חוכמות של ילדים

הקדמה מס' 1: לילדים שלי יש אמא שמעודדת אותם "תקשיבי לגוף שלך, מה הוא אומר לך?" בזמני ארוחות והתחזרויות אחרות למיניהן.

הקדמה מס' 2: אותה האמא קיבלה ליומולדת שלה לפני שנה מכשיר GPS המסייע לנו רבות עקב היותנו משפחה בחינוך ביתי האוהבת לנסוע, לטייל, ולסייר.

ועכשיו לסיפור: קטנה אחת בת עוד-לא-חמש אוכלת 2 ביסים, מסתכלת על צלחתה במיאוס ושואלת "אני צריכה לגמור את זה?". אני עונה כצפוי "תקשיבי לגוף שלך, מה הוא אומר לך?" .... הקטנה, בלי להתבלבל, יורה: "הוא אומר לי - (וכעת עוברת לקול בס רדיופוני) בכיכר, צא ביציאה השניה!!!"

הקטנה, בלי להתבלבל, יורה: "הוא אומר לי - (וכעת עוברת לקול בס רדיופוני) בכיכר, צא ביציאה השניה!!!"

ענק

הורסת הילדונת שלך.

ובת השלוש שלי מביטה מקרוב באחיה בן החודשיים יונק וקובעת - "הוא כמו דג!"

כבר עברו חודשיים אבל זה עדיין הורס אותי:
עוד שיחה שלי עם האפרוח (4.5) על האפשרות שיוולד לה אח/ות.
אני: אבל אפרוח, איך יהיה לי תינוק אם אין לי איש?
אפרוח: תלכי לבנק הזרע (יש לה כמה חברים משם), תבלעי זרע,
תשימי מחסום,
וככה יהיה לך תינוק בבטן!
תשימי מחסום!!

_יש רעשי פוקים... הוא צועק לאבא שלו:
"אבא, מה הטוסיק שלי אומר?"_
הצחיק אותי בטירוף במיוחד שאצלינו מדברים על הקאקי בגוף שלישי "הוא לא רוצה לצאת"
יונתן (בצער): "למה היינו צריכים ללמד את יואב לדבר?!" ענק!!!
_תבלעי זרע,
תשימי מחסום,
וככה יהיה לך תינוק בבטן!_ מתוקה. מחסום זה הגיוני....

מצחיק פה!

חייבת לתת קונטרה- סיפור על בת של חברה שלי שבמשך שנים ממשיך להצחיק אותי.
חברתי ומשפחתה גרים במושב קצת עתיק. אחד השכנים ישב בכלא- הסיבה היא שהוא לא שילם מזונות. הילדה בת השש איכשהו שומעת קטעי שיחה על השכן. אחר כך אמא שלה תופסת אותה מסתובבת במושב ובבית ספר ומספרת לכל מי שמוכן לשמוע ש"השכן בכלא כי הוא לא שילם לזונות"

תשימי מחסום,
לא הבנתי, למה התכוונה? (קונדום?)

אנונימי

מפי ביתי שהייתה בגן : מס חברות התוכחו "אמא עינבר אומרת שאדם עשוי מקוף, ואני אומרת שעשוי מאלוקים." שירה אמרה שאדם בכלל עשוי מבשר ודם. " ואחרי מס ימים שלא הגיעו להסכמה ועדיין נמשך הויכוח מצאה פיתרון:" אמא אני יודעת! עינבר עשויה מקוף אני עשויה מאלוקים."

_תשימי מחסום,
לא הבנתי, למה התכוונה? (קונדום?)_
נראה לי שהכוונה היא שאם בולעים משהו אז צריך לחסום אותו בדרך כדי שלא יצא בקקי... לוגיקה שכזו... (גם אצלנו חזק עכשיו הפיפי קקי מצד אחד ואצל הגדולה הסברים מאוד מורכבים על בנק הזרע...)

הקטנה, בלי להתבלבל, יורה: "הוא אומר לי - (וכעת עוברת לקול בס רדיופוני) בכיכר, צא ביציאה השניה!!!"
ועל זה ישאל: מה את מאכילה את הילדה?

נורי בת 2.2 רוצה שנחזור כבר מהאוהל לפסטיבל אקטיביזם:
"ללכת לפסטיבל אקטי... לפסטיבל אקטי... אקטי... לאקטיבל!"

וגם- דודתי הזקנה והפולניה שואלת "נורי ילדה חמודה?"
נורי: "כן!" חושבת קצת ומוסיפה: "גם אמא! אמא ונורי חמודות"
הדודה מתמוגגת: "נכון- נורי חמודה ואמא חמודה"
נורי: "גם אבא!"
הדודה מתחכמת (בכוונה בשביל לעצבן, כמובן, כי ילדים כועסים זה חמוד): "אבא לא! אבא לא 'חמודה'"
נורי בפסקנות: "אבא חמוד כמו אמא!"

סבא אליגזר

כשמישהו שהיא מכירה ממזמן הציק לרביעית עם כדור היא נעלבה, ועם דמעות עגולות על הלחיים ובקול קטן ומצטער היא נזכרה בערגה: "פעם הוא היה כל כך נחמד ומצחיק..."
פולניה זה תורשתי, לא?
ץ

סבא אליגזר
אוי, קלאסיקה מצויינת.
הולך מעולה עם אליהו ארנבים (או ענבים, תלוי באיזה עדה אתם...).

אליהו ארנבים (או ענבים, תלוי באיזה עדה אתם...).
ענבים, בטח שענבים.

וכמובן, מי מכיר את:
"אבי הדליק נרות לי, ושמש לו אבוקה-דו"

מזכיר לי את ראשן (מתחילת הדף) - ברוך הבא ה' אלו הלו מלך העולם...
ץ

ושמש לו אבוקה-דו
זה כבר זכור לי מהילדות שלי. ככה היינו שרים, וככה שרים פה עד עכשיו.

אני פותחת צנצנת דבש חדשה.
בן 4: " אמא, דבש זה בשרי או חלבי?"
אמא:" זה לא בשרי ולא חלבי".
בן 4: " אז מה זה?"
בת 6 ( אחותו הגדולה): " זה אורגני!".

שליחה על ידי עדולי* » 29 מאי 2011, 20:33

אליהו ארנבים (או ענבים, תלוי באיזה עדה אתם...).
כבר מזמן לא צחקתי ככה!
הישר לעשרת הגדולים, לגמרי

מעבירה את כל חתיכות האבטיח מהקערה לצלחת שלה
אני מוחה: הי תשאירי לי
היא: לה לה להלה (שרה)

אחרי שני שירים בהשכבה נורי (2.2) מבקשת שיר נוסף
אני (מתה שתירדם כבר) מחליטה להמהם לה המהום מרגיע, כמו שהייתי עושה כשהייתה קטנטונת (אאה-אהה-אההה)
פתאום בוקע מהחשיכה קול צלול: "זה שיר אבא שר לנורי במנשא!" ולאחר רגע: "אבא יודע את כל המילים של שיר הזה"

***

נורי בוכה. אני מנסה לעזור: "את רוצה אולי מים? חיבוק?"
נורי: "לא! נורי רוצה לבכות עכשיו!"
(מפי עוללים וגו')

זה שיר אבא שר לנורי במנשא!" ולאחר רגע: "אבא יודע את כל המילים של שיר הזה"

הגוזל משחק בלקפוץ מהשולחן לספה, תוך כדי שהוא גורם לי התקפי לב. באחת הפעמים הממש מפחידות, אני אומרת לו להיזהר, ושזה מפחיד אותי מאוד.
הוא עונה: 'אמא, אל תדאגי. אני אשמור עלייך, אני לא אקבל מכה'.

לפני שבוע וחצי היה עם אבא שלו בים באשדוד. תוך כדי, היתה אזעקה וכל המתרחצים החלו לרוץ למקלטים (כיף פה, אה?)
יום למחרת אבא שלו מציע לו ללכת לים.
'אבא, זה מאוד קשה לי ללכת לים עם אזעקות. אני רוצה ללכת לים בלי אזעקות' )-:
(בן 3.5)

סוף סוף יציאות של במבי (3 וחצי)... האמת שיש לו לא מעט אבל הן בלתי ניתנות לתיעוד מילולי ומקסימות בהומור הבריטי שלהן...
במבי הקטן שומע שיחה שלי עם חברה על בשר, צינתי בפניה שאנחנו אוכלים מעט מאוד בשר כי אנחנו מעדיפים לאכול בשר מפרות שרעו בחופש
"אבל אמא, אנחנו לא אוכלים פה, התבלבלת!"
אוי, הנה מתחילים עם עובדות החיים, אני חושבת לעצמי ושואלת אותו "מה זה הבשר שאנחנו אוכלים?"
והוא עונה לי בלי להתבלבל
"טעים!"

גברת פלפלת, הילד גאון.

אליהו ארנבים (או ענבים, תלוי באיזה עדה אתם...).
ואצלנו הקטנה (שנתיים וחצי) מתיישבת לה בפיצריה על שרפרף גבוה ליד הבר ושואלת את הברמן
"יש לך אולי מיץ ארנבים?"

ביתי בת שנה וחודש, כשהצעתי לה "ציצי" היא ענתה לי ב"מממממממ" בתוספת חיוך ותנועת ראש מתלווה השמורה בדר"כ לאוכל טעים.
איזה כיף שהיא סוף סוף מפרגנת לי...

והנה, רביעית, בלי להתבלבל היום: "אבא שלי ממש מבולבל, הוא התאהב במכשפה!!!"
אך, האמת מצחיקה...
ץ

בוציק רץ , נפול ומשתטח על החזה.
פורץ בבכי: אני חושב שנשברה לי הנשמה!

אני חושב שנשברה לי הנשמה

שיחה עם האפרוח (לפני חודשיים, כשהיתה בת 4.7) על מחזוריות החיים:

קודם אני אהיה אמא ואת תהיי סבתא

ואחרי זה אני אהיה סבתא ואת תהיי מתה.

זה אני הסברתי לך את זה?
לא, מעצמי אני יודעת את זה, זה הגיוני

גברת פלפלת, הילד גאון.
מצ'רה, אני לא מכירה אותך אבל אין ספק שכבר אני אוהבת אותך D-:

וחדשים מאתמול (הקדמה קצרה: אני בחודש תשיעי):

יושב ומצייר ציור ענקי. "אמא, הציור הזה לתינוק. זאת הבטן שלך, כי את לווייתנה" (יענו, לווייתן נקבה).

אני: אפרוח, אתה יודע בשביל מי הכנתי לחמניות זיתים? במיוחד בשבילך!

אפרוח: וגם בשביל התינוק.
אני: לא מאמי, התינוק לא יכול לאכול לחמניות.
אפרוח: "הוא כן. את אוכלת לחמניות והם עוברות עוברות עוברות בחבל הטבור ואז הוא אוכל אותם".

בתיא--- טרון

איליי (4) מה קורה למערכת השמש בלילה?

אמא מתי אני אהיה אבא?

בתה בת החמש של חברה ניו יורקית משחק עם פרפר בת חמישה חודשים,
מקשקשת לה מילות חיבה, נותנת לה לאחוז אצבעות ומתבוננת בכפות ידיה
ואז היא מסתכלת עלי ואומרת:
so later i can polish her nails

מה קורה למערכת השמש בלילה?
שאלה מצוינת!

קטנטונת (אוטוטו שנתיים), בוחנת את מעשיה, קטנים במיוחד ועגולים.
קטנטונת בשמחה: תינוקות של קקי!

הקדמה: נעמה בת 4, יונקת. בעיקר בבקרים אבל גם לפעמים לפני שיוצאים מהבית עם כל ההתארגנויות, היא מבקשת לינוק. היא מכנה את זה "נונה לפני שיוצאים".
לפני כמה ימים היא התארגנה לצאת מהבית עם אבא שלה. לפני שהם יצאו היא אמרה, רגע - נונה לפני שיוצאים. לקחה שתי בובות, התיישבה, והניקה אותן. כשסיימה אמרה - עכשיו אפשר ללכת.

*
ריפרפתי בין החוכמות והתגלגלתי מצחוק, צחוק טוב!
תודה, זה היה ממש כיף, אני אבקר פה לעיתים יותר תכופות.

והנה שתיים שלנו מהיממה האחרונה..

אמא: יאללה, בואו נתארגן ונסע לפיקניק, זאת נסיעה של שתי דקות
(אכלנו, שתינו, צחקנו, פגשנו תן ביישן, גחליליות מאירות, היה יופי, עכשיו צריך לחזור הביתה)
אבא מנסה בדרכים שונות להאיץ בטול שרוצה להמשיך לקפץ בין הכסאות באוטו:
בואי תשבי בכסא שלך, זו נסיעה של חמש דקות.
בת החמש שיושבת כבר חגורה זמן מה שואלת בטון מהורהר:
אמא, איך בדרך לכאן זה היה שתי דקות והדרך חזרה היא חמש דקות?

טול מתחילה את ה"טרבל טו" באיחור קטן (שנתיים ורבע)

טול: אמא אני אוצה בננה
אמא: תכף, חמודה אני באמצע משהו
טול (בטון כועס): אמא, תכף אני מצבננת!!!
אמא: (קצת בשוק מהרפלקציה), מה ככה אני מדברת?
טול: לא, אבא.
(אמא: אנחת רווחה..)

איזה כיף היה לחזור אחרי כמה ימים ולקרוא את כל החוכמות החדשות! D-:

מאיה (8) להוטה להפגש עם חברתה הטובה: אמא, החברה שלי כבר השתחררה מהצהרון?

אמא ואבא נחנקים בשקט בצד.... כן, צהרון זה סוג של מעין כלא כזה, בתי

(לא נאמר באמת, רק בלב)

האפרוח, בפרץ פתאומי, משחזרת את מה שקרה עם משה: ״ואז ה׳ החליף את הזהב בגחלים ומשה נגע ונכווה ושם את היד בפה והתחיל לגמגם ואז ה׳ לקח את הארון שידבר במקום משה״.

הארון דיבר?! כמו ארון בגדים...?
כן!

אמא, החברה שלי כבר השתחררה מהצהרון?

אולי אפשר לנכות לה שליש על התנהגות טובה

...

(לפעמים כשאני מקדימה לקחת את הילדים מהצהרון הם מתבאסים עלי, כי הם בדיוק באמצע של משהו. עוד לא הצלחתי להבין עד הסוף אם זה טוב או לא טוב להקדים כשיש לי אפשרות...)

אמא, תכף אני מצבננת!!!

אני חייבת לזכור להתחיל להגיד את זה ככה

הי, אמא של דגיגונת, שתי בובות???
ץ

בן השנתיים ועשרה לאחיו הגדולים: אתם יודעים למה האוטו מנקה כבישים נוסע לאט? כי נגמרה לו הבטריה...

אה ושכחתי עוד משהו. בן הארבע וחצי שואל אותי: אמא נכון מה שאבא עושה כשהוא ישן מתחיל באות כ'?...

בן הארבע וחצי שואל אותי: אמא נכון מה שאבא עושה כשהוא ישן מתחיל באות כ'?...

מה מתחיל באות כ'? אפשר רמז?

אולי הוא כוֹלֵם?

חשבתי שזה מובן לכן לא הסברתי. בדר"כ רוב הגברים נוחרים נכון? לפחות על פי סקר שעשיתי אצל הרבה נשים. בקיצור תנסו לשמוע איזה קול עושים כשנוחרים? לא מתחיל בכ'? נו, מה, לא מסבירים בדיחות. צריך לנסות ולהבין לבד...

שליחה על ידי Shaya* » 19 יוני 2011, 21:13

בגן בו אני עובדת יש ילדה שנושכת ילדים אחרים, יום אחד שאלתי אותה למה נשכת את א' והיא ענתה:
"כי הוא רצה לבכות."

"כי הוא רצה לבכות."

גדול !

לפני השינה נורי (2 ורבע) מבקשת שאשיר לה את "השיר עם הכלב"
אני: "לא זוכרת שיר עם כלב... איך הוא הולך?"
היא נעמדת על המיטה, הולכת עד הקצה, חוזרת ומתיישבת, ואומרת ברצינות: "ככה הוא הולך"

היא נעמדת על המיטה, הולכת עד הקצה, חוזרת ומתיישבת, ואומרת ברצינות: "ככה הוא הולך"

מעולה!!!

תלתן היום בת 5. אוהבת להתעניין באותיות ומילים

אמא: מה משותף לכף, כפית וכדור?
תלתן: שלושתם דברים שמשתמשים בהם

אמא: מה עוד?
תלתן אה...לשלושתם יש חלק עגול.

אמא פעורת פה על היצירתיות ...

תלתן: טוב, כ"ף.

הפס הצהוב כותב משהו שמעולם לא ראיתי לפני כן ונראה לי ממש מתאים: הדמיון הוא הנדרש לקפיצת הדרך.

אני מתכופפת קצת, והמחשוף שלי מול העיניים של סיני, הוא אומר לי:
"אמא, יש לך טוסיק בצוואר!"

גדולים הקטנים אלה...

"ככה הוא הולך"

מעולה!

_בגן בו אני עובדת יש ילדה שנושכת ילדים אחרים, יום אחד שאלתי אותה למה נשכת את א' והיא ענתה:
"כי הוא רצה לבכות."_
והרי אומרים שילדים מרגישים דברים מעבר למה שנראה על פני השטח... בחיי, נראה לי שבכל פעם שאחד הילדים שלי בוכה כי הרביצו לו או קיבל מכה זה בול בהזמנה מהיקום כדי לשחרר בכי (לא מכירים את זה מעצמכם? אני כן...)

"אמא, יש לך טוסיק בצוואר!" (-:

ואמא שלי מספרת שכשנולדתי והיא הביאה אותי מבית החולים פתאום בשעת הערב התחלתי לבכות נורא. אחותי בת השנתיים "עכשיו כבר אפשר להחזיר אותה לבית החולים?"

שליחה על ידי קוקה* » 20 יוני 2011, 21:04

האחיינית באה לביקור בשכונה שלי, שגרים בה הרבה אתיופים.
אנחנו הולכים ביחד ברחוב, והאחיינית שואלת "קוקה, למה כל האנשים בחיפה חומים?"

אתמול בערב כשאוריה הלך לישון:
אמא, אל תצאי עדיין מהחדר שלי, תישארי עוד קצת.
אמא: כמה קצת?
אוריה (אחרי הרהור קצר): אם שעה זה באורך של בגט (מראה עם הידיים), אז אני רוצה שתישארי לשפיץ של בגט.

אם שעה זה באורך של בגט (מראה עם הידיים), אז אני רוצה שתישארי לשפיץ של בגט.

מזכיר לי חוכמה של אחותי, שבגיל 4 הצהירה את אהבתה לאמי:
"אני אוהבת אותך עד אמריקה וחזרה בקצב של נמלה צולעת"

שלישית (שש וחצי) מפגינה ידע:
"אמא, אני יודעת מה ההגדרה של פריחה: אישה בוגרת עם איפור ועקבים שמעשנת".
אוך, החינוך לפוריטניות שולטטטט...
ץ

"אני אוהבת אותך עד אמריקה וחזרה בקצב של נמלה צולעת"
והקטן אומר לי: אני אוהב אותך כמו כל הינשופים והשועלים. לכי תביני (-:

תלתן הולכת מעץ לעץ ברחוב שלנו
מחבקת כל אחד באופן אישי ומכריזה

זה העץ האהוב עליי!!

אפרופו "חבקנית עצים"

זה העץ האהוב עליי!!
מתוקה!

שליחה על ידי שרון* » 22 יוני 2011, 21:37

בת 4: חוט הברבור שייך לאמא או לתינוק?
(חבל הטבור)

נעמה מסתכלת בתדהמה על הפנים של הקוואקר הזקן שעל אריזת הדגנים ואומרת בזעם: למה מראים את האיש הזה?אני לא יכולה להאמין שהכובע שלו כל כך מכוער. חצוף, הוא עוד מחייך! בוב ספוג!

איך יודעים שהילדה שלך תל אביבית צפונבונית על אף כל היומרות
או
הגיע הזמן לנעול את דלת הבית על בריח בכל שעות היום
(לא לבעלי לב חלש שגרים בצמוד-קרקע)

אמא במטבח, שמה לב לשקט מוזר.
קוראת בשם העוד לא בת שנתיים, אין תשובה.
מגלה בבהלה איומה שדלת הכניסה פתוחה (תל אביב, קומה רביעית)
טסה במורד המדרגות, מוצאת את הבלונדינית בקומה השלישית,
ערומה כביום היוולדה, פנים חתומים כאילו כלום.
אמא (על סף היסטריה): מה זה? מה את עושה כאן? אין פתחת את הדלת? לאן את הולכת?
היא (ביובש): אני הולכת לגן העיר.
מפנה אלי טוסיק, וממשיכה לרדת במדרגות, כאילו כלום.

עוברים למושב?

היא (ביובש): אני הולכת לגן העיר.
D-:

היא (ביובש): אני הולכת לגן העיר.
אין דברים כאלה!!! D-:

הגמד ניגש אלי בארשת חשיבות
"אמא את יודעת מה?"
"מה?"
"תוסיק זה תחת"
ועל זה נאמר ת'נק יו פור שרינג

חוכמות של יונקים , ללא מילים:

יונק הבית בן שנתיים ושלושה, יושב על ברכיי ויונק תו"כ מעיכה נמרצת של השד בשתי ידיו (משל היה שקית שוקו בהפסקה של בי"ס... ואנחנו בכלל בחינוך ביתי!). פתאום הוא עוצר, מוציא את הפטמה מפיו, ואז מביא וואחד לחיצה עם שתי הידיים על הציצי, משפריץ לעצמו על הפרצוף ומתגלגל מצחוק

זה חזר על עצמו כמה פעמים עד שנמאס לי.. הוא היה יכול להמשיך במשחק הזה עוד שעה.

האפרוח (4.9) אוהבת לחבק. ולנשק.
אם נגיד, היא משחקת עם ילד/ה מהגן, שלא נמנים על חבריה הקבועים, היא תיפרד בחיבוק חזק. אם תפגוש חברה באקראי, ברחוב, תקדם את פניה, בחיבוק ונשיקה. מנהג מקסים.
רק מה? הילדים האחרים, לא תמיד מרוצים. דייייי! ודוחפים אותה..

ניסיתי בעדינות להסביר לה שצריך לכבד את המרחב הפרטי של כל ילד לגופו, גם כשמדובר בחיבוקים ונשיקות.
היא שתקה רגע וענתה לי: אמא, נכון שהתפקיד שלי בעולם, זה להביא אהבה?
אז ככה אני עושה את זה, בחיבוק ונשיקה..

הקטן (שנתיים וצי כמעט) מצא זבוב מת, אז הוא הביא אותו לאבא שלו ואמר: "קח, זה לא עובד".

"קח, זה לא עובד".
D-:

קח, זה לא עובד".

מה הוא מתכוון להיות טכנאי או משו כזה?

קטנצ'יק וחברו בני ה-5 משחקים במלחמה שכוללת בעיקר איומים מפחידים.

החבר: אני אתן לך מכה כל כך חזקה שלא תזכה לראות את השחף עולה!

קח, זה לא עובד

קח, זה לא עובד".
סיני היה מנסה לתקן חיפושיות "מקולקלות"

חוכמה של בת-דודה בת 11:

רואה אותי מניקה את הקטן, בן 4 חודשים ואומרת:
"את יודעת, כדאי לך לתת לו מטרנה"

אני: "למה?"

הבת דודה: "כי הוא לא יפלוט, והפליטות שלו לא יהיו מסריחות, וחוץ מזה תקבלי מהם (מטרנה) מתנות" (יש לה דיסק שירים מתנה מהם)

_"את יודעת, כדאי לך לתת לו מטרנה"

אני: "למה?"

הבת דודה: "כי הוא לא יפלוט, והפליטות שלו לא יהיו מסריחות, וחוץ מזה תקבלי מהם (מטרנה) מתנות" (יש לה דיסק שירים מתנה מהם)_
עצוב נורא!

מדהים עד כמה המסרים האלו מוטמעים מגיל צעיר

שליחה על ידי למד* » 30 יוני 2011, 11:44

כמה שטויות במשפט אחד.

מותר לה, היא בת 11

מותר לה, היא בת 11
הקטע הוא לא הגיל שלה או אם "מותר" לה או לא - הקטע הוא שעצוב מאוד שילדה בת 11 כבר מדקלמת את השקרים השיווקיים של חברות התמ"ל.
כולל היחס למתנות.
זו לא "אשמת" הילדה.
זו החברה שאנחנו חיים בה. והמסרים שמשפיעים בה על הרוב.

הנסיך בן שנתיים ושלושה חודשים סיים לעשות פיפי בשרותים (בעמידה!) וקצת 'ניער' (זה מולד ?) ואמר לעצמו "דין דין דון בפעמון"... .

תוך כדי שיחה בטלפון, הבכור נתן לסבתא הוראות איך למצוא את הדרך ולנווט בכבישיה הסבוכים של עיר הבירה.

אחר כך החמאתי לו על היכולת והכישרון והתקשורת הזורמת. נמרון: וזו גם מצווה לעזור.

נמרה : בוודאי. עשית מצווה, ועוד מצווה גדולה, את היודע למה? (מתכוונת שהוא עשה את זה בשמחה)

נמרון: בטח! כי זה מצוות "והדרת פני זקן!" . התעלפתי מצחוק. מזל שאמא שלי לא שמעה. <בקושי עברה את החמישים. זקנה?>

אפרופן בת ה- 11, לפני זמן מה ניגשה אלי בת שלוש שראתה אותי מניקה ושאלה מה התינוק עושה.
אמרתי שהוא יונק חלב.
אז היא שאלה: למה שמת את החלב בציצי?

בשיטוטינו ראינו במה לקראת הופעה, ולהקה שמכוונת כלים עם גיטרות ותופים.
בת ה- 7: אלה הביטלס??

מה שהזכיר לי, שלפני ארבע-חמש שנים, היו לאותה ילדה תולעים.
היא לא ראתה אותן אבל היתה מודעת לקיומן כי הלהיטו אותה בגרעיני דלעת ובשום.
פתאם באותה תקופה פגשנו שני ג'וקים ענקיים במטבח, שהיא ראתה כנראה לראשונה.
אז היא שאלה: אלה התולעים שלי??

בת ה- 7: אלה הביטלס??
טוב!