התפתחות מוטורית במנשא

עד מתי נמשך העניין הזה של לגור במנשא? עד הזחילה? מפסיק מוקדם יותר?
נורא תלוי בתינוק, באמא, בכל החיים שלכם....

לדעתי הלא מקצועית בכלל, מנשא מחליף במידה מסוימת את "זמן הבטן", כי הוא מספק את אותו דבר - התינוק מזיז את הראש ואת חגורת הכתפיים כדי לראות דברים ולהגיע אליהם, ומפעיל את הגוף שלו כדי להתאים את עצמו לתנועות של מי שנושא אותו.

אני חושבת שבגיל הזה כבר אפשר לעבור למנשא גב, ואז החיים נראים הרבה הרבה יותר יפים. אפשר לעשות הרבה יותר דברים כשהתינוק על הגב, וזה משמעותית יותר נוח לנשיאה. נראה לך שהוא מוכן או שהוא עוד פצפון מידי?

לדעתי הלא מקצועית בכלל, מנשא מחליף במידה מסוימת את "זמן הבטן", כי הוא מספק את אותו דבר - התינוק מזיז את הראש ואת חגורת הכתפיים כדי לראות דברים ולהגיע אליהם, ומפעיל את הגוף שלו כדי להתאים את עצמו לתנועות של מי שנושא אותו.

מסכימה עם כל מילה. אני לא מתחברת לכל עניין ה"זמן בטן" הכפוי הזה. תינוק לא יתפתח ויחזיק את עצמו אם לא טוב לו. על אמא טוב לו. אם טוב לו על הבטן על הארץ - יופי. אם הוא בוכה ומתלונן - לא יופי. שיהיה במנשא. אצלנו הוא מעולם לא גר במנשא (בניגוד לאחותו שהיתה שם רוב זמני העירות שלה בגילו) אבל גם מעולם לא היה יותר מידי על הארץ, עד שזה התחיל להיות כיף לו. היה או על הידיים בלי מנשא, או עם. ועכשיו הוא בן 4 חודשים בלבד, וכבר זוחל. כל מי שרואה אותו מתפעל. זה ילד שלא קיבל "זמן בטן".

לדעתי ברגע שכבר יש בעיה עם השכיבה על הבטן אז כן צריך לעבוד על זה. כי לתינוק שלך כבר יש איזושהי חולשה שהתפתחה. אם המנשא היה מפתח לו את זה מספיק אז בשלב הזה כבר היית רואה את זה. אם עדיין קשה לו זה אומר שיש חולשה והמנשא לא יכול במקרה הזה להחליף את זמן הבטן.
לדעתי מאוד עוזר גם בתנומות היום כשהוא בהשגחה לתת לישון על הבטן.

חובות ומשימות בגיל שלושה חודשים

לגבי זמן בטן- גם אני בדיעה שהמנשא מחליף (לפחות חלקית) את זמן הבטן. בואי נאמר שלטובת חגורת הכתפיים שלו אין ספק שעדיף מנשא בבטן לבטן מאשר שכיבה על הגב בעגלה.
מצד שני, כשמדובר בפג, אני בעד להיות עם היד על הדופק, כי פג מתחיל את ההתפתחות שלו מראש בנקודה פחות טובה. אז לא הייתי בונה רק על המנשא.
אני ממליצה על המאמרים באתר של ענת סימון שכוללים בין השאר טיפים לעידוד שכיבה על הבטן, כמובן ללא בכי, אני מאד אוהבת את הגישה שלה לתינוקות ובכלל. אני חושבת שתמצאי אצלה גם התיחסות לטורטיקוליס.

אז מה הדרך הנכונה?

אצלנו הוא מעולם לא גר במנשא (בניגוד לאחותו שהיתה שם רוב זמני העירות שלה בגילו) אבל גם מעולם לא היה יותר מידי על הארץ, עד שזה התחיל להיות כיף לו. היה או על הידיים בלי מנשא, או עם.
מצחיק אותי. קראתי גם בעוד מקום מישהי שמסתובבת כל היום עם הילדה על הידיים ואומרת שהיא לא נושאת אותה מספיק כי היא לא במנשא... המנשא בא להקל עלינו כשהתינוקות על הידיים, זה לא פחות טוב או יותר טוב. אם היו לנו שמונה ידיים בטח היינו יכולות לשאת את התינוק בידיים ולהמשיך לפעול כרגיל אבל אנחנו, יש לנו רק שתיים בדרך כלל וזקוקות לתחליף ידיים לנשיאה.
יותר מזה, כשנושאים על הידיים מכורך הנסיבות מגוונים בתנוחות ביצירתיות רבה לפי הנוחיות או אי הנוחיות. מערסלים, מרימים על הכתף, מניחים על הברכיים, מעבירים מצד לצד ועוד כיד האינסטיקט הטובה מה שעוזר לתינוקות בעצם לחזק את השרירים באופן די יסודי ולא להתקבע על צד אחד או תנוחה אחת כמו שעלול לקרות עם מנשא.

ילדת טבע, כל מלה.

אינדי אנית ,אני לא יודע אם שאלת אותי מה הדרך הנכונה אבל אשמח לפתח דיון בנושא בדף"התפתחות מוטורית של תינוקות לשם אני מעביר את מה שכתבתי .בעצם אין צורך לעשות כלום אם אין בעיה ,זה חלק מתהליך שקורה לבד ורצוי לא להפריע לו . אם יש בעיה גם אז הדרך היא לא להשכיב על הבטן כי כך מוצאים את הפתרון עבור הילד ומערכת העצבים והוא אינו לומד לבד.

הבן שלי היה ה-מ-ו-ן במנשא עד גיל שנתיים וחצי. מאז ועד היום,כמה שנים אחר כך הוא מתעייף מהליכה, יש לו בעיות במוטוריקה גסה(קפיצה, דילוג, צעדי רדיפה ,עמידה על רגל אחת ועוד...). אני מקשרת בין המנשא לקשיים המוטוריים למרות שאני חובבת מנשאים וגם ילדי השני במנשא- אבל פחות מהראשון בגלל זה! האם זה מוכר לעוד אימהות?

אני עוד לא בגיל שמוכר לי או לא.
אבל שואלת: השאלה היא מה במקום מנשא: כי אם זה עגלה, אז קשה לי להאמין שזה יותר טוב. אם זה ללכת ברגליו שלו, זה משהו אחר.

לי לא מוכר, להפך- רוב תינוקות המנשאים שאני מכירה התפתחו מהר מהממוצע. אני מציעה להתיעץ עם איש מקצוע בקשר לבכור, לבדוק מה מקשה עליו ואיך מקילים עליו, ואם יש סימנים שגם הצעיר עשוי לסבול מקשיים במוטוריקה. סביר מאד שיש בעיה כלשהי שלא קשורה למנשא שפשוט לא זוהתה ולא טופלה.

הילדים שלי גדלו במנשא והתפתחו מהר מאד.
אני מסכימה עם התזמורת - לא נראה לי שזה קשור, במיוחד שמנשא הוא דינמי מבחינת התינוק, הרבה יותר מעגלה או טרמפולינה למשל.
כתבתי לך תגובה ארוכה על איך כל הדברים שציינת לא ישימים בגיל שנתיים וחצי, אבל אז קלטתי שהבן שלך כבר לא בן שנתיים וחצי....מותר לשאול בן כמה הוא?
קשיים מוטוריים יכולים לנבוע משלל סיבות, אם את רוצה לספר אני בטוחה שיש כאן אנשים שישמחו לחשוב איתך ולנסות לעזור.

הוא מתעייף מהליכה, יש לו בעיות במוטוריקה גסה(קפיצה, דילוג, צעדי רדיפה ,עמידה על רגל אחת ועוד...). אני מקשרת בין המנשא לקשיים המוטוריים
אני לא.
יש ילדים שנולדים ומתפתחים עם קשיים במוטוריקה, ושימוש במנשא בגיל רך לא יירפא אותם מזה אבל גם לא יחריף את הבעיה. הם פשוט ילדים עם איחור או קושי מוטורי שגדלו במנשא.
תחשבי על זה שגם ילדים שלא נישאים מבלים הרבה מאוד זמן בעגלות עד גיל שנתיים ושלוש. כמה פעוטות בני שנתיים את רואה הולכים ברחוב ברגל עם ההורים שלהם?

בכל זאת מעניין אותי לשמוע מה היו דפוסי ההינשאות שלו מגיל שנה ומעלה.

תודה על התגובות. הבן שלי בן 6. נשאתי אותו בעיקר בארגו על הגב וגם בעלי. זכור לי בסופר, למכולת, בטיולים, הליכות שלי בשכונה וביער ליד הבית ולפעמים גם שסידרתי/ ניקיתי/בישלתי. הוא היה איתי בבית עד גיל 3 וחצי כך שיצא הרבה להיות במנשא. איזה סיבות יכולות להיות לקשיים ממאמץ פיסי ומוטוריקה? בדיקות דם פעם בשנה תקינות למרות שהילד רזה, אוכל מעט מאד וצמחוני.

איזה סיבות יכולות להיות לקשיים ממאמץ פיסי ומוטוריקה?
יכולים להיות כל מיני.
טונוס נמוך, לדוגמה
קושי כלשהו בתכנון תנועה, שגורם לדם להיות יותר מגושם בתנועותיו מאחרים, להתמץ יותר ללמוד תנועות מסוימות, או לבצע אותן ביעילות פחותה.
יש אנשם שפשוט נולדים ככה.

תודה, התחלנו תהליך אבחון בריפוי בעסוק. חודש שעבר. מענין מה יגידו. הבן שלי איננו מגושם בתנועותיו. הוא עדין וזהיר. חסר לו כוח פיסי וביטחון בפעולות שהוא מתקשה בהן ולכן אין לו ענין בתחום הזה/ נמנע. עדיין אני שואלת- למה? למה זה קורה?מה הסיבות?

לא יודעת,(אבל מהגגת בכל זאת).
אולי זה אופי? איך את ואביו?
יכול להיות גם מיעוט בגירויים פיזיים, למשל אם חיים בעיר ולא יוצאים החוצה הרבה.
יש הורים שכל הזמן צועקים על הילדים "זהירות זהירות, אתה תיפול!", אני לא יודעת איך זה משפיע על התפתותם של הילדים....
יש לי אחיין כזה. הוא לא היה במנשא דקה מחייו, אם זה רלוונטי לדיון. אני חושבת ששם זה שילוב של חששנות טבעית שלו, רגישות חושית, וההורים גם עודדו את הזהירות הטבעית הזאת, וגם גרו בעיר ומיעטו להסתובב בסביבות מגוונות, בטח שלא יחפים או משהו בסגנון.

בעלי אמנם זהיר באופיו אבל עשה שינוי גדול בזה בשנתיים האחרונות. עם זאת הוא וגם אני אוהבים ספורט ופעילים. יש לנו חצר גדולה אז קורה הרבה מאד שבמקום ללכת לפארק הילד משחק בחצר או מידי פעם נוסע באופניים בחצר. גם לחוגים הוא לא רוצה ללכת. אולי כי הוא יודע שהוא יתקשה או כי אנו מעודדים אותו מידי.

הבת שלי הולכת עם רגליים פונות פנימה
(כבר חצי שנה של הליכה)
פתאום חשדתי שאולי זה אשמת המנשא קצת? רק אותה נשאתי כל כך הרבה (היא לא ירדה לי מהדים פשוט), ובתחילת חייה נשאתי אותה ברגלי צפרדע במנשא צד, אולי זה גרם לרגליים שלה להיות עקומות בכפות הרגליים?
בשלב מסויים כבר הוצאת את הרגליים החוצה. אבל אולי לא נשאתי טוב בתוך המנשא או עברתי מהר מדי למנשא ילקוט.
מחפשת סיבות
בינתים אמרו לי לחכות, גם בטיפת חלב וגם הרופא שלנו. אבל לא נראה לי. רוצה לבדוק את זה אצל יתר מומחה. למה שזה סתם יעבור מעצמו יום אחד? אולי עדיף לטפל כמה שיותר מוקדם?

אני לא מצליחה לראות שום קשר למנשא.
האם עברתם אולטראסאונד לפרקי ירכיים בגיל 6 שבועות?

שהרגליים היו סגורות בתוך מנשא ברגלי צפרדע

עשינו אולטראסאונד, לא היה כלום, גם לא חשד

עוד מישהו במשפחה הגרעינית או המורחבת הולך ככה?

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

לא שזכור לי כרגע
הגרעינית בטח לא
גם לא זוכרת שהלכו כשהיו תינוקות

פתאום הפכתי ממש דואגת אולי אשכנע את הרופא כן לשלוח אותנו לאורתופד אפילו שהיא קטנה?

אני חושבת שאת יכולה לפנות לאורתופד גם ללא הפניה.

בתנוחת רגלי צפרדע, כפות רגלי התינוק פונות כלפי חוץ. למה שזה יגרום לרגליים לפנות פנימה?
בכל מקרה, אם עברת מוקדם למנשא ילקוט, אז שם בטח שהרגליים פונות החוצה.

בגדול, לדעתי, כשנושאים לא טוב במנשא, זה הרבה פעמים קשור לכך שיש לתינוק עניין מאתגר מראש, והוא מסתדר כך בעצמו במנשא כי כך נוח לו.
מה שכן, כשמבינים בנשיאה נכונה, בהתפתחות תינוקות ובמבנה הגוף, אפשר לעזור לתינוק עם פגמים קלים.

באופן טבעי

באופן טבעי