הנקת פגים

אנונימי

ראו גם: הנקה טבעית, תמיכה בהנקה, הנקת צמד

כבר מזמן הייתי צריכה לכתוב או לספר את סיפור ההנקה שלי כאן כי בזכות מאמרים של ב"אופן טבעי" שקיבלתי לידי בבית החולים מחברה הצלחתי להניק את ביתי שנולדה בשבוע 28
לצערי לא מצאתי שיש לכם קישור להנקה של פגים ומדובר על מידע שחסר בבתי החולים וגם אצל יועצות ההנקה ברוב בתי החולים ומיכן נוצר מצב שרוב האמהות לפגים לא מניקות ואפילו מפסיקות לשאוב די מהר
אז לכול האמהות לפגים למניהן זה אפשרי אבל מדובר על פנטיות כי חוסר תמיכה בפגיות וחוסר המידע הוא עצום , לכן אם את אמא לפג קטנטן בבית חולים ואת לא פנטית להניק הסיכוי שתצליחי הוא אפסי.
אני אמא לפגית בת שנה ושלושה חודשים מניקה אותה עד היום והכול בזכות המאמרים שלכם שקיבלתי לבית החולים כשהבנתי שהלידה קרובה מאוד , ויש לעשות עדכון לגבי המידע שהיה ברשותי למזלי היו במאמרים שלושה סיפורים על אמהות שמניקות את הפגים שלהן והסברים איך לעשות את זה תודה רבה לכול מי שהיה לו את החלק ביצירת המאמרים האלה כי בלעדיהם סיכויי היו קלושים כמו של רוב האמהות בפגיה ששאבו אבל רק 4 או 3 פעמים ביום ובאמת נגמר להם החלב , וחבל , הן גם הקשיבו לשטיות של רוב רופאי הפגיה בקשר לזה שכדי לתת חלק מהארוחות חלב אם וחלק פורמולה , זה פשוט לא יאומן , אז בפעם המיליון תודה רבה ואיזה מזל שיש את "באופן טבעי"

ממש השבוע יוצא סוף סוף גיליון 13 של "מידע הנקה", שהנושא שלו הוא הנקת פגים (עוד בגיליון: מאמר על הצלחתה של תוכנית לעידוד הנקה בביה"ח העמק בעפולה, ומאמר על הנקה במהלך הריון). מחיר הגיליון 10 ש"ח. כדי לקנות (גיליון אחד או את כל ה-13, כל גיליון 10 ש"ח) אפשר לכתוב (בצירוף המחאה וכן שם מלא וכתובת מלאה וברורה שלכם, וגם טלפונים רצוי) ל:
ליגת לה לצ'ה
ת"ד 23679
ירושלים 91234

או לפקסס לפקס 6520689-02 כדי שיפנו אליכם ואז לשלוח את ההמחאה וכו', ותקבלו את הגיליונות בדואר חוזר.
אה, הבהרה: הכסף מכסה את הוצאות ההדפסה והמשלוח. כל העבודה על כתב העת הזה נעשית בהתנדבות מלאה, כשהמתנדבים למעשה מממנים אותו.... (טלפונים, אינטרנט, מחשב, הדפסות, נסיעות, ישיבות, כתיבה, תרגום, עריכה ועוד).

במקרה שנולד פג - לפנות מיידית ליועצת הנקה מוסמכת, כי צריך עזרה. אגב, לפג שנולד מתחת ל-1500 גרם חשוב לתת "מעשיר חלב אם" כתוספת להנקה, כדי למנוע בעיות. אבל לא פורמולה! בבית החולים יש מעשיר באבקה, שאפשר להוסיף לחלב האם השאוב. כמו כן התברר שלהצלחת השאיבה צריך לשאוב לפחות 8 פעמים ביממה, אחרת גוף האם לא מייצר מספיק חלב. ועוד ועוד. פירוט מלא בגיליון הנ"ל. אה, ומי שתלד פג - שתילחם על "שיטת הקנגורו"! אין מה להשוות בין פגים שזכו לטיפול בשיטת הקנגורו לבין אלה שלא. הורס אותי שהפגיות לא הופכות את השיטה לחלק בלתי נפרד מהטיפול בפגים, למרות כל מה שידוע היום לרופאים.
האמהות המסכנות שאת מתארת, שירלי, לא יודעות שה"שטויות של רוב רופאי הפגיה" פגעו במנת המשכל של הפגים שלהן, בהתפתחות שלהם, ובבריאותם הפיזית והנפשית, לעומת מה שהיו יכולים להציל אילו הדריכו אותן לשאוב כל הזמן, להחזיק כמה שיותר את התינוק שלהן על גופן (עור לעור), לנסות להיניק ברגע שאפשר, ולהוסיף מעשירי חלב אם במידת הצורך - אך להימנע מפורמולה.
כל הכבוד לך, כי לא מספיק שהיה לך המזל לקבל את מאמרי "באופן טבעי" (איזו חברה טובה יש לך), אלא צריך גם המון אהבה ואיכפתיות וכוח להילחם נגד המערכת האטומה.

שירלי, יענין אותך לדעת שהיום, הפגיה בתה"ש מאפשרת (ואף מעודדת) קנגרו. /-:

ואני מאמינה שבבתי חולים שיש יועצות הנקה מוסמכות (IBCLC) אפשר לקבל את כל התמיכה בהנקת פג.
ברוב בתי החולים בארץ, אין יועצות הנקה מוסמכות, אלא מדריכות הנקה, או כאלו הקוראות לעצמן יועצות הנקה, וחסר להן הרבה מידע ונסיון קליני.
באיכילוב יש את אסתר גרוניס
בסורוקה את אילנה שרתוק
בבית ההבראה טלסטון את ג'סיקה

לגילה - לאחר שהבת שלי יצאה מתל השומר במזל טוב התחילו שם את שיטת הקנגרו , מנהל הפגיה בתל השומר צחק אלי כשביקשתי להשתמש בשיטה הוא אמר לי וזה ציטוט מדויק : "במדינות נכשלות שאין אינקובטורים משתמשים בקנגרו אבל מכיוון שיש ברשות תל השומר איקובטורים מצוינים אז אין צורך" והוא אמר את זה בזילזול ובהתנשאות , אני שמחה שיש שם היום אפשרות לקיים קנגרו ובאמת כול הכבוד אבל כשאני הייתי שם ודרשתי שיוציאו את הבת שלי ויתנו לי להחזיק אותה אז הייתה אחות אחת מקסימה שהסכימה לעבור על הכללים למעני ואפילו נעמדה והסתירה אותי עם הבת שלי כי מנהל הפגיה בידיוק נכנס לטיפול נמרץ - אז יש גם אנשים מדהימים אין ספק , אבל הרוב לצערי לא הסכימו לעשות קצת יותר - הם אמרו שאי אפשר להוציא את התינוק כי זה מצריך עוד כוח אדם (למרות שכאשר למדתי להלביש אותה מתוך האינקובטור לא הייתי צריכה עזרה) , ברגע שהיא עברה לעריסת חימום היא כול הזמן הייתה לי על הידיים והאחיות בילבלו לי את השכל על הרגלים לא טובים שאני מקנה לבת שלי - נו באמת גם כן עידוד , בקיצר יש להם עוד הרבה איפה לשפר למרות שאת הטיפול הטכני הן מבצעות בצורה יוצאת מין הכלל ומהירה כך שהפג סובל כמה שפחות.

ואחר כך מתפלאים שפגים סובלים מבעיות רגשיות )-:
אני היום לא בטוחה אם הבעיות הרגשיות שהיו לבני (לא פג, אבל נולד במשקל נמוך והיה שבועיים באינקובטור חימום בתינוקיה הרגילה) נובעות בעיקרן ממצבו הפיזי או מכך שבמשך שבועיים כמעט ולא נגעו בו.
אני חושבת שיותר אפילו מהנקה, הדבר הכי חשוב לפגים (ולכל תינוק, אבל לפגים ביתר שאת) הוא מגע אוהב (לא טכני), כמה שיותר. הבעיה היא שקשה להלחם כשהוא זקוק לאמצעים שומרי חיים.... (ועוד במצב הנפשי הלא-קל שאחרי לידת פג).

בדיוק, אם פי 3.
והבעיה הכי גדולה: שאת בכלל צריכה להילחם, באטומים כמו מנהל הפגיה שתיארה שירלי.

נפלא לראות התייחסות לנושא הפגים באתר. אני כל פעם מתפלאת מעושר הנושאים המופיעים - כל נושא שאני מחפשת לגביו מידע - נמצא

רציתי להוסיף מנסיוני, כאם לפג בן חודש, שנולד בשבוע ה 28, וצפויי לעוד כ 4 - 6 שבועות אשפוז (בע"ה), לגבי הנושאים שדנתם בהם:

הנקה* - מהיום שהתינוק נולד, עוד לפני שהספקתי לעכל את המצב החדש והמפתיע, ולהפנים עובדת היותי אם, כבר ציידו אותי בבקבוק שאיבה והנחיות מפורטות. צוות הפגיה באיכילוב מאוד מעודד ותומך את האמהות לשאוב חלב אם. הפגיה וחדר השאיבה הצמוד לה מלאים בחומר בזכות ההנקה וחשיבותה לפגים.
שוב ושוב הסבירו לי כמה חשוב החלב לבריאות תינוקי - כיוון שהתינוק לא קיבל מגופי נוגדנים אותם היה אמור לקבל בטרימסטר השלישי להריון, אותו הוא "פספס", הדרך היחידה לקבלם היא דרך חלב האם.
אם חסר חלב לארוחה הקרובה, הצוות מברר עם האם מה קרה, ואף מעכב את האכלת התינוק עד שהאם תשאב חלב.

לגבי הנקה - החל משבוע הבא ינסו, בהדרגה, ללמד את תינוקנו לאכול מבקבוק, במקום מזונדה. אני בשלב זה אנסה לדחוף גם את נושא ההנקה, למרות שמדיניות הפגייה היא לדחות את ההנקה בעוד כשבועיים כדי למנוע מאמץ מהתינוק. כדבריהם: "אנחנו רוצים שהתינוק ישקיע אנרגיה בלעלות במשקל, ולא בלינוק".

מגע* - בפגייה מאוד, מאוד, מעודדים מגע. גם בע"פ, וגם בחומר ההסבר שקיבלנו בכתב מוסבר שהמגע חיוני ביותר להחלמת התינוקות בפגיה ולגדילתם.
כל זאת בסייגים:

הפגים מאוד רגישים למגע, ולא נהנים מכל מגע. כך גם התינוק שלי - בימים הראשונים לחייו הגבלנו את המגע - כי היה ברור שהוא לא נהנה מכך. גם היום, לאחר חודש, הוא מתפתל כאשר אני מלטפת אותו, ומעדיף שאניח את ידי, ללא תזוזה, על ראשו.

זיהום* - האויב מספר אחת של הפגיה. התינוק שלנו היה קטן מאוד - היינו צריכים לנקוט בכל האמצעים כדי לא להעביר אליו זיהומים, ובכלל זה להמעיט במגע.
קנגרו* - הצוות באיכילוב לא מאפשר באיכילוב. הסברי הצוות - חשש מאיבוד חום גופו של התינוק, מצריך כ"א צמוד אלי בשעת מעשה.
אני מנסה לפעול בנושא, ואף לארגן הורים נוספים מהפגיה לפעול בנושא. מה שכן, מהרגע שמצבו של התינוק התייצב, והוא שקל למעלה מק"ג, אנחנו יכולים להוציא את התינוק מהאינקובטור פעמיים ביום.
האמת? אני לא בטוחה שהתינוק מבסוט מהעניין. לפעמים נראה לי שהוא מעדיף שיניחו לו בשקט באינקובטור ולא יציקו לו - גם ככה כל היום "מציקים" לו עם בדיקות שונות. ההוצאה מהאינקובטור דורשת טלטול התינוק, הלבשתו, הורדת החוטים המנטרים.
בכל מקרה אני ובעלי מקפידים להוציא אותו מהאינקובטור לפחות פעם ביום, ושמים לב שהוא הכי רגוע כאשר הוא מונח על החזה שלנו. אני מקפידה יד כמה שיותר קרוב לגופו, ולא על עטיפות השמיכה והחיתולים.

אשמח לתגובות וחוויות של הורים אחרים בנושא

שליחה על ידי גילה* » 20 מאי 2002, 13:34

לגבי הנקה - כל הכבוד לצות הפגיה! וכל הכבוד לך, על המאמץ שלך!
לגבי מגע וקנגרו - הקטע עם קנגרו ואיבוד חום תמוה לגמרי - הרעיון בקנגרו הוא שמה שיחמם את הילד זה חום גופך. עוטפים בשמיכה את שניכם יחד, ומתקבל תנור-37 מעלות משובח. בנוסף, את אומרת שכשהוא על החזה שלכם הוא הכי רגוע, אז אני לא מבינה למה את אומרת שהוא לא אוהב מגע.

תודה, גילה, על הארותייך.
לגבי מגע: שמתי לב שתינוק אינו רגוע כאשר נוגעים בו יותר מדי כאשר הוא בתוך האינקובטור, אם כי ככל שהשבועות חולפים - הוא פחות מתנגד.
כך, גם אינו נראה רגוע כאשר מוציאים אותו מהאינקובטור: הוא בהתחלה נראה בהלם (איפה אני? מה עושים לי? מה קרה?) ואחר מעוות את פניו באי שביעות רצון.
התנוחה היחידה שבה הוא כן נראה רגוע היא כאשר הוא על החזה שלנו.

ניסיתי ואנסה לבקש מהצוות הרפואי ליישם את הקנגרו, וכן לאפשר לי לנסות להניק, למרות שעדיין לא הגיע "הזמן" - הם מאפשרים הנקה רק לאחר שהתינוק הגיע לשבוע הריון 34 + למד לאכול מבקבוק.
אולם נסיונות אלו דורשים ממני משאבים רבים - אני חייבת להודות שלא תמיד יש מספיק אנרגיה כדי לגרום לצוות לסטות מהרגלי העבודה שלהם. ניסיתי למצוא פרטנריות, בקרב אמהות הפגיה, לעניין - עד כה לא בהצלחה מרובה.

שולמית ש, באיכילוב יש יועצת הנקה מעולה, שתוכלי בוודאי לגייס לעזרך לטובת תחילת ההנקה וחומר מקצועי הקשור להנקת פגים. שמה אסתר גרוניס.
אני מניחה כי ניתן למצוא אותה במחלקת יולדות.

שליחה על ידי גילה* » 20 מאי 2002, 18:37

אולי אסתר גם תעזור לך בתמיכה בענין הקנגרו.
אני חושבת שמתחילים מבקבוק כי לא לכולם יש רפלקס יניקה בגיל כה צעיר, אבל ברור שאם אפשר לדלג עליו - זה יקל עלייך. אולי אם תבקשי לנסות להניק (בשבוע 34), יתנו לך?

מירב, תשיגי את גליון 13 של מידע הנקה, דרך אסתר גרוניס.
כולו מוקדש לפגים.
הצוות באיכילוב טועה בגדול: התינוק יכול לינוק לפני שהוא יכול לקבל בקבוק, וזה דורש פחות מאמץ. הם מספרים לך את המיתוסים, המחקר הראה ההיפך הגמור.
אוף, התבאסתי. נראה לי שדי פסלתי את איכילוב במקרה שאני יולדת (אני בשמירה בסיכון גבוה ובשבוע 25 ועלולה ללדת מוקדם מדי).

בשמת א - אני מחזיקה לך אצבעות ש"תסחבי" עוד הרבה שבועות.
אני מצטערת אם בגללי את נרתעת מאיכילוב - אבל החוויה שלי שם היא בסה"כ חיובית, למרות שקנגרו לא הצלחתי לשכנע אותם לעשות - אבל אני בטוחה שאמהות שתבואנה אחרי, ותמשכנה להעלות הנושא, תגרומנה, לבסוף, לשינויי.
רוב הצוות באיכילוב נפלא. קיבלתי תחושה שאני יכולה לסמוך עליהם, והיחס להורים סבלני וחם. שעות ביקור לא מוגבלות - 24 שעות ביממה - והכי חשוב: הם הצילו לי את הילד. לכן אם את נאלצת לבלות בפגיה - פגיית איכילוב בהחלט מומלצת. אשמח ליצור איתך קשר ולתת עוד פרטים.
לגבי הנקה:
זהו, התינוק שלי יונק. הנקה מלאה.
זה דרש סבלנות, זה היה מתסכל פעמים רבות, זה דרש שעות מתישות וארוכות בבית חולים (בשבוע האחרון שלנו בפגיה, הנקתי אותו 6 ארוחות מתוך ה 8 ביום, מ 9 בבוקר עד 1 בלילה) - אבל זה הצליח.
גיליתי את האחות המתאימה בפגיה, שתמכה בי בנושא זה, ובעזרתה, נתתי לתינוק לטעום "ציץ" כבר בשבוע 33, כשעדיין התינוק עם זונדה - והוא ינק, עם הזונדה.
התחלנו בנסיונות הנקה: פעם ביום, פעמיים ביום, לסירוגין - ארוחה כן, ארוחה לא, עד שבשבוע 35 כבר הנקתי 6 ארוחות ביום.
נסיונות ההנקה החלו במקביל למעבר מזונדה לבקבוק.
מנסיוני, עבור התינוק שלי, בקבוק הרבה יותר קל מהנקה. בנסיונות ההנקה הראשונים התינוק, אם הצליח לתפוס את הציצי, לקח מספר לגימות קטן, ועצר כשהוא מתנשם ומתנשף בכבדות ובמהירות, כאילו שסיים ריצת מרתון. הבקבוק, להבדיל, לא היווה עבורו מאמץ.
זהו - אחרי חודשיים של פגייה, אנחנו שמחים ומאושרים בבית, שבוע 36 וקצת מעל 2 ק"ג ויונקים באופן מלא בהרבה הנאה!
היה שווה להתאמץ, היה שווה להתמיד בשאיבה המעצבנת (אני נהנית להביט במשאבה המיותמת בסלון ביתי.
אשמח לתת עוד פרטים לכל מי שעומדת בפני אותה חויה.

שליחה על ידי גילה* » 10 יוני 2002, 21:20

מירב - אני מורידה את הכובע בפניך!

כנ"ל. מירב, כל הכבוד לך, ואיזה יופי שאתם כבר בבית!
באמת, אמהות כמוך נדירות. ממש הצלת את הילד שלך (אם קראת את אותו גליון של מידע הנקה שהמלצתי עליו, אז כבר יש לך קצת מושג תיאורטי ממה, אבל לקרובים שלי, שלא עשו מה שאת עשית, יש דווקא מושג מעשי, לצערי הרב. הם כמובן גם לא יקלטו לעולם שזה היה ניתן למניעה).

אגב, בתוכניתי להזמין אלי אחרי הלידה את רסטי, שמלמדת בבית שלך עיסוי תינוקות (צלצלתי למודעה שהופיעה בגיליון האחרון של "באופן טבעי"), וגם לשלוח אותה כמתנת לידה לאחרות. כשדיברתי איתה היא סיפרה לי שבדיוק הסתיים עכשיו מחקר גדול וארוך טווח שעקב אחרי פגים במשך שנה, והשווה בין כאלה שקיבלו עיסוי תינוקות יומיומי לכאלה שלא, ואלה שקיבלו היו במצב הרבה יותר טוב מאלה שלא, ממש בלי השוואה.
אולי גם זה כדאי לך.
אני אישית עשיתי מין "עיסוי" לבתי, אבל כל הזמן הרגשתי שאני לא ממש יודעת מה לעשות, וחשק וזמן ללכת לסדנה מיוחדת ללמוד (התארגנות, נסיעה, חניה, בלגן) לא היה לי. אבל מישהי שבאה אלייך הביתה ומלמדת אותך כשאת מעסה בהדרכתה את התינוק שלך - לי זה ממש נראה.
[למען הסר ספק, אין לי שום אינטרס ומעולם לא פגשתי אותה... אדווח לאחר הלידה...D-: ]

ולגבי איכילוב: כן, גם אני זכיתי שם ליחס נפלא במחלקה להריון בסיכון גבוה. אבל מבחינתי, היחס הנפלא לא מפצה על בורותם וסירובם להנקה ולקנגורו (אגב, לגבי ההבדל במאמץ בין הנקה לבקבוק: הבקבוק נמדד כמשהו שגורם יותר סטרס, עקה. וזה שהמזון "נשפך" לו בקלות ללוע זה לא תמיד דבר חיובי, אבל זה רק בהערת שוליים בלי לפרט).

מירב - מצטרפת למריעות!
בני ממש סבל כשניסינו להאכיל אותו מבקבוק (הוא לא יכל לינוק בגלל שברחם תאומתו בעטה לו את הלסת אחורה), והכל היה נשפך מהצדדים. הפתרון שמצאנו היה בקבוק אצבע, שנתן לו לינוק בקצב שלו מהבקבוק. יש תמונה ב-תינוקות רגישים במיוחד.

סליחה שנעלמתי - עוד לא התארגנתי עם הטיפול בתינוק על מנת לפנות לעצמי "זמן איכות - מחשב".
תודה על התגובות שלכן - מחמם את הלב!

בשמת, פגים מתחת למשקל מסוים הם לא אופציה של הטבע. בטבע, הם לא היו אמורים לשרוד. כנ"ל למשל גם הריונות מרובי עוברים, מעל מספר מסוים ומתחת למשקל/גיל לידה מסוים. נראה לי שלא פשוט להתייחס אליהם במדדים של תינוקות רגילים. אבל את מעלה נקודה מעניינת. הכתוב הוא רק השערה שלי - מעניין יהיה לראות מחקרים השוואתיים.

אני מסכימה עם בשמת למרות מה שהמסעדה הוסיפה (והיא צודקת) החלב של האם מותאם לפג, למה זה לא מספיק?
<עדינה מאוד שואלת שאלות של אמונה...>

ב"מידע הנקה" עשינו גיליון מיוחד לפגים (13, נדמה לי).
פרופ' אידלמן כתב שם, שפגים מעל 1750 גרם (ובמקום אחר במאמר מובן כאילו 1500 גרם) אמורים לקבל חלב אם בלבד (בתנאי שהבדיקות שנעשו להם מגלות שהם עולים לפי הקריטריונים, ויש טבלה), אבל פגים שנולדו מתחת ל- (1750 או 1500 גרם, אני צריכה לבדוק שוב ולא יכולה עכשיו) צריכים לקבל "מעשיר חלב אם". יש גם דיון שלם בבעיה, איך לתת את המעשיר (HMF) שהרי אם האמא מיניקה למה נוסיף אותו? ומחוץ לבית החולים אי אפשר להשיג מעשיר נוזלי, בקיצור סיפור. והסיבה היא, כי פגים קטנים במיוחד לא עולים היטב במשקל בלי המעשיר. הם עולים לאט יותר או משהו כזה, וגם יש עוד דברים שנבדקים, כמו רמת הסידן, הזרחן ועוד, שבגללם נותנים מעשיר.
לי זה נראה קצת חשוד. הפריע לי.
מצד שני, יש הרבה במה שהמסעדה אומרת: בטבע, פגים כאלה קטנים באמת לא נועדו לשרוד, אז אולי באמת חלב האם לא יכול להיות כבר מותאם להם כמו לפגים טיפה יותר גדולים.
או שלא? אולי הם באמת אמורים לעלות לאט לאט?
באמת, כרגע זו יותר שאלה של אמונה. אין מחקר בנושא (נדמה לי שההמלצות של אידלמן מבוססות על מחקר, שהראה שאלה שלא קיבלו מעשירים לא התפתחו כל כך טוב, אבל צריך לקרוא היטב את המחקר ולראות גם מה הוא בדק ולאורך איזה זמן, ולהשוות גם לפגים שכן קיבלו מעשירים, לטווח ארוך).

אפשר אולי להעביר לכאן את הדיון על הנקת פגים שהתחיל בדף של אביב חדש.
בינתיים, מצאתי לינק מעניין בנושא מאתר ליגת לה לצ'ה הבינלאומית.

מרתק!

באיכילוב נולדה פגית לפני כשבועיים במשקל 1000 גרם. שבוע 29 - והיא יונקת כבר שבוע. האם ביקשה שיתנו לה לנסות , הם נתנו לה וכמובן עושים כל הזמן שקילות ניסיון...בלילה האם משאירה שאוב. ומה התברר? שלפי הרשומות שלהם הפגית צריכה לקבל 25 CC חלב , הם נותנים את זה במזרק. ואילו בשקילו הניסיון הפגית יונקת יותר מ-30 CC -וזה מתמודד יפה עם הטענה שמתעייפים יותר בהנקה מבקבוק או דומיו ולכן אוכלים פחות....
<עדינה מאוד תוהה מהי ההגדרה לפלא? המציאות או הרופאים>

שימו לב למאמר הבא של ד"ר מירה ליבוביץ בקשר לדיון שלנו על מעשירי חלב אם!

ולמי שמעדיף דווקא באנגלית ...

שלום לכולם
אני אמא גאה ל-3 ילדים
ילדה בת 8
ילד בן 3
תינוק בן 7 חודשים
שלושת ילדיי נולדו פגים תמיד חלמתי להניק שזו משימה לא קלה בפגים.
את ביתי הבכורה לא הצלחתי להניק שאבתי לה חלב במשך 3 חודשים.
את בני השני הנקתי מגיל חודשיים עד 5 חודשים.
את בני התינוק אני מניקה מגיל חודשיים עד היום ומקווה להמשיך..
שמחתי לקרוא כאן מעט בנושא חבל שאין הרבה חומר בנושא.

יש תקוה בשאיבת חלב לפגים. אני ילדתי את ביתי בשבוע 32 במשקל נמוך ושאבתי מהתחלה 6-7 פעמים ביום 20-30 שעה. גם כשהופסקה לה הכלכלה המשכתי והקפאתי גם כמיות מזעריות של 20 מ"ל. התחלתי מכמות יומית של פחות מ-100 מ"ל והיום 4 חודשים בערך אחרי אני מגיעה עם 4 שאיבות בלבד ל-450-500 מ"ל, והמצב נשמר קבוע כל עוד אני שומרת על השאיבות. כדאי למצוא תעסוקה בזמן השאיבה (כמו לגלוש באינטרנט) אז הזמן עובר מהר יותר ולא שמים לב כמה שואבים. בהצלחה

כל הכבוד על ההתמדה בשאיבות.
אני שאבתי לכל אחת מהפגיגיות שלי 4 חודשים. שתיהן הצליחו לינוק רק אחרי חודשיים, במשקל 1.700-1.800 בערך וגם אז לא ביעילות. שאבתי כמויות קטנות ושום דבר שניסיתי לא הצליח להגביר את כמויות החלב. כששאבתי לצעירה הכמויות היו גדולות קצת יותר אבל אחרי השחרור מהפגיה חזרנו לאשפוז עוד כמה פעמים.
בקיצור ולעניין, אחרי 4 חודשים הרמתי ידיים. שאבתי 8 חודשים במצטבר.

אז קצת מהניסיון שלי..... שלצערי הוא לא ממש מה שחלמתי.....
יש לי תאומות בנות שנה ותשעה חודשים. הן נולדו בשבוע ה- 31. אחת במשקל 1700 והשניה במשקל 1400.
אנחנו היינו בפגיה באסף הרופא. אומנם הטיפול בילדות היה מקצועי ואכן בזכותם הילדות שלי חיות היום. אבל הטעויות שנעשו שם על חשבוני ועל חשבון הילדות שלי לא נסלחות.....
ואני מדברת על ענין ההנקה מחד ועל ענין ה"קנגרו" מאידך. אז בענין ההנקה - נכון שיש חדר מסודר עם שתי משאבות (ל30 אמהות) ונכון שבהתחלה מסבירים שכדאי לשאוב חלב ושזה חשוב, אבל מהר מאוד התחילו ההגבלות: לא שומרים יותר ממספר ארוחות ביום....כדאי לתת גם תוספי תזונה אחרים (כמו קורנפלור) כדי שהילדות יגדלו ויוסיפו במשקל, ועל הנקה, אין מה לדבר זה מעייף את הילד וזו לא המטרה שלנו.....
לגבי ה"קנגרו" - לא טוב לטלטל את הילדים כל כך הרבה. אם הם ישנים אז לא כדאי להפריע להם. כמו כן אי אפשר כל רגע להוציא ילד לאמא אחרת זה משבש לנו את כל היום.
בקיצור......אני אמא חדשה ולחוצה מאוד חשוב לציין שבריאות ילדותיה היא בראש סדר עדיפותיה, וכן קצת עוד בורה בכל עינייני הנקה והחזקה....התפתתי להאמין לכל הרופאים הגדולים ולאחיות המסורות....הרי למה שהם ירצו לפגוע בילדות שלי.........אוי איזה תמימות!
מה שיצא שהילדות שלי שכבו באינקובטור מעל לחודש - אומנם שאבתי להן כמעט את כל הארוחות וניסיתי להחזיק אותן כמה שניתן (גם עם זה דרש לסבול פרצופים והערות מצוות הפגיה), אבל הילדות שלי לא ינקו - הן קיבלו חלב שלי עד גיל ארבעה חודשים (הכל משאיבה) ואני בטוחה שהחסך שלהן בחום היה נוראי! נוראי!
בכל מקרה היום במבט לאחור זה קורע לי את הלב לחשוב על התקופה ההיא.....אבל מה שבטוח זה שאם בעתיד אני שוב יהיה באותה סיטואציה.....תהיה להם מלחמה קשה. קשה ואכזרית!
היום הילדות מקסימות גודלות איתי בבית ונראה לי שהם שכחו את התקופה ההיא שחרוטה לאמא שלהם כל כך חזק.....היום אני מנסה לתת להן את כל מה שהיה חסר....אני מקווה שזה מספיק... ואני מקווה שהן סלחו לי...........

הדף הזה מחזיר אותי לאחור - לשנת 96'. הפגיגית שלי נולדה בבי"ח כרמל בשבוע 32. ונראה לי שכבר אז הם היו יותר מתקדמים מרוב הפגיות שהוזכרו פה.
א. לא היו אינקובטורים, רק וורמרים (עריסת חימום). המדיניות של הפגיה היא (או לפחות היתה, קשה לי להאמין שזה התדרדר), לעודד ואפילו לשכנע להנקה, כולל הסברים שזה קריטי לבריאות התינוק. בזמנו היתה שם אחות עם תואר ראשון בסעוד והתמחות בהנקה, אילולה היא בספק אם הייתי עומדת בזה. אני מקווה שהיא עדיין שם (למען כל האמהות). מהיום שהיא נולדה הבטיחו לי שברגע שהיא יוצאת מהאוהל חמצן נותנים לי להחזיק אותה, ואם אני רוצה אז גם קנגרו. בגיל 4 ימים כבר אחזתי אותה בבוקר אחרי שהאחות התעצבנה "למה לא נתנו לא אתמול בערב? היא כבר היתה מוכנה!" מסתבר שלצוות יש הרבה השפעה, ואכן צריך להתעקש כהורים, אבל זה כ"כ קשה ואני כ"כ מבינה את האמהות שלא יכולות. למרות שלא התאפשר לי להיות אתה בקנגרו (אפשר היה רק ביום, כשיש מספיק אנשי צוות, ולמרות שהם הציעו לי את זה, כשביקשתי אמרו לי "אח"כ" ולא התעקשתי ואז ויתרתי סופית), הצוות מלמד את ההורים להחליף חיתול, לרחוץ ולבצע כל פעילות טיפולית "נורמלית" שאפשר, וברגע שיודעים שההורים מסוגלים, מחכים להם שיבואו לרחוץ ואפילו אם אפשר מחכים עם הטיטולים (או לפחות כך זה היה אז, אני מקווה שזה לא השתנה). בקיצור אני ממש הרגשתי שמאפשרים לי להיות אמא שלה, הרבה שעות על הידיים, הנקה מרגע שאפשר וכו'. למרות שהיה קשה החוויה בכללי היתה מאוד חיובית. מסתבר שיש צדיקים בסדום. שמעתי גם דברים טובים על הפגיה בלניאדו.

לילי אני חייבת לשאול - למה הפסיקו לה כלכלה? הרי אפשר לתת חלב אם גם בזונדה. אני מקווה שהתינוקת שלך תהיה בריאה ובבית במהרה. כל הכבוד על השאיבות!

שלום רב!!!
רציתי לדעת איפה אפשר להסיג את המאמרים האלה במאוחדת או כללית

לצערי, אני לא הצלחתי להניק את הפגפגון שלי על אף כל הניסיונות. חשוב לי לציין את זה פה כי אני מניחה שבעתיד יבקרו כאן אמהות לפגים ולא הייתי ורצה שיחיו באשליות שכולן מצליחות.
אני ניסיתי בכל דרך אפשרית כולל בעזרת יועצת הנקה (מהפנטיות ביותר) ובעזרת מכשיר הSNS (מקווה שזה השם, אפשר לערוך לי:-)). מה שכן שאבתי ושאבתי ללא הפסקה ומניסיון אכן יש חשיבות לשאיבה של שמונה פעמים (כולל לילה!).
עוד המלצה לאמהות חדשות של פגים שאולי עוד יבקרו כאן בעתיד היא להכנס לפורום התמיכה של תפוז, ייחודי להורים לפגים ולי באופן אישי הוא נתן ה-מ-ו-ן!.

שליחה על ידי ויוי* » 19 יולי 2004, 14:48

היי
ביום שישי ,בשעה טובה, חזר תינוקי מהפגיה, הביתה!
לא ממש הולך עם ההנקה, ולצערי, אתמול באמצע הלילה לא הצלחתי לשאוב מספיק, ונאלצתי לתת לו תוספת. אני ממש מיואשת מכך, והייתי רוצה לדעת איך האמא של הפגית בת שנה וחצי מצליחה להניק אותה, ובעזרת אילו מאמרים היא התגברה על הבעיה! בבקשה, זה די דחוף!
תודה מראש
ויוי

הי ויוי, מזל-טוב@}
גם לי היתה פגית, וגם אני התעקשתי על הנקה והיא לא ינקה מספיק טוב בהתחלה, ואפילו זה לקח די הרבה זמן שהיא לא ינקה טוב ואני אפילו לא ידעתי וכמות החלב ירדה לי מאוד.
מה שכן, כל הזמן שאבתי, כמו שקראתי פה, לפחות 8 פעמים ביום, ואת ההנקה עשיתי רק מצד אחד וצד שני שאבתי ודאגתי שיהיהו 3-4 שעות בין הנקה/שאיבה בכל צד כדי שיוכל להתמלא.
לי היה מלאי של חלב ששאבתי בזמן הפגיה ששמרתי במקפיא, ולכן היו ארוחות שהיתי נותנת לה בבקבוק, כך גם ידעתי שלפחות ארוחה אחת או שתיים ביום היא אוכלת כמות מסויימת ( צורך שלי לדעת כמה אוכלת ) אנחנו לא הלכנו בכלל לטיפת חלב כי לא רצינו לחץ בנוגע לחיסונים אבל ראינו שהיא עולה יפה, וגם הינו במעקב פגים בלניאדו.
האינדיקציה הכי חשובה שלך היא הילד! תראי אם הוא רגוע, ישן טוב לא בוכה הרבה - זה הכי חשוב ופחות כמה עולים במשקל.
דבר ראשון תפגשי עם יועצת הנקה. ופה באתר יש הרבה שיפנו אותך, אני אשמח להמליץ אם תבקשי.
עדיף להניק כמה שיותר או לשאוב כמה שיותר, וגם אם מדי פעם תתני תוספת לא יקרה שום אסון. העיקר שלא יהיה רעב.
הבת שלי למדה לאכול מבקבוק לפני שהיא ינקה ועד היום - כבר שנה וחודשיים אנחנו משלבים הנקה ובקבוק בלי שום בעיה, אבל כן צריך להתעקש על ההנקה, אם רוצים את זה, כי לפגים זה לא קל.
באיזה משקל הוא היום? בערך 2 ק"ג?
לי הפורום של ד"ר ליבוביץ מאוד עזר שאלתי שם הרבה וגם קראתי תשובות שניתנו לאחרות.
לא זוכרת כרגע את הכתובת אבל אם תצטרכי אולי מאוחר יותר אני אמצא.
לא לוותר על הנקה זו הגישה שלי, גם אם לפעמים הוא אוכל מבקבוק, אין קשר, להנקה יש עוד המון יתרונות וקצת זה יותר מכלום.
אין ספק שתצליחי, צריך רק לרצות, להתעקש, היום לא מצליח אז אולי מחר.
תשאלי מה שאת רוצה ואנסה לעזור. בהצלחה.

אני הצלחתי להניק את הפגית שלי בבית, בעזרת יועצת הנקה.
בבית החולים בו היא נולדה, היתה רופאת ילדים התפתחותית, שבביקורת אצלה שבועיים לאחר השיחרור, התינוקת תפסה בפעם הראשונה.
למזלי היה לי הרבה חלב שאוב בפריזר בגלל האישפוז הארוך, כי לקח בערך עוד חודש וחצי עד שהגענו להנקה מלאה.
אני ממליצה לך לפנות ליועצת הנקה ולא להתייאש. אני חושבת שהצלחתי בגלל הרבה תמיכה שהיתה לי ובגלל הנחישות שלי.

אני יודעת שזה לא קל, אבל בחיי שזה עובר.

שליחה על ידי ויוי* » 19 יולי 2004, 20:20

היי שוב!
תודה לנועה-בר וליזה!
אז ככה : קודם כל, התינוק, (שדרך אגב עוד אין לו שם- אשמח להצעות!

) עוד לא לגמרי יונק, אלא מדי פעם לוקת מספק מציצות אפקטיביות, ולעתים, מצליח להחזיק כמה דקות, לכן אני שואבת, אבל אני מרגישה שהכמות מתמעטת!, לגבי עניין לשאוב 8 פעמים- האמת די קשה לי משום שיש לי עוד שני ילדים בבית- ועוד בחופש...
המצב האידאלי הוא שילמד לינוק, ואני מקווה שזה יקרה. הוא בסה"כ מיום שישי בבית... מקווה שיהיה בסדר.
לשאלות: איך הגעתן ליועצת הנקה? דרך קופ"ח?
נחמד שהוזמנתם לביקורת בביה"ח , אני משום מה לא הוזמנתי בכלל לביקורת.
מקלחת- אני עושה לו בערב (לפני הארוחה של 21.00 ) וחברה שלי אמרה שאסור לקלח בערב... האם זה נכון?
הוא לא מתעורר לאוכל, אני זו שמאירה אותו כל 3 שעות, בביה"ח אמרו שזה קורה אצל פגים, גם לכן זה קרה? מתי הם מתחילים להיות יותר ערניים?
מצטערת כל כל השאלות, פשוט כל הנושא חדש לי, ואין לי ממש נסיון עם פגים...

תודה!
ויוי

נחמד שהוזמנתם לביקורת בביה"ח , אני משום מה לא הוזמנתי בכלל לביקורת.
מבקשים הפניה מרופא הילדים למכון להתפתחות הילד של קופת החולים שלך - מנסיוני, המעקב הרבה יותר אישי מאשר במרפאת פגים של בי"ח.

מקלחת- אני עושה לו בערב (לפני הארוחה של 21.00 ) וחברה שלי אמרה שאסור לקלח בערב... האם זה נכון?
מהההה? מה פתאום. אפשר גם בשלוש לפנות בוקר אם זה מתאים לך. כשהם פצפונים האמבטיה מעייפת אותם מאוד והם נרדמים בקלות.

הוא לא מתעורר לאוכל, אני זו שמאירה אותו כל 3 שעות, בביה"ח אמרו שזה קורה אצל פגים, גם לכן זה קרה? מתי הם מתחילים להיות יותר ערניים?
רק עד 3 קילו. מעבר לזה, תני לו לישון. לכל תינוק השעון הביולוגי שלו - בתי הצעירה ישנה לילה מלא מגיל חודש וחצי מתוקן, ועוד כמה שעות שינה במשך היום, ואכלה כל 3-4 שעות. הבכורה היתה מ-א-ו-ד עירנית מהיום שהגיעה הביתה. ממליצה לך גם על טיולים באור יום (מסדר את השעון הביולוגי), ומינימום אורות והתעסקות בהאכלות והחלפות הלילה.

הצעות לשם... נדב. אור. אלון. ארז. רון.

ויוי, כל עוד הוא לא יונק, שאיבות הן הדבר יהחיד שישמר את ייצור החלב אצלך - שאיבה אחת על הבוקר, כשהחזה מלא, 5-6 שאיבות במשך היום ועוד שאיבה אחת לפני השינה. לשם כך את זקוקה למשאבה ממש טובה, מהסוג המשמש בבתי-חולים - מדלה לקטינה או ויטלסטון. את הלקטינה את יכולה לקבל מיד שרה, עם מכתב הפניה מיועצת הנקה או מהפגיה (זו אינה המשאבה הרגילה שלהם, שהיא איומה). לחילופין את יכולה גם לשכור אותה - יש יועצות הנקה שמשכירות לקטינה בעלות של כ-150 ש"ח לחודש.
גם אני מצטרפת להמלצה לראות בהקדם האפשרי יועצת הנקה טובה. לרשימת יועצות הנקה ראי כאן ואת מוזמנת גם ל פורום הנקה בתפוז, שם ישמחו לסייע לך בעצה ובתמיכה.
לגבי להעיר - ההנחיה בבתי-החוםיל היא להעיר כל שלוש שעות כל עוד הפג שוקל מתחת לשלושה קילו. לפג שלי (שבוע 34, 1.940) שאבתי שבועיים בבית-חולים ואח"כ עוד 4 שבועות בבית, שבהם העברתי אותו בהדרגה ליניקה מלאה (הוא עדיין יונק - בן שנתיים וארבעה).

הי ויוי
אנחנו גם הערנו בהתחלה לאוכל כי היינו מאוד לא מנוסים וכך אמרו לנו, לא ממש מדדנו על השעון אבל בערך. היו ימים שהיא הייתה מאוד מאוד ישנונית ואפילו פחדנו מזה, היה לזה גם קשר לאמבטיה, לאט לאט זה עבר. ואני מודה שהיו כמה ימים טובים שדילגנו על האמבטיה.
אני שואבת, אבל אני מרגישה שהכמות מתמעטת!,
יש ימים כאלו, והלחץ כמובן לא מוסיף, וגם העייפות. את חייבת לשתות ה-ר-ב-ה מים, ולאכול טוב!
בטח זה לא קל עם הילדים בבית. יש לך קצת עזרה? באיזה אזור את גרה?
לא להתייאש מהכמות, זה משתנה גם בהתאם לשעות היום וגם מיום ליום.
כמה הוא אוכל בארוחה? כמה חלב יוצא בשאיבה אחת?

בנוגע למעקב:

מבקשים הפניה מרופא הילדים למכון להתפתחות הילד של קופת החולים שלך - מנסיוני, המעקב הרבה יותר אישי מאשר במרפאת פגים של בי"ח.

נסיוני שונה מאוד, אבל אנחנו היינו מקרה קצת מיוחד שרצו יותר לעקוב אחריה, וגם, שוב, היחס בלניאדו כנראה מאוד שונה. לא עובדים שם רק בשביל כסף למרות שבי"ח פרטי.
אני לא אהבתי את המעקב בהתפתחות הילד אבל צריך באמת לראות ולבדוק כל מקרה לגופו והכי חשוב זה מי האנשים שפוגשים בדרך. בעיקר פיזיוטרפיסטים! אני עשיתי "דוקטורט" עליהם!

בכל מקרה, בגלל שלא רצינו ללכת לטיפת חלב הלכנו יותר לרופא הילדים וכך היה מעקב.

שליחה על ידי ויוי* » 21 יולי 2004, 15:00

היי!
למעשה עוד לא התקשרתי לטיפת חלב, או לרופא, כי אני ממש תשושה מהשאיבות, הנקות וכו', אני משערת שזה יסתדר עם חלוף הימים...

נועה- הכמות שאני מצליחה איכשהו לשאוב זה 50 סי סי והוא לא שובע מזה- הוא זקוק לפחות ל-60 (?)- בבוקר הוא מקבל כמות "מכובדת" יותר כוון שאני מצליחה לשאוב יותר, וככל שמתקדם היום זה פוחת... בשאיבה של 12.00 יצא בקושי 50 סי-סי (טיפה פחות) ועכשיו , לפני השאיבה של 15.00, אני כבר בחרדה... ב-3.00 לפנות בוקר הוספתי למה ששאבתי סימילאק, להגדלת הכמות.
לנושא המשאבה- יש לי את הפשוטה של יד שרה, והאמת, שבטיפשותי, כשהגיע לידם משאבת "מדלה" שיכנעו אותי להסתפק בפשוטה, כוון שצריך כל חודש אישור, וזה ל-3 חודשים בלבד... חבל... השאלה , האם "מדלה" מגבירה את הכמות של החלב או רק מפחיתה את הכאב.
תודה!

האם "מדלה" מגבירה את הכמות של החלב או רק מפחיתה את הכאב
מדלה הרבה יותר יעילה - היא לא מזיקה לרקמת השד, והשאיבה איתה הרבה יותר קלה ומהירה. אני ממליצה לך בחום להחליף למדלה - זה ממש חיוני לכמויות השאיבות הדרושות להנקת פג. אם ליד שרה אין, פני לאחת מיועצות ההנקה ברשימה כאן שמשכירות משאבות (עד כמה שאני יודעת ג'סיקה בילוביץ מבית שמש' שולחת למשאבות לקטינה לכל הארץ). העלות היא כ-150 ש"ח לחודש, אם אני לא טועה.

שליחה על ידי ויוי* » 21 יולי 2004, 19:26

היי!
אוקיי, יש בידיי את הלקטינה של "מדלה" (בעלי, שיהיה בריא, השיג אותה מיד שרה) ולמעשה הכמות נשארה אותה כמות (בקושי 50 סיסי) אבל זה פחות רועש ויותר נוחה מהקודמת- מה שנותר - שייצא הרבה חלב!!!.
אני גרה באזור השרון- ולא ממש מצאתי יועצת הנקה באזור שלי (הרצליה)- מה לגבי ארגון "לה לצ'ה"? הם גם מייעצות, לא?
דרך אגב- העזרה בעניין מציאת שם ל"פשוש" עדיין תקפה

תודה !!!
ויוי

ראי יועצות הנקה - יש גם באזור השרון.

אני גרה באזור השרון- ולא ממש מצאתי יועצת הנקה באזור שלי (הרצליה)- מה לגבי ארגון "לה לצ'ה"? הם גם מייעצות, לא?
בקישור שנתתי לך למעלה לרשימת יועצות ההנקה יש את הטלפונים של דוריס ספרר, ארני בלר ואלן שיין, שכולן עושות ביקורי בית גם בהרצליה ושלושתן מנוסות ומומלצות. יש קבוצת לה לצ'ה מצוינת בהרצליה ואם כבר מדברים על לה לצ'ה - אולי תבואי להפנינג לה לצ'ה בפארק רעננה, ב-3.8 אחרי הצהריים?
ובעניין שם לפשוש אני משוחדת לטובת איתמר

שליחה על ידי ויוי* » 22 יולי 2004, 14:49

היי!
תודה רבה על המידע! אני אצור קשר בהקדם עם יועצת או מדריכה מלה לצ'ה. (יש עדיפות על אחד מהם?) לגבי השאיבה, כפי שציינתי, השגתי את המשאבה של מדלה, וזה אכן יותר נוח, אך הכמות נשארה כפי שהיתה (50 סי-סי, כל פעם) , ולא נראה לי שמספיק לו, כי בבוקר אני נותנת לו יותר והוא מסיים הכל.
הוא עדיין ישן רוב הזמן, אינו בוכה לאוכל, ואני מעירה אותו כל 3 שעות. זה בסדר?
תודה מראש!
נ.ב- אשמח לקבל פרטים על ההפנינג!

אני אצור קשר בהקדם עם יועצת או מדריכה מלה לצ'ה. (יש עדיפות על אחד מהם?)
בוודאי! את זקוקה ליועצת.
הפנינג הנקה לה לצ'ה 2004

הי ויוי,
טוב שהשגת משאבה טובה, זה הכרחי.
האם את שואבת מצד אחד או משניהם? כל כמה זמן את שואבת והאם את גם מנסה להניק תוך כדי?
כל זה מאוד מאוד חשוב.
מים חמים ( לא מידי) במקלחת על החזה יכול לעזור קצת לכמות החלב אבל הכי כדאי זה להניק, ולכן כמה שיותר מהר ודחוף תפגשי עם יועצת.
אני זוכרת לחץ עצום כל פעם ששאבתי - כמה יצא?!!! כבר פיללתי לטפס על האוורסט כי היה נדמה לי שיהיה קל יותר. זה מאוד מלחיץ והלחץ לא עוזר בכלל.
אני תמיד שאבתי לארוחה הבאה או קדימה וזה קצת מקל על הלחץ.
אם הוא ישן - אולי תתני לו לפעמים לישון קצת יותר כדי שתוכלי גם את לנוח ולמלא מצברים (וגם חלב).
טוב שהוא לא בוכה לאוכל ( ובכלל ) זה סימן שהוא מקבל מספיק, חשוב מאוד אם את נותנת חלב בבקבוק לדאוג לפיטמה הכי קטנה שיש! ולא הייתי נותנת יותר מ - 50 cc בכל ארוחה כי אחרת הוא יתרגל לקבל הרבה ומהר ולא ירצה לינוק. אם הוא לא בוכה לאוכל הייתי מסתפקת ב-50CC מקסימום תתני עוד אם יהיה רעב.
מקווה שעזרתי.

שליחה על ידי ויוי* » 22 יולי 2004, 18:18

היי נועה!
האם את שואבת מצד אחד או משניהם?
אני שואבת משניהם, כוון שגם ככה כל מה שאני מפיקה משניהם זה 50 הסי-סי המיוחלים...
כל כמה זמן את שואבת והאם את גם מנסה להניק תוך כדי?
בפגייה, מאחר ותמיד היה לי חלב במקרר, יכלתי להרשות לעצמי להניק יותר, אבל כעת המצב הוא שאני שואבת בדיוק לפני ההנקה, וה"ציצי" כבר מרוקן גם ככה...
בקיצור, אני מרגישה בתוך מעגל ללא מוצא... אני חייבת להניק כדי להגביר את כמות החלב, אבל מה שיש לי זה מימלא מספיק בדיוק לארוחה שלו.
אני לא יכולה להרשות לעצמי לשאוב לארוחות הבאות, כי כל שאיבה מספיקה לי למנה אחת... ולחשוב שכל זה קרה לי בימים האחרונים.. בפגייה הייתי שואבת 3-4 פעמים לכל היום!
בינתיים אני משתמשת בפיטמות של הפגייה, כי האחיות אמרו שאמנם הן זורקות אותן לאחר שימוש, זה יכול להיות רב פעמי. אז אני שוטפת כל פעם (יש לי 4-5 כאלו) ומשתמשת שוב. קניתי לו בקבוקים ופיטמות של אוונט, אבל אני קצת מחכה עם זה, שהזרימה לא תהיה מהירה לו מדי.
גם לך קרה שהפג שלך ישן רוב הזמן? הארוחה של 18.00 עברה, והוא בארץ החלומות...

אני לא יכולה להרשות לעצמי לשאוב לארוחות הבאות, כי כל שאיבה מספיקה לי למנה אחת
(שלום, אני מיכל, אמא לפגית בת שבע וחצי, נולדה בשבוע 32+6 ינקה עד גיל 9 ח')
ויו, תנסי לתת לו ל"מצוץ" קצת, ואז לשאוב ואז להאכיל, או לינוק מצד אחד (לא יוצא חלב, לא עקרוני) ולשאוב תוך כדי מצד שני, גם כן מגביר (מאוד) את ייצור החלב, כך הוא גם יתרגל ל"ציץ" ואם את מעירה אותו (כי הוא לא בוכה לאוכל), הוא יהיה פחות מתוסכל מכך שהוא רעב ולא יוצא כלום (כי הוא עוד לא רעב, כי הערת אותו).
הילדה שלי חיה על 40 מ"ל בשבועיים (בערך) הראשונים בבית, כפול 8 ארוחות ביום, וזה הספיק לה (כמה הוא שוקל?). וגם כן, בחודש הראשון (בבית, אחרי החודש בבי"ח) היא ישנה כל הזמן, הייתי מעירה אותה לאוכל, והיא הייתה חוזרת לישון. אחרי חודש יועצת הנקה הדריכה אותי לעשות מה שכתבתי למעלה ולהפסיק להעיר, אלא אם דילגה על ארוחה ולא התעוררה לזאת שאחריה (בקיצור לא לעשות רווח יותר גדול מ-6 שעות).
בקיצור אני חוזרת על מה שאמרו כולן- יועצת דחוף!

אין דבר כזה שד מרוקן!!!
את זה קראתי נדמה לי בפורום של ד"ר ליבוביץ. תמיד יש חלב ומה שיוצא למשאבה הוא לא מה שיוצא בהנקה!
כשכתבתי שאני שאבתי לארוחה הבאה הכוונה היתה שאפשר גם ארוחה אחת תחליף. שום אסון והרבה ילדים גדלו כך, מה שחשוב הוא לשמור על החלב שלך ועל ההנקה וזה לא חשוב אם את שואבת או מניקה, מבחינת השד (והמוח) זו אותה פעולה, רק שבהנקה התינוק מקבל עוד דברים בנוסף לאוכל.
כמו שמיכל (

) כתבה תתני לו לינוק כדי שיכיר את השד, תנסי כן לתת לו מצד אחד ואת הצד השני לשאוב, ובארוחה הבאה להחליף צדדים.
על תדאגי בנושא השינה, ( אומרת מי שמאו-ד דאגה בעצמה ) זה כנראה מאוד אופיני להם ( החברה )
וזה עובר, תהני מהשקט. לאט לאט תתחילו גם לצאת החוצה במשך היום, זה עוזר לסדר את השעון הביולוגי של ערות ביום, שינה בלילה. ד"א אולי לא להעיר בלילה? לישון טוב ואז בבוקר לשאוב קצת יותר? את לא שוכחת לשתות הרבה?
ומה עם היועצת???

בהצלחה.

שכחתי לכתוב:
להחליף מייד את הפיטמות של הפגיה בפיטמות של אוונט שקנית, לראות שזה מספר 1 ! החור הכי קטן, אולי אפילו להתעניין אם אין מספר 0.
הרעיון הוא שצריך יהיה להתאמץ להוציא חלב כמו מהשד, כי אם זה ילך קל יהיה קשה לשכנע אותו שכדאי לו לינוק.

שליחה על ידי ויוי* » 23 יולי 2004, 15:49

היי!
תודה רבה על העזרה הרבה! עצם ההתייחסות והתחושה שאני לא לבד ב"עסק", מעודד ונותן לי עוד ביטחון (שאני זקוקה לו במנה כפולה!) אז שוב, ממש תודה!
לגבי העניין של לא להעיר בלילה, הבנתי שקודם עליו להגיע ל-3 ק"ג.
דבר נוסף- בארוחה של 12.00, הוא ינק די יפה!!!

אמנם מצץ דקה ונח "שעה" וחוזר חלילה, הצלחתי להחזיק אותו די הרבה זמן, אז כבר לא שאבתי בשעה זו. אני אלך לנסות להניק שוב (למרות שהוא בטח תשוש מההנקה הקודמת) אם לא יילך אני אשאב שוב.
לינוק מצד אחד (לא יוצא חלב, לא עקרוני) ולשאוב תוך כדי מצד שני
לא הבנתי כל כך את הטכניקה- איך זה הולך בפועל?

לינוק מצד אחד (לא יוצא חלב, לא עקרוני) ולשאוב תוך כדי מצד שני*
מה זאת אומרת לא יוצא חלב? אם את מצליחה להניק רק מצד אחד, אחרי שאת מסיימת את יכולה לשאוב מהצד השני, בו זמנית גם לי זה נדמה מסובך מידי.
לדעתי בשלב בו את לא בטוחה שהוא יונק יעיל כדאי להמשיך לשאוב כדי שלא תרד לך הכמות.
אבל דעתי היא לא מקצועית.

היי
נדב השתחרר השבוע מהפגיה שבוע 36 משקל 2430 גרם.
נדב אמור לאכול 50 מל כל ארוחה ומאוד קשה לתת לו יותר מ40מל.
כשהגעתי הביתה לאחר יעוץ עם רופא התחלתי להניק אותו ולא להעיר אותו לארוחות (הוא מיתעורר לבד) לאחר ההנקה שנראה שהוא אכל לא רע ההיתי שואבת כדי לראות מה נשאר ובאמת השד התרוקן.
מה שמתריד אותי הוא שאני לא יודעת כמה מיל הוא יונק ולכן לאחר ההנקה אני גם מציעה בקבוק והוא אוכל עוד 15 מל (לפעמים).
מפעם לפעם כמות החלב בשאיבות יורדת ואז אני חושבת שאם הצלחתי לשאוב רק 30 מיל (בפעם שנדב לא ינק אלה אכל בבקבוק חלב שאוב) אז כמה נדב אוכל בארוחות רק 30 או פחות מיל? איך יודעים למה הכוונה הנקה מלאה וכמה הוא אוכל בכל ארוחה?
זה נכון שביניקה יש יותר חלב מאשר בשאיבה (באותו זמן נתון ולא באופן כללי)?
אשמח לתגובתכם
האמא הדואגת.

אמא דואגת,
קודם כל תפסיקי לדאוג! נראה שאת ממש בסדר. אחד העקרונות בהנקה הוא לסמוך על כך שהתינוק יודע לכמה הוא זקוק והשד מייצר לו בדיוק את הכמות הדרושה לו בכל ארוחה, ולכן אין טעם לנסות ולבדוק כמה הוא אכל, ואם זה מספיק. הרעב של רוב התינוקות משתנה במשך הימממה ולא כל הארוחות אמורות להיות בדיוק באותו הגודל (כל הארוחות שלך מכילות בדיוק את אותה הכמות?)
מקווה שזה מספק הרגעה ראשונית ו-
אני מפנה את הבמה ל יועצות הנקה המוסמכות שידעו לענות על שאלותייך יותר טוב.
דרך אגב, האם קראת את כל הדף הזה? ודפים נוספים באתר הנוגעים להנקה. אני חושבת שתמצאי הרבה תשובות.

יועצת ההנקה אמרה לי בזמנו שהכמות שאני שואבת זו לא הכמות שהתינוק אוכל. התינוק עובד הרבה יותר טוב ממשאבה, אז אין קשר ישיר בין מה שיצא בשאיבה לכמה שהוא אוכל. גם לי נשמע שמצבכם בסדר גמור. גם אנחנו היינו שם, בהדרגה התוספות של החלב השאוב הלכו ופחתו ועברנו להנקה מלאה (הבקבוק האחרון היה בערך חודש וחצי אחרי תחילת ההנקה, ככה שזה עלול לקחת קצת זמן).
עד כאן מנסיוני האישי, וגם אני
מפנה את הבמה ל יועצות הנקה המוסמכות שידעו לענות על שאלותייך יותר טוב.
מזל טוב ובהצלחה@}

הילדה שלי נולדה השבוע 32 במשקל 1535 גרם. היום היא בת שבועים וחצי היא כבר אוכלת יפה מהבקבוק אך היא לא רוצה לינוק. אני מאוד רוצה להניק אך זה לא מצליח לי. תעזרו לי בקשה. מה עלי לעשות? אני שואבת חלב אבל בכמה ימים אחרונים אני מצליחה לשאוב פחות ופחות חלב. אני מיואשת )- :

כדאי מאוד לפנות לאחת מ יועצות הנקה ,המון מזל טוב ובהצלחה

גם אני ממליצה בחום לפנות ליועצת הנקה. ישנן דרכים להגביר את כמות החלב, אבל כדי שההנקה תצליח אתן ממש צריכות ליווי צמוד של יועצת, ולא דרך הטלפון או המחשב. הנקה מוצלחת ושפע חלב! @}

האם הילדה בבית או ביבת חולים? אם בבית חולים, כתבי איזה, וננסה לעזור לך לדעת למי לפנות שם.

גם ביתי נולדה פגית באותו שבוע וכמעט באותו משקל, אחרי שבועיים לאכול יפה מבקבוק זה בכלל לא מובן מאליו! זה בכלל לא רע.
אני שאבתי כל הזמן ( אסור להתייחס לכמויות, רק לתת תזכורת לגוף שיש עדיין דרישה) ורק אחרי חודש היא יצאה מהפגיה ואז לקח עוד זמן מה עד שינקה כמו שצריך ועברנו להנקה "מלאה".
יועצת הנקה היא הכרחית! אבל תשכחי מהיאוש. הדאגה ועוד המון דברים מציפים אותך וזה טבעי.
שיהיה לך המון מזל-טוב ותיראי שאם את רוצה גם זה יקרה! @}

אני אם לתינוק שנולד לפני 4 ימים ברמב"ם בשבוע ה-28 , כתגובה לגביי עידוד ההנקה וכן בנושא הקנגורו, אני יכולה לבשר לכם כמה עידוד שאבתי מהצוות הנפלא שראה ורואה חשיבות גדולה בהתפתחות האפרוח שלי בעזרת ההנקה והמגע הם פשוט פיות ופיונים בפגיה ברמ"בם. טוב לקרוא מאמרים נוספים במיוחד שלכן ההורים בנושא נותן לי מידע אמיתי, תודה רבה.

מזל-טוב @} שיהיה לך קל עם ההנקה ובכלל. הרבה בריאות.

מזל טוב! שיגדל הפגיגון ויצמח.
רק אנא ממך: נוחי והרבה. כמה שיותר. אני יודעת שהרצון לבלות כל שניה ביממה ליד התינוק קורע, אבל ללא מנוחה, אכילה מסודרת (בורקס במזנון בית החולים איננו אכילה מסודרת!), שתיה מרובה - ואם אפשר גם כמוסות חילבה - יהיה לגוף שלך קשה לייצר חלב יחד עם ההתאוששות מהלידה. אחרי לידה של פג מאוד מפתה לחזור להתרוצצות כאילו לא ילדת לפני כמה ימים. אני נהגתי חצי שעה לכל כיוון שישה ימים אחרי ניתוח קיסרי, מה שבדיעבד היה שטות מוחלטת.

אז לנוח, לנוח, לנוח ולנוח. לבדוק המוגלובין ולא להזניח, וליהנות מהגור הקטן שנולד.

ועוד דבר חשוב מאוד מאוד: לבקש מכתב אישור מהפגיה על כך שיש לך תינוק מאושפז, וכך תוכלי לקבל בהשאלה ביד שרה את המדלה-לקטינה. בשום פנים ואופן לא להתקרב למשאבות הסטנדרטיות של יד שרה, זה פשע שנותנים למכשירי העינויים האלה להיות מושאלים בכלל.

מישהי יודעת איך נפטרים מפיטמת הסיליקון?
אני מניקה את הפג שלי (שבוע 30) זו היתה דרך לא קלה
אבל הצלחנו
עכשיו אני רוצה בלי הפטמה
מישהי מכירה את הבעיה?
תודה

הי מיכל

אמנם אני לא מבינה בהנקת פגים, אבל אנסה לראות אם אוכל לסייע בכל זאת. אולם אני לא בטוחה שהבנתי את השאלה.
האם כרגע הוא יונק רק כשאת שמה את הפטמת סיליקון? האם את מציעה לו ללא הפטמה? ומה קורה אז? האם הוא מצליח לתפוס? האם הוא מצליח לינוק?
האמת היא שככל שאני שואלת אותך יותר שאלות, אני מתחילה לחשוב שאולי יש מקום להציע לך להתייעץ עם יועצת הנקה מוסמכת שתראה את האחיזה שלו ללא הפטמה ותראה כיצד הוא יונק ותנחה אותך בהתאם. מאוד מאוד חשוב שהאחיזה תהיה טובה כדי שהוא יינק כמו שצריך וכדי שלך לא יהיו פצעים, סדקים ושאר עניינים.

ולכן לצד השאלות ששאלתי (ואשמח להמשיך את הדיאלוג איתך

) אני מפנה אותך לדף יועצות הנקה. שם - אם תרצי - את יכולה לבחור את זו הקרובה למקום מגורייך. את מוזמנת גם לשאול כאן על יועצות מומלצות שאנו מכירות.

תודה סיגל ב!
בנתיים עברו כמה ימים והוא מצליח לתפוס, בעזרתי, את הפטמה ללא פטמת הסיליקון, לפעמים יותר טוב לפעמים פחות טוב... ואז זה כואב שחבל על הזמן
אני מקווה שעם הזמן הוא ילמד לתפוס יותר ויותר טוב ולי יכאב פחות...
בכל מקרה תודה!

מיכל,
אני שמחה לשמוע שהמצב משתפר!

ובכל זאת, בגלל שהנקה היא עסק כל כך עדין אני אשאל עוד כמה שאלות - אם תרצי בהן - כדי לראות שמצבכם כמו שצריך.

בן כמה בנך?
האם את עוקבת אחרי כמות החיתולים שלו? האם יש מספיק עם פיפי? האם יש מספיק יציאות? האם את מכירה את המספרים שלהם - שהם מדד לכך שהוא יונק מספיק?
(אני לא זוכרת מספרים אבל אבקש ממי שמבינה להיכנס לכאן בנוסף).
ולחילופין,
האם את שוקלת אותו למעקב כדי לוודא שהוא אכן עולה במשקל?
אני שואלת את כל זה כי אם יש אחיזה לא טובה - אז לא רק שזה כואב לך, זה גם יכול להוביל ליניקה לא אפקטיבית.

הי מיכל, אנחנו היינו עם פטמת סיליקון (שבועיים), ובאמת היה קשה להפטר ממנה. נעזרתי בעזרה מקצועית.
אני מאוד ממליצה על יועצת הנקה (בחיפה - הדי הנפלאה).
אם כואב לך בהנקה אז ממש כדאי לך לפנות לעזרה כי זה פוגע גם בייצור החלב.
לגבי מספרי החיתולים - לפחות 6 פיפי ביממה, וקקי יכול להיות גם אחד לשלושה ימים (למיטב זכרוני).
אני הורדתי את פיטמת הסיליקון בבת אחת ולתמיד לפני שנה ורבע ומאז מניקה בכיף את הפגית הפרטית שלי.
מאחלת לך הרבה הנאה בהנקה.

וקקי יכול להיות גם אחד לשלושה ימים (למיטב זכרוני).
אני חושבת שדווקא להיפך: שלוש יציאות ליום בשבועות הראשונים, אבל באמת שלא סגורה על זה. זו גם שאלה של גיל התינוק.
נדמה לי גם שצריכה להיות עליה של 150 גר' לשבוע, אבל שוב, לא בטוחה שהנתונים האלה רלוונטיים גם לפגים.

לגבי היציאות, בפגיה הסתפקו גם באחת ליום ואפילו אחת ליומיים, אבל כדאי לשאול מישהו מקצועי.
לגבי העליה במשקל, בהחלט רלוונטי גם לפגים (על אחת כמה וכמה!).
אנחנו החזקנו בהתחלה משקל בבית ושקלנו אחת לשלושה ימים לוודא עליה במשקל (בעצת היועצת).

אנחנו החזקנו בהתחלה משקל בבית ושקלנו אחת לשלושה ימים לוודא עליה במשקל (בעצת היועצת).
אוי מעולה.

אני מקווה שעם הזמן הוא ילמד לתפוס יותר ויותר טוב ולי יכאב פחות...
שלום מיכל,
כמו שכתבו לך כאן, זה לא דבר שהוא לומד "עם הזמן", אלא צריך ללמד אותו.
מאוד חשוב בן כמה הוא, כי היציאות וגם מדד העליה במשקל משתנים לפי הגיל, ובלי לדעת מה הגיל קשה לדעת לעקוב.
את יכולה גם לפנות לקו התמיכה בהנקה של ליגת לה לצ'ה, 1-700-254-254 - אמנם קשה, אבל גם דרך הטלפון אפשר להדריך אותך לבדוק את תנוחת ההנקה ולתקן את ההיצמדות שלו לשד, כי אם הוא יתפוס טוב הוא גם לא יכאיב וגם יינק בצורה יעילה, יקבל חלב וידאג לייצור החלב.
כל פעם שהוא תופס מכאיב, תנתקי בעדינות (זרת בזוית הפה) ותנסי מחדש.
ואת יכולה להסתכל באינטרנט, בכתובת הזאת ולבדוק אם יש מפגש בקרוב בקבוצה שאת יכולה להגיע אליה.

אה, ואיך שכחתי! פה יש תמונות מצויינות שמראות איך להצמיד תינוק לשד להנקה יעילה. זה אתר בריטי, אז שימי לב שכשכתוב שם "weaning" הם לא מתכוונים ל"גמילה" במובן שלנו, אלא זה הביטוי שמשמש שם ל"התחלת מזון מוצק" תוך כדי המשך ההנקה.

רשמתי!
תודה לכולכן
אעדכן בהמשך...

אגב, הוא בן חודש וחצי, יש המון יציאות ביום - בן 4 ל 8, לגבי פיפי, אני פחות בודקת, קשה יותר לראות
הלואי והיו לי אנרגיות לוותר על הטיטולים הארורים האלה, אני בטוחה שגם אופק שונא אותם
כל פעם שהוא משתין בלעדיהם, הוא נראה מבסוט עד השמיים, אבל זה כבר נושא אחר...
הוא עולה 200 גרם בשבוע (מעקב בטיפת חלב)
אני חושבת שהבעיה העיקרית שכל פעם שאני נותנת לו לנסות לבד, כשהוא לא מצליח, אני חוטפת נשיכה
יש לי כבר חרדות מהרגע הזה, אז אני כבר תמיד עוזרת לו לתפוס עם ידי
בכל מקרה אני באמת אפנה ליועצת הנקה
שוב תודה לכולכן!

מיכל, כל הכבוד לך על ההתמדה! פטמות סיליקון בהחלט יכולות לנג'ס, ואני יכולה להבין את הרצון להיגמל מהן. נשמע שהמצב הכללי מצוין, לפי העלייה במשקל והיציאות. אגב, ייתכן שבקרוב התדירות תרד; כל זמן ששאר המדדים בסדר, אין מה לדאוג. לגבי המדד של חיתול רטוב - שפכי 3 כפות מים לחיתול יבש, וקחי ביד השנייה חיתול חדש; ההשוואה ביניהם תיתן לך אינדיקציה.
בנוסף לכל העצות הטובות שכתבו לך: האם את משתמשת בפטמות הסיליקון של מדלה? הן דקות יותר מהפטמות הנפוצות, ו"חתוכות" בחלקן העליון כך שהשד מקבל יותר גירוי מאשר בשימוש בפטמה עגולה.
הלינק שבשמת הפנתה אליו מעולה לצורך הבנת היצמדות התינוק לשד, רק להיזהר משני העמודים האחרונים, שהטקסט שבהם כולל מידע לא מדויק ועדכני, למרבה הצער.

מאמר על היוזמה להקמת בנק חלב אם לפגים:
http://www.haayal.co.il/[po]story 2363[/po]

הפטמות הן אכן של מדלה

מה שלומכם מיכל?

תודה אפרסקית על השאלה...
בדיוק עכשיו רע מאד. אני מדוכאת ועצבנית. שאבתי במשך חודש שלם כשאופק היה בפגייה, חודש שלם!
אח"כ הצלחתי לעבור איתו מבקבוק לפטמת סילקון. אח"כ איכשהו הצלחנו לתפוס טוב גם את הציצי
אבל אה-אה! למה שילך חלק?
במשך יומיים שלמים הוא צרח בזמן שינק. ניסיתי הכל, טיולים, שירים, נתתי לו להיות ערום עלי, ואז נתתי
לבעלי לתת לו בקבוק באחת ההאכלות כדי לראות מה העניינים עם החלב
יצא לי רק 40CC!!!! שזה כלום יחסית לכמויות שאני מייצרת. ישר נלחצתי שנגמר לי החלב
בדקתי אצל רופא אולי יש לו משהו בפה (יש לנו שתי כלבות ואולי באחד הליקוקים הוא חטף משהו...)
(וישר רגשות אשם למה אני לא מספיק סטרילית...)
בכל מקרה יש לו פטריה. שנינו משתמשים עכשיו בדוקטרין ועדיין כל הארוחות מהבקבוק
הוא צורח ומתעצבן שאין חלב. יציאת החלב היא איטית בטירוף במשאבה, אז תארי לך כמה הוא צריך להתאמץ
בשביל להוציא משהו
בכל מקרה אני עכשיו מחכה לטלפון של יועצת הנקה ונראה מה עושים
אני פשוט לא יכולה לשמוע אותו צורח יותר מ- 3 דקות בזעקה לאוכל ונותנת לו חלב שאוב בבקבוק.
בנוסף ליעוץ, אני אקח גלולות חוחובה להגברת יצור החלב ונראה אם זה יעזור במשהו!

_יציאת החלב היא איטית בטירוף במשאבה, אז תארי לך כמה הוא צריך להתאמץ
בשביל להוציא משהו_
עד כמה שאני יודעת, אין קשר בין הכמויות שיוצאות בשאיבה וביניקה (ובפעמים הראשונות ששואבים יוצא עוד פחות, כי עדיין לא מיומנים בטכניקת השאיבה).

אני מיומנת.... שאבתי חודש שלם
בכל מקרה עכשיו חזרנו לפיטמת הסיליקון שזה חצי נחמה
כנראה שממש כואב לו

מיכל, מה קורה עם היועצת?
כבר יצרתן קשר? כבר נפגשתן?

גלולות חוחובה להגברת יצור החלב
חילבה.

מיכל, מוזר לי שהחלב פתאום ירד. כמה פעמים ביממה שאבת? האם קיבלת הדרכה? איזו משאבה יש לך?
בכל אופן - עד יועצת ההנקה, כדאי לשאוב כמה שיותר פעמים ביום, 8 לפחות אם אפשר, אבל תראי לפי כוחותייך.

הי מיכל
רק עכשן קראתי את הדף הזה.
אני שאבתי חלב ארבעה חודשים....אלה נולדה בשבוע 31 משקל 995 גרם ועד משקל 3.5 הומלץ לא להניק....
בכל מיקרה לקח גם הרבה זמן עד שביא התרצתה לינוק אחרי שהיתה רגילה לקלות של הבקבוק...,
מה שהייתי עושה זה פשוט מתחילה עם הבקבוק וכשהיא בשיא עוברת מהר לפיטמת סיליקון ואחרי זה לציצי .
זו היתה מלחמה קשה...רק בגיל חצי שנה (4 חודשים מתוקן) היא התאהבה בציצי ועד היום (שנה ושבע) יונקת המון פעמים ביום...
שיהיה בהצלחה...זה משתלם בסוף.

אני פשוט לא יכולה לשמוע אותו צורח יותר מ- 3 דקות בזעקה לאוכל ונותנת לו חלב שאוב בבקבוק.
אבל אולי הוא צורח כי כואב לו, אולי הזעקה לאוכל היא "הרגישות שלך" שכמובן מאוד מובנת ומוכרת, אבל היא לא מאפשרת לך לעבור את המחסום - להנקה.
גם אני חזרתי אחרי חודש מבי"ח והמקפיא שלי היה עמוס בחלב, והייתי "גיבורה" חשבתי שהיא יונקת טוב, אבל היא לא, וכך ירדה לי מאוד הכמות של החלב, והייתי נותנת מידי פעם חלב שאוב בבקבוק וכך אזל לי המלאי והייתי חסרת אונים כי כבר לא יצאו אותן כמויות למשאבה כמו בזמן הפגיה.
בסוף כמובן היא ינקה מצוין עד גיל שנה וחצי, ואני המשכתי לשאוב לה למשך 9 חודשים ( עד שנשברתי! )
כמה דברים מהנסיון שלי, חלקם כבר אמרו כאן למעלה:

יועצת הנקה.
בקבוק עם פיטמה הכי קטנה, שיהיה ממש קשה להוציא, חור בגודל 0.
להאכיל משד אחד ולאחר שסיים לאכול, ולשאוב מהשני. בהנקה הבאה להחליף צדדים.
לא לוותר לשאיבות, ולא להתייאש מהכמות ( אני כ"כ לא הצלחתי בזה ), יש עליות וירידות טבעיות בכמויות

ובעיקר במשך שעות היום, יש גם את הלחץ שמאוד לא מוסיף.

גם אם אכל מבקבוק, זה לא סוף העולם, תתני לא לינוק כשהו לא רעב, נגיד אחרי שעה-שעתיים, ככל שתניקי יותר כך יותר חלב יהיה לך ( הנקה = גם שאיבה ).
זה עובר ומסתדר! אתם בטוח תצליחו אם תירצי בזה. תירגעי ותני זמן לשניכם. הכל עדיין מאוד טרי וחדש לכם.

אולי יהיו לי עוד זכרונות/רעיונות מאוחר יותר.
בנתיים בהצלחה. וספרי מה שלומכם.

עכשיו אני גם חוזרת אחורה ומגלה שכבר כתבתי הכל בעבר!
מה ששכחתי, אם כבר בקבוק, אז ממש כמות קטנה, והשלמה מהשד.