מבטיחה לעצמי בפעם האלף לא להתכתב עם מישהי שלא מתכתבת איתי, וכותבת לא בתגובה לגברים שאמרתי אלא לאיזה עיוות של מילותיי
לא התכוונתי לעוות, זה מה שהבנתי מרוח דברייך.
אם את מעוניינת בדיאלוג, את מוזמנת להבהיר במקום להתנפל.
אם לא - לא צריך, אבל בבקשה תרגיעי את הטון התוקפני, לפחות כשאת פונה אליי.
הדברים שכתבתי אמנם נכתבו בתגובה לדברייך אבל כתבתי אותם כהשקפת עולם שלי והם עומדים כשלעצמם, גם בלי קשר ישיר לדברים שלך.
(כך שאני לא מרגישה צורך להתנצל עליהם)
אני אכן מעוניינת בדיאלוג. אך מעוניינת בתנאי.
למשל, בתנאי שתבדילי בין הפרשנות שלך למה שכתבתי למה שכתבתי.
את משפט ההבטחה לעצמי רשמתי בנימה עייפה ולא תוקפנית.
סמדר נ
_הטענה שלי היא פשוטה: מי שהייעוד שלו הוא להיות נגן, יגשים את הייעוד שלו, אם אמא שלו תנדנד לו שיתאמן ואם לא.
אז זהו, שחלקנו לא אוחזים בתפיסה הדטרמיניסטית שנוצקת כאן למושג "ייעוד". זו לא טענה, כי אין אפשרות לבחון אותה בכלים לוגיים. שהרי מי שלא נהיה נגן יוכיח בכך שזה לא היה "ייעודו" מלכתחילה, מש"ל.
זו אמונה. אמונה לגיטימית לחלוטין. אבל קצת מוזר לייעץ למי שלא אוחז באמונה הזאת ליישם את הפרקטיקה שנובעת ממנה. בעניין זה, מאחר שאני הבנתי את דברייך בצורה קרובה מאד לזו של דניאלה – אולי הם בכל זאת דורשים הבהרה נוספת?_
זו אכן אמונה ולא טענה, וככזו אין אפשרות להוכיחה. אני לא יודעת מי פה מאמינה בייעוד ומי לא, רק יודעת שיש בבאופן לפחות עוד כמה נשים שאוחזות בתפישת עולם רוחנית דומה לשלי.
מתפיסת עולם זו לא נובעת המסקנה שההורים לא צריכים לעזור לילד.
מנסה להבהיר באמצעות דוגמא.
- נולד ילד שייעודו להיות מוזיקאי דגול.
- 1.1 הוריו לא נותנים לו גישה לכלי נגינה, והוא מתחיל לנגן בבגרותו.
- 1.2 הוא מצטער על כך שהוריו לא נתנו לא בילדותו את האפשרות לנגן
- 1.3 הוא כועס על הוריו, או שלא
- 1.4 הוא נהייה מוזיקאי מופרסם ומנגן בכל רחבי העולם, או שהוא לא נהיה מפורסם אבל עדיין הוא מנגן.
- 2.1 הוריו נותנים לו גישה לכלי נגינה
- 2.2 הוא מנגן זמן רב ובהנאה מרובה ורוכש את המיומנות שניתן לרכוש רק בילדות, ונהיה מוזיקאי מיומן ומוכשר בבגרותו.
- 3.1 הוריו נותנים לו גישה לכלי נגינה
- 3.2 הוא לא רוצה להתאמן
- 3.3 הוריו לוחצים עליו להתאמן
- 3.4 הוא גדל ונהיה מוזיקאי מחונן ומודה להוריו על הכריחו אותו להתאמן, או כועס עליהם על כך.
- 4.1 הוריו נותנים לו גישה לכלי נגינה
- 4.2 הוא לא רוצה להתאמן
- 4.3 הוא לא מתאמן ולא מפתח את המיומנויות שאפשר לפםתח רק בילדות
- 4.4 הוא גדל ונהיה מוזיקאי מוכשר וכועס על הוריו שלא הכריחו אותו להתאמן או מודה להם על כך.
- 5.1 הוריו נותנים לו גישה לכלי נגינה
- 5.2 הוא לא רוצה להתאמן
- 5.3 הוריו עושים את שביכולתם כדי ליצור סביבה לתקל עליו ותעודד אותו להתאמן אך לא לוחצים עליו לנגן
- 5.4 הוא גדל ונהיה מוזיקאי מחונן, אולי עם ואולי בלי היכולות שניתן לפתח רק בילדות, ואולי כועס על הוריו ואולי אסיר תודה להם על התנהגותם.
_ש: מה התפקיד של אמא בתחום של הכינור?
ת: היא עוזרת לי מרצונה והיא יכולה גם לא לעזור אבל אז לא תהיה לי תמיכה ויהיה לי קשה להתמודד עם האימונים._
לי אורה
תודה. התגובות שלך מבהירות לי שגם אם לא הצלחתי להסביר את דעותי בצורה שתהיה ברורה לכולן, נראה שלפחות מישהי אחת מבינה אותי
זה מעודד ומעורר תקווה שלמרות המגבלות המובנות בצורת התקשורת של התכתבות (לעומת שיחה פנים אל פנים) אצליח לבסוף להבהיר את דעתי לכולן.
פלוני אלמונית
_אני מבינה את בת האש אבל את בת האש לא לגמרי מבינה אותי.
אם היתה כפייה והכרחה כמו שאת מתארת,, הייתי דוגלת בכך ולא פותחת דף באתר של באופן
יש הרבה מאד השראה, אתמול למשל ניגנו דברים פשוטים- מוסיקה אירית שאת זה אני יכולה קצת ללות אותו בפסנתר והיה כיף גדול
המריבות הן לא על הצורך להתאמן אלא על הרגע שסוף סוף קמים. _
אני לא חושבת שאת מבינה אותי, אך אני לא מתיימרת להבין אותך.
אני לא חושבת שאת דוגלת בכפייה והכרחה. אני חושבת שיש לנו הגדרות שונות למושגים האלו. כי מבחינתי המריבות האלו על הרגע שקמים, לא רק שהן כפייה והכרחה, הן יותר מזיקות ממועילות.
_כרגע בעקבות הדף אין מריבות בכלל
אני לקחתי צעד אחורה והוא, כך נראה, צעד קדימה.
זה לא אומר שלא יהיו עוד קשיים אבל את המדרגה הנוכחית נראה שעברנו..._
שמחה על כך
דניאלה
אז זהו, שחלקנו לא אוחזים בתפיסה הדטרמיניסטית שנוצקת כאן למושג "ייעוד".
אני לא יודעת איזו תפיסה נוצקת "כאן" למילה ייעוד. באתר הזה יש הרבה נשים וגברים, עם תפיסות רוחניות שסותרות ומנוגדות זו לזו. למשל, יש פה לא מעט יהודיות, ואני פאגאנית.
_לצמצם את העזרה הזו למונחים של נדנוד זה קצת לעשות לה עוול, בעיקר כשהיא יכולה להיעשות בדרכים אחרות, אבל באופן עקרוני יכולות להיות לה הרבה צורות.
אולי גם נדנוד _
אני לא מצמצת את העזרה למונחים של נדנוד. להפך, אני אומרת שיש הרבה דרכים אחרות לעודד להתאמן, אותן פירטי בהודעות קודמות, ולכן, מתוך המגוון והשםפע הזה אפשר לוותר על הנדנוד, מבלי לוותר על העזרה.
תבשיל קדרה
_הטענה שלי היא פשוטה: מי שהייעוד שלו הוא להיות נגן, יגשים את הייעוד שלו, אם אמא שלו תנדנד לו שיתאמן ואם לא.
אני רואה איך אני יכולה בקלות להשפיע על האם כן או לא ינגנו במשך השבוע - פשוט ע"י פינוי זמן מתאים לזה.
לא יכול להיות שלאמא/משפחה/בית/מורה אין השפעה._
יש השפעה בטווח הקצר, אך לא בטווח הרחוק.
אמא יכולה למנוע מילד לנגן, לעודד או אפילו להכריח לנגן כל הזמן.
אבל במוקדם או במאורח הילד יתבגר, יעזוב את בית הוריו ויבנה לעצמו משפחה וחיים משלו.
האמא יכולה להשפיע על האם הוא ינגן או לא במהלך השבוע, אך היא לא יכולה למנוע ממנו להגשים את הייעוד ולנגן.
לאמא יש השפעה, היא יכולה לקצר את דרכו של הילד ולעזותה קלה ונעימה, או להפך, לארוכה ולרצופת מכשולים. אך בטווח הרחוק, ומנקודת מבט כוללת יותר, ההשפעה היא מצומצמת יחסית.
. אני לא אשכנע אותך גם באמירה הבאה: לאורך הדיון הזה את מפעילה סכמות ודרכי חשיבה שהן מאד הגיוניות על פניהן, אבל לגבי לימוד נגינה ומוסיקה הן לא רלוונטיות, ולפרקים אפילו נשמעות מוזרות ותלושות. חשוב לי לומר את זה, אעפ"י שזה באמת לא משכנע, כי להגיד לך לקבל את דעתי כ"דעת מומחה" זה לא טיעון ראוי בדיון בעיני.
