הלידה של אניה

[פלוני_אלמונית‏*]

שלום לכולם. אני רוצה לשתף בקצרה (כי עדיין לא מתפנה לי כ"כ זמן לכתוב סיפור לידה באריכות) על לידה במצג עכוז. זוהי הלידה הראשונה שלי, ומאוד התלבטנו לפני כן מה לעשות, כאשר כל מי שהתייעצנו עימו, הציע באופן חד משמעי לעשות ניתוח קיסרי. בשבוע 37, לאחר ניסיון היפוך ידני לעובר במצג עכוז עם ד"ר קנטי מבי"ח מאיר בכ"ס שהיה מקסים ותומך (לא בלידת עכוז טבעית, לצערינו), פנינו לד"ר ברדה מירושליים שהיה הרופא האחרון ברשימה שלנו. יצויין כי עד אז בכלל חשבנו ללדת בבי"ח, אומנם בסוף הפגישה עם ברדה הבנו שהאופציה היחידה היא לידת בית. לא כ"כ ידעתנו איך לעכל את זה, כי זה בא די בהפתעה, וכי אנחנו גרים בצפון, בגליל העליון, ולבסוף החלטנו ללכת על זה. הייתה לי חווית לידה מדהימה, בזכות ד"ר ברדה, שהיה פשוט מדהים. אני מודה לו על המתנה הנפלאה שהוא העניק לי, הזכות ללידה טבעית. ואני מודה לאלוהים ששלח לנו אותו.

[אנונימי]

פלונית - נשמע נפלא, עכשיו אני סקרנית מאד לשמוע את הסיפור המלא!

[אנונימי]

כנ"ל

{חן נושי (17.06.2007 11:57):
ווהאוו!!! כל הכבוד לך וגם לד"ר ברדה...
רוצים סיפור!!

{פלוני אלמונית (17.06.2007 16:35):
ווהאוו!!! כל הכבוד לך וגם לד"ר ברדה...
רוצים סיפור!!

[אניה*]

אניה=פלונית אלמונית
טוב, מכיוון שלא יוצא לי לכתוב את הכל יחד, אכתוב בהמשכים. זה גם עלול לקחת זמן.
קודם כל תודה לכולם על התגובות המקסימות, האמת היא שאני עדיין לא כ"כ מבינה למה מגיבים בכזאת התפעלות על האומץ (נראה לי שתבינו אותי לפי הסיפור) אם כי ברור לי שהפחד של הרופאים (אלה ש"מתים מפחד מלידות עכוז") הוא זה שיוצר אצלנו את תחושת הוואו לאלה שמעיזות.
ועכשיו מהתחלה:
אז כמו שכתבתי לעיל, ד"ר ברדה היה האחרון ברשימה שלנו. התקשרנו אליו וקבענו פגישה, יש לו מרפאה בירושליים,הגענו לפגישת יעוץ, לקראת סוף ההריון, זה היה שבוע 37.
לפגישה הבאתי את כל תיק המעקב הריון שלי, הוא עבר על הדברים והסביר לנו מה הגורמים הנלקחים בחשבון על מנת שתתקיים לידה וגינלית. לאחר מכן הוא החל בבדיקה - הוא היה הרופא הראשון שנגע בבטן ללא מכשירים ובדק אותי בעזרת לחיצות קלות ורק אז הוא עשה בדיקת אולטרסאונד מאוד מקיפה ואיטית, עם המון תשומת לב.
הוא בדק את כל הגורמים ההכרחיים ללידה וגינלית במצג עכוז: היקף ראש, משקל מוערך, מצג רגליים, מצג הראש - סנטר כלפי החזה, כיוון העורף -העורף קדימה כלפי הבטן שלי, עובי דופן הרחם, וכמות מי שפיר, אם לא שכחתי כלום.
לאחר שראה כי הכל תקין (הערכת משקל הוא עשה אגב דרך טבלה, ולא אוטומטית באוטרסאונד, אני אישית התרשמתי כי מדובר ברופא שעובד עם הראש והידיים, ולא אוטומטי, ובלידה הבנתי שהוא עושה עבודת קודש מהנשמה ומכל הלב). ברדה אמר שחשוב להבין כי ישנם התנאים להתחיל לידה טבעית, אך אם יהיה סימן כי ההתנהלות של הלידה אינו תקין (ירידה בדופק העובר, צירים לא סדירים, ירידת מים מוקדמת מדי ביחס להתפתחות הלידה או מים מקוניאליים, דימום וכו'), אנחנו הולכים לבי"ח לקיסרי, כי הדבר הכי חשוב זה שלום התינוק. פה ידעתי שהוא יהיה הרופא שיילד אותי.
המשך יבוא...
נ.ב. גם אחי (הוא הבכור) וגם אני נולדנו לפני כ-30 שנים במצג עכוז.

{חן נושי (19.06.2007 15:17):
או! סוף סוף!
כל כך ציפיתי לסיפור...
קחי את הזמן, העיקר שתספרי...

[אמא_נמרה‏*]

קחי את הזמן, העיקר שתספרי...
מחכה לך, גם אני רוצה לשמוע.

מזל-טוב! @

[אניה*]

אז הנה חלפה לה יותר מחצי שנה, ואני סוף כל סוף מתפנה לקיים הבטחה. מדהים איך שהזמן עובר...
טוב, אז עצרתי בפעם הקודמת בסיכום עם ד"ר ברדה לגבי הלידה.
הגיע לו שבוע 41 להריוני, הרמתי טלפון לרופא לשאול כל מיני שאלות (כמו למשל אולי כדאי להביא בריכה לצירים) וגם לגבי השבוע. הוא אמר לי שלקראת יום חמישי או ראשון שלאחר מכן כדאי שאעשה מוניטור. היה זה יום שלישי. כיוון שהיה לי גם מיעוט מים (תלוי מי בדק כמובן), עשו לי אולטרסאונד כמעט כל שבוע, עד שהחלטתי שאני מפסיקה עם זה, כך שממש לא היה בא על המוניטור הזה.
על כן, החלטתי ללדת.
הצירים התחילו בשעות הערב, אבל לא ממש יחסתי לזה חשיבות כיוון שהרגישו כמו בריקסטונים, הרגשתי עייפה יותר, אבל היה בי צורך עז לסדר את הבית, וזה מה שעשיתי. אומנם אחרי זה הלכתי לישון, מוקדם מהרגיל. ב-4 לפנות בוקר התעוררתי מציר, וכבר לא יכולתי לחזור למיטה, על אף שאישי אמר "עזבי אותך, אמצע הלילה, בואי לישון..."
בשעה 7 בבוקר דיברתי עם הרופא וגם אישי התעורר כבר, סיכמנו שנדבר עוד כמה שעות. ב-9 ביקשתי מאישי להתקשר שוב ולבקש מהרופא שיצא לדרך. על אף שידעתי שיש עוד זמן, רציתי שהוא יגיע, על מנת שזה לא מה שיעסיק אותי.
עד השעה 12 הצוות היה במלואו: הדולה, הרופא, אישי הביא את הבריכה, ואני את הצירים המתחזקים, כך שבזמן שהבריכה התמלאה (או יותר נכון הציפה את הבית של השכנים, בגלל פקק לא סגור) אני כבר הייתי תחת זרם הדוש במקלחת, ומשם עברתי ישירות לבריכה. וכך התנהלו להם הצירים, אני במים על הצד, הדולה לוחצת על נקודת הלחיצה בגב בכל ציר, בעודי מרימה רגל אחת על דופן הבריכה, אישי שופך מים חמים על הבטן, במקום הציר והרופא יושב בסלון ובין ציר לציר אנחנו בשיחה, בציר הם השיחה ואני בנשימות, הרפיות ופתיחות.
בשלב מתקדם כלשהו הרופא אמר לי שאם ארגיש צורך ללחוץ, שלא אלחץ, כך שעכשיו לנשימות,ההרפיות והפתיחות הצטרף הכיווץ - קואורדינציה לא פשוטה משהו.
באיזשהי נקודה ביקשתי שיבצע בדיקה וגינלית, ולאחר שוידא הרופא כי יש פתיחה ומחיקה מלאה, עברנו לחדר, לעשות אולטרסאונד.
אולטרסאונד? גם אני שאלתי... לבדוק היקף ראש, רק שהתברר שהתינוקת סובבה את הראש הצידה, כך שאינו יכול לעבור.
וכך חזרתי שוב לבריכה, בתנוחה שבה הנחה אותי ד"ר ברדה לעמוד, לעוד כ-15 צירים כואבים מאוד!!! וזה היה הזמן לתפילות, לשיחות תחנונים לקטנה, ולקבלה - מה שקורה הוא מדויק וכך צריך להיות, כי היה ברור לכל שאם היא לא תסובב את הראש, נוסעים לבי"ח לקיסרי.
ואכן באולטרסאונד השני ראו שהיא סובבה את הראש, והיה אפשר להתחיל את הלידה.
עליתי על המיטה והייתי צריכה עם כל ציר להוריד את התינוקת למטה, שעד כה לא ירדה בכלל לתעלת הלידה. אחרי מספר צירים שלא הינבו שום תוצאה, שיניתי את התנוחה לקריעה כשאני נשענת על אישי, ותוך 2 צירים התוסיק היה בפתח. העבירו אותי למיטה, בציר הבא ד"ר ברדה ביקש שלא אלחץ, והלך לשים כפפות ולהכין את הזריקה לפיירנאום, ובעודי שוכבת מבוטלת לגמרי הרגשתי את הגוף שלי סוחט את העובר החוצה. אישי קרא לרופא, הוא שם את ידו על הפירנאום, עצר את היציאה, בשביל שכל הגוף יתכנס, בציר הבא התוסיק, הרגליים והגוף (בסדר הזה) היו בחוץ, הרופא ביקש לחכות רגע, הצמיד את הסנטר של התינוקת לגופה ואמר "עכשיו ללחוץ!!!"
ולחצתי, והנה בשעה 11 בערב נולדה לנו תינוקת מקסימה במצג עכוז, בלידת בית באור מעומעם.
היה מדהים.

[אסנת*]

אניה, איזה כיף לקרא את סיפור הלידה שלך.
נשמע שהיתה חוויה נפלאה.
שימשיך לכם בטוב. ומזל טוב (קצת מאוחר).

[אנונימי]

זהו דף סיפור לידת עכוז
וגם דף סיפור לידת בית
ובכלל לאניה, אם את קוראת כאן, סיפור לידתך מקסים ומעצים, כן ירבו לידות כשלך מבין לידות העכוז!
רק לא הבנתי למה היה נחוץ הזריקה בפירנאום - ותרגישי חופשי למחוק אם זה לא במקום לשאול-

[אנונימי]

_{דף סיפור לידה, דף סיפור לידת עכוז, דף סיפור לידת בית}

[הלידה_של_אניה*]

הועבר מדף לידה במצג עכוז

[הלידה_של_אניה*]

דף סיפור לידה

[טאו_להורות*]

איזה יופי שהחלטתן לנער את הרשימה . ככה אתן מעלות את הסיפורים הנפלאים האלה לשטח.
וכולנו לומדות
תודה

[גינת_שמש*]

שמחתי לקרוא על הלידה שלך{@
תודה ששיתפת.

[אניה*]

לפי מה שאני הבנתי, הזריקה לפרינאום ניתנת על כל מקרה שאם הרופא יצטרך לבצע חתך, לא יתעכב על הזריקה, כי החתך מתבצע במקרה חירום או משהו כזה.