כללי
- גבינות כמו צפתית, פטה, חצי קשות למיניהן, גבינות עובש כמו קממבר, ברי, ורוקפור ושאר המצחינות, דורשות שימוש באנזים בנוסף על המחמצת (חיידקים). באופן עקרוני לכל הגבינות האנזימטיות מוסיפים מחמצת (כף יוגורט, לבן או חיידקים קנויים), קצת אנזים, מקבלים גבן, חותכים אותו מעבירים לתבנית, ממליחים לפי הטעם וסוג הגבינה. גבינות עובש וגבינות קשות וחצי קשות מאחסנים בטמפרטורה של 12 - 17 מעלות. על גבינות העובש הלבן (ברי וקממבר) מתיזים עובש לבן (ניתן לקנות שקיות עובש) ואחרי כשבוע עד שלושה הגבינה מגדלת פרווה ומתחילה להסריח.
- לחימום החלב להכנת גבינה מחממים ל-85 מעלות - 85 מעלות זה רגע לפני שהחלב גולש. ככה גם הצ'רקסים עושים. רצוי לחמם בסיר כפול (סיר קטן שיושב על סיר גדול ובו מים רותחים, כמו להמסת שוקולד), או לבחוש פעמים רבות, אחרת החלב יחרך ויקבל טעם לוואי קל.
- ליוגורט לא חמוץ ובטעם קטיפתי כדאי להשתמש בJOINTEC - YC של רונן שיווק (או ספארי), ללבנה לא חמוצה כדאי להשתמש במחמצת BTM של רונן שיווק או פלורה דניקה של אחים הרשברג. המחירים נעים סביב 50 - 70 ש"ח לשקית המתאימה ל 500 - 1000 ליטר.
- אחוזי השומן של גבינה ביתית - לגבי אחוזי השומן יש את שיטת המינימום - לפחות 5% שומן. ככה כולם מרוצים ונהנים מגבינה המכילה כ - 15% שומן בלי ייסורי מצפון. החישוב הפשוט הוא: מתוך 10 ליטר חלב מקבלים כ - 1 ק"ג גבינה (היחס הוא להדגמה בלבד ומשתנה מגבינה לגבינה). כלומר, ריכוז המוצקים בגבינה גדול פי 10 מריכוזם בחלב. אם בחלב היו כ - 4% שומן (שוב רק להדגמה), קיבלנו כ - 30 - 40% שומן. החישוב לא לגמרי מדויק כי בהכנת הגבינה יש הפסדים של שומן. מבחינתנו חישוב אחוז השומן מסובך יותר כי שעור השומן בחלב משתנה בין עז לעז (לפי סוג העז) ומיום ליום, בהתאם לתזונה.
- גבינות מחלב עזים מכינים בדיוק כמו גבינות מחלב פרה.
- איך שומרים גבינה ביתית? בקופסת פלסטיק אטומה.
- גבינה מחלב אם - לא ניתן להכין, מפני שאחוז הקזאין נמוך מדי. הקזאין הוא החלבון הנקרש ויוצר את הגבן. בחלב אם רמתו נמוכה ולכן תקבלי קצת גבינה.
- איך אפשר להכין שמנת מתוקה? אי אפשר. חלב פרה הוא יותר שמן מ- 3% . לאחר החליבה השמנת נפרדת מהחלב וצפה ואז בתנובה מגרדים אותה ומוכרים בנפרד. אם את רוצה שמנת את צריכה גישה לפרה. הבעיה היא שחלב הנמכר בחנויות עובר הימגון - ריסוק כדוריות השומן כדי שלא ייפרדו מהחלב ויצופו, רחמנא ליצלן, על פני החלב. אם יש לך גישה לעטין של פרה, תני לחלב לעמוד ואז גרדי את השמנת מעל החלב. אחוז השומן בחלב פרה בארץ הוא סביב ה 3% שומן ולא יותר. חלב עיזים יכול להיות שמן יותר אבל ההפרדה שלו קשה יותר.
חלב מפסטרים ב 72 מעלות, למשך 16 שניות או טמפ' גבוהה יותר לזמן קצר יותר. אפשר להסתדר בלי מד טמפרטורה. מחממים את החלב, תוך כדי בחישה (כדי שלא יחרך), עדיף בסיר בתוך סיר מים. כאשר החלב עושה תנועות של "תחזיקו אותי אני כבר רותח" מכבים את האש והחלב מפוסטר. אם מגבנים מקררים לכ- 40 מעלות (טמפ' שבה חלב המושפרץ על גב כף היד לא חם מדי ולא קר). אם החלב מיועד לשתייה מקררים אותו עד ל 4 מעלות - טמפ' של מקרר ביתי.
קניית חלב לא מפוסטר
15 ש"ח לליטר זה שוד לאור העטינים. זה המחיר לחלב עיזים מפוסטר בסופר מרקט כולל האריזה. חלב לא מפוסטר הוא הרבה יותר זול.
משווקי ציוד להכנת גבינות
- "רונן שיווק," סוכנות בבאר טוביה שמוכרת סלסלות, שקיות טיפטוף, מחמצות, אנזימים, עובשים ועוד. את הטלפון של רונן שיווק אפשר להשיג בספארי.
- בצפון יש את "ספארי" הממוקמים בבית שערים טלפון: 04-9833064.
- בהרצליה נמצאת הסוכנות של "אחים הירשברג" (טלפון: 099521666) המיבאים מחמצות ואנזימים. לאחים הירשברג יש גם דפי מתכונים לגבינות כדאי ליצור איתם קשר ולקבל רשימת מוצרים ומתכונים.
- שי זלצר (בסטף) מעיר קורסים לייצור גבינות.
- אגודת הנוקדים ("עזיזה") שלהם יש בוודאי מידע על סדנאות גבינה
CHEESEMAKING MADE EASY - להשיג באמזון.
גבינה צ'רקסית - אחיק
לוקחים חלב (10 ליטר) מחממים ל 85 מעלות, מוסיפים 250 - 500 סמ"ק מיץ לימון, בוחשים, מוסיפים כ - 250 גרם מלח, מעבירים במסננת (שלב מעצבן וגורם לכוויות), את הגבן הנראה כמו קוטג' שופכים לתבנית לגבינות או מסננת, מכניסים למקרר ללילה. בבוקר הופכים את התבנית על צלחת ובתקווה תצא לכם גבינה צ'רקסית.
את מי הגבינה שנותרו אחרי הוצאת הגבן אפשר לתת לכלבים, חתולים או לשכנים. אפשר גם להשקות את העציצים של השכנים ולהתנצל מספר ימים מאוחר יותר כשהשכן יופתע לגלות שעציציו מתים מעודף מלח. אפשר גם עם חומץ - אני מעדיף מיץ לימון ביחס של 300 סמ"ק מיץ לימון על 8 ליטר חלב. יכול להשתנות בהתאם לסוג החלב.
גבינת שמנת
לוקחים חיתול בד. שופכים לתוכו שני גביעי שמנת חמוצה. כן. שמנת.
תולים אותו על הברז למשך מספר שעות. עד שכל הנוזלים מתנקזים.
מתקבלת גבינת שמנת ללקק את האצבעות. מעדן ממש. אם מוסיפים עשבי תיבול (ממש לא משנה איזה) וטיפה מלח גס ופלפל שחור טחון גס לאותה שמנת, זה גם יוצא... חבל על הזמן.
- הערה של גילה - מומלץ להוסיף מלח, ולתבל בנדיבות בעשבי תיבול כי תיבול עדין לא מורגש.
אותו דבר כמו גבינת שמנת - עם יוגורט. חיתול בד + 2 גביעי יוגורט. אחרי לילה מעל הכיור יש אחלה לבנה, ואם משאירים ליותר אפשר לעצב אותה בידיים לכדור פחוס כזה ולגלגל בשומשום,פלפל שחור,זעתר...(יש שמוסיפים מעט מלח ליוגורט בהתחלה,לנגירה יותר טובה,לא נראה לי נחוץ.)
את הכדורים המגולגלים אפשר לשמר בתוך שמן זית, מה שנותן הרגשה אסלית/בדואית/אותנטית (מחקו את המיותר) ביותר (טוב גם לכדורי גבינת שמנת).
יוגורט ביתי
אם כבר יש יוגורט, משאירים ממנו כף, שמים בחלב, מחכים ומקבלים יוגורט כמו זה שהיה לך (בערך). אפשר לעשות עם חלב רגיל - הכמות המומלצת היא כף יוגורט לליטר חלב מפוסטר שקורר לטמפ' של כ - 40 מעלות. אם שמים פחות יוגורט זה ייקח יותר זמן. צריך לשמור את החלב בטמפ' גבוהה יחסית (30 - 40 מעלות) - כדי לשמור אותו בטמפרטורה זו אפשר לעטוף את הסיר עם החלב במגבת/סוודר או להניח אותו במקום חמים (ליד רדיאטור, ליד חלון שמשי). אפשר להוסיף מלח לפני שהופכים ללבנה.
גבינה צפתית - אחיק
לחושקי הצפתית:
מפסטרים חלב (72 מעלות ל 16 שניות). מקררים ל30 - 40 מעלות, מוסיפים מחמצת (יוגורט או לבן), מוסיפים אנזים (פפסין) וממתינים 45 דקות. החלב הופך לג'לי. הכי חשוב שהגבן לא יהיה בין 30ל 40 מעלות יותר מ-40 דקות כי אז זה מתקלקל. חותכים את הגבן, בוחשים, מוציאים מי גבינה, מוסיפים מלח, מעבירים את הגבן שנשאר לסלסלות, משאירים במקרר ללילה, מוציאים ואוכלים.
אם יצא מלוח מדי/פחות, רך/קשה מדי מנסים שוב עד שמוצאים את הנוסחה המתאימה לחלב. צורת הגבינה תלויה בצורה המסננת - יש מגוון של סלסלות שניתן להשיג בספארי או מקומות אחרים.
שמנת מתוקה ביתית - אתי אורן
שמים בבלנדר 100 גרם חמאה רכה (בטמפ' החדר). שופכים עליה 1 כוס חלב רותח, מערבלים כמו שזה, לא יותר מדקה - ויש שמנת מתוקה.
אם רוצים להשתמש להקצפה מאפסנים 24 שעות במקרר או חצי שעה בפריזר. להכנת רטבים על בסיס שמנת אפשר להשתמש מיד. ניתן גם להקפיא ולהשתמש במועד אחר.
שמנת מתוקה - מורינגה רותמית
מרתיחים כוס חלב, מכניסים אליו 100 גר' חמאה רגילה ובוחשים עד שהחמאה נמסה, מערבבים בבלנדר כחצי דקה, ומכניסים למקרר (בכלי סגור) ל-6 שעות.
אח"כ אפשר גם לעשות מזה קצפת.
לא בטוח שלא עדיף כבר לקנות מראש שמנת מתוקה ארוזה (מבחינת המחיר), אבל שווה לדעת אם צריך להכין משהו עם שמנת מתוקה ואין איפה לקנות כזו (מצד שני זה דורש התארגנות 6 שעות מראש)
"גלגל"גבינת שמנת - bunuah נומושי
לוקחים כמה (כדאי לא פחות מ-3) שמנת של פעם של "תנובה",
בקערת עץ (סתם לא חייב,ככה אני אוהבת)מערבבים עם קצת מלח ופלפל שחור גרוס על-המקום.
לוקחים קערה אחרת ,מלבישים עליה מסננת צפופה רגילה,
מרפדים את המסננת במגבת נייר ח''פ.זהו שופכים בעדינות את השמנת המתומבלת ומכסים.
עכשיו מאשפזים במקרר שלושה ימים,ומחכים בסבלנות
את המים שופכים לתרנגולות לשתיה
לגבינה צפתית דמוי אורדה - מתנחלת אלמונית
מרתיחים את החלב . מוציאים כוס חלב ומוסיפים לה ככף יוגורט לכל ליטר חלב . בוחשים ומחזירים לסיר החלב המורתח .בוחשים את החלב בכף עץ . ממשיכים ברתיחה עדינה ומוסיפים כף חומץ לכל ליטר חלב. מפזרים את החומץ בצורה שווה ולא בוחשים . נותנים לחלב להתנתק מהגבינה וזה כשמי הגבינה הופכים להיות צהובים וגושי גבינה צפים בסיר , הגבינה מוכנה. מוציאים את פרורי הגבינה בעזרת כף מחוררת או מסננת שטוחה ומניחים בסלסלה עם חורים או במסננת לפסטה או בכל כלי שיש יציאה למים . מפזרים בין השכבות של פרורי הגבינה בזמן הוצאתה מהסיר מלח גס. נותנים לגבינה להתקרר והופכים אותה בזהירות כדי שתקבל את צורת הסלסלה גם מהצד השני. מפזרים למעלה אורגנו יבש או קצח . בתאבון
המתכון לקוח מהספר של שרי אנסקי - בשלנית גדולה ומוכשרת ....מומלץ ביותר להכנת גבינות
גבינה בולגרית - מונו נוקי
גבינה צהובה -מתנחלת אלמונית
לוקחים חלב מפוסטר, שאנו בטוחים כי אין בו חיידקים מזיקים, מקררים אותו עד 30 מעלות בקירוב ומוסיפים לתוכו מחמצת, שהיא – בעצם – חלב אשר הוחמץ על ידי חיידקים מיוחדים כדוגמת חיידקי הלבן. חיידקים אלה מתפתחים בחלב מרגע שהם מוכנסים לתוכו. נוסף לכך אנו מכניסים לחלב תרכיז של תסס הנמצא בקיבות של עגלים או עופות והנקרא רנין או פפסין. לתסס זה יש תכונה מופלאה, שדי בכמות קטנה שלו כדי להקריש כמויות עצומות של חלב. כך למשל, לבריכה המכילה 10,000 ליטרים חלב (כמות הממלאת מיכלית בינונית מאלה שאתם רואים נעות בכבישים) מספיק להכניס שתי כוסות של תסס כזה כדי להקריש את כל החלב תוך 20-30 דקות.
לאחר קבלת הגבן (זה שמו של הקריש בפי יצרני החלב) אנו משתדלים להפחית את כמות המים המצויה בו, כדי לקבל גבינה יבשה יותר. לשם כך אנו משתמשים במספר אמצעים המקצועיים בדוקים ומנוסים: חותכים את הגבן בעזרת סכינים מיוחדים לחתיכות קטנות בנות סנטימטר או סנטימטר וחצי כל אחת, ובוחשים אותן בעזרת הבוחשים המצויים בבריכה והמופעלים במהירויות שונות. על ידי החיכוך ההדדי של פירורי הגבינה נפרש נוזל צהוב
ירוק (מי גבינה). כדי לזרז את התהליך עוד יותר מחממים את הפירורים לטמפרטורה הנעה בסביבות 55 מעלות בגבינה שווייצית ונמוכות יותר בגבינות אחרות. בהתאם לסוגי הגבינות השונים.
הפרשת המים מתגברת, חתיכות הגבן מצטמקות, נעשות יותר מוצקות, החיידקים שהוספנו בתחילת התהליך מתרבים במהירות ומגיעים למיליארדים כשהם הופכים את סוכר החלב לחומצת חלב, שגם היא מזרזת את הפרשת המים. בדרך זאת, תוך שעה שעתיים מהתחלת התהליך אנו מקבלים גרגרי גבינה די קשים.
עתה מסננים את כל הגרגרים היבשים מן המים הרבים, מכניסים אותם לתבניות מיוחדות המתאימות בגודלן לסוג הגבינה הדרוש וכובשים אותם בתוך מכבשים, כדי להוציא מהם את שארית מי הגבינה שנותרה.
חשוב לדעת, כי מכל עשרה ליטרים חלב אנו מקבלים לכל היותר קילוגרם אחד גבינה צהובה. והכמות משתנה בהתאם לסוגי הגבינה השונים.
לאחר שכבשנו את הגבינה במכבש והיא הפכה לגוש אחד שאינו מתפורר
ובעל הצורה המבוקשת, אנו מכניסים את הגבינה לאמבטיות עם מי מלח מרוכזים למשך 36-72 שעות, כדי שהגבינה תספוג את המלח הדרוש לתהליך הבשלתה ולטעמה הטוב.
עתה הגיעה העת לייבש את הגבינה ולצפותה בשעווה, או לעטפה באריזה פלאסטית אטומה. בשלב זה אם תנסו לטעום גבינה זאת תיווכחו לדעת שאין לה כל טעם או ריח.
וכאן אנו חוזרים אל אגדת מקדח הפלא, שנרקמה סביב הסוד הכמוס הידוע לכל יצרני הגבינות בעולם – סוד החורים שבגבינה.
ובכן, התסס והחיידקים הרבים שהוספנו לגבינה בתחילת התהליך,
ממשיכים את פעולתם גם בשלב זה של הבשלתה והשינויים המתחוללים בגבינה עתה דומים במהותם לשינויים המתהווים במערכת העיכול שלנו. כידוע, בקיבה יש חומצת מלח ופפסין. הלבלב מפריש תססים וכל אלה גורמים לפירוק החלבון, שהוא חומר מורכב מאוד, לפריטים פשוטים יותר. הוא הדין גם בגבינה. הגבינה מתחילה להבשיל בתהליך איטי מתמיד, הנמשך שבועות רבים ואפילו שנים, וזאת – בחדרי הבשלה מיוחדים שבהם שוררת טמפרטורה קבועה, הנעה בין 5 ל-25 מעלות, בהתאם לצרכיהן של הגבינות השונות. התססים של החיידקים מפרקים במהלך ההבשלה את חומרי היסוד הנמצאים בגבינה וכתוצאה מפירוק זה נוצרים גאזים, כדוגמת גז דו תחמוצת הפחמן הנוצר כשמוסיפים סודה למיץ לימון.
אני שומע את שאלתכם: נו, אז מאין החורים, סוף סוף ?
מכאן החורים. הגאזים הנוצרים בגבינה בתהליך הבשלתה מקבלים צורה של חורים עגולים ויפים, ממש כבועות הסבון שאתם מפריחים בעזרת משב פיכם וגם להן תמיד צורה עגולה, ולעתים קצת מוארכת.
זה סוד החורים שבגבינה הצהובה וכך גם השלמנו את סקירת דרך עשייתה.