ל-
אם פי 3. זה עניין של STATE OF MIND של הקשבה לשלאלות שלהם, של המשך של תהליכי למידה בלתי פורמאליים. של להיות איתם, עם מה שהם מביאים ולזרום איתם. אולי זה לא נקרא חינוך חופשי או ביתי, אבל בשבילי, זה כן כך. אני מרגישה שיש הבדל בין איך שהורים אחרים שהם פחות מודעים מגיבים לידיהם לבין איך שני מגיבה, כאשר אני מודעת ונכונה.
לגבי, ההבדל בין שלושה חודשים לעכשיו, אני מרגישה שמשהו הלך לי לאיבוד, איזו התלהבות שהיתה לי בהתחלה ועכשיו לא. אני מרגישה שאני כן עושה לעצמי, אני מפתחת סוגים שונים של סדנאות,אני לומדת באוניברסיטה, קוראת, אבל משהו ברוטינה הזו של הכנת האוכל, הכלים, הבית ,פשוט שוחק.
מי.. אהבתי מאד לקרוא את מה שכתבת בדף של מתחילים חינוך ביתי והבנתי דרכך שלא תמיד הכל סוגה בשושנים וזה מאד עזר לי. רציתי לשאול אותך לגבי עוצר הלילה. זה כולל את כולם ? כלומר גם הילד/ה בת השלוש נכנסת למיטה בלי סיפור ובלי טקסים? איך הגעת איתם להסכם הזה? הם לא מתמרמרים על זה? אני חושבת על להעביר דבר כזה אצלי זה נראה לי כמעט בלתי אפשרי.
ורציתי לשאול אתכם עוד, יונת ,ומי מה זה נקרא לעשות לעצמך? לאיזה דברים אתן מתכוונות? אני לא מרגישה שאני מקריבה את עצמי, כי היום אני ממש בוחרת ויש לי את אפשרות הבחירה ובכל זאת...
תודה על התייחסותכן