החיוניות שלי חלק חמישי

אנונימי

דף זה הוא המשכו של תהליך אישי וקהילתי, אשר החל בדף החיוניות שלי חלק ראשון ונפרס מאז על עוד ארבעה דפים.

אז חלפה לה שנה... ואחריה עוד שנה, ועוד חצי שנה... ובדף הזה מתוארת המחצית השנייה של השנה השלישית. יו, איך הזמן טס...

על פניו, עיקרו של הדף שינויים בתזונה. אבל המתמידות כבר יודעות שהמהות במקום אחר. חיים שמחים יותר, גמישים יותר, בריאים יותר במובן העמוק, חיים של התנסות וסקרנות. חיים של חיוניות!

מוזמנות ומוזמנים להתנסות בפרידה מכל העודפים של החיים, אלו שמתחילים בתזונה ונגמרים במי שאנחנו. נשמע דרמטי? לפעמים זה בדיוק כך.

כאן משתפים ומספרים, מעלים רעיונות משונים, מפריחים בלוני ניסוי, צוחקים הרבה ומקבלים על כל זה המון תמיכה ורעיונות טובים. @}

שליחה על ידי גוגוס* » 02 מאי 2013, 23:13

אהלן כולכן, מה העניינים?
סגולה יקרה, אין לי מושג אם את עוד כאן...
אכן האתר שבק חיים אבל אצלי החיים דווקא זזו ממש מהר ולא יכולתי לשוב לכאן. אני מקווה מאוד ששלמוך מצוין ושמצאת לך המון הזדמנויות לחיוניות.

אישה יקרה, אהלן לך. התארכות רשימת זכויותיי בעולם בזכותך מבורכת לגמרי. אני ממש שמחה לשמוע שדברים כאלה משתנים אצלך.
ויישר כוח על ההתעסקות עם שופרסל!

שליחה על ידי גוגוס* » 02 מאי 2013, 23:22

ומה אצלי? שישו ושימחו.
בגדול, עברנו דירה. ויומיים אחרי זה האיש המוכשר קיבל הצעת עבודה שווה והבנו שניאלץ שוב לעבור דירה והפעם גם עיר. יאללה, מדרימים לברייטון, לאווירה המקסימה שלה ולחוף חלוקי הנחל האינסופי.
כשמסכמים את זה במשפט וחצי זה נשמע קליל ומגניב. כשפורטים את זה ליומיום זה ממש עמוס. המעבר הראשון היה לא פשוט בכלל והשני מסובך אף יותר. בין היתר בגלל ענייני בית ספר דוחקים ומסובכים כמו שרק האנגלים יודעים. סתם דוגמה - בתי הספר המעולים מוקפים באזורי רישום קטנטנים. הילד שגר הכי קרוב זוכה במקום. איך יודעים מי גר הכי קרוב? מודדים במטרים. אשכרה ככה. יש מפה ממוחשבת ואם אנחנו גרים 567 מטרים מהכניסה לבית הספר וילד אחר גר 568 מטרים מבית הספר אז אנחנו בפנים והוא לא. העיקרון המנחה דווא ראוי מאוד - הגינות לפני הכל. אבל בתכלס יש בזה מימד מעיק במיוחד.

סיפור אנגליה קטן שמלמד על כך שלאנגלים יש הבנה עמוקה מאוד לנפש האדם.
לקח לי המון המון זמן להבין איך זה שהאנגלים אף פעם לא חוצים את הקו של מעבר החצייה עם הרכב שלהם. הרי בישראל מלא פעמים מנסים לחצות ומגלים שחלק ניכר ממעבר החצייה מלא במכונית וזה לא נעים. באנגליה אין חיה כזו. עם כל הכבוד לאופיים של האנגלים ולנימוסים שאין להם מתחרים בעולם כולו זה עדיין לא סביר שאף פעם לא יתפלק למישהו, נכון?
בסוף הבנתי איך הם עשו את זה וזה גאוני - בצמתים שבהם יש מעבר חצייה יש רמזור רק בחלק שקרוב לנהג. אין רמזור נוסף רחוק יותר בצד השני של הצומת. זה אומר שמי שיפספס את הקו ויעלה על מעבר החצייה לא יראה את האדום הופך לירוק. כמה פשוט, הא?
בצמתים שבהם אין מעבר חצייה יש רמזור גם בצד השני כי לאף אחד לא אכפת אם יפספסו את הקו או לא.
מה שנקרא - בפני עיוור לא תשים מכשול.

ויאללה, עוד אחד שמדגים איך לאנגלים יש הבנה מעולה לנפשו של האדם.
כאשר מקבלים כאן קנס כתוב עליו ככה - גובה הקנס הוא 40 פאונד. אם תרוצו לשלם אותו בתוך שבוע נסתפק ב 20 פאונד. מה לדעתכם קורא? האם, כמו בישראל, הקנס נשכח על השולחן ואחרי שלושה חודשים הופך לכפל קנס? מה פתאום... רצים עוד באותו יום לשלם.
לפני עיוור וכו'...
האנגלים לא באמת יותר טובים מכל עם אחר. יש להם פשוט שירות ציבורי שצמח באותה מדינה שבה פרויד הצמיח את התיאוריות שלו על נפש האדם ומנגנוני ההנעה הבסיסיים שלנו. ובדיוק כמו שפרויד לא יכול היה להוכיח כלום מבחינה מדעית אבל איכשהו זה עבד, ככה גם אצל האנגלים באופן כללי. זה פשוט עובד.

שליחה על ידי שיחות* » 02 מאי 2013, 23:24

בשופרסל.
צירוף מקרים שכזה: בדיוק נודע לי שבשופרסל מקפידים על בדיקות הירקות, ע"מ להוריד בחומרי הדברה, והמוצרים על המדפים שלהם נבדקים בבדיקות מעבדה ע"מ לוודא שחומרי ההדברה על המזון הם ברמה המותרת על פי..(?) . הסלוגן : "יותר בקרה פחות הדברה" . הירקות טיפה יותר יקרים מסופר אחר שם אין את עניין הבקרה , אבל זה חידוש משמח, לא?

שליחה על ידי גוגוס* » 02 מאי 2013, 23:36

ומה אצלי באמת?
סמטוחה רבתי!
החודש וחצי האחרון היה מוטרף גמרי וזה בא לידי ביטוי בתכולת האוכל, בצורת האכילה, בשעות האכילה וברבדים רבים של מצבי הגופני והנפשי.
ממש רכבת הרים.
נמאס לי מזה. אבל לגמרי. בנוסף, יש לי כל כך הרבה תנועה בחיים, שזה שיתק לי לגמרי את היכולת לזוז בפועל. אין יוגה, אין ריקוד, אין ריצה. כל התנועה היא בפנים והגוף שלי לא מקבל את זה.
אז קיבלתי החלטה. ביום ראשון הקרוב, ה 5.5, יחול יום הולדתי ה 36. באופן לא מפתיע יום ההולדת שלי איכשהו תמיד כרוך באוכל. הפעם אשנה ממנהגי ואפתח דווקא בצום. לשם שינוי החלטתי הפעם להכין את עצמי היטב לצום כי יש הרבה ממה להיפטר שם אחרי התקופה האחרונה.
החל מהיום אני על שייקים ירוקים בלבד לשלושה ימים. זה אמור להביא אותי לצום במצב הרבה יותר טוב. אתחיל את הצום ביום ההולדת ואסיים אותו כשהגוף יגיד מספיק. אני מקווה גם לצאת מהצום בצורה טובה. בפעם האחרונה שצמתי שכללתי מאוד את היכולת הזו ויהיה נחמד לבדוק אם משהו מזה נשאר.
בגדול אני אשמח לשלושה חודשים ממש מדוייקים מבחינת התזונה. זו רשימת הדברים שמציקים לי ושאשמח להיפרד מהם:
הציפורניים ברגליים במצב לא משהו. לבנות כאלה ומתפרקות.
העור שלי באופן כללי יבש מאוד וממש מתפורר.
יש לי מגוון של כאבים קלים מכפות הרגליים ועד לאגן.
הגידול שלי עדיין איתי וכך גם כאבי הגב התחתון שהוא מייצר בגלל המיקום שלו והלחץ שהוא מפעיל.
הגרון שלי מגורה ומכחכח.
הלשון שלי לבנה מאוד.
יש לי כאב כמעט קבוע באוזן ימין (רגישות ישנה שנעלמת בתזונה מיטבית).
עור הפנים שלי במצב לא טוב. אדמומיות בלחיים ויובש באזורים אחרים.
יש לי ליחה מבאסת.
חלקים בשיער שלי יבשים מאוד ולא נוצרים מהם תלתלים בקבוקיים יפים כמו בחלקים אחרים.
לפני שלושה חודשים נפלתי חזק מאוד על אגודל שמאל ומאז לא התאוששתי. יש לי שם כאב קבוע ודי רציני.
אני מרגישה רפיון של הבטן, ממש בפנים, וזה מתכתב עם ריפיון של הלשון (משהו שלמדתי ממיה גל).
נראה לי שזהו.

אני מקווה לעמוד בשמחה באתגר הזה ולראות איך חלק מהמועקות האלה נעלמות להן אחת אחרי השנייה.

נדמה לי שלא יכולה להיות מתנת יום הולדת יפה מזו, בעיקר כשאני נותנת אותה לעצמי.

גידולים: תסתכלי מה לואיז היי כותבת עליהם. טינה.
תראי מה ביירון קייטי עושה: אל תיבהלי שמדובר בסרטן, זה רלבנטי לכל גידול

שליחה על ידי ממ* » 03 מאי 2013, 10:13

איזה כיף, גוגוס חזרה!

גוגוס יקרה, עושה רושם שאת סובלת ממיחושים רבים. או שאני טועה? מה קורה? מתח בגלל המעברים?

אני ממש בסדר. שומרת על תזונה לא רעה בכלל. די הרבה ספורט, שמקפיץ הכול לדרגות טובות.

שליחה על ידי גוגוס* » 03 מאי 2013, 10:37

טינה? באמת? כמה מפתיע... אני לא בטוחה שאני בכלל יודעת מהי טינה ברמת ההרגשה. ואולי דווקא בגלל זה שווה לחקור. אולי יש לי רגש שאפילו לא נתתי לו שם. איפה מוצאים על זה חומר כתוב?
תכף הולכת לראות את ביירון קייטי.
תודה, בשמת.

אני ממשיכה לפתוח לי כל בוקר קלף מהקלפים היפים שקניתי לעצמי אחרי ה"התחברות מחדש". הכל מרוכז בסדרת הקשתות שזה הפיזי והכל מושך לאיזה סוף של תהליך ומיצוי של למידה. אתמול היה שם את "התבגרות" שהוא הקלף האחרון בסדרה ובקלפים בכלל. היום פתחתי את "מרגע לרגע" שזו אולי הלמידה הכי משמעותית שלי בחודשים האחרונים...
מעניין לי. וזה יותר חשוב לי מכל דבר אחר.

שליחה על ידי גוגוס* » 03 מאי 2013, 11:36

הי ממ, כיף לראות אותך!
אכן, הרבה מיחושים. מתח, תזונה, לא מספיק תנועה... הכל ביחד זה מתכון מנצח.
שמחה מאוד מאוד לשמוע על מצבך הטוב. את נשמעת גם במצב רוח טוב וזה כיף. מדבק...

שליחה על ידי גוגוס* » 04 מאי 2013, 12:00

והקלף שלי היום בבוקר - השתנות. נו, יכול להיות משהו מפתה מזה?
התחלתי עם התבגרות (מטרת העל?), המשכתי עם מרגע לרגע (הכלי?) וסיימתי עם השתנות (הדרך?)
יש עוד דרכים רבות להתבונן בזה אבל איך שלא מסתכלים יש פה אופק, חיוביות ופתיחה גדולה.
מחר יום הולדת ואני מרגישה הכי מוכנה בעולם. הצום הצפוי לי משמח אותי ומרגש אותי. זו תמיד למידה ואני כבר כמהה אליה.
נתתי לעצמי מתנה נוספת ויצרתי קשר שוב עם עירית שתלווה אותי פעם בשבוע במייל.
שיואו, איזה כיף.

שליחה על ידי גוגוס* » 04 מאי 2013, 12:06

שני שינויים קטנים שמשמחים אותי ורק עכשיו שמתי לב אליהם:
1) אני מוכנה לתהליכים ארוכים. עד לא מזמן הסתפקתי בספרינטים של שבוע או מספר קטן של שבועות. אני מתכננת לעצמי שלושה חודשים ושום דבר בזה לא מאיים עלי או נראה לי מטריד או קשה.
2) המשקל שלי הפסיק לחלוטין לעניין אותי. קראתי שוב את הרשימה של הדברים שמציקים לי בגוף וגיליתי שלא כתבתי שיש לי שלושה קילו מיותרים. זה ממש רומם את רוחי. כבר חודשים שלא נשקלתי (השלושה קילו זו ההערכה כי אני יודעת כבר איך הגוף שלי נראה בעודפים האלה) ולמרות שהמשקל יושב לי ליד המיטה, ושנים נשקלתי כל בוקר, זה פשוט ממני והלאה. אני לא יודעת איך מתי ולמה זה קרה אבל מתישהו הפסקתי להישקל והפסקתי לגלות עניין במשקל שלי.
ברמת האסתטיקה עדיין מפריעה הבטן שלי. לא כל כך בגלל שהיא שמנה אלא בגלל שהיא רופסת. הרפיסות מתחברת אצלי עם כל מיני שיפוטים וזה גם מחובר לכל מיני דברים דורשי משמעת עצמית שאני לא מצליחה להניע את עצמי לעשות. אז כן, יש עוד מה לעבוד, אבל משהו מהותי מאוד ביחס שלי אל הגוף השתנה. הוא ממש קטן אבל איכשהו נותן הרגשה של גדול. זזתי.

שליחה על ידי גוגוס* » 04 מאי 2013, 12:18

עוד משהו שאולי יעשה חשק גם לכן.
כשעברנו לדירה הנוכחית היא היתה ריקה לגמרי ונאלצנו לרהט אותה מאפס. קיבלתי החלטה עקרונית שאני נוטשת את שולחן הכתיבה המסורתי והכסא המשרדי.
במקום זה קניתי שולחן נמוך מאוד, שטיח קטן וכסא של FREECHAIR שהוא מן שרפרף מתנדנד.
פינת העבודה שלי כולה נמוכה מאוד על הרצפה ואני יושבת על הכסא בישיבה יפנית או עם הרגליים קדימה. בבת אחת נעלמה לי מהחיים התנועה המכאיבה הזו בגב של קימה מישיבה ארוכה. אני בעצם כל הזמן בתנועה במקום להיות סטאטית בכסא. חיים חדשים. וגם התחושה הכללית יותר מגניבה כשהכל נמוך.

שליחה על ידי ממ* » 04 מאי 2013, 12:36

_מחר יום הולדת ואני מרגישה הכי מוכנה בעולם. הצום הצפוי לי משמח אותי ומרגש אותי. זו תמיד למידה ואני כבר כמהה אליה.
נתתי לעצמי מתנה נוספת ויצרתי קשר שוב עם עירית שתלווה אותי פעם בשבוע במייל._

מזל טוב, גוגוס חמודה. בהצלחה עם הצום ועם הליווי.

פינת העבודה שלי כולה נמוכה מאוד על הרצפה ואני יושבת על הכסא בישיבה יפנית או עם הרגליים קדימה.

מעניין. גם כשכמקלידה ועובדת עם ספרים רבים מסביב? ולא מתעייף הגב?

הרעיון עם פינת העבודה מגניב ממש. איך בערך זה נראה?

שליחה על ידי גוגוס* » 04 מאי 2013, 13:27

תודה, ממ.
אני אף פעם לא עובדת עם הרבה ספרים מסביב. הכי הרבה זה ספר אחד פתוח. אני מניחה שלו הייתי זקוקה להרבה חומרים פתוחים הייתי דואגת למשטח עבודה יותר ארוך. הגב לא מתעייף אבל הוא מבקש שינויי תנוחה ואני נענית. אני חושבת שבישיבה על כסא רגיל הגב מתאבן ומפסיק לאותת ואז אני מרגישה שיש בעיה רק כשאני רוצה לקום. במצב הנוכחי אני מרגישה את הצורך כל רבע שעה בערך ומשנה תנוחה. אבל כל חילופי התנוחות הם בין תנוחות בריאות לגב, שבהן הוא זקוף באופן טבעי מעצם הזווית של האגן. אני מנחשת שככל שהגב יתחזק כך השינויים יתבקשו באופן פחות תכוף.

הי אישה, איך זה נראה?
יש לי שטיח בגודל מטר על מטר וחצי בפינת החדר, עליו יש שולחן בגובה 40 ס"מ שהרגליים שלו בקצוות כך שיש הרבה מקום לרגליים שלי לכל תנוחה, בין אם הן ישרות קדימה או מקופלות (והברכיים בולטות). הכסא ממש ממש נמוך ויש לו רגליים כמו של כסא נדנדה וכרית נוחה וקשה. ו... זהו.
כל המבנה הזה גורם לי להיות בתקשורת הרבה יותר עם הגוף שלי. הגוף מדבר ואני מקשיבה. זה נעים.

נשמע מעניין. מוסיפה לאוסף הרעיונות המעניינים. כבר נתקלתי באתר באישה שיושבת מול המחשב על כדור פיזיו, ועכשיו אני מוספיה את הרעיון שלך.

שליחה על ידי ירוקה* » 04 מאי 2013, 20:19

איזה כיפ שהדף התעורר לחיים
בשבועיים האחרונים רוב התזונה שלי היא ירקות ופרות סופ סופ נכנסתי לעולם השייקים הירוקים (את השייקר קניתי כבר לפני שנה)
בקיצור אני מאוד בעיניין ולומדת את הנושא
יש רק בעיה 1 גדולה....זה עושה לי גזים ובטן נפוחה
אשמח לעצות

גוגוס, קראתי את הקטע הזה עכשיו ומיד חשבתי על הדף הזה:

עוברת אורח (14.01.2009 23:02):
ולמה כל זה חשוב לי? הרי אני לא כאן כדי להזהיר את הציבור, אז בשביל מה כתבתי את כל זה?
כי מבחינתי מדובר בצעד קטן נוסף בזיהוי הקול הפנימי שלי, זה שקשה לי מאד לשמוע ויש אפילו נטיה להשתיק ע"י השמעת קולות חיצוניים בפול ווליום. והאפשרות שגיליתי כאן, להבחין בין ציווי חיצוני (שמסתבר שאני מתמרדת כנגדו) לבין ציווי פנימי (שלא תמיד אני מצליחה לעמוד בו, אבל אני תמיד מנסה באמת), מאד מעודד ועוזר.

הנה, לפני ההריון עשיתי ספורט במשך יותר משנה, ואהבתי את זה. ומאז שילדתי אני מייסרת את עצמי על זה שאני לא חוזרת לפעילות גופנית. אבל עובדה שאני לא חוזרת, למרות כל הנזיפות שאני נוזפת בעצמי. ככה שכנראה לא מדובר בקול פנימי שלי, אלא בציפיה שפיתחתי כלפי עצמי, וכרגע לא מתאימה. נחכה ונראה מתי יחזור הצורך, ונקח בחשבון שאולי הוא לא יחזור, אלא יוחלף בצורך אחר, שמי יודע מה הוא יהיה.

איך אמרה אשה שמחה בתבונתה כי רבה? לנוח יותר ויותר בכף ידו האוהבת של אלוהים

כי בזכות הדף הזה החלטתי חד משמעית לוותר על "לעשות ספורט" ופשוט לרוץ כשמתחשק לי. וזה קורה. עכשיו בקיץ זה בכלל קורה לעיתים קרובות <כי אני לא בנעליים צבאיות מעצבנות במוצאיותא ת החשק לרוץ, אלא רק בסנדלים צבאיות מעצבנות עם הגבהה אבל פחות>

שליחה על ידי גוגוס* » 04 מאי 2013, 22:02

אהלן ירוקה,
זה ברוכה הבאה או ברוכה השבה? בכל אופן - ברוכה הנמצאת!
יופי של בשורות את מביאה לכאן. בתאבון.
לגבי הגזים, זה קצת מסובך לענות עם כל כך מעט מידע.
אני מנסה כיוון מסוים, תראי אם מתאים לך ואם לא אפשר להמשיך לחפש דברים אחרים - התופעה הכי מוכרת לי היא שככל שהתזונה נהיית יותר מדויקת כך הגוף מגיב בצורה יותר ברורה לדברים שאינם מדויקים. זאת אומרת שאם התזונה שלך מלאה בכל טוב אז כל דבר שהוא אחרת (גלוטן? סוכר? מבושלים מסוימים? גבינות? בשר מסוים?) גורר תגובה חריפה מצד הגוף.
אם יכול להיות שזה המצב אצלך מאוד קל לפתור את זה. בודקים בשיטת האלמינציה מה גורם לזה ומסירים אותו מהתזונה.

עניין אחר שנתקלתי בו לא מזמן - גזים ובטן נפוחה נגמרים לפעמים כאשר מסירים בבת אחת מוצרי חלב מהתפריט. מסובך להסביר אבל זה קשור לחיידקים מסויימים במעיים שלוקח זמן עד שהם מתאזנים ובינתיים הם באטרף מזה שהזיזו להם את הגבינה וזה מה שהם עושים.

שיהיה לך בהצלחה רבה ובואי לספר איך את מתקדמת.

שליחה על ידי גוגוס* » 04 מאי 2013, 22:17

אישה יקרה, איזה כיף. מילים של עוברת תמיד מעוררות בי מחשבה...

לי יש תפישה מעט שונה לגבי פעילות גופנית ותנועה. אני חושבת שהרבה פעמים זה נתפש כמו מצב בינארי. עושים מול לא עושים. קצת כמו המצב המנטאלי של עוברת בקטע שהבאת - קולות פנימיים מול קולות חיצוניים. בפועל, הרבה פעמים מה שלא מתאים (ולכן לא מתבצע) זה המבחר של סוגי התנועה המוכרים לי, או אלו שנחווים כחלק מהאופציות שלי.
למשל... אם אני חושבת על עצמי כאשה שלא יכולה לרוץ אני לא אצא לרוץ. למרות שאולי הגוף שלי ממש מבקש את זה. תנועה זה באמת קצת כמו תזונה. בכל רגע נתון יכול להתאים שם משהו אחר ואם יש אפשרויות שאני לא רואה או שנחוות לי כחסומות אני עלולה לא לתת לגוף שלי את מה שהוא צריך ולחשוב (אולי בטעות?) שזה מאבק בין קולות פנימיים וחיצוניים.

ואם כבר בזה עסקינן אז אני מודה שזזתי כברת דרך גדולה מכל החלוקה הזו לקולות חיצוניים ופנימיים. הרי יש קולות חיצוניים שיכולים לצעוק בכל כוחם ואני אתעלם מהם או שצעקתם כמעט תצחיק אותי. ויש קולות חיצוניים שיחדרו לי ממש לנשמה. שטח החפיפה בין החוץ לפנים הוא בעיניי מאוד נזיל. יש קולות חיצוניים רק לכאורה. לכאורה, משום שהם בעצם מתכתבים עם איזה קול פנימי שלי. ולהפך.
בתחושה שלי, כשיש משהו שאני רוצה לעשות ולא עושה יש מגוון גדול של אפשרויות פרשניות שיכולות להניע אותי. אני לרוב מתקשה מאוד לקבל דווקא את זו שמאפשרת לי לא לנוע. הבאג הגדול של המאפיין הזה הוא שאני כמעט אף פעם לא נחה יותר ויותר בכף ידו האוהבת של אלוהים

<מאחלת לך ריצות מופלאות וממליצה לך בחום לשים יד על הספר "נולדנו לרוץ". ממש נהניתי ממנו>

הי!
כמה כיף שהדף הזה חזר לחיים, והכי כיף - גוגוס שחזרת לכתוב כאן

אז דבר ראשון - שיהיה לך מחר יום הולדת שמח ונפלא! שתמשיכי בדרכך המופלאה (ותמשיכי לחלוק איתנו את שפע התובנות שלך), וכמובן - בריאות ואושר!!!
התיאור של כל המחושים שלך היה מדכדך משהו..., אבל אני מזכירה לעצמי ולך שלפעמים הדרך לריפוי עוברת בכאב. מאחלת לך שהריפוי יהיה קל ושתצאי משלב הכאב במהירות, ותהיי מחוזקת ושלמה יותר.

ומעדכנת בקטן על עצמי... היתה לי עכשיו תקופה די מפוזרת מבחינת התזונה - לא ממש חיונית... אבל לפני יומיים החלטתי לחזור למסלול. אז עכשיו אני שוב במודעות - מתכווננת שוב על תזונה ללא סוכר וגלוטן, ובלי זיופים (הגלוטן בכל מקרה כמעט ולא נמצא - אם כבר הוא רק במשהו שמספק לי "קרייבניג" למתוק - כלומר, מתלווה לסוכר. אז עכשיו אני רוצה לחזור לתזונה גם ללא סוכר בכלל).

שבוע נפלא לכולכן! ולגוגוס - מוסיפה איחולי צום משובח...

שליחה על ידי גוגוס* » 04 מאי 2013, 23:02

הי תפוזית יקרה, איזה כיף לראות אותך כאן. ותודה על המילים מחממות הלב והנעימות.
הרשימה של המחושים מדכדכת כי היא נורא מרוכזת אבל בסך הכל ביומיום הנוכחות שלה לא בולטת. אלו דברים שאני כמעט לא חושבת עליהם במהלך היום אבל די בטוחה שאני לא אמורה לחיות איתם.
ואת יודעת משהו - אני לא חושבת שהדרך לריפוי עוברת בכאב. אני חושבת שהכאב קיים בכל מקרה. הוא לא משהו שעוברים דרכו בדרך ל... אפשר להתייחס אליו ולקחת מה שניתן מהמפגש איתו ואפשר לעתים להניח לו. אבל גם כשמניחים לו הוא שם. יש מי שזה עלול לדכא אותו. אותי זה דווקא משמח כי אני יודעת שבכל רגע שבו אני נכונה לטלטול אני תמיד יכולה להכניס אצבעות או רגל או את כל הגוף לתוך הכאב שלי ולצאת אחרי זה יותר חכמה.

ותודה מקרה לב על העדכון המשמח ומעורר ההשראה שלך. עשייה של אחרים תמיד עושה לי חשק לעשות גם בעצמי. כשאחרים עושים אחרי שבמילא החלטתי לעשות בעצמי זה יוצר אצלי ממש תנועה בריבוע.
חיבוק חם מרחוק ושיהיה לך שבוע מלא בכל טוב.

אני חושבת שהכאב לא קיים בכל מקרה סתם כך. אני חושבת שאם יש כאב, יש לו מטרה, ואז בהחלט רצוי להתייחס אליו ולקחת מה שניתן מהמפגש איתו.
כשאני חושבת על זה כך אז זה באמת לא מדכא - כי המשמעות היא שהכאב מאפשר. מאפשר לנו לעשות שינוי, והתקדמות, והתפתחות. ואת עצמך כותבת שאלו לא דברים שאת אמורה לחיות איתם - ואת צודקת, משמע שהכאב לא חייב להיות קיים בכל מקרה.
אולי עצם הרשימה המרוכזת הזו גרמה לי לתחושת הדכדוך מולה, ואולי זה רק הקטע של הגידול והכאבים שהוא גורם לך... כן. אני חושבת שזה מה שדכדך אותי, כי אז, עם הטיפול של שלושת הימים שעברת - הייתי ממש אופטימית שזה בדרך לעבור, ולכן עכשיו קצת התבאסתי לשמוע שזה עדיין שם... מקווה שזה לא נשמע טיפשי מדי. יש לי נטייה כזו להיות אופטימית - אבל היי! אני עדיין אופטימית לגבי זה

, ובטוחה שגם זה יסתדר בקרוב!

שליחה על ידי גוגוס* » 05 מאי 2013, 01:03

אה... את מדברת ממש על כאב פיזי. אני הרמתי אותו למימד אחר.
לא סגורה על זה שלכל כאב יש מטרה. לפעמים אני חושבת שכן ולפעמים אני חושבת שיש בכל זה גם מידה מסוימת של אקראיות.
ולגבי הגידול וטיפול שלושת הימים - אני חושבת שהיתה שם איזו התחלה של משהו. כל הסיפור הזה של הגידול הוא תקיעות. כל ההוויה שלו בתחושה שלי היא תקיעות. אני זקוקה לתנועה. כל מיני סוגים של תנועה. ובשלושת הימים האלה היתה תנועה אמיתית. משהו ממש אמיתי זז בבת אחת.
גם אני טיפוס אופטימי וגם אני בטוחה שזה יסתדר. אבל מה שעוד אני בטוחה זה שאני אעבוד קשה בשביל כזה ושהסיפור הזה לא יסתיים בשום זבנג וגמרנו.

תודה על האופטימיות שלך. היא נעימה.

שליחה על ידי ירוקה* » 05 מאי 2013, 06:53

גוגוס היקרה
התגובות שלך פה מאוד נדיבות ונעימות. תודה
אני מרגישה שדווקא הבאלגן בבטן שייך לירקות ולפרות שהם מלאים סיבים ולא קלים לעיכול. אולי זה מצריך הסתגלות של הגוף? אולי זה חלק מתהליך ניקוי? והכי מבאס המחשבה שאולי התזונה הזו שנשמעת לי כל כך נכונה לא מתאימה לי?

שליחה על ידי גוגוס* » 05 מאי 2013, 10:26

אהלן ירוקה,
אין לי מספיק ידע משלי, ראשוני, כדי להגן על העמדה הזו, אבל אישית, מעולם לא הבנתי למה ירקות ופירות נחשבים כלא קלים לעיכול. סיבים זה דבר נפלא אם הוא מגיע בכמות הנכונה ובעיסקת החבילה המושלמת עם דברים נוספים, ובתכלס, זה בדיוק מה שהפירות והירקות - עסקאות חבילה מושלמות של מים, סיבים, שומן פחממות וחלבון בתוספת ויטמינים ומינרלים שאמורים להפוך את העיכול שלהם לקל ומושלם.
ההתאמה של התזונה אליך היא כמובן משהו שרק את יכולה לבחון. אבל באיזו רמה עקרונית, אני חושבת שפירות וירקות הם הדברים הכי קלים לעיכול ושבחלק גדול מהפעמים מה שמתעכל קשה ומפריע לעיכול שלהם זה מה שאנחנו מתעקשים לאכול איתם ולא לוותר עליו.

וגם את זה יש דרך ממש קלה לבדוק - קחי לעצמך יום, או שניים או שלושה שבהם תאכלי רק פירות וירקות חיים ותראי מה זה עושה לך. כבר יצא לי ללוות הרבה אנשים ולכל מי שניסה את זה נפל בדיוק אותו אסימון - הבעיה לא בפירות והירקות. יכול להיות שאצלך זה אחרת אבל נראה לי שאין ממש טעם לחשוב מחשבות מהסוג של אולי התזונה הזו שנשמעת לי כל כך נכונה לא מתאימה לי?
במקום זה, פשוט להתנסות ואז לא צריך להתבאס מראש או לחשוב. פשוט יודעים...

אני אשמח לתמוך בך בזה כאן אם תרצי. רק בריאות...

שליחה על ידי גוגוס* » 05 מאי 2013, 10:31

וואו, איזה בוקר מוזר בקלפים...
יום הולדת ותחושה של התחדשות ושמחה וכו' ואני פותחת קלף והוא לא מדבר אלי בגרוש. פותחת עוד אחד ושוב ושוב ושוב ככה שש פעמים. הסתכלתי על הקלפים האלה, עם הציפייה הנכזבת שלי שירוממו את רוחי ויחברו את כל הקצוות ופתאום הבנתי שכל מה שנפתח אלו דברים שאני צריכה או רוצה להשאיר מאחור. היו שם מבט אל העבר, דחייה, החיצוני, תמימות וכאלה.
אמרתי להם יפה שלום ופתחתי עוד אחד ומה קיבלתי? חזון חדש. או! לא יכולת לבוא על ההתחלה? נו, כנראה שלא

שליחה על ידי מצ'רה* » 05 מאי 2013, 11:03

גוגוס
יומולדת שמח ושנה נפלאה!

שליחה על ידי מנגו* » 05 מאי 2013, 12:07

מזל טוב גוגוס יקרה!
תאריך יפה מצאת לך, 5/5 שווה עשר : )
יומולדת שמח, ימים ברוכים ומענגים, בריאות והנאה ובכלל, שנה מחבקת בכול מובן

וכמובן בהצלחה בצום ובכול החלטה שלך.

ירוקה - לגבי הגזים. את צריכה לבדוק אם את שותה את השייקים הירוקים על בטן ריקה או שלוש שעות לפחות אחרי אוכל אחר. שייק ירוק מאיץ את מערכת העיכול ואם למשל חצי שעה לפני זה אכלת לחם או אורז זה עשוי לתסוס בפנים...

שליחה על ידי גוגוס* » 05 מאי 2013, 16:20

תודה, מצ'רה. תודה, מנגו.

קוסמת, אולי את תוכלי להסביר לי את הנושא הזה של תסיסה במערכת העיכול. מעולם לא הבנתי את זה.
בתחושה שלי שייק ירוק לא מאיץ את מערכת העיכול. הוא פשוט מתעכל ממש ממש בקלות. כלומר, מבחינתי ככה כל העיכול אמור להיות. משהו נכנס, הגוף מגיב מהר וביעילות וזהו.

שליחה על ידי ממ* » 05 מאי 2013, 16:53

מעולם לא הבנתי למה ירקות ופירות נחשבים כלא קלים לעיכול

זאת שאלה מאוד מעניינת. אני גם אכלנית של פירות וירקות מאז ומתמיד. אני סבורה שהרגישות היא מאוד אינדיבידואלית, ושזה גם עניין של גיל לעתים. גיליתי לאחרונה שכרובית עושה לי כאב בטן ובצל בטוח לא חבר שלי. לא חושבת שסבלתי מזה פעם. בכלל, פעם הבטן שלי היתה תמיד במצב מצוין, היום אני רגישה הרבה יותר.

קוסמת, אולי את תוכלי להסביר לי את הנושא הזה של תסיסה במערכת העיכול. מעולם לא הבנתי את זה.
עונה גם, הטענה של הטבעוניים המסורתיים הוא שפירות למשל מתעכלים בתריסריון ומתסיסים את האוכל. על כן יש לאכלם לחוד.

לי יש תפישה מעט שונה לגבי פעילות גופנית ותנועה. אני חושבת שהרבה פעמים זה נתפש כמו מצב בינארי
כיוון שצוטטתי אני חשה צורך להתיחס ולומר שהיום גם אני רואה את זה הרבה יותר דומה לגוגוס. מה שקרה בפועל הוא שקצת אחרי שכתבתי את המשפט ההוא התחלתי לעשות יוגה, ועשיתי יוגה בשמחה ובהתלהבות במשך שלוש וחצי שנים, ואז הפסקתי. מיד לאחר מכן נכנס לחיי הכדורשת, שהוא מקור השמחה והעונג הנוכחי שלי.

כך שבעצם לנוח יותר ויותר בכף ידו האוהבת של אלוהים זה מבחינתי לסמוך על עצמי שאני אדם שאוהב לזוז, ואם סוג אחד של תנועה הפסיק לשמח אותי יש לשער שעוד מעט קט ייכנס לחיי סוג אחר של תנועה, שיחזיר לי את השמחה.

ולסמוך על עצמי באופן כללי.

זו כמובן הייתי אני

שליחה על ידי ממ* » 05 מאי 2013, 18:01

ואם סוג אחד של תנועה הפסיק לשמח אותי

זה כל כך חשוב להעדיף סוגי תנועה משמחים. לא פעם צחקו עלי על כך שאני מתאמנת בחדר כושר (מלאכותי, סגור, מעודד חישובים וכימות). אבל אני ממש אוהבת ללכת לחדר כושר. זה בדיוק בשבילי! לא רוצה קבוצה, לא רוצה בחוץ, לא רוצה רוחניות. רוצה אותי עם אוזניות עם מוזיקה ומכונות וחישוב מספרי של העצימות והתנועות והמהירות. האמינו לי שזה מרומם את רוחי ומשמח אותי. זה גורם לי ללכת להתאמן בתדירות גבוהה בלי בעיה. ואיזה כושר יש לי!
כמה שנים לקח לי להבין שאם אני מעדיפה משהו, אז לא צריך להילחם בזה. איכשהו אצל העדה שלי העדפה מעידה על כך שאני כנראה טועה

.

עוברת אורח, נפלא לראותך כאן! את פשוט עונה על הצורך שלי להביע את דעתי - את רושמתאותה מצויין במקומי.

וברכה גם לכל הנשים המקסימות האחרות. אני שמחה לראותכן כאן, ונהנית מעצם נוכחותכן הברוכה.

אשה במסע, איזו מחמאה מחממת לב! תודה לך.

גוגוס יקרה - יום הולדת שמח!
רוצה לשתף אותך שבחודש האחרון, ארוחת הבוקר שלי היא... נכון, שייק ירוק!
טוב, הוא לא תמיד ירוק, לפעמים סגול (מהסלק) ולפעמים מין חום לא אטרקטיבי שכזה, בגלל הרכב אחר, אבל טעים מאד ומחייה נפשות, במיוחד נפשות שחם להן...

כאמור, המפגש איתך בהחלט עורר מחשבות רבות ושינה תפיסות, מעבר להיותו פשוט מענג

תודה!

שליחה על ידי גוגוס* » 06 מאי 2013, 00:06

גיליתי לאחרונה שכרובית עושה לי כאב בטן ובצל בטוח לא חבר שלי
ממ, את אוכלת אותם חיים, ככה כמו שהם? אני רואה הבדל גדול בין אכילה שלהם כמו שהם לבין אכילה שלהם מבושלים או מטוגנים (רחמנא ליצלן?)
אישית, מה שלא טעים לי חי אני משתדלת לא לאכול אבל שני החברס האלה בהחלט לא עושים לי שום דבר בעייתי כשאני אוכלת חי לגמרי ואז גם אותם. כשהם מבושלים ונאכלים במסגרת תזונה מבושלת זה כבר נראה אחרת.

פירות למשל מתעכלים בתריסריון ומתסיסים את האוכל. על כן יש לאכלם לחוד.
את מבינה? אני לא יודעת "לחוד" ממה אבל מתערבת שהבעיה היא במה שאוכלים לחוד ממנו ולא בפירות עצמם. לא הייתי מסכנת המון כסף על ההתערבות הזו אבל סכום סביר דווקא כן.

שליחה על ידי גוגוס* » 06 מאי 2013, 00:10

שהיום גם אני רואה את זה הרבה יותר דומה לגוגוס
והיום גוגוס תדבר לרגע על עצמה בגוף שלישי ותענה באופן ענייני מאוד שבכלל לא אכפת לה מה את אומרת ושכל מה שהיא היתה רוצה זה פשוט לראות אותך יותר.

איכשהו אצל העדה שלי העדפה מעידה על כך שאני כנראה טועה
ווי, ממ, הבדיחה עברה לי בווישט מעל הראש. מאיזו עדה את?

ברכה גם לכל הנשים המקסימות האחרות. אני שמחה לראותכן כאן, ונהנית מעצם נוכחותכן הברוכה.
אישה, הוצאת לי את המילים מהפה! תודה...

מיה, את עונג שאין כדוגמתו. בחיי. איך חיממת לי את הלב, אין לך מושג. תודה על כל מילה שכתבת ובתאבון. אני מתגעגעת אליך מאוד. מאוד מאוד.

שליחה על ידי גוגוס* » 06 מאי 2013, 00:20

ואצלי, כדי שלא אתייהר, תוכניות לחוד ומציאות לחוד.
הצום שלי נדחה למחר. למה? כי חברים שהיו אמורים להגיע אתמול ביטלו. והיום בדקו אם אפשר להגיע אחרי הצהריים.
בטח שאפשר. אני מתה על אורחים. בישלתי וארגנתי וגינדרתי ופתאום תפשתי שאני בעצם עורכת לעצמי חגיגת יומולדת.
נראה לי אבסורד לצום בעודי מארחת וטורחת. אמרתי יאללה כפרות, מחר יום חדש. וזה עוד בלי שראיתי מעולם את קזבלן!
היה לי אחר צהריים מקסים ונעים, מלא באורחים משמחים עם ילדים ונחת, וכרגע אני מלאה בדי הרבה אלכוהול משובח שיוצר סעודה מפסקת שונה מאוד מהשמוזי המשובח שתכננתי לעצמי. נו, שויין.
שקלתי האם להתבאס והצבעתי נגד. מאחר ולא היה איש שיצביע בעד התבאסות ניצחתי בבחירות וזהו זה.
מסתבר שאני ככל האדם - מקבלת החלטות מרחיקות לכת ביום ההולדת ולא יום לפני. מקווה שבניגוד לרוב המכריע יהיה איזשהו סיכוי להחלטות יום ההולדת שלי

גוגוס יקרה, המון מזל טוב! שתהיה שנה ברוכה.

כל הכבוד על הגמישות, גוגוס!

ורק רוצה לציין שאני שמחה לראות את הדף בחיים! אני בשפל תזונתי רציני ומקווה להתרומם בקרוב. ברגע שאחזור מברלין, שלושה ימים של פירות וירקות בלבד עם אופציה להארכה.

זהו. הבטחתי פה אז אני בטוח אקיים.

ואחרון: מחר יום חדש - חלף עם הרוח, כפרה עלייך. זו הססמה של סקרלט אוהרה למודת הסבל.

שקלתי האם להתבאס והצבעתי נגד. מאחר ולא היה איש שיצביע בעד התבאסות ניצחתי בבחירות וזהו זה.
אלופה שכמותך!

גוגוס!
חזרת! טוב לקרוא אותך, משב רוח מרענן של חיוביות ואקטיביות עליזה (כך זה נקרא לי בכל אופן).
המון המון מזל טוב ליומולדת ובהצלחה בצום ובתכניות התזונתיות למינהן.
שתהיה שנה ברוכה

ומיכל, תהני בברלין! איזה כיף!!

וגוגוס,
אם את כבר פה, יש לי שאלה לא קשורה.
זוכרת שקנית ל אשה במסע מדחום? אפשר לשאול איזה?
אני רוצה גם, באתר הריונית יש שני סוגים או יותר. על מה את ממליצה?

שליחה על ידי גוגוס* » 06 מאי 2013, 09:50

כל הכבוד על הגמישות, גוגוס!
כן, אה? תודה! זה באמת לא טריביאלי בשבילי

אלופה שכמותך!
תודה, מיה. ואלופה את בעצמך.

הי מיכל! איזה כיף שבאת.
מחר יום חדש - חלף עם הרוח, כפרה עלייך. זו הססמה של סקרלט אוהרה למודת הסבל.
תודה על התיקון. למודת סבל זה ממש לא בשבילי... אבל גם אותו לא ראיתי (בעוונותיי?) אז אולי כדאי שאצטט את אלו שכן...
זה מצחיק כי את הרגע המדויק שבו היא אומרת את זה דווקא כן ראיתי וגם את הרגע המדויק שבו בוגרט אומר תמיד תהיה לנו פריז כן ראיתי אבל כנראה שבלי כל ההקשר מסביב נהיה קצת סלט וגברים מוחלפים בנשים ואפילו יורם גאון מוחלף בבוגרט ההורס. טוב, אבל זה רק ברמת השם. ויותר מרמזתי שכמות האלכוהול בדם שלי אתמול היתה קצת מעל לסביר. ההגנה נחה.

אני בשפל תזונתי רציני ומקווה להתרומם בקרוב. ברגע שאחזור מברלין, שלושה ימים של פירות וירקות בלבד עם אופציה להארכה.
אח, ברלין... כמה אהבתי את העיר הזו. פעם הבאה ארזי אותי במזוודה. מבטיחה לא להפריע. שפל רציני זה דבר נהדר כי אפשר רק להתרומם וכי אחרי זה כל מיני דברים כמו שלושה ימים של פירות וירקות נראים ממש הגיוניים ולא מאיימים בכלל

גוונים יקרה, ווי ווי ווי כמה זמן לא ראיתי אותך. איזה יופי. תודה על האיחולים. לא אמרת מילה על עצמך אז אני שולחת לך באופן גס ולא מדוייק כל מה שאת זקוקה לו. איך אני בשבילך?
מדחום - של הריונית. אני חושבת שיש רק סוג אחד אבל שהוא מגיע בכל מיני מארזים עם בדיקות כאלה ואחרות. מד החום עצמו מוצלח מאוד לטעמי. היה לי פעם אחד אחר שמודד בפרנהייט ועושה המון צפצופים עד שהוא אומר את מה שרוצים לשמוע ובדרך מעיר את האיש המסכן מהשינה רק כדי לשמוע "היום לא!". ככה יפה? של הריונית מודד בצלזיוס ומצפצף רק כאשר מדליקים וכשיש לו משהו אמיתי להגיד. בדרך לשם... שקט ושלווה. לומדים מזה עד כמה דקה אחת היא ארוכה ונזכרים בלית ברירה במורה בכיתה אלף, שבתגובה לטרוניותינו שיש רק עוד דקה עד ההפסקה ושתשחרר כבר היתה עונה בשלוות עולמים - דקה היא עולם ומלואו.

שליחה על ידי גוגוס* » 06 מאי 2013, 19:06

יש!!! הכנתי יופי של טורטיות. אין גלוטן ואין שמרים ואין סוכר וזה לגמרי יכול לתפקד כמו לחם למי שזקוק.
ממ, את שומעת? זה גם יכול להיות אחלה קראנץ'! חשבתי עליך. ולוקח כלום זמן להכין ואפס מאמץ.

מה עשיתי? קניתי קמח תירס אורגני גרוס גס. בבית גרסתי אותו לבד בויטמיקס עד שהוא נהיה אבקה בהירה. בהיעדר ויטמיקס אפשר לטחון במה שיש או פשוט לקנות את אלו שטחונים מראש לאבקה. רק להיזהר לא ליפול בטעות על תערובות מהירות לפולנטה כי אין לי מושג מה מכניסים בהן.
הוספתי מים רותחים ביחס של אחד לאחד וכמה כפות שמן זית ונתתי לזה לעמוד כמה דקות אחרי שערבבתי היטב. אחרי זה לשתי בידיים את הבצק הגמיש והנעים.
הכנתי כדורים, מעכתי אותם על משטח ישר כדי שלא תהיינה גבשושיות וקליתי בלי טיפת שמן על מחבת טפלון חמה. קצת מכל צד.
אם אוהבים קראנץ' קולים יותר.
אפשר להכין אותם בכל גודל ובכל עובי. קלי קלות וכל הבית מתמלא בריח תירס. אני עצמי לא טעמתי אבל הילדים שלי שמחו בזה מאוד.
טבלו את זה במרק דלעת מעולה ולדעתי זה יכול להיות גם יופי של קרוטונים אם קוצצים כל עיגול לריבועים קטנים.
בקיצור - הצלחה גדולה.
את מה שנשאר אני אקפיא ואבדוק בעוד כמה ימים איך זה שרד את ההקפאה.

רעיונות נוספים - מי שאוהבת מלח יכולה להוסיף לתערובת. מי שאוכלת גבינה יכולה להוסיף לתערובת ובעצם... אפשר להוסיף כל דבר. זיתים, עגבניות מיובשות, פטריות ומה לא. חשוב לקצוץ דק כדי שזה לא יגרום להתפוררות הטורטייה ואני מנחשת שעם תוספות צריך להכין טורטיות קצת יותר עבות ואז זה יוצא קראנץ' מבחוץ ורך בפנים.

בתאבון.

שליחה על ידי גוגוס* » 06 מאי 2013, 20:49

לתשומת לב, הערכים התזונתיים של קמח התירס לא מלהיבים. היתרון הבולט שלו זה היעדר הגלוטן.
תכולת הויטמינים והמינרלים שלו לא מרגשת והיתרון הבולט שלו בתחום - אשלגן - מתפרק מהר מאוד באוויר כך שבצורתו כקמח גם מזה לא נשאר הרבה.
שלא תגידו שלא אמרתי.

שליחה על ידי מצ'רה* » 07 מאי 2013, 08:43

ועושה המון צפצופים עד שהוא אומר את מה שרוצים לשמוע ובדרך מעיר את האיש המסכן מהשינה רק כדי לשמוע "היום לא!". ככה יפה?
D-:

שליחה על ידי ירוקה* » 07 מאי 2013, 13:18

ממשיכה בניסויים שלי... היום שתיתי את השייק הירוק(ללא פרות) בשעות הבוקר אחרי הספורט וזה מרגיש לי טוב בבטן (השייק יצא לא משהו כנראה בגלל הכרוב הסיני)
כנראה שלאכול פרות עד הצהריים מה שניסיתי לאחרונה, פחות מתאים לי.
התחלתי לקרוא את הספר ירוק לחיים של ויקטוריה בוטנקו. ממש מעניין .קראתם?

שולחת לך באופן גס ולא מדוייק כל מה שאת זקוקה לו.
תודה! חוסר הדיוק הזה מדויק לי ומצוין לי עד מאד:-)
ותודה על המידע על המדחום, את צודקת, באתר אחר היו כמה אפשרויות שבלבלו אותי, בהריונית היה רק סוג אחד,
ו-הזמנתי! בהמלצתך, איזה כיף, סוף סוף!

שליחה על ידי גוגוס* » 07 מאי 2013, 14:34

ירוקה, בהצלחה עם הניסויים שלך. אני מליצה בחום לדבוק במה שטעים לך. אפשר מדי פעם לאתגר את החיך אבל כעיקרון לדבוק במה שטעים.
את מוסיפה אגוזים לשייק שלך? בתחושה שלי משהו באגוזים מחליק את כל העסק ועושה אותו קרמי ומאוד נעים.
שייק ירוק הוא גם הזדמנות לכל מיני דברים נוספים כמו זרעי צ'יה, קקאו נא, גוג'י ברי ואחרים.
מה שמת בשייק הירוק נטול הפירות שלך?

גוונים יקרה, שיהיה לך בהצלחה רבה. אני אחזיק אצבעות...
(יש לך טבלה נוחה וטובה?)

תודה!
אין לי כרגע טבלה בכלל. יש לי כל מיני רישומים משלי וסך הכל אני די עוקבת ודי יודעת.
כל הטבלאות שמצאתי נראות לי מפחידות וענקיות, ואני מרגישה שרק בא לי לסגור אותן איך שאני פותחת.
חשבתי לייצר לעצמי טבלה, אבל עוד נראה, טבלאות באופן כללי לא עושות לי כל כך טוב...

מחליק את כל העסק ועושה אותו קרמי ומאוד נעים - גם אבוקדו, אפילו רק כף או שתיים

גם אני לא אהבתי טבלאות, לכן פשוט רשמתי כל יום ביומן.

אני מתכוונת לחזור עוד מעט לרשום כל יום, למרות שאני חוששת למד חום המטלטל מהבסיס וחזרה כל נסיעה. ויש לי שאלה. גיליתי שגם אחרי שמד חום מצפצף החום ממשיך לעלות עוד כמה זמן. איזו טמפרטורה היא הנכונה?

נושא התסיסה הוא פשוט. אם היינו אוכלים רק פירות וירקות כמעט ולא היתה בעיה. מתעכלים טוב ומהר (יש גם עניין שלא לערבב מתוקים וחמוצים)
בכל מקרה בטבע היינו אוכלים בד"כ אכילת מונו נניח רק אבטיח או רק מלון וזה הכי טוב.
ברגע שאוכלים דגן שלוקח לו בערך שעה אולי קצת יותר להתעכל ומייד אח"כ "לקינוח" תאכלי אבטיח תגיעי למצב שהאבטיח כבר רוצ להתעכל בעוד האורז לוקח את הזמן באיזי.
מה שזה יוצר זה אלכוהול בתוך המערכת מרוב תסיסה, גזים, נפיחות וכו...ובכלל עוד לא דיברתי על אכילת בעלי חיים שלוקח לגוף 7 שעות לטפל בזה...
בקיצור -זה על רגל אחת נושא התסיסה (מישהי פה ביקשה אני לא זוכרת מי (-:)

שליחה על ידי גוגוס* » 07 מאי 2013, 21:02

גם אני לא אהבתי טבלאות, לכן פשוט רשמתי כל יום ביומן
אני מצאתי שקשה לי לזהות את הדילוג של הטמפרטורה בלי טבלה. נורא נוח כשהעין פשוט קופצת לזה. זה גם תלוי באשה. מי שיש לה טמפרטורות קרובות רוב הימים תזהה בלי בעיה. מי שיש טמפרטורות מגוונות (לא תמיד זה עניין טבעי, לפעמים זה נסיבתי לגמרי) תתקשה יותר לראות את זה בקלות.

גם אחרי שמד חום מצפצף החום ממשיך לעלות עוד כמה זמן. איזו טמפרטורה היא הנכונה?
אני לא יודעת. אני כותבת את זו שיש בצפצוף. מאחר ואני מודדת ממש מתוך שינה אני מכבה מייד כשזה מצפצף ורק מאוחר יותר בודקת מה יצא.

מה שזה יוצר זה אלכוהול בתוך המערכת מרוב תסיסה
קוסמת יקרה, זו אני שאלתי. תודה על התשובה. לא יודעת אם יש לך זמן לקושיות שלי אז תרגישי חופשייה לגמרי לשלוח אותי לקרוא במקום שבו רכשת את הידע הזה. אני עדיין לא מבינה את זה. לא מבינה למה משהו שמגיע מאוחר ורוצה כבר להתעכל מגיע לתסיסה או ליצירה של אלכוהול.
ההבנה האנטומית שלי לא ענקית אבל בהחלט שרירה וקיימת ואני לא מצליחה לראות איך משהו במערכת שלנו יכול לגרום לתגובה כזו. אני יכולה להבין איך מזון מסוים גורם תסיסה במערכת. אם אני אוכלת אורז או קמח אני מרגישה נפוחה בכל מקרה, בלי קשר לאכילה או אי אכילה של פירות אחרי זה. אני לא מבינה למה הגעתו של הפרי גורמת לדבר כזה.
כאמור, תפני אותי בכיף ואני אקרא בעצמי ברצון רב. ראיתי בהמון מקומות את הרעיון הזה אבל לא מצאתי בשום מקום הסבר שמניח את הדעת ולכן זה נשאר אצלי בגדר השערה מעניינת בלבד. אני אשמח ללמוד עוד על הנושא.

שליחה על ידי ירוקה* » 07 מאי 2013, 21:05

שמתי בשייק חסה, כרוב סיני, פטרוזיליה,פאק צ'ואי, תרד,סלרי (עלים) ,מלפפון,ספירולינה ודבש מנוקה.המון דברים אולי יותר מידי?
גוגוס את הצ'יה ותותי גוג'י אני בהחלט אקנה. לגבי הקקאו יש לי ובהתחלה שמתי אותו אבל אני גם אוכלת שוקולד מריר 85% אז זה נראה לי מספיק.
אני מרגישה שבאמת נכון להפריד בין סוגים שונים של מזון. אני צריכה עוד להתעמק בזה

שליחה על ידי גוגוס* » 07 מאי 2013, 21:22

ירוקה, מהצד שלי, אין בשייק שלך שום דבר טעים

אישית אין לי בעיה עם עומס של רכיבים אבל חסרים לי שם דברים טעימים עם מרקם נעים. תבדקי אולי מה קורה כשאת מוותרת על הדבש וממתיקה במקום זה בפרי. בננה, מנגו, פפאיה, ענבים וכאלה...
זה בעצם עלים על מלפפון. אם זה ממש טעים לך אז יופי. אם זה לא ממש ממש טעים לך אז פשוט נסי להכין משהו ממש ממש טעים ותבדקי מה זה עושה לך בגוף.
חסר לי שם גם שומן כלשהו בדמות אגוזים או אבוקדו שמיה הציעה ויש לי מול זה תחושה של עומס גדול מאוד של סיבים.

אני גם אוכלת שוקולד מריר 85% אז זה נראה לי מספיק
לא יודעת איך זה יישמע לך אבל חשבת לוותר על השוקולד? בשוקולד יש לך 15% סוכר נקי והקקאו בפנים מופרד למרכיביו ומעובד מאוד. קקאו נא בפולים שלמים זה עולם אחר לגמרי. אם העודפות נמצאת דווקא בשוקולד המריר אז אין סיבה להתרגש מעוד קקאו בשייק. זה הקקאו הבסדר גמור ואין סיבה לדעתי לוותר עליו. בכל מקרה מדובר בכמויות קטנות, אלא אם בדקת וראית שגם כמויות קטנות מזה הן בעודף אצלך ועושות לך לא טוב.

בתאבון רב!

שליחה על ידי גוגוס* » 07 מאי 2013, 21:35

מה אצלי? צום נעים וקל. מלבב ממש.
עם עירית אני עובדת על אהבה ונתינה מול הבאגים שלי בתוך המושגים האלה.
כשאני לא אוכלת ולא עסוקה באוכל אני בעצם גם לא אוכלת גרוע. משהו בי נרגע ושקט ונשאר יותר מקום לדברים אחרים. חלק מהדפוסים שלי יכולים לקבל תשומת לב ולהשתנות כמעט מעצמם. השאלה היא איך אני גורמת למה שקורה עכשיו להיאחז בי ולא להיות תלוי בנסיבות חיצוניות.
הרגשתי היום שמחה יותר מתמיד, נדיבה יותר מתמיד, אמרתי המון כן במקומות שבהם אני מרבה לומר לא, הרגשתי שאני קצת אשה אחרת מהרגיל. הרגשתי... מיוחדת, ועם יכולת לעשות דברים מיוחדים כמו למשל לצאת מהדפוסים שלי.
זה היה יום מוצלח מאוד.

נעים לי גם לראות את שכלול ההתמודדות שלי מצום לצום. איך זה הולך ונהיה קל. למשל הפעם, בגלל הלמידה של הפעם הקודמת, אני גם לא זקוקה להגדרת זמן וגם לא עסוקה בכלל במתי יסתיים הצום הזה. זה מוריד לי עול רציני מהראש ונשאר יותר פנאי להנות ממה שקורה ברגע זה.

שליחה על ידי גוגוס* » 08 מאי 2013, 10:04

בוקר... הקלף של היום - הרפתקה. בטח הרפתקה. לקחתי יום לעצמי, הזמנתי כרטיסים להצגה "בילי אליוט" לכבוד יום ההולדת שלי, ואני נוסעת ללונדון. שתי תערוכות צילום בתוכנית ובערב ההצגה. באמצע - שוטטות חסרת מטרה ברחובות היפים של לונדון והרבה זמן לחשוב.
אני מרגישה בת מזל במיוחד.
אחרי שהתמודדתי בימים האחרונים עם נושאים של אהבה, נתינה (וגם אשמה, למרות טענתי הקבועה שאין לי מושג איך מאייתים את המילה הזו...) האיש אמר לי אתמול משום מקום שהוא חושב שאני אמא מעולה. בדיוק בדיוק מה שהייתי צריכה לשמוע.
כאמור, בת מזל. אח, זה הולך להיות יום נפלא.
מאחלת גם לכן אחד כזה.

גוגוס...פשוט התפוח עובר תהליך של פירוק. הוא לא יכול לחכות שהאורז יסיים את הפירוק שלו...אז הוא הוא מתפרק מהר ומחכה. כמו שמכינים יוגורט מקשיו ויש כאלו שמשאירים אותו בשמש מחוץ למקרר על מנת שיתסוס...אז בעצם התפוח לא ממש "מחכה" כמו שהוא והתהליך הזה שמתעכב ומתעכב ומונע מהתפוח לעבור הלאה..בקיצור זה העניין. אני מנסה להזכר איפה למדתי את זה לדעתי בשנות השמונים היה ספר שקראו לו "רזה לתמיד" נדמה לי ששם פעם ראשונה קראתי על הרעיון.
בגלל זה ממליצים שם להתחיל את היום עם פירות. על בטן ריקה.
ואחרי זה פשוט קראתי את זה בעוד מקומות. הרבה מידע אני שואבת מהקבוצה בפייסבוק של 811 שלמרות שבהגדרה זו קבוצה שחיה על פירות אבל כמובן שיש "נפילות"...

אני לעומת זאת מבחינה במשהו מאוד מעניין. אם אכלתי אורז או לחם או דגן אחר בכמות העולה על שני ביסים למשל...אני מתחילה להתנפח
אני גם עושה הרבה הרבה פחות פיפי. מוזר לא? אח"כ אני מיסתובבת כמה ימים נפוחה ועצבנית (עם עלייה במשקל של שני קילו לפעמים!) ואז כמובן אני חוזרת לפירות וירקות ומשתינה
את כל הנוזלים שנאגרו. בערך לוקח לי יממה וחצי אח"כ ואני חוזרת לעצמי. שמתי לב שזה קורה לי סביב ביוץ! וגם סביב ירח מלא שזה בערך זמן הביוץ...
מוזר לא?

שליחה על ידי גוגוס* » 09 מאי 2013, 10:51

קוסמת, תודה על ההסבר. אני אמשיך לקרוא. משהו לא מסתדר לי...
המערכת שלנו כל הזמן בתנועה. צריך לתקוע לה פקק רציני כדי שמשהו שאכלנו ראשון באמת יתקע את מה שאכלנו אחרי זה. קחי לדוגמה את הקיבה. היא מפרקת אוכל למצב כמעוט מיצי. זה אומר שהוא בתנועה. האורז לא מגיע למעיים בצורה של גוש וחוסם את התנועה של דברים אחרים או את העיכול של דברים אחרים.
זה כמובן לא אומר שהתיאוריה לא נכונה. יכול להיות שתסיסה אכן מתרחשת אבל בגלל דברים אחרים כמו אינזימים או גורמי פירוק שמופנים למשימה אחת במקום לאחרת. בכל אופן, הרעיון של עיכוב לא נשמע לי סביר אבל כאמור, אני אמשיך לקרוא.

ולגבי מה שקורה לך - לא נשמע לי מוזר בכלל. זה נשמע כמו רגישות למזונות האלה שמתבטאת בסוג כזה של שיבוש. דווקא סביר לגמרי.

שליחה על ידי גוגוס* » 09 מאי 2013, 11:21

לונדון - סיפור בשני רבדים.
הנה מה שקרה ברובד של החוויה הלונדונית.
הגעתי ללונדון והחלטתי לסטות מתוכניתי המקורית (לנסוע בטיוב לסומרסט האוס לראות תערוכת צילומים) ובמקום זה צעדתי ברגל לשם. בדרך חלפתי על פני מוזיאון הפורטרטים הלאומי של אנגליה ומצאתי שמציגים בו תערוכת צילומי פורטרטים של מאן ריי. נו, לא אכנס? בטח שאכנס.
תערוכה מצוינת. בתור חובבת אומנות מודרנית של תחילת המאה הקודמת היה מרגש לראות פרצופים שטרם ראיתי או שראיתי רק בציורים. דורה מאר של פיקסו, למשל. נהניתי מאוד. יצאתי משם והחלטתי להמשיך ברגל. אחרי כמה עצירות מגניבות (כי הלכתי לאיבוד) הגעתי לסומרסט וראיתי את התערוכה של סוני. זו תערוכה שמציגים בה חובבים ומקצוענים את מיטב התצלומים של השנה האחרונה. היה מ-עו-לה! אקטואלי ומרגש ומפתיע ומטלטל. פשוט מעולה.
משם המשכתי ברגל לתאטרון וצפיתי בבילי אליוט וכמעט נפלתי מהכסא. אני לא מתה על מחזות זמר וגם הסרט במקור לא עשה לי את זה (מלא קיטש) אבל המופע היה נפלא והילד מוכשר ברמה שגורמת ללסת להישמט פעם אחר פעם. בקיצור - נשמע אחלה יום, נכון?

הנה הרובד השני, אבל מעובד כבר - בערך בשש בערב, בעודי צועדת לתאטרון, החלטתי לעצור לקנות משהו שוקולדי לאיש בחנות של הרשת המופלאה הוטל שוקולה. אם אתן מזדמנות לאנגליה וחובבות שוקולד זה פשוט חובה. שוקולד איכותי, מסקרן, מכל העולם. במקום לקנות לאיש קניתי בסוף לעצמי שישה פרלינים ושברתי את הצום. לא נשמע ביג דיל? אולי. אבל זה כן ביג דיל.
הצום הזה נעים לי. לא הייתי רעבה בכלל למרות שהייתי שעות על הרגליים. היה לי יום מקסים. מה קרה בעצם? בעצם הסתובבתי כל היום בתחושה של קיפוח ומרמור קל ולא עצרתי לשנייה לעבד את זה. זה הלך אחרי מלמעלה כמו ענן קטן כל היום, ואולי בגלל שלונדון תמיד מעוננת היה קשה לראות את זה.
הייתי ביום חופש מקסים, מכל פינה ריחות של אפייה, ואני לא אוכלת כלום. איזה מן חופש זה? יש בכלל חופש והנאה בלי אוכל?
זה התחיל בצהריים, וכאמור, לא התעכבתי על זה. בסוף משהו פקע וזהו.
אצלי התחושה של הקיפוח זה משהו שמחובר לכל מיני חוויות שצברתי ויש לה בסיסים רגשיים משתנים. מה שמשותף לכולם זו ההפרדה והרחקת האחריות שלי מעצמי. תחושה של קיפוח היא משהו שמופנה החוצה. מישהו עושה לי משהו. אחרים מקבלים יותר ממני. אני לא מקבלת משהו שמגיע לי.
לי יש אפס אחריות ולאיזה מישהו, ברוב המקרים בלי פנים או שם, יש איזה כוח עלי שמאפשר לו לקפח אותי.
אז אני מזהה פה בדיעבד את המנגנון שבו בנסיבות מסוימות אני מנתקת את החוויה מעצמי ושמה אותה על גורם חיצוני ובכדי להחזיר לעצמי את השליטה (ולכאורה, את מה שנגזל ממני או לא ניתן לי) אני עושה משהו נגדי.
מצטערת אם זה נשמע פתלתל אבל זה רק ההסבר שנשמע ככה. כחוויה ריגשית זה די פשוט. ואני מקווה לזהות את זה בפעם הבאה ולהישאר שלמה במקום לנתק את עצמי ולפעול נגד עצמי.
ואני מתחילה מחדש את הצום שלי.
איזה קלף פתחתי היום? מאבק. נו, ברור... אבל אחרי שפוררתי את המנגנון אני חושבת שפוררתי גם את הצורך להיאבק.
שתיתי מיץ תפוזים גדול שסחטתי לעצמי ואני מרגישה הרבה יותר טוב.

שליחה על ידי ירוקה* » 09 מאי 2013, 14:06

אני קצת מתוסכלת. כבר שבועים שאני אוכלת כמעט רק ירקות פרות חומוס טחינה אגוזים ושקדים. זה בכלל לא קשה לי .הבעיה היא שאני מרגישה עייפה חלוש'ס
בדרך כלל בשעות הצהרים ואחה"צ הבטן שלי בבאלגן וזה מאוד לא נעים בעיקר אם אני בעבודה.
כל התאורים שאני קוראת על מעבר לראו פוד נשמעים אידאליים. כולם מלאי אנרגיה וחיוניות ומערכת העיכול שלהם מקבלת הכל בשמחה. אני תוהה אם יש פה איזה תהליך הסתגלות של הגוף שלי? אשמח לשמוע אם אם היו לכן קשיים בהתחלה? אם התחושות הטובות היו מיד?
אתמול פגשתי מטפלת ברפואה סינית שאמרה לי שרק מלהסתכל עלי ברור שראו פוד לא מתאים לי כי תמיד קר לי ויש לי לחץ דם נמוך ואני טיפוס שצריך אוכל חם ומבושל. זה מבלבל כל הגישות השונות וכל המידע.

שליחה על ידי גוגוס* » 09 מאי 2013, 14:42

אהלן ירוקה,
בלבול זה טוב. הוא לא חייב להוביל לתסכול. זו ההתחלה של חיפוש.
הניסיון שלי עם המעבר היה מעולה אבל הוא גם היה מאוד הדרגתי. נפטרתי לאורך זמן מחלב וסוכר וגלוטן והגוף שלי היה מוכן.
אצל רבים שעושים מעבר חד זה עושה סמטוחה בהתחלה.
אם זה לא נעים לך ואת רוצה לוותר על שלב הסמטוחה אפשר תמיד לחזור אחורה. לאכול ירקות מבושלים וחמים ולשמור על פחממות נטולות גלוטן כמו כוסמת, קינואה, תירס ותפוחי אדמה.
אם את רק מבולבלת אבל זה לא כזה ביג דיל את יכולה להמשיך.

אבל אני מודה שמשפט כזה רק מלהסתכל עלי ברור שראו פוד לא מתאים לי מביא לי קריזה רצינית. אני לא אגיד שום דבר על המטפלת שפגשת כי לא פגשתי אותה בעצמי ואני לא יודעת עליה כלום אבל אלו בדיוק המפגשים מהסוג המחליש שמערערים את היכולת שלך לסמוך על עצמך. ובשביל מה כל זה בעצם? בשביל מה להתנסות? רק בשביל להתחבר ליכולת שלנו לדעת את עצמנו בעצמנו.

חומוס הוא משהו לחשוד בו הרבה פעמים. וגם טחינה. אנחנו אוכלים אותם רחוק מהצורה הטבעית שלהם, שהיא גרגרים קמחיים וזרעונים. יש הרבה אנשים שזה לא עושה להם טוב. כשאת אוכלת חומוס, אפילו בגירסה הנאה שלו, את אוכלת כמות גדולה בהרבה מזו שהיית אוכלת בגרגרים לא מבושלים. נסי להנביט גרגרי חומוש ולאכול אותם. תבדקי אם זה טעים לך בכלל ואם כן אז כמה. אחר כך את מוזמנת לטחון אותם לחומוס שאת אוכלת ולראות איזו כמות פיצית יוצאת מזה. קטנה בהרבה מזו שאת אוכלת, ואת זה אני אומרת בביטחון בלי לחיות איתך אפילו יום אחד.
זרעי שומשום - אותו סיפור. קחי חופן ביד ונסי לאכול. זה טעים לך? אם כן, כמה מזה את אוכלת? עכשיו לטחון. מה יצא?

דברים כאלה אצל אנשים מסוימים גורמים לסמטוחה בבטן.
אם את רוצה להיות בטוחה ששם הבעיה נסי להיפטר מהם לשלושה ימים ותבדקי מה זה עושה לך. מה קורה לך כשאת אוכלת רק המון פירות וירקות ועלים וקצת אגוזים. עד שלא מנסים לא יודעים. וגם כשיודעים, יודעים מה טוב לעכשיו. זה לא בהכרח יהיה טוב לתקופה הבאה שבה אולי תהיי במצב רגשי אחר או פעילה במידה אחרת. אני מציעה להשאיר ראש פתוח ולא לתת לברי סמכא לבלבל אותך עם קביעות נחרצות. את יודעת הכי טוב בשבילך אבל הידע שלך תלוי רק במה שאת מוכנה לנסות.

יקירה, הכל יהיה בסדר. יצאת לדרך ארוכה ומעניינת וכמו אצל כל מדען - היא לא אמורה להיות ברורה מייד. אחרת לא יהיה טעם לשאול שאלות ולחקור.

ירוקה, יש פה תאור למעלה של במבי שרואו פוד עשה לה רע וגם אני לא עברתי את זה טוב.

האמת? לא חובה. אני חושבת שאפשר לעשות מהפיכה תזונתית אחרת לגמרי והיא עדיין תהיה מגניבה ופוקחת עיניים וגוף.

בכל מקרה שבועיים נשמעים לי, באופן אישי, כפרק זמן ארוך מדי.

מיכל בז, ברלין. (שגם היא כבר פרק זמן ארוך מדי...)

אה, מה שכן, לפני שאת מוותרת, תנסי יום ללא טחינה. טחינה מה זה עושה גזים! זה הסוד השמור היטב של תעשיית הטחינה.

ירוקה...ולפני שינוי התזונה איך הרגשת? חיונית?

שליחה על ידי גוגוס* » 09 מאי 2013, 17:37

אפשר לעשות מהפיכה תזונתית אחרת לגמרי והיא עדיין תהיה מגניבה ופוקחת עיניים וגוף
מסכימה מאוד.
ויחד עם זאת - אין דבר כזה "רואו פוד עשה לה רע". הרואו פוד שהיא אכלה עשה לה רע. יש המון דרכים לאכול מזון חי וכל אחת תגרום לתגובה אחרת.
בדיוק כמו שזה שאני אכתוב שאני צמחונית או טבעונית לא אומר כלום. זו אמירה ריקה שרק אומרת ממה נמנעתי ולא מה אכלתי בפועל, כמה, מתי ואיך, שדווקא הם הם הקובעים.
שלא לדבר על זה שאפשר לאכול נא לגמרי כולל בשר ודגים או בלעדיהם, ולמי שיש עז בחצר גם כולל חלב או בלעדיו.
אין שום צורך לתייג את היחסים שלנו עם סגנון תזונה כזה או אחר אלא אם נכנסים פה טעמים מוסריים. כל זמן שהבריאות היא המוטיב אפשר פשוט להתנסות בלי שמות. אגב, זה אחד המניעים שלי לקרוא לתזונה שלי חיונית ולא טבעונאית. כי טבעונאי כבר מתוייג ולכן גם מתייג. חיוני זה מה שעושה אותי שמחה ואנרגטית.

ירוקה, אני אתן לך את הזוית שלי, הפעם מהזוית של הרפואה הערבית שמלמד אורי מא (קצת דומה לסינית).

לפי מה שאמרה המטפלת שלך, סביר שאת סובלת מעודף לחות בגוף, וגם צריכה אוכל "מחמם". כמעט כל המזונות שאת אוכלת כרגע, "מקררים" ו"מלחחים" (כלומר מוסיפים לחות).
זה הפוך ממה שאת זקוקה לו כרגע כדי לאזן אותך.
גם אני מציעה להוריד טחינה קודם כל. זה מזון שמוסיף ליחה חבל"ז...

תוסיפי: שום, בצל, כורכום, קינמון, זנגביל (שורש מגורר או תבלין איכותי טחון). לגבי קינמון וזנגביל, תבדקי, כי חלק מגיבים טוב יותר לראשון וחלק לשני.

אלה "מחממים".

תבדקי איזה פירות וירקות נחשבים "מחממים" ולא "מקררים".

שליחה על ידי גוגוס* » 09 מאי 2013, 18:40

תבדקי איזה פירות וירקות נחשבים "מחממים" ולא "מקררים"
עברתי משהו דומה במפגש שלי מיה גל ולכן אני מציעה תוספת למה שאמרה בשמת - אחרי שתבדקי מה מחמם תבדקי מול עצמך למה את נמשכת. כעיקרון אני מציעה לא לאכול דברים רק בגלל שהם אמורים להתאים למצבך אלא בגלל שאת נמשכת אליהם. מתוך הרשימה שמיה נתנה לי בזמנו היו כמה וכמה שהיתה לי כלפיהם רתיעה רק מלהגות את השם. נתתי להם צ'אנס בכל זאת אבל הרתיעה רק העמיקה וזנחתי אותם.

שליחה על ידי ירוקה* » 09 מאי 2013, 20:50

תודה רבה על כל התגובות!
המטפלת הסינית היא לא מטפלת שלי , ניפגשנו לכמה דק' על הדרך אבל היא שיקפה לי איזה חוסר ביטחון שלי בדרך.
לפני השינוי בתזונה היו תקופות שהרגשתי חיונית והיו תקופות שפחות. הבטן תמיד מאוד מאוד רגישה אצלי.
בעבר הלכתי בגלל זה לדר דני קרת(נטורופת) שהמליץ לי על אורז מלא וירקות מבושלים .לקח לי 6 שבועות להתרגל לזה (במהלכם הרגשתי רע ) ואחכ היה בסדר גמור אבל מיציתי. שינויים אצלי באופן כללי לא רק בתזונה זה לא דבר פשוט. בינתיים ממשיכה בניסוי וטעיה וגם תהייה

הבטן תמיד מאוד מאוד רגישה אצלי.
שזה גם אופייני למי שסובל/ת מ"קור" ומ"ליחה/לחות" (מושגים של הרפואות העתיקות) .
לכן כדאי לך לקבל ייעוץ וגם כמו שגוגוס אומרת - לבדוק בזהירות על עצמך - מה טוב לך ומה לא.

עוד עצה קטנה: אל תגווני יותר מדי כל יום. כל יום תאכלי מבחר אחר אולי, אבל ביום אחד, או בשייק אחד, אל תשימי יותר משלושה דברים, ואל תאכלי המון דברים שונים ומגוונים בארוחה אחת. זה אחד הדברים שעושים בלגן בבטן.

שליחה על ידי תודה* » 10 מאי 2013, 08:43

אני סובלת מקור.. אבל באמת. קר לי יותר מלאחרים. איך להתחמם?

אני סובלת מקור.. אבל באמת. קר לי יותר מלאחרים.
כן, זה פשוט סוג של חוסר איזון.
לי לקח שנים והרבה סוגים של עבודה לשפר את זה.

שליחה על ידי גוגוס* » 10 מאי 2013, 09:48

אני מכירה שתי דרכים שונות מאוד להתחמם.
הראשונה היא זו שמציעים הסינים. לאכול הכל בטמפרטורה חמימה פלוס ולבחור במזונות שנחשבים מחממים (ראי הצעתה של בשמת מלמעלה). לאכול כמה שיותר מבושל ופחות נא. לא ניסיתי את הדרך הזו ברצינות אז קשה לי לחוות דעה.
השנייה היא זו שמציעים חובבי התזונה הנאה. לאכול רק חי. זה לוקח קצת זמן אבל בסוף מגיע. התחושה של הקור נעלמת. את זה דווקא ניסיתי כמה פעמים וזה עובד היטב. פשוט לא קר יותר. הבעיה שאני מצאתי עם הדרך הזו היא הצורך בטוטאליות. זה עובד יפה רק אם אוכלים ממש מאה אחוז חי. אם מתחילים עם מבושל ברמה של ארוחה ביום זה נעלם. לי לקח כל פעם משהו כמו חמישה ימים להעלים את הקור. עוד דבר שחשוב לזכור אם את רוצה לנסות את זה - צריך לאכול הרבה. הגוף צריך אנרגיה מספקת בשביל לחמם את עצמו ואם את אוכלת חי אבל בכמות קטנה זה עלול לא להספיק. הרבה ומעט הם מושגים מאוד נוזליים ותלויים כמובן במשקל וברמת הפעילות שלך אבל העיקרון צריך להיות בראש. בכל אופן, החוויה שלי הוא שזה לגמרי עובד, וגם אני, כמוך, סבלתי רוב חיי הבוגרים מקור יותר מאחרים. אני גם בקיץ הולכת ברצון עם שרוול ארוך כי זה יותר נעים לי. כשאני אוכלת חי לגמרי לא נהיה לי חם אלא אני פשוט במן מצב ניטראלי כזה. אני לא מרגישה את הקור. זה כאילו שהגוף שלי מצליח לשמור על הטמפרטורה המתאימה לו בעצמו בלי להיות קשור למה שקורה בחוץ.

י ירוקה. אם הבטן שלך רגישה ממש לא כדאי לגרות את רירית הקיבה עם שום בצל וכולי. רירית הקיבה היא כמו חשופית..
כל מה שאי אפשר לאכול בארוחה שלמה נניח אי אפשר לאכול ארוחה שלמה של פלפל שחור או שום או בצל בקיצור כל מה שאי אפשר לאכול ארוחה שלמה ממנו לא מומלץ לבעלי קיבה רגישה.
אני אישית אוהבת חריפים וקשה לי לוותר עליהם אבל שמתי לב שאני נחלשת ומרגישה לא טוב אם אכלתי שום ובצל חיים למשל...

שליחה על ידי ממ* » 10 מאי 2013, 13:33

בעצם הסתובבתי כל היום בתחושה של קיפוח ומרמור קל ולא עצרתי לשנייה לעבד את זה. זה הלך אחרי מלמעלה כמו ענן קטן כל היום,

גוגוס יקרה, את אוהבת את הצומות והם טובים לך (אני גם מתחברת לזה, קראתי על צומות וניסיתי אותם כבר בתיכון, כשהייתי טבעונית). עם זאת, זה אך טבעי שהימנעות מאוכל תוביל לתחושת קיפוח. בגדול, אנחנו צריכים לאכול. התזונה הכרחית לנו.
מזכירה לך את העובדה הבסיסית הזו

.
אני ממש לא מנסה להניא אותך מהצומות, רק מזכירה לא להיות מופתעת שיום כיף מלווה בחוט של מרמור קל כשלא מובן מאליו שמותר לאכול.

אני מצאתי שקשה לי לזהות את הדילוג של הטמפרטורה בלי טבלה. נורא נוח כשהעין פשוט קופצת לזה. זה גם תלוי באשה. מי שיש לה טמפרטורות קרובות רוב הימים תזהה בלי בעיה. מי שיש טמפרטורות מגוונות (לא תמיד זה עניין טבעי, לפעמים זה נסיבתי לגמרי) תתקשה יותר לראות את זה בקלות.
גוגוס, חוזרת רגע לענין הטבלאות, שכנעת אותי לנסות לרשום בטבלה, אבל אני רוצה להכין לי אחת פשוטה. איך בנויה הטבלה שלך? חשבתי פשוט לעשות עמודה של טמפרטורות ושורה של תאריכים של כל החודש ולסמן כל יום במשבצת המתאימה.

אני מנתקת את החוויה מעצמי ושמה אותה על גורם חיצוני ובכדי להחזיר לעצמי את השליטה (ולכאורה, את מה שנגזל ממני או לא ניתן לי) אני עושה משהו נגדי.
תודה על המשפט הזה, מאד מדייק תחושות שיש גם לי בנושא הקיפוח (נושא שעולה אצלי הרבה, בעניני תזונה וגם לא.)

ובא לי לשאול עוד משהו למרות שלא קשור ישירות לנושא הדף (באמת שנוח להתייעץ כאן!)
אני רוצה להגדיל את צריכת המזון האורגני שלנו. הייתי רוצה שהכל יהיה אורגני אבל אין מצב בגלל המחירים. עד כה הייתי קונה אורגני בצורה מאד אקראית ורנדומלית, תקופות שפתאום אני משקיעה בסוג מסויים של מזון ואז עוברת למשהו אחר, הרבה מאד מושפעת מסיפורים, כתבות וכד'.
אז השאלה שלי - במה לדעתכן להשקיע? בהנחה שאי אפשר לקנות הכל אורגני, על מה לא לוותר?
זה לא כולל בשר (לא קונה, לא מכינה, בקושי אוכלים) כן כולל: ביצים, חלב, ירקות, פירות, אגוזים, שקדים וכו', טחינה, דבש, קטניות.
בחודשים האחרונים משקיעה פחות בירקות ופירות אורגניים אבל ממש משתדלת לקנות ביצים אורגניות. לגבי החלב, הכתבה המקיפה לא מזמן ב'הארץ' שכנעה אותי שהפרות בהרדוף חיות טוב יותר אז בזמן האחרון התחלתי לקנות חלב הרדוף (כן, אני יודעת שחלב זה לא טוב, אנחנו בדרך, כבר צורכים הרבה פחות אבל יש עוד לאן להתקדם, מוצרי חלב ירדו לגמרי ונשאר רק גבינות קשות וחלב). אבל עכשיו רוצה להוסיף שוב פירות וירקות (שכמובן נקנים בכמויות הכי גדולות) ואולי גם שקדים ואגוזים. וכל זה יחד כבר נהיה קצת כבד עלינו כלכלית ולא באמת אפשרי...

שליחה על ידי גוגוס* » 10 מאי 2013, 15:51

אני אישית אוהבת חריפים וקשה לי לוותר עליהם אבל שמתי לב שאני נחלשת ומרגישה לא טוב אם אכלתי שום ובצל חיים למשל...
גם לי שום ובצל חיים לא עושים טוב. ואני גם שמה לב שכל הנושא של החריף בא לפצות אצלי על צורך בטעם חזק, שזה הרגל מהתזונה הקודמת שלי אבל בוודאות לא עושה לי טוב.

איך בנויה הטבלה שלך?
הי גוונים. אני עשיתי אחת שדומה לזו שיש אצל מיכל שונברון באתר. את יודעת אם הטמפרטורות שלך רגילות או נמוכות לרוב? יש לה דוגמאות להדפסה לכל אחד מאלה ואם את לא רוצה את כל הסימונים האינסופיים שהיא מאפשרת פשוט תכיני אחת כזו לפי הצרכים שלך. אני מסמנת גם תזונה, מצב גופני כללי ומצב רוח.

לעניין האורגני - קודם כל יישר כוח! אני אישית חושבת שזה ממש חשוב.
הנה הבחירה שלי לו הייתי אוכלת את המבחר שלך:
1) כל מה שמגיע מבעלי חיים. ממה שקראתי שם נמצאות הסכנות הכי גדולות, וזו גם הבחירה המוסרית הכי כדאית בעיניי. אבל זה כמובן מאוד אישי. יש מי שיהיה רגיש מאוד דווקא למשהו שמרססים על צמח מסוים.
2) עלים ירוקים וכל מה שגדל על הקרקע ועלול לגדל ריסוס ישיר או להיפגע מריסוס של האדמה.
3) ירקות ואחרי זה פירות, פשוט כי הפירות יקרים להחריד.
4) אגוזים ושקדים, כי נראה לי שזה מה שצריך לסגור את הרשימה של מה שטרי, שבעיקרון יותר חשוב לי שם האורגני מאשר במוצרים הלא טריים שכבר עברו עיבוד או ייבוש רציני. זה גם עניין של כמויות ושל הפרשי מחיר. אם את לא אוכלת מזה המון וההפרש בין רגיל לאורגני קטן אז זה שווה את זה.
5) כל מה שמעובד או מיובש או קטניות וכו'.

והכי חשוב - שיהיה לכם בתאבון!

שליחה על ידי גוגוס* » 10 מאי 2013, 16:12

מזכירה לא להיות מופתעת שיום כיף מלווה בחוט של מרמור קל כשלא מובן מאליו שמותר לאכול
כן... אני מבינה מה את אומרת. זה היה משהו אחר. לא המרמור הרגיל שמרגישים במצב כזה. המחשבות שלי לא נדדו לאוכל באופן כללי אלא לאוכל מזיק. ללוכל. סוכר וקמח בעיקר. וזה למרות שלו הייתי אוכלת סביר שהייתי נכנסת למרקס אנד ספנסר וקונה לי שפע של פירות חתוכים וטריים. זה כאילו שיום הכיף חייב להיות מחובר למשהו שלא עושה כיף אמיתי בגוף וזה לכל הדעות באג, גם אם מוכר מאוד.

שליחה על ידי ממ* » 10 מאי 2013, 16:52

זה כאילו שיום הכיף חייב להיות מחובר למשהו שלא עושה כיף אמיתי בגוף וזה לכל הדעות באג, גם אם מוכר מאוד.

כן, זה חיבור מאוד מוזר של ימינו: כיף כרוך באוכל זבלי.
אצלי היום חוץ מקפה ביום כיף, אני כבר לא זקוקה לשאר. אבל אולי זה בגלל שאני רק עובדת כל הזמן. מתי בעצם היה לי יום כיף?

(כמה שאני נלחמת בחיבור המוזר בבית ספר של הבת שלי. מכתבים, עצומות, איומים ואלימות, מה לא. ביום ההולדת שלה הכנתי לקבוצה שלה מגש ענק ויפהפה של פירות בצורת פרח ענק. היא חששה מאוד. כמובן שהכול חוסל לחלוטין בשמחה רבה. מה יותר כיף מלשבת באביב בגינה ליד בית ספר ולאכול פירות עסיסיים?).

קוראת אתכן הרבה. אני לא מנסה בכלל תהליך תזונתי כלשהו אבל משתדלת לתת קצת יותר קשב, מדי פעם.
בכל מקרה שאלה קטנה - בזמן האחרון יש לי המון צורך במאכלים מוחמצים - מכינה ואוכלת המון ירקות מוחמצים מכל מיני סוגים. אשמח לתובנות למשמעות של מזון חמוץ / מוחמץ.

שליחה על ידי גוגוס* » 10 מאי 2013, 20:01

חוץ מקפה ביום כיף, אני כבר לא זקוקה לשאר.
לפני הכל - אני מאחלת לך בכל לבי יום כייפי. ויפה שעה אחת קודם!
לעניין הקפה - הצום תמיד מחדד בצורה קיצונית את חוש הריח. בפעם הראשונה אי פעם הרחתי קפה ונגעלתי. משום מה חשבתי שאני מריחה סיגריה. זה משונה כי למרות שאני כבר שנים לא שותה קפה אני תמיד אוהבת מאוד את הריח. ופתאום... כמו סיגריה. ממש עורר בי בחילה.

מה יותר כיף מלשבת באביב בגינה ליד בית ספר ולאכול פירות עסיסיים?
כלום! זו פסגת השאיפות גם בעיניי, בעיקר אם הפירות ממש בשלים.