הנקה אינסטינקטיבית

[בשמת_א*]

אם זה באמת "הנקה אינסטינקטיבית", כלומר, האמא בתנוחה שנוחה לתינוק והוא מוביל את היניקה ומתחבר בעצמו לשד - אז איכשהו הוא פותח פה מספיק טוב. לא תמיד זה נראה "גדול" אבל אמהות מספרות שזה לא כואב.

עם זאת, חשוב לזכור שיש מקרים פתולוגיים, למשל תינוק שאין לו אפשרות לפתוח פה מספיק גדול בגלל חיך שסוע או לשון מאוד קשורה וכדומה.

[ללו*]

יולדת שלא מעוניינת להניק לא תקבל ממני צקצוקים , הערות, מבטים או ניסיונות שכנוע
וטוב שכך.

[פלוני_אלמונית*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

לגבי המשפט בימים הראשונים שאחרי הלידה יש מעט מאוד חלב וזה בסדר. מה שהשד שלך מייצר זה מספיק לתינוק, ככל שתניקי יותר יהיה לך יותר חלב - הייתי משפצת קצת, כי למרות הכוונה הטובה, עדיין משתמע ממנו בטעות כאילו התינוק רק "איכשהו מסתדר" עם הייצור המועט בימים הראשונים, ומחכה לימים הבאים שיהיה יותר

מסכימה.
זה מזכיר לי עזר נפלא שראיתי פעם - שלושה בקבוקים או מיכלים שממחישים את גודל קיבת התינוק.
הראשון מכיל גולת משחק קטנה של ילדים - זו התכולה של הקיבה ביום השלישי לחייו.
השני מכיל גולת משחק מהגדולות יותר - להדגים את תכולת הקיבה ביום ה... (שכחתי)
והשלישי מכיל כדור גולף, פחות או יותר כגודל הקיבה בגיל שלושה שבועות.
(סליחה אם לא מדייקת עם הימים. את הגדלים אני זוכרת היטב)

תמונה אחת שווה אלף מילים...

[הדס*]

פשוט להשען אחורה
כך ממליצים לנשים עם עודף חלב, כדי לצמצם את הכמויות.
ואם לאישה אין עודף חלב? האם התוצאה לא עלולה להיות חֶסֶר?

[פלוני_אלמונית*]

הסיבה שממליצים כך לנשים עם עודף חלב היא לא בשביל לצמצם כמויות, אלא בשביל לעזור לתינוק לשלוט בזרימה. התנוחה הזו מאפשרת לתינוק לפתוח מעט את הפה ולתת לחלב המיותר לנזול החוצה תוך כדי הנקה, ללא צורך להתנתק כמו שקורה בתנוחה זקופה. אין שום הבדל בכמויות שמיוצרות או נלקחות ע"י התינוק בין התנוחות.

[פלוני_אלמונית*]

מקווה. שהדף הזה עוד פעיל.. יש לי תינוקי מדהים שנולד בלידת בית טבעית. מן הנקה הראשונה לאחר הלידה סבלתי מכאבים. מאז שקראתי את הדף אני מנסה הנקה אינסטנקטיבית וזה שיפר פלאים את הכאב. רק שבמשך היום הוא אוכל כל שעתיים וחצי שלוש ובלילה הוא מחובר לי לציצ כמעט. כל הלילה מה דעתכם.? אנחנו בני 10 ימים

[שרון_מ*]

הי פלונית, משמח לקרוא מה שכתבת... מה שאת מתארת מבחינת תדירות הנקה הוא נורמלי. הוא אמור להיות בן חודש עכשיו... האם יש שינוי בהתנהגות?

[כליל_החורש*]

שמעתי על הנקה אינסטיקטיבית מיועצת ההנקה בטיפת חלב שהציעה לי אותה כאלטרנטיבה בשל פצעים בפטמות. אני דווקא כן מהמניקות המתורגמות, עד כה בשיטות הרגילות שתוארו כאן בצורות ציוריות ומבדרות אבל אין ספק שהן אבסורדיות והכי מדויק - פשוט רחוקות מהטבע, מהדבר הבסיסי שקיים מהרגע שהתינוק נולד. הרי לא הגיוני שאם התינוק לומד לזחול וללכת אז מה?! הוא לא יודע לינוק? עד אותו רגע שהיועצת הראתה לי את ההנקה הטבעית לא נפל לי האסימון עד הסוף שמשהו כאן שגוי מהייסוד. אמרתי לבעלי יומיים לפני שזה לא הגיוני שאומרים לך להצמיד את הפה ברגע שפותח כשבפועל התינוק מקשית את גבו לאחור, עוד הפוך מההסבר... לא היה לי הגיוני ויחד עד זאת לא הכרתי שיטה אחרת, למרות שזה כבר הילד השלישי שלי שאני מניקה. מכיוון שמאוד כאבו לי הפטמות אמרתי טוב, נגוון. במילא כואב אז לפחות שיהיה נוח... אז התחלתי להניק ככה לפני כמה ימים וזה מרגיש הכי נכון וטבעי בעולם! אני בשלבי ריפוי של הפצעים, עדיין כואב אבל פחות ויש נינוחות כללית בהנקה, גם בציבור יותר קל לי כי לא צריכה ״לוגיסטיקה שלמה״ בשביל שינק. ההרגשה פשוט שונה ואחרת. אני ממליצה בחום לנסות לחזור לטבע של כולנו, לדבר הבסיסי של אם ותינוק. הייתי שמחה שזה יהיה יותר נגיש ומפורסם כי אילמלא היועצת הזאת שהראתה לי לא יודעת אם הייתי לבד חושבת על זה או מנסה לעשות שונה מההוראות...

[תמרוש_רוש]

[פלוני_אלמונית*]

יופי...
התינוק שלי כנראה קרא את הדף הזה ואני לא... ולכן ינק בהקשב במשך חודשיים ולא הסכים יותר...
נצטרך עוד תינוק כדי ליישם אופטימית

[פלוני_אלמונית*]

האם ההנקה הזו היא רק בגיל 0? או שגם בגיל מאוחר יותר כדאי לנסות? (3 חודשים)
ואיך מניקים במקומות שהן לא המיטה שלי? איך מניקים על כורסא או על כסא? צריך ממש להשען, צריך מקום מיוחד בשביל להניק אי אפשר בכל מקום.

[תפוח_אדמה*]

הכוונה המקורית היא בישיבה נשענת, לא בשכיבה במיטה.
בגיל שלטשה חודשים את יכולה לנסות, למרות שבגיל הזה לרוב החיפוש והתפיסה של הפטמה לרוב כבר יותר מודעים והולכים חלק.
האם יש לך בעיות בהנקה או שזה נשמע לך כמו דרך טובה להניק? כי אם הסיבה השנייה, למה לא פשוט לנסות ולראות מה קורה (ולשתף אותנו אחר כך כמובן)?

[פלוני_אלמונית*]

האם יש לך בעיות בהנקה או שזה נשמע לך כמו דרך טובה להניק? כי אם הסיבה השנייה, למה לא פשוט לנסות ולראות מה קורה
הסיבה השניה
אבל בגיל 3 חודשים התינוק כבר ארוך מדי איך הוא אמור להכנס לאורך

[מעוברת*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

בהריון הקודם הדף הזה ריגש אותי מאוד, ובימים שאחרי הלידה ניסיתי. לא עבד, כי ראיתי שבתנוחה הזאת התינוק צריך קצת להרים ראש, וההיפוטוני שלנו לא היה מסוגל וזה רק תסכל אותו. אני מניחה שפספסתי משהו. אם התינוק מעל אמא, נשען על גופה, אז הוא יונק כשהראש מעל הפטמה, ואם השרירים שלו עוד לא מספיק חזקים לשאת את משקל הראש - הראש 'נופל' לתוך הפטמה - וזה בטח קורה ללא מעט תינוקות, לא? או שאני לא מבינה נכון את התנוחה? אני לקראת לידה וכן יש לי חשק לנסות שוב...
תודה @}

[פלוני_אלמונית*]

נכון. בתנוחה הזו התינוק צריך להרים קצת את הראש כאשר הוא מחפש ואז הוא אוכל ובעצם נשען על השד בזמן האכילה. לתינוק שלך אין יכולת כזו בכלל להרים את הראש?
אם יש קושי כזה משמעותי אז כן כדאי לעזור לתינוק לתינוק בדרך שאת מכירה. במקביל כמובן לבדוק, כי רוב התינוקות כן יכולים להרים את הראש קצת כשהם על הבטן.

תעשי חיפוש ביוטיוב: הנקה אינסטנקטיבית. יש סרטון טוב עם הסבר על זה (בעברית)

[תמרוש_רוש]

אני חושבת שעיקר ההחזקה צריך להתבצע כשהתינוק מתחבר לפטמה, ואחר כך הוא יכול להניח לעצמו לשקוע לתוכה.
אני הייתי מתבוננת בתינוק: אם הוא מצליח להרים את הראש כדי להתחבר, ואחר כך שוקע לפטמה אבל יכול להמשיך לינוק, מצוין.
אם הוא לא מצליח להרים את הראש אפילו אז, אז צריך להתאים לו את התנוחה. אולי לשכב קצת יותר זקוף כדי שהוא יוכל לנוע פחות נגד כוח הכובד, ואולי פשוט תנוחה אחרת.
בהצלחה עם השני!

[מעוברת*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

תוודה רבה לשתיכן. רק בעקבות מה שכתבתן אני מצליחה לשחזר יותר מה היה שם, ונראה לי שלא דייקתי קודם: כתבתי הראש 'נופל' לתוך הפטמה וזה לא בדיוק היה ככה אלא הוא היה נופל הצידה, לימין או לשמאל, כשהפטמה בפה. למיטב זיכרוני זה גם קצת הכאיב לי, וגם לא היה כל כך יעיל בשבילו לינוק מפטמה מסובבת... ולכן אחרי מעט זמן הפסקתי לנסות, ועברתי לתנוחות ההנקה הסטנדרטיות.
עכשיו אני רוצה לשאול: האם זה מצב חריג? האם רוב התינוקות בגיל הקטנטן מצליחים להישאר מעל הפטמה? אם זה היה משהו יוצא דופן אצלו, אז אני אניח את זה בצד, ונראה כבר מה יהיה עם הזה שבועט לי כרגע בצלעות. אבל אם הנפילה הזאת לצדדים היא המצב הנורמלי אצל רוב התינוקות שבתנוחה הזאת, אז אני רוצה לחשוב איך להתכונן לזה, ולחפש פתרונות.
שוב תודה רבה.

[ניחוח אדמה אחרי הגשם]

תוודה רבה לשתיכן. רק בעקבות מה שכתבתן אני מצליחה לשחזר יותר מה היה שם, ונראה לי שלא דייקתי קודם: כתבתי הראש 'נופל' לתוך הפטמה וזה לא בדיוק היה ככה אלא הוא היה נופל הצידה, לימין או לשמאל, כשהפטמה בפה. למיטב זיכרוני זה גם קצת הכאיב לי, וגם לא היה כל כך יעיל בשבילו לינוק מפטמה מסובבת... ולכן אחרי מעט זמן הפסקתי לנסות, ועברתי לתנוחות ההנקה הסטנדרטיות.

מניסיוני המועט עם תינוק אחד שכבר פעוט, עדיין יונק...

התחלתי עם הנקה אינסטינקטיבית כשהוא היה בערך בן חודש או יותר, לא מיד מיד בהתחלה, אבל אני זוכרת עניינים עם תנוחת הראש
מה שעבד לי, זה לתמוך בראש שלו עם היד שלי (לא כף היד, אלא החלק העליון של היד) ואת היד שלי להשעין על כרית או על מושב
כלומר, אני חצי שוכבת על כורסת טלוויזיה - נניח שהוא יונק בצד ימין - יד ימין שלי נתמכת בכורסא/כרית
והתמיכה הזו חשובה כי בעצם רוב המשקל של הראש שלו מונח על היד שלי - על החלק של היד שקרוב לציץ - השריר הזה, שכחתי את שמו
אם המצב הוא שהראש שלו קצת מסובב - אני קצת מסתובבת יחד איתו כולי ימינה ולמטה, כך שציצי ימין נמוך יותר משמאל, (כאילו שאני רוצה להתחיל להתהפך לשכב על הבטן).
ואז יוצא שהוא לא שוכב בדיוק על הבטן עם הראש כלפי מטה אלא קצת על הצד, עם הלחי תמוכה על היד שלי והסיבוב של הגוף שלי קצת הצידה תואם את הסיבוב של הראש שלו.

מקווה שהסברתי ברור, אבל אני עדיין משתמשת בתנוחה הזו כשהוא פעוט, עם כמה שינויים (הוא לא שוכב כל כולו עליי כי זה כבד ומוחץ)

[מעוברת*]

ניחוח, ההסבר שלך היה ברור להפליא. אני יושבת פה מול המחשב על כיסא שיכול להימרח אחורה, ועל כל משפט שלך שקראתי הצגתי לעצמי איך הוא עובד, וזה נשמע מסתדר לגמרי.
מקווה לחזור ולעדכן שכיף לנו (-:

[תמרוש_רוש]

בדיוק כך.
לתת להם להשעין את הראש על שריר הזרוע

[ניחוח אדמה אחרי הגשם]

מקווה לחזור ולעדכן שכיף לנו
בהצלחה ! שמחה שההסבר היה ברור (וכן, שריר הזרוע , תודה תמרוש רוש )

[חובקת*]

מקווה לחזור ולעדכן שכיף לנו
חוזרת לעדכן: כיף לנו

הגוזל ואני מצאנו להנקה הזאת כינוי מוצלח: הנקת חפש את המטמון.

[תמרוש_רוש]

נהדר!!!!
רק טוב @}

[ניחוח אדמה אחרי הגשם]

איזה יופי, מזל טוב !!!

[דפנה*]

זאת אני עם הנקת חפש את המטמון (אני ממש גאה בתרגום הזה, בעיניי הוא תפס בדיוק את הנקודה).
חזרתי לשתף עוד קצת.

לקראת גיל חודשיים, אנחנו כבר מגיעים לחפש את המטמון לעתים די נדירות. שנינו אוהבים את זה, אבל לא מרגישים שזה נוח לנו בתור דפוס הנקה עיקרי, יומיומי, פרקטי... זה יותר בעניין של זמן איכות (ומרכוז הילד, טפו טפו טפו). בלילה אני רוצה לישון בהנקה, על הצד. ביום אני רוצה לנצל את ההנקה כדי להפנות תשומת לב לילדים הגדולים, או לקרוא, או לכתוב בבאופן תיאור מפורט של הנקת חפש את המטמון. הדברים האלה לא עובדים לי טוב כשאני שרועה לאחור, בביגוד חלקי, ומעודדת תינוק לחפש עוד קצת.
אז כמו שמפנים זמן לאמבטיה בשביל הכיף, מפנים פה ושם זמן שיוקדש להנאה הצרופה הזאת - לאימון המוטורי הזה - לפיתוח התקשורת הזה - לשעשוע הזה, לרכות הזאת - לחפש את המטמון.

אבל פה ושם יש גם מצבי ביניים, ועליהם בעיקר רציתי לספר:
הנקת חפש את המטמון היא בעצם שילוב של שלושה אלמנטים: זווית שעונה, עור לעור, גישוש-חיפוש.
עוד בבית חולים, כשלמדנו זה את זו וזו את זה, הגעתי למסקנה שזה לא הכול או לא כלום. גם כשאחד או שניים מהאלמנטים האלה לא מתאים לנו באותו רגע, עדיין האלמנטים האחרים זמינים ומזמינים, עומדים לרשותנו ככל שנחפוץ.
גם אם התינוק רעב ומתוסכל מכדי לחפש בעצמו, ואני בוחרת להניח אותו ישר על השד - זה יכול להיות במגע עור לעור.
גם אם הבגדים הסתבכו לי קצת ועדיף לי להשאיר אותו כרגע בביגוד מלא - להישען אחורה אפשר.
וגם אם אני יושבת בתשעים מעלות והוא מוחזק בידיים - הוא עדיין יכול להיות קצת יותר עצמאי מההדרכה הרגילה, להתחיל קצת מעל או קצת מתחת ולגשש עד שהוא מוצא בעצמו את השד.

ובעצם כל אחד מהאלמנטים האלה הוא לא בינארי.
יש מרחב שלם בין הביגוד החורפי המלא ששנינו לובשים כרגע לבין פלג גוף עליון חשוף לגמרי של שנינו.
כשאני בתשעים מעלות הוא לגמרי מוחזק, וכשאני בשכיבה על הגב הוא לגמרי מחזיק את עצמו. בין לבין יש, אמממ... טווח של תשעים מעלות לתמרן בו, לפי היכולות המוטוריות שלו, לפי הסבלנות שלו ושלי באותו רגע, לפי רמת המוכנות שלו להתאמץ.
וכן, בין לזחול ממש לאורך כל הבטן שלי עד לשד לבין לתקוע פטמה בפה ושלום יש עולם שלם.

אז הנקה אינסטנקטיבית בשבילנו היא לאו דווקא מצב אחד מסוים אלא מין עידוד כללי - בכל פעם, עד כמה שמתאים, אפשר להשיל חלק מהבגדים, אפשר להשתרע לאחור, אפשר לגשש מקרוב או מרחוק. לפי החשק, הזמן, הכוח, הסביבה... כמה שנוח לנו באותו רגע.

[יולי_קו]

דפנה,
כתבת מאוד יפה וברור לטעמי. תודה על השיתוף.
(כמעט מתחשק לי להניק שוב...).
זו נקודת מבט יפה בהקשר הרחב, לא רק להנקה. תשומת לב לגוונים. לא רק שחור או לבן.

[יונת_שרון*]

מקסים. תודה!