הזדמנות טובה למים עם קצת לימון והמתנה סבלנית לרעב.
יפה לך שאת יודעת להבחין ולקשור את זה ליום הקודם. רוב האנשים פשוט בטוחים שהם רעבים, הולכים לאכול מוקדם מדי ומגדילים את החירבוש.
אני למשל צמה היום. עברתי אתמול דרך טייפון ואכלתי המון. הולכת לעשות לי קל.
שלב ראשון - להניח בבקבוק הזכוכית הענק שלי פיסות מלפפון ותפוז ולמלא במים שיעמוד קצת. ואז להתחיל לשטוף את הגוף עם המים הטעימים האלה לאורך כמה שעות.
אחר כך נראה.
שייק דווקא גורם לי לאכול יותר, כי אני שותה אותו עם קש, אז אני לא ממש מרגישה שאני אוכלת משהו, עושה דברים במקביל לשתייה שלו, ויכולה שנייה אחכ לשכוח שהכנסתי הרגע לגוף כך וכך רכיבים אז אני לא אמורה לרצות עוד משהו.
ככה זה כשאוכלים עם הראש
גם אני שותה בקש אבל בישיבה לשולחן ובהייה בסביבה שלי. לא עושה כלום ביחד עם השייק.
ואם כן עושה במקביל אז שמה לב אחר כך לרעב שלי ולא למחשבות.
תבדקי אם בא לך לתסף הרבה אגוזים פנימה. זה מכביד את השייק ומשאיר על הגוף רושם יותר גדול בדרך כלל.
. חותכת למקלות ומכרסמת. למה דווקא? לא יודעת. אולי שילוב מתאים של עסיסיות מסוימת, והרעש הזה של הכרסום והקראנצ'יות.
), קרוב לוודאי שאגלה שהוא לא באמת מרגש ומענג אותי כבעבר, כמו שאני מדמיינת. ואמנם עכשיו אני כבר יודעת זאת, אבל יועיל לי גם להתנסות ולהרגיש זאת שוב, כדי שבמאגר החוויות שלי תצטבר מסה קריטית של חוויות כאלה, ובעקבותיהן תפחת הכמיהה וממילא תפחת ההתלבטות.
)
ואני "חסה" על התפוח לטובת קופסת האוכל של הבת ביום ראשון.