הגיגים שאלות והתחבטויות של אירית

אירית*
הודעות: 86
הצטרפות: 31 דצמבר 2003, 10:19

הגיגים שאלות והתחבטויות של אירית

שליחה על ידי אירית* »

שלום לכולם!
מזה כשלושה חודשים אני נכנסת לאתר הזה באופן קבוע ( וטבעי :) והייתי גם מנויה לעיתון של באופן טבעי. בכל מקרה אני מחוברת מאד לדרך חיים הזאת, אך מאז שגיליתי את האתר אני מיישמת אותה יותר לגבי ילדיי וגם לגבי עצמי. ילדי אמנם לומדים בבית הספר, אך מרגע שהם באים הביתה מתחיל החינוך הביתי והחופשי בצורה שהולכת ומשתפרת עם הזמן. כמובן שתוך כדי עולות מספר שאלות והייתי מאד שמחה לקבל את דעת האנשים פה באתר.
אירית*
הודעות: 86
הצטרפות: 31 דצמבר 2003, 10:19

הגיגים שאלות והתחבטויות של אירית

שליחה על ידי אירית* »

באמת הפסקתי לכתוב באמצע ולכן לא פירטתי את השאלות.
אז ככה....
יש לי שלושה ילדים. בן עשר וחצי, בן שבע וחצי ובת שש וחצי. כמו שאמרתי כשהם חוזרים מבית הספר, אני שם, בשבילם מאד נהנית איתם, העולם שלהם מקסים אותי, יש להם המון שאלות, הם שמחים, יצירתיים וכל מה שאמא יכולה להגיד על הילדים שלה. מזה מס' ימים עולה לי השאלה, האם אני לא מפנקת אותם, האם אני לא פנויה אליהם מדי . שאלות אלו עלו לי למשל בזמן שהולכים לישון. אני מחכה שהם ייכנסו למיטות, כי הם רוצים סיפור, ליטוף, דיבור וזאת אחרי שרוב היום הם קיבלו את זה (למרות שיש ימים שאני לומדת ואז אני מגיעה בערב). בקיצור, להם לא בוער להכנס למיטה. לי זה בוער כי אני יודעת שמחר יהיה קשה לקום והמון אנרגיה הולכת על תהליך הקימה בבוקר. ואז אני אומרת לעצמי שהאורח חיים הזה שאני מאמצת לי לחצי יום, לא יכול להפסק בלילה או בבוקר וזה מעמיד אותי בדילמה. כי אם הם היו נשארים בבית, לא היתה בעיה ואם היינו ישנים בלינה משפחתית גם לא היתה מתעוררת בעיה כזו. אבל לא מתאים לנו להוציא אותם מבית הספר, ולינה משפחתית להתחיל מגיל כזה נראה לי די מוזר. לפעמים השילוב בין איך שאני מגדלת אותם, למציאות לא נראה לי או מעמיד קשיים. חשוב לציין שהבן זוג שלי בצבא ולא נמצא כל יום בבית וכשהוא מגיע, הדברים קצת משתנים, למרות שהוא מצליח יפה להשתלב ואף מרגיש סיפוק . נוצר מצב שבגלל הזמינות שלי וההשקעה האמיתית וההקשבה שלי לילדים, אני מרגישה שהם צורכים אותי יותר, ואני חוששת, כי דווקא בתהליך הזה שאמורים להיות יותר עצמאיים, הם נעשים יותר פנקנים. ולפעמים אני חושבת לעצמי, אולי העניין הזה של זמינות לילדים משרת את הדחיינות הכרונית שלי, יש לי עיסוק שלם ומלא אבל אולי הוא רק תירוץ.
אני מקווה שזה לא יצא מבולבל מדי
ארני_ש*
הודעות: 961
הצטרפות: 21 ספטמבר 2003, 07:18
דף אישי: הדף האישי של ארני_ש*

הגיגים שאלות והתחבטויות של אירית

שליחה על ידי ארני_ש* »

נראהלי טבעי שאם הילדים זוכים לכמויות גדולות של אמא הם יהנו וירצו עוד , בעיקר אם יש ערבים שאת לא בבית אחרי שבבוקר הם לא בבית.ובעיקר אם התפנית אליהם ממש כך רק לאחרונה .
לדעתי כל עוד יש לך סבלנות אמיתית תני להם מה שהם מבקשים זה רק יטען אותם באנרגיות ויגרום גם לשינה להיות רגועה ואיכותית.
תסמכי עליהם שכל עוד הם רוצים סימן שהם צריכים , כשיהיה להם יותר מדי ממך הם יפנו להם לעיסוקים אחרים כדרכם של ילדים .
הלומדת*
הודעות: 95
הצטרפות: 13 יוני 2003, 14:04

הגיגים שאלות והתחבטויות של אירית

שליחה על ידי הלומדת* »

תודה על הדברים שכתבת לי, כיף לגלות שעוד מישהו קורא. קראתי את הדף שלך ואפילו חשבתי לכתוב לך משהו ואז התחרטתי. כאילו- מי אני שאתן עצות...(מין צניעות סותמת פיות שתוקפת אותי לפרקים). אולי אנסה מתישהו להגיב, ואולי אצליח.
אירית*
הודעות: 86
הצטרפות: 31 דצמבר 2003, 10:19

הגיגים שאלות והתחבטויות של אירית

שליחה על ידי אירית* »

שלושה חודשים הייתי בתוך אופוריה של חינוך חופשי , לזרום ועכשיו אני מרגישה שאין לי את אותה התלהבות שאני יותר עצבנית שאני כבר לא זורמת. בכלל, אני שמה לב שרוב ההורים, הם יותר של ילדים קטנים. ואין מספיק קול להורים של ילדים יותר גדולים. האם זה מקרה או שמשהו משתנה בדרך. הייתי רוצה לשמוע גם על חייהם של הורים לילדים בני11 8.
יונת_שרון*
הודעות: 8089
הצטרפות: 13 יוני 2001, 02:23
דף אישי: הדף האישי של יונת_שרון*

הגיגים שאלות והתחבטויות של אירית

שליחה על ידי יונת_שרון* »

אם את עצבנית אז אולי לא יוצא לך מספיק "להטען" -- מה הדברים שממלאים אותך? מה עושה לך טוב? איך את יכולה לעשות את הדברים האלה יותר?
ואולי גם את עושה כל מיני דברים שעושים לך לא טוב, אולי את מרגישה שאת מקריבה את עצמך בלי תמורה. כדאי לנסות לחשוב איך את יכולה להפסיק להקריב את עצמך ולמצוא דרכים אחרות.
.מי*
הודעות: 204
הצטרפות: 07 ספטמבר 2003, 08:45

הגיגים שאלות והתחבטויות של אירית

שליחה על ידי .מי* »

אני עם יונת
הילדים שלנו בני 10,8 ו3 לא הולכים לבית הספר מאוקטובר, ואני מרגישה שהימים בהם נדמה לי שהחינוך הביתי היה טעות ושכולם סתם מתבטלים ומתפנקים הם תמיד הימים בהם הזנחתי את תחומי הענין והעשיה שלי עצמי.
ולגבי מה שכתבת, המיתוס של ההשכבה המפוארת לישון לא עובד אצלנו. תמיד הרגשתי שאני מגיעה לערב עייפה מדי, ואין לי שום סבלנות לטקסי שינה סיפורים והתמזמזויות כשבעצם מה שאני רוצה זה שקט דחוף ומהר. ולכן גם יצא, כשעוד כן ניסיתי, שהטקסים האלה יצאו לי מזוייפים וברור שגם הילדים הרגישו שבעצם אני רוצה שהם כבר יישנו=יתאדו, מה שלא תרם רבות לשלוות רוחם לקראת השינה. כיום מונהג אצלנו עוצר לילה, הילדים נכנסים לחדר מאחרי ארוחת ערב והולכים לישון בזמנם החופשי, לפעמים באמת מאוחר מאד, אבל לפחות עוסקים בענייניהם ויודעים שאני לא פנויה אליהם בשעות האלה. זה גם מאפשר לי את סעיף א' שלהלן, כלומר, להזניח פחות את תחומי הענין והעשיה שלי עצמי.
אם_פי_3*
הודעות: 2737
הצטרפות: 26 יולי 2001, 21:35
דף אישי: הדף האישי של אם_פי_3*

הגיגים שאלות והתחבטויות של אירית

שליחה על ידי אם_פי_3* »

שאלה: איך אפשר לקיים חינוך ביתי וחופשי במשך חלק מהיום? זו לא שאלה מתגרה. אני לא מבינה איך אפשר להיות חלק מהיום במסגרת קשיחה בלי שזה ישפיע על שאר היום. למשל, כמו שציינת, על מועד השינה. וגם, מה המשמעות של זה? גם הילדים שלי איתי (וגם (לעיתים רחוקות או) עם אבא שלהם) לאחר שעות הגן, והם חפשיים למדי (בתוך מסגרות החיים שלנו). וכך רוב המשפחות שאני מכירה (יודעת שיש אבל לא מכירה משפחות שהילד עובר למטפלת וההורים זה רק לקישוט). מה ההבדל בין זה לבין מה שאת עושה? מה ההבדל בין "לפני 3 ח'" לעכשיו?
אירית*
הודעות: 86
הצטרפות: 31 דצמבר 2003, 10:19

הגיגים שאלות והתחבטויות של אירית

שליחה על ידי אירית* »

ל-אם פי 3. זה עניין של STATE OF MIND של הקשבה לשלאלות שלהם, של המשך של תהליכי למידה בלתי פורמאליים. של להיות איתם, עם מה שהם מביאים ולזרום איתם. אולי זה לא נקרא חינוך חופשי או ביתי, אבל בשבילי, זה כן כך. אני מרגישה שיש הבדל בין איך שהורים אחרים שהם פחות מודעים מגיבים לידיהם לבין איך שני מגיבה, כאשר אני מודעת ונכונה.
לגבי, ההבדל בין שלושה חודשים לעכשיו, אני מרגישה שמשהו הלך לי לאיבוד, איזו התלהבות שהיתה לי בהתחלה ועכשיו לא. אני מרגישה שאני כן עושה לעצמי, אני מפתחת סוגים שונים של סדנאות,אני לומדת באוניברסיטה, קוראת, אבל משהו ברוטינה הזו של הכנת האוכל, הכלים, הבית ,פשוט שוחק.
מי.. אהבתי מאד לקרוא את מה שכתבת בדף של מתחילים חינוך ביתי והבנתי דרכך שלא תמיד הכל סוגה בשושנים וזה מאד עזר לי. רציתי לשאול אותך לגבי עוצר הלילה. זה כולל את כולם ? כלומר גם הילד/ה בת השלוש נכנסת למיטה בלי סיפור ובלי טקסים? איך הגעת איתם להסכם הזה? הם לא מתמרמרים על זה? אני חושבת על להעביר דבר כזה אצלי זה נראה לי כמעט בלתי אפשרי.
ורציתי לשאול אתכם עוד, יונת ,ומי מה זה נקרא לעשות לעצמך? לאיזה דברים אתן מתכוונות? אני לא מרגישה שאני מקריבה את עצמי, כי היום אני ממש בוחרת ויש לי את אפשרות הבחירה ובכל זאת...
תודה על התייחסותכן
אורית_אוקו_ערוסי*
הודעות: 2401
הצטרפות: 04 אוגוסט 2001, 22:47
דף אישי: הדף האישי של אורית_אוקו_ערוסי*

הגיגים שאלות והתחבטויות של אירית

שליחה על ידי אורית_אוקו_ערוסי* »

הי אירית
המצב שלי קצת שונה כי אני מאז ומתמיד בחינוך ביתי ,אבל לפעמים אני ממש מרגישה כמו התיאורים שלך.
בנותי בנות 7, 4 וחצי , וכמעט שנתיים . לפני חמישה חודשים עברנו לניירובי,קניה, וזה הפך את חיינו על פיהם. תארי לך שאפילו לצאת לטיול ברחוב לאיורור (זה מה שהיינו עושים בישראל) אי אפשר. אין לי חברות פה ואני צריכה להיות קשובה ורגישה 24 שעות לבנותיי ולכל מצוקותיהן, לעזור להן לימצוא חברות חדשות ופעילויות שונות. זה לוקח ממני המון אנרגיות, ואין לי ממש איך להיטען מחדש. אני מאוד מזדהה עם הקושי שלך . מה שאוכל להגיד זה שזו תקופה. לאחר ההיתלהבות הראשונית מהשינוי שלקחת על עצמך את ניכנסת לשיגרה וצריכה באמת ליראות איפה את בתוך זה.ואיך את עושה שיהיה טוב גם לך וגם לילדיך.
צריך הרבה אויר ביכדי להיות קשובים ונותנים כל הזמן ולא תמיד אני מוצאת בתוכי את הכח. ליפעמים כועסת וצורחת על בנותי ואיתם ,אבל אחר כך מנסה להיסתכל ולחשוב איך אוכל לעשות אחרת אם תיהיה סיטואציה דומה. מה שהכי חשוב שאני מזכירה לעצמי כל הזמן שזה באמת מה שאני רוצה לעשות כרגע ושבגדול זה באמת נכון לי ולבנותיי. לקחת כל רגע ורגע לחוד, וכל יום ביפני עצמו.
והנה, יש לך את האתר הניפלא הזה שאפשר לקבל בו כל כך הרבה תמיכה ואהבה. אז קבלי. (()) @} @}
אם_פי_3*
הודעות: 2737
הצטרפות: 26 יולי 2001, 21:35
דף אישי: הדף האישי של אם_פי_3*

הגיגים שאלות והתחבטויות של אירית

שליחה על ידי אם_פי_3* »

תודה
התכוונתי מה ההבדל בין לפני התחלת מה שאת מגדירה חינוך ביתי חפשי, לאחריו.
יונת_שרון*
הודעות: 8089
הצטרפות: 13 יוני 2001, 02:23
דף אישי: הדף האישי של יונת_שרון*

הגיגים שאלות והתחבטויות של אירית

שליחה על ידי יונת_שרון* »

מה זה נקרא לעשות לעצמך? לאיזה דברים אתן מתכוונות?

זה נורא תלוי -- אצל כל אחת זה דברים אחרים. אצלי זה מקלחת טובה, לקרוא, לכתוב, להצליח במשהו שחשוב לי, לעשות כלום. יש כאלה שאצלן זה לעשות התעמלות, או להיות עם חברות, או לישון כמו שצריך -- כל אחת משהו אחר. מה זה אצלך? מתי את מרגישה "טעונה"? מה את עושה שגורם לך להרגיש כך?
אירית*
הודעות: 86
הצטרפות: 31 דצמבר 2003, 10:19

הגיגים שאלות והתחבטויות של אירית

שליחה על ידי אירית* »

אני חייבת לאמר, שאחד הדברים שחסרים לי היום, זה אנשים. אנשים מבוגרים, חכמים ברי שיחה, כאלה שיעוררו את המוח להגות, לבטא ולהחליף רעיונות, לתת קצת כוח אינטלקטואלי . זה משהו שגיליתי בצורה ברורה, ממש בימים האחרונים (אולי תודות לכן, נשים יקרות). רוב הזמן אני עם הילדים ואני מרגישה די בודדה. יש לי חברה טובה אחת שאנו מתראות אחת לחודשיים ומשוחחות בטלפון פעם בשבועיים. בישוב שאני גרה, אני מכירה הרבה אנשים, אבל איכשהו נראה לי (ואולי זו רק השלכה) שכולם מאד סגורים בעצמם. לא ממהרים ליצור קשרים של מעבר לשיחת חולין ברחוב. שוב אני אומרת , אולי זו רק אני. יש לי הרושם שהאינטרנט יוצר תחושה של קשר, אבל זה לא תחליף. פשוט חסרה לי חברה, ברת שיחה, קשר, אנשים, שיחות. זהו
אני מרגישה קצת הקלה, שאני מבינה מה חסר ואולי זה הזמן לפעול בעניין. מה דעתכן, איך אפשר לעשות את זה שיהיה אמיתי , לא מפחיד , לא מאיים.
אירית*
הודעות: 86
הצטרפות: 31 דצמבר 2003, 10:19

הגיגים שאלות והתחבטויות של אירית

שליחה על ידי אירית* »

נזכרתי בדבר. תודה לך אורית. תמיד נחמד להתקבל באהבה, אפילו אם היא וירטואלית. וחזקי ואמצי שם באפריקה. את בטח מאד אמיצה, לעשות מעבר ושינוי שכזה.
אם פי 3.. בשבילי העניין נמצא במודעות של מה שאני עושה. בהתכוונות בתשומת לב לפרטים קטנים. גם קודם הייתי די דומה לעצמי, אבל אחרי שגיליתי את האתר, זה חיזק אצלי דברים , זה גרם לי לשים לב יותר להנות יותר. חוץ מזה , תוך כדי הכתיבה אני נזכרת שעשיתי שינוי גדול בחיים של עצמי. עזבתי עבודה והפכתי להיות עצמאית וגיליתי את החופש. כן, את החופש שלי. התחלתי לעשות חינוך ביתי וחופשי לי, לעצמי וזה הביא גם לזרימה יותר גדולה עם הילדים.
יכול להיות שזה בעצם השינוי בין פעם לבין היום. אני חיה בחופש, מאפשרת חופש, קוראת תיגר על חלק "מאקסיומות" שגדלתי לאורן וזה שחרור גדול. אני מודה לך אם פי 3 על כך שהתעקשת להבהיר את הדברים כי כך גם הבהרתי אותם לעצמי, שוב.
.מי*
הודעות: 204
הצטרפות: 07 ספטמבר 2003, 08:45

הגיגים שאלות והתחבטויות של אירית

שליחה על ידי .מי* »

אכן, הבדידות. זה גם מצבי כיום - גם אנחנו לא בארץ כבר למעלה משנה, אני רחוקה מן האנשים האהובים עלי, ולראשונה בחיי הבוגרים במשך למעלה משנה אני לא יוצאת לעבודה או ללימודים או לאיזהשהוא מקום שצריך להתלבש בשבילו.
כאן נוצרו קשרים עם שתיים או שלוש משפחות, אבל עדיין אני מרגישה מנותקת. וכעת, כשהטמפרטורות בחוץ בלתי אפשריות, ושלג מסביב, אנחנו תקועים די קלסטרופובית בדירה הקטנטונת שלנו. אני מבלה די הרבה בטלפונים לארץ ומתנחמת בחברים וירטואליים.
בקשר לעוצר לילה - זה בא פשוט ממקום שאי אפשר אחרת - אחרי יום שלם של ביחד אני פשוט מוכרחה להיות איזה זמן בלי שהם מכרכרים מסביב. הם קיבלו את זה בהבנה, מפני ששמחו מאד שוויתרנו על "ללכת לישון" - מצדנו הם יכולים להיות ערים כמה שהם רוצים, רק בחדר שלהם. הקטנה מצטרפת אליהם, אני לא יודעת בדיוק מה קורה שם, אבל באיזה שהוא רגע כנראה היא נכנסת למיטה והולכת לישון. ומדי פעם לפעם קורה שהיא מסתננת החוצה (תמיד מלוות אותה שאגות "לא! לא!!" של הגדולים).
אירית*
הודעות: 86
הצטרפות: 31 דצמבר 2003, 10:19

הגיגים שאלות והתחבטויות של אירית

שליחה על ידי אירית* »

השעה עשר בלילה. אני שונאת את השעה הזו. ובכלל אני שונאת את הערב. אני מוצאת את עצמי משעה שבע מתחילה להיות לחוצה ולא נעימה, כעסנית ועצבנית. זו הארוחת ערב, ההשכבות, הערב הזה, בין שינה חעירות שכולם כבר עיפים ועולים אחד לשני על העצבים. והיום, הגעתי ברבע לתשע אחרי שהייתי באוניברסיטה, אחרי שהייתי בשיעור ריקודי בטן (פעם ראשונה) והיה לי כיף
ובתשע ורבע, הילדים החליטו שהם רעבים. הבת שלי ביקשה תותים, חתכתי לה אבל היא ניגשה לקופסא להוציא עוד ואז התפרצתי עליה והיא נורא נבהלה (מסכנה) ו והיה לי עצוב והצטערתי, אבל פשוט אין לי כוח בשעה כזו ולא משנה מה עשיתי ואפוא הייתי. ומה פתאום הם רעבים בשעה כזו ובכלל איך עושים שיהיה ערב יותר נעים ?
ע_ע_ע*
הודעות: 745
הצטרפות: 07 מרץ 2008, 17:36
דף אישי: הדף האישי של ע_ע_ע*

הגיגים שאלות והתחבטויות של אירית

שליחה על ידי ע_ע_ע* »

מציעה להכניס את המילים חינוך ביתי לשם הדף
שליחת תגובה

חזור אל “דפי בית של עורכים שבהם דיונים וטיפים”