היינו חברים וזה היה מזמן

[אלמונית*]

אקסים.
בעיה איתם. הם לא כאן אבל בכל זאת כאן. לא היה לי עדיין אקס מיתולוגי, כלומר מישהו שהייתי שמחה לחזור אליו היום. ובכל זאת, בילויים משותפים, חוויות מהעבר עולות וגורמות לחיוכים וגעגועים.
הבעיה היא שאני יוצאת עם מישהו ומתחילה להתבאס מאקסית כזו או אחרת שלו. כל כך לא אוהבת את העבר הזה...
חבל שאין הרבה בתולים בימינו...
איך עוברים את שלב הקנאה בעבר?

[חוה_ש*]

אני חושבת שיש בקנאה משהו שמרמז אולי על משהו לא שלם, אצלך או אצלו. אם מישהו טורח לעורר בך קינאה ע"י האקסית שלו כנראה שיש לו משהו לו סגור איתה ואז במילא לא כדאי לך להיות איתו ואין במה לקנא.

[טרה_רוסה*]

אני חושבת שיש בקנאה משהו שמרמז אולי על משהו לא שלם, אצלך או אצלו.
לגמרי מסכימה.
במבט לאחור, ככל שמערכת היחסים יותר דפוקה, ככה יש יותר בעיות עם האקסים. אולי זה אפילו מדד טוב לטיב מערכת היחסים.

[פלונית*]

אני חושבת שיש בקנאה משהו שמרמז אולי על משהו לא שלם, אצלך או אצלו.
לא בהכרח. לפעמים הקנאה הזאת היא סתם חשש, טבעי ונורמאלי ועובר כשהקשר מתייצב.
ואגב, לא צריך שבן הזוג יעורר קנאה, אנחנו עושות את זה מצויין לבד ללא שום פרובוקציה מצידו. מספיק שיזכיר משהו מהעבר כדי שתדמייני כבר יופי של סרט רומנטי שלו, איתה. החצוף.
איך עוברים את שלב הקנאה? מכניסים לו מרפק בצלעות בכל פעם שנדמה לך שהוא חושב עליה כשהוא מדבר על משהו מהעבר. זה בכלל לא משנה אם הוא באמת חשב או דיבר עליה. די בהיותו בעל עבר עם אשה כדי לעשותו ראוי למרפק. אם הוא מקבל את זה בהכנעה וחיבה הוא לא ינטוש אותך על סעיף שפיות וזה חשוב מאד להמשך.
הבעת הקנאה הזאת היא הפגנת רצון בבעלות מוחלטת, גם על העבר שלו. שלא יבלבלו אותך: זה נורמאלי ושכיח לגמרי להרגיש כך, במיוחד סביב המחזור, הביוץ, ובינהם. בינו לבינך לבין האקסית זה לא המקום להתחיל להיות פוליטיקלי קורקט אז אל תתאמצי לשוא.
אם הוא מתרגז מזה, אז או שהגזמת, או שהוא באמת חושב עליה הרבה. (זה שאנחנו פרנואידיות זה לא אומר שאנחנו לא מופרעות)

<סוג של עצה לא לכל זמן, לא לכל שלב ביחסים (למשל לא ממש על ההתחלה אבל בסביבות הזמן שאת כבר לא ממש מקפידה על השערות ברגליים) ולא לגבי כל אקסית. נא לקחת במינון סביר>

[עודד_לבנה*]

מכניסים לו מרפק בצלעות בכל פעם שנדמה לך שהוא חושב עליה כשהוא מדבר על משהו מהעבר. זה בכלל לא משנה אם הוא באמת חשב או דיבר עליה. די בהיותו בעל עבר עם אשה כדי לעשותו ראוי למרפק.

עכשיו אני מבין מאיפה מגיעים מספרי הטלפון של בחורות לשירותי הגברים כולל תאורים פלסטיים של ביצועיהן: מהמרפק.

[עודד_המחפש*]

מכניסים לו מרפק בצלעות בכל פעם שנדמה לך שהוא חושב עליה

סליחה, אבל אם העצה הזאת ניתנה ברצינות, אז אני חייב להתנגד לה נמרצות. אם יש לך כזו בעיה עם האקסיות, אז הבעיה היא כנראה לא עם האקסיות. כדאי למצוא את הבעיה האמיתית ולטפל בה, ולא להתעלם מכך. גם לא יעזור "לאלף" מישהו להתנהג בצורה שלמראית עין נוחה לך.

[אלמונית*]

אני דווקא לא מעירה לו כשהוא מדבר על אקסיות, כמובן בטאקט. אף אחת לא רוצה לשמוע שהקודמת היתה יותר יפה, יותר חכמה יותר ויותר.

בדיוק כמו השיר "אל תדברי על אריק". מצד שני, אני באמת נכנסת לתסריטים של כמה היה לו טוב איתה וכאלה. ואיפה אני יכולה להיות מיוחדת ביחס אליה.
אגב, לרוב החברות שלי זה קורה, אני לא מתרגשת. רק שזה מבאס, ולא למדתי לחיות עם זה בשלום עדיין.

[עוף_החול*]

לדעתי אקסים צריכים להישאר במקום הטבעי. כלומר בעבר.
מערכות יחסים קודמות (במיוחד אם הן היו ארוכות וטובות) מהוות איום מסויים על מערכות חדשות. מכיוון שעדיף להימנע מהשוואות אני אישית מעדיפה ניתוק של קשרים קודמים.

אבל הייתי (ברשותכם) מעונינת להרחיב את הדיון גם לחברים ותיקים.
החבר/ה מגיל 15 שמלווים אותנו כבר שנים ארוכות. לפעמים במהלך השנים החבר הטוב הזה (סילחו לי אבל אני עוברת לזכר מטעמי נוחות) יכול לעבור תהפוכות ושינויים ולהפוך לבלתי רצוי ע"י בן /בת הזוג. מה עושים אז?
מה עושים שכבן/בת הזוג אומרים שלדעתם החבר הותיק הפך להיות מקור לבעיות ביחסים הזוגיים?
מה עושים כשהחבר הותיק הופך לגורם מתסיס ומקור לויכוחים בין בני הזוג?
מה עושים אם החבר הוא בן המין השני ומתגרש פתאום והיחסים האינטימיים הופכים להיות איום ממשי על הזוגיות?

[ש_מים_וארץ*]

מה עושים אם החבר הוא בן המין השני ומתגרש פתאום והיחסים האינטימיים הופכים להיות איום ממשי על הזוגיות?
אם הזוגיות יקרה, כדאי להגן עליה מפני האיום. ו'על הדרך' לבדוק ולעשות 'טיפול עשרת אלפים' לתחזוקה שוטפת ושותפת.
@}

[אביב_חדש*]

מה עושים כשהחבר הותיק הופך לגורם מתסיס ומקור לויכוחים בין בני הזוג?
אנחנו שלוש חברות מתקופת הצבא. בעלה של אחת החברות טען שהחברה השלישית משפיעה על בת זוגו וגורם לה להתנהג בצורה שלא תואמת את מערכת הציפיות שלו ממנה. הוא אמר שהחברה השלישית משפיעה על זוגתו ושהיא "מורדת" נגדו. הן ניתקו את הקשר.

נכון שלא מדובר באקסים, אבל זה יכול לקרות גם שם, או גם עם סתם ידיד משכבר הימים.

[שגית_רי*]

איכשהו נראה לי שהכל (גם אקסים וגם חברים)מוביל לטיב היחסים בין בני הזוג. האקס הוא רק אקס. מי שמביא אותו למיטה הזוגית, עושה את זה מתוך איזהשהו צורך שלו עצמו. ואותו הדבר לגבי חברים.
דברים שחברה שלי עושה או אומרת ישפיעו עלי לעומק רק אם יש לי נטיה כזו אצלי ממקודם. ובעיניי מי ש טען שהחברה השלישית משפיעה על בת זוגו וגורם לה להתנהג בצורה שלא תואמת את מערכת הציפיות שלו ממנה. בעצם אומר לזוגתו 'יש חלקים בך שאני לא מקבל, תעלימי אותם'.

קל לדבר וקשה להרגיש. ברובנו יש חוסר בטחון ברמה זו או אחרת והאקסית ה'מושלמת' באה ומתיישבת בדיוק שם.
אבל מצד שני - ממש לא בטוחה שהייתי רוצה אחד בתול. מאד מלחיץ אותי הקטע הזה שאני זה כל מה שהוא מכיר. איך אני אדע שגם אם היה מכיר אחרות, עדיין היה בוחר בי? אחד עם אקסיות שהתחתן בסוף איתי - בחר בי.
וכשהיתה מתגנבת איזו אקסית מעצבנת למחשבותיי, ישר הייתי שולפת מהזכרון אקס משלי. מעמידה אותם אחד מול השניה, רואה שללא ספק שלי היה שווה יותר ונרגעת.

[אלמונית*]

נו כל אחד ודרכי ההתמודדות שלו.
אצלי האקסית מקבלת מימדים של אלה.
אם היא חכמה ומכוערת, אז היא בטח כל כך חכמה ובגלל זה הוא העריך אותה, אהב אותה שזה חיפה על המראה הכעור,והיה איתה כך וכך שנים. אה, ובטח שהיא יותר חכמה ממני והוא כל הזמן משווה.
אם היא יפה, אז בטוח שהיא יותר יפה ממני, סקסית ממני והוא בטח כל הזמן משווה.
אם היא לא חכמה ולא יפה, אז יש לה אישיות, אופי, נו ובטח יותר ממני...
ואם היא גם חכמה וגם יפה... אז מה הוא עושה איתי?!


נו ובטח מישהו יגיד, פששש כמה את חסרת ביטחון וכאלה. אז זהו שלא. אני מאוד מאמינה בעצמי, יודעת מה אני שווה לטוב ולרע, ומצליחה לעשות עם ההערכה העצמית הגבוהה המון, אבל עד שזה נוגע לאקסיות.
זה תופס אותי רק בהקשר של זוגיות ואקסיות. מן חוסר שליטה בכל מה שהוא חלק איתה, והאם איתי זה בר השוואה אליה. או אליהן לא עלינו...
כשאני רואה מהצד חברות שזה תופס אותן, הקנאה לאקסית, אני מתפלאת על מה ולמה, אבל כשזה קורה לי זה מרגיש הכי אותנטי בעולם.
באסה.

[שגית_רי*]

ובכל ההשוואות האלה, את לא מקבלת אף נקודת זכות אף פעם?
ואם כולן היו כאלה חכמות או יפות או מקסימות או אפילו הכל יחד, למה הן 'אקסיות' ?
אדם הוא מכלול של דברים ודבר אחד שבטוח לא היה לאקסיות זה הקומבינציה הפרטית שלך, שכרגע היא מה שהבחור שלך מחפש...

לקח לי זמן להבין שמה שהפריע לי באקסיות זה שהן בעצם מין עדות לזה שבנזוגי חי ואהב ועשה אהבה גם לפני שהוא הכיר אותי, כאילו שבאיזושהי צורה הוא 'בגד' בזוגיות שלנו עוד לפני שהיא היתה..
ואז הבנתי שא. גם אני עשיתי את זה. גם לי יש אקסים. ולאף אחד מהם לא היתה הקומבינציה המיוחדת הזו שגרמה לי הפעם להישאר בטוב וברע.
וב. הוא לא שלי. נפגשנו באיזו נקודת זמן ואנחנו עושים דרך ביחד אבל הוא אדם חופשי. וגם אני. מחר אני יכולה לבחור להמשיך את הדרך עם מישהו אחר (סיכוי קלוש מאד שזה יקרה...אבל האפשרות תמיד קיימת..) וגם הוא. אז באמת מה שהכי חשוב כרגע זה פשוט להנות ולמצות את הדרך שעושים ביחד.

[ענבל*]

שגית
אהבתי את מה שכתבת במיוחד את סעיף ב'. כלכך נכון לראות את בן הזוג שלך כאדם חופשי שנפגשתם בנקודת זמן מסויימת ואתם עוברים את הדרך ביחד כל עוד זה מתאים לשניכם. זו הדרך הנכונה לראות את החיים המשותפים.
אני כרגע פרודה והייתי נשואה אבל אף פעם לא יכולתי לקרוא למי שהיה איתי "בעלי". זו מילה נוראית. תמיד הוא היה עבורי בן זוג. חלק נפרד ממני .

[אלמונית*]

שגית... בוודאי שיש לי אלו נקודות זכות, אבל הן מתגמדות. חוץ מזה הרבה פעמים אני פשוט חושבת שזה שהם לא ביחד היום זה רק בגלל סיבותטכניות או בגלל שהיא זרקה אותו , ואז אני נכנסת לשלב של לברר אם אני הפשרה שלו...

כן, כן זה נשמע רע. אבל שוב זה פוגש אותי רק בזוגיות וכזו שלבחור יש אקסיות משמעותיות.

[שגית_רי*]

אלמונית, סליחה על הבוטות, אבל זה נשמע כאילו באיזה מקום את ממש מצפה ממנו להתאפס על עצמו ולעזוב אותך. ואם הוא לא ימצא סיבות למה לעשות כזה דבר, את תתני לו את הרשימה....
קטונתי מלתת עצות ולנתח את מניעייך ואופייך....
מנסיוני הדל מאד אני מרגישה שביחסי זוגיות אין מקום לכל המסכות שאפשר ללבוש ביחסים אחרים. כשמכניסים מישהו פנימה באמת, נותנים לו את היכולת לראות הכל, כולל הבאלגן שבארונות והכביסה המלוכלכת......מצב מלחיץ לחלוטין.
מה הסיכוי שמישהו יראה את הג'יפה שלי ויבחר להישאר.....והכי נורא יהיה אם הוא יעשה פרצוף ויברח..
זה אולי ישמע מוזר מה שאני אגיד עכשיו, אבל, יש משהו מרגיע בקיומה של ערמת ג'יפה קטנה (כי גם כאן לא צריך לגזים.... ) אצל בן הזוג. לפחות בשבילי. זה מראה לי שהוא אמיתי ואנושי וחוסך לי את הצורך להיות מושלמת בעצמי...אנחנו שווים.

(אני רק אוסיף שהדברים נכתבו מתוך שילוב של עייפות ונדודי שינה ומחר בבוקר אני אכחיש שאיפעם אמרתי שאני לא מושלמת.... )

[אלמונית*]

"...אבל זה נשמע כאילו באיזה מקום את ממש מצפה ממנו להתאפס על עצמו ולעזוב אותך. ואם הוא לא ימצא סיבות למה לעשות כזה דבר, את תתני לו את הרשימה.... "

כל מילה היא אמת. אני חושבת שזה נעוץ בפחד ממחוייבות. או נטישה או מה שלא יהיה. עדיף שיילך עכשיו מאשר אח"כ והכי עדיף זה שאני אגיד לו ללכת, מה שתמיד קורה.
בכל מקרה כשאין אקסיות הכל כל כך על הכיפאק!
יבוטלו האקסיות לאלתר!

[מו_טרדת*]

יש לי בעייה שמאד מציקה לי. בכל פעם שיש לי בן זוג רציני שיש לו עבר מיני (דהיינו לא היה בתול כשפגש אותי) זה אוכל אותי. זה גורם לי בעיקר למחשבות אובססיביות על החברות שלו או המפגשים המיניים שלו שהיו בעבר, כוללת תמונות בראש שלהם ביחד (בלי שאני יודעת איך הן נראות..), כולל קטעי מחשבה עליהם שלא יוצאים לי מהראש ומכאיבים לי מאד. כל פיסת מידע שאני יודעת עליהם נצרבת לי בלב ועולה שוב ושוב ומכאיבה לי. למשל אם אני יודעת שקראו לאקסית שלו דנה אז כל בוקר המחשבה הראשונה שלי כשאני קמה זה דנה ואיך הם היו ביחד וכמה טוב היה להם בטח ואיך הם בדיוק הזדיינו. יש לי רגשות מאד מאד חזקים של גועל, עלבון, דחיה, תחושה שרמסו אותי וזלזלו בי, תחושה שהוא בגד בי, חרדה, הרגשה חזקה של איום. זה הגיע בעבר למצב שלא רציתי לגעת בבן זוגי בכלל והרגשתי דחייה עזה ממנו. למעשה זה קיים תמיד ברמה מסוימת כשאני עם בן זוג כזה אבל יש טריגרים שמזכירים לי את העבר שלו (שזה המון המון דברים) ואז זה נהיה גרוע יותר.. זה קורה לי רק עם בני זוג שאיכפת לי מהם ואני מאוהבת בהם. לא קורה לי עם כל אחד שאני שוכבת איתו.
כאשר היו לי בני זוג שאני הייתי הראשונה שלהם לא הייתה שום בעייה וגם כאשר הייתי לבד לא הייתה שום בעיה, זה קורה לי רק עם בני זוג שיש להם עבר.

החבר הנוכחי שלי בעל עבר דל ביותר (רק בחורה אחת) וגם זה התרחש לפני הרבה זמן (עשר שנים), אבל עדיין יש לו עבר מיני לא מבוטל (שנתיים עם אותה הבחורה) וזה מאד מפריע לי. זה לא מתבטא בעוצמה כמו בעבר אבל עדיין אני חושבת על זה בערך כמעט כל יום וזה דאונר לא קטן בשבילי. מעבר לכך יש לי כעס מופנם ומרמור על זה שיש לו עבר מיני. אני יודעת שהרבה מן הדברים שאני אומרת או עושה מונעים מתוך הקנאה הזו, ואני לא רוצה את זה. למשל לחצתי עליו חזק שלא נגור בעיר שהיא גרה בה, למרות שזה יכל להיות לו מאוד טוב (בלי קשר לזה שהיא גרה שם, יש שם הרבה מקומות עבודה, יש לו חברים שם וכו').

הערות: אני כותבת באתר בעוד שם אבל רציתי לא לערבב יותר מידי בין הדברים. אם זה מעניין מישהו וחושב שהוא כן רוצה לחבר בין הדברים אז אני כותבת גם בדף בן זוג קר בתור מחפשת שינוי.

אני כותבת בדף תמיכה בגלל שזה נושא מאד רגיש לי ואני מבקשת להתחשב בזה. אני יודעת שהתגובה הרגילה של אנשים היא "מה ,__את לא שכבת עם אף אחד??" ושזו צביעות. אבל זה לא קשור לצביעות, אני לא בוחרת להרגיש ככה וזה גורם לי הרבה סבל. אני יודעת שיש לי בעייה ושאני מוציאה דברים מפרופורציות ובדיוק בגלל זה אני כותבת את ההודעה הזו פה.

יש ימים שזה פחות נורא ויש ימים שזה יותר נורא אבל זה תמיד שם ברמה מסוימת וזה נורא מעייף וגורם לי להיות תמיד "על המשמר". בגלל שזה קרה לפני עשר שנים אני מפחדת כל פעם שאנחנו מדברים על התקופה ההיא וישר אני מקשרת את זה אליה.

אם מישהו מרגיש שיש לו מה לומר ולתרום בנושא, יותר מאשמח לשמוע.

[הקוסמת_מארץ_עוץ*]

תשלחי לי מייל בבקשה - יש לי מה לכתוב לך.
[email protected]

[מו_טרדת*]

היי הקוסמת מארץ עוץ. שלחתי לך אמייל. אשרי אם את יכולה.

[מישהי*]

תחשבי אם זה קשור לצורך שלך להיות קורבן לבגידה, אולי החשבת את אחד ההורים שלך כאדם בוגדני?

[מו_טרדת*]

מישהי - שיהיה ברור, אני אומנם מרגישה כאילו הוא בגד בי בזה שהוא היה עם מישהי אחרת בעבר, אבל אני סומכת עליו (ועל החברים הקודמים שלי) ב-100% שלא יבגוד בי.. כמו כן לגבי ההורים שלי אין להם ולבגידה שום קשר.. כך שלא נראה לי שזה הכיוון , אבל תודה.

[תמי_גלילי*]

השארתי לך הודעה בדפבית

[אינדי_אנית*]

מכירה את העבודה של ביירון קייטי ? נראה לי יכול מאוד לעזור לך. זאת שיטה של בדיקת האמונות והמחשבות שלנו בצורה פשוטה יחסית ומשחררת מאוד. אם מעניין אותך את מוזמנת לשאול.

[מחפשת_שינוי*]

אינדיאנית לא ממש מכירה, קראתי קצת עכשיו. אני קצת עייפה מלנתח את המחשבות שלי. הייתי (ואני עדיין) מאמינה גדולה בטיפול קוגנטיבי התנהגותי שהוא קצת דומה לזה, אבל הבעיה היא שאין לי את האנרגיות והמוטיבציה להתמיד בטיפול (שגם ניתן לעשות אותו עם ספר) מסוג כזה. אני חושבת שהפתרון אצלי צריך להיות יותר לעשות ופחות לנתח את המחשבות. לעשות דברים שיתנו לי אנרגיות. כמו למשל להתקרב יותר לאנשים ולהתערות יותר עם אנשים (אני מאוד מבודדת) לשבת כל היום בבית מול המחשב ולנסות לעבוד על המחשבות שלי לדעתי יהיה יותר יעיל לי.

אבל תודה.

[פשוט_אלון*]

CBT או REBT זה בדיוק מה שיכול להתאים לך לדעתי,
מנסיוני האישי באלו לדברים אחרים.
שווה לך לדעתי לתת עוד מאמץ בזה, זה קשה כי זה נוגע בול בעניין.

[מחפשת_שינוי*]

פשוט אלון.

כרגע זה לא אפשרי כי אין לי עם מי ... (כבר הלכתי פעם לטיפול כזה כשלא היה לי חבר, והוא אמר שזה בעייתי, שצריך שזה יהיה "פעיל" כלומר שיהיה לי בן זוג עם עבר מיני בזמן הטיפול) וכרגע נפרדתי מחבר שלי.

דבר שני הוא שמה שגורם לבעיה הזו להיות ברמה יחסית בסדר זה דווקא בגלל שאני לא מדברת על הנושא. ובעצם עם החבר שלי לשעבר לא ידעתי כמעט כלום עליו ועל החברה הראשונה שלו. אם הייתי יודעת יותר זה היה מחריף את הבעייה, זה היה נותן לי "חומר להתאבסס עליו". מה לחשוב , מה לדמיין.. ובדיוק בדיוק זה מה שעושים בטיפול של CBT לאו סי די (לא ברור אם זה או סי די אבל זה דומה) - חושפים אותך למידע הזה, למה שמעורר בך את החרדה. ואני מפחדת שזה פשוט יגביר את האו סי די וזה לא משהו הפיך.. זה לא כמו עם פחד ממעליות שבמקרה הכי הכי גרוע לא תשתמש במעלית יותר.. גם כאשר החרדות נובעות לא מחפץ אלא מבן זוג והרגשות שלו, זה הופך את הכל להרבה יותר עדין ורגיש.

בזמנו הלכתי לשני מטפלים שנחשבים למן הטובים בארץ ושניהם לא סיפקו אותי ולא הרגשתי שהם יודעים מה לעשות.
טוב.. כרגע זה גם ככה לא בדיוק רלוונטי, אין לי עם מי לעבוד על זה (בן זוג) , אבל זה בהחלט מאוד מאוד מפריע לי כי המשמעות של זה בשבילי שיהיה לי כמעט בלתי אפשרי למצוא בן זוג... הבעיה הזו תמיד אי שם בראש שלי ואני יודעת שהיא תצוץ ברגע שיהיה לי חבר...

מקווה שהייתי ברורה..

[פשוט_אלון*]

אני יכול להעיד על עצמי שאני נוטה לנבור לתוך עצמי, במקומות שאני מרגיש שאני רוצה לשנות תגובות רגשיות אוטומטיות, אני עושה את זה לבד.
תרגול CBT או REBT אפשר לעשות עם דף ועיפרון בלי אף אחד בסביבה, ולהרבה אנשים (למשל אני) זה עדיף יותר ומוצלח יותר.
אני יודע שאצלי ככה, אולי גם אצלך.

בסופו של דבר מדובר ב"אני" לא "הם", לא מה שהם אומרים, אני, וצריך להתעסק עם האני לשם כך, לא עם הפסיכולוג,
הוא יכול לתת עצות איך לשנות או לתקשר בצורה יעילה יותר עם האני. אבל בסופו של דבר זה האני שלך לאף אחד אין גישה אל האני שלך כמו לך.
וגם אם חבר עוזר או משפחה עוזרת או פסיכולוג עוזר, זו בקלות תלות או התמכרות, שאני לא בטוח שכדי להיכנס אליה, אני מעדיף להתעסק עם עצמי עם עצמי.
אם את רוצה אני יכול להעלות כאן איך עושים REBT.

[מחפשת_שינוי*]

פשוט אלון אני מכירה את REBT על בוריו, תודה. הבעיה שלי עם השיטה הזו שאני לא מצליחה ליישם אותה באופן עקבי. אני מפסיקה מאוד מהר. כי אין לי חיזוקים מן החוץ. אני תמיד ככה, נגיד לבד מאוד לא סביר שאני אלמד משהו , אבל בתוך מסגרת של לימודים אני לומדת מאוד טוב. זה משעשע אבל אם היה קורס כזה של REBT כנראה שהוא היה מאוד תורם לי.

[מחפשת_שינוי*]

פשוט אלון קצת בילבלתי בין כמה דברים

הדף הזה נוגע לקנאת עבר שלי - פה אני לא בטוחה בכלל שREBT יכול לעזור. הסברתי ממה החשש שלי. אני גם לא בטוחה שזה נכון לחפור בחלקים החולים. יש לי תפיסה שאם אחזק את החלקים הבריאים החלקים החולים יצטמצמו מאליהם.

מה שכתבתי נוגע יותר לבטחון עצמי נמוך ולדכאון, שאני חושבת שREBT זה טיפול לא רע בשבילו. למרות שגם פה יש דרכים אחרות כמו למשל שינוי התנהגות.

[פשוט_אלון*]

[יעלי_לה]

אני גם לא בטוחה שזה נכון לחפור בחלקים החולים. יש לי תפיסה שאם אחזק את החלקים הבריאים החלקים החולים יצטמצמו מאליהם.
זה כל-כך נכון!!!

[רחל_ברמן*]

לפני שאני חוזרת לדף הארוך יותר...

אני יודעת שהתגובה הרגילה של אנשים היא "מה ,את לא שכבת עם אף אחד??" ושזו צביעות.
אכן תגובה מעיקה במיוחד. אבל אולי אפשר להשתמש בה אחרת: איך את מרגישה לגבי העבר המיני שלך? האם כשאת נמצאת עם בנזוג חדש, את "משווה ביצועים"? נזכרת במאהבים קודמים?

תגידי אם זה בכיוון בכלל.

[מחפשת_שינוי*]

אני לא בטוחה שאני מבינה את השאלה - איך את מרגישה לגבי העבר המיני שלך? אני מרגישה מצוין! P-:

כן אני תמיד חושבת אחורה ומשווה, אני חושבת שזה טבעי. לא דווקא מבחינת ביצועים , אני ממש לא חושבת ככה. זה לא אוטו וגם עם מכוניות אני לא משווה ביצועים יותר חשוב לי איך המכונית מתאימה לי ואיך אני מרגישה איתה.
הליבה הבעייתית היא לא החשש כל כך שהיא הייתה יותר טובה ממני בסקס או משהו כזה. דווקא בתחום הזה יש לי בטחון מאוד גבוה. זה פשוט מגעיל אותי שהוא הרגיש את אותן הרגשות כלפי מישהי אחרת, חשב את אותן המחשבות, מחשבות-אהבה, עשה את אותם הדברים מבחינה מינית. מגעיל אותי. אני מרגישה שכל הקשר שלנו הוא שחזור של משהו שהוא כבר עשה.

לא בטוחה שאני צריכה להתעסק בזה כרגע בכלל. זה לא מציק לי ואולי זה טעות להתעסק עם משהו שלא מציק. (ברגע שאין לי חבר אין לי את הבעייה הזו)

[רחל_ברמן*]

אני לא בטוחה שאני מבינה את השאלה - איך את מרגישה לגבי העבר המיני שלך? אני מרגישה מצוין!
D-:

ניסיתי להבין אם יש כאן משהו שנובע מהתפיסה הכללית שלך לגבי קשרים מיניים קודמים של אנשים, או לא. נניח, את חושבת שצריך להגעיל אותו שהרגשת את אותן הרגשות כלפי מישהו אחר? את מרגישה בכלל שבאמת הרגשת את אותן הרגשות כלפי פרטנרים קודמים?

(אבל נראה לי שזה לא הכיוון)

לא בטוחה שאני צריכה להתעסק בזה כרגע בכלל. זה לא מציק לי ואולי זה טעות להתעסק עם משהו שלא מציק. (ברגע שאין לי חבר אין לי את הבעייה הזו)
לוידעת. אני מהמתעסקים, אבל זו נראית לי סתם תכונת אופי, לא המלצה לחיים.

[לא_נמצאת_בדיוק_באותו_סרט*]

זה פשוט מגעיל אותי שהוא הרגיש את אותן הרגשות כלפי מישהי אחרת, חשב את אותן המחשבות, מחשבות-אהבה, עשה את אותם הדברים מבחינה מינית. מגעיל אותי

האם את מרגישה באמת גועל (בחילה היגעלות ודחיה ממנו) או שאת מרגישה קנאה עזה מאוד ועדיין משיכה אליו?

זה הזמן לדעתי לטפל בעצמך- כשאת יכולה להסתכל על הכל מתוך מרחק.

[פלונית_לשם_הצורך*]

אני חושבת שאני יודעת בדיוק על מה את מדברת. גם אני בעברי הייתי אחוזת קנאת עבר אובססיבית שעיוורה אותי ושיתקה אותי ובעיקר אמללה אותי מאד. אני זוכרת שזה תפס כמעט מאה אחוז מהמחשבות שלי. בן זוגי היה מביא לי פרחים ואני הייתי מגיבה בכעס, כי רק דמיינתי איך הוא היה מביא כך פרחים אליה ונעלבתי - איך הוא בכלל מעז להביא לי פרחים... כשהוא היה מנשק ומחבק אותי הרגשתי שהוא בעצם מחבק אותה. לא הסכמתי שספרים שהיא קנתה לו ישבו אצלנו בספריה. חיטטתי לו במסמכים אחוזת טירוף והפרתי לו את הפרטיות כשקראתי לו אימיילים והכל כדי לקרוא שורות אהבה (של פעם) שרק ליבו והציתו את הדמיון שלי. לא יכלתי לשמוע את השם שלה, זה היה ישר מעלה לי את לחץ הדם והרגשתי מלאת חימה.

בתחילת הקשר עם בן זוגי (שהיום הוא בעלי) הוא עוד שמר עם האקסית שלו על קשרי ידידות קרובים מאד. היא היתה החברה הכי טובה שלו עד שהופעתי בחייו, ולמעשה, האהבה הכי משמעותית שהיתה לו. עוד בהתחלה הרגשתי שקיומה מפריע לאינטמיות בינינו, אבל לא אמרתי הרבה. השבר הגדול התחיל כשבאמצע אקט מיני הוא התבלבל וקרא לי בשמה. באותו רגע הרגשתי שחלק ממני פשוט מת. כמעט נפרדנו אבל החלטנו להשאר ואני חושבת שאז האובססיה הזו פשוט השתלטה עלי לגמרי.הקנאה היתה ממש כמו דוק ערפל מולבש על העינים. חייתי ונשמתי אותה. בן זוגי היה מאד סבלני וסבל בשקט את כל תופעות הקנאה. הוא ניתק את הקשר עם אותה אקסית למרות שבתחילה התנגד לכך. דיברנו על כך המון ביננו והוא כל הזמן ניסה לשכנע אותי שהיא נמצאת בעבר והוא לא אוהב אותה יותר אלא אותי הוא אוהב. לי היה קשה להשתכנע. כל כך עמוק שכנה הגברת הירוקה שהיא היתה חלק ממני ומהדיבור הפנימי שלי. חיי המין שלנו התדרדרו מאד כי מתתי מפחד שהוא שוב יפלוט את שמה. זה היה סיוט.

אני חושבת שזה נעלם בהדרגה. קשה לי לשים את האצבע על אירוע מסוים, זה פשוט התאדה לאט לאט, ואני מדברת במונחים של שנים. לאט לאט היו לנו חוויות משותפות מיוחדות שהיו רק של שנינו ולאט הרגשתי איך אנחנו בונים אינטימיות שהיא רק שלנו. אני זוכרת טיול לחו"ל ושכשוך רגליים באגם מקסים רק שנינו בכל הכחול הזה, ופתאום היא הופיעה שוב, האקסית, ודמיינתי איך הוא משכשך רגליים איתה אבל פתאום התנערתי - לא, רק שנינו פה.. למה אני מכניסה אותה פנימה? פשוט גרשתי אותה והמשכתי להנות מהביחד. היא נעלמה לאט למרות שעוד הרגשתי שאני מפחדת שהיא תחזור. פחדתי להתפרק אם היא איכשהו תחזור לחיינו. הרגשתי שיש לה שליטה מלאה על חיי הזוגיות שלי ובהינף יד היא יכולה למוטט הכל. חייתי בפחד מתמיד.

אחרי חמש שנים ביחד, מתוכן שתי שנות נישואין, הלכנו לטיפול זוגי כדי לטפל במשבר שדווקא לא היה קשור אליה, אבל כמובן שהיא עלתה באחד המפגשים. פתאום בחדר הקטן של הטיפולים היא נראתה לי ממש קטנה ולא מאיימת. ממנה פחדתי כל כך? והפעם, כשבעלי סיפר למטפלת שאין לו שום רגשות כלפיה, האמנתי לו. הרגשתי שהיא יצאה מחיינו. אחרי הטיפול בעלי ניגש אלי לבקש סליחה. הוא אמר שהוא מרגיש שהוא עשה לי עוול כי באמת בתחילת ההיכרות שלנו הוא היה עוד מאוהב בה למרות שהוא הכחיש בכל תוקף. הרגשתי סגירת מעגל.

אחרי שנה מאותה תקרית, כשהייתי בחודש תשיעי של ההריון הראשון שלנו, עם כל ההורמונים והבכי של חודש תשיעי, בעלי בא וסיפר לי שהיא יצרה איתו קשר שוב והוא לא יודע מה לעשות. מכיון שהוא ידע שהנושא רגיש הוא בא להתיעץ איתי. לרגע נבהלתי אבל אז הרגשתי בסדר, היא לא איימה עלי כבר. הסכמתי ליצירת הקשר המחודשת. אני יודעת שהם החליפו אימיילים, אולי אפילו נפגשו, אין לי מושג, לא היה אכפת לי. הרגשתי שסוף סוף אני יכולה להכיל את קיומה. האינטימיות שלי ושל בעלי היתה חזקה וחסינה. הרגשתי כל כך טוב שזה הכל מאחורי.

וואו, כתבתי הרבה, אולי כי פתאום היתה לי הזדמנות לספר על משהו שהיה לו חלק גדול בחיי. יצא שסיפרתי הרבה יותר ממה שהתכוונתי... אין לי מתכון לתת לך של "איך לצאת מזה" אלא אני רק יכולה לספר את הסיפור האישי שלי ולהראות שיש תקווה וזה עובר. אצלי האובססיה היתה קשורה לפחד שמישהי יכולה במחי יד ובקלות בלתי נסבלת לקחת את אהובי ממני ולהרוס את חיי. היה לי גם חוסר בטחון גדול בעצמי ובקשר ולא ממש האמנתי שבן זוגי באמת באמת אוהב אותי. בעלי הוא אדם סבלני, משתף, כנה, תומך, שלא מפחד לדבר והיה לזה חלק חשוב בהתמודדות. זו היתה התמודדות משותפת של שנינו. לא שמרתי בבטן אלא שיתפתי אותו בכל מה שעבר לי בראש. זה עזר להקטין את המפלצת. היה לי איך לפרוק את כל המתח הזה. לבעלי היה חלק משמעותי בהתמודדות עם הקנאה הזו.

מאחלת לך שקט נפשי, בטחון במי שאת ובקשר שלך. זה בעיקר בראש את יודעת... אני מקווה שהסיפור האישי שלי עוזר לך.. אם תרצי להתכתב עוד על זה אשמח לתת לך את המייל שלי.

[מחפשת_שינוי*]

היי פלונית לשם הצורך ותודה על סיפורך!

עם זאת אני חושבת שמצבנו שונה מהותית.. בעיני זה נראה נורמלי והגיוני לקנא מאוד כאשר בן זוגך בקשר עם האקסית שלו, כאשר הקשר נגמר לא ממזמן, כאשר הוא קורא את שמה בזמן סקס איתך! אבל מה תגידי על כשאני חושבת על החברה הראשונה של חבר שלי כל יום ומוטרדת מזה מאוד ומרגישה עם זה חרא ומקנאה כאשר הקשר היה לפני 10 שנים כשהוא היה בן 18? אני חושבת שזה קצת יותר קיצוני...

[פלונית_לשם_הצורך*]

זה נכון שהיה לי "קייס" יותר חזק.. אבל זה היה באופן מינורי יותר גם עם בני זוג אחרים. אבל אני גם חושבת שזה לא משנה מה הטריגר אלא מה עומד מאחורי זה. האם את מרגישה אינטימיות בלעדית שלך עם בן זוגך? האם אתם בעצם "שלושה" כשאתם שניכם יחד? אם כן, למה יש לך צורך להכניס לשם מישהו נוסף? את מתארת תחושת גועל באינטימיות איתו כי את מדמיינת אותו עם מישהי אחרת. זה בגלל שאת חושבת שהוא משחזר איתך את מה שהיה טוב בעברו? זה נשמע לי מאד הגיוני להרגיש כך בתחילת קשר. אינטימיות בין בני זוג זה משהו שהולך ונבנה לאט. היה לך איזשהו קשר שבו הרגשת שזה רק שניכם?
אני מנסה קצת לחפור כי אני חושבת (מתוך הנסיון שלי) ששם טמונה הבעיה או יותר נכון, שמשם יבוא פתרון. אבל גם חשוב לי שוב להדגיש שבעיני פתרון זו עבודה משותפת עם בן הזוג וזה משהו שיכול לקחת זמן רב. לבנות ביחד אינטימיות שאת מרגישה בה בטוחה לגמרי. אין לי עצה בדמות פתרון מהיר או שיטה או טיפול. עבודה עצמית-זוגית משותפת. והרבה סבלנות.

[מחפשת_שינוי*]

היא נמצאת במחשבות שלי כל הזמן ברמה מסוימת.. הרבה דברים שהוא אומר אני ישר מקשרת אליה (למשל הוא אומר לי אני מתגעגע הביתה, אני חושבת ישר: הוא מתגעגע לעיר שבה היא גרה) יותר מזה שאני חושבת שאנחנו שלושה, אני חושבת שאני תמיד שניים. היא תמיד הולכת איתי לכל מקום. כן אני חושבת שהוא משחזר איתי את מה שהיה טוב בעבורו.

הקשרים שבהם הרגשתי שזה רק שנינו היו קשרים שהיו לי עם בחורים שהייתי הראשונה שלהם..

אני חייבת להודות שאף פעם לא היה לי קשר שאני מחשיבה אותו למאוד אינטימי ומשמעותי, ויש לי את התקווה שעם הבן אדם הנכון הבעיה הזו לא תהיה כזו בעיה. כרגע עם הבן זוג הנוכחי אני לא מרגישה שאני יכולה לשתף אותו ולקבל תמיכה בערך בכלום.

[מחפשת_שינוי*]

לא נמצאת בדיוק באותו סרט זה לחלוטין גועל ודחייה. גם פיזית. גם בחילה.

[לא_נמצאת_בדיוק_באותו_סרט*]

יכול להיות שזו חרדה? חרדה יכולה להתבטא בבחילה וגועל.

[מחפשת_שינוי*]

לא נמצאת בדיוק באותו סרט
כן זו חרדה

[פלונית_לשם_הצורך*]

היא נמצאת במחשבות שלי כל הזמן ברמה מסוימת.. הרבה דברים שהוא אומר אני ישר מקשרת אליה (למשל הוא אומר לי אני מתגעגע הביתה, אני חושבת ישר: הוא מתגעגע לעיר שבה היא גרה)
בדיוק מה שהיה עובר אצלי בראש. תהיי מודעת לכך שזה רק בראש שלך ואין לזה שום אחיזה במציאות.

יותר מזה שאני חושבת שאנחנו שלושה, אני חושבת שאני תמיד שניים. היא תמיד הולכת איתי לכל מקום.
מוכר לי לגמרי. היו לי יחסי אהבה-שנאה איתה. מצד אחד רציתי שתחנק, מצד שני ייחלתי להיות כמוה. דימיינתי שאני היא. נשמע חולני מרחוק, אך כך היה.

יש לי עוד שאלה - האם את בדרך כלל אמפתית מאד לצרכים של אנשים אחרים, לפעמים על פני הצרכים שלך? כי יש לי הרגשה שגם לזה יש מרכיב חשוב בעניין. את אומרת כן אני חושבת שהוא משחזר איתי את מה שהיה טוב בעבורו. , ואני בעצם מרגישה שאת למעשה זו שמשחזרת עבורו את מה שאת חושבת שהיה או עדיין טוב בעבורו. מתוך צורך לרצות אותו, גם על חשבונך (ואולי בעיקר על חשבונך). הקו הזה מדבר אליך?

ויש לי את התקווה שעם הבן אדם הנכון הבעיה הזו לא תהיה כזו בעיה.
הבעיה היא פנימית ולא חיצונית. אין לזה שום קשר לבן זוג כי זה בעיקר בראש שלך. לעומת זאת, בן זוג מקשיב ותומך שאפשר לשתף אותו ולהתמודד איתו ביחד יכול מאד לתמוך. הבעיה לא תעלם כלא היתה, זה ידרוש עבודה לא קלה על עצמך (ואני מדברת רק מתוך הנסיון שלי.. יכול להיות שאפשר גם אחרת..).

כרגע עם הבן זוג הנוכחי אני לא מרגישה שאני יכולה לשתף אותו ולקבל תמיכה בערך בכלום
עצוב לי לשמוע. את רוצה אולי עוד לפרט על זה?

[מחפשת_שינוי*]

פלונית לשם הצורך

אני יודעת ש-99% אחוז מזה זה בראש שלי והוא לא חושב עליה בכלל (לפחות לא עד שאני העלתי את זה!) הבעיה היא שאני גם יודעת שזה כן קרה, הוא כן היה איתה, אהב אותה שכב איתה, והוא כן זוכר את מה שהיה וגם את החלקים הטובים. זה מה שמפריע לי. שהוא זוכר ויכול להעלות את הזכרונות בכל רגע.. שזה חלק ממי שהוא ואולי אפילו הפך אותו למה שהוא.. אני יודעת שהוא נפגע מאוד מאוד מזה שהיא נפרדה ממנו, וזה מפריע לי. מפריע לי שזה כל כך השפיע עליו רגשית ואולי היום כל ההתנהלות שלו נובעת ממה שהיה שם (שזה עיצב את האופי שלו) זה ממש מפריע לי כי זה אומר שהיא הייתה משמעותית בשבילו ובשביל החיים שלו ואני רוצה להיות הבחורה היחידה שהייתה אי פעם ותהיה אי פעם ממש משמעותית בחיים שלו.

האם את בדרך כלל אמפתית מאד לצרכים של אנשים אחרים, לפעמים על פני הצרכים שלך? כן

אני בעצם מרגישה שאת למעשה זו שמשחזרת עבורו את מה שאת חושבת שהיה או עדיין טוב בעבורו. מתוך צורך לרצות אותו, גם על חשבונך (ואולי בעיקר על חשבונך). הקו הזה מדבר אליך? לא ממש ..

כרגע עם הבן זוג הנוכחי אני לא מרגישה שאני יכולה לשתף אותו ולקבל תמיכה בערך בכלום
עצוב לי לשמוע. את רוצה אולי עוד לפרט על זה? פירטתי המון בדף בן זוג קר

[פלונית_לשם_הצורך*]

קראתי (אני מודה שברפרוף ולא את כל הדף) את בן זוג קר.
מסיפוריך משתמע שמאד לא טוב לך בקשר הזה, ובעיני שיתוף ותמיכה הם הבסיס של כל קשר יציב. למה את נשארת איתו? כי יש לו יחסית "עבר נקי"? זה נשמע כמו פחד מהתמודדות. נראה לי באופן אישי, שמוטב אדם עם "עבר" אבל כזה שניתן לשתף אותו ושיכול לתמוך על פני אדם בלי "עבר" אבל שלא יכול להיות שם בשבילך. היתה לי את אותה בעיה שאת מספרת עליה (קנאה אובססיבית) והיא איננה. זה לא בגלל שבחרתי אדם בלי עבר אלא בדיוק בגלל שהיתה לי התמודדות ארוכה עם הנושא. גדלתי וצמחתי מזה ואני היום אדם אחר - יש לי בטחון עצמי, יש לי בטחון בקשר, ויש לי בן זוג מדהים שתמיד שם בשבילי והקשר הזה חזק ואיתן. באופן כללי למדתי שלא מומלץ לעשות בחירות שמונעות מתוך פחד כלשהו. חשבי עם עצמך בכנות - מה גורם לך להשאר איתו? (וסליחה שאני גולשת לתחום של הדף בן זוג קר אבל העניינים נראים לי קשורים...)

[מחפשת_שינוי*]

פלונית לשם הצורך

פחד הוא גם חשוב ומכוון חכם לא? לא יודעת אם כדאי להתעלם ממנו לגמרי...
אני נשארת איתו בגלל הדברים הטובים שיש בו, שהם בעצם הדברים הבסיסים שחיפשתי בבן זוג. הוא מושך אותי, הוא בן אדם מאוד נאמן, הוא בן אדם אינטילגנט, יציב והוא אוהב אותי. אני נשארת איתו בעיקר מהפנזטיה שהמצב ביננו ישתנה. או שאני אהיה מסוגלת להיות פחות נזקקת או שהוא יהיה מסוגל להיות יותר רגיש.. אני מודה שאם יגידו לי שזה הולך להשאר ככה כל החיים אני אעזוב אותו היום. אני עברתי את הגיל שבו היה לי כיף להכיר בחורים חדשים להתחיל מחדש.. אני עייפה מהחלפת קשרים ורוצה משהו יציב...

[O*]

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3460927,00.html "כתבה על OCD "

[מחפשת_שינוי*]

תודה O אבל כתבה ב-YNET בטוח שלא יכולה לחדש לי כלום. (יש לי הרבה ידע בנושא, ואני לא נוטה להסתמך על כתבות בעיתון בכל מקרה)

[הווה_מתהווה*]

אשמח לשמוע דעתכם בנוגע לנושא שמעסיק אותי מאוד בזוגיותי הנוכחית.
חבר שלי ואני יחד כשנה וחצי, אוהבים מאוד ומאושרים על היכרותינו, מתחזקים ביחד טוב ומכבד ומתכננים עתיד משותף ב"ה.
אנחנו לא רבים הרבה אך לצערי הרב יכולה לומר בפירוש שמרבית הריבים שכן היו בינינו סבו סביב נושא אחד, נושא שגורם לי להרגיש בושה גדולה, שכן מאוד הייתי רוצה לא להיות מוטרדת מדברים שכאלה, אבל אני כן.
אני מקנאה לנשים שהיה איתן בעבר. ולא מכיוון שהיה עם הרבה נשים, להיפך- ניהל מספר מועט של מערכות יחסים ארוכות ועמוקות לאחר שהתגרש, ועל כך אני מקנאה.
בתחילת היכרותינו, עוד לפני שהפכנו לזוג, סיפר לי המון על עברו, ועל שתי נשים בפרט, ואני, זיכרון של פיל יש לי, זוכרת כל דבר קטן. אחת מהן היא שחקנית די מוכרת, טיפוס שמעולם לא חיבבתי, מה שהקשה עלי עוד יותר לקבל את העובדה שהיה איתה, שאהב אותה, שחלק איתה זמן, שצילם אותה. השניה היא מין אקסית מיתולוגית, היו יחד הרבה שנים, ברור לי שהייתה חוזרת להיות איתו ברגע זה אם הוא היה רוצה.
הדבר החשוב ביותר הוא שהוא אוהב אותי. ואני אותו. אני יודעת. הוא אמר לי אינספור פעמים שמעולם לא אהב כמו שאוהב אותי, שהעבר עבר והוא לא מבין למה זה מפריע לי.
הוא צילם אותן המון, אותי כמעט ולא. הסביר לי כבר לא אחת שבאותה תקופה רחוקה צילם כל דבר באובססיביות ולא רק אותן, ושעכשיו הוא רחוק מזה. בכל זאת זה כואב לי שכן אני צלמת בעצמי, מכירה היטב מה מרגישים כשמצלמים מישהו קרוב, מבינה בלבחור מה לצלם ומה לא, ורואה בצילום מודפס עולם ומלואו, כמו יומן.
הן מתקשרות אליו מדי פעם, שמר איתן על קשר של ידידות שטחית לפני שנכנסתי לחייו. כעת לא.
רוצה להבהיר משהו- אני סומכת עליו לחלוטין. החשש מבגידה כלל אינו האישיו. לא עם הנשים המדוברות ולא עם מישהי אחרת. ההווה הוא לא העניין כאן
ניסיתי הרבה פעמים להבין מה בעצם מפריע לי, האם זה הוא חסר הרגישות שלא רואה את הקושי שלי, או שמא אני חופרת בזוטות, חסרת בטחון, ממציאה צרות.
מרגישה שלא הבהרתי את עצמי מספיק טוב, אבל מקווה שבמידה והדף יתפתח התמונה תצטייר טוב יותר, אולי גם לי.
גם לי, מין הסתם, יש עבר, ובני זוג לפניו. אבל איך לומר, פחות על פני השטח.
קשה לי הידיעה שחלק כל כך הרבה חוויות ורגשות ואינטימיות עם אחרות לפני, הרבה יותר משאני חלקתי עם מישהו אחר לפניו.
לפעמים משגע אותי הנושא, לפעמים בכלל שוכחת מזה ומנהלת שגרה רגילה ובוגרת.
וכהרגלי כשכותבת באתר הזה רוצה לשפוך את כל העובדות והתחושות ובכל זאת מאופקת.
עובדה לסיום- אנחנו מתמודדים עכשיו עם קושי גדול מאוד, לא זוגי אלא בריאותי ומדאיג ומפחיד, מה שעוד יותר מקשה עלי לקבל את עצמי, איך בשם האלוהים אני מוטרדת מהשטויות האלה כשדברים כל כך הרבה יותר מהותיים נמצאים על כף המאזניים?
תודה.

[הווה_מתהווה*]

תוספת חשובה:
בשניה שהעליתי את הדף הרגשתי רע.
הרגשתי שאני בוגדת בו.
הרגשתי כמה אני אוהבת אותו וסומכת עליו וסתם משגעת אותו על לא עוול בכפו.
בבת אחת, בבום, הבנתי כמה זה בידיים שלי להחליט אם להפוך את זה למשקולת כבדה או לנוצה משעשעת.
הלוואי שאצליח לזכור כל הזמן שאין בזה כלום.
"אפילו אלוהים אינו יכול לשנות את העבר" (אגאתון, 447 לפנה"ס)

[מאמי*]

_גם לי, מין הסתם, יש עבר, ובני זוג לפניו. אבל איך לומר, פחות על פני השטח.
קשה לי הידיעה שחלק כל כך הרבה חוויות ורגשות ואינטימיות עם אחרות לפני, הרבה יותר משאני חלקתי עם מישהו אחר לפניו._
כול כך מזדהה איתך...עוברת את זה ממש בימים אלו.
מה עם חתונה? אולי חתונה תגרום לך להרגיש שאת קיבלת ממנו מה שהן ואף אחת אחרת לעולם לא תקבל?
רק מציעה את זה ואולי את ממש לא בקטע...בכול אופן,מאחלת לכם רק טוב, בריאות ואהבה@} ב"ה.

[הווה_מתהווה*]

אני רוצה להתחתן איתו והוא רוצה להתחתן איתי. כרגע אי אפשר בגלל המצב ומקווה שבקרוב כן. אמן.
בכל מקרה תחושה מבאסת ביותר לרצות להתחתן, בין היתר, כדי לקבל הוכחה למשהו כזה. זה לא מתסדר לי עם מי שחשבתי שאני.
מצד שני כנראה שגם זה אני
תודה מאמי. אתם נשואים?

[הווה_מתהווה*]

אני חושבת שאני יודעת להגיד מאיפה זה בא לי- במערכת היחסים הארוכה הראשונה שניהלתי, לפני הרבה שנים, סיפר לי בן זוגי דה אז אחרי שהיינו יחד כמעט שנה (!), שהידידה הטובה שלו היא בעצם אקסית שלו.
זה העביר אותי על דעתי, אני זוכרת שהרגשתי סכין נתקעת לי בבטן ברגע שהמילים יצאו מפיו.
עד אותו מקרה מעולם לא זיהיתי בעצמי שום צל של קנאה משום סוג כלפי אף גבר, אך מאותו רגע אותה ידידה הפכה מקור לאובססיות ושנאה מצדי.
מאז מים רבים חלפו בנהר המכונה עצמי, וכשהכרתי את בן זוגי הנוכחי הרגשתי שאיתו האהבה והכבוד חזקים מהכל ולא פחדתי.
ובכל זאת מתייסרת לעיתים.

[פיית_החלב*]

מתהווה, קודם כל

אם היית פוגשת גבר שמעולם לא אהב, מעולם לא התחתן, מעולם לא צילם, וכן שומר על קשר עם ידידות שמעצבנות אותך - אז היית צריכה לדאוג.
תודי לכל הנשים בחייו שלימדו אותו לאהוב, כפי שהוא אוהב אותך עכשיו.
לפעמים אני מודה בלב לגרושתו של בעלי על זה שהיא לימדה אותו לזרוק את הזבל ולדאוג לתפקוד הבית.
למרות שאיתה הוא היה מלא בחו"ל ולי רק עושה ילדים...
אבל היי, לה הוא לא עשה אפילו אחד!

מי שעדיין מעצבנת זאת האמא שלו.
היא הייתה שם לפניי, והיא לא הולכת לשומקום.

[הווה_מתהווה*]

פיית יש צדק בדבריך.
העליתי את הדף הזה אתמול והיום אני קוראת בו וכמו לא מבינה מי כתבה את זה ומה זו ההגזמה הפרועה בדבריה.
רוצה לומר, הנושא הזה כמו כל נושא אחר בחיי, צף בכאב כשאני עם עצמי לא שלמה, חשה חלשה ולא ממצה יכולות,
וביום טוב, כמו היום, עם גשם טוב ומצב רוח טוב ומעשים טובים, זה שולי, זה מצחיק, זה לא קיים.

[פלוני_אלמונית*]

(-;jאיזה כייף

[פלוני_אלמונית*]

בתור גבר אני גם בבעיה הזאת, זה כל פעם גומר אותי מחדש הנושא הזה, אני יוצא עם מישהי כמעט חצי שנה והיתה לה תמונה במחשב של אחד הגברים שיצאו איתה, לא אפילו לא זכרה שהתמונה היתה שם אבל עדיין ראיתי אותה, באותו רגע לא יכלתי להתקרב לבת זוג שלי, לא יכלתי לשמוע ממנה או להסתכל עליה ורציתי פשוט ללכת מהבית שלה ולהיפרד ממנה, אז הבנתי שזאת תגובה קיצונית אבל באיזשהו מקום כן הרגשתי סוג של פגיעה, משהו בנוסח "איך הוא מעז בכלל לגעת בבחורה שלי" שזה בכלל שייך לעבר שלה והיא לא ידעה אז שאני אהיה הבן זוג שלה, כמובן שגם לי יש עבר מיני, אבל יש אנשים שזה משפיע עליהם, יש אנשים שלא.

השאלה אם לא להתעסק בזה ולא לחשוב על זה וכשזה בא אז פשוט להתעלם ולהגיד לעצמי "אני איתה היום, היא אמרה שלא היה לזה משמעות ואני האהבה האמיתית שלה" לאט לאט יוריד את הקטע הזה.

[ע_ע_ע*]

קנאה באקסיות שלו?

[אהבת_עולם*]

_קנאה באקסיות שלו
ואם זה באקסיות שלה?

אפשר קנאה באקסים של בן הזוג

הבעיה בשני השמות הנ"ל, שזה לא בדיוק קנאה ב{{}}אקסים, אלא קנאה ל{{}}בן הזוג. (שהרי כידוע יש הבדל בין 'לקנא ב-' ל'לקנא ל-').

אז למה לא פשוט קנאה לעבר? זה מונח מוכר, לא?
ואולי כפי שהצעתי פעם: אקסים וקנאה לעבר? (ככה יעלה גם בחיפוש של אקסים וגם בחיפוש של קנאה).

[אחת*]

גם בעיניי שם הדף מקסים והוא מאגד בתוכו לא רק את נושא הקינאה באקסים ואקסיות אלא חברויות מהעבר והשפעתם עלינו כיום לכן השם דווקא מאוד מתאים בעיניי.
שימו לב שלא מדובר רק בקנאה לאקסים אלא גם לאקסיות לידידויות הדוקות, גם גברים גם נשים.

ונקודה נוספת - אחד הדברים המאפיינים את האתר הזה זה השמות המיוחדים של הדפים כמו הגריינים המקוריים, האווירה המיוחדת.
מקוריות היא מצרך נדיר במחוזותינו וחבל לשטח גם את הדף הזה לעוד נושא /שם שמצוי בכל פורום אחר.

[מבולבלת*]

היי!
חשה צורך לשמוע את דעתכם.. אני יוצאת עם בן זוגי כבר שנה וחצי. יש לי רק אקס אחד (והפרידה באה ממני), ומתחילת ההיכרות עם הנוכחי אמרתי לא פעם ולא פעמיים שהוא לא היה מאוד משמעותי לי.. וזה בהחלט נכון, אבל זה גם הגיע מאיזה שהוא צורך לתת לנוכחי תחושת ביטחון בקשר.
הוא בניגוד אלי, חווה הרבה מערכות יחסים, קצרות וארוכות. הדבר מעולם לא הפריע לי, אני לא קנאית ולשמוע עליהן לא הזיז לי יותר מידי.
עד שאתמול גיליתי במקרה שעוד יש לו תמונות בפלאפון של האקסית, ולא רק של זאת אלא של כל אחת ואחת שיצא איתה, גם בחורות שהוא יצא איתן לשבוע. התמונה שלה פשוט צצה והוא ישר נבהל וכיבה את המסך. אחרי שניסיתי לשאול הוא אמר שעוד יש לו כנראה תמונות של האקסיות בפלאפון, תמונות שמתעדכנות אוטומטית מהגיבוי של התמונות במחשב. ניסיתי לשאול למה הוא לא מוחק והאם זה לא משאיר אותו בעבר.. והוא טען שלא, שהוא לא מוחק כי זאת התעסקות לעבור על התמונות, ושבכל מקרה התמונות יישארו על המחשב.
זה הבהיל אותי, הרגשתי קנאה שלא הרגשתי לפני.. ואני כל כך לא אוהבת את הרגש הזה, כי זאת פשוט לא אני.
ניסיתי לגשש, להבין.. הוא שומר מכתבים, מתנות, כל מזכרת מכל אקסית שהייתה בחייו, את זה אני יכולה איכשהו להבין. אבל שאלתי היפותטית והוא אמר שהוא מתכוון לקחת את זה איתו גם אם יעבור לגור איתי. ואני שואלת.. למה?
כבודן במקומן מונח, ואין לי בעיה אם התמונות היו בתיקייה איפשהו במחשב, אבל על הפלאפון שלו- זה נגיש לו בצורה יום-יומית. הוא טוען שהוא לא מסתכל על זה בכלל.. ושמאז שהכרנו הוא לא נכנס לזה. אני לא מצליחה להאמין לו..
הוא לא הפסיק לומר אתמול שאם אני מגיבה ככה אז זה כנראה מגיע ממקום של חוסר ביטחון שלי, ואני בתגובה אמרתי לו שהביטחון שלי בקשר קשור גם למה שהצד השני משדר לי.. הוא לא הסכים עם זה.
אני מאוד מסכימה עם הוא לא שלי. נפגשנו באיזו נקודת זמן ואנחנו עושים דרך ביחד אבל הוא אדם חופשי. וגם אני. מחר אני יכולה לבחור להמשיך את הדרך עם מישהו אחר (סיכוי קלוש מאד שזה יקרה...אבל האפשרות תמיד קיימת..) וגם הוא. אז באמת מה שהכי חשוב כרגע זה פשוט להנות ולמצות את הדרך שעושים ביחד
אבל היגיון לחוד ותחושות לחוד.. אני עדיין מרגישה פגועה מהעניין ולא מצליחה להשתחרר. מה ניתן לעשות?

[פלוני*]

ההרגשה שלך נכונה. לא חוסר ביטחון ולא נעליים. שיעיף את כל התמונות האלה מהפלאפון שלו (מהמחשב אולי לא - שישים בתיקיה איפשהוא וזהו)

ושלא ינסה להוריד לך את הביטחון בטענות לחוסר ביטחון.... וגם תבדקי אם הוא עדיין בקשר כלשהו איתן או עם מי מהן

[בשמת_א*]

גם בחורות שהוא יצא איתן לשבוע
יצא עם בחורה שבוע וטרח לצלם אותה? ונורא חשוב לו לשמור את התמונה שלה? 0-:

התמונה שלה פשוט צצה והוא ישר נבהל
למה הוא נבהל? התגובה מעידה על הסתרה של משהו.

שנה וחצי והפלאפון שלו עדיין מלא בתמונות של כל האקסיות והן "מתעדכנות"? מה פירוש מתעדכנות? אלה תמונות מלפני יותר משנה וחצי, איך הן יכולות להתעדכן בדיוק?

הוא שומר מכתבים, מתנות, כל מזכרת מכל אקסית שהייתה בחייו
למה את לא שואלת אותו מדוע הוא שומר אותן? למה את שואלת אותנו?

אני עדיין מרגישה פגועה מהעניין ולא מצליחה להשתחרר
לעניות דעתי, הבעיה איננה קינאה. הבעייה היא שגילית דפוס התנהגות מוזר ומשונה אצל בן זוגך, שלא לכתוב "חולני"...
האם את בוטחת בו?
האם את סומכת עליו רגשית?
אם לא, אז מה את עושה איתו?

[מבולבלת*]

יצא עם בחורה שבוע וטרח לצלם אותה?
זאת מישהי שהוא הכיר שבועיים לפני שהכרנו. הם יצאו למספר דייטים מאוד אינטנסיביים, ואני יודעת שהוא רצה משהו רציני והיא לא.. הוא טוען שהם הצטלמו בין היתר, אבל לא ראיתי את התמונות בעצמי. גם את התמונה של הבחורה לא הספקתי לראות, הוא מיהר לכבות את המסך, רק קלטתי שזאת בחורה שהיא לא אני..
האם את בוטחת בו? האם את סומכת עליו רגשית? אם לא, אז מה את עושה איתו?
אני סומכת עליו, ואני דיי בטוחה שהוא לא בוגד בי..
למה הוא נבהל?
האמת שזה דפוס שהיה קיים אצלו עוד מתחילת ההיכרות.. הוא מאוד קנאי לפרטיות שלו, לא נותן לי לגעת לו בפלאפון מתחילת הקשר, אפילו כשהוא מנסח הודעה לאבא שלו הוא מסתיר את המסך.. הוא לא הוסיף אותי כחברה שלו ברשתות החברתיות המון זמן מתחילת ההיכרות, רק אחרי שממש לחצתי עליו הוא הוסיף אותי. אני כן מודה שיש בזה משהו מוזר, אני לא מסתירה ממנו כשאני בוואצפ, הוא בעצמו לפעמים מסתכל על הודעות שקיבלתי.. אבל ממני הוא מסתיר, גם כשזאת הודעה מהקבוצה המשפחתית שלו.

שנה וחצי והפלאפון שלו עדיין מלא בתמונות של כל האקסיות והן "מתעדכנות"? מה פירוש מתעדכנות? אלה תמונות מלפני יותר משנה וחצי, איך הן יכולות להתעדכן בדיוק?
יש לו תוכנה שמסתנכרנת עם התמונות שיש לו על המחשב, כל פעם שהוא מבצע גיבוי התמונות מהפלאפון עוברות למחשב. זו הייתה תקייה עם יותר מ1000 תמונות (ולא הכל עם בחורות, זה פשוט תמונות עבר), והוא טוען שחלקן מאוד ישנות ושהוא לא מסתכל על זה ביום-יום. זה פשוט מונע ממנו לאבד תמונות כי כבר קרה שגנבו לו את הפלאפון והוא איבד תמונות.. הוא יכול למחוק אבל זה ידרוש ממנו לעבור על כל התמונות ולמחוק את התמונות "הבעייתיות" בצורה ידנית.
למה את לא שואלת אותו מדוע הוא שומר אותן? למה את שואלת אותנו?
שאלתי אותו.. הוא טוען שזה חלק מהעבר שלו וזה מה שעיצב אותו להיות מי שהוא, וגם אם כבר אין לו רגש כלפי אותה בחורה, זה עדיין זיכרון שלו מהעבר והוא לא רוצה למחוק את זה או לזרוק את זה.
העניין הוא שזה לא רק תמונות.. זה גם שיחות וואצפ שגיליתי שהוא שמר, לא ראיתי אומנם אבל הוא סיפר לי את זה מיוזמתו באותה שיחה. אחרי שלחצתי הוא אמר שהוא מסתכל על זה לפעמים בשביל ללמוד מההתנהגות שלו בעבר, ולפעמים הוא "לא מבין מה אותה בחורה עשתה איתי בכלל", כנ"ל לגבי תמונות- שהוא מסתכל על השפת גוף ובדיעבד אפשר ללמוד על זה המון.
הוא הדגיש לי שהוא לא עושה את זה כשהוא בקשר עם מישהי ושמאז שאנחנו יחד הוא לא עשה את זה.. אבל כמה כבר אפשר לנתח תמונות ושיחות עם אקסיות?
ככל שאני חושבת על זה יותר כך זה נשמע לי יותר תמוהה ולא הגיוני שהוא שומר על זה בכזאת קנאות.
מה עושים? :/

[אישה_במסע*]

לעניות דעתי, הבעיה איננה קינאה. הבעייה היא שגילית דפוס התנהגות מוזר ומשונה אצל בן זוגך, שלא לכתוב "חולני"...
ואני אוסיף ואומר שהבעיה היא התגובה שלו. יש דפוס התנהגות כזה - אם מישהו מאשים (או לא מאשים, אבל האדם מרגיש אשם) אז בתגובה הוא מתקיף בחזרה. בעיניי, זו צורת התנהגות מאוד בעייתית. זו צורה של מניפולציה (באנגלית GASLIGHTING, ויש על זה גם בספר מילים הורגות) שבה מישהו עושה משהו אל בסדר, ואז משכנע את האדם השני שהוא זה שלא בסדר. ואותי אישית זה מטריד - שהוא מצליח לשכתב את תפיסת המציאות שלך ולגרום לך לחשוב שאולי את זו שלא בסדר.

האינטואיציה שלך רואה שהוא מתנהג בצורה בעייתית, והוא מנסה לשבש אותה, להשתיק אותה, לגרום לך לפקפק בעצמך.

מה שהוא עושה - לא בסדר. אבל זה שהוא מנסה להטיל את האשמה עלייך, זה בעיני אפילו יותר בעייתי.

<כתבתי באריכות, כי אין לי מילה מתאימה חוץ מגסלייטינג כדי לתאר מה שהוא עושה, ואין לה מקבילה בעברית>

[אישה_במסע*]

אני סומכת עליו, ואני דיי בטוחה שהוא לא בוגד בי..
לו אני הייתי אחת מהדייטים שלו, הייתי רואה בזה בגידה בי - וזה היה גורם לי לחשוד. כמו ה"מבחן" שיצא לי להתקל בו כמה פעמים - לראות איך הוא מתייחס למלצר/ית, בתור מדד למי הוא באמת.

[מבולבלת*]

לראות איך הוא מתייחס למלצר/ית
הוא לא פלרטטן, ראיתי אותו באינטראקציה עם נשים אחרות והוא לא כזה.. הוא גם לא מאלה שמסתכלים על נשים אחרות והתגובות שלו לנשים שמנסות להתחיל איתו מאוד יבשות (הוא גבר מאוד מושך.. אבל זה לא מטריד או הטריד אותי מעולם כי אני באמת סומכת עליו).
יצא לי גם לראות התכתבות שלו עם מישהי מהעבודה, את זה הוא משום מה הוא לא הסתיר, והוא מאוד "מעשי" וקריר בתקשורת שלו עם בנות המין השני.

מה שהוא עושה - לא בסדר. אבל זה שהוא מנסה להטיל את האשמה עלייך, זה בעיני אפילו יותר בעייתי.
אמרתי לו מספר פעמים במהלך השיחה שהדפוס הזה פשוט מוזר לי, והוא טען שזה לדעתו נורמלי ומה שרוב האנשים עושים- לא מוחקים תמונות עבר. לא הרגשתי שהוא מנסה להטיל עלי את האשמה אבל שהוא לא מבין את התגובה שלי וחושב שהיא מוגזמת.

[אישה_במסע*]

הוא לא פלרטטן
בכלל בכלל לא לזה התכוונתי. הוא נחמד למלצר? צועק עליו, או מתנהג בנימוס?

הנקודה בעיני היא לא תמונות העבר - חשוד אבל יכול להיות הסבר הגיוני. אלו התגובות שלו לכל זה שצועקות שהוא חושב ומאמין שהוא עושה משהו לא בסדר.

[דפנה*]

אפילו כשהוא מנסח הודעה לאבא שלו הוא מסתיר את המסך
משהו נקודתי, בלי להתייחס לתמונה השלמה:
התיאור הזה סביר בעיניי כי גם אני כזאת. נלחצת כשבעלי-אהובי צופה בי כשאני כותבת הודעה, לא אוהבת שהוא יושב מאחוריי כשאני גולשת בפורומים... זה לא נעים לי.
לרוב אחרי שעובר כמה זמן לא מפריע לי לספר לו ולהראות לו כל דבר שעשיתי, אפילו מיוזמתי. אבל בזמן אמת אני מרגישה שאני צריכה בועה משלי להיות בה, לא נעים לי להיות נצפית.

[קור_את*]

אני לא מבינה מה הבעיה בשמירה של תמונות והתכתבויות מקשרי עבר. אני שומרת את רובן. כל אחת מגיעה לקשר עם עבר שאין לבטל אותו או למחוק אותו. זה לא סותר מחויבות לקשר העכשווי.