כמובן יותר רלוונטי לזמנים שהיא עוד הייתה נייחת. השבוע אנחנו משחקות והיא פתאום ראתה ציור של דובי. זה מיד הזכיר לה את הדובים בחדר והיא אומרת לי - סליחה רגע, אני הולכת להביא דובי ומיד חוזרת.....

אתמול החלטתי לנסות לשים נבטי ברוקולי בסלט, נבטים עדינים ודקיקים דקיקים. יסמין שואלת מה זה ואני משיבה שאלו נבטים. יסמין אוכלת מהסלט ואומרת - יש לי קורי עכביש בסלט

[בילבילה*]

מ', כמעט בת 4, לאמא: "Today is tomorrow?"

[אמא_לשלושה*]

הקטנציק (בן 4) משחק במחשב, אני מאחוריו בודקת את הראש (מכת הכינים הגיעה לגן) ומפטפטת איתו.

הקטנצ'יק: (בטון כועס) בגללך נפסלתי, אל תדברי איתי עד שאני אגיד לך.
אמא: בסדר.
קטנצ'יק: (אחרי 2 דקות) עכשיו את יכולה לדבר איתי.
אמא: בסדר, אבל אין לי מה לומר לך עכשיו.
קטנצ'יק: את יכולה להגיד לי שאני יפה וחכם.

[אנונימי]

אמא? הפלסטיק של הזכוכית עשוי ממתכת? (בן ארבע ושליש)

[אנונימי]

"היום המחשב אמר שאין ציור של גשם אז לא צריך לנעול מגפיים"

[חוט_השני*]

הפלסטיק של הזכוכית עשוי ממתכת?
גדול:-D

[אמא_לילי*]

אבא היסתפר והיתגלח בערב(משיער וזקן עבותים לקצרצרים),נעם(שנתיים)קמה בבוקר,מיתישבת עליו ומלטפת לו את הראש והפנים,לאחר הירהורים רבים היא מכריזה-אבא קקטוס!!!

[POOH_והתוספות*]

את יכולה להגיד לי שאני יפה וחכם.
אכן חכם.. ובטוחה שהוא גם יפה..


_הפלסטיק של הזכוכית עשוי ממתכת?
גדול_

[אמא_לשלושה*]

ובטוחה שהוא גם יפה..
אכן יפה

[אמא_של_שפן*]

שפן מתלבש (או אמא מלבישה, תלוי איך מסתכלים על זה). אמא מתחילה לשיר את שיר האמבטיה השמח שאבא שר כל פעם כשמתלבשים. שפן מביט במבט נוזף ואומר: " לא, אילה, אשי נד נד!" ("לא, אמא, לשיר נד נד!"). כבר בגילו מעדיף את ביאליק...

[אמא_דובה*]

לאבא המסכן יש שלשול. דובון (שנתיים וחצי) רואה שאבא רץ לשירותים.
"אמא, לאן אבא הולך?"
"הוא רץ לשירותים, שלא יברח לו הקקי"
(דובון מהרהר ואז שואל) "הוא תפס אותו?"

[קרוטונית_מהמרק_הגדול*]

מוצקי (שנתיים) משתיל תכנים חתרניים בשירים.

אמא שרה ומוצקי מלווה:
עג-לה... (מוצקי: "פיפי...") עם סוסה ("פיפי") בשדה תר-וץ! ("פי-פי!")
עד גדותיה ("פיפי") ע-מוס-סה ("פי-פי") בחציר קצוץ ("פיפי").

[חן_נושי*]

אני מוציאה את המגהץ מהארון

• "אמא, את רוצה לטאטא את הבגדים?"

[ב_דרך*]

בן-דודה (בן 7) של מעיין (בת שבועיים) משתאה:
"כל כך קטנה וכבר יונקת?!"

[מכשפה*]

הקוסם הצעיר (רבע לארבע) קרע אותי מצחוק השבוע. לפני כמה ימים (זהירות פה מגיע קטע העוסק בהפרשות) הוא קרא לי לנגב לו את הטוסיק. תוך כדי ביצוע המשימה אני אומרת לו "רואים שאתמול אכלת תירס, הוא יצא לך בקקי. רוצה לראות?" הוא רצה. למחרת בבוקר, אחרי שסיים את התה שלו הוא אמר לי בארשת רצינית: "אמא, אני הולך עכשיו לעשות קקי. אם התה שלי או משהו אחר שאכלתי יוצא בקקי, אל תראי לי את זה. טוב?"
וגם הפיונת (שנתיים ורבע) מריצה קטעים. אתמול היא נעמדה על כיסא ליד המקלחת בדיוק כשאני יצאתי ממנה. היא ביקשה לנשק את הציצי (ידידיה הטובים ) הסכמתי והתקרבתי אליה ואז היא עושה פרצוף פוצי-מוצי כזה כמו שעושים לתינוק קטנטן מקרבת את פניה לציצ אחד ואומרת (גם בקול תואם לפרצוף) "איזה קטן!" ונותנת נשיקה. יופי מותק, תבואי כל יום, האגו של אמא נוסק לגבהים.

[יעלי_לה]

[אילה_א*]

לא בטוחה שזה קשור אבל בעניין של להגיד איזה קטן ולהתכוון לאיזה חמוד
חברה סיפרה לי שהיא בטעות עשתה את זה לאיבר מין של חבר

[קרוטונית_מהמרק_הגדול*]

חברה סיפרה לי שהיא בטעות עשתה את זה לאיבר מין של חבר
הוא בטח כבר חבר לשעבר, לא?

[ענת_הפלישתית*]

"אמא, גם אני רוצה לשיר בנולד לרקוד עם כוכבים..." (יכול להיות שראינו קצת יותר מדי טלוויזיה כשהיינו חולות...)

[אמא_של_שפן*]

שפן משחק בסלון, אמא עושה כלים (שפן עזר עם הכלים עד שכל המטבח היה מוצף, ואז נמאס לו).
שפן: "אמא, אמא, תראי, מגדל חלב!"
אמא (מניחה שהיא לא שמעה טוב): "מה?"
שפן:"מגדל חלב אמא!"
אמא נגשת לסלון, ואכן, מגדל גבוה גבוה של קוביות עץ ובראשו הבקבוק.

[אלמונית_לצורך_הענין*]

צעקתי על הבנות שלי (זה באמת לא קורה כל יום...)

כמה דקות אחר כך הקטנה (חמש וחצי) אומרת: אמא, אני הולכת לדבר עם .. (הגדולה) לבד בחדר, כמו שאת מדברת לבד עם אבא.
אחר כך סיפרה לי סודות מהחדר: "אמרנו עלייך כמה דברים מעליבים אבל הגיוניים, ואחר כך שיחקנו קצת"

<מתה עליהן מתה עליהן מתה עליהן>

[חן_נושי*]

הולכים לטייל בסביבה. מגיעים לרחוב עם עליה ארוכה ותלולה. מטפסים.
בחצי הדרך מתלונן בן ה-3:
"אמא, הכביש כבד לי"!

[בועז_חן*]

נועה, האחות של סתיו, לומדת אנגלית.
את המילה "אחות" היא מבטא Sistav

[אנונימי]

שלו: "אבא אני אוהב אותך"
אבא: "כמה?" (כן כן, אני יודעת, אבל עוברת עליו תקופה רגישה, מותר למעוד פעם אחת)
שלו:" כמו מטוס שעף בשמיים ווששש"

[ל*]

לפני השינה בן השנתיים אומר לי: לאמא יש תינוק קטן. אני: מה?! למי?! הוא חוזר: לאמא יש תינוק קטן.
מרוב הלם לא אישרתי ולא הכחשתי.
כמובן שהוא צודק. עוד לא סיפרנו לאף אחד ובטח שלא לו...

[מכשפה*]

הפיונת (שנתיים ורבע) שוב מבריקה. בטיול שבת (היא עליי במנשא, אז אני שוכחת להתיחס אליה כאל ישות נפרדת והיא שבה להיות חלק ממני), אחיה הגדול מגיע לאיזו מסקנה חכמה במיוחד, "איזה ילד חכם" אני אומרת לדודה, "כן" מסכימה דודה "גם לאח שלו לא חסר כלום". "ילדים חכמים" אנחנו מסכמות/מסכימות. הפיונת מרגישה שמחלקים כאן מחמאות באופן לא שיויוני ומכריזה בקולי קולות "גם אני חממה!"
אתמול בערב אני מנהלת איתה שיחה על בלי חיתולים . מנסה להבין למה היא כל כך נחושה לא לנסות את הסיר ולהישאר עם חיתול. ואז היא עונה לי תשובת מחץ " חיתול זה דומה לסיר אבל זה בלי סיר, זה דומה." נסתתמו טענותי.

[אמא_נמרה*]

מברכות הצדיק שלנו:

בתפילת הבוקר "ברוך אתה...אשר קידשנו במצוותיו וציוונו לעסוק בחמלה " (במקור - בדברי תורה).

[מכשפה*]

וציוונו לעסוק בחמלה
אמן ואמן.

[בשמת_א*]

נסעתי עם הילדים לחנות לקנות לילדה בגדים להופעה במקהלה.
לחנות עולים במדרגות, וצמוד לקיר עומדות ה-מ-ו-ן קופסאות של צעצועים ומשחקים.
הקטן (4.5) רוצה כמובן את זה, ואת זה, ו"את זה תקני לי ליום ההולדת שלי" (שיחול עוד חצי שנה).
בחנות עצמה אנחנו מסתובבות ומחפשות את החצאית השחורה הארוכה הדרושה, והקטן תיכף איתר שם סלסלה גדולה מלאה שקיות עם חיות פלסטיק. מייד מתחיל לנדנד לי שאקנה לו.
אמרתי לו לבחור את מה שהוא רוצה, ולשים בסלסלת הקניות שלנו, כי אני אחליט אחר כך.
אחרי שאני בוחרת לילדה חצאית וגרביונים שחורים, ושתי חולצות חגיגיות להופעה (אפשר לנחש שהחנות בבני ברק?), אני מחליטה שגם הוא ראוי לחיות שלו (12 ש"ח), ומבשרת לו על ההחלטה. הוא מאושר ומודיע ש"אמא הכי חמודה".
יורדים בחזרה במדרגות לקופה, והקטן רואה עוד משהו שהוא חומד:
"אמא, ביום ההולדת שלי תקני לי את זה, אבל לא היום. היום קנית לי מספיק מספיק! "

(חרדית אחת שעלתה במדרגות, ללא ספק אמא בעצמה, השתאתה כל כך לשמע המלים האלה, שעצרה באמצע והתפעלה ממנו בקול רם).

[קרוטונית_מהמרק_הגדול*]

מתחדישיו של מוצקי:

1. מכשיר להפרחת בועות סבון: "בועון".
2. אמירת שלום אסרטיבית לתינוקת-אורחת שחמסה לו את הצעצועים: "די...! די...! דיי-ביי!".

[נועה_ברוך*]

הגברת - תכף בת 4 , שואלת את אבא:
"ראית פעם בית גר בתוך בית?"
הוא : אני לא חושב...
היא: "אימא היא בית לתינוק, והיא גרה בתוך בית."

[בועז_חן*]

נועה יושבת ארוכות על האסלה ולא מוכנה לרדת.
אמרנו לה שכדאי שתרד כי ירדמו לה הרגליים אז היא ענתה "אבל הן לא ירדמו, אין להן עיניים!"

[מיכל_צמות*]

הילה (שנתיים) שרה: "מים לדביק המלך..."

[מי_מה*]

הבכור חוזר מאבא ומבשר: "אבא נתן לי בנֵי כיס" (דמי כיס)

[אנונימי]

שלו (4.5) קורא לנעליים עם החורים corpse.

[אמא_נחה*]

הכנתי לו (בן 3 ו-7) מיץ מאוד מדולל, שותה ושואל: " אמא זה מיץ בטעם מים???"

[ג'ינ_ג'ית*]

אימא היא בית לתינוק, והיא גרה בתוך בית."
וואו! איזו הברקה!

[אמא_של_שפן*]

שפן מתעורר בבוקר, אפוף לגמרי, לא בטוח אם באמת כבר בוקר (ואוכלים ארוחת בוקר) או לא (יונקים וחוזרים לישון).
שואל בקול קטן ומנומנם: "קו? (לינוק?)". אמא אומרת: "לא, חמודי, בוקר, בוא נלך לאכול ארוחת בוקר".
שפן מהרהר בעניין לרגע ושואל "צד שני?".

[שרה_ק*]

חוכמות של הילדים שלי:
כאשר הייתי ממש בתחילת ההריון השלישי בשבוע הראשון, עוד לפני שידעתי מזה, שלום בן הארבע שואל אותי: אמא, מי בבטן שלך? אמרתי לו שאף אחד. ואז הוא אומר: אבל אמא, יש לך מישהו בבטן - איך קוראים לו? וציפי מחרה אחריו: יש לך מישהו בבטן, איך קוראים לו?

החוכמות של מוישי: הוא משחק עם הלשון שלו בצורה כל כך מצחיקה, הוא יודע להחזיק אותה הפוך שאפשר לחשוב שיש לו לשון הפוכה חייבים לראות את זה כדי להבין למה התכוונתי.
כאשר התינוק ישן איתי הוא עטוף בשמיכה ואז כאשר הוא רוצה לינוק, הוא יודע שאני לא שומעת והבכי שלו לא יעיר אותי. הידיים שלו לכודות בתוך השמיכה והוא לא יכול לנענע אותן, אז מה נשאר לו? הראש! אז הוא דופק עם הראש עלי כדי להעיר אותי! חכם אמיתי

[אנונימי]

שרה, בן כמה מוישי (שאכן חכם אמיתי!)?

[תמרול_ה*]

מחפשים את הספר של הארי פוטר בכל מקום אפשרי ללא הצלחה.
הקטנה (5.5) מציעה אסטרטגיית חיפוש: אמא, אם את היית הספר של הארי פוטר, איפה היית מתחבאת?

[מורינגה_רותמית*]

אמא, אם את היית הספר של הארי פוטר, איפה היית מתחבאת?
גדול!!

[שרה_ק*]

שרה, בן כמה מוישי (שאכן חכם אמיתי!)? כאשר התחיל לדפוק עם הראש היה בן 5 חודשים. עכשיו בן 6 וחצי חודשים

[מיה*]

יונתן, 6, לראשונה בחייו בקרבת לול של תרנגולות חופש: "אני שומע תרנגולות צוחקות"

[POOH_והתוספות*]

הגדולה היום מתעוררת בבוקר מסתכלת מהחלון החוצה ומתגלגלת מצחוק.
אני [כלומר אמא שלה]: מה קרה?
הנסיכה: "תראי אמא, החורף חזר - הוא התבלבל לגמרי, הוא שכח שכבר הגיע האביב"

[יעלי_לה]

היום פוצ'וצ'ו (שנה ושבע) ישב באמבטיה החמה כשפתאום נשמעו ממטרים עזים דרך החלון. שאלתי אותו, מה אתה שומע שקורה מחוץ לחלון? (הוא יודע ובדרך כלל קורא לזה טי-טי-טף)
הוא חשב על זה רגע במבט כה מתפלא (מין פרצוץ מתוק שכזה) וענה: טוש!

לפני כמה ימים הסתכלנו באחד הספרים שלו, יש שם ציור של כלים שנופלים מהשולחן ונשברים (בדרך כלל אנחנו מציינים שזה זכוכית וזכוכית יכולה להישבר), הוא מאוד אוהב לעשות מול הציור הזה פרצוף כזה שאומר "אוי" - בכל אופן באותו יום הוא קם, רץ, לקח את המטאטא שנראה ענקי בידיים שלו, נעמד מעל הספר והתחיל לטאטא משם את הזכוכיות...
בדומה לזה היום לפני השינה הוא קירב את הרגל לפנים, הסתכל בגרב שלו וציין שמצויר עליה פרח, ועוד אחד, ועוד אחד - ואז הוא קירב את הגרב לאף והתחיל להריח בהנאה גלויה, ממש התמוגג מניחוח הפרחים

[POOH_והתוספות*]

בדומה לזה היום לפני השינה הוא קירב את הרגל לפנים, הסתכל בגרב שלו וציין שמצויר עליה פרח, ועוד אחד, ועוד אחד - ואז הוא קירב את הגרב לאף והתחיל להריח בהנאה גלויה, ממש התמוגג מניחוח הפרחים
אוי זה קרה גם אצלנו עם הקטן באמת.. [ככה זה כשיש אחות גדולה - הוא גורב המון גרביים ורודות עם פרחים..]

[אמא_חדשה*]

[ככה זה כשיש אחות גדולה - הוא גורב המון גרביים ורודות עם פרחים..]





בכל אופן באותו יום הוא קם, רץ, לקח את המטאטא שנראה ענקי בידיים שלו, נעמד מעל הספר והתחיל לטאטא משם את הזכוכיות...

אצלנו גם קורה אבל בעיקר כשהטאליבן שובר משהו לבד, ובעיקר יקר לאמא , ואז מביא את המטאטא ומנקה תוך אנחות כאלו של דאגה אמיתית.

[עוגה_צ'קה*]

איזה דף כייפי... החיוך לא יורד לי מהפנים...
תותית שלי כשרק התחילה לדבר שמעה אותי אומרת כמה פעמים "שיט" כשנפל לי משהו או נשבר. אז יום אחד שמעתי אותה מדקלמת את מעשה בחמישה בלונים בגירסה שלה:
"...ופתאום בום... טראח... מה קרה ? הבלון התפוצץ, הבלון נקרע... אוי שיט..."

[ג'ינ_ג'ית*]

"...ופתאום בום... טראח... מה קרה ? הבלון התפוצץ, הבלון נקרע... אוי שיט..."

וסחטיין על הכינוי!

[ענת_הפלישתית*]

"אוי איזה חום חתולים!" (איילה בוריאציה משלה על הביטוי "קור כלבים"...)

[POOH_והתוספות*]

אנחנו בדרך החוצה מסבא וסבתא. מנסים להלביש לילדים את המעילים.
הקטן בורח בכל הבית ולא נותן לאף אחד להלביש לו..
בסוף נמאס לי ואני נוזפת בו: תחליט כבר מי אתה רוצה שילביש לך!!
הוא בתגובה דופק לעצמו על החזה עם חיוך של מנצחים על הפנים: אני.. אני...
ואז מושיט לי את המעיל בחיוך ומאפשר לי לעזור לו..

[טלי*]

הברקות של בנות 4
פסטיגל פנטזיה - פסטיגל פסטרמה
הדוד של אסתר - יהודה המרדכי (במקום מרדכי היהודי)

[הגמד_חיוכון*]

וריאציה על השיר של יהודית רביץ מפי איה בת השנתיים:
בפה יש לשון, בעין- לישון,
בראש -יש כוח, ביד- יש כוח,
בגוף יש לב והלב- הלב עורב!

[עינ_התכלת*]

ערב,
כולנו בסלון, אחד מאתנו נטול חיתול. (שנה ושבע) עושה פיפי. מסתכל על מה שיצא. מסתכל מסביב, מאתר מגבת הולך מביא אותה ומנגב בהחלטיות. ממשיך לשחק.

[יעלי_לה]

אתמול אני ופּוּצ'וֹצ'וֹ (1.7) נסענו עם סבא ברכבת לעיר אחרת (יום סידורים שכזה). בבוקר אמרתי לו: אנחנו נוסעים לבנימינה ומשם ניקח רכבת. הוא הנהן בהבנה. טוב... נסענו ברכבת, היה סבבה, הוא אמר וּוָפֶפֶת ואפילו קצת שרנו "הנה באה הרכבת" והוא השלים את השורות. הגענו, ירדנו, היינו רעבים, הלכנו לאכול פלאפל. אני הזמנתי מנה, סבא הזמין מנה, והצענו לפוצ'וצ'ו כדור פלאפל. לא רוצה. רוצה "מינה". חשבנו שהוא ראה איפשהו קלמנטינה, אבל לא היתה אחת בשום מקום. מציעים לו עגבניה, לא רוצה. רק מינה. זית? כן, תודה, אבל עדיין מבקש מינה. בסוף הוא הצליח להסביר לנו שהוא רוצה ביסים מהפיתות שלנו עם הכל בפנים. כיבדנו אותו בשמחה בביסים, והיה לי נדמה שהבנתי: מינה = מנה! אוקיי.
אבל -
בצהריים אכלנו פיצה (נו, מה לעשות, זה היה יום כזה) וגם לזה הוא קרא מינה. אז חשבתי וחשבתי, מה זה מינה? איפה הוא שמע את המילה הזאת? למה הוא מתכוון לכל הרוחות?
ואז באמת נפל האסימון: בבוקר אמרתי לו שנוסעים לבינימינה. זה נחרת לו כנראה יותר חזק ממה שחשבתי... וכל היום הוא חיכה שאני אתן לו כבר את המינה הזה...

הבוקר בעודנו מתפנקים במיטה הוא הצמיד את הפה לפטמה כאילו כדי לינוק, נשף על הציצי אוויר בקולות הפלצה איומים וקרא בשמחה: טָלוֹלִים!!! (תרגום: מנפח בלונים!!!)
D-: D-: D-:

[אחת_מהג'ונגל*]

הילד שר משירי הפסח:

בצאת ישראל ממצרים, בית יעקב מעם לועז. היתה יהודה לקדשו, ישראל ממשלותיו, הים ב-ה-ר-י-ו-ן, הירדן ים ה-ו-ר-ס ..."

[מיטל_מ*]

אתמול פיצ ואני טיילנו ברחוב, ונתקלנו באבא צורח בטירוף על הבן הקטן שלו. הוא צרח עליו שההתנהגות שלו דוחה פשוט גועל נפש. לפתע פיתאום פיצ נעמד באמצע ואומר לאב "זו בכלל לא שטות יפה להגיד, מי אומר גולה נפש (גועל נפש D-: ). אתה לא רואה שהוא עלוב. אני חושב זה זמן טוב להגיד סליחה". מה זה דוחה, זו לא שטות יפה".
אני חושבת שאם האב לא היה רואה אותי מאחור הוא היה מכניס לו איזו סטירה, כי הוא היה ממש המום.אבל ראיתי גם איך הוא היה נבוך עד עמקי נשמתו.
האמת לא יפה להתערב, אבל הייתי מזה גאה. שוחר צדק קטן.

[ענת_הפלישתית*]

אנחנו צריכים לצאת ואני אומרת לקטנה שאני צריכה "להתכונן" והיא בתגובה (ברגע של השראה): "אמא את יפה, את לא צריכה להתכונן. את תמיד יפה. גם כשאת לא יפה- את יפה."

[רחל_ברמן*]

"זו בכלל לא שטות יפה להגיד, מי אומר גולה נפש (גועל נפש hilarious ). אתה לא רואה שהוא עלוב. אני חושב זה זמן טוב להגיד סליחה". מה זה דוחה, זו לא שטות יפה".
נהדר!!!

[שרה_ק*]

מוישי בן ה7 חודשים כבר יודע לסמן בשפת סימנים שהוא רוצה לינוק!

[ז'אנה*]

אפשר גם דברים שעושים?? אז הנה מעשה בילד (בן 10) שביקשו ממנו לצאת עם הכלבה.
עשה פרצוף.. ובכל זאת התלבש ויצא.
חוזר אחרי 3 דקות בערך.
אמא מסתכלת עליו במבט מלא פליאה.....זהו??
לא , עונה הגוזל, פשוט שכחתי לקחת את הכלבה...............

אז ככה, יש את תחנת החלל ביוסטון יש סניף אצלי בבית מנוהל ע"י הבן

[אמא_של_שפן*]

ושפן היום התרוצץ לו ברחבת המוזאון (כיף חיים, אגב, אפשר ללטף פסלים) כשהוא משנן "בזאיאות!". אבוי לפולניות...

[אליה_דור_כהן*]

האפרוחית (שנתיים וחצי) יושבת באמטיה ומשחקת עם הסירים.
היא שמה סיר קטן בתוך גדול ושואלת אם אני רוצה לאכול.
כששאלתי אותה מה היא מכינה?
היא השיבה: "ירקות מעולים".
חג שמח!

[קרוטונית_מהמרק_הגדול*]

אמא מסיימת מנה שנייה של פסטה טעימה...
קטינא: "אמא, עוד! עוד פסטה!"
אמא (מניחה יד על בטנה ונאנחת): אבל איפה אני אשים את זה?
קטינא: "בצלחת!"

[טונה*]

אני יורדת על הברכיים לרחרח את אחורי החיתול של דורונצ'יק (2.5) שאני תוהה אם כרגע מילא אותו, וממלמלת "מה שלום החיתול שלך?"
הילד מתחמק מאחיזתי, מתפתל אל מאחוריי, מרים לי את החולצה ועושה בדיוק את אותו הדבר תוך שהוא חוזר בהתעניינות ידידותית "מה שלום?"

[אומניקי_בבית*]

עמיתוש עוד לא בת שנתיים, אבל מאוד אוהבת לשיר..
התלהבה מאוד כשביקשו ממנה לשיר "מה נשתנה" ועיותה את המילים לטעמה:
"הלילה הזה הלילה הזה הוא לא מצה.."

[מיטל_מ*]

אתמול לקחתי את פיצ (שנתיים וחצי) לראות טיסנים. הוא מאד התרגש, רץ מצד לצד.
פתאום הוא ניגש לאחד המטיסים שם שניסה לעשות פעלולים ואומר לו בהתרגשות רבה " אל תדאג בכלל תכף הוא יפול".D-:

[מיכל*]

מתקשרת דודה שלי מחו"ל. אני מדברת איתה ובינתיים הקטנה שלי (בת שלוש וחצי) נורא רוצה לדבר בטלפון. אומרים לה שלא עכשיו אבל היא כועסת, צועקת ולא מוותרת (היא גם עייפה). בסוף אני נותנת לה. והיא, בשיא הכעס, אומרת לדודה בחו"ל (היא גם לא ידעה אם מי היא מדברת): "את קאקי".

[לוטם_מרווני*]

[לוטם_מרווני*]

הינוקא, שנה ושבע מסתובב אחרי אחותו ובא לספר לי: "אני תותח!"
מה תותח? מי תותח? מאיפה בא לו הביטוי הזה? בעודי תוהה הילדה מתפנקת בחיבוק ואומרת: אמא, אני אוהבת אותך!...
והינוקא שמח, מתרפק עלי גם ואומר "אני תותך..."
הבנתם?

[קרוטונית_מהמרק_הגדול*]

מוצקי אוהב את הסיפור הישן על בלון שהתפוצץ, שמילות הסיום שלו הן "מחר אל החנות ניגש, נקנה בלון חדש".

אני מספרת לו את החדשות האחרונות: חברו יואבי נפל מהמיטה וקיבל מכה בראש, וכואב לו מאוד.
מוצקי: "יואבי חדש!"

[מור*]

איזה דף נפלא!! כ"כ צחקתי..אצלנו יש עכשיו תקופת שיבושי שירים ופרשנויות מקוריות. כששמענו את מיליונים של אתי אנקרי, התפתח דיון ערני- למה היא לא מצליחה לקום? למה אין לה כח? עתרת( בת 4.5)ענתה שמישהו דרך לה על הרגל אז מאד כואב לה..יהונתן(התאום)התנגד:אז שתתגבר! אז מה אם דרכו עליה!!
ובפעם אחרת אריאל,הגדול שלנו, שמע שלמה ארצי" ופתאום כשלא באת..וחיכיתי לך שעות בלי אוויר בגוף"- אמר מזועזע: אבא, זה שיר של סכנת נפשות!!

[אנונימי]

שלו שאל למה קשרנו סרט אדום על המראה של המכונית. הסברתי שלפעמים לא שמים לב ועוברים באדום ואז יש תאונה. הסרט מזכיר שאסור לעבור באדום כדי שלא תהינה תאונות, וכשאנחנו שמים את הסרט, אנחנו מבטיחים שלא נעבור באדום.
היום לקחנו חברה במכונית לגן, החברה שאלה, שלו הסביר. והוסיף שלדודה רותי יש סרט כתום. כי אסור לעבור גם בכתום...

[חן_נושי*]

עומדים מול מחסום הרכבת, חוזים ברכבת דוהרת במהירות על המסילה.
בן (3): "אמא, תראי הרכבת מעיפה את הבגדים של העצים"

נותנת לו סנדוויץ' מלחם עם "קשה" קשה במיוחד
"אמא, אני לא אוהב את הכפפה של הלחם"

[ציפ_ציף*]

חכמה מהגן,
ביום הזכרון יצאנו לחצר,ביה"ס הסמוך נמצא מעל הגן,הילדים שמעו את הטכס שנערך מבלי אפשרות לראות (בגלל פער הגובה)
ניגש אלי ילד ,מצביע כלפי מעלה לכיוון ביה"ס ושואל:"זה אלוקים שם?"...
לקח לי כמה שניות להבין שהוא מתכוון למה שהוא שומע מהטקס,"לא ,זאת מערכת ההגברה של ביה"ס..."עניתי.

[מי_מה*]

נוסעים לאירוע חג משפחתי. אני שואלת את אבי, הנהג, "נוסעים דרך כביש שש?" והמרכזי מתפלא "מה? יש כביש שעושה אש?!?!!" (יש להקשיב למשפט פונטית כדי להבין את החוכמה)

[בונבון_ופרח*]

בגן של זוהר , בערב יום העצמאות:
שואלים את אורי איזה חג היום.. עונה - פורים... לא - פסח...מקשים עליו ושואלים שוב יום ה... עונה - יום חופש!!

זוהר למדה שמביצים יש אפרוחים. מסקנה הגיונית - מה יש לתנין? גם כן אפרוחים.. ותחשבו על זה..

[אנונימי]

שלו הלך עם סבא וסבתא ל"חוות הילדים". אחרי שראה את העיזים והאווזים, שאל "אבל איפה הילדים?"