החיוניות שלי חלק שביעי

מה שכן קורה, זה שהרכב החבילה שהסוכר מגיע בתוכה משתנה ולכן הקליטה של הסוכר על ידי הגוף משתנה. הרכב המים והסיבים שמגיעים איתו באיזון מושלם - מופר.
כן, לזה התכוונתי בעצם... אז אני מבינה שלמיטב ידיעתך, הנזק בזה לא דומה לנזק שיש בסוכר מעובד? (שהוא - מה? סוכר בגרגרים? הצבע משנה?)

הנזק בזה לא דומה לנזק שיש בסוכר מעובד?
אפילו לא קרוב.
חשוב - יש זרם שלם של דיאטניות שלא מסכימות לטענה הזו וגורסות שכל המתוק סוכר וכל הסוכר זו אותה צרה בדיוק.
שותפים להן חלק מנמנעי הפחמימות.
רוצה לומר - יש הרבה אנשים שחושבים ככה. אני לא. וכל מי שהתנסה אי פעם באכילה של מזון חי לאורך תקופה (שהוא תמיד מופצץ בפירות) לא חושב ככה.
לשיקול דעתכן.

סוכר מעובד - כל סוכר שאת קונה וכתוב עליו "סוכר". לבן, חום, קנים, דמררה ושאר האחים והאחיות.
וגם כל המיצויים של תירס ושאר חברים שמוספים כמעט לכל אריזה שאת קונה, אפילו כשאין למוצר טעם מתוק.

גוגוס
ה"לא קרוב" מתייחס לפירות כמו שהם או לפירות מבושלים/בתנור/אחרי עיבוד אחר?

סוכר פירות זה לא כמו סוכר מעובד.
למיטב הבנתי, סוכר הפירות כשהוא מחומם בתוך הפרי לא שונה מהסוכר בפרי טרי. המסביב שונה.

השאלה המתבקשת בעיני - ומה עם סוכר פירות בשקית בסופר?

השאלה המתבקשת בעיני - ומה עם סוכר פירות בשקית בסופר?
מעובד.
תראי, גם סוכר אחר הוא בסופו של דבר מיצוי של משהו טבעי. אבל בתהליך המיצוי והייבוש ומה שזה לא יהיה הוא עובר טלטלה הגונה והוא מגיע כבר בלי שום אריזה נאה, תרתי משמע.

מוזר לי שסוכר שבפירות מחוממים לא נחשב מבחינך מעובד. בעיקר כי לי ברור שזה משהו שונה לחלוטין מפירות נאים. בעצם, רק מפירות שלא הונדסו מידי. הענבים בזמן האחרון כל כך מתוקים שאני כבר שנה שנייה נמנעת כמעט לחלוטין מענבים

מוזר לי שסוכר שבפירות מחוממים לא נחשב מבחינך מעובד
פשוט כי למיטב הבנתי (חובבת כימיה אבל זה לא המקצוע שלי. אולי אנסה לברר כי יש לי עם מי) הסוכר עצמו נשאר אותו דבר בחימום.
אז הפרי המבושל הוא בהחלט מעובד בתפישה שלי, כמו כל אוכל מחומם, אבל זה לא אומר בהכרח משהו על כל אחד ואחד ממרכיביו.
בכל אופן, שווה פעם בירור מעמיק יותר.
אני עצמי לא אוכלת פירות מחוממים, ובין אלו שעובדים איתי מעולם לא עלה חשק לזה אז לא נכנסתי בעובי הקורה.

אם הבירור המעמיק יתרחש אי פעם אשמח אם תספרי בדף הזה את תוצאותיו.

אני דווקא מחבבת סן דלפור וכאלה...

גם אני. אבל בהינתן שאני לא אוכלת לחם בבית אז אין לי על מה למרוח את זה. עוד עומדות כאן שתי צנצנות של ריבת התות האגדית שלהם וכל פעם אני מסתכלת עליהן וחושבת לעצמי -
מה, בכפית? באמת?

פעם מרחנו אותה על פנקייקים שעשיתי משקדים אבל גם בזבוז הזמן הזה חדל להתקיים בביתנו.
אז מה, בכפית? באמת?

שקלתי עלה של חסה ואז מייד הבנתי שכן, עדיף כבר בכפית

או, זו בעיה אמיתית.
על מה מורחים דברים נמרחים? למשל, סלט אבוקדו וביצים. אבוקדו כשלעצמו לא מתאים לי בזמן האחרון. אז יש לי סלט אבוקדו. ואפילו קניתי לחם שיפון סביר בהחלט, כדי לטעום כבר מה זה. והלחם הזה פשוט כבד מידי. אני עוד מתכננת לנסות אולי לחם כוסמין, ואולי לנסות לאפות לחם בעצמי <אני לא רואה בלחם כלשעצמו מזון לא חיוני>, אולם כבר עכשיו אין לי כל כך עם מה לאכול את הסלט.

אז גוגוס, איך את מסתדרת?

על מה מורחים דברים נמרחים?
אני לא אוכלת שום דבר שממש דורש מריחה.
אבוקדו ישר בסלט או בכפית מהקליפה.
ריבות כבר לא אוכלים. טחינה מנגבים עם ירקות חתוכים.
סלטים מהסוג של אבוקדו וביצים, אם אוכלים, גורפים לתוך עלי חסה קראנצ'יים. ככה אנחנו עושים פיקניקים.

הלחם כולל תמיד סוכר, אלא אם זה לחם שאור שאת מכינה בעצמך ויודעת מה יש בו. לפעמים הרבה סוכר.
הייתי בהלם לגלות בתוכנית של מיקי חיימוביץ' שכל פרוסת לחם אחיד מכילה שלוש כפיות סוכר. האמת, זה נראה לי פשוט הזוי ואני עדיין לא בטוחה שזה נכון. זה היה מפי האופה שהיא ראיינה ושנרתע מאוד מהלחם הזה.
סוכר ושמרים תעשייתיים זה לא בדיוק דבר חיוני בתפישה שלי.
לחם שאור שווה גם אני אוכל אבל ממש אין לי כוח להתעסק עם זה והדגנים לא עושים לי את זה בכלל.

אני שותה בבוקר, מנשנשת פירות עד הצהריים ואוכלת סלט אחרי הצהריים. לפעמים טועמת מהאוכל החם של הילדים. איפה נשאר לי צורך למרוח משהו על משהו? לא נשאר

אין לי צורך למרוח משהו על משהו, יש לי מידי פעם דברים טעימים נמרחים שאני רוצה לאכול, ואין לי על מה. חסה זה רעיון, רק שחסה לא איכותית זה דבר ממש לא טעים, ולהשיג חסה טעימה זו מטלה.

בנוגע ללחם - סוכר גם פחות מפריע לי, וגם אני מאמינה קצת יותר ללחמים שאני קונה או שוקלת לקנות. ובכלל, אני נרתעת מתמידים כאלו. תמיד? כולם-כולם-כולם משקרים? רושמים שאין סוכר כשיש או לא מציינים סוכר ברשימת המרכיבים? גם כאלו שמאושרים על ידי האגודה הישראלית לסכרת? גם ד"ר מרק? יש שמרים גם בלחם שאור?

כולם-כולם-כולם משקרים?
מה פתאום... רק אלה שכן.

יש שמרים גם בלחם שאור?
לא אמורים להיות. ובגלל שלא צריך להאכיל את השמרים לא אמור להיות גם סוכר.

אכן לא אמורים. ואני לא רואה סיבה לחשוב שחברות שמשווקות בכוונה לחם כמה שיותר מלא וטבעי יוסיפו סוכר וישקרו ויסתכנו.

ראית אותי מאשימה חברה כזו בדבר כזה? אולי לא הסברתי את עצמי כמו שצריך?

את רשמת הלחם כולל תמיד סוכר, אלא אם זה לחם שאור שאת מכינה בעצמך ויודעת מה יש בו.
תמיד זה אומר שבלחמים של כל החברות יש סוכר. גם אם הן רושמות שלא. לי זה נראה כמו האשמה, והאשמה די חמורה.

אה... מבינה עכשיו.
ממש לא התכוונתי לזה ככה.
התכוונתי שבהכנת לחם (כמשהו קטגורי, כללי), נעשה שימוש בסוכר כלשהו בשביל להאכיל את השמרים.
אני לא יודעת מה עושות חברות שמפרסמות שאין סוכר אבל הלחם שלהן הוא לא לחם שאור.
אולי משתמשים בכל מיני מתפיחים כימיקליים אחרים? <אם זה כך, גם את זה אני לא רוצה לאכול...>
תודה על הסבת תשומת הלב. בחיים לא הייתי מבינה לבד מאיפה הבאת את זה

יש לא מעט לחם שאור עכשיו למכירה, ואני קונה בשופרסל, לא באיזו חנות טבע <שעליה אני לא מצליחה להגיע כבר שבוע, כדי לחדש את מלאי הסרפדים ואולי למצוא כבר שמן רוונסרה>, זה די פותר את בעיית הסוכר לדעתי.

בכל מקרה, למיטב הבנת הנקרא שלי תמיד אומר תמיד. <מסקרן: את "בחיים" (את בטוחה? מאיפה כל המילים המכלילות האלו נחתו עלייך פתאום?) לא היית מבינה מה שבעיניי הוא ברור כל כך שאם אני מנסה לרשום הסבר הוא יוצא טאטולוגי - תמיד זה תמיד>

יקרה, אלו רק צורות ביטוי, בדרך כלל בחיוך ומצב רוח טוב.

רק צורות ביטויי? אני לא זוכרת באיזה דף נכתב על הנזק שבהן, מרוב שזה היה מזמן ומרוב שאני מתייחסת לזה בתור בסיס משותף לשיחה.

רק צורות ביטויי? אני לא זוכרת באיזה דף נכתב על הנזק שבהן
לא קראתי. ההקפדה המילולית שלי רוב הזמן כל כך גבוהה, עד שאני חייבת להרשות לעצמי קצת חופש מדי פעם, בעיקר כשזה לגמרי בטוב וכשאני יודעת שאם לא יסתדר משהו יהיה אפשר להסביר בלי בעיה.

מבחינתי ברגע שזה "הקפדה" זה לא זה. כמו נוכחות. ובדיוק יש לי גריין שלך בנושא - וחשבתי לעצמי - נוכחות אעלק. והבנתי בבת אחת שקל מאוד לבלבל נוכחות עם המאמץ להיות נוכחת

מבחינתי זה לא "הקפדה". כמו שבאופן טבעי לא יעלה בדעתי לקרוא לך מטומטמת כחלק מהדיון, כך באופן טבעי לא יעלה על דעתי לומר "תמיד" על משהו שאני לא מספיק בטוחה בו כדי לכתוב "לכל" במובן המתמטי של המילה. עם "צריך" אני מבצב מעבר - המילה הזו לחלוטין בלקסיקון וצצה מעצמה כשאני רושמת ומנסחת את מחשבותיי, אולם ברוב המקים אני מרגישה את הצרימה ומנסחת מחדש. או לפחות שמה לב ולא מנסחת מחדש.

אני לא שואפת להקםדה מילולית, בטח שלא ברמה הגבוהה שלך. אולם אני שואפת לאמץ לי הרגלים טובים, לאט, בהדרגה, ובצורה שלא דורשת ממני הקפדה.

וואו, גברת, את עושה לי חיים קשים

שום דבר לא בורח ממך, אה?
לא הקפדה כזו. אני משקיעה מחשבה של ממש במה שאני כותבת. אכפת לי. איך זה מתקבל ואיך זה נשמע.
הקריאה של מי שבחוץ נוכחת לי.
לפעמים אני משחררת את זה. נותנת לזה לרוץ.
יאללה, זזה לרקוד. חיבוק לך מאוד.

לרקוד זה מצויין!
בגלל מזג האוויר בשבועיים האחרונים יצאתי החוצה משמעותית פחות מבדרך כלל ופשוט חסרה לי תנועה. היום ואתמול הלכתי וזה היה מצויין.

יש דברים שבורחים לי. שגיאות הקלדה, ההודעה שלי מלאה בהן

אולי כדאי לי ללמוד הקלדה עיוורת? (אגב, גם פה לשנייה חשבתי :אולי אני צריכה..." ושיניתי)

מה שהתכוונתי להדגיש הוא שאני רוצה שגם אם אני משחררת וכותבת כמו שזה יוצא לא יהיה במחשבותיי ומילותיי ה"תמיד" הזה.

תפילה_לאם

על מה מורחים דברים נמרחים?
אישה, זכורתני שהכנת פעם כריך מפרוסות תפוחי אדמה.
אמנם לא מתאים לריבת תות P-:, אבל יכול להשתלב עם טחינה, עם חמאת קוקוס, עם סלט אבוקדו או ביצים.
את המתוקים אפשר לדעתי על פרוסות של תפוח עץ. בדיוק שוקלת לנסות בקרוב כריך כזה עם חמאת בוטנים.

גוגוס, אם את מכניסה דבש לשייק, אפשר גם ריבה. או שזה חילול הקודש?

אני רוצה שגם אם אני משחררת וכותבת כמו שזה יוצא לא יהיה במחשבותיי ומילותיי ה"תמיד" הזה.
בהצלחה. שאיפה נאה.

גוגוס, אם את מכניסה דבש לשייק, אפשר גם ריבה. או שזה חילול הקודש?
נראה לי מיותר אם יש תותים טריים, לא?
והדבש זה רק כשיש לי את הדבש המסוים הזה של מכוורת צוף. אני לא קונה דבש בשביל להכניס לשייק.
אני אבדוק את תאריך התפוגה של זה. אולי פשוט אמסור הלאה או שאכין איזו נגלה של פנקייקים אם רוחי תהא טובה עלי

אני רוצה שגם אם אני משחררת וכותבת כמו שזה יוצא לא יהיה במחשבותיי ומילותיי ה"תמיד" הזה.
אישה במסע, ברשותך, הגבתי בדף שלך.

מה שקונים בשופרסל תחת הכותרת של לחם שאור הוא רק "לחם שאור", לא לחם שאור.
כלומר לחם שיש בו גם קצת שאור. לא לחם שההתפחה שלו מבוססת בלעדית על שאור.
כמו "לחם שיפון" שקונים בשופרסל. זה לא לחם שיפון, זה "לחם שיפון". רשימת הרכיבים נראית בערך כמו: קמח חיטה מלא, קמח חיטה לבן, קמח שיפון, לציטין סויה... וכו'.
אישה במסע, קראת רכיבים על ה"לחם שאור" הזה?
בלחם שאור אמיתי, רשימת הרכיבים תיראה ככה: קמח, מים, מלח, מחמצת שאור.

סוכר,
בטח הרופא שלך עשה את זה, אבל בכל זאת מציינת:
יחד עם רמות הסוכר בצום כדאי לבחון גם את ההמוגלובין המסוכרר (A1C) שנותן אינדיקציה לרמות הסוכר בשלושת החודשים האחרונים.
זה יכול לעזור במקרה שלך בו רמות הסוכר גבוליות אך מעוררת מחשבה.
רוצה גם לציין שיש נטיה גנטית(לא רק סכרת במשפחה) ומצבים רפואיים(למשל היפותירואידיזם, שחלות פוליציסטיות) שמגדילים סיכון לסכרת גם באנשים רזים שאוכלים טוב כמוך.
כותבת את זה לא כדי להגיד שאין מה לעשות אלא קצת להוריד, אם יש צורך, את הסטרס המתלווה למחשבות כמו ״מה אני עושה לא נכון?״ ״מה לא בסדר בחיים שלי?״

יעל

קראתי את רשימת הרכיבים של הלחם הזה, ושל עוד בערך כל הלחמים שהיו בשורה, ואחר כך ראיתי שבהעדר הלחם של ד"ר מרק זה כנראה הלחם המוצלח ביותר שיש. וקניתי אותו, בשמחה. רשימת הרכיבים: מים, קמח שיפון (32%)(מכיל גלוטן), קמח חיטה מלא (מכיל גלוטן), מחמצת (קמח שיפון, מים), גלוטן חיטה, סוכר חום, שמרים.
וואלה, זכרתי שבכל הלחמים שהבדקתי היה E כלשהו. כנראה זו הסיבה שבחרתי בסוף בלחם הזה - כדי להימנע מ-E
אולי את יודעת מה עדיף - לחם עם E ובלי סוכר <והיה כזה> או לחם ללא E, שאני מבינה את כל רשימת המרכיבים הקצרה שלו, אבל עם סוכר חום ושמרים? אני לא גוגוס, וסוכר בלחם לא ממש מפריע לי. אפילו ממש לא מפריע, כשהוא בא בכמויות כאלו.

ומבים הלחמים שהם לא ד"ר מרק <מוכרים את הלחמים שלו, ועד היום לא הצלחתי לתפוס תא הלחמים ביום שהיה לי נוח לקנות אחד. כנראה כי הלחמים שלו מוצלחים כל כך אז הם נגמרים

> זו הרשימה הכי קצרה, ומבין הלחמים שהיו באותו יום ובדקתי, היחידה שהבנתי את כל מה שרשום בה.

מים, קמח שיפון (32%)(מכיל גלוטן), קמח חיטה מלא (מכיל גלוטן), מחמצת (קמח שיפון, מים), גלוטן חיטה, סוכר חום, שמרים.
וואו. ממש רשימה יפה בשביל לחם תעשייתי.

אבל כמו שאת רואה, כן יש בו גם שמרים (וגם סוכר), וזה לא מפריע להם לקרוא לו "לחם שאור".

יש אנשים שיש להם רגישות לשמרים.
אני מכירה טענה (לא יודעת באילו כמות ואיכות של מחקרים היא מגובה אם בכלל), שמכיוון ששמרים הם מונוקולטורה של בקטריה מסוג אחד בלבד, הם מפרים את (או לפחות לא תורמים ל)איזון ה{{}}מגוון ביולוגי אצלי בגוף, ושזה שיבוש שהרפואה לא כ"כ מחשיבה אותו אבל הוא קריטי.

שימי לב גם שבלחם הזה (כמו בכל התעשייתיים כמעט) יש תוספת גלוטן, מעבר למה שיש בקמחים עצמם (שגם הם, אם לא נטחנו בטחינת רחיים, כוללים אחוז גבוה יותר של גלוטן ממה שיש בגרעין הדגן השלם. שגם הוא מהונדס ומכיל יותר גלוטן ממה שהטבע שם בו).

אם אין לך בעיה עקרונית עם שמרים ועם רמות גבוהות של גלוטן - זה לחם ראוי למדי

<יעלי לה כותבת אגב נשנוש של פרוסת לחם תעשייתי מרוחה בסן דלפור>

אולי את יודעת מה עדיף - לחם עם E ובלי סוכר <והיה כזה> או לחם ללא E
זה תלוי איזה E זה. יש Eים די תמימים ואפילו טבעיים נדמה לי. אבל אני מניחה שאלה שראית ברשימות של הלחמים - גרועים יותר מסוכר.
וגם, ברוב המוחלט של הלחמים התעשייתיים יש חומר משמר (בדר"כ קלציום פרופיונט). גם הוא גרוע בהרבה מסוכר.

קריטי במה, ובאיזה כמויות? ואולי את במקרה יודעת מת התחילו להשתמש בשמרים?

ולמה מוסיפים גלוטן? בשביל מה?

ולמה יש הבדל בין טחינת ריחיים לטחינה אחרת? מה זה משנה?

אין לי בעיה עקרונית עם רמות גבוהות של גלוטן. אני מעדיפה שלא, אולם במקרים שאני כבר אוכלת לחם ברור לי שעדיף את הלחם הזה על הלחם הריק שיש בבית. וזה אוכל שהוא טוב בעיניי, למרות שיש לו קצת חסרונות. והסיבה הכי חשובה- בחלק לא קטן מהמקרים אם לא הלחם הזה אני אוכל חתיכת חלה. אז כבר עדיף זה. עד שאמצא לחם אחר - לחם שיפון ממש דחוס מידי לדעתי.

גוגוס בטח תדע לענות הרבה יותר טוב ממני...

קריטי במה, ובאיזה כמויות?
אני לא מתכוונת שהשיבוש ששמרים גורמים לו הוא קריטי, אלא שהשיבוש של המגוון הביולוגי בגוף, שקשור להמון דברים ששמרים הם רק פסיק מתוכם, הוא קריטי. אז לא מדובר על כמויות של שמרים דווקא.
במה זה קריטי? הכל. מהפרעות התנהגות ועד סיכון לסרטן. מזמן לא קראתי את מגוון ביולוגי אצלי בגוף ואני לא זוכרת כמה מפורט שם, אבל אולי כדאי להציץ.

ולמה מוסיפים גלוטן? בשביל מה?
זה משפר את הגמישות של הבצק, ואת התפיחה שלו. הלחם יוצא יותר אוורירי ויותר לעיס. ואולי עוד משהו, לא זוכרת.

ולמה יש הבדל בין טחינת ריחיים לטחינה אחרת? מה זה משנה?
בטחינת רחיים טוחנים את גרעין הדגן השלם כמו שהוא. (זה לא חייב להיות דווקא רחיים, אני מניחה שיש עוד מכשירים שעושים את זה שלא עשויים דווקא מאבן ולא נקראים רחיים. על קמחים כאלה יכול להיות כתוב גם "נטחן בטחינה מסורתית" או "נטחן מגרעין שלם").
בטחינה "רגילה" מפרקים את הגרעין למרכיביו, טוחנים אותם בנפרד ומערבבים. אני לא זוכרת בדיוק את ההסבר על מה שקורה בתהליך הזה ואיך, גוגוס בטח יודעת. אבל אני זוכרת שלקמח "מלא" שנטחן ככה, למרות שיש בו את כל המרכיבים של הדגן המלא, יש ממש אותו ערך תזונתי כמו של קמח לבן - יותר ערך גליקמי, יותר גלוטן ועוד כל מיני.

אני מניחה שכדאי לי לרשום את ה-E שיש בלחמים השונים ולבדוק. או פשוט להדפיס לי את רשימת ה-E ולקחת אותה איתי כשאני עושה קניות

שיבוש המגוון הביולוגי בהחלט יכול לגרום לבעיות. השאלה היא באיזו רמה שיבוש. ובאיזו רמה הבעיות. ואת הדף על מגוון ביולוגי אני קוראת עכשיו. זו הסיבה שאני עונה כל כך לאט. כבר כמעט סיימתי לקרוא ובינתיים אין שם שום דבר רלוונטי.

מה שאת אומרת על טחינות שונות נשמע כאילו הוא מפר את חוק שימור החומר, זה מוזר. רשום על זה איפשהו בבאופן או רק אצל מישהו שאני לא זוכרת את שמו שרשם על סוגי קמח ועל זה שאין באמת קמח מלא בישראל פעם? בכל מקרה לא רשום על הלחם איך טחנו את הקמח שלו.

ולמען האמת, אני מבינה ואפילו סולחת מראש לאופים שהחליטו להוסיף ללחם הזה גלוטן. הוא גם ככה דחוס ומוצק, אם הוא לא היה תופח זה כבר היה לבנה, לא לחם.

תפילה_לאם

_שמרים הם מונוקולטורה של בקטריה מסוג אחד בלבד, הם מפרים את (או לפחות לא תורמים ל)איזון המגוון ביולוגי אצלי בגוף
אשתדל לקפוץ לדף הנ"ל בהזדמנות, ובינתיים שואלת: כשהשמרים אפויים, הם לא אמורים להפסיק להשפיע כך?

מישהו שאני לא זוכרת את שמו שרשם על סוגי קמח ועל זה שאין באמת קמח מלא בישראל פעם?
אורי מאיר צ'יזיק.

זאת ששמעתי ממנה את הטענה הזאת (אשה עם גישה מדהימה לתזונה ולבריאות, ועם הרבה ידע מכל מיני סוגים, לא בטוחה כמה ממנו מדעי) הסבירה לי למה לא (גם אני תהיתי), אבל שכחתי את ההסבר!

הלכתי לחנות טבע והיו שם שני לחמים, אחד משיפון ואחד מכוסמין. שניהם מלאים ואורגאניים (כמו הלחם שקניתי ועדיין יש לי בבית). ועכשיו אני מנסה להחליט מה עדיף. לשניהם מלבד הקמח והמים הוסיפו גלוטן, בלי להסביר מאיפה הוא, לתת שעורה וויטמין C. אני לא בטוחה שהם עדיפים על הלחם שקניתי, והם יקרים יותר. זה כל כך קשה לא להוסיף ללחם כל מיני שטויות?

אישה במסע, יש לחם שיפון טוב של מאפיית רומן: שיפון, מלח, סוכר, מים. כתוב שהסוכר רק במחמצת: 0.002 מ''ג סוכר, ללא שמרים וללא משמרים.
לי הוא ממש טעים. קונה בטבע קסטל.,

תודה, אני אחפש אותו. הוא מאוד דחוס? זו בעיה בשיפון, שלחמים ממנו לא אוריריים ומאוד דחוסים.

לא, לא מאוד דחוס וממש טעים. אני דווקא אוהבת לחמים דחוסים אבל הוא דווקא לא.

לחם דחוס פחות מתאים לי, אז זה שהוא לא דחוס זה מבחינתי עוד נקודה לזכותו.

זה נדמה לי או שהייתה פה הודעה ונעלמה?
בכל מקרה, תודה. חשבתי שהמלצת בעיקר כי הוא לא מכיל תוספת גלוטן. מתברר שגם אם אני מחפשת בין לחמים שהם אורגניים ונטוליי E למינים ואפילו נטולי שמרים זה לא טריוויאלי למצוא לחם שלא הוסיפו לו גלוטן. מוזר, ועצוב

בינתיים אני פשוט מקווה שיהיה את הלחם הזה או את הלחם של ד"ר מרק בפעם הבאה שאלך לקנות לחם.

זה כל כך קשה לא להוסיף ללחם כל מיני שטויות?
רק אם רוצים שהוא עוד יהיה מכיר למחרת.

בכל מקרה, תודה. חשבתי שהמלצת בעיקר כי הוא לא מכיל תוספת גלוטן. מתברר שגם אם אני מחפשת בין לחמים שהם אורגניים ונטוליי E למינים ואפילו נטולי שמרים זה לא טריוויאלי למצוא לחם שלא הוסיפו לו גלוטן. מוזר, ועצוב
כן, גם בגלל זה וגם בגלל שהוא לא מכיל כמעט שום מרכיבים נוספים ולא רצויים ולכן הוא בריא יחסית. גם הלחם של ד''ר מרק. שניהם טובים.

זה נדמה לי או שהייתה פה הודעה ונעלמה?
וואללה כן

מצאתי את המאמר על קמח מלא וקמח לבן:
http://www.mazon-izun.com/?p=9425

היום קניתי בסופר לחם שיפון של ד"ר מרק. יש בו קמח שיפון מלא, קמח חיטה מלא (עד 5%) ושאור. וזהו! והוא עולה 15 ש"ח. והוא יותר אוורירי מהלחם של שופרסל, למרות שלא הוסיפו לו גלוטן ושמרים. הוא עדיין כבד, אבל פחות.

מצד שני, לחם שופרסל אורגני: מים, קמח שיפון (32%)(מכיל גלוטן), קמח חיטה מלא (מכיל גלוטן), מחמצת (קמח שיפון, מים), גלוטן חיטה, סוכר חום, שמרים.

הלחם האורגני של מרק יקר לי מידי, אני לא אקנה אותו, כך שהבחירה היא בין לחם לא אורגני של ד"ר מרק, לבין לחם אורגני של שופרסל עם תוספות של גלוטן וסוכר ושמרים.

מה דעתכן?

ובהקשר של שיחה ביני לבין גוגוס על ההבדלים בין קוואקר גס לקוואקר דק -
היום ראיתי קוואקר כמו שהוא, בגרעינים, והתחזקתי בדעתי שאחרי העיבוד שעבר הקוואקר כדי להביא אותו מצורה של גרעין-זרע לצורה של קוואקר, ההבדל בין קוואקר גס לקוואקר דק בערכים התזונתיים זניח.

אישה, קודם כל בתאבון רב שיהיה לך.
קוואקר - תחשבי על זה כמו על סלט. על עגבניה שחתכת עכשיו לחתיכות גדולות ואת אוכלת מייד, לעומת עגבניה שלפני המון זמן נחתכה להמון חתיכות קטנות.
כל מה שחשוף לאוויר מתחמצן וחלק ממה שיש בו הולך לאיבוד.
מאחר שאני לא תופשת קוואקר כאיזה מזון-על אז אני מסכימה שזה לא נורא משנה. גם כמה קוואקר את כבר אוכלת? זה לא שהתזונה שלך נסמכת על זה.

אבל בתכלס, ככל שמזון חתוך ליותר חתיכות ושוכב לו באוויר ככה יש בו פחות.
נדמה לי שפעם היתה חברה שמכרה את זה באריזות וואקום ואפשר לשער שאולי זה היה בגלל זה. זו טריות אחרת, כנראה.

גוגוס

ראית גרעיני קוואקר כמו שהם? את יודעת מה עושים להם כדי שהם יהפכו מגרעינים שנראים כמו גרעיני חיטה לדבר הזה שנראה כמו קורנפלקס שקונים תחת השם "קוואקר גס" או "קוואקר דק"?

קוואקר יותר דומה לעגבניה שחוממה ונמחצה והפכה לעגבנייה מיובשת/משומרת. יש משמעות כזו גדולה לגודל החתיכות של עגבנייה שהיא מיובשת ממילא?

יש משמעות כזו גדולה לגודל החתיכות של עגבנייה שהיא מיובשת ממילא?
לא.
ולכן נקודת המוצא שלי היתה שאני בכלל לא אוכלת קוואקר

וכן, אני מכירה את הגרעינים המקוריים. עושים להם מה שנקרא גלגול או פתיחה ומיישרים אותם למוות. לא שלפני זה הם מזון חי מי יודע מה...
אבל הכל, כמובן, שאלה של נקודת השקפה.

תאכלי מה שטוב לך ונראה לך מתאים ושיהיה לך בתאבון רב. אני דבקה בחתיכות השלמות, וכשאני צריכה קמח שיבולת שועל אני טוחנת אותן בעצמי. נראה לי עדיף ולכן אני ממליצה כך גם לאחרים. להגיד לך שעל זה ייפול או יקום משהו? ממש לא. פשוט כי זה מראש משהו שהוא בקושי אוכל בעיניי ומרבית האנשים אוכלים ממנו מעט יחסית.

גרעיני שיבולת-שועל או Oat
בדף באנגלית יש יותר תמונות, וגם יותר מידע, כולל תיאור של תהליכי העיבוד. (Avena]תמונה ממש יפה של הגרעינים sativa 004[/po].JPG )
דרך אגב, מסתבר שרוסיה היא יצרנית מספר אחת בעולם של שיבולת-שועל.
דייסה או גרנולה וכו', מכינים בדרך כלל משבבים של הגרעינים, בדרגות חיתוך שונות.
השם 'קוואקר' הוא שיבוש שנובע מאחד ממותגי שיבולת-שועל הקלאסיים - Quaker Oats, הבראנד עם התמונה של quaker]הבחור הקוויקרי החביב logo detail[/po].png

_{<אלה היו שלושים שניות על שיבולת-שועל>}

נקודת המוצא שלי היא שקוואקר משמש במתכונים בהם האלטרנטיבה היא דגן אחר, בתור הרע במיעוטו.

הסיבה בגללה התחלתי לקנות קוואקר אורגני היא חטיפי אנרגיה ביתיים, הכוללים קוואקר, אורז תפוח, וסירופ של דבש-סילאן-סוכר חום-חמאה/שמן קוקוס. תפילה הכינה את החטיף בגרסא נאה בה הסירופ לא חומם עד לרתיחה על הגז, או עד להמסה (בגרסא שלי) אלא התחמם בשמש עד להמסה (זה קרה בקיץ).
החטיף הזה עדיף משמעותית על גרסאותיו התעשייתיות, ולכן אם אני כבר אוכלת חטיפים, מוטב שיהיו אלו חטיפים תוצרת בית, ובגרסא כזו.

באופן עקרוני אני נוטה להתייחס לעצמי בנקודת מבט כלכלית - לא להתייחס לרצוי, לא לאכול חטיפים תעשייתיים, אלא למצוי - אם אין חטיף ביתי הכולל שוקולד ופחמימה בגרסא כלשהי, ויש בבית חטיף תעשייתי הכולל שוקולד ופחמימה בגרסא כלשהי, במוקדם או במאוחר אוכל את החטיף התעשייתי. זה המצב כרגע, ולכן כדאי לי להכין מידי פעם חטיפים ביתיים.

מאותה הסיבה קניתי לחם מלא. אני אוכלת לחם מידי פעם. זו המציאות, גם כשאני מנסה להימנע מלחם. כי יש ממרחים שאני מעוניינת בהם ואין לי משהו אחר למרוח עליו אותם. לכן כבר מוטב שזה יהיה לחם מלא.

את צריכה קמח שיבולת שועל? בשביל מה?

אגב, נראה שתרומה גדולה לאורח חיי החיוני יתרמו מטחנת תבלינים ובלנדר כשאקנה אותם. כרגע הבעיה היא שאין מקום לשים אותם במטבח. וחוסר הנוחות שבהכנת שייק עם בלנדר מוט מטים את הכף ואני פשוט לא מכינה שייק ירוק.

וחוזרת שוב לשאלתי,
נוודית, גוגוס, כל אחת מנשות הדף:

האם להעדיף לחם אורגני של שופרסל שהוא לא באמת לחם שאור וכולל שמרים, סוכר, ותוספת גלוטן, או להעדיף לחם של ד"ר מארק <שמראה חוסר תאימות בכתיבת שמו, על חלק מהלחמים רשום ד"ר מרק ועל חלק ד"ר מארק> שכולל אך ורק קמח שיפון מלא, קמח לחם מלא (עד 5%) ושאור?

נוודית יקרה, תודה על המידע. שיבולת השועל בטח נרגשת מכבוד המלכים שלו זכתה ממך

אישה במסע, לגמרי מבינה אותך ומזדהה עם הבחירות שלך. אם כבר אוכלים - שיהיה כמה שיותר מזין. בהחלט.

את צריכה קמח שיבולת שועל? בשביל מה?
היו שנים שהכנתי לילדים מן מאפינס כאלה, כשהיה אסור לשלוח איתם אגוזים לבית הספר והם עדיין אכלו מן ארוחת עשר כלשהי.
היום הגדולים כבר לא רוצים ארוחת עשר כי הם רוצים לצאת לשחק, והגברת הצעירה מקבלת בכיתה פירות לארוחת עשר שבית הספר מספק, כל יום משהו אחר ממגדלים מקומיים ולפי העונה.
רעיון מקסים שיש גם אצל הגדולים אבל אני יודעת שהם לא אוכלים.
כיום אני משתמשת בשיבולת שועל רק במקרים נדירים מאוד.

ולשאלתך - אני הייתי הולכת על ד"ר מרק בלי לחשוב פעמיים. אורגני נראה לי פחות מהותי מכל התוספות.
למה? אין לי הסבר של ממש. פשוט ככה.

יקרה, אני פורשת מהאתר לאיזה זמן עד שהמאמר שלי יושלם ויוגש. בתאבון ובריאות @}

בהצלחה בכתיבת המאמר!

אני זוכרת שסיפרת על הכנת מאפינס, וגם זוכרת שהם כללו קוואקר גס ולא טחון. ניסיתי מתכון שנתת שהיה טעים בהחלט בגרסא הנאה, לא טעין בגרסא האפויה. והוא גם דרש הרבה עבודה אז הכנתי אותו בערך פעמיים, וזהו.
ארוחת העשר בבית הספר נשמעת מקסימה.

בהתחשב בכך שגם לי אין הסבר של ממש, ולמיטב ידיעתי אין מחקרים על דברים כאלו, זו בהחלט תשובה רצויה, שמחזקת אותי בנטייתי להעדיף את הלחם של מארק.

אישה במסע,
גוגוס ענתה לך כבר תשובה ישירה ופשוטה, וגם רצויה ומתאימה לך. אני לא מבינה בלחם בכלל, ולמעשה לא מבינה בתזונה באספקטים המדעיים והעובדתיים שלה, אבל אני אתן לך את התשובה שלי, היותר כללית. במקרים כאלה, כשהעובדות הידועות לי (אחרי שביררתי וחקרתי כמה שנראה לי מתאים) לא ממש מטות את הכף באופן משמעותי, והבחירה עצמה לא גורלית, במובן שבכל מקרה התוצאות של הבחירה כנראה לא יהיו מובהקות, אני הולכת עם תחושת הבטן שלי.

בדרך כלל, וביחוד בנושאים של תזונה, לבטן (במובן של האינטואיציה) יש תשובה די ברורה. אם אני מתקשה להרגיש את התשובה, יש לי טריק קטן. אני מטילה מטבע, ומסתכלת על התגובה האינסטיקטיבית שלי לבחירה של הגורל. האם אני שמחה או מאוכזבת במה שהגורל בחר לי? זה חושף ומגלה לי מה היא בעצם הבחירה הפנימית שלי.

זה אכן לא מאד מדעי, אבל יש לי נימוק טוב לדעתי, למה זו הדרך שלי. (שוב, אני מזכירה שאני מדברת על המקרים האפורים האלה, כאשר הבחירה לא מובהקת). גיליתי שכאשר אני הולכת עם תחושת הבטן, אני מרגישה הרבה יותר טוב, התוצאות יותר חיוביות. למשל, במקרה של הלחם, הייתי מרגישה יותר נעים אם הייתי הולכת עם הבחירה האינטואיטיבית שלי. זה יכול להיות משני היפוכים של סיבה ותוצאה. 1. הבטן שלי בוחרת טוב 2. אפקט פלסבו כזה, זה טוב כי אני בחרתי את זה ואני חושבת שזה טוב.
אבל, בסופו של דבר, לא ממש אכפת לי מה הסיבה, יותר אכפת לי שנעים וטוב לי. וכדי להבהיר - ב"נעים" אני לא מתכוונת למשהו כמו הנאה רגעית שאח"כ אני אשלם עליה מחיר, אני מתכוונת לתוצאה טובה וחיובית במובן הכללי, כזו שאת מקווה לה כשאת מנסה להחליט בין סוגי הלחמים.

@}

_לשאלתך - אני הייתי הולכת על ד"ר מרק בלי לחשוב פעמיים. אורגני נראה לי פחות מהותי מכל התוספות.
למה? אין לי הסבר של ממש. פשוט ככה._
מסכימה. אני מרגישה שהוא יותר טוב בגלל שאין בו הרבה מרכיבים והוא כמעט בלי חיטה שהיא אם כול חטאת (בעיניי...)

בתיאבון.

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

היי,
יש לכן מושג או דעה לגבי מידת החיוניות של מג'דרה קפואה של סנפרוסט? ירקות של סנפרוסט אני כן צורכת כי מאמינה שלא הולך לאיבוד הרבה מהערך התזונתי. לגבי מג'דרה אני לא בטוחה כי ברכיבים כתוב "אורז מהיר הכנה, עדשים". לא כל כך ברור לי מה זה אורז מהיר הכנה ומה עשו לו כדי שיהיה מהיר הכנה. מישהי יודעת?
הרבה פעמים אני לא אוכלת מג'דרה כי מתעצלת להכין (ויקר לקנות הרבה מוכנה), וחושבת שאולי עדיף לאכול של סנפרוסט מאשר לא לאכול.
(בהזדמנות זו: לגבי מג'דרה של סנפרוסט או של חומוסיות, מישהי יודעת אם בדרך כלל מדובר באורז לבן או מלא או שזה תלוי? תמיד קשה לי לזהות)

תפילה_לאם

לא כל כך ברור לי מה זה אורז מהיר הכנה ומה עשו לו כדי שיהיה מהיר הכנה. מישהי יודעת?
לא יודעת, אבל מנחשת שבישלו אותו "חצי בישול" והקפיאו.
ועוד מנחשת ש{{}}מדובר באורז לבן , ולכן אולי תשקיעי בקניית עדשים מוכנות (יש?) או שתבשלי בעצמך את הכתומות, שמתרככות כל כך מהר ובקלות. כמה עדשים הם כבר ישימו ביחס לאורז?

מקווה שעזרתי.

יש לי טריק קטן. אני מטילה מטבע, ומסתכלת על התגובה האינסטיקטיבית שלי לבחירה של הגורל. האם אני שמחה או מאוכזבת במה שהגורל בחר לי?
אני גם עושה את זה! המצאתי בעצמי כשהייתי ילדה קטנה, משתמשת כל החיים ורק לקראת גיל 40 גילו לי שיש להמצאה הזו שם: "שיטת המטבע הסיני"

גילו לי שיש להמצאה הזו שם: "שיטת המטבע הסיני"
נחמד

למרות שחיפשתי עכשיו קצת את השם הזה, כדי לראות את המקור וכו', ולא מצאתי.
_{גם אני "המצאתי" את זה לעצמי מגיל צעיר, וזה מלווה אותי מאז}

תודה מצ'רה

מצטערת, אי אפשר שלא.
שש דקות של מערכון שלא יכולתי לנשום בו מרוב צחוק. בסוף תבינו למה הבאתי את זה לכאן.
<לא לבעלי לב חלש>

ולא מצאתי.
אז אולי זה בכלל שם פנימי של החברים שלי שהציגו את זה כמושג מפורסם...

_מצטערת, אי אפשר שלא.
שש דקות של מערכון שלא יכולתי לנשום בו מרוב צחוק. בסוף תבינו למה הבאתי את זה לכאן._

אויש....
מזכיר את רופאי השיניים מהספרים שיגידו לך להרים את היד כשמשהו לא בסדר וקושרים אותך למיטה שלא תזוז בטיפול... D-:

אז אולי זה בכלל שם פנימי של החברים שלי שהציגו את זה כמושג מפורסם...
או שלא חיפשתי מספיק

לא ממש השקעתי

סינית, תודה

. הגורל אכן יותר חכם משנינו.

גם אני נתקלתי ברעיון הזה, של זריקת מטבע, בספר פנטזיה שנכתב על ידי סופרת רוסית.

לא יודעת אם "מפורסם", אבל קיים גם מחוץ לגבולות ישראל.

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

מקווה שעזרתי.
אכן עזרת, תודה

תפילה_לאם

לבריאות.

הי גוגוס,
ילדתי לפני חודש. הלידה פתחה לי שוב פיסורה שהתחילה אחרי הלידה של הבכורה לפני שנה ושמונה חודשים. הפיסורה למעשה לא נרפאה מאז שנוצרה אבל כשהיא פעילה יורד דם וכואב. אחרת היא כמעט לא מורגשת. אחרי נסיונות לאזן (כלומר לרכך) את היציאות (נורמלקס שאני לוקחת ברצף יותר משנה פלוס מיץ מיצוי שזיפים פלוס המון מים) ועדיין היציאות אחרי הלידה לא מספיק רכות בשביל המקרה שלי, בעלי הציע שאעשה צום מיצים לעשות ריסטרט למערכת העיכול. אני מניקה הנקה מלאה. דואגת מאוד- האם יש לזה פוטנציאל להועיל למצבי או שבכלל זה מזיק? האם עלול להזיק להנקה בכך שיגרום לחלב להיפסק או יצור הפרשת רעלים לחלב? מה דעתך?
תודה רבה מראש!

אהלן משכב לידה (רוצה לבחור לעצמך שם כלשהו?)
לפני הכל - מזל טוב על הלידה. אני מקווה שהיא עברה בקלות ובשלום.
הצטערתי לשמוע על המצוקה הזו. היא בהחלט מהזן המציק מאוד...

אני שומעת את דאגתך והיא במקומה, אבל אני חושבת שניתן להתמודד איתה יחסית בקלות.
מסבירה מידיעותיי וממליצה לקרוא עוד ולחשוב עוד (ואת כמובן מוזמנת גם לכאן - עוד

)

האם יש לזה פוטנציאל להועיל למצבי.
בהחלט כן, אבל תלוי איזה מין צום מיצים זה. יש כל מיני ותכף אציג לך עוד מידע.

או שבכלל זה מזיק?
לא מזיק אם פועלים חכם.

האם עלול להזיק להנקה בכך שיגרום לחלב להיפסק.
ממש לא. תכף אסביר לך גם למה ואת תפעילי על זה את ההגיון שלך ונמשיך לחשוב ביחד אם תרצי.

או יצור הפרשת רעלים לחלב?
לא. שוב - אם פועלים בחוכמה.

לפני ההמשך, שואלת - תוכלי לספר לי מה את אוכלת היום ביום שגרתי שלך (כאילו שיש כזה חודש אחרי לידה...)?
בעיקר חשוב לי לדעת האם את: שותה קפה או קפאין בדרכים אחרות, אוכלת מוצרי חלב ואיזה וכמה, אוכלת קמח וכמה, אוכלת סוכר לבן במוצרים שונים וכמה בערך.
אני שואלת כדי שלפני שאני מציעה לך רעיונות נבין איזה תהליכי גמילה צפויים לך כי יש גבול למה שאשה אחרי לידה צריכה להתמודד איתו

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

הי גוגוס,
תודה רבה על התגובה המהירה!

רוצה לבחור לעצמך שם כלשהו?
איכשהוא משכב לידה מרגיש לי הולם אותי בערך מאז לידת הבכורה הרבה מהזמן אז בינתיים אדבוק בו (נשמע קצת עצוב, אבל מה לעשות שכרגע קשה).
בכל מקרה, תודה רבה על האמפתיה:-)

_תוכלי לספר לי מה את אוכלת היום ביום שגרתי שלך (כאילו שיש כזה חודש אחרי לידה...)?
בעיקר חשוב לי לדעת האם את: שותה קפה או קפאין בדרכים אחרות, אוכלת מוצרי חלב ואיזה וכמה, אוכלת קמח וכמה, אוכלת סוכר לבן במוצרים שונים וכמה בערך._
אז ככה:
רקע לגבי התזונה שלי: אני צמחונית חובבת מוצרי חלב וסוכר בכל צורותיו, בהריון היה חשד לסכרת הריון ואני אמורה לעשות בדיקת סכרת רגילה חודש וחצי אחרי הלידה. עדיין לא עשיתי. הבן שלי סובל מגזים קשים. כבר רמזו לי להימנע ממוצרי חלב, אבל בין התזונה הצמחונית, לזיכרון הנסיונות להימנעות מכל האוכלים בערך כשנפתחה הפיסורה אחרי הלידה הראשונה, לנסיון להימנע מסוכר בהריון האחרון, אין לי באמת כח להימנע עכשיו טוטאלית ממוצרי חלב.
מבחינת התפריט היומי שלי, אנסה לשחזר:
בבוקר, חביתה (הרבה פעמים עם גבינה צהובה- עד 2 פרוסות) וסלט ו2 פרוסות לחם מלא או גרנולות ויוגורט עם פרי או סתם טוסט לחם מלא עם גבינה צהובה וירקות. שותה קפה נטול על מעט חלב שבו מנת נורמלקס לריכוך היציאה. בצהריים, בדכ"כ שניצל טבעול (פעם בשבוע טופו), טחינה, סלט ומנת פחמימות לעיתים חלבונית (אורז, תפו"א, נודלז, פשטידה, קטניות לעיתים ועוד דברים מעין אלה שאני לא זוכרת כרגע). בערב מרק ירקות כלשהם (ירקות, אפונה, מרק כתום וכו') או חביתה (עם לחם מלא ועם גבינה או עם גבינה לצידה: קוטג', גבינה לבנה - עד חצי קופסא רגילה ולעיתים גבינות קשות כמו צהובה, גאודה או קשקבל) וסלט ירקות ושוב קפה עם נטול עם נורמלקס. לעיתים אני שותה בין הארוחות קפה שחור אחד.
בין לבין הארוחות: אגוזים, לעיתים פירות
עם הקפה ובין הארוחות: חמאת בוטנים, במבה, שוקולד, עוגות, ופלים של לואקר...החולשה שלי בתקופה זו במיוחד היא סוכר ובוטנים (כן, אני יודעת שזה אלרגנים קלאסים אבל קשה להימנע מהכל)
מקווה שנתתי מידע מספיק מקיף ורלוונטי.
ושוב תודה!

הי משכב לידה,
כן, נתת מידע מקיף ומועיל. הנה המחשבות שלי:
אם תרצי ללכת עם העצה של האיש החכם שאיתך ולעשות ריסטרט, זו תהיה ברכה גדולה. לך וליונק. ואני תכף אתן לך כמה קווים מנחים איך להניע את זה.
מה צריך לקחת בחשבון? שבשביל שהאזור ממש יחלים הוא זקוק לפרק זמן מכובד של שיקום. זה לא יומיים או שלושה...
וכל תהליך כזה יכלול פרידה זמנית מדברים שהיום ממלאים את התפריט שלך, בעיקר קמחים, לטובת שפע של פירות וירקות טריים.
אני מציעה לחשוב על זה כמו על סטארטר ולא כמו על ריסטארט. כמו על התנסות בהנעה של תהליך מעניין, לראות מה קורה, וללכת עם זה צעד צעד.
אל תחשבי עכשיו במושגים מדכאים של "לא לאכול יותר X". אפילו שחררי את ה"להפחית".

אם יש לך כוחות ושמחה בשביל זה, פשוט תתנסי לפרק זמן של כמה שבועות במשהו אחר ואחר כך תראי מה המצב ותפעלי כמיטב הבנתך או בהתייעצות, אם נחוצה לך (אני רוב הזמן כאן וגם במייל זו לא בעיה בשביל שאלות נקודתיות, בטח שבלי תשלום).

הנה תוכנית פעולה אפשרית:
מתחילים מצום מיצים של משהו בין שלושה לחמישה ימים.
אחר כך מוסיפים שייקים (שזה כבר לא מיץ, אלא עם הסיבים) ואחר כך סלטים מכל מיני סוגים ואחרי זה ירקות מבושלים והלאה. אם וכאשר - אפשר לדבר שוב.

מה חשוב מאוד בצום מיצים כדי להיות בסדר עם מצב הגוף שלך וההנקה?
שפע אגוזים! במסחטת המיצים מכניסים פירות, ירקות, עלים ירוקים, ושפע אגוזים מכל סוג שהוא.
הסך הקלורי של צום מיצים יכול בקלות רבה להיות גדול מזה של תזונה לעיסה אם דואגים שאלו לא יהיו רק פירות וירקות. האגוזים עשירים בכל טוב הארץ וביחד עם פירות ועלים ירוקים ידאגו לך לפיצוץ של ויטמינרלים וקלוריות. הירוק של העלים הוא ברכה גדולה לגוף במצב שאת מתארת.
תשתי כמה שבא לך, בלי שום הגבלה, לפחות שני ליטר ביום.
זה יוצא מאוד טעים ועם תחושה של כמעט קרם, בגלל האגוזים. זו תזונה מעולה ביותר מבחינת ההרכב שלה, לבד מהחלק של הלעיסה. ולא יקרה לך כלום אם לא תלעסי כמה ימים.
מתי צום מיצים בעייתי במצבך? כשאין מסחטה ושותים שוב ושוב מיץ תפוזים, למשל.

אפשר לצפות מראש לכמיהות לכל מיני... מקפה, דרך סוכר ועד גלוטן. אל תעשי מה שקשה לך. לא טוב לסבול. תראי איך את אחרי יום, יומיים, שלושה והלאה.
בכל מקרה, יחסית למה שאת מתארת, זו תזונה טובה בהרבה, ולמה שאת אוכלת עכשיו תוכלי תמיד לחזור. זה מחכה לך בסבלנות.

זה כמעט בוודאות ירכך את הכל, בעצם זה שתיפטרי מכל הקמח לכמה ימים, ובתנאים כאלה של שפע ומיץ סמיך לא אמורים להיפלט לך בפרק זמן כזה שום רעלים לתוך החלב.
זה לא תהליך של ניקוי בכלל, והוא קצר וענייני.
ובכל מקרה את תהיי עם היד על הדופק ותראי איך את מרגישה ואיך היונק המתוק מגיב לחלב שלך. זה בהחלט עשוי לשנות את הטעם

שאלי עוד אם את צריכה.

נ.ב - עוד מחשבה, למקרה שלא יבוא לך על המיצים. נסי להתחיל מהלחם והאורז והחברים האלה. כולל עוגות וופלים, כל מה שעם קמח.
אם תחליפי אותם בדברים אחרים, אפילו סוכר, יש מצב שהאזור ישתקם או לפחות יתחיל.

איחולי בריאות וחיוניות

משכב לידה, רציתי לומר לך עוד משהו - את תקבלי אפקט מאוד דומה אם פשוט תאכלי בלעיסה הרבה ירקות ופירות ואגוזים וכו'... בלי שום דבר אחר במשך כמה ימים ואחר כך תוסיפי דברים לאט לאט.
חשבתי עליך, כי בעודי מאפסנת את מכונת המיצים ומנקה את הויטמיקס, תהיתי לעצמי אם בכלל יש לך ציוד מתאים לכל מה שהצעתי לך.
אז אם לא - יש דרכים נוספות להגיע לאותה תוצאה בדיוק.
פשוט רוב האנשים מתקשים מאוד להגביל את תכולת האכילה שלהם בלי שהם מגבילים את מצב הצבירה של האוכל

אם את חושבת שאת כן יכולה לעבור דרך זה - לעיסה עדיפה, לדעתי. וזו גם הרבה פחות טירחה.

עוד אפשרות זה לעשות צום מיצים דרך חברה שמביאה הביתה ולתסף את זה במלא אגוזים וגם לתת להם הנחיות מה את צריכה. למיטב זכרוני הם משתפים פעולה עם בקשות מיוחדות.

הי גוגוס,

שוב תודה על התגובות המהירות והמפורטות וסליחה על האיטיות שלי. תינוקי אובחן בריפלוקס סמוי בתחילת השבוע אז זה הסיט את הפוקוס שלי מעצמי..והעלה שוב את נושא התזונה מכיוון ההנקה..(עגבניות חגוגוסם ומוצרי חלב המיצרים חומציות- כדאי לי להימנע במקרה שהריפלוקס מלווה בצרבת. מאבחנת הקרניו סקראל לא ידעה לומר אם אצלו יש צרבת או לא)
האמת שיש לי הרבה שאלות:
קודם כל, אם מדובר בתזונה לכמה שבועות (וזה ברור שזה זמן יותר מתאים משבוע עבור ריפוי הפיסורה, אם כי עד להחלמתה הסופית דרוש כנראה יותר משינוי תזונתי לאור נסיון העבר. האם יש לך נסיון ספציפי עם עזרה בפיסורה?), אגוזים יספקו מספיק חלבון? אני מבינה שקטניות וביצים לא רצויים בתהליך שהצעת, נכון?
לפי מה שאני מבינה יש 3 דרכים לקבל את התזונה הזו לגוף:

באכילה רגילה של פירות, ירקות, ירוקים ואגוזים
באמצעות חברה שמכינה את המיצים מהרכיבים הללו
להכין לבד

האופציה השניה מאוד יקרה לפי מה שראיתי דרך הקישורים שצירפתן. אז לגבי האופציה הראשונה, היא בעצם שקולה למה שהגדרת כשלב השני- היא כוללת את הסיבים אז זה לא רק המיץ, לא? האם חשוב במקרה זה ללעוס ממש טוב? כי זה באמת קשה מבחינת הזמן שיש לי. מאז הלידה כמעט כל הארוחות שלי נאכלות במהירות הבזק. אז אם מה שחשוב זה ללעוס היטב כנראה שגם האופציה הזו לא מתאימה לי עכשיו. ולגבי האופציה השלישית- במקרה (או שלא), החכם שאיתי (תודה על הכינוי:)), קנה לי ויטאמיקס לפני הלידה. הוא נמצא מעל המקרר. עדיין לא הושמש. אבל אולי זה האופציה המתאימה ביותר וכדאי לי לעשות הכל דרך הבלינדור של המכונה. ואז שאלתי היא, שוב, כך גם הסיבים ייכנסו, כלומר זה לא רק מיץ אלא שייקים. מה דעתך?

אני כבר ממש על הסף של להתחיל, למרות כל הקושי, אבל לא ברור לי טכנית איך לעשות (מי יכנס לשייק, האם באמת בצורת שייק ודרך הויטאמיקס זו הצורה המיטבית עבורי, ואם כן, אם זה מספיק טוב שאכין יום מראש מיץ עבור היום הבא, ואז אוכל להעזר בערב בעוד ידיים)

זוכרת שהתבשלו לי עוד כמה שאלות בימים האחרונים אז אולי אכתוב תגובות נוספות בהמשך, מקווה שזה בסדר.
וכמובן אפשר להעביר את הדיון. תודה רבה רבה!

הצטערתי לשמוע על הריפלוקס. תרגישו טוב...

האם יש לך נסיון ספציפי עם עזרה בפיסורה?
בטח! הרבה. המקום מקבל רגישות. תזונה יכולה להפוך את המצב לנוח מאוד אבל אם חורגים ממנה בגדול אז הפיסורה מרימה את ראשה בגדול.
השאלה היא האם מתאים לך לשנות את התזונה שלך באופן כללי. יכול להיות שתגיעי להחלמה מלאה (אני לא יודעת כמה חמור המצב) ויכול להיות שתגיעי למצב של תיפקוד מיטבי אבל עם רגישות, כך שחזרה לאכילה הקודמת שלך תחזיר גם את המצוקה. בכל מקרה, זה לוקח זמן.

אגוזים יספקו מספיק חלבון?
חלבון יש בכל דבר שאת אוכלת. בעלים ירוקים, למשל, יש כמות נכבדת של חומצות אמינו, שהן החלבון מחולק לשרשראות שלו. זה חלבון סופר איכותי. ויש גם בירקות והפירות, בכמות קטנה יותר.
בכל מקרה, הדעה הרווחת כיום היא שחלבונים לא חסרים לאף אחד, לא משנה באיזה קו תזונתי נוקטים, כל עוד אוכלים בשפע ובמגוון רחב.
הגוף ממחזר את החלבונים בעצמו והתוספת שנדרשת לו מבחוץ להשלמות היא קטנה בהרבה ממה שנהוג לחשוב. זה הקו על פיו אני פועלת.
כך שבעניין הזה את כנראה יכולה להסיר דאגה מלבך.
אגוזים, זרעים, עלים ירוקים ושפע ירקות ופירות יספקו את כל מה שאת צריכה, בעיקר אם את בהתנסות זמנית. אחר כך תשקלי שוב את דרכך לפי מה שתרגישי ותלמדי.

אני מבינה שקטניות וביצים לא רצויים בתהליך שהצעת, נכון?
רק בהתחלה שלו. אחר כך אין עם זה בעיה, שוב - תחת תנאים מסוימים. ביצים לא יותר מדי בבת אחת אבל בהחלט אפשר על בסיס יומי. קטניות מושרות היטב ואפילו מונבטות אם אפשר.
כל מה שלא מכביד על העיכול.

החכם שאיתי (תודה על הכינוי:)), קנה לי ויטאמיקס לפני הלידה
וואו, הוא עוד יותר חכם ממה שחשבתי!
עומד אצלך ויטמיקס בלי שימוש??? מהר תורידי אותו!

זו אכן האופציה הטובה ביותר, טובה יותר ממיץ, כי הטלטול של הגוף קטן יותר. האפקט קצת יותר אטי אבל זה לא בהכרח דבר רע.
יש מצב של שבוע שייקים?

אני כבר ממש על הסף של להתחיל, למרות כל הקושי
נהדר לשמוע. יישר כוח.

האם באמת בצורת שייק ודרך הויטאמיקס זו הצורה המיטבית עבורי
עד שלא תנסי לא תדעי.
אם יש לך רעיון טוב יותר - נסי אותו קודם.

זה מספיק טוב שאכין יום מראש מיץ עבור היום הבא, ואז אוכל להעזר בערב בעוד ידיים
פחות מומלץ, אבל בכל מקרה טוב בהרבה מהתזונה שלך כרגע, לא? גם לך וגם לתינוק.

_זוכרת שהתבשלו לי עוד כמה שאלות בימים האחרונים אז אולי אכתוב תגובות נוספות בהמשך, מקווה שזה בסדר.
וכמובן אפשר להעביר את הדיון. תודה רבה רבה!_
תכתבי בכיף. אעביר כשנסיים, תודה על הרשות.

מי יכנס לשייק
הכל. אבל ממש. את יכולה להכין לך שני ליטר שייק (מינימום! רצוי לשתות יותר, בעיקר אם את מניקה) ערב קודם ולשתות לאורך היום שאחריו.
אפשר גם להכין שייקים שונים, אם יש לך בעיית שעמום כשאת אוכלת/שותה את אותו דבר.

אספר לך מה יש בשייק שלי, קחי בחשבון שהוא מאוד ירוק בטעמו. אני לא יודעת אם את אוהבת. אם לא - פשוט שימי מעט ירוקים יחסית.
שלוש כפות של תערובת זרעונים (המפ, צ'יה, חמניה, דלעת) ושני חופנים של תערובת אגוזים כלשהי וחתיכה קטנה של חמאת קקאו או שמן קוקוס.
תפוחים (עם הגרעינים), תפוזים, מלון, מנגו (עם הקליפה), אננס - ואפשר כמובן אגסים ושזיפים (שעשויים להתאים לך במיוחד)
מלפפון, שומר, סלרי
פטרוזיליה, מנגולד, תרד, קייל, באקצ'וי, עלי גזר ולפעמים גם עלי צנונית
ומים, לא מעט, כי אני אוהבת את זה במרקם של שתייה ולא של רסק.
אני טוחנת את זה הרבה על העוצמה הגבוהה במיוחד כדי לוודא שזה חלק לגמרי.
יש המוסיפים תמרים, אפשר לזרוק פנימה פלפל אדום וגזר או כף טחינה גולמית טובה...

בתכלס, הכל הולך. דאגי למגוון.

תודה רבה! השייק שלך נשמע מעולה:-)
שוב מחדדת שאלה, כרגע אולי בכל זאת עדיף לי להתחיל מלאכול פירות ירקות ואגוזים כמו שהם. השאלה אם חשוב לשים לב ללעוס את הדברים בצורה מיוחדת או שאני יכולה פשוט לאכול בצורה הרגילה? כאמור, יש לי בעיית זמן

אולי בכל זאת עדיף לי להתחיל מלאכול פירות ירקות ואגוזים כמו שהם
מצד אחד - כן. לעיסה זה דבר חשוב מאוד, גם לשיניים וללסת וגם לעיכול מיטבי. ואני לא חושבת שלעיסה אטית במיוחד היא דבר מאוד חשוב, בעיקר אם מה שאת אוכלת מתעכל יחסית בקלות ממילא וכל המערכת שלך יודעת מה לעשות איתו.
כלומר, החשיבות של הפירוק ברוק ובתחילת מערכת העיכול היא קטנה יותר ככל שמה שאת אוכלת מתפרק בקלות רבה יותר בעצמו.

מצד שני - שווה לתהות על שני דברים בנוגע ללעיסה:
1) האם תצליחי לאכול מספיק, בעיקר מול המחסור בזמן
2) האם תצליחי לאכול מגוון. למשל - האם עלים ירוקים יוכלו באמת להיות חלק נכבד מהתזונה שלך.

היתרון בשייקים זה שהם מוכנים, מכינים אותם בחוכמה ובמחשבה על מגוון, וזה הכי קל שיש.

הנה מה שאני מציעה:
אופציה ראשונה - פשוט תתחילי. בלי יותר מדי התלבטויות. הכל ניתן לשינוי אז קודם כל לכי על מה שנראה לך ומושך אותך ואם יגיעו אתגרים תחשבי מחדש איך לפתור אותם או איך לשנות.
אופציה שנייה - לעשות גם וגם. להכין לעצמך איזה ליטר שניים של שייק בערב קודם, ולאורך היום לאכול פירות וירקות ועלים ואגוזים בלעיסה, ולשמוח שיש לך גיבוי בבקבוק למקרה שאין לך כוח או זמן לקלף או לחתוך. ככה תרוויחי את הלעיסה והפירוק הנכון של המזון, וגם תהיי שקטה שיש לך חלופה לכל מקרה, עשירה בכל מה שנחוץ לך.

בכל מקרה, הדעה הרווחת כיום היא שחלבונים לא חסרים לאף אחד, לא משנה באיזה קו תזונתי נוקטים, כל עוד אוכלים בשפע ובמגוון רחב.
זה באמת נכון גם למצבי הריון לידה הנקה?

זה באמת נכון גם למצבי הריון לידה הנקה?
אני לא יודעת להגיד לך אם זה נכון בכלל

ולכן כתבתי שזו הדעה הרווחת ולא איזו עובדה שירדה ביחד עם לוחות הברית במעמד הר סיני.
השתכנעתי מהחומרים שראיתי, וראיתי די הרבה.

אני חושבת שיהיה הגיוני להפריד בין הריון, שבו הגוף בונה משהו חדש, לבין הנקה.
במקרה של משכב לידה אנחנו מדברות על הנקה, וגם בזה (שהגוף לא בונה בתוך עצמו משהו חדש) הצעתי לשתות יותר שייק ממה שהייתי מציעה לאדם במצב אחר והעליתי את האפשרות שבלעיסה לא ייצרך מספיק מזון.
ההנחיות הרשמיות של ארגוני הבריאות הנחשבים (מותר לצחוק מהביטוי הזה, כי לפני דקה וחצי הם המליצו על פירמידת המזון) כולן הולכות באותו כיוון - שתזונה צמחונית ואפילו טבעונית בריאה ומומלצת בכל מצב ולא חסרים בה חלבונים. ובמקומות שבהם יש הסתייגות יש עדויות ללחצים כבדים מצד תעשיות הבשר שמניחות על זה הרבה כסף בלוביסטים ומחקרים מפוקפקים.

ולעצם העניין - לי אישית, וכאשת מקצוע בתחום, אין שום בעיה עם אכילה מתונה של בעלי חיים והתוצרים שלהם ותחת תנאים מסוימים אני מעודדת את זה. יש לי בעיה עם האיכות של המזונות האלה בשוק ועם הכמות שאנשים אוכלים.
וגם בזה - דעתי לא נחרצת ואני לא עומדת בשער ומטיפה לשום דבר. זו דעתי לאחר מחקר ממושך וטרם נתקלתי במשהו ששינה אותה (נגיד - מחקר ארוך טווח אמין שמשווה בין אנשים שאוכלים בשר "רגיל" לעומת בשר אורגני ממרעה חופשי).
ההנחה שלי היא שאם אוכלים כמויות קטנות הגוף ידע איך להתמודד עם זה ולפנות את הזבל החוצה. אבל זה לא נכון לגבי כל גוף, ובנוסף, כמויות זה משהו מאוד נזיל.
מזכיר לי שפעם עבדתי עם מישהו שאמר לי שהוא אוכל מעט מאוד מוצרים מהחי ולכן לא צריך להתעסק בזה. שאלתי כמה זה מעט מאוד, והתברר שהוא אוכל פעם בשבוע בקר, פעמיים בשבוע עוף ופעם אחת דג ובנוסף לזה ביצים פעם בשבוע.
אני לא חושבת שיש איזשהו איש מקצוע שהיה קורא לזה "מעט" ובטח שלא "מעט מאוד".
זה הצחיק אותי מאוד.

אני חושבת שיהיה הגיוני להפריד בין הריון, שבו הגוף בונה משהו חדש, לבין הנקה
אבל גם בהנקה מלאה הגוף בונה משהו חדש.
עד גיל חצי שנה התינוק בערך מכפיל את משקל הלידה.
זאת אומרת שבהנקה מלאה בלעדית, תוך 6 חודשים הגוף של האמא מוסיף לתינוק בין 2.5 ל-4 קילו בערך.
בהריון הוא עושה את זה ב-9 חודשים.
כך שבחצי שנה ראשונה של הנקה, הגוף של האמא בונה את גוף התינוק בצורה יותר אינטנסיבית מאשר בהריון.

אני לא מדברת על מוצרים מהחי דווקא, אבל אני חושבת שבהנקה צריך להגביר את כמויות החלבון והסידן הרבה מעבר למה שאפשר לקבל מהרבה הרבה עלים ירוקים. (כלומר, אם אגוזים - אז הרבה הרבה אגוזים. וכו')
אולי אני טועה ולא מעריכה מספיק את העלים הירוקים. האם?

(אפילו סוסות במרעה לא מסתפקות ב"סתם" עשב ירוק כשהן מיניקות, אלא הולכות לחפש תלתן או צמחים אחרים ממשפחת הפרפרניים, שיש בהם הרבה יותר חלבון)

משכב לידה: תמיד אפשר להעשיר עם שקדיה. וגם: יש מוצר בחנויות טבע שהוא תערובת של אגוזים, פשתן וכו טחונים. זה בטח לא כמו לטחון על המקום, אבל זה עדיין מזון על למניקות מבחינת הרכב מינרלי וספיגה

אבל גם בהנקה מלאה הגוף בונה משהו חדש.
כן. וכאמור, לכן גם אני הצעתי לאכול יותר מאדם רגיל, ובכל בחירה לשים לב אם היא לא מעודדת באופן טכני אכילה שבעצם לא מספקת.
אני פשוט חושבת שיש הבדל בין מה שהגוף בונה בתוכו למה שהגוף מייצר כדי לבנות במקום אחר.
אבל לא מתעקשת על זה. זו הראייה הפרטית שלי.

אני חושבת שהקשבה טובה לגוף תסדר את זה לבד כי תבוא דרישה בהתאם לצורך. פשוט בחיים שיש לרובנו - הקשבה עדינה לגוף לא תמיד מתאפשרת ויש גם מי שפשוט לא מיומנת בזה.
יכולה לשתף מניסיון שלושת הריונותיי ולידותיי שבהריונות בפירוש היה לי צורך לאכול יותר. בהנקות ממש לא. אכלתי כרגיל לגמרי וילדיי גדלו היטב טפו טפו טפו ובלי עין רעה.
מחשבה בעניין - בהנקות, בעיקר בחצי השנה הראשונה, הייתי בעצם הרבה פחות פעילה. הגוף שלי שרף פחות אנרגיה בדברים שכרוכים בתנועה. יכול להיות שזה איזן את הצרכים של ההנקה ולא נדרשה לי תוספת. אני מעלה את זה כי הכי בלט לי בלידה השלישית, שבה באמת לקחתי לעצמי משכב לידה נורמלי.

אני חושבת שבהנקה צריך להגביר את כמויות החלבון והסידן הרבה מעבר למה שאפשר לקבל מהרבה הרבה עלים ירוקים
אני לא חושבת כך וגם לא נהגתי כך. כלומר, אני חושבת שצריך להגביר, אבל לא מעבר למה שניתן לקבל מהרבה עלים ירוקים ואגוזים.
אבל שוב - זו דעתי הפרטית וזה הניסיון שלי. כל גוף מנהל אחרת את משק הסידן שלו, למשל. יש אנשים שמשק הסידן שלהם יותר בזבני מאחרים. יכול להיות גוף שמיחזור החלבונים שלו עובד אחרת. באמת קשה לדעת.
לכן אני חושבת שתיסוף כללי לצד תשומת לב להרגשה הוא הבסיס הכי טוב.

אולי אני טועה ולא מעריכה מספיק את העלים הירוקים. האם?
יש מצב. תקראי על זה קצת. התכולה שלהם ממש מפוארת, מן הסתם בעיקר כשהם טריים. זה הסופר פוד האמיתי בעיניי. אבל בהחלט נדרשות מזה כמויות. אם את שמה בסלט, רוב הנפח שלך הוא האוויר שבין העלים

בשייק - סיפור אחר. זה, בעצם, יתרונו היחיד בעיניי. הוא מאפשר לי את מה שאחרת הייתי צריכה ללעוס המון זמן שאין לי.

תפילה_לאם

אני חייבת לצטט לכן מהרוקי מורקמי. חייבת.
"לרקוד לרקוד לרקוד", עמ' 96:
"בשתים עשרה ושלושים נכנסתי למקדונלד'ס לאכול צ'יזבורגר עם קוקה קולה וטוגנים. אפילו לא ידעתי מדוע. מסיבות שנסתרו מעיני אני פשוט מוצא את עצמי מעת לעת אוכל את הדבר הזה. אולי מבנה גופי מתוכנת לעיכול מזדמן של מזון קלוקל. אולי באמת 'הייתי זקוק להפסקה היום'".
כבר אמרתי לכן שאני ממש אוהבת אותו?

מקסים ביותר

תפילה_לאם

ראיתי שאת ב{{}}מי פעיל עכשיו, וקיוויתי שתראי את זה.