דימוי הגוף של בנותינו
-
- הודעות: 43441
- הצטרפות: 19 אוגוסט 2001, 22:52
- דף אישי: הדף האישי של פלוני_אלמונית*
דימוי הגוף של בנותינו
סליחה שאני מתפרצת לדיון. המשפט הזה -
למשל, לראות בשיער מקור לעוצמה) הצית בי את הרצון.
כבר הרבה זמן אני חושבת על זה. קראתי על קבוצה קטנה של אנשים שהנשים שם היו מתקשרות, וחלק מהקטע שלהן היה לא להסתפר. הייתה תמונה של אישה עם שיער עד הברכיים. כמובן שזה העלה במוחי את הסיפור על שמשון הגיבור.
זה היה לא הרבה אחרי מאז שנולדה לי ילדה. החלטתי שבינתיים אני לא מספרת אותה עד למקרה שהיא תבקש. ובמקביל הפסקתי גם אני להסתפר. עברו שנה וחצי מאז.
אז אלו הם הרהוריי:
האם באמת לשיער יש אנרגיה? האם הוא טומן בתוכו עוצמה?
מתי בעצם בני האדם התחילו להסתפר?
אנחנו אוהבות להתלונן על החברה הגברית איך היא מתייחסת לנשים, אבל מה עם העובדה שהחברה הגברית מתעללת לא מעט בגברים. אם אני מסתכל על זה מהזוית של השיער - הם היו צריכים להסתפר קצר ולהתגלח הרבה לפנינו. בקטע מסוים זה כמו לצאת נגד הטבע. האם זו הדרך של החברה לשמור עליהם, עלינו יותר ממושמעים, "מתורבתים".
היום הרבה נשים אוהבות ובוחרות בתיספורת קצרה ו"גברית", האם זה חלק מהתופעה שאיבדנו את הנשיות שלנו? מבחינה אישית, האם יש משמעות לאיזה אורך שיער אנחנו מעדיפות ואוהבות?
אני תמיד אהבתי לא קצר ולא ארוך. ארוך לא נוח לי, ובשביל שיהיה קצר צריך צריך להיפגש עם המספרים לעתים קרובות. אולי אפשר ללמוד מזה שאני אוהבת וחשוב לי נוחות, ושאני דיי עצלנית. אולי זה שאני מגדלת היום בלי מחשבה על הסתפרות, מראה שאני פתוחה יותר אל הלא-נודע (תהליך שאני עוברת בעקבות ההורות החדשה).
אין לי שם קבוע פה באתר אז אחתום למטה בשם המוזר
המגדלת
למשל, לראות בשיער מקור לעוצמה) הצית בי את הרצון.
כבר הרבה זמן אני חושבת על זה. קראתי על קבוצה קטנה של אנשים שהנשים שם היו מתקשרות, וחלק מהקטע שלהן היה לא להסתפר. הייתה תמונה של אישה עם שיער עד הברכיים. כמובן שזה העלה במוחי את הסיפור על שמשון הגיבור.
זה היה לא הרבה אחרי מאז שנולדה לי ילדה. החלטתי שבינתיים אני לא מספרת אותה עד למקרה שהיא תבקש. ובמקביל הפסקתי גם אני להסתפר. עברו שנה וחצי מאז.
אז אלו הם הרהוריי:
האם באמת לשיער יש אנרגיה? האם הוא טומן בתוכו עוצמה?
מתי בעצם בני האדם התחילו להסתפר?
אנחנו אוהבות להתלונן על החברה הגברית איך היא מתייחסת לנשים, אבל מה עם העובדה שהחברה הגברית מתעללת לא מעט בגברים. אם אני מסתכל על זה מהזוית של השיער - הם היו צריכים להסתפר קצר ולהתגלח הרבה לפנינו. בקטע מסוים זה כמו לצאת נגד הטבע. האם זו הדרך של החברה לשמור עליהם, עלינו יותר ממושמעים, "מתורבתים".
היום הרבה נשים אוהבות ובוחרות בתיספורת קצרה ו"גברית", האם זה חלק מהתופעה שאיבדנו את הנשיות שלנו? מבחינה אישית, האם יש משמעות לאיזה אורך שיער אנחנו מעדיפות ואוהבות?
אני תמיד אהבתי לא קצר ולא ארוך. ארוך לא נוח לי, ובשביל שיהיה קצר צריך צריך להיפגש עם המספרים לעתים קרובות. אולי אפשר ללמוד מזה שאני אוהבת וחשוב לי נוחות, ושאני דיי עצלנית. אולי זה שאני מגדלת היום בלי מחשבה על הסתפרות, מראה שאני פתוחה יותר אל הלא-נודע (תהליך שאני עוברת בעקבות ההורות החדשה).
אין לי שם קבוע פה באתר אז אחתום למטה בשם המוזר
המגדלת
-
- הודעות: 5515
- הצטרפות: 29 מרץ 2012, 10:55
דימוי הגוף של בנותינו
כמה מילים על מכשפות בתרבות הסלאבית והשפעת הנצרות:
אפשר לראות את השינוי ביחס למכשפות בתרבות הרוסית באגדות. באבא יגה היא דמות נפוצה באגדות סלאביות. מכשה זקנה, סבתן של הרוחות, החיה לבדה ביער, בבקתה שעומדת על כרעי תרנגולת. האגדות מתייחסות עליה בצורות שונות מאוד.
באגדה על איוון-צרוויץ' <הנסיך איוון> וקשיי בן האלמוות באבא יגה מופיעה כדמות חיובית. קשיי המרושע חוטף את וסיליסה בעלת-הבינה, ארוסתו של איוון. איוון הולך לבקש את עצתו של באבא יגה, אשר נאמר עליה שהיא תמיד עוזרת לאלו שליבם טהור. בעזרת עצתה, ובעזרת שלשות המתנות שלנתה לו וסיליסה בעלת הבינה בטרם נחטפה, הוא מצליח להרוג את קשיי ולהחזיר את אהובת ליבו.
אפשר לראות זאת גם באגדה על וסיליסה ובאבא יגה <גרסא שלה מופיעה ב"רצות עם זאבים">, ובעוד אגדות שונות וגרסאות שונות <לפעמים קשה להבחין איפה מתחילה אגדה אחת ומסתיימת אחרת>, ובמקומות אחרים. אפשר גם לראות איך לאחר בוא הנצרות היא לוקחת את המקות של המכשפה הרעה.
לדעתי, הנצרות גינתה את המכשפות בערך מאותה סיבה שעשתה זאת הנצרות. מבחינת הנצרות יש אל ושטן. אם את לא סוגת לאל שלהם, את סוגדת לשטן. כל מי שלא שייך לממסד שלהם - רע. הם אומנם הביאו לקיצוניות, אך זה בדיוק העקרון היהודי של השמצת כל הדתות האחרות.
אפשר לראות את השינוי ביחס למכשפות בתרבות הרוסית באגדות. באבא יגה היא דמות נפוצה באגדות סלאביות. מכשה זקנה, סבתן של הרוחות, החיה לבדה ביער, בבקתה שעומדת על כרעי תרנגולת. האגדות מתייחסות עליה בצורות שונות מאוד.
באגדה על איוון-צרוויץ' <הנסיך איוון> וקשיי בן האלמוות באבא יגה מופיעה כדמות חיובית. קשיי המרושע חוטף את וסיליסה בעלת-הבינה, ארוסתו של איוון. איוון הולך לבקש את עצתו של באבא יגה, אשר נאמר עליה שהיא תמיד עוזרת לאלו שליבם טהור. בעזרת עצתה, ובעזרת שלשות המתנות שלנתה לו וסיליסה בעלת הבינה בטרם נחטפה, הוא מצליח להרוג את קשיי ולהחזיר את אהובת ליבו.
אפשר לראות זאת גם באגדה על וסיליסה ובאבא יגה <גרסא שלה מופיעה ב"רצות עם זאבים">, ובעוד אגדות שונות וגרסאות שונות <לפעמים קשה להבחין איפה מתחילה אגדה אחת ומסתיימת אחרת>, ובמקומות אחרים. אפשר גם לראות איך לאחר בוא הנצרות היא לוקחת את המקות של המכשפה הרעה.
לדעתי, הנצרות גינתה את המכשפות בערך מאותה סיבה שעשתה זאת הנצרות. מבחינת הנצרות יש אל ושטן. אם את לא סוגת לאל שלהם, את סוגדת לשטן. כל מי שלא שייך לממסד שלהם - רע. הם אומנם הביאו לקיצוניות, אך זה בדיוק העקרון היהודי של השמצת כל הדתות האחרות.
-
- הודעות: 21563
- הצטרפות: 28 יולי 2001, 13:37
- דף אישי: הדף האישי של בשמת_א*
דימוי הגוף של בנותינו
האם באמת לשיער יש אנרגיה? האם הוא טומן בתוכו עוצמה?
אני ממליצה לך לקרוא את "החוש השביעי והמציאות שמעבר: ביואנרגיה שימושית" מאת רפי רוזן ז"ל. הוא מתייחס לזה ישירות. מרתק, לדעתי.
הוא אכן טוען שכולנו צריכים לגדל שיער ארוך על הגב שמהווה שדה אנרגטי.
וטוען שכובע, כיפה, כיסוי ראש, סיכות, קוקיות, צמות, קשת בשיער, תספורת קצרה וכן הלאה, כולם מהווים חסימות אנרגטיות.
אני בחודשים האחרונים ממש הרגשתי את החסימה האנרגטית של איסוף השיער, לא ממש יכולה לאסוף את השיער יותר. מייד כואב לי בראש, מרגישה כאילו נעצר לי זרם הדם, ומרגישה אותו מתחדש ברגע שמסלקת את הסיכה. אחרי שקראתי אותו גם שחררתי את ההתלבטות לגבי הילדה: היא רוצה שיער ארוך ופזור. הבנתי שהיא רגישה וצודקת ואסור לפגוע בזה, גם אם היא מתקשה לטפל בשיער הארוך והנוטה לקשרים שלה.
אני ממליצה לך לקרוא את "החוש השביעי והמציאות שמעבר: ביואנרגיה שימושית" מאת רפי רוזן ז"ל. הוא מתייחס לזה ישירות. מרתק, לדעתי.
הוא אכן טוען שכולנו צריכים לגדל שיער ארוך על הגב שמהווה שדה אנרגטי.
וטוען שכובע, כיפה, כיסוי ראש, סיכות, קוקיות, צמות, קשת בשיער, תספורת קצרה וכן הלאה, כולם מהווים חסימות אנרגטיות.
אני בחודשים האחרונים ממש הרגשתי את החסימה האנרגטית של איסוף השיער, לא ממש יכולה לאסוף את השיער יותר. מייד כואב לי בראש, מרגישה כאילו נעצר לי זרם הדם, ומרגישה אותו מתחדש ברגע שמסלקת את הסיכה. אחרי שקראתי אותו גם שחררתי את ההתלבטות לגבי הילדה: היא רוצה שיער ארוך ופזור. הבנתי שהיא רגישה וצודקת ואסור לפגוע בזה, גם אם היא מתקשה לטפל בשיער הארוך והנוטה לקשרים שלה.
דימוי הגוף של בנותינו
הוא אכן טוען שכולנו צריכים לגדל שיער ארוך על הגב שמהווה שדה אנרגטי.
בשמת? הוא טוען...שכולם צריכים? אז הוא טוען.
אני טוענת שכל אחד ואחת תעשה מה שנוח לה עכשיו. הטענה שלי לא הגיונית יותר?
אם השיער גורם לך להרגיש יפה יותר- את כבר נעשית יותר אנרגטית. אם אתה מאלה שחושבים שלשיער יש משמעות אנרגטית- אז כך תרגיש כשיערך יגדל לתפארת.
בימי חיי היה לי שיער ארוך, בינוני, קצוץ כמו בן, צבוע ולא צבוע. לפי איך שהתחשק לי באותו זמן. לא יכולה לדבר על קורלציה דווקא בין השיער לאנרגיה שלי.
היום יש לי שיער ארוך. הוא מסיבי וכבד ואם אני לא קושרת אותו, הוא מתפרע ומפריע. ברור לי שיהיה יותר נוח אם אקצץ אותו אבל אני אוהבת עכשיו להיות עם שיער ארוך.
לה לובה היא אשת הזאב. היא הדמות שכל אשה רוצה להיות ההיפך ממנה. אבל הדמות השמנה, השעירה, הצורמנית, המתבודדת והחכמה הזאת קיימת בכל אחת מאיתנו. אם לא נפחד ממנה, אם
נחפש אותה בתוכנו, אם לא נובך מקיומה- יש לה הרבה ידע להציע לנו, במקום שנלך לקבל את הצעתם של אחרים (במיוחד גברים). היא הידע הנשי הקדום והחייתי שקיים בנו.
בשמת? הוא טוען...שכולם צריכים? אז הוא טוען.
אני טוענת שכל אחד ואחת תעשה מה שנוח לה עכשיו. הטענה שלי לא הגיונית יותר?
אם השיער גורם לך להרגיש יפה יותר- את כבר נעשית יותר אנרגטית. אם אתה מאלה שחושבים שלשיער יש משמעות אנרגטית- אז כך תרגיש כשיערך יגדל לתפארת.
בימי חיי היה לי שיער ארוך, בינוני, קצוץ כמו בן, צבוע ולא צבוע. לפי איך שהתחשק לי באותו זמן. לא יכולה לדבר על קורלציה דווקא בין השיער לאנרגיה שלי.
היום יש לי שיער ארוך. הוא מסיבי וכבד ואם אני לא קושרת אותו, הוא מתפרע ומפריע. ברור לי שיהיה יותר נוח אם אקצץ אותו אבל אני אוהבת עכשיו להיות עם שיער ארוך.
לה לובה היא אשת הזאב. היא הדמות שכל אשה רוצה להיות ההיפך ממנה. אבל הדמות השמנה, השעירה, הצורמנית, המתבודדת והחכמה הזאת קיימת בכל אחת מאיתנו. אם לא נפחד ממנה, אם
נחפש אותה בתוכנו, אם לא נובך מקיומה- יש לה הרבה ידע להציע לנו, במקום שנלך לקבל את הצעתם של אחרים (במיוחד גברים). היא הידע הנשי הקדום והחייתי שקיים בנו.
-
- הודעות: 21563
- הצטרפות: 28 יולי 2001, 13:37
- דף אישי: הדף האישי של בשמת_א*
דימוי הגוף של בנותינו
בשמת? הוא טוען...שכולם צריכים? אז הוא טוען.
תירגעי מהלוחמנות...
לא "צריכים" במובן "את חייבת לעשות מה שהוא אומר" אלא טענה לגבי התיכנות הביולוגי שלנו, שפעולה בניגוד לו פוגעת בנו.
כמו שאנחנו "צריכים" לאכול תזונה המותאמת למין האנושי. ברור גם לך שסוכר לבן, קמח לבן, דגני בוקר מומתקים וכדומה - הם לא מזון אלא זבל מוחלט שרע לגוף שלנו. זה שאני אגיד לך את זה אומר שמייד את באופן אישי חייבת להפסיק לאכול את כל הזבל שאת אוהבת רק מפני שאת אולי בדרך לסכרת או למחלת לב?
תירגעי מהלוחמנות...
לא "צריכים" במובן "את חייבת לעשות מה שהוא אומר" אלא טענה לגבי התיכנות הביולוגי שלנו, שפעולה בניגוד לו פוגעת בנו.
כמו שאנחנו "צריכים" לאכול תזונה המותאמת למין האנושי. ברור גם לך שסוכר לבן, קמח לבן, דגני בוקר מומתקים וכדומה - הם לא מזון אלא זבל מוחלט שרע לגוף שלנו. זה שאני אגיד לך את זה אומר שמייד את באופן אישי חייבת להפסיק לאכול את כל הזבל שאת אוהבת רק מפני שאת אולי בדרך לסכרת או למחלת לב?
-
- הודעות: 1738
- הצטרפות: 16 מאי 2009, 21:53
- דף אישי: הדף האישי של עננים_בקפה*
דימוי הגוף של בנותינו
רק כדי להביא עוד נקודת מבט. השער הוא בנק הזיכרונות התאי שלנו, עד שהשערה נושרת יש עליה רישום של כל מה שקרה לנו בזמן שבו שהתה על ראשינו. גזירה או גילוח השער הוא סוג של שחרור מהזיכרון הזה. ומכאן זה לשיקולו של האדם הפרטי.
-
- הודעות: 21563
- הצטרפות: 28 יולי 2001, 13:37
- דף אישי: הדף האישי של בשמת_א*
דימוי הגוף של בנותינו
המממ. מעניין מה שאת אומרת. אני מסתפרת בדחפים: פתאום יש לי צורך דחוף להיפטר מעומס השיער (-: אז כנראה יש לי צורך דחוף להעיף ממני את הזכרונות שצבורים בחלק העתיק יותר שלו (-:
-
- הודעות: 43441
- הצטרפות: 19 אוגוסט 2001, 22:52
- דף אישי: הדף האישי של פלוני_אלמונית*
דימוי הגוף של בנותינו
ידעתי שאני אקבל תשובות מעניינות.
גזירה או גילוח השער הוא סוג של שחרור מהזיכרון הזה. זה מה שהבנתי לגבי סיבת הגילוח של הנזירים הבודהיסטים.
וטוען שכובע, כיפה, כיסוי ראש, סיכות, קוקיות, צמות, קשת בשיער, תספורת קצרה וכן הלאה, כולם מהווים חסימות אנרגטיות.
האינסטינקט או יותר נכון הגיון פשוט גרם לי להרגיש זאת, אבל עדיין לא מסוגלת. היו לי שבועיים בערך שלא אספתי והסתרקתי רק עם האצבעות והוא הרגיש נהדר, אבל בחום… קשה לי בחום. קשה לי עם ההנקה. גם לילדה השיער מגיע לעיניים עכשיו, תהיה תקופה שאני אצטרך למצוא פתרון עד שהוא יסתדר מעצמו.
היא הידע הנשי הקדום והחייתי שקיים בנו. משם בדיוק הגיע המחשבה הזו.
כן, צריך להקשיב לקול הפנימי, אבל אפשר ללמוד מאחרים. האם את קוראת פה רק בשביל להביע דעה, או בשביל לקרוא דברים של אחרות/ים וכך אולי ללמוד מהן ואולי לקבל רעיונות חדשים.
במקום שנלך לקבל את הצעתם של אחרים (במיוחד גברים). איזו תוקפנות. האם בגלל ש"רצות עם זאבים" נכתב ע"י אישה אז את תקשיבי לה יותר? גם לגברים יש שיער. גם לגברים יש אינסטינקטים. גם לגברים מגיע זכות דיבור. (-:
גזירה או גילוח השער הוא סוג של שחרור מהזיכרון הזה. זה מה שהבנתי לגבי סיבת הגילוח של הנזירים הבודהיסטים.
וטוען שכובע, כיפה, כיסוי ראש, סיכות, קוקיות, צמות, קשת בשיער, תספורת קצרה וכן הלאה, כולם מהווים חסימות אנרגטיות.
האינסטינקט או יותר נכון הגיון פשוט גרם לי להרגיש זאת, אבל עדיין לא מסוגלת. היו לי שבועיים בערך שלא אספתי והסתרקתי רק עם האצבעות והוא הרגיש נהדר, אבל בחום… קשה לי בחום. קשה לי עם ההנקה. גם לילדה השיער מגיע לעיניים עכשיו, תהיה תקופה שאני אצטרך למצוא פתרון עד שהוא יסתדר מעצמו.
היא הידע הנשי הקדום והחייתי שקיים בנו. משם בדיוק הגיע המחשבה הזו.
כן, צריך להקשיב לקול הפנימי, אבל אפשר ללמוד מאחרים. האם את קוראת פה רק בשביל להביע דעה, או בשביל לקרוא דברים של אחרות/ים וכך אולי ללמוד מהן ואולי לקבל רעיונות חדשים.
במקום שנלך לקבל את הצעתם של אחרים (במיוחד גברים). איזו תוקפנות. האם בגלל ש"רצות עם זאבים" נכתב ע"י אישה אז את תקשיבי לה יותר? גם לגברים יש שיער. גם לגברים יש אינסטינקטים. גם לגברים מגיע זכות דיבור. (-:
דימוי הגוף של בנותינו
ברור גם לך שסוכר לבן, קמח לבן, דגני בוקר מומתקים וכדומה - הם לא מזון אלא זבל מוחלט שרע לגוף שלנו.
אני לא לוחמנית, יקירתי. אני מופתעת מההכללות.
סוכר וקמח הם חומרי גלם מהצומח. הם לא זבל. מוצרים תעשייתים הם לא מזון.
אני לא סובלת מוצרי חלב אבל לא חושבת שהם זבל למישהו אחר. קמח לבן וסוכר לבן הם לא זבל בשבילי אבל בשבילך כנראה שכן.
אבל זו בכלל לא הנקודה. למה שיער הראש הוא כלי אנרגטי יותר מהשערות באף או ברגליים או מהציפורניים או מהרירית שמצפה את הקיבה?
האם אני אמורה לגדל ציפורניים רק בגלל שללא התערבות יזומה הן גדלות וגדלות?
השער הוא בנק הזיכרונות התאי שלנו, עד שהשערה נושרת יש עליה רישום של כל מה שקרה לנו בזמן שבו שהתה על ראשינו. אני לא יודעת מאיפה המסקנה הזאת, אבל אם היא נכונה- היא תקפה גם לציפורניים ולשיער הערווה ושיער הרגליים ואולי גם לחריצים בידיים וברגליים ולעוד אברים בגוף. ומה זה בכלל "בנק זיכרונות תאי"? זה כמו שכבות של גזע העץ? כמו שכבות גיאולוגיות? איזה זכרונות נכללים בבנק ואיך מגלים אותם?
אני לא לוחמנית, יקירתי. אני מופתעת מההכללות.
סוכר וקמח הם חומרי גלם מהצומח. הם לא זבל. מוצרים תעשייתים הם לא מזון.
אני לא סובלת מוצרי חלב אבל לא חושבת שהם זבל למישהו אחר. קמח לבן וסוכר לבן הם לא זבל בשבילי אבל בשבילך כנראה שכן.
אבל זו בכלל לא הנקודה. למה שיער הראש הוא כלי אנרגטי יותר מהשערות באף או ברגליים או מהציפורניים או מהרירית שמצפה את הקיבה?
האם אני אמורה לגדל ציפורניים רק בגלל שללא התערבות יזומה הן גדלות וגדלות?
השער הוא בנק הזיכרונות התאי שלנו, עד שהשערה נושרת יש עליה רישום של כל מה שקרה לנו בזמן שבו שהתה על ראשינו. אני לא יודעת מאיפה המסקנה הזאת, אבל אם היא נכונה- היא תקפה גם לציפורניים ולשיער הערווה ושיער הרגליים ואולי גם לחריצים בידיים וברגליים ולעוד אברים בגוף. ומה זה בכלל "בנק זיכרונות תאי"? זה כמו שכבות של גזע העץ? כמו שכבות גיאולוגיות? איזה זכרונות נכללים בבנק ואיך מגלים אותם?
דימוי הגוף של בנותינו
גם לגברים יש שיער. גם לגברים יש אינסטינקטים. גם לגברים מגיע זכות דיבור.
אה, רק עכשיו ראיתי.
ההקשבה לגברים בדרך לגילוי הפנימי של האשה יכול להיות מאד מבלבל.
צריך להקשיב לקול הפנימי, אבל אפשר ללמוד מאחרים. האם את קוראת פה רק בשביל להביע דעה, או בשביל לקרוא דברים של אחרות/ים וכך אולי ללמוד מהן ואולי לקבל רעיונות חדשים.
מה השאלה? נהדר להקשיב לאחרים וללמוד מה עבד בשבילם ולבדוק אם זה גם עובד בשבילי. לאתר הזה, במיוחד לכמה עשרות מחבריו, יש חלק ענק במסע שלי.
אבל מכאן ועד להכרזה כי השיער ידוע ככך וכך, וזה וזה כתבו על זה בספר- המרחק גדול.
ואת הויכוח הזה, שכבר העליתי גרה בו בכמה דפים, אני מעלה בכל פעם שאני מריחה איזה תחושת "גורו" בסביבה או משפטי "ידוע ש...". ידוע למי? על סמך מה?
אה, רק עכשיו ראיתי.
ההקשבה לגברים בדרך לגילוי הפנימי של האשה יכול להיות מאד מבלבל.
צריך להקשיב לקול הפנימי, אבל אפשר ללמוד מאחרים. האם את קוראת פה רק בשביל להביע דעה, או בשביל לקרוא דברים של אחרות/ים וכך אולי ללמוד מהן ואולי לקבל רעיונות חדשים.
מה השאלה? נהדר להקשיב לאחרים וללמוד מה עבד בשבילם ולבדוק אם זה גם עובד בשבילי. לאתר הזה, במיוחד לכמה עשרות מחבריו, יש חלק ענק במסע שלי.
אבל מכאן ועד להכרזה כי השיער ידוע ככך וכך, וזה וזה כתבו על זה בספר- המרחק גדול.
ואת הויכוח הזה, שכבר העליתי גרה בו בכמה דפים, אני מעלה בכל פעם שאני מריחה איזה תחושת "גורו" בסביבה או משפטי "ידוע ש...". ידוע למי? על סמך מה?
דימוי הגוף של בנותינו
לגבי שיער: שמתי לב שבכל פעם שאני מסתפרת, אני מרגישה תחושה של "אבן נגולה מעל ליבי". ממש מין הקלה. כאילו ירד ממני מטען רגשי. לפני מספר ימים עוד מכרה אמרה לי דבר דומה. כאילו שהשיער נושא עימו אנרגיה רעה שלא מרגישים אותה בשוטף, אבל כשזה יורד, פתאום מרגישים את ההבדל.
האמת שברגע זה היתה לי תובנה מעניינת (תוך כדי כתיבה): כיוון שאני מאד מאמינה שאחד מתפקידיו העיקריים של השיער הוא ניקוי רעלים מתוך הגוף (לראייה - ניתן לאבחן בעזרת בדיקה כימית של השיער איזה רעלים יש בגוף) (ואגב - אני גם מאמינה שנשירת שיער מוגברת היא דרך של הגוף לנקות את עצמו במהירות במצב של הרעלה מוגברת כאשר עצם צמיחת השיער החוצה אינה מספיקה בשביל הניקוי), זה מאד מסתדר לי פתאום עם תחושת ההקלה שאני חווה בזמן תספורת.
מה שמזכיר לי שאולי באמת הגיע הזמן להסתפר ולחוש שוב את הכיף הזה
האמת שברגע זה היתה לי תובנה מעניינת (תוך כדי כתיבה): כיוון שאני מאד מאמינה שאחד מתפקידיו העיקריים של השיער הוא ניקוי רעלים מתוך הגוף (לראייה - ניתן לאבחן בעזרת בדיקה כימית של השיער איזה רעלים יש בגוף) (ואגב - אני גם מאמינה שנשירת שיער מוגברת היא דרך של הגוף לנקות את עצמו במהירות במצב של הרעלה מוגברת כאשר עצם צמיחת השיער החוצה אינה מספיקה בשביל הניקוי), זה מאד מסתדר לי פתאום עם תחושת ההקלה שאני חווה בזמן תספורת.
מה שמזכיר לי שאולי באמת הגיע הזמן להסתפר ולחוש שוב את הכיף הזה
דימוי הגוף של בנותינו
אגב, כל כך הייתי רוצה שיער קצר. אבל לצערי השיער שלי לא מספיק איכותי בשביל זה, וצריך להסתיר את כיעורו בקוקו...
-
- הודעות: 43441
- הצטרפות: 19 אוגוסט 2001, 22:52
- דף אישי: הדף האישי של פלוני_אלמונית*
דימוי הגוף של בנותינו
ההקשבה לגברים בדרך לגילוי הפנימי של האשה יכול להיות מאד מבלבל.
התהליך שאני עוברת בחיים הוא קודם כל כאדם, אחר כך כאישה.
אחד הספרים שהשפיעו עלי היה "כוחו של הרגע", הוא גרם לי לשינוי פנימי עצום, גם בתור אישה. הוא נכתב על ידי גבר.
הבן זוג שלי תרם לי המון בדרך שאני עוברת. המון נקודות למחשבה גבריות מעניינות, וגם אני השפעתי לא מעט עליו עם דעותיי הנשיות.
אני מאמינה שאחד הדברים החשובים הוא למצוא איזון. גם בין הגברים לנשים.
אני שואפת שהילדה שלי תקבל דברים ממני ומאבא שלה. שנינו יכולים לתת לה דברים שיעזרו לה בדרך. כל מה שחשוב לי שהיא תרגיש בטוחה עם עצמה, כבן אדם.
למה שיער הראש הוא כלי אנרגטי יותר מהשערות באף או ברגליים או מהציפורניים או מהרירית שמצפה את הקיבה?
בגלל זה הפסקתי לגמרי להוריד שיער בכל בגוף. לגבי הרירית אין לי בכלל יכולת לגעת בה.
ואם כבר העלית את נושא הציפורניים, אז גם על זה חשבתי לא מעט בחיי, בגלל שאני כוססת אותם, וגם בעקבות כלבים שהיו לי. יש כאלה שקוצצים לכלבים את הציפורניים, גם אני עשיתי זאת. עם הכלבה האחרונה בדקתי את האפשרות שלתת לטבע לעשות את שלו (שוב בעקבות משהו שקראתי), ובאמת אם לא נוגעים בזה, הציפורנים נשחקות מעצמן בזמן הליכה וריצה. ואז עלתה בי המחשבה, מה היו עושים פעם לפני המספרים, האם הם כמוני השתמשו בשיניים או שציפורניים נשחקו במהלך פעילותם.
מי יודע? הכל השערות. עניין של אינסטינקטים ולא עובדות מדעיות.
ני לא סובלת מוצרי חלב אבל לא חושבת שהם זבל למישהו אחר.
יש מחקרים שתומכים לאכול שלוש מנות חלביות ביום, ויש כאלה שטוענות שזה ממש אסון. כל אחד צריך לעשות את השיקולים שלו. יש כאלה שממשיכים עם מה שהרגילו אותם בילדות, ויש כאלה שיעשו ניסויים על עצמם כדי לדעת מה יגרום להם להרגיש יותר טוב. שוב פעם - עניין של אינסטינקטים ולא עובדות מדעיות.
אני מעלה בכל פעם שאני מריחה איזה תחושת "גורו" בסביבה
כנראה האף שלי סתום.
הכל התחיל אצלי אחרי שקרא היסטוריה, והופיע קטע על קבוצה שהיו בה נשים שגידלו שיער למען אנרגיה. שום ניסיון לשכנע שזה נכון או לא נכון, רק סיפור על משהו שקרה לפני שנים רבות. לא ניסו לטעון שהן צדקו או לא.
זה גרם לי לחשוב על הנושא, ולבדוק על עצמי. האם יש בזה זיכרון, אין לי מושג, אבל האינסטינקט שלי החליט שזה שווה בדיקה.
התהליך שאני עוברת בחיים הוא קודם כל כאדם, אחר כך כאישה.
אחד הספרים שהשפיעו עלי היה "כוחו של הרגע", הוא גרם לי לשינוי פנימי עצום, גם בתור אישה. הוא נכתב על ידי גבר.
הבן זוג שלי תרם לי המון בדרך שאני עוברת. המון נקודות למחשבה גבריות מעניינות, וגם אני השפעתי לא מעט עליו עם דעותיי הנשיות.
אני מאמינה שאחד הדברים החשובים הוא למצוא איזון. גם בין הגברים לנשים.
אני שואפת שהילדה שלי תקבל דברים ממני ומאבא שלה. שנינו יכולים לתת לה דברים שיעזרו לה בדרך. כל מה שחשוב לי שהיא תרגיש בטוחה עם עצמה, כבן אדם.
למה שיער הראש הוא כלי אנרגטי יותר מהשערות באף או ברגליים או מהציפורניים או מהרירית שמצפה את הקיבה?
בגלל זה הפסקתי לגמרי להוריד שיער בכל בגוף. לגבי הרירית אין לי בכלל יכולת לגעת בה.
ואם כבר העלית את נושא הציפורניים, אז גם על זה חשבתי לא מעט בחיי, בגלל שאני כוססת אותם, וגם בעקבות כלבים שהיו לי. יש כאלה שקוצצים לכלבים את הציפורניים, גם אני עשיתי זאת. עם הכלבה האחרונה בדקתי את האפשרות שלתת לטבע לעשות את שלו (שוב בעקבות משהו שקראתי), ובאמת אם לא נוגעים בזה, הציפורנים נשחקות מעצמן בזמן הליכה וריצה. ואז עלתה בי המחשבה, מה היו עושים פעם לפני המספרים, האם הם כמוני השתמשו בשיניים או שציפורניים נשחקו במהלך פעילותם.
מי יודע? הכל השערות. עניין של אינסטינקטים ולא עובדות מדעיות.
ני לא סובלת מוצרי חלב אבל לא חושבת שהם זבל למישהו אחר.
יש מחקרים שתומכים לאכול שלוש מנות חלביות ביום, ויש כאלה שטוענות שזה ממש אסון. כל אחד צריך לעשות את השיקולים שלו. יש כאלה שממשיכים עם מה שהרגילו אותם בילדות, ויש כאלה שיעשו ניסויים על עצמם כדי לדעת מה יגרום להם להרגיש יותר טוב. שוב פעם - עניין של אינסטינקטים ולא עובדות מדעיות.
אני מעלה בכל פעם שאני מריחה איזה תחושת "גורו" בסביבה
כנראה האף שלי סתום.
הכל התחיל אצלי אחרי שקרא היסטוריה, והופיע קטע על קבוצה שהיו בה נשים שגידלו שיער למען אנרגיה. שום ניסיון לשכנע שזה נכון או לא נכון, רק סיפור על משהו שקרה לפני שנים רבות. לא ניסו לטעון שהן צדקו או לא.
זה גרם לי לחשוב על הנושא, ולבדוק על עצמי. האם יש בזה זיכרון, אין לי מושג, אבל האינסטינקט שלי החליט שזה שווה בדיקה.
דימוי הגוף של בנותינו
גם שמתי לב (לפחות בעיניי) שבדרך כלל כשנשים מסתפרות קצר, אפילו אם הפנים שלהן לא יפות במיוחד, הן פתאום נראות (לפחות לי...) יותר יפות בלי כל התוספת הזאת על הראש, כי רואים להן את הפנים. פתאום משהו קליל כזה, אמיתי יותר, נקי...
אני תמיד נדהמת מזה מחדש.
אני תמיד נדהמת מזה מחדש.
-
- הודעות: 43441
- הצטרפות: 19 אוגוסט 2001, 22:52
- דף אישי: הדף האישי של פלוני_אלמונית*
דימוי הגוף של בנותינו
שמתי לב שבכל פעם שאני מסתפרת, אני מרגישה תחושה של "אבן נגולה מעל ליבי". ממש מין הקלה.
זה הקטע החזק מבחינתי. תמיד אהבתי את ההרגשה אחרי תספורת. אהבתי את השינוי וגם כן הרגשתי הקלה. כאילו ירד ממני משקל. הייתי מסתפרת לפחות פעם בחצי שנה, גג שנה.
מאוד מוזר לי לא לגעת בו עכשיו, ובסך הכל עברה שנה וחצי. קבעתי לעצמי שאני לא מסתפרת, כל עוד אני לא מספרת את בתי. רק כשהיא תבקש זאת. מעניין אם אחזיק מעמד כל כך הרבה זמן, היא רק למדה להגיד אמא לא מזמן.
זה הקטע החזק מבחינתי. תמיד אהבתי את ההרגשה אחרי תספורת. אהבתי את השינוי וגם כן הרגשתי הקלה. כאילו ירד ממני משקל. הייתי מסתפרת לפחות פעם בחצי שנה, גג שנה.
מאוד מוזר לי לא לגעת בו עכשיו, ובסך הכל עברה שנה וחצי. קבעתי לעצמי שאני לא מסתפרת, כל עוד אני לא מספרת את בתי. רק כשהיא תבקש זאת. מעניין אם אחזיק מעמד כל כך הרבה זמן, היא רק למדה להגיד אמא לא מזמן.
דימוי הגוף של בנותינו
גזירה או גילוח השער הוא סוג של שחרור מהזיכרון הזה.
אני מרגישה כמו אביבה. שתספורת גורמת להקלה ותחושת שחרור.
אני זוכרת גם שכשילדי היו צעירים , כל פעם שהם עברו תקופה קשה או תקופה של בעיות בריאות או חולשה אחרת, היה לי אח"כ דחף לספר אותם. לא תמיד עשיתי את זה (לפעמים הם לא רצו) אבל אני זוכרת את הרצון שלי לעשות זאת.
אני מרגישה כמו אביבה. שתספורת גורמת להקלה ותחושת שחרור.
אני זוכרת גם שכשילדי היו צעירים , כל פעם שהם עברו תקופה קשה או תקופה של בעיות בריאות או חולשה אחרת, היה לי אח"כ דחף לספר אותם. לא תמיד עשיתי את זה (לפעמים הם לא רצו) אבל אני זוכרת את הרצון שלי לעשות זאת.
-
- הודעות: 2179
- הצטרפות: 14 יוני 2010, 16:49
- דף אישי: הדף האישי של מיכל_בז*
דימוי הגוף של בנותינו
You don’t have to be pretty. You don’t owe prettiness to anyone. Not to your boyfriend /spouse /partner, not to your co-workers, especially not to random men on the street. You don’t owe it to your mother, you don’t owe it to your children, you don’t owe it to civilization in general. Prettiness is not a rent you pay for occupying a space marked ‘female’."
היום ראיתי את הציטוט הזה בפייסבוק והוא נקרא לי כל כך מדויק. כאילו, משהו שאני מנסה לנסח כבר שנים. בעצם, הציווי הזה שנמצא בבסיס הכעס החברתי על נשים שמנות, למשל.
וחשבתי שאם יש משהו שאני רוצה ללמד את בתי שעוד לא נולדה זה את זה: אין לך שום מחויבות להיות יפה. אבל איך לעזאזל בכלל מעבירים את המסר הזה?
היום ראיתי את הציטוט הזה בפייסבוק והוא נקרא לי כל כך מדויק. כאילו, משהו שאני מנסה לנסח כבר שנים. בעצם, הציווי הזה שנמצא בבסיס הכעס החברתי על נשים שמנות, למשל.
וחשבתי שאם יש משהו שאני רוצה ללמד את בתי שעוד לא נולדה זה את זה: אין לך שום מחויבות להיות יפה. אבל איך לעזאזל בכלל מעבירים את המסר הזה?
דימוי הגוף של בנותינו
מיכל, קראתי את הציטוט, והמילים כשכתבת. עזבתי את הדף עם שאלתך, בלי תשובה. אני חושבת שזה באמת נורא קשה להעביר את המסר הזה, בתוך סביבה שמשדרת ההיפך ללא הפסק.
ואז, במקרה התגלגלתי וצפיתי בסרטון הזה: hlcx]Beauty Through the Eyes of the Blind q8u YI[/po]
מעניין מאד ומרגש. ואיכשהו, למרות שלא ישירות, התחבר לי לשאלתך.
@}
ואז, במקרה התגלגלתי וצפיתי בסרטון הזה: hlcx]Beauty Through the Eyes of the Blind q8u YI[/po]
מעניין מאד ומרגש. ואיכשהו, למרות שלא ישירות, התחבר לי לשאלתך.
@}
-
- הודעות: 1672
- הצטרפות: 08 ינואר 2014, 17:19
- דף אישי: הדף האישי של לב_שומע*
דימוי הגוף של בנותינו
אהבתי מאוד מאוד את השאלה.
נדמה לי שבעצם היותך.
היותך כזו, שלמה וחסרת מחוייבות לקריטריון של יופי,
ובדגם של שחרור "מחוייבויות" מקובלות באופן כללי.
ובשיח על הנושאים הספציפיים האלה בגילאים המתאימים.
לא חייבים לחכות לגיל ההתבגרות.
בעיני, למשל, גם רשות לילדה "לשחק" בנשיות עם מריחות הלקים והתסרוקות ו.. ו...(יו.... כמה שהן אוהבות את זה... לי כילדה לא היה את זה מעולם, דווקא מתוך אידיאולוגיה, ואני מרגישה שזה חסר, כאילו - הרשות לבחור, להשתעשע, בשלב בו הכל רק משחק...) וגם ליצור דיאלוג על זה אחר כך, מתי מתאים לנו להשקיע ומתי כייף להסתובב לבושת סחבות (מה שמאוד אופייני בגילאים הצעירים, היכולת להפיק הנאה עצומה משני הקצוות...)
ובגדול לא לחנך. פשוט להיות. כך זה בעיני.
נדמה לי שבעצם היותך.
היותך כזו, שלמה וחסרת מחוייבות לקריטריון של יופי,
ובדגם של שחרור "מחוייבויות" מקובלות באופן כללי.
ובשיח על הנושאים הספציפיים האלה בגילאים המתאימים.
לא חייבים לחכות לגיל ההתבגרות.
בעיני, למשל, גם רשות לילדה "לשחק" בנשיות עם מריחות הלקים והתסרוקות ו.. ו...(יו.... כמה שהן אוהבות את זה... לי כילדה לא היה את זה מעולם, דווקא מתוך אידיאולוגיה, ואני מרגישה שזה חסר, כאילו - הרשות לבחור, להשתעשע, בשלב בו הכל רק משחק...) וגם ליצור דיאלוג על זה אחר כך, מתי מתאים לנו להשקיע ומתי כייף להסתובב לבושת סחבות (מה שמאוד אופייני בגילאים הצעירים, היכולת להפיק הנאה עצומה משני הקצוות...)
ובגדול לא לחנך. פשוט להיות. כך זה בעיני.
-
- הודעות: 21563
- הצטרפות: 28 יולי 2001, 13:37
- דף אישי: הדף האישי של בשמת_א*
דימוי הגוף של בנותינו
You don’t have to be pretty. You don’t owe prettiness to anyone. Not to your boyfriend /spouse /partner, not to your co-workers, especially not to random men on the street. You don’t owe it to your mother, you don’t owe it to your children, you don’t owe it to civilization in general. Prettiness is not a rent you pay for occupying a space marked ‘female’."
חזק.
חזק.
-
- הודעות: 2179
- הצטרפות: 14 יוני 2010, 16:49
- דף אישי: הדף האישי של מיכל_בז*
דימוי הגוף של בנותינו
פתאום חשבתי שלא הבאתי את הציטוט בשם אומרתו וזה מאעפן. אז מי שאמרה את המילים המדויקות האלה היא דיאנה ורילנד. (Diana Vreeland) לפחות לפי גוגל ופייסבוק.
דימוי הגוף של בנותינו
http://www.huffingtonpost.com/2014/05/1 ... o]brumfitt n 5318178[/po].html
-
- הודעות: 4246
- הצטרפות: 13 יוני 2004, 20:33
- דף אישי: הדף האישי של עירית_לוי
דימוי הגוף של בנותינו
Beauty Through the Eyes of the Blind.
נוודית, תודה, אהבתי מאוד!
וגם את מה שמיכל וצילי כתבו/קישרו...
נוודית, תודה, אהבתי מאוד!
וגם את מה שמיכל וצילי כתבו/קישרו...