אני מגיעה,ושולפת את תכנית הלידה,מוציאה דף הוראות לטיפול בתינוק לאחרי הלידה,אני מדברת בשקט עם הדולה שלי,
והמיילדת אומרת-את יכולה לדבר איתי זה בסדר.
היא כאילו זורמת עם הלידה הטבעית שאני רוצה,וכאילו נחמדה ומספרת בדיחות,אבל אני לא לגמרי מתחברת אליה.
בכל זאת אחרי פרק זמן קצר כשהיא מודיעה שהיא סיימה משמרת אני טיפה נלחצת,כבר התרגלתי אליה.
אבל אז נכנסת לחדר המיילדת ש ל י.פני בובה עגולות ונעימות מעוטרות בתלתלים שחורים קצרים.
עיניים נוצצות,וחיוך.כולה אומרת רוך,ועדינות ונתינת מקום.
אנחנו מתחברות מיד,ומאותו רגע,שלושתינו,הדולה המיילדת ואני,מרגישות כאילו נכנסנו לתוך בועה בזמן,בעולם,ויש איזה חיבור עמוק ומיוחד בינינו.
משהו שלא ניתן להסביר במילים.
מכיוון שלא חשבתי בכלל שאני הולכת להתעכב בחדר לידה,לא הבאתי כלום,לא לאכול לא לשתות.
תוקף אותי רעב,ואני נזכרת שלא אכלתי היום כלום מלבד רבע תפוח.
במכונות אין משהו נורמלי אפילו לשתות,במחלקה אין אוכל,וחוץ מזה לכי תמצאי שם משהו מהדרין....
אני ממש משתוקקת למשהו חם,והדולה שלי(נקרא לה ש מעכשיו) מצליחה לארגן לי ממנות המהדרין במחלקת יולדות.
בנתיים יש צירים לא חזקים,והפתיחה לא מתקדמת.
אני מסרבת לכל הצעה של פקיעת מים,זרוז או התערבות כל שהיא,אפילו רפלקסולוגיה אני לא רוצה.כלום.אל תגעו בי.גם לא ללבוש את החלוק.נשארת בבגדים שלי.
ש. ואני מדברות הרבה,ובאורח פלא כל פעם שהמיילדת נכנסת היא שואלת משהו או אומרת משהו בדיוק בדיוק על מה שדיברנו.
בכלל,רגוע במחלקה ורוב הזמן היא שם.יש לה יולדת אחת נוספת,בלידה ראשונה שזזה לאט.
קצת לא נעים לי מהיולדת השניה כי ברור לי שהמיילדת מעדיפה להיות כאן את הזמן שבין לבין....
אני נכנסת קצת למקלחת,יוצאת,בשלב מסויים,משלחת רופאות(רופאות בלבד כל הלידה!בדיוק כמו שהתפללתי,שלא יכנסו לי גברים לחדר!)
מתחיל דיון-כבר ככה וככה זמן ואין התקדמות(והיולדת רגועה-אני לא מרגישה כמעט כלום,רק כמו כאבי מחזור חזקים),הרופאה מבקשת לבדוק פתיחה,
ואם אין התקדמות לפנות את חדר הלידה....אני בחמש וחצי מסתבר,וזה מספיק להם כדי להחליט שאני נשארת.
הרופאה מעצמה מציעה לי להעזר ב"משהו טבעי" לזרוז,אני אומרות ש-ש. היא רפלקסולוגית(לא אמרנו שהיא דולה),והרופאה אומרת לה,נו,אז תתחילי לעבוד!
אני מסכימה,ובאמת,אחרי טיפול לא ארוך הפתיחה מתחילה להתקדם קצת.
בנתיים הזמן עובר ואני לא מבינה איך עדייו לא ילדתי.
בפתיחה שבע אני עוד יושבת על המיטה וקוראת תהילים.לא מפסיקה לחשוב ולומר שזה נראה לי מוזר והזוי שאני ככה בלידה....
לאט לאט אני מתחילה לכאוב.
הרופאה שנכנסת רואה אותי ושואלת אם מים לא עוזרים לי.כבר הייתי במקלחת אני אומרת,והיא עונה-מצדי תהיי שם עד רגע הלידה!כנסי שוב אם זה עוזר!
(אח,כ המיילדת בעצמה אמרה לי שזה היה נס,שהיא עוד לא ראתה דבר כזה שכל זמן הלידה כל מי שהיתה במשמרת עודדה אותי רק לכיוון הטבעי ולא לחצו עלי לשום התערבויות.
היא אמרה שכשרואים יולדת שכל כך עומדת על מקומה ויודעת מה היא רוצה לא מתעסקים איתה....)
בכל אופן אני נכנסת למקלחת וכורעת שם על הברכיים,זו התנוחה היחידה שאני מצליחה לסבול,ש.והמיילדת מדי פעם שואלות אם אני בסדר.
ש. סיפרה לי אח"כ שהמיילדת אמרה לה שהיא יכולה לעזור לי אבל יש לה הרגשה שאני רוצה לבד.
אחרי כמה זמן(כמה?..איבדתי תחושה...)אני יוצאת,כבר לבושה בחלוק,אני ממש קרובה.
המיילדת שואלת אם היא יכולה לצאת רגע,אני עונה לה "לא",בפשטות.
היא מסתכלת עלי מופתעת לשבריר שניה ומתעשתת מיד-איך ילדת פעם שעברה?
בכריעה על הברכיים.
אני הולכת להביא לך מזרון היא אומרת.
ואנ י שכל השעות האלה לא מבינה איך אני הולכת ללדת על המיטה הזו הענקית,תוך כמה דקות,מקבלת שרפרף לידה(שחלמתי לנסות אבל לא העזתי לבקש בחדר לידה רגיל),
פוף ענק,מזרונים.....אני נוחתת על המזרון,נשענת על השרפרף,כל כך כואב ואני שואלת את עצמי למה למה למה עשיתי את זה שוב וביקשתי בלי אפידורל.
המיילדת מבקשת שאודיע לה מתי אני מוכנה ללחוץ ומציעה לפקוע את המים,הוא מיד יצא,היא אומרת.
אני מסכימה,המים יוצאים בשטף אדיר,ואיתם נוחתת בחדר שלווה מיוחדת,כאילו נפקע הסוד,משהו פנימי,ראשוני,אלוקי,אני מרגישה בשניה הזו את השכינה יורדת אלינו ברכות ועוטפת את החדר.
מסתובבת חזרה על שש,הציר הבא כל כך עוצמתי שנדמה לי שזה הסוף שלי....לא יכולה יותר.
ש. לא מפסיקה לחבק אותי וללחוש לי ישר לאוזן שאני יכולה שאני חזקה ומדהימה,המיילדת מבקשת לא ללחוץ,
אחרי דקה אני לא יכולה יותר,הנה זה בא!אני מודיעה ולוחצת,והוא בחוץ.
ש. מודיעה לי שזה בן,אני אומרת שידעתי.
הוא טיפה בוכה,המיילדת מניחה אותו עלי,הוא לא רוצה לינוק,רק מביט בי במבט הכי עמוק בעולם.
אני מיד מתקשרת לבעלי,מנתקים את הטבור כשמפסיק לפעום.
שתיים עשרה שעות בחדר לידה,רבע שעה של לחיצות,שלוש נשים שהתחברו,תינוק אחד שלוש קילו וקצת.
(שבדיוק התעורר,אחזור בקרוב
)
![:-]](./images/smilies/blush.gif ":]"){kind=small}