המסע ומערכת היחסים עם עוברי

[אמא_ערבה*]

שלום אימהות אני מזמינה את כולכן לשתף לספר ולהעיז לעלות על הדף את אשר מתחולל בתוכיכן בזמן ההריון
זוהי במה ומרחב לשיתוף ( ותודה למיכלול ה )

המסע ומערכת היחסים שנרקמה בני לבן עוברי.

אני אימא לפעוט בן שנתיים ,ילד עם אור בעיניו ומהרגע שיצא לאוויר העולם ידעתי את הלב שלי נפתח מתרחב ומתמלא באהבה, הבנתי שזכיתי במראה המשקפת את אשר קורה לי בחיי ומרפאה אותם.
עם הולדתו זכיתי לעוצמות ,חוזק ויכולת התבוננות ,שלא הכרתי בעצמי ועל כך אני אסירת תודה לו.
מיד כשנולד הרגשתי שאני מוכנה להיכנס להריון נוסף ,אך החיים יעדו לי לחכות כשנתיים.
הימים והחודשים חלפו והנה נכנסתי להריון המיוחל.
מהרגע הראשון של ההתעברות חוויתי בגופי את התהליכים והשינויים הפיזיים שחלו .
בתחילת ההיריון תקפו אותי סחרחורות וכאבי ראש נוראיים ובלתי ניסבלים,
הסתובבתי כמסומאת עניים ,ללא יכולת להתחבר וליהנות מההיריון.
השליש הראשון חלף ואיתו הסחרחורות והכאבי ראש .
סוף סוף התרגשתי ,עכשיו אוכל ליצור קשר עם העובר שגדל בתוכי אך לצערי לא כך היה , נשארתי מנותקת רגשית מגופי .
דרך טיפול הילינג שחוויתי ,צפו ועלו רגשות עזים וחזקים של פחדים מלאהוב את העובר,
מלהיות מסוגלת להעניק ולהכיל את התינוק החדש.
קונפליקטים פנימיים ועזים של כעס לעבר העובר שנכנס לחיי ומצריך אותי לחלוק את תשומת ליבי , אהבתי וזמני שעד עכשיו ניתנה רק לבני הראשון. כמו כן כעס על הפרת ההרמוניה שנכחה עד עכשיו בחיי ביחסיי עם בני הבכור.
מצאתי את עצמי מודה בפני עצמי שאיני מסוגלת ויודעת לאהוב את אשר הגדל בתוכי והזדעזעתי.
רגשות אשם וכעס על עצמי החליפו את תחושת הניתוק שהייתה בי והייתי מאד אומללה.
ידעתי בתוכי שהדברים ישפיעו על התפתחות הפיזיולוגית של העובר והבנתי שנדרשת כאן דרך לריפוי בליבי הודיתי על כך שהדברים קורים עכשיו ולא בשלב מאוחר יותר אך לא ידעתי מה לעשות .
בשליש השני להריוני ביקרתי בבדיקת מערכות מורחבת ונמצא שגובה נוזל חדרי המוח הוא גבוה מהמקסימום !
מצב שאינו תקין להתפתחות נורמלית של העובר ונדרשת לכך התייחסות ומעקב.
צדקתי בידיעה שלי שמשהו לא בסדר ונחרדתי ,הבנתי שעלי לפעול עכשיו ,למצוא דרך להתקשר עם העובר שלי!
דיבור עם מכרה הוביל אותי לשיטת דמיון מודרך.
מאחר ואני מתורגלת במדיטציות , התיישבתי למדיטציה והתגלתה לפניי טכניקת התקשרות עם העובר
שאלתי את העובר מה אני צריכה לעשות כדי לתקן את המצב כדי שגובה נוזל המוח ירד לנורמל.
הוא אמר לי שאני צריכה להגיד לו שאני אוהבת אותו
בו ברגע ליבי נתמלא אהבה וחמלה אין סופית ועיני התמלאו בדמעות
אמרתי לו שאני אוהבת אותו ושאני מודה לו שבחר בי להיות לו לאימא
הודתי לו על הסבלנות שלו ועל הקבלה שלו אותי עם כל הקונפליקטים הפנימיים
דרכו הבנתי שאהבה לא צריך לחלוק אלא לתת.
כאשר חזרתי לרופא כשלושה שבועות לאחר מכן נמצא שגובה הנוזל ירד לנורמל והתאזן לחלוטין.

כעת אני נמצאת בשליש השליש להריוני ,
מרגישה שלמה עם עצמי ועם הגדל בתוכי.
מלאה אהבה לעבר העובר הקטן ומרגישה שהמערכת יחסים שלנו עברה התמודדות ותיקון ואנו בפתח דרך חדשה ...

אני מרגישה צורך עמוק לחלוק ולשתף את סיפורי עם נשים, אמהות אחרות שחוות את הריונן השני ובכלל .
חשוב לי לומר שהדרך שאנו עוברות לגיטימית היא .
יש בנו את הכוח והאמונה לעבוד על המערכת היחסים עם העובר שגדל בתוכנו ולשנות את אשר אנו מרגישות, במיוחד בזמן ההריון .

תודה על ההקשבה והקריאה
הדס

[ההולכת_בדרכים*]

כתבתי לך כבר שהסיפור הזה מהמם, למדתי ממנו הרבה!
תודה @}

[הקוסמת_מארץ_עוץ*]

מדהים@}

[פלוני_אלמונית*]

הדס הסיפור שלך מרגש ומפתיע. זו גם הזדמנות לשמוע ולהשתמע אחרי זמן רב, וכמובן לאחל - המשך היריון ולידה נפלאים. קרן קיימת

[מיכלול_ה*]

מרגש מאוד. ומעורר רצון לשתף גם על קשר עם העובר שלי.
אני רוצה לשאול האם זהו דף בלוג אישי? או שבכוונתך שעוד נשים ישתפו כאן בחוויותיהן?

[ההולכת_בדרכים*]

בדף תקשורת והקשרות לעובר יש סיפורים מעניינים...

[נועה_בר*]

הדס הסיפור שלך מרגש ומפתיע. זו גם הזדמנות לשמוע ולהשתמע אחרי זמן רב, וכמובן לאחל - המשך היריון ולידה נפלאים.

(המקרה שלך עורר בי רגשות וזכרונות, באופן לא מפתיע מחבר אותי למורתך הגדולה - אורה דניאלי)