דף תמיכה בהנקה של פיצי

נזכרתי ששאלו אותי בקשר למינון - צימרמן אכן ממליצה על 16 כדורים במינון של 10mg - כך הבנתי ממנה. כרגע ירדתי בחזרה ל-6 ביום ואני מתכננת להמשיך ולרדת בהדרגה.
אני מתכננת להמשיך ולשאוב - כמה שיוצא. אם אני עייפה מדי, אוותר.
לפני כמה ימים הראיתי בגאווה לאבא של פיצי בקבוק מלא בתוצר של כמה שאיבות, ואמרתי לו : הנה חסכנו מנה של מטרנה. אבא של פיצי שאל אותי אם אני יכולה לתרום בעוד דרכים לחסכון במשק הבית - לייצר תפוחי אדמה, בצל ירוק, משהו.
אני התכונתי גם לחסכון הכלכלי, וגם לכך שחסכנו לפיצי מנה של מטרנה.
עכשיו גמרתי לשאוב - 70 מ"ל!!! איזו נחת.

צריך לבדוק אם פיצי לא יונקת טוב בגלל החוסר נסיון שלך או בגלל התינוקת עצמה. מה דעתך שמניקה מנוסה תנסה להניק את פיצי ותראה מה קורה? לפעמים החוסר יכולת של התינוקת לינוק מראה על מצוקה כלשהי: כאבים בגב, בפה, לשון קשורה, צוואר כואב בגלל שבלידה סובבו והוציאו את התינוק בכוח כדאי לשלול את הממצאים האלו. כירופראקטיקה ואוסתיאופאתיה יכולים לעזור!
גם זה שפיצי לא אוהבת מנשא, גם כן צריך לשלול את האפשרות שכואב לפיצי הגב והתנוחה במנשא מכאיבה לה.

התינוקת שלי היתה בוכה שעות כל הזמן והנשיאה במנשא גרמה לה לבכות עוד יותר. בסוף בגיל 10 חודשים לקחתי אותה לכירופראקטור ובצ'יק פתר את הבעיה. אז נשאר לי להצטער למה לא לקחתי אותה לכירופראקטור מייד בהתחלה לחסוך את ה10 חודשי הסבל!
הנסיונות להניק לא סותר שאת יכולה לצאת איתה בכיף! זה כל כך מעצבן שבמדרכה אי אפשר לעבור עם העגלה!

אמא של פיצי - בענין המנשא.
את יודעת שלא כל מנשא מתאים לכל תינוק ו/או אמא? אני ממש ממליצה לך להתעניין. למשל, גיליתי הבוקר, שיש בירושלים, ביום שישי הבא בין 10 ל- 13 יום לאמהות ותינוקות, שכולל גם מדידת מנשאים. יש שם את אורית (שאני לא מכירה אותה) והבנתי שהיא ממש יכולה ליעץ בענין. אולי תלכי? יכול להיות שגם אני אהיה שם...

אני מעתיקה לפה את החתימה של אורית:
"המנשא הנכון" מציע סדנאות התנסות קבוצתיות או מפגשים אישיים, בהם תוכלו לקבל הסבר על נשיאת תינוקות בגילאים השונים, לדגום מנשאים ותנוחות נשיאה, למדוד ולקנות את המנשא הנכון- בשבילכם.
לפרטים צרו קשר- אורית [email protected]
http://minsaim.co.il

מקווה שניפגש!

נכון מאוד בעניין המנשא:
פשוט יש מנשאים שיותר נוחים או פחות נוחים, גם לאמא וגם לתינוק/ת.
וחוץ מזה, יש כמובן העניין של הבטחון של האמא.
לא מזמן במפגש ללל יצא לגמרי במקרה שגם אני וגם עוד אחת מנוסה הדגמנו לשתי אמהות טריות שימוש במנשא "אובר דה שולדר" (אף פעם עוד לא קרה קודם, והנה פתאום שתיים בבת אחת! (-: ). כל אחת מאיתנו לבשה את המנשא, ואחר כך החליקה לתוכו תינוק או תינוקת בני 7 שבועות - ותוך שניות התינוקות נרגעו ונרדמו!
האמהות ראו את זה, ותיכף קיבלו חשק וביטחון, ניסו - והשאר הוא היסטוריה...
אני עצמי, כאמא טרייה וחסרת כל ביטחון, עמדתי שלושה ימים מול סרט ההדרכה של האובר דה שולדר עם בובה ותירגלתי (מאותגרת שכמוני, לקח לי זמן לתפוס איך בדיוק לובשים את המנשא דרך כתף אחת אל הכתף השנייה... משהו שהיום אני עושה מתוך שינה בחלקיק שנייה שאי אפשר למדוד... (-: ) לפני שהעזתי להכניס לשם את התינוקת שלי.
אז גם יש מרכיב של אמונה.

תודה על העצות בעניין המנשאים. ממש לא ויתרתי על הרעיון של מנשא, ואני בטוחה שנמצא משהו שמתאים לשתינו, בעצם - לשלושתינו. זה נראה לי כל כך נוח לעומת הסרבול של העגלה, וכמובן יותר חמים ונעים.
הבוקר התעוררתי בארבע להאכיל את פיצי. אחרי הנקה ובקבוק החזרתי אותה לעריסה שלה וניסיתי להרדים אותה. תוך דקה הבנתי שהעניין אבוד: פיצי נופפה בידיים וברגליים ופיזרה חיוכים מקסימים במיוחד. לקחתי אותה למיטה שלנו, שמתי אותה בינינו, קצת חיבוקים וליטופים, עד שהאור הבוקע מעבר לתריס היפנט אותה והיא נרגעה והתבוננה מרותקת. לא הצלחתי להרדם (קשה לי להרדם כשהיא במיטה שלנו, אני מפחדת למעוך אותה). אבל כשאבא של פיצי התעורר העברתי אחריות ונרדמתי מיד. מתוך שינה אני שומעת את אבא של פיצי אומר לי שהיא רעבה וצריכה שוב לאכול. - "תן לה בקבוק, רק פעם אחת, לא יקרה כלום, אני גמורה". אבא של פיצי אמר "לא" והציע להניק בשכיבה. או - רעיון מצוין. חיברתי את פיצי אליי ונרדמתי מיד. אני שוב מתעוררת, ורואה שאבא של פיצי מחזיק לי את השד, כדי שלא יישמט לה מהפה, והופך אותו לסנדוויץ' עבור פיצי. "אני חייב ללכת, קומי ותניקי כמו בן אדם" (כלומר בכורסת ההנקה). אני: "לא, אין לי כוח, תן לה בקבוק." אבא של פיצי (מאיים): "אם את לא קמה להניק אני מלשין עלייך בדף!". כמובן שקמתי מיד...
הנה התוודיתי - רגע לפני יום כיפור...
גמר חתימה טובה לכולכן!

קראתי בשלוק ארוך אחד..
וואוו, איזה דף! איזה תהליך!!!
את נשמעת לי כאמא המתאימה ביותר לפיצי שלך. היא כבר זכתה.
אני רוצה לחזור להציע לך משהו שהוזכר בתחילת הדף..
גם כשפיצי מפסיקה לאכול או ישנה, תשאירי אותה על גופך, ללא חולצה וחזיה. תני לציצי שלך להיות זמין כל הזמן. אל תתני לה בכלל להתעורר או לבקש. תשאירי את הפיטמה קרוב לאפה ותני לה להריח אותו, לטעום אותו, ובכך לעורר את ייצור החלב.

אני כמובן הייתי ממליצה אותו כנ"ל גם בלילה - לישון עם ציצי חשוף לידה.
מאחלת לך המון כוחות, אמונה, וקבלה

גמר חתימה טובה

תודה Manty!
בעקבות מה שבשמת כתבה על האכלת יתר, עשיתי אתמול ניסוי קטן. בדרך כלל בהאכלה הראשונה של הלילה יש לי הכי הרבה חלב, בגלל שבהאכלת הערב פיצי מאוד עצבנית, בוכה, לפעמים יונקת קצת ולפעמים מסרבת לינוק. כך מצטבר אצלי חלב, ואם אני שואבת לפני השינה יש כמות מאוד גדולה יחסית לשאיבות אחרות (כמו לפני כמה ימים, שהגעתי ל-70 מ"ל!). אתמול לא שאבתי (היינו אצל חברים, חזרנו מאוחר ולא היה לי כוח), וכשפיצי העירה אותי בלילה הרגשתי שהשדיים גדושים במיוחד. החלטתי שהפעם לא אתן בקבוק, לא משנה מה. ההנקה הלכה בסדר (ככל שפיצי רגועה יותר, רצוי חצי ישנה, זה מצליח יותר), פיצי ינקה, סיימה, ועכשיו מגיע הבקבוק הקבוע. אבל הפעם אין בקבוק - החזרתי את פיצי לעריסה, ומיד היא התעוררה לגמרי והתחילה להשמיע קולות מחאה. הוצאתי אותה והנקתי אותה שוב. זה נמשך די הרבה זמן, אבל בסופו של דבר החזרתי אותה לעריסה והיא נרדמה בלי בקבוק! איזה סיפוק. אני לא יודעת אם אפשר תמיד לחזור על זה, כי אני מרגישה שאם היא כן יונקת בערב, אין לי מספיק חלב בלילה. כנראה הצטברות החלב יחד עם העייפות שלה סייעו להצלחה הזאת.
חוץ מזה, החברים שהיינו אצלם אתמול השאילו לנו מנשא "בייבי ביורן". היום אבא של פיצי לקח אותה במנשא לשמוע
"נעילה", היא בכתה קצת אבל בסופו של דבר נרדמה. גם אני אנסה את המנשא, ובכל מקרה אני מתכננת להגיע ביום שישי למפגש המנשאים, כדי לקבל עצות (מעודדת - נוכל להיפגש!).

ורואה שאבא של פיצי מחזיק לי את השד, כדי שלא יישמט לה מהפה, והופך אותו לסנדוויץ' עבור פיצי. "אני חייב ללכת, קומי ותניקי כמו בן אדם" (כלומר בכורסת ההנקה)
למה?
הכי נוח, הכי נעים, הכי כיף - להניק בשכיבה.
זו גם תנוחה טובה מבחינת החיבור לשד: בדרך כלל התינוק נצמד יותר טוב בשכיבה.
לא הבנתי למה זה לא היה אפשרי?
למה היית צריכה לקום לכורסת ההנקה?
ואם השד נשמט לה מהפה והיא ישנה - עוד יותר למה לקום?
מלא סימני שאלה... אני יודעת....

כי אני מרגישה שאם היא כן יונקת בערב, אין לי מספיק חלב בלילה
אני שוב חוזרת על המידע:
תחושת הגודש או המלאות בשד לא קשורה לכמות החלב. באמת.
השד מתמלא יותר מהר ככל שהוא "מרגיש יותר ריק". באמת.
שימי לב שהמון אמהות מתבלבלות בעניין הזה: יהיה לך מספיק חלב אם היא יונקת.
זה כמו ברז: אם היא פותחת את הברז (=יונקת) אז זורם אליה חלב.
מה שכן, הזרם יותר חזק כאשר הגוף "יודע מראש" שיינקו כמויות חלב ומכין אותן.
לעומת זאת, אם היא לא יונקת בדרך כלל באותה שעה, אלא את רק מתחילה לנסות בשעה הזאת, אז הגוף לא "הכין מראש כמויות" והחלב נוצר יותר תוך כדי יניקה. זה עלול לעצבן תינוקת שהיניקה שלה לא מי-יודע-מה, ושיש אצלה בעיה של התרגלות לבקבוק ולזרם שלו, פשוט מפני שהזרם עשוי להיות לא מספיק חזק לטעמה. פה מה שחשוב זו האמונה של האמא: אם את בטוחה בעצמך, מבינה שאם היא תסכים לינוק אז יהיה לה חלב, לא נלחצת עם "אוי מה יהיה בטח אין לי חלב" (לחץ שעלול פשוט לתקוע את הגוף ולגרום שהחלב שכן נוצר פשוט לא ישתחרר אליה מרוב מתח) - אז זה זורם ונוצר ויופי.

לכן:
כמה שיותר לעשות את זה, ויהיה לך יותר ויותר חלב שופע בלילה!

פיצי ינקה, סיימה, ועכשיו מגיע הבקבוק הקבוע. אבל הפעם אין בקבוק - החזרתי את פיצי לעריסה, ומיד היא התעוררה לגמרי והתחילה להשמיע קולות מחאה. הוצאתי אותה והנקתי אותה שוב. זה נמשך די הרבה זמן, אבל בסופו של דבר החזרתי אותה לעריסה והיא נרדמה בלי בקבוק!
ככל שתעשי את זה יותר, מה שקרוטונית ואני ואחרות כבר אמרנו לך שוב ושוב - ככה יהיה יותר. ככה יהיה יותר קל. ככה לא תצטרכי בכלל בקבוק.
אני שוב חוזרת על עצמי, כי אני קולטת שקשה מאוד להפנים את המידע הזה (הוא כנראה מנוגד לכל מה שגדלנו עליו בתרבות הבקבוק):
השד איננו בקבוק.
החלב לא "מצטבר" בו אחרי זמן רב - להיפך, אם מחכים הרבה זמן בין הנקה להנקה אז השד חושב שלא צריך את החלב ומפחית כמויות.
לא צריך לחכות "שיהיה" אלא להניק כמה שיותר צפוף כמה שיותר זמן.
החלב לא "נגמר" ממנו, אלא נוצר תוך כדי היניקה (או השאיבה).
אז אם היא ינקה, ואז מתעוררת שוב בחוסר נחת ורוצה עוד חלב - אז עוד הנקה.
ואחרי זה אפשר עוד הנקה.
ועוד הנקה.
ככל שעושים את זה יותר, ככה החלב יותר זמין ושופע באותה שעה, ונדרש פחות זמן הנקה בשביל שהיא תקבל את אותה כמות חלב.
רק צריך לעבור את השלב הזה, שלפעמים הוא פשוט קשה באופן פסיכולוגי, וחוץ מזה הוא כמובן גם מעייף פיזית כי לילה ואת רוצה לישון... (את מבינה למה אנחנו העצלניות ישנות עם התינוקות שלנו ומניקות מתוך שינה? ולא, ממש אין סיכוי שנתהפך עליהם... (-: ).
בהצלחה!

אם את לא קמה להניק אני מלשין עלייך בדף! D-:

נכנסתי לומר שאני עוקבת באמונה שאתן בדרך הנכונה.
ובשמת - כל מילה זהב

אני רוצה לחזק את הדברים של בשמת ושכמותה ולתת לך דוגמא אישית מאתנו. יום כיפור, הקטן כבר בן שנה ושבעה חודשים (ברוך ה'). אני בצום מלא, לא שתיה ולא אוכל כעשרים ושש שעות והוא עדיין רוצה לינוק. בחחי שהרגיש לי שאני ריקה לגמרי, הרי לא אכלתי ולא שתיתי יותר מיממה. והנה, ככל שהוא יונק יותר, אולי השד מרגיש ממש מדולדל אחרי אבל הוא מתמלא יותר מהר. הנה עברה לה רק שעה מאז שהוא ינק ואני כבר בטוחה שהעסק התמלא שוב.
אני חושבת שיש חשיבות עצומה לאמונה שלנו. כשהבכור היה בן שמונה חודשים התחלתי לעבוד וניסיתי לשאוב לו חלב. לא הצלחתי לשאוב יותר משתי טיפות!! לא הבנתי איך זה יכול להיות שבשאיבה אין כלום וכשאני איתו והוא יונק, הכל בסדר...
מאז אני יודעת על בשרי שאין שום קשר בין שאיבה להנקה. הכמויות שאפשר להפיק במשאבה לא משקפות את מה שהתינוק מצליח לינוק בעצמו.
ההבנה שמדובר במערכת מדהימה ומבריקה, שיודעת לעדכן את עצמה בהתאם לביקוש היא מאד משמעותית כדי להאמין ביכולת שלך ושל פיצי.
שיהיה לכם בהצלחה ושנה שופעת שמחה, בריאות ו... חלב !

וכשפיצי העירה אותי בלילה הרגשתי שהשדיים גדושים במיוחד. החלטתי שהפעם לא אתן בקבוק, לא משנה מה. ההנקה הלכה בסדר (ככל שפיצי רגועה יותר, רצוי חצי ישנה, זה מצליח יותר), פיצי ינקה, סיימה, ועכשיו מגיע הבקבוק הקבוע. אבל הפעם אין בקבוק - החזרתי את פיצי לעריסה, ומיד היא התעוררה לגמרי והתחילה להשמיע קולות מחאה. הוצאתי אותה והנקתי אותה שוב. זה נמשך די הרבה זמן, אבל בסופו של דבר החזרתי אותה לעריסה והיא נרדמה בלי בקבוק! איזה סיפוק.

איזו יופי!!

תעשי את זה שוב ושוב

וכל מה שכתבה בשמת

כדאי להקשיב לה.

תודה לכן על מה שכתבתן. @} @} @}
יש לי כמה בעיות: אני לא כל כך מצליחה להניק בשכיבה - השד נשמט שוב ושוב לא כי פיצי נרדמת, אלא כי הוא "בורח" לה מהפה. כנראה עוד לא מצאנו את הזווית הנכונה. היא אמורה לשכב על הצד ולינוק מהשד העליון, לא? בכל מקרה, זה מה שאנחנו מנסות וזה לא מצליח.
בקשר לשד שמתרוקן או לא - אני פשוט רואה שהיא נהיית חסרת מנוחה, מתלוננת ומסרבת לינוק. כשזה קורה אני בודקת את השד, לוחצת בכוח, מנסה לסחוט, ואין אף טיפה. יבש לגמרי. אז אם היא לא מצליחה לינוק ואני לא מצליחה לסחוט, אני מסיקה שהשד ריק. זה הרבה יותר חמור בשד ה"חלש", וממנו הרבה פעמים היא בשביתה מלאה, ולא מוכנה אפילו לפתוח את הפה (אבל כמובן שהיא פותחת פה גדול ונלהב לבקבוק... )-: ). אז אם מדובר בברז, אולי שלי קצת מקולקל? זה מה שהכי קשה לי, האמונה, כמו שחזרו וכתבו כאן. כשהיא מתחילה לבכות על השד קשה לי להאמין שיש לי מספיק, ובעיקר קשה לי לראות אותה בוכה. בהנקה עכשיו, למשל, כן נתתי לה בקבוק אחרי, והיא שתתה 80 מ"ל. מה לעשות, יום דבש (אולי נעדכן את זה ל"יום חלב"?) ויום בצל.

היא אמורה לשכב על הצד ולינוק מהשד העליון, לא?
לא, מהתחתון. אפשר גם מהעליון אבל זאת האפשרות הפחות נוחה (בעיני).

השד נשמט שוב ושוב לא כי פיצי נרדמת, אלא כי הוא "בורח" לה מהפה
אפשר להיעזר בטטרה מקופל, לתמוך בראש שלה או לחלופין בשד שלך (מה שיותר "נמוך").
לוקח זמן ללמוד להיניק בשכיבה - בהתחלה הצלחתי רק מצד אחד והייתי מעבירה את התינוק או את עצמי מצד לצד. עם הזמן, כשהוא גם היה מעט גדול יותר, כבר לא היתה בעיה לתת גם שני צדדים כך.
כשזה קורה אני בודקת את השד, לוחצת בכוח, מנסה לסחוט, ואין אף טיפה. יבש לגמרי.
זו לא אינדיקציה
זו לא אינדיקציה
זו לא אינדיקציה
זו לא אינדיקציה
זו לא אינדיקציה

במיוחד לא אחרי סשן הנקה. רק התינוקת עם הוואקום שלה תצליח להוציא עוד מה"ברז" הזה, כלשון בשמת.

(את יודעת שקניתי לפני הלידה רפידות הנקה מבד, והלכתי להחזיר אותן לחנות? לא נזקקתי להן מעולם, לא נזל לי ולא השפריץ לי ולא נסחט לי, אפילו טיפה. וכאמור לא היתה לי שום בעיית ייצור. המוכרת בחנות אמרה "אין לך חלב", ואני אמרתי "יש לי, הוא פשוט יוצא ביעילות, רק למקום הנכון

").

אז אם היא לא מצליחה לינוק ואני לא מצליחה לסחוט, אני מסיקה שהשד ריק.
אין דבר כזה שד ריק.

זה הרבה יותר חמור בשד ה"חלש", וממנו הרבה פעמים היא בשביתה מלאה, ולא מוכנה אפילו לפתוח את הפה
שימי לב לצד הזה שלא יוזנח. נסי להתחיל את ההנקה ממנו (כשהם מתחילים הם יונקים במשנה מרץ), או לתת לה אותו כמה שאפשר בזמן שהיא מנומנמת, או כשאתן עור לעור וכולי.

אז אם מדובר בברז, אולי שלי קצת מקולקל?
אם את חושדת שיש בעיה אל תשארי עם החשד.
לכי ותשללי אותה, כמו שהיית עושה עם כל חשד לבעיה רפואית אחרת.

וחוץ מזה מסכימה עם כל מה שכתבו פה לפני.
תחושת המלאות (ובמקרים קיצוניים גודש) אינה מעידה על ש"יש מספיק חלב" אלא על עודף.
אחרי שההנקה מתאזנת, את לא אמורה להרגיש "מלאה" או "מרוקנת".

הנקה בשכיבה - באמת צריך ללמוד למצוא את התנוחה המתאימה, אבל אז זה מסתדר.
א. להניק מהציץ התחתון.
ב. כמו שאמרה קרוטונית לשים חיתול מקופל תחת הציץ (אם הוא נשפך למזרון) או תחת הראש שלה (אם הציץ גבוה מדי), כך שהראש שלה יהיה בגובה הפטמה
ג. לי עזר קודם להשכיב אותה על הצד, ולשים מאחוריה כרית שתאפשר לה להשאר כך בלי תזוזה, ואז להתמקם בעצמי בדיוק מולה.

<מניקה בן שנתיים בשכיבה, משני הצדדים. כבר כמעט אפשר לשכב על הגב ושהוא ימצוץ מהציץ הקרוב אליו P-: >

הי אמא של פיצי.
קודם כל לבעלך, בן זוגך המדהים. מדהים כמה שהוא איתך ותומך! גם כשתמך בך בהנקה בחוג של פיצי וגם בלילה כשעזר לך לא לוותר לעצמך. בכלל- נראה שהוא לגמרי איתך וזה מדהים. ורואה שאבא של פיצי מחזיק לי את השד, כדי שלא יישמט לה מהפה, והופך אותו לסנדוויץ' עבור פיצי. נפעמת. (אבא של פיצי - אם אתה קורא - לפי סיפוריה של פיצי אתה בן זוג נפלא - תומך ואכפתי).
אם את לא קמה להניק אני מלשין עלייך בדף! D-:

שנית - לגבי ההנקה בשכיבה - ניסיתי להבין איך את מניקה מהשד העליון - ונראה לי ממש מסובך. אני הנקתי תמיד מהתחתון כשהתינוקת שוכבת לצידי - בטן לבטן - וכך היא ישר בגובה השד. מצטרפת להצעה לשים חיתול מקופל תחת השד או הראש של פיצי.
מצטרפת לכל מילותיה של בשמת.

תודה לכן על כל העצות.@}
ותודה כללית יותר על התמיכה העצומה שאתן מעניקות. זה בכלל לא מובן מאליו שנשים עסוקות, עם יד אחת אוחזת עולל, יד שנייה מלטפת פעוט, יד שלישית בוחשת בסיר וכו', מוצאות זמן ואנרגיה לתמוך ולעודד מישהי שהן לא מכירות. אני מאוד שמחה שגיליתי את האתר הזה ואת הקהילה החמה הזאת, ויודעת שבלי התמיכה שלכן הייתי מפסיקה להניק מזמן. אז דעו שבזכותכן פיצי מקבלת כל יום חלב אם! @} @} @}
ניסיתי להניק את פיצי בשכיבה מהשד התחתון, ואכן זה היה יותר מוצלח. היא ינקה בשקט כעשר דקות, אחר כך התחילה להתפתל ולשחרר את הפיטמה מהפה, אבל הצלחתי להניק אותה כך עוד קצת. נצטרך להתאמן עד שזה יהיה לנו טבעי לגמרי.
אני חושבת שהסיכוי שלנו להגיע להנקה מלאה קלוש. אפשר להמשיך בהנקה חלקית, ולהעלות בהדרגה את אחוז חלב האם - אני לא מקווה ליותר כדי לא להתאכזב. אבל ההנקה החלקית משאירה אותי עם הבקבוקים - וזה כאב ראש רציני. נדמה לי שכל היום אני שוטפת ומסטרלת בקבוקים - משימה סיזיפית ומשעממת להחריד.
כדי שתבינו - האכלה אחת יכולה ללכלך חמישה בקבוקים. תשאלו - איך חמישה? אז ככה: שני בקבוקים במקרר עם תוצר 2 שאיבות (בד"כ 30 מ"ל בכל אחד). את תוכן שני הבקבוקים אני שופכת לשלישי ומחממת קצת. (אי אפשר להעביר לאחד מהם ולתת לפיצי, כי הבקבוקים שמתאימים למשאבה הם בקבוקים לגדולים והיא לא מצליחה לינוק מהפיטמה שלהם). אז אחרי ההנקה פיצי מקבלת חלב שאוב - והנה כבר לכלכנו שלושה. ועכשיו מגיע תור המטרנה, ושאלת השאלות - 60 או 120? כמה אנרגיה אבא של פיצי ואני משקיעים בנסיונות לנחש כמה מטרנה להכין בכל פעם.. וכמעט תמיד עובד כאן חוק מרפי: אם הכנו 120, פיצי תיקח שני שלוקים ותדחה את הבקבוק במיאוס - ואז חבל על המטרנה. ואם הכנו 60, פיצי תלגום במהירות ותרצה עוד - והנה הגענו לבקבוק החמישי... הצילו!!

אפשר לעודד אותך בזה שהקטנצ'יק שלי (8 חודשים) אכל היום תפוח עץ, פירה, טחינה ואבוקדו ?
זה אמנם מלכלך, אבל צלחות ולא בקבוקים, וזה גם לכלוך משמח (את יכולה לשאול את הכלבה שלי).
עידן הבקבוקים הוא עידן חולף.

אני עוקבת אחרי התרחשויות הדף הזה כבר מתחילתן, וכל הזמן מחזיקה אצבעות לכן.
לגבי מה שכתבת על הנקה מלאה- אז גם לנו היה סיפור הנקה קשה וארוך (לשון קשורה, מוטיליום, שאיבות, חילבה, סדקים, חידק בשתן...) ועכשיו, בגיל חצי שנה, התחלנו מזון מוצק ויחד איתו יורדת לה כמות התוספת, כך שבקרוב מאוד, אני מקווה להגיע להנקה מלאה! כלומר- חלב אם ואת התוספת במזון מוצק.
אל תאבדי תקווה. יש לי שכנה שבמשך חודש וחצי נתנה רק בקבוקים ושאבה וכו', והיום התינוקת שלה רק יונקת והכל מצויין. יש סיכוי ויש תקווה, וגם אם ההנקה תהיה עם תוספת של פורמולה- אז מה. יש כל כך הרבה חסדים קטנים ומקסימים בהנקה שאינם מתבטלים אם התינוקת אוכלת גם קצת מבקבוק. המון בהצלחה!

איך חמישה? אז ככה: שני בקבוקים במקרר עם תוצר 2 שאיבות (בד"כ 30 מ"ל בכל אחד).
אפשר את החלב השאוב לשים ולתת בשקיות בקבוקים של פלייטקס, הרבה פחות התעסקות, רק פטמות לנקות.

ואם הכנו 60, פיצי תלגום במהירות ותרצה עוד
אולי זה זמן טוב לעוד קצת ציצי, לפחות עד שתוספת המטרנה הנוספת תהיה מוכנה

תפוח עץ, פירה, טחינה ואבוקדו_ - זה באמת לכלוך משמח, בעיקר כשאני מדמיינת פרצוף קטן וחמוד מרוח ב: _תפוח עץ, פירה, טחינה ואבוקדו...

לשון קשורה, מוטיליום, שאיבות, חילבה, סדקים, חידק בשתן.. - אני מתחילה לחשוב שחוץ ממיעוט בר מזל שהלך לו מההתחלה, כל מי שמצליחה להניק ניצחה בקרב כלשהו, וראויה לעיטור העוז.

תודה לכן על העידוד! ותודה על ההמלצה על השקיות - הן מתחברות לכל בקבוק?

מצב הרוח שלי משתנה בקיצוניות. אתמול בלילה הייתי מאוד מרוצה כי פיצי ינקה מתוך שינה - סימן שההנקה מבוססת וזורמת בטבעיות.
ואילו היום - פיצי סרבה לינוק כמעט כל היום! בבוקר ינקה קצת, לפני הצהריים טיפה - ומאז סירוב אחרי סירוב, בכי גדול של עלבון כשאני מציעה לה פיטמה (וכרגיל - קבלה נלהבת של הבקבוק...), הסטת ראש, דחיפת הפיטמה החוצה עם הלשון ומה לא. הייתי לבד והצלחתי לשאוב רק פעם אחת, 30 מ"ל, ונתתי לה. עכשיו אבא שלח פיצי חזר, אז יכולתי להתפנות ולשאוב עוד קצת ולתת לה עוד 30 - וזה כמעט כל חלב האם שהיא קיבלה היום! )-:
אני תוהה למה זה. האם היא מעוצבנת כי השכבתי אותה היום על הבטן כמה פעמים? (היא שונאת את זה - אבל הרופאה בטיפת חלב אמרה שהיא "חלשלושה" והאשימה אותנו שבגלל "אהבת היתר" שלנו הילדה לא מתפתחת כמו שצריך). ואולי סתם כאבי בטן? הכל - רק לא לחשוב שהיא פשוט לא רוצה יותר לינוק...

תיקון: אבא של פיצי, כמובן, ולא אבא שלח פיצי

גם הורים אוהבים ביתר יכולים לעשות לתינוקות אימונים לשרירי חזה. שכבי על הגב ותניחי אותה על הבטן שלך, בטן אל בטן. היא לא תהיה אומללה כי היא תראה בתרגיל את פנייך האהובים ולא את הרצפה.
בכלל, מצאתי שלכל דבר ש"חייבים" לעשות לתינוק תמיד אפשר למצוא את הדרך הרכה.

אמא של פיצי יקרה,

קראתי את כל הדף בנשימה עצורה, התפללתי איתך להגיע אל ה happy end בקצה...

קיבלת כל כך הרבה עצות חכמות ונכונות, קראת כל כך הרבה סיפורי-התחלות-הנקה, כמעט שאין מה להוסיף...

יכולה בעיקר לתת לך חיבוק ענק, ולהוסיף שמי כמוני מבינה את המלחמה העקובה מדם (וחלב) שאת מנהלת.
הסטטיסטיקה, שאני יכולה להציג לך, היא שמתוך 2 הנקות שהתחילו כמו שלך, אחת הצליחה ואחת לא. ההתמודדות עם ה"לא" היתה קשה מנשוא, אבל הניבה שלל תובנות ושיעורים. כשיתאים, תוכלי לקרוא בדף אמא לא מיניקה מתוסכלת (כמובן עם הלקטינה הדו צדדית מול המחשב

) .

רק טוב לשתיכן @}

השקיות - הן מתחברות לכל בקבוק?
לא, יש להן בקבוק משלהן
ישנם שני סוגי שקיות, רכות וקשיחות. הרכות הן המוצלחות.
ואולי בעצם כן ניתן להלביש אותן בתוך בקבוק רגיל?????????
אני חושבת שכדאי לשאול אולי בפורום של דר. ליבוביץ מה אומרים על הבקבוק הזה ועל הפיטמה שלו?

הבקבוק של פלייטקס עם פטמה 'משונה' קצת, לא ניסיתי. יש גם בקבוק של אוונט לשקיות החד-פעמיות, עם פטמה סטנדרטית של אוונט.

בקשר לבקבוקים - פיצי מאוד בררנית, ויונקת כרגע רק מבקבוקי mam, שעליהם, אגב, המליצו כמה יועצות הנקה (שמעתי מחברות). ניסינו בהתחלה בקבוקים אחרים אבל פיצי התקשתה לשתות מהם. דווקא היניקה מה-mam, שהיא מאוד איטית (הבקבוק אמור להיות תומך הנקה), מוצאת חן בעיניה. ואולי פשוט מבנה הפיטמה הספציפי הזה מתאים לה.
אום אל קיצקיצ - תודה על ההצעה, אני אנסה.
אמא של אורי - אני כבר לא מאמינה שיהיה לי happy end, ובאמת מרגישה שאין כבר מה להוסיף. אני מרגישה שיש לי הרבה ידע, שקיבלתי גם מהדף הזה וגם מנשות המקצוע שפגשתי, ולא רק ידע תאורטי אלא גם מעשי (כמו איך לחבר אותה), אבל אני לא בטוחה שזה יעזור אם היא באמת מעדיפה בקבוק. מה שנשאר זה להמשיך לנסות, ולנסות "לדחוף" לה כמה שיותר חלב אם, גם שאוב, ולגרור את זה כמה שיותר.
כבר אין לי כוח להילחם ממש - את התוכנית של ד"ר צימרמן אני לא אעשה. שכרנו משקל מיד שרה אבל נחזיר אותו. לפי התוכנית הייתי אמורה להוריד לה כל יום 50 מ"ל תמ"ל ולשקול אותה כל יומיים, אבל מימוש התוכנית מדכא אותי. הורדת הכמויות היא לא פשוטה: מנסיון, אם פיצי לא מקבלת מספיק אוכל היא נשארת חסרת שקט, ולא מצליחה לשחק או להרדם. אז נכון שהיא לא תתייבש מהורדת כמות כל כך קטנה, אבל סדר היום שלה יכול להשתבש, וגם המצברוח. וחוץ מזה - בשקילות אני אמורה לבדוק אם היא עלתה 30-40 גרם כדי לבדוק שהיא משלימה עם חלב אם - ולא ברור לי איך אפשר לבדוק באמינות עלייה כל כך קטנה, הרי יש משתנים כמו הכמות שהיא אוכלת באותו יום או כמות הקקי שיכולים לשבש את השקילה - גם אם היא נשקלת בעירום בדיוק באותה שעה. ובעיקר - אין לי כוח יותר. אני נאחזת במה שכתבה נוסעת סמויה : מכירה את התופעה של זוגות שנכנסים להיריון דווקא בהפוגה בין טיפולי ההפריה?
ומקווה שגם אצלנו יקרה משהו דומה - לא הנקה מלאה, על זה ויתרתי, אבל לפחות שנצליח להתייצב על איזושהי הנקה חלקית בלי לאבד אותה לגמרי.

וגם זה בסדר גמור. לשחרר. אנרגיית המלחמה לא תמיד מאפשרת להנות מהדבר הפעוט והרך שמונח בזרועותייך. ובבסיס העניין זה הכי חשוב. (כתבתי פעם באחד הדפים, שבמשך שלושה חודשים כל פעם כששאלו אותי איך אורי, עניתי: "לא יונק". לא "חמוד", לא "מקסים", פשוט "לא יונק". זה מה שראיתי בו).

המרגיעון שקפץ לי מוקדש לך בהערכה על מאמצייך הכבירים: "לפעמים הדרך לנצח היא להכנע".
מה שלא יהיה - בעיני את אלופה!

כל הכבוד,איתך לגמרי.
תהני ממנה,תהיי איתה,תריחי אותה,תשחקו יחד.
בלי מתח כמה אכלה,כן לשקול לא לשקול שאיבות מטורפות....כמה אפשר?
פשוט תהנו לגדול ביחד,זה מספיק טוב.
את אמא נהדרת!

לא הנקה מלאה, על זה ויתרתי, אבל לפחות שנצליח להתייצב על איזושהי הנקה חלקית בלי לאבד אותה לגמרי.
מצטערת להיות בתפקיד השוטר הרע (ובאמת שמצטערת, מכל הלב), אבל עליך לקחת בחשבון שלפעמים הנקה חלקית יותר קשה מהנקה מלאה כי היא מבלבלת את היונק.
ולפני שקופצים עלי

אני מסייגת בזה שיש כאלה שמצליחות לשלב, אבל אני לא מכירה כאלה שעושות זאת לאורך זמן.
כמו כן ההנקה בשבועות הראשונים מבססת את פוטנציאל כמויות ההנקה לחודשים מאוחר יותר.

סוף מעגל - באיזה מובן מבלבלת את היונק? את מתכוונת שאי אפשר לשמר שני דפוסי אכילה במקביל?

תעזבו, אל תדכאו את אמא של פיצי. אכן, כמו שראית, יש בעיה של שביתת יניקה וסירובים לינוק, ובלבול פטמות (שצורת האכילה מבקבוק מקלקלת את צורת היניקה), והעדפת הבקבוק שהולכת וגוברת - אלה הסכנות.
אבל מה אפשר לעשות?
את בעצמך רואה שיש פה הרבה בעיות. אבל זאת המציאות. צריך להתבונן בה נכוחה. יש לך כאן בדף כל התמיכה והעידוד

וגם כל העצות איך לשמר את ההנקה כמה שיותר.
את עושה בכל יום ויום כמיטב יכולתך, יש לך הדף להיעזר בו - אין באפשרותך "לקפוץ מעל הפופיק".
לכן אני לא בעד נבואות מדכאות.
יש אמהות שהצליחו לשמר הנקה חלקית במשך חודשים, עד שבגיל חצי שנה התחילו מזון מוצק ולאט לאט נשארו עם הנקה + מזון מוצק. זה נפלא, זה קיים וזה אפשרי.
אני מאחלת לך שזה יתגשם אצלכן, ותצליחו להגיע לשלב ההנאה והכיף מההנקה!

בהחלט לכך אני מתכוונת.

מבלבל גם את היונקת וגם את הגוף שלך.

מצד הגוף שלך, מתן בקבוק שממלא את היונקת מפחית את הביקוש שלה להנקה, דבר שמאותת לגוף שלך להוריד היצע.

מצד היונקת, בקבוק לכשעצמו (במקביל או שלא במקביל להנקה) גורם לכל מיני סוגים של שיבושים :

חוסר בתנועתיות של שרירי הפה והלסת.
השפעה על מבנה החניכיים ושורשי שיניים.
מתיחה של חלקים ממערכת העיכול למימדים שאינם טבעיים.

ובטח יש עוד שלא עולים לי כרגע...

אני רחוקה מלחשוב שהנקה מתאימה לכל אמא, אבל חשוב (לדעתי) שמי שבוחרת לוותר עליה (ואפילו חלקית) צריכה להיות מודעת ליתרונות וגם לחסרונות הנובעים מבחירה זו.

אמא של פיצי, הייתי רוצה להציע לך הצעה אחרת, ואני מקווה שלא יסקלו אותי בעגבניות פה. אולי תעזבי את הדף תמיכה הזה בצד לאיזה שבוע? יש לי תחושה שהדף עצמו מכניס עוד רעש למערכת ועוד לחץ. המון עצות מכל מיני כיוונים חלקן מנוגדות זו לזו, המון קולות שמקשים עליך לשמוע את הקול שלך. בנוסף, יצרת לעצמך עדת מעריצות, קהל קטן, שיש לי הרגשה (אני יודעת שאני הייתי מרגישה כך במקומך) שאת מפחדת לאכזב אותן. את צריכה לעמוד כאן גם בלחצי הקהל (אל תכעסו, ברור שאף אחד לא התכוון, אבל פשוט זו הדינמיקה של הדברים) ואז שוב עוד לחץ שהוא לגמרי מיותר. תניחי את הדף בצד לכמה ימים, תהיי רק עם עצמך ועם הילדה, את תהיי פחות בתוך כל הסיר לחץ הזה, תחשבי על זה פחות, ואני בטוחה שהעניינים יזרמו יותר בקלות. אנחנו נחכה בסבלנות ונשמח לשמוע כשתמצאי לנכון מה עלה בגורלכן.

אום אל קיצקיצ
|כן|

אום אל קיצקיצ - תודה על מה שכתבת. אני חושבת שאת צודקת. אני בעיקר מותשת, ואולי הזמן ה"שקט" הזה יעזור לי, אם כי תחסר לי מאוד התמיכה והעידוד... אז אני באמת אעשה הפסקה - ונראה מה יהיה. מקווה שיהיה טוב.. אחזור לעדכן בהמשך, להתראות בינתיים. @} @} @}

בהצלחה @}

בהצלחה @}

שלום לך, אמא של פיצי.
לצערי לא הייתי ביום שישי באירוע של המנשאים. מצאת משהו מתאים?
התעדכנתי, אחרי כמה ימים טובים שלא הייתי ליד המחשב. אני מקווה שתוכלי להתחבר לקולות הפנימיים שלך שידריכו אותך בדרך לשלמות - תחושת השלמות, נטולת אשמה ואידאולוגיה...

בקשר לתחושת המלאות=חלב. נדמה שזו ד"ר ליבוביץ שאמרה לי שתחושת מלאות בשדיים (אשר אולי גובלת בתחושת גודש), בעצם מאותתת לגוף להוריד כמויות חלב. הגוף מבין שיש חלב ואין קונה... אז הוא מוריד כמויות.
לכן, עד כמה שנשמע אבסורדי, דוקא מתוך היניקות עצמן (כפי שכבר כתבו והרחיבו) פיצי מקבלת את החלב שלה.

מחכה לעדכון. ימים טובים.

אולי תעזבי את הדף תמיכה הזה בצד לאיזה שבוע? יש לי תחושה שהדף עצמו מכניס עוד רעש למערכת ועוד לחץ. המון עצות מכל מיני כיוונים חלקן מנוגדות זו לזו, המון קולות שמקשים עליך לשמוע את הקול שלך
רעיון מצווווווווייייייייין
בהצלחה אמא של פיצי
ולכל הנשים שתמכו פה אתן באמת מדהימות

אני חוזרת לעדכן אחרי הפסקה - מצב ההנקה די יציב, ההנקה החלקית נמשכת, יש ימים טובים יותר ופחות, אבל כל יום היא יונקת קצת, וגם מקבלת חלב שאוב. דבר אחד ששמתי לב אליו הוא ש"בלבול פיטמות" עובד בשני הכיוונים: כשהיא מתחילה לינוק, לפעמים היא לא מתחברת מיד אלא מתחילה כיוונונים קטנים עם הפה והלשון, פותחת וסוגרת את הפה שוב ושוב, כנראה בגלל ההתרגלות לבקבוק. אבל גם עם הבקבוק יש בלבול: כמה פעמים ראיתי את הלשון שלה משתרבבת מחוץ לשפה התחתונה - סימן שהיא יונקת מהבקבוק כמו מהשד, וזו עבודה קשה יותר מסתם מציצה מבקבוק.
בערבים, השעות הקשות שלה, היא לא מוכנה לינוק בכלל. אני שואבת, והיא הולכת לישון. אחרי שעתיים שלוש אני שואבת שוב, ואת תוצר שתי השאיבות אנחנו נותנים לה בבקבוק בתור "ארוחת חלום". את זה לקחנו מ"הלוחשת לתינוקות", וזה רעיון גאוני: לפני שאנחנו הולכים לישון אנחנו מאכילים אותה בעודה ישנה, ומחזירים אותה לעריסה. כך נדחית ההתעוררות הלילית שלה, ואנחנו מרוויחים כמה שעות שינה רצופות. אגב - זו העצה היחידה בענייני האכלה שלקחנו מ"הלוחשת" - קיבלנו הזהרות מפורשות עוד בזמן קורס ההכנה ללידה להתעלם מכל מה שהיא כותבת על הנקה.
הדבר שאני דוחה כל הזמן הוא ספירת הכמויות שהיא אוכלת מבקבוק במשך יממה שלמה והשוואה למצב לפני שבועיים שלושה (יש לנו רישום מדויק). רק ככה נוכל לדעת אם היא יונקת יותר, אבל אין לי אומץ לבדוק, כדי לא לגלות שהכמויות ירדו מאוד... אולי אני בכל זאת אנסה, ואדווח כאן..

טוב לשמוע ממך.. בהצלחה ותעדכני אותנו..

בהצלחה ותעדכני אותנו
גם אותנו

בהצלחה ותעדכני אותנו
<כולנו משפחה אחת> אומר המרגיעון...

@} - שתדעי שקוראת אותך...

עדיין לא ספרתי את הכמויות, אבל יש לי רושם שפיצי אוכלת מבקבוק כמו קודם - בערך 550 מ"ל ליום (מטרנה ושאוב). אם זה נכון, הרי שהיא יונקת יותר, כי היא עלתה מאז במשקל, ומן הסתם הסה"כ עכשיו גדול יותר. אבל האמת היא שלא בא לי לספור ולמדוד - זה מלחיץ אותי. אני מעדיפה להמשיך להניק כמה שאפשר, ולהתעלם מהכמויות.
לפני יומיים הלכנו למסיבה - המסיבה הראשונה של פיצי. התלבטנו מאוד אם ללכת - התלבטות בין גישת "נמשיך את החיים כרגיל, רק עם תינוקת" לבין "החיים השתנו לגמרי". חברים טובים יורדים עלינו שאנחנו לא ספורטיביים, כל הזמן בבית, אז בסוף יצאנו, ואמנם היה כיף - אבל שילמנו על זה אחר כך. השינה של פיצי השתבשה וכל היום שאחרי היא הייתה מעוכה. נראה לי שלמדנו לקח. החברים ימשיכו לקרוא לנו חננות, אבל אין ברירה. (כמובן שבמונח "מסיבה" אני מתכוונת למפגש חברים, בלי מוזיקה ורעש, אבל בכל זאת זה בלבל את פיצי).
המסיבה הייתה אצל זוג חברות - הן ביחד מהתיכון, כבר 16 שנה, ומתחילות עכשיו הפריות. היו שם עוד שלוש בנות בעיצומם של הטיפולים (אבא של פיצי ואני היינו הזוג הסטרייטי היחיד) - שתיים מהן מנסות כבר קרוב לשנה. הן הביטו בפיצי בעיניים כלות ולי נצבט הלב. אחת מהן תלתה את העיכוב בעובדה שמדובר בזרע קפוא שהופשר, ואמרה בקינאה שלי "יש את זה טרי". אבא של פיצי קצת נעלב שמתעלמים משלל סגולותיו ומתמקדים רק בהיותו ספק זרע טרי... דיברנו גם על הנקה, ואותה בחורה אמרה לי שהיא עבדה ברפת, וסוד ייצור החלב היה המון המון שתייה שנתנו לפרות. היא יעצה לי לשתות בערך "פי מאה ממה שנדמה לך שאת צריכה". אולי זו באמת נקודה חלשה שלי, אבל אני מנסה לשתות יותר. טוב- פיצי מצייצת..

לשתות בערך "פי מאה ממה שנדמה לך שאת צריכה

לא כדאי לשתות יותר ממה שהגוף מכתיב לך- אחרת אפשר להגיע למצב של הרעלת מים (יש גם דף על זה איפשהו ב מדור הנקה).

לאמא של פיצי: עברו בדיוק חודשיים מאז שפתחת את הדף הזה. פיצי יונקת ואוכלת חלב שאוב ותמ"ל, עולה במשקל, ישנה, מבלה עם ההורים שלה, מגלה את העולם... איזה יופי. איזו אמא מתנה יש לה (ובטח גם אבא מתנה) ואיזו מתנה היא לכם ולעולם.

אחת מהן תלתה את העיכוב בעובדה שמדובר בזרע קפוא שהופשר, ואמרה בקינאה שלי "יש את זה טרי".
לא יודעת מה הבעיה שלה. ההבדל היחיד בין זרע קפוא וטרי הוא הזמן שהם יכולים להמתין ברחם לביצית (48 שעות ו-72 שעות בהתאמה). לסבית שעושה טיפולים נמצאת ללא ספק במעקב ביוץ קפדני, כך שההזרעה מתבצעת ממש "על הביוץ", באותו יום ושעה כמעט, והמספרים 48 ו-72 מאבדים משמעות. הייתכן שהקנאה שלה בכם לא תלויה באיכות הזרע? גם ההשוואה לרפת לא ממש סימפטית.

ריש גלית - תודה! גם אני מרגישה את ההבדל בין הדמעות של לפני חודשיים, וההרגשה שהכל אבוד, לבין מה שקורה עכשיו. אז הייתי בטוחה שההנקה אבודה, והנה - אמנם לא אידאלי, אבל בכל זאת היניקה נמשכת. איזה כיף!! ופיצי אכן מתנה אמיתית, בעיקר בבוקר כשהיא מתמתחת בעריסה ומחייכת... (ולפעמים גם לועסת תוך כדי את הרגל של הדובי).
וקרוטונית: הבחורה הזאת ממש חמודה ורצתה לעזור. גם היא מתכננת להניק, כך שאם יש השוואה לפרה היא חלה גם עליה... (אגב - כבר הושוויתי לפרה על-ידי חבר של הוריי, וטרינר במקצועו ורפתן בעברו, שאמר לי שמנסיונו עם עגלים מה שחשוב זה הקולוסטרום, ואם הנקתי שלושה ימים ראשונים אני יכולה להפסיק. כמובן שהתעלמתי...). בקשר לזרע - אין לי מושג. כולן שם במעקב זקיקים, מנסות חודש אחרי חודש, וזה מאוד מתסכל. היא אמרה לי שבממוצע לוקח ככה 8 חודשים (לעומת 4 חודשים בדרך ה"מסורתית") - כאמור, לי אין מושג.

גם ההשוואה לרפת לא ממש סימפטית.
אני אגיד לך מה - לפרות אולי צריך לתת המון מים ולעודד היווצרות חלב באמצעים אחרים, כי העגלים שלהן נלקחים מהן. לא פועל שם הכלל שלפיו ככל שהעגל יונק יותר יווצר יותר חלב, או שקרבה לעגל גורמת לייצור הורמונים מעודדי חלב - פשוט כי העגל לא שם

לכן ההשוואה גם לא סימפטית וגם לא רלוונטית...

הבחורה הזאת ממש חמודה ורצתה לעזור
סבבה

העגלים שלהן נלקחים מהן - אוי, לא חשבתי על זה... )-:

איזה יופי של עדכון... כיף לשמוע שעברו הדמעות והדברים התייצבו..

כבר יומיים שהאכילה של פיצי קצת משובשת - אבל אולי זה סימן טוב: עד שלשום - אחרי כל הנקה הייתי נותנת לה בקבוק, היא הייתה שותה, ונשארת שבעה עד הארוחה הבאה. כלומר היו ארוחות מסודרות, דבר שמאוד שימח אותנו כי הימים קיבלו צורה, והרווחים בין הארוחות היו בערך שלוש שעות. ביומיים האחרונים היא לא רוצה בקבוק אחרי חלק מההנקות - פשוט דוחפת אותו החוצה עם הלשון ומסיטה את הראש. אבל - אחרי שעה היא שוב רעבה ורוצה שוב לאכול (בעיקר מבקבוק, כי שעה אחרי הנקה יש לי מעט חלב). אבא של פיצי מודאג כי סדר היום שלה משתבש - זה משפיע גם על השינה שלה במשך היום, שהפכה פחות טובה, וגם על שנת הלילה שהתקצרה לצערנו.. האם זה אומר שהיא יונקת יותר? אני יודעת שחלב אם מתעכל מהר יותר, אבל רווח של שעה נראה לי כמו תקלה - נראה לי שהיא אכלה פחות מדי. טוב, אין כל כך מה לעשות, רק לחכות ולראות מה יקרה.
ודבר מקסים ומרגש ביותר: כשאנחנו שרים לה היא שרה איתנו! ממש שרה, עושה תנועות מיוחדות עם הפה (לא כמו ב"דיבור" הרגיל שלה), ומשמיעה צלילים ארוכים ומתוקים. אנחנו משוגעים עליה!!

היה המון המון שתייה שנתנו לפרות. היא יעצה לי לשתות בערך "פי מאה ממה שנדמה לך שאת צריכה".
תזכורת:
אולי נכון לפרות.
ממש ממש לא נכון לאמהות מיניקות.
שתיה מרובה מדי מפחיתה את ייצור החלב.
כמו כן, יש סכנה של הרעלת מים.
העצה הנכונה לאמהות: לשתות לפי הצמא שלך. לא יותר, ולא פחות.

ביומיים האחרונים היא לא רוצה בקבוק אחרי חלק מההנקות - פשוט דוחפת אותו החוצה עם הלשון ומסיטה את הראש
נחמד. נשמע כמו העדפה ליניקה (-:

אחרי שעה היא שוב רעבה ורוצה שוב לאכול (בעיקר מבקבוק, כי שעה אחרי הנקה יש לי מעט חלב
את מתכוונת שאת מיניקה, אבל אז היא מפסיקה מהר לינוק וכן מסכימה לקבל בקבוק?
מזכירה שאם היא שוב רעבה, נותנים שוב לינוק, כל עוד היא מסכימה לינוק.
מה שאת מתארת נשמע כמו קפיצת גדילה. הדרך לטפל בקפיצת גדילה: להניק כמה שיותר. תוך כמה ימים הגוף ייצר עוד יותר חלב, בהתאם לביקוש החדש.

נשמע טוב! נשמע שהולך לכן! ופיצי נשמעת מעוררת קינאה (מבינה את החברות שלך. רק מהתיאורים שלך בא לי שוב תינוק D-: אבל אני אחכה להיות סבתא...).

מזכירה שאם היא שוב רעבה, נותנים שוב לינוק, כל עוד היא מסכימה לינוק.

מזל שיש פה בשמת א !
גם אני קפצתי מהמשפט הזה שלך אחרי שעה היא שוב רעבה ורוצה שוב לאכול (בעיקר מבקבוק, כי שעה אחרי הנקה יש לי מעט חלב כי מדברייך נראה שהיא בדרך להסתפק ביניקה, ואם כן כדאי - לפי כל המומחיות לענייני הנקה - לא לתת בקבוק אלא לתת לה לינוק עוד ועוד כדי שתגדיל את כמות החלב! את בטח כבר יודעת על זה הכל (אחרי כל מה שעברת...) אז זו רק תזכורת.
וכל שעה זה לא בהכרח הרבה ובטח לא תקלה. היא אכלה, שבעה, ואחר שעה היא רעבה שוב - מה, לנו זה לא קורה? היא עוד פיצי(ת). עד כמה שידוע לי בהחלט ייתכן שתהיה לה תקופה שבה תינק כל שעה. אולי זה מתיש, אבל חוץ מזה זה ממש בסדר. למיטב ידיעתי (אני רק אמא מניקה, לא שום מומחית). תני לה לינוק כל שעה אם זה בסדר והיא לא בוכה מזה. רק ככה יהיה לה צ'אנס להגדיל את הכמות. אם שעה אחרי ההנקה יש לך מעט חלב זה כנראה בגלל שעד עכשיו היא ינקה פחות, אבל זה לא אומר שלא יכול להיות לך מספיק חלב. רוב הסיכויים שיהיה לך אם הגוף יידע שהוא צריך לייצר.
נכון שזה מבאס שהשתבשו סדר היום והשינה, אבל זה חלק מהעסק. רק כרגע, לא לנצח! זה הזמן להיניק בשכיבה ולהירדם תוך כדי...

כל הכבוד לכם, משפחה!

ורק עוד להוסיף משהו על הדברים החכמים שכבר אמרו פה: סדר היום שלה עוד ישתנה שוב ושוב ושוב מלא פעמים. לא לבנות על זה שסדר היום שלה מגיל חודשיים תקף עד הבת-מצווה. תזרמי עם הצרכים המשתנים שלה והיא כבר תיצור בעצמה סדר יום קבוע חדש.
<לא יכולה להתאפק, גם אני רוצה להגיד: נשמע כמו הזדמנות פז לפרידה מהבקבוק. תיראי, יצא המרגיעון: תמיד הכי חשוך לפני עלות השחר>.

אגב, מה גורם לך לחשוב ששעה אחרי ההנקה אין לך חלב?

אבל רווח של שעה נראה לי כמו תקלה
ממש לא תקלה! יש אפילו תינוקות שזה הדפוס הנורמלי שלהם לאורך חודשים רבים!
תניקי אותה כמה שיותר! נראה שחל מפנה, כדי לנצל את ההזדמנות

יש! איזה יופי! העבודה הקשה שלך משתלמת!!!
כל הכבוד - לך, ולאבא של פיצי על ההתמדה. מצדיעה לכם.

תודה רבה על התגובות!!
אני מנסה להניק אותה שוב - הבעיה היא שלפעמים, בעיקר בשעות הערב כשהיא עצבנית, היא לא מוכנה לינוק בכלל. אם היא רוצה לאכול שוב אחרי שעה - אני מנסה להניק, אבל כשהיא מתחילה לבכות ולהוציא את הפיטמה מהפה, אני נותנת לה בקבוק. בכל מקרה, נדמה לי שבימים האחרונים היא יונקת יותר וזה מאוד מעודד.
מה שמטריד אותי עכשיו זה עניין החזרה לעבודה (אם כי חלקית) - העבודה היא בעצם מילגה, ואני לא יכולה לוותר עליה מסיבות שונות. מבחינה כלכלית - המילגה הזו היא הצלה עבורנו, כי אבא של פיצי עובד אמנם מאוד קשה וחוזר לצערי מאוחר הביתה, אבל הוא עדיין בהתמחות ומרוויח מעט. בזכות המילגה אולי נצא סוף סוף מהמינוס. מצד אחד, אני מתגעגעת לחזור ולעסוק במחקר, ומצד שני - איך אני אעזוב את פיצי הקטנה שלי?? ועם מי?? רק המחשבה על כך מייסרת אותי. אני צריכה לחזור לעניינים בהדרגה במהלך סמסטר א', וחוזרת ללמד רק בסמסטר ב' כך שיש לי עוד קצת זמן לחשוב על זה. אני חוששת גם לעתיד ההנקה - אם אני נוסעת ליום שלם (המילגה בבאר שבע) אצטרך לשאוב באמצע, וכל העניין נראה לי מאוד מסובך - לשאוב לא עם הלקטינה אלא עם משאבה קטנה (בשבוע הראשון אחרי הלידה לא הצלחתי לשאוב עם משאבות שונות שניסיתי, ואני קצת חוששת לנסות שוב), למצוא מקום לאפסן את החלב, ולקוות שהוא לא יתקלקל בדרך הביתה. לפי השעות שאני מלמדת ולפי שעות האוטובוסים - אוכל לשאוב ביום שלם רק פעם אחת, אלא אם כן אשאב אחרי הלימודים ואקח אוטובוס מאוחר יותר הביתה (וזה נראה לי מטורף - לפספס זמן עם פיצי, ועוד שעת השכבה, בשביל לשאוב). בקיצור - בתור דאגנית מקצועית, אני כבר מוטרדת מבעיות שאתקל בהן רק בפברואר. אבל אני לא יכולה שלא לחשוב על זה...

וואו בפברואר היא תהיה בת חצי שנה או יותר. זה יהיה כל כך שונה מעכשיו שאת אפילו לא מדמיינת.. עצה שקיבלתי פה באתר ותמיד עוזרת לי- תדאגי עכשיו רק לעכשיו, ואח"כ לאח"כ..
ושוב בהצלחה וכל הכבוד וחיבוקים וחיוכים ....

וואו בפברואר היא תהיה בת חצי שנה או יותר. זה יהיה כל כך שונה מעכשיו שאת אפילו לא מדמיינת.. עצה שקיבלתי פה באתר ותמיד עוזרת לי- תדאגי עכשיו רק לעכשיו, ואח"כ לאח"כ..

מה שהן אמרו

ושוב בהצלחה וכל הכבוד

אהלן אימא של פיצי,
אני עוקבת אחרייך בהערכה כבר הרבה זמן, אבל אין לי מה לתרום בענייני הנקה, אז עד היום רק קראתי מהצד והחכמתי מכל מי שכתבה לך.
מה שיש לי לתרום זה שאני גרה בבאר שבע, לא רחוק מהקמפוס, ואם את רוצה את מוזמנת להיעזר בחשמל שיש לנו לשאיבה, במקרר לאחסון, ובשאר ה- facilities שבביתנו הקט. אנחנו בחינוך ביתי והרבה בבית, ואם בדיוק יצאנו אז ניתן לך מפתח או משהו כזה.

כשחזרתי ללימודים אחרי לידת בני השני, הייתי שואבת כל הפסקה. הייתי שומרת את החלב השאוב במקרר של צוות בית הספר לחינוך - איפה שהמזכירות והספרניות שמות את הסלטים שהביאו מהבית. עשיתי את זה בלי נקיפות מצפון ובלי טיפת בושה, בהרגשה גדולה של זכות.

ותראי מה מצאתי בשבילך באתר של אונ' בן גוריון:
(נכתב ב- 1 ביולי 2007)
חדרי הנקה משופרים נפתחו בימים האחרונים באוניברסיטת בן-גוריון. חדרי ההנקה מציעים שירות לחברות הסגל הזוטר ולסטודנטיות בקמפוס. החדרים, אשר נפתחו לראשונה על ידי ועד הסגל הזוטר לפני כשנתיים, זכו לאחרונה לשדרוג משמעותי.
בשיתוף עם נשיאת האוניברסיטה, פרופ' רבקה כרמי, רכש הועד לאחרונה שתי משאבות הנקה מקצועיות (hospital grade) של חברת Ameda, וכחמישים ערכות אישיות המתחברות למשאבה ומשמשות את האמהות בצורה סטרילית. המשאבות ישמשו את חברות הסגל והסטודנטיות בחדר ההנקה הראשי שבבית הסטודנט ובחדר ההנקה שזה עתה נפתח במתחם הפקולטה למדעי הבריאות.
יו"ר ארגון הסגל הזוטר, שיאון קורן: "הנשיאה נענתה מיד בחיוב לבקשתנו להשתתף במימון הרכישה. בנוסף, היא דאגה באופן אישי להפנותנו למחלקת פגים בבית החולים סורוקה לקבלת יעוץ מקצועי בנושא". יצוין, כי החדר מאובזר במקרר לאחסון חלב, כסאות נוחים לישיבה וארון, בו יכולות האמהות לאחסן פרטים אישיים. לאחרונה ניתן דגש רב על חשיבות ההנקה מכיוון שמרבית חברות הסגל הזוטר החוזרות מחופשת לידה וממשיכות להניק. הפתרון הנוח ביותר הינו שאיבה ואחסנה במקרר. החלב המאוחסן מועבר למטפלת\גן להאכלה עתידית כאשר האם שבה לעבודתה.
הועד נעזר בחברת הסגל והאם (המניקה) מיטל כהן, המרכזת בהתנדבות את נושא ההנקה בארגון.מיטל, דוקטורנטית במחלקה לאימונולוגיה ומיקרוביולוגיה, אף מתנדבת בארגון "אם לאם" הפועל בקמפוס.מיטל: "מבירור שערכנו בפקולטה למדעי הבריאות, עולה כי מצויות כעת כעשר דוקטורנטיות ומסטרנטיות בחופשת לידה והן אמורות לחזור לקמפוס כבר בסמסטר הקרוב. מתוכן תשע אמהות מניקות אשר יעזרו בחדרי ההנקה החדשים שנפתחו".

תודה על העידוד, ותודה רבה רבה לך, בלה שנדמה לה על הצעתך הנדיבה! מאוד שמחתי לקרוא על חדרי ההנקה ואני אלך לברר עוד כבר בשבוע הבא, בביקור באוניברסיטה.

ועוד משהו - זה בטח מובן מאליו לכל מי שמניקה, אבל רק ביומיים האחרונים אני מגלה את סגולותיה של ההנקה בהרדמה. היו כמה פעמים שראיתי שפיצי עצבנית ועייפה, לא היה לי כוח לריטואל ההרדמה הרגיל שלה (שכולל את "פזמון ליקינתון" בלופ - לפחות 3 פעמים), אז פשוט הנקתי אותה למרות שהיא לא הייתה רעבה - והיא אכן עצמה עיניים ונרדמה מהר. רק בשביל זה היה שווה לשמר את ההנקה...

למרות שהלוחשת לתינוקות (שאנחנו נעזרים בספרה) שוללת שימוש כזה, וטוענת שתינוק צריך להרדם לבד. אני מסכימה אתה בעקרון, וחושבת שהיכולת להרגיע את עצמך חשובה ומחזקת, אבל זה באמת מפתה להרדים בהנקה - עובד כמו קסם...

שכולל את "פזמון ליקינתון" בלופ - לפחות 3 פעמים
הכל יחסי, יש כאלו שיגידו "רק שלוש פעמים"

פעם טיפלתי בבן של אמא מניקה שחזרה ללמד, הייתי באה איתה ומטיילת עם התינוק, חוזרים להנקות, לפעמים גם לוקחים חלב שאוב, בקיצור, ישנן דרכים נעימות לפתור את הבעיות האלו,כשיגיע הזמן את וודאי תקבלי פתרונות נפלאים.

כל הכבוד - לך, ולאבא של פיצי על ההתמדה. מצדיעה לכם.

שליחה על ידי ץ* » 15 אוקטובר 2007, 22:10

וחושבת שהיכולת להרגיע את עצמך חשובה ומחזקת
היכולת הזו נרכשת רק לאחר שחווים הרגעה אימהית בשנות החיים הראשונות.

אמא של פיצי,
חייבת לומר לך במלוא הכנות שהלוחשת לתינוקות הוא ספר מזעזע שצריך להוציא אל מחוץ לחוק.
את מוזמנת לקרוא דיונים עליו כאן באתר -
הלוחשת לתינוקות ועקרון הרצף
ובכלל מציעה לעבור לספרים קצת יותר נותני השראה כמו עקרון הרצף, ספריו של ד"ר סירס וכו' (ראי ארון הספרים ההורי).

נכתב באהבה. @}

זה באמת מפתה להרדים בהנקה - עובד כמו קסם...
אולי זה לא כמו קסם אלא פשוט כמו שזה צריך להיות? למה מוצץ זה בסדר אבל ציצי לא?
אם זה עובד עכשיו, למה לא להשתמש בזה בעצם?
אני לא יודעת מה אומרת הלוחשת כי טרם הספיקותי (יש כאלה חילוקי דעות עליה שאני בטוח אקרא כשיהיה לי ממי להשאיל, אני מוכרחה שגם לי יהיה מה להגיד עליה!). אבל אני אוהבת להיניק (גם אם לפעמים ברגע מסוים אני לא אוהבת), והילדים שלי אהבו/אוהבים לינוק, ואני עושה או לא עושה דברים לפי מה שמתאים לי ונעים לי ברגע מסוים וכשזה מפסיק להתאים לי או להנעים לי (או לאחרים ששותפים לעניין) - מוצאת פתרון.
הבן שלי, שנה ו-7, נרדם בערב בהנקה, או אם אני לא מרדימה אותו אז הוא נרדם אחרת, לא יודעת איך כי אני לא שם.
תיהני ממה שמתאים לך ולפיצי!

אני מלאת התפעלות מבלה והעזרה שלה והנדיבות. איזה יופי!

בקשר ללוחשת - יש לי הרבה מחשבות על הספר (וגם לאבא של פיצי) - אכתוב בהקדם - כרגע יש לי בעיות עם המחשב שקורס כל כמה דקות (מסך כחול).

חייבת לומר לך במלוא הכנות שהלוחשת לתינוקות הוא ספר מזעזע
מסכימה. כבר היתה לי חברה שאמרה שהיא מרחיקה את התינוקת מהשד בכל פעם מחדש, כדי שתלמד ש"ציצי זה לא פינוק".
כלומר, הלוחשת היקרה החליטה בשביל כל נשות העולם מה ציצי הוא כן, ומה הוא לא, והתינוקות נאלצים להתמודד עם ההשלכות, ולהתנתק כשהאמא חושבת שהגיע כבר זמן ה-אוכל-שינה-משחק-פזצטות, או איזה שלב שזה לא יהיה בטירונות התינוקות של הלוחשת, לפי זמנים על הדקה והשעה. זה לגמרי הורס הנקה, הורס לתינוק את הגינה ואת המצב רוח, והדבר האחרון שאת צריכה.

רוצה ספר על הורות? נסי את "הכנה להורות" של דיאנה אידלמן, או את "יומנו של תינוק" ו"יומנה של אם". רוצה רעיונות לשיטות הרדמה? "לישון בלי לבכות" (אם כי היא צעירה מדי לשיטות למיניהן. פשוט תרדימי איך שעובד. מי חשב בכלל שאת טורחת להרדים בלי ציצי? למה לשיר 3 פעמים כשאת חודשיים אחרי לידה? תראי איך כל הדף הארוך הזה עקבנו אחרי כל פיפס אצלכם, ולא העלינו בדעתנו שאת מרדימה כעיקרון בלי ציצי! איזה בזבוז של עוד זמן יניקה/ייצור... שאצלכן הוא יקר כל כך!)

נא קחי ברוח הנכונה @} בהשתאות ולא כנזיפה (אני כל פעם מחדש בשוק מהלוחשת הזאת).

לא העלינו בדעתנו שאת מרדימה כעיקרון בלי ציצי! איזה בזבוז של עוד זמן יניקה/ייצור
טוב, קרוטונית כהרגלה מביאה אותה בניסוח מדויק וחד. אני לא העזתי, אבל מסכימה כמובן (אם זה לא היה ברור ממה שכתבתי קודם).
ספרים על הורות - ויניקוט שאמר כבר לפני עשרות שנים שהאמא יודעת הכי טוב (וחבל שאמא שלי לא הקשיבה לו). ואלה שקרוטונית הזכירה. וכמובן "הורים גם בלילה" של ד"ר סירס.
"תינוקות באופן טבעי"... (מתחנפת ורצה לקטנצ'יק שצריך את הציצי שלי כדי לחזור לישון).

חייבת לומר לך במלוא הכנות שהלוחשת לתינוקות הוא ספר מזעזע
אמא של פיצי יקרה, אני מזמינה אותך עם עצמך האם העצות של הלוחשת באמת מתאימות לך, מקילות עלייך את הקשיים שאת מתמודדת איתם כאן ועכשיו, מעצימות אותך וגורמות לך להרגיש שבתך התברכה באמא נהדרת.

מאד בזהירות, אני מציעה לבדוק- שוב, בינך לבין עצמך, האם חלק מהבעיות בהנקה לא נובעות מהפנמה (אולי שלא במודע) של תפיסות של הלוחשת, הידועה כמחרבת הנקות.

ולא העלינו בדעתנו שאת מרדימה כעיקרון בלי ציצי! - ממש לא כעקרון. בשעות הערב פיצי עצבנית, בוכה, ולפעמים גם צורחת. בשעות האלו היא לא מוכנה לינוק בכלל, מתפתלת, ומקבלת לצערי רק בקבוק (למרות שאני עדיין מנסה קודם לתת לה ציצי, מי יודע, אולי פעם אחת היא תסכים). לכן ההרדמה המרכזית, הרדמת הערב, נעשתה תמיד בלי ציצי. אני או אבא של פיצי הרדמנו אותה על-ידי חיבוק: היא מונחת על החזה שלנו, מחובקת, ואז - או לפי שיטת הלוחשת (לחישות ששששש + טפיחות קלות על הגב), או שירי ערש נבחרים בלופ, בקול רגוע, עד שהיא נרגעת.

מה שגיליתי לאחרונה הוא שההנקה עובדת כהרדמה גם באמצע היום - עד עכשיו לא ניסיתי, כי הייתי כל כך רגילה להרדים אותה עם שירים. במהלך היום לפעמים היא נרדמת מעצמה, ולפעמים היא צריכה קצת עזרה - וכאן באה ההנקה, וזה נחמד. הלוואי שהיא תסכים לינוק גם בערב - זה יחסוך לנו הרבה מאמץ.

ומה קורה אם בערב את מציעה לה את הציצי אחרי הארוחה עם הבקבוק?
אגב להירדם לבד, ככה בשביל הפרופורציות, תשאלי חברות מסביב אם למישהי יש תינוק שמסוגל להירדם ככה.

<אה, שכחתי, למען הסטטיסטיקה (על אף ש"באופן טבעי" זה לא בדיוק מדגם מייצג) שלי לא>

והתינוקות נאלצים להתמודד עם ההשלכות, ולהתנתק כשהאמא חושבת שהגיע כבר זמן ה-אוכל-שינה-משחק-פזצטות, או איזה שלב שזה לא יהיה בטירונות התינוקות של הלוחשת D-:
קרוטונית, אנחנו נעזרים בספר של הלוחשת - נעזרים, אבל לא עושים כל מה שהיא מציעה (בטח לא לנתק את פיצי מהציצי!), כמה עצות שלה (למשל עיטוף - שעזר לנו מאוד בהתחלה) הוכיחו את עצמן. אמשיך אחר כך.

(אכתוב קטעים קצרים כי המחשב נופל כל הזמן.)
בקשר ללוחשת - אנחנו לא מיישמים את השיטה שלה באדיקות, אלא לוקחים ממנה רעיונות. היא מדברת על מחזוריות של אכילה - פעילות - שינה, ואני רואה שבימים שבהם לפיצי יש מחזוריות כזאת היא רגועה יותר, תקשורתית יותר, ישנה יותר טוב, ונרדמת יותר מהר בערב. לעומת זאת, בימים "מבולגנים", כשהיא אוכלת קצת, ישנה קצת, ושוב אוכלת קצת וכו' - היא יותר עצבנית, ישנה פחות טוב במשך היום, ומתקשה להרדם בלילה. אז - לפיצי זה מתאים, יכול להיות שתינוקות אחרים יותר זורמים ויכולים לאכול גם עשרים פעם ביום מבלי שזה יפגע להם במצברוח, אבל פיצי לא כזאת.

עוד רעיון שלקחנו ממנה הוא "ארוחת חלום" - האכלה תוך כדי שינה, בשעה 11 או 12 בלילה, שאחריה פיצי ישנה עוד כמה שעות ברציפות (בין שלוש לשש), וזו ממש הצלה. זו גם "ארוחת אבא" ולכן מבקבוק (חלב שאוב) ולא בהנקה. זו ארוחת אבא כי לצערנו אבא של פיצי חוזר מאוחר מאוד (פעמיים בשבוע ב-11, שלוש פעמים ב8-9), ומפספס את פיצי. בלילה הוא לא קם אליה, כי הוא עובד ביום, אז יש לו את הזמן הזה, של האכלת הלילה. נכון שהיא אמורה לישון תוך כדי, אבל הוא לא מתאפק ומשחק אתה קצת... בשבועות הקרובים הוא ינסה לקצר קצת את הימים, והבטיח שיומיים יגיע בשש-שבע. אני מחכה לזה בקוצר רוח. קשה לי מאוד להיות בלעדיו כל היום.

וואו, אמא של פיצי, כמה זמן לא ביקרתי בדף שלך.
קודם כל, המון חיזוקים על ההתמדה, על ההתפתחות והתחלת העונג שלך מההנקה (גם שלה מין הסתם)...

אני לא אחזור על כל מה שראיתי שרציתי לחזקך אבל איזו שהיא פרספקטיבה:
בענייני הנקה בערב. אני הייתי מתוסכלת וכמעט הפסקתי בגלל העצבנות של הערב. ואז - אז קראתי מאמר על זה בפורום הנקה (או תמיכה בהנקה) של תפוז. וואו, אז הבנתי שזה סוג של סינדרום שמלווה המון תינוקות יונקים ושיש לזה סיבות, כמו חלב סמיך ושומני ומזין יותר, אבל שלוקח לו יותר זמן להגיע. אז לקחתי נשימה עמוקה ופשוט עודדתי אותה תוך כדי התיסכול שלה (ושלי, כמובן) ולאט לאט התרגלנו ליניקות ארוכות, אבל שמייצרות.
אחרי כ-3 חודשים זה ממש נעלם כלא היה (אולי פחות מ-3).

ובענייני הלוחשת (חייבת להגיד את דעתי, לא?). אז ככה - לי כמעט נהרסה ההנקה ממנה, עד שד"ר ליבוביץ אמרה לי לזרוק את הספר

. וגם הזוגיות הרגישה שלנו די התעכרה לה מאי ההסכמה שלנו על השיטות שלה.
אבל, וזה אבל גדול - אני אגיד לך מה שאני רוצה להגיד ללא הנסיון שלי, של אחרות והמומחים.
כל מה שאת קוראת, מהלוחשת ועד התנ"ך (אני מסתכנת פה???...) צריך להדהד לך בפנים כנכון, כדי לאמץ אותו.
כלומר, אם את מרגישה בתוך תוכך, ללא שמץ של ערעור פנימי שהשיטות שהיא מציעה עובדות עבורך, אף נסיון שלנו - לא צריך לערער לך את זה. וגם חלק מהשיטות כמו שאת כבר עושה.

איחוליי עבורך: תתחזקי מבפנים, תמשיכי להאמין, שתרגישי שלמה וטובה עם עצמך. כך כולם סביבך יתרמו.

אולי זה לא כמו קסם אלא פשוט כמו שזה צריך להיות? למה מוצץ זה בסדר אבל ציצי לא?
ריש גלית , תודה על מה שכתבת. בקשר למוצץ - בהתחלה נתנו לה לפעמים מוצץ בשעת ההרדמה, אבל בזמן האחרון היא יורקת אותו בבוז תוך כדי העוויות מיאוס חמודות ביותר. היא מוצצת אצבעות, חיתולים, ולמעשה כל דבר בסביבתה (בעיקר את הדובים שהיא ישנה איתם). היא מכניסה הכל לפה ואני תוהה עד מתי צריך לעשות סטריליזציה במצב כזה - הנה אני שוטפת בקבוק, ובינתים פיצי מוצאת איזה צעצוע שהתגלגל על הריצפה וטועמת אותו. גם ציצי היא מכניסה לפה - אבל כמו שכבר כתבתי - לא תמיד. ייתכן שזה עדיין תסכול מהזרם החלש (יחסית לבקבוק), בשעות הערב כשהיא רעבה ועייפה, ולכן חסרת סבלנות.