חד הוריות

[נאוה_פרנס*]

לא מעט אנשים יעצו לי פשוט לרשום את הרכב על שם מישהו אחר
ההוראה היא לא "אין בבעלותך רכב"
אלא "מי שברשותו רכב, אלא אם כן הוא נכה ברגליו או חולה שאינו מסוגל לעבוד, או אם הוא או בן משפחתו זקוקים לרכב לצורך טיפול רפואי, או שיש לו ילד נכה"
אין זה חשוב מי הבעלים - אני נוהגת כבר 7 שנים ברכב שרשום על שם אבי. כשקיבלתי את הרכב נאלצתי לוותר על הבטחת הכנסה,
וכשביקשתי שוב למרות הרכב (על רקע רפואי) סירבו כי אני לא משתמשת בו כדי להגיע לטיפולים רפואיים.

[אושרית*]

חבל לעשות הכללות על כל קבוצת אוכלוסיה באשר היא. את לא יודעת איך חד הורית יכולה להתמודד אולי את לא בנויה להעניק ליד מה שחד הורית אכן יכולה. יש המון חד הוריות שעושות עבודת קודש עם ילדיהן והילדים יוצאים מסימים לתפארת. אני ילדתי את בני לבד ושלוש שנים שאני גם אמא וגם אבא ואני מעולם לא התלוננתי. אני עושה זאת בהנאה ובכיף ומשקיעה מה שהמון הורים נשואים לא משקיעים. ויש לי ילד נבון ולבבי ומיוחד שלא נופל משום ילד אחר. בדור שלנו קיימים המון סוגי משפחות וכל דבר הוא בסדר.

[אמא_של_אדם*]

נחמד לשמוע בדף הזה סיפורי הצלחה שהילד יצא בסדר, אבל בתור אם חד הורית טריה מאד מפחיד אותי שהסביבה במיוחד ילדים אחרים יקשו עליו ויפגמו על ידי כך על התפתחותו התקינה, אז אם תוכלו ליעץ לי איך לדאוג לכך שהילד יצא ללא משברים אני אשמח לשמוע

[קינגסטונאית_מתחילה*]

אני חושבת שעם הכל אפשר להתמודד כשזה רלוונטי, אם הבן שלך ואני מקווה שזה לא יקרה יסבול מהצקות כאלו ואחרות זה לא נעים, אבל באמצעות שיחה ותמיכה הוא יצליח להתגבר. מה שחשוב בעיניי זה הבית כי החיים מלאים באתגרים כאלו ואחרים ואם הבן שלך ירגיש בטוח ונעים בבית שלו, יהיה לו בסיס. כוונתי בבית גם לקשר איתך.
שיהיה בהצלחה!!

[ג''ימס_בונד*]

משברים לא קשורים דוקא לחד-הוריות. לא חסר משברים בתוך המסגרת הזוגית

[פלוני_אלמונית*]

שלום לכולכם, נתקלתי בבעיה שלא צפיתי אותה, אני כבר אמא לתינוק בן חצי שנה מתוק ויפה מגדלת אותו ביחד עם משפחתי שהיא די גדולה ומספקת לו מעל ומעבר למה שתינוק צריך ואני מרוצה מהמצב. ומלפני כחודש האבא של הילד יצר קשר. בינתים הכל כרגיל הוא רואה את הילד פעם לפעמים פעמים בשבוע והכל נראה תמים אבל עדין מלחיץ אותי שיום אחד הוא ירצה לקחת לי את הילד אפילו אם זה לשעה בלעדי . כרגע הנושא לא עלה לכן אני רוצה לדעת אם מישהו פה יכול לעזור לי לדעת כמה זכויות יש לאבא כשהוא נעדר כל חודשי ההריון ו5 חודשי חייו הראשונים ולא רשום בתעודת לידה

[חד_הורית_טריה*]

יש לי שאלה לחד הוריות עם אבא בתמונת חייהן.
באיזה גיל התינוק/ת התחיל/ה לישון לילה אצל האבא?
האם גמלתן מהנקה עבור זה?
אשמח לשמוע מנסיונכן בכל מה שקשור לזה.

(כמובן לא שאלות תאורטיות, אלא קשורות להתמודדות שלי כיום. תינוק בן שנה, יונק, לא שותה מבקבוק,
ואני חושבת לעבור לגור רחוק יותר מהאבא עוד חצי שנה בערך, ואני מניחה שהוא ירצה שהוא יישן גם אצלו)

[עולם_ומלואו*]

אצלי זה היה בגיל שנתיים וקצת, שהקטנה התחילה לישון אצל אבא שלה, והיא גם ינקה מלא. היה קשה גם בגיל הזה. בעיקר לי, אבל גם לה.
ממש ממש לא גמלתי בגלל זה. רציתי להמשיך להניק, ומאוד קיוויתי שזה לא יפגע בהנקה - וזה אכן לא פגע. היא פשוט חיכתה.
אבל גיל שנתיים וחצי זה אחרת מגיל שנה וחצי. אם את לא רוצה להפסיק להניק הייתי שוקלת שוב את עניין המעבר רחוק. או שאולי יש אפשרות לדבר עם האבא שיסכים לחכות עם הלינה ויתחשב בילד בך? אפילו אם זה על חשבון עוד שעות איתו במשך היום.
אם הוא היה שותה מבקבוק אפשר היה לשאוב, אבל לפי מה שאת מתארת זו לא אופציה.

[רוקדת_לאור_ירח*]

אצלי הפעם הראשונה שהיא ישנה אצל אבא שלה בלעדיי היתה קצת אחרי גיל 3 (זה קורה לעיתים נדירות, לא סידור קבוע). זה היה אחרי שהיא כבר נגמלה מהנקה איזה חודשיים-שלושה קודם. יצא לי להשאיר אותה לילה בלעדיי עם הוריי כשהיא עוד ינקה, כשהיא ינקה 2 הנקות ביום, סביב גיל 2.5 , יצא לי שישנה בלעדי אצלם, כנראה שהנקתי בערב לפרידה ואולי היא דילגה על הנקת בוקר, אבל היא באמת כבר היתה יותר גדולה מהגיל שאת מתארת. בגיל שנה וחצי היא עוד ינקה 10 פעמים ביום ומעלה ולא הייתי מעלה על דעתי להשאיר אותה לילה בלעדיי, למרות שכן יצא לי ביום להיות בלעדיה וזה היה לא פשוט.
בשורה התחתונה זה מאד תלוי תינוק ספציפי והורים ספציפיים, הכי חשוב זה להיות קשובים.

[עולם_ומלואו*]

שגיל שנתיים נחשב בבית המשפט כגיל די מינימלי שבו הילד יכול להתחיל לבוא לישון אצל האבא.
זה סוג של נורמה לא כתובה, אבל היא ממש לא מחייבת. יש שופטים שמאשרים גם לינה מגיל כמה חודשים (אני כן מכירה באופן אישי לצערי). הנקה בגיל כזה נחשבת ללא נורמטיבית וגורמת לתפיסה של האם כדמות לא נורמטיבית. כולל עוויי פרצוף ואמירות של "נו באמת, בגיל כזה לינוק". לא כדאי להגיע לבתי משפט ובטח לא לבנות עליהם.
מסכימה עם רוקדת -
בגיל שנה וחצי היא עוד ינקה 10 פעמים ביום ומעלה ולא הייתי מעלה על דעתי להשאיר אותה לילה בלעדיי,, אבל זו אני. השאלה הגדולה היא איך את תופסת את זה.

בשורה התחתונה זה מאד תלוי תינוק ספציפי והורים ספציפיים, הכי חשוב זה להיות קשובים

[חד_הורית_טריה*]

תודה רבה, זה עוזר לי לשמוע, גם אם לא הופך לפשוט יותר.

[אמא_של_שחר*]

אבאשלו ואני ניפרדנו כשהיה בן שנה וחצי, וכבר לא ינק.
אחרי כמה שבועות הוא כבר התחיל לישון אצלו באופן סדיר.
בהתחלה הרגיש לי די ריק, מהר מאוד הזמנים הפנויים הפכו לחשובים לי כמו אוויר לנשימה, בין אם כדי לקרוס קצת, ובין אם כדי לצאת.
במקרה הספציפי שלנו האבא שלא ממש תיפקד בבית הפך לאבא מצוין מהרגע שיצא מהבית.
נראה לי שאם הילד עדיין יונק הרבה, אז עדיף לוותר על הלינה, אבל כדאי לשים טוב לב אם ההנקה ממשיכה כדי להרגיש בינך לבין עצמך את החשיבות הגדולה יותר שלך כאמא.
אם הוא יונק מעט, והאבא מכיר בחשיבות ההנקה, אפשר לשאוב ולהקפיא חלב כשהוא אצל האבא, ולשלוח איתו את החלב הקפוא לפעם הבאה.
באופן אישי, למרות האהבה הגדולה לילד, אני מאוד שמחה שיש לי את הזמנים החופשיים ממנו, ומעריכה את זמן האיכות שלו עם אבאשלו, אפילו שהגישות שלנו לגידול הילד לא לגמרי חופפות.
בהצלחה

[רוקדת_לאור_ירח*]

אבל כדאי לשים טוב לב אם ההנקה ממשיכה כדי להרגיש בינך לבין עצמך את החשיבות הגדולה יותר שלך כאמא.
מה זה פה, עמדה של שופטים שפוסקים שבן 3 חודשים צריך להיות בגן לטובתו? אני לא מכירה אף אמא שבגיל שנה וחצי רודפת אחרי הילד שלה כדי להניק, הנקה נמשכת בגיל כזה כי בגיל כזה תינוקות אמורים מטבע בריאתם לינוק. זה שהנורמה היא אחרת, או שלמישהי זה לא מתאים, או אפילו אולי לתינוק ספציפי לא מתאים (לא מכירה כאלה, אבל מניחה שיש) לא אומר שרוב התינוקות לא ימשיכו אם יאפשרו להם. להטיל בזה ספק זה ... אני לא יודעת, מגוחך עד עצוב בעיני.

[shir_y*]

לגבי עזרה מבן הזוג. אצלי הכל התחיל ללכת הרבה יותר טוב דווקא אחרי הפרידה. סוף סוף לא היו ויכוחים על ענייני חינוך, ולא רק זה, כשהייתי נשואה, הכל היה עלי, הוא היה מגיע מאוחר מאוד הביתה והטיפול היה רק עלי. אחרי הפרידה, לפחות פעם בשבוע, וכל סופשבוע שני, יש לי סוף סוף זמן פנוי לעצמי. לא היה לי את זה כאישה נשואה בכלל ויש לי חברות נשואות שאין להן טיפה של עזרה מהבעל, שלא לדבר על זמן לעצמן ככה סתם באמצע שבוע, או בשישבת.
כך שזה כל כך אינדווידואלי בעיני.

[פלונית*]

שאלה למנוסות:
בתי (3) פתאום אומרת שהיא לא רוצה ללכת אל אבא (לא ישנה אצלו, לא גרה איתו מעולם, כלומר לא היינו זוג), וצריך לשכנע. חוזרת שמחה מהביקור.
איך כדאי לנהוג? תודה.

[רוקדת_לאור_ירח*]

גם אצלי זה קורה פה ושם, אותו מצב, הילדה בת 4 (כן ישנה אצלו מספר פעמים ספורות מאז גיל 3.3 בערך).
בדרך כלל אני מנסה לפתות במשהו שאוהבת לעשות איתו. בו זמנית אני גם מנסה לגשש מה עומד מאחורי זה- האם זה מפני שהיא רוצה קצת להיות בבית, האם זה מפני שקשה לה להיפרד ממני, האם יש משהו שם/איתו שלא מתאים לה. למשל באחת הפעמים עלה מדבריה שנמאס לה להיסחב איתו באוטובוסים. מי היה מאמין, לפני שנה הילדה הזו התרגשה כולה מהרעיון לנסוע באוטובוס ועכשיו היא הבינה את האמת הלא נוחה. כשאני מגששת אני משתדלת לעשות את זה בעדינות ובלי להכניס לה רעיונות משלי לראש.
מכיון שהיא חוזרת שמחה ומלאת חוויות בדרך כלל אני לא מקבלת את הבקשה שלה ומוצאת דרך לכך שתלך ברצון.

[פלונית*]

תודה לך, רוקדת.

כשאני מגששת אני משתדלת לעשות את זה בעדינות ובלי להכניס לה רעיונות משלי לראש
זו בדיוק השאלה. איך לעשות זאת?

ועוד דבר, את בטוחה ב-100% שלא קורה לה שם שום דבר רע?

כי אני בטוחה, אבל לא ב-100% /-:

[נאוה_פרנס*]

אתן מוזמנות להצטרף ל "אחים גנטיים - הזכות לזהות"www.gene-related.co.il האתר הישראלי לחיפוש אחאים

[חד_הורית*]

_תחשבי על זה, שבהעדרו הוא הכניס הביתה משכורת.
זה הרבה יותר קשה ממה שהבנת_

זה קשה רק כלכלית. מכל שאר הבחינות זה ממש לא קשה. כלומר, אם יש ילד שכייף לגדל אותו...

מסכימה עם אלה שאמרו כאן שיש הבדל גדול בין גרושות לחד הוריות אמיתיות, שלא מקבלות מזונות מהאבא או מהמדינה.

[פלוני_אלמונית*]

צ

[אהבת_עולם*]

כתבתי גם בככר השוק:
ראיתי באתר 'גיליסט' לא מזמן:

מתגבשת קהילה של אמהות יחידניות (וכאלה המתכננות להיות כאלה) המעוניינות לגור בסמיכות או בשותפות בקו-משפחות ברמה זו או אחרת של שותפות בניהול משק בית, בחינוך, בפעילות פוליטית, ביוזמות משותפות, עם או בלי שותפות כלכלית, בעיר או בכפר. [email protected]

(ראיתי שיש די הרבה שם שהתעניינו. לדעתי הגולשות של גיליסט זה קהל איכותי, אז למי שבאופן כללי בעניין - שווה להתעניין שם.
כתובת המודעה למי שיש לה מנוי לגיליסט ורוצה לראות ישירות.)

[פלוני_אלמונית*]

הי, התפנתה דירה ברמת גן ליד מרום נווה, 2 חדרים, חמודה, במחיר מציאה של 2200 ש"ח לחודש. עדיפות לחד הורית ואם בכלל יש ילד\ה בסביבות גיל 4 אז בכלל מצוין! די במיידי! שלחו לי מייל ל [email protected] תשאירו מספר ואחזור אליכן.
המשך שבוע מצוין
אורל

[פלונית_אלמונית*]

נזכרת בשיחה רחוקה עם חברה שגם היא אמא יחידה מבחירה.
הגענו למסקנה,שאמהות לבד לרוב זוכות לילדים יוצאי דופן ומדהימים.
הלואי שגם אצלכן זה ככה.
וכמו שאומרים,לומדים לחיות עם זה ככה...
באהבה.

[פלוני_אלמוני*]

אמ אני ילד מבחנה ובא לי למצא אחאים
איך?

[פלוני_אלמונית*]

מעניין אותי אם יש פה כמוני.... קצת עוף מוזר:)
אלמנה כבר 3.5 שנים.
אמא לשלושה מתוקים.
לי מה שהכי מפריע זה העומס. במיוחד בחופשות ובחגים...
גם לי אין כמעט עזרה ואני מוצאת את עצמי מעגלת פינות נון סטופ.
הדבר הכי מאתגר מבחינתי הוא להשאיר אותם ( 10.8. 3.5 ) עם מישהו זר.
אפילו עוזרת בית אין לי.
קונטרול פריק ברמה קשה ביותר..
עד עכשיו היה בסדר.
לא עבדתי.
עכשיו מתחילה לעבוד ומבינה שאי אפשר. חייבים עזרה.

[יעלי*]

הי. אני במצב דומה. גם בגלל הסיבה לחדוריות (אלמנה שנה)
גם בגלל הקושי להשאיר עם בייביסיטר.
לא בגלל שאני קונטרול פריק (אני כן בבסיס, אבל האלמנות "מרפאת" אותי מזה :-\)
אלא כי הקטן בחרדה.
קשה...