נזכרתי שבשנה שעברה החזרתי את עצמי מבור תחתיות (כמעט) לתזונה חיונית מיד אחרי פסח, אך סימנתי לי מראש את שבועות כנקודה שיהיה מותר בה לחרוג לטובת סוכר, וכשהתקרב החג חרשתי על מתכונים שווים לעוגות גבינה כדי ליהנות מזה עד הסוף.
וכשיגיע שבועות השנה, אחוג אותו בחברת תינוקת שכבר אוכלת מוצקים, מתעניינת ורוצה.
ועוגות גבינה הן בעליל מאכל לא חיוני. כאילו, דא... P-:
אז , מה?
לא להכין?
לא לאכול בנוכחותה?
לתת לה משהו אחר במקביל?
השאלות האלה עלו במחשבתי, ובעקבותיהן חשבתי שמעניין לדעת מה יקרה אם אתן לה לאכול עוגה. האם או אז יוצת האור בעיניה, או שמא דווקא תופיע רתיעה מהמתיקות המלאכותית והמרוכזת?
כל זה משתלב לי עם אי הרצון למסגר אותה, שאחד מנימוקיו הוא החשיפה הבלתי נמנעת למזון שעד כה לא בא אל פיה (חוץ מפרורים שאוספת מהרצפה, אבל זה לא נקרא, נכון?
).רק שאני יודעת שלא אוכל לדחות את הקץ עד בלי די. ואם כך האם זה משנה אם זה יקרה בגיל שנה וחודשיים וחצי או בגיל שנה וחצי?
ההשערה שלי היא שככל שהחשיפה הזאת תידחה, ובינתיים תורגל המערכת הקטנה רק בטעמים אמתיים וטובים וחיוניים, ההסתגלות שבוודאי בוא תבוא במועד כלשהו אל המזון הלא חיוני וההעדפה אליו אולי תהיינה ממושכות יותר או מוחלטות פחות.
<ועל זה כבר אמרו: "אשרי המאמין"...>
) שישבו להם בעציץ ויעלו זכרונות מפארק הירדן.
