בעיות פוריות

שליחה על ידי חגית* » 07 מאי 2005, 22:08

שבוע טוב, לכולן.

אז אתה ממשיך כי אין דרך אחרת... נהדר, קדימה. תודה לאל שיש כן אפשרויות אחרות.

שברור לי שלא יצליח (יותר מידי פקטורים שליליים), . אל תהייה נעולה, (קבלתי הסבר מאתר תפוז על כל העניין)אולם עדיין מאמינה שיש ניסים. נשמות יורדות לעולם בהסכמתם, הייה רפויה לקבל אותם והם יבואו.

בריאות ואושר @}

שליחה על ידי מי_כל* » 07 מאי 2005, 22:55

בפעם האחרונה שנכנסתי לדף, כתבתי קצת בתחילתו ופרשתי. אני עוברת את הדברים האלו טוב יותר במישור האישי ולא האינטרנטי.
ובכל זאת בוער לי פתאום לכתוב.
קצת. בקיצור. כי אני לא יודעת ממש מאיפה להתחיל. ובעיקר איך לסיים...

קצת אחרי יומולדת שלושים שלי (לפני כחמש שנים), חזרתי הבייתה מבית חולים. ישבתי ליד אבא שלי אהוב נפשי שהתאושש מניתוח שלא הצליח להוצאת גידול ממאיר. באתי לבית החולים שלושה ימים קודם, בידיעה שהוא עובר "משהו פשוט מאוד", ואמא שלי בישרה לי בחדר ההמתנה שלמשהו הפשוט הזה קוראים סרטן. עברו עלי שלושה ימים בהם ביליתי עם אבא שלי 24 שעות ביממה (אמא שלי לדאבוני אושפזה אף היא באותו לילה לשלושה ימים...). שלושה ימים הזכורים לי כימים של יגון ויאוש ושל חסד גדול. בסופם חזרתי הבייתה לשחר (בעלי שיחייה). הסתכלנו זה בזו וידענו שאנחנו רוצים הכי בעולם להיות עכשיו בהריון.
עד אז היינו במקום אחר לגמרי. לימודים, עבודה, קריירה, דירה - וילדים יכולים לחכות.
לא אלאה בפרטים, כי קצרה היריעה, אבל עוד טרם הספקנו לנסות "באופן טבעי", התברר כי לא נוכל להרות בדרך הקונבנציונאלית וכי נצטרך לעבור טיפולי הפריה חוץ גופית. ובאותם ימים בהם אבא שלי אהוב נפשי התחיל לקבל טיפולים כימוטרפיים, התחלתי אני לקבל את הזריקות שלי...

שני הדברים האלו קשורים לי זה בזה לגמרי. אבא שלי ביקש מבנות המשפחה (אמא ושלוש בנות), לשמור על דבר מחלתו בסוד. הוא קיבל טיפולים שהיו קשים מנשוא ואיש בעולם מלבדנו לא ידע כי הוא חולה. העזרה הגדולה ביותר שיכולנו לעזור לו, הייתה להמשיך כרגיל. ואני, בתוך כל זה, עוברת את הטיפולים האלו. באותה נשימה של שמירת הסוד הנורא על מחלתו של אבא שלי, שמרתי גם את מה שעובר עלי ועל שחר בסוד. עברנו לבד את הזריקות. הניתוח הכפול (במקרה שלנו, גם בעלי יקירי מנותח בכל טיפול). ההמתנה מורטת העצבים. ואת התשובה השלילית.
הייתי בשוֹק. בפעם הראשונה בחיי שאני לא מצליחה במשהו... נכון שיש אחוזי הצלחה נמוכים, אבל אם אני לא עוברת, אז מי יעבור?! מסתבר שזה מתכון שעובד בלימודים, בבחינות לשכה, בצבא, אבל לא עובד כשזה מגיע לחיים האמיתיים שלי. עשינו הפסקה של שנה. חזרנו לנסות שוב. הגוף שלי קיבל כמויות בלתי נתפסות של הורמונים ולא הגיב להם כלל! ובכל פעם תקווה. כאבים. אכזבה.

לאחר שנתיים של טיפולים, הרגשתי פתאום מוכנה להם. לא יודעת להסביר מדוע ולמה, רק יודעת שאמרתי לשחר "זה הזמן שלנו". עברתי את הטיפול ההוא עם המון אהבה. המון כוונה. שיתפתי משפחה קרובה וחברים שידעתי שיוכלו לתמוך בכל תוצאה שלא תהייה בדרך. באותו טיפול קיבלתי מינונים של הורמונים עצומים, וזריקות חדשות ומדבקות של הורמונים וטבליות וגינליות (בקיצור - הזרקתי, הידבקתי, בלעתי והכנסתי הורמונים כמעט מכל מקום אפשרי...). כשהתעוררתי אחרי ההרדמה בבית החולים, ראיתי את אבא שלי עומד ליד המיטה. הוא אמר לי שהכל יהיה בסדר. כמו שהוא תמיד אמר לי. וכמו תמיד כשאבא שלי לידי, הרגשתי ביטחון אינסופי בעצמי וביכולות שלי. אחרי החזרת העוברים, שכבתי שלושה ימים (שכן ההשרשה של העובר אמורה להתרחש בימים אלו). קמתי מהמיטה ביום השנה שלו. נסענו לבית הקברות. חזרנו הבייתה לערב יום השנה שהכנו לזכרו. עם כל האנשים והדברים שהוא אוהב. המון אוכל טוב ושירה (בעברית) בציבור. אחרי שבועיים קיבלתי תשובה חיובית. אחרי תשעה חודשים נולדה לי תינוקת מדהימה, שדומה כל כך לאבא שלי...

בחודש ברביעי הושכבתי לשמירת הריון, שהייתה חוויה מתקנת בחיי.
אחרי הלידה לא חזרתי לעבוד. נשארתי עם הגורה בבית.
הנקה, לינה משותפת, רק מינשא ואינסוף אהבה ואמא. אחרי שנה ומשהו, גיליתי שיש קהילה שלמה שעושה את הדברים האלו...
ביומולדת שנתיים של הגורה הנקתי אותה בפעם האחרונה והסברתי לה שאנחנו רוצים שוב לעשות טיפולי הפריה ובגלל ההורמונים, היא לא תוכל לינוק יותר.

הפעם באתי ממקום אחר לגמרי. שוב קצרה היריעה, אך הפעם עשיתי את הטיפול עם המון "עבודה" מסוג אחר. עדיין אנו זקוקים לעזרתה של הרפואה הקונבצניונאלית. ושחר אהובי עדיין יכול לתרום את חלקו רק בהרדמה מלאה (תודו שזו דרך מקורית לעשות ילדים. שנינו מתעוררים מהרדמה מלאה, בחדר התאוששות ושחר שואל אותי "איך הייתי?"...). אך הטיפול שעברנו הפעם היה שונה בתכלית. כמויות ההורמונים פחתו להפליא, הגבתי טוב מאוד, המאמץ הפיזי שהיה כרוך בזה, היה קל לאין שיעור מהפעמים הקודמות, דיברתי עם השחלות היקרות שלי, עם הביציות, עם נשמות העוברים שבדרך ועוד. נעזרתי באנשים יקרים ואהובים להתבונן לתוך עצמי ולתוך המקומות והגלגולים שמהם באתי. ליוותי את הטיפולים הרפואיים בהרבה עזרה "לא קונבציונאלית".

מבחינת המערכת הרפואית הזמן פעל "לרעתי". בגלל נסיון העבר התחילו איתנו כבר מאוד בספקנות, הרופא שלנו אפילו הזכיר לשקול אימוץ...
בלי עין הרע.
אני בסוף חודש רביעי.
שתי שנמות יקרות ואהובות גדלות בי.

אמרתי בהתחלה שאני לא יודעת איך לסיים. אולי כאן. שיהיה לכולנו רק טוב ובהצלחה.

מי כל.
מה שכתבת ממש מרגש.

שליחה על ידי גלה* » 08 מאי 2005, 00:09

מי כל
מתרגשת עד דמעות מתעצומות הנפש שלך ושל בעלך @}
המון הצלחה

מי כל, הסיפור שלך כל כך נוגע לליבי, בעיקר מכיוון שיש קוים משיקים רבים מאוד בינו לבין סיפור חיי. אני שמחה מאוד שזה הצליח, תשמרי על הנשמות האלו מכול משמר!!!

שליחה על ידי דפנה* » 08 מאי 2005, 21:37

עדיין מתאוששת מהסיפור ............המון הצלחה לכם ול2 נשמות שגדלות אצלך!!!!!!!!!!!!!!!

שליחה על ידי חגית* » 09 מאי 2005, 09:17

התרגשתי מאוד מהסיפור, שמרי על עצמך, על הנשמות החדשות, הגורה המתוקה. שתזכי לראות הרבה נחת.

חגית -
מה אם אני לא שייכת לקטגוריה של הדף ?
אני אשמח לכל תמיכה... פתחתי נושא נפרד כי רציתי התייחסות לבעיה הספציפית שלי אבל נפשית כולנו מתמודדות עם הרצון לילד ואי הבנת הסביבה הלוחצת...
משתדלת שלא להיות דכאונית אבל זה נוחת עלי ואני מרגישה את זה ולא יכולה לעשות כלום נגד זה. אפילו תיאבון אין לי והורדתי כבר איזה 5 ק"ג (וזה לא שיש לי הרבה ממה להוריד).
את יכולה אולי לרשום מה היו השלבים בטיפול עד שהגעת להפריה חוץ גופית?

שליחה על ידי חגית* » 09 מאי 2005, 11:36

את יכולה אולי לרשום מה היו השלבים בטיפול עד שהגעת להפריה חוץ גופית?

שאוו היסטוריה שלמה וגם הסטריה

מבשלת את הרעיון של לשבת ולכתוב את השלבים, אשמח מאוד לשתף את כולנו.

בריאות ואושר @}

חגית - טוב אז אני אחכה!

שליחה על ידי דפנה* » 09 מאי 2005, 19:23

שלום לכולן !
אני עדין מחפשת , מחפשת רופא טוב ואמין . המליצו לי על דר' מלצר מישהו שמאה עליו משהו ?
אשמח לקבל חוות דעת של מישהי שמטופלת עצלו .

חגית : נושא של שלבים מאד מעניין , גם אני חושבת על כך , אולי נעשה איזושהי עבודה משותפת שתוכל לעזור בהתמודדות הלא פשוטה הזאת ?!
חג שמח !

שליחה על ידי שרה_ק* » 09 מאי 2005, 22:49

חלק מהסיבות לאי פוריות בגלל הרעלים שבגופינו שמקורם מהסתימות כספית והטיפולי שורש

שליחה על ידי דפנה* » 10 מאי 2005, 21:02

שרה , מאיפה יש בידייך את המידע הזה ?
נשמה לי מוזר

טיפולי שיניים ?! ...........

שליחה על ידי שרה_ק* » 11 מאי 2005, 01:30

זה קשור וחצי.. המתכות הרעילות מזיקות לכל המערכת הרביה וגורמות לגידולים באזור.. ולפעמים גורם לרמת רעילות גבוהה שעובר לא יכול להתפתח, או גורם לבעיות בבלוטת התריס
mercury]כתבה elimination[/po].htm
ועוד כתבה על נזקי כספית

מיכל- כיף לקרא .
חשוב בעיני בדף כזה לשתף גם בהצלחות כי זה נותן כוח למי שעודד לא שם.
חוץ מזה את אדם כזה מיוחד. (-:

יש לי שאלה האם מבחינת משרד העבודה טיפולי פוריות הם כמו הריון זאת אומרת שאסור לפטר אשה בטיפולים לפי מה שהם אמרו לי אסור אך זה לא כמו הריון בדיוק, משהי יודעת את החוקים, אני 4 וחצי שנים בעבודה והצטיינתי שם ועכשיו אני עוברת לצוות חדש ואני מפחדת שלא יאבו זאת אם אני אספר,העבודה חשובה לי בלי עבודה אני אכנס לדיכאון

פלוני אלמונית
פני לנעמ"ת והם יתנו לך את כל המידע הדרוש.
אשה בטיפולים זכאית לימי מחלה לצורך טיפולים, אני לא בטוחה לגבי פיטורים.
פני לנעמ"ת!

שלום לכולכן,
אזרתי אומץ
אני קוראת,ונעזרת בכן מרחוק כבר כמה חודשים,אז קודם כל תודה גדולה.
קשה לי מאוד,אני בשלב של חיפוש רופא חדש,הרופא הנוכחי החליט ללכת קדימה לשלב הפרגונל והזרעה,עד עכשיו
עברנו בדיקות מכאיבות וחמש הזרעות ללא טיפול תרופתי,לקחנו ויטמינים,קיבלנו דיקור,ועזרה נפשית ,אני מטופלת גם בהומאופטיה ,
אצל רופא נהדר,בקיצור שנינו עושים הרבה למען,ולא יודעים מה עוד ניתן לעשות,אני נחרדת מהרעיון של ההפריות,זה משתק אותי לחלוטין,
מצד שני אני בת 35 ומגיל חמש בערך מחכה לרגע שאהיה אמא,אני עובדת עם ילדים ,גננת ,כבר 12 שנים רצוף,בעלי מאוד אופטימי אני לא מצליחה,
אנחנו חיים מאוד אורגני בטבע יחסית,אוכל בריא הכל נראה בסדר ,ואצלי לא מצאו כל בעיה שהיא, מה עוד אפשר לעות לפני שעוברים הלאה?
ואיך אתן עברתן את מכשולי הפחד? מה מרגישים כשלוקחים איקאקלומין או פרגונל? איך מושפעים החיים?אני לא נוגעת בתרופות אף פעם ולכן החשש
בין היתר,אני אודה לשיתוף ותגובה .מישמיש,שם חיבה אמיתי שלי.

שליחה על ידי דפנה* » 01 יוני 2005, 10:27

חי מישמיש ! אני שומאת את התחושה שלך . היא מוכרת לי מאד . על דאגה ! אני מטופלת ע"י איקוקלמין כבר 4 חודשים . לא שזה עוזר , אבל מה מרגישים ? לא משהו מיוחד . אני יודעת שזה מאד אידיוידואלי , אך אני הייתי קצת עצבנית , נכון יותר להגיד מתוחה בחודש ראשון , אחר כך ככר תחושה היא תחושה רגילה . לא משהו מיוחד . ממש לא . פרוגונל עשיתי לפני שנה , זריקות , לא נעים , אותה תחושה של מתח במיוחד בהתחלה , קצת איבוד שפיות לכמה ימים . אני התייחסתי לזה לא בראש כבד . זה ס"כ כמה ימים . לחקות לתוצאות לוקח יותר זמן . אז אני כבר לא יודעת אני במתח בגגל שאני מחכה מה יהיה או בגלל הורמונים . אני גם אמורה להתחיל IVF וזה לא מפחיד אותי . אם זה מגדיל את הסיכויים שלנו , נעשה גם את זה . אני שונאת התערבות תרופתית וחימית לגופי , אבל ........זה עוזר . גם אנחנו לא פוריים ללא סיבה , או שלא מצאו אותה , אם רופוא החליטה והגיע למצב הזה שניתן להכניס לתוך הרחם אוברים מוכנים , למה לא להתנסות . זה מגדיל את הסיכויים משמעותית . אני חיכיתי כמה שנים לפני שהתחלתי לבכלל לחשוב על איזושהו טיפול והיום אני מבקשת מרופא שלי IVF . אני יודעת על זה הכל חוץ מלהתנסות בזה . ואני לא גיבורה וחזקה , אני פחדנית וחלשלושה ומאבדת הכרה בבדיקת דם

. אבל אם אני הדעתי לזה , בגלל שאנחנו לא רוצים לחקות (זה לוקח זמן גם) . את בת 35 , לא ידעת , בת 30 , כל אחת מסתקלת על הגיל מנקודה בה היא נמצאת . אין זמן מתאים או לא מתאים לילדים . הם יבואו בטוח ב10000000000000000000000000000000000000000000000000% השאלה היא מתי ? יש לך זמן לחקות ולנסות עוד משהו תעשי , רוצה לזרז את העיניין , (אני מבינה את זה כך) חבל על כל יום , יותר נכון להגיד על כל חודש . ועד דבר שלמדתי עם הזמן זה לא רק בעיה שלך,מישמיש החמודה, זה של שניכם . אל תקחי הכל רק על עצמך , תתחלקי עם בעלי . אני בטוחה . אם הוא הייה אתך עד עכשיו , עליו ניתן לסמוח הוא גבר גבר !
נשמח להיות אתך בקשר !
המון הצלחה לך ולכל מישקורה את מכתבים -הצעקות שלנו ......!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
כמעט שכחתי : נסים קוראים , גם רפוא IVF זה נס

שליחה על ידי חגית* » 01 יוני 2005, 11:48

היי מישמיש,

גם אני הייתי מטופלת של איקקלומין. מה מרגישים ? לא הרגשתי שום שינוי, לא השפיע עליי. באופן כללי לעבור טיפולי פוריות זה משנה את כל הפורפורציות בחיים. קשה מאוד להתנתק במחשבה (למרות שזה הכי רצוי) ולחיות.

את כל הזמן מקווה נו אולי זה הפעם, אם יש איחור אפילו קטן,נו אולי הנס הגיע...... לי אישית קשה מאוד להעביר את הפיקוד לאבא שבשמיים ולומר לו אתה בראת אותי, אתה תעשה את העבודה. זה שינוי במעלה שנייה, האמת שזה הכיוון שאליו אני מעוניינת להגיע.

חיבוק גדול בהצלחה בכל אשר תפני

בריאות ואושר @}

היי דפנה תודה לך,אני תמיד נפעמת לגלות כמה שונים אנו בני האדם,את לא מפחדת,איך?הרדמה מלאה ,שאיבת ביציות?
כל הכבוד לך את אמיצה,תספרי לי בהמשך,ובהצלחה,וכמה שפחות סבל,אם ניתן,אני מתכוונת להתמקד כרגע בריכוז להרפיית מתחים ופחדים,
ואז להתחיל,וגם לנסות רופאה חדשה בחיפה,תמיד הייתי אצל רופאים ממין זכר,ואני משנה ,ניראה איך זה יהיה.
הרופא האחרון שהייתי אצלו השבוע בביוץ,ניסה למשוך לי את צוואר הרחם במלקחיים,כואב נורא,הוא לא הצליח להגיע רחם ,אני כמובן הפסקתי אותו מיד,
וההזרעה הזו לא התקיימה כמו שצריך,יצאתי נורא מאוכזבת,וגם החלטתי לא לשוב אליו,זו היתה הפעם הראשונה אצלו בהזרעה,ואחרונה.
נורא קשה למצוא רופא ממש מוצלח ,אולי רק אם הולכים באופן פרטי,אם למשהיא יש רופא מוצלח אשמח לשמוע,ביי בינתיים.מישמיש.

שליחה על ידי חגית* » 01 יוני 2005, 11:59

אני מתכוונת להתמקד כרגע בריכוז להרפיית מתחים ופחדים,

איך את מתכוונת לעשות את זה ?

איך?הרדמה מלאה ,שאיבת ביציות?

מישמיש את במילא מורדמת לא מרגישה כלום, והם שואבים לך, את לא מרגישה כלום. האחות שלי אמרה לי חגית לילה טוב, וכך נרדמתי. לאחר מכן היו כאבים חלשים באיזור הבטן אבל ממממש לא כזה נורא. כל העניין הוא המנוחה לאחר מכן חשוב להתארגן עם הבעל לפני. קניות, בית וכאלה....

בריאות ואושר @}

היי חגית,תודה
אני לא מבינה איך אני מביאה את עצמי למיטה ושאחות תאמר לי לילה טוב,שם הבעיה,וכמה זמן זה לוקח?
ואיך מתפקדים יום אחרי.? או שזה לגמר אינדיוידואלי?
למזלי יש לי בעל ניפלא ,עדין ומשתף פעולה,אני בטוחה שהוא יפנק ויעשה הכל בכדי לעזור לי להרגיש טוב,אז בכיוון הזה אני מסודרת,תספרי לי עוד,זה עוזר.
חיבוק גדול ואורח רוח ,מישמיש.

שליחה על ידי חגית* » 01 יוני 2005, 21:53

היי מישמיש
ראשית אציין שמשחר ילדותי אני פריקית של שליטה, יש בעיה פותרים, כך שאצלי הכול באמת עובר יותר קל וקר.
אז כך, רוצה לשמוע על ה IVF הראשון שעברתי.
לפני השאיבה ישנו תהליך של זריקות ובו מלמדים אותך איך להזריק לעצמך בבית בשעות מסוימות על מנת להגיע למספר זקיקים אופטימלים שיהיו מוכנים לשאיבה (עוד סיפור

) . ביום השאיבה את מגיעה עם בעלך כשאת בצום, נכנסת לחדר, מחליפה את הבגדים לחלוק של בית החולים, חותמת על המון מסמכים, אישור על זה ואישור על זה. אני ערכתי סיור לפני כל השאיבה עם בעלי כך שפחות או יותר ראיתי לאן אני צריכה ללכת. את נכנסת לחדר, בחדר יש מיטה גניקולוגית, וכל הפמליה (הצוות), כולם מסביבך, מכינים אותך לשאיבה. המרדים מזריק לך ביד, ופה בדיוק האחות אמרה לי חגית לילה טוב, אז אמרתי לעצמי בלב, זה הזמן לעזור לעצמך לכי לישון, הרפיתי את עצמי והתעוררתי כשאני בחדר אחרי השאיבה. לאחר השאיבה את נחה בבית חולים למשך מספר שעות, בודקים לך לחץ דם, ורואים איך ההתאוששות שלך. לאחר מספר שעות את מקבלת הסבר כמה ביציות שאבו, ואת כל ההסיטוריה של ההתפתחות שלהם.
היום שאחרי הוא באמת אישי לכל אחת, לי ממש לא היה כאבים חזקים, רק תחושה מוזרה, לא נורא מתגברים.

הזמן של השאיבה כשאת בהרדמה זה בסך הכול בין עשרים לעשרים וחמש דקות, כלווום לא משהו. בעלך ירד למטה ישתה קפה עם עוגה יחזור ואת כבר תצאי.

מה לא עושים בכדי שהנשמות המקסימות ירדו לעולם והם ירדו ....

הזמן הוא לא לפני
הזמן הוא לא אחרי
הזמן הוא הזמן בהצלחה.

ישנו תהליך של יצירת נשמות בעולם הבריאה הכול תלוי בהם ובבורא עולם, התפקיד שלנו הוא לחיות.........
<למעלה יש את ההסבר המדהים של צפריר אני מסכימה איתו בכל מילה>

בריאות ואושר @}

היי חגית תודה שוב גיליתי שיש המון לדעת ולקחת בחשבון ,קראתי את דבריו של צפריר,
מאוד מענין,ופותח ,ומיוחד,גם מיד הרגשתי כמה עבודת קבלה עצמית יש לי עוד לעשות,
ולהרגיש ראויה,גם כרוך אצלי בעבודה ,וניראה לי קשור מאוד לחוסר ההצלחה ,
לא מרגישים ברגע ראויים בעולם ,למרות הידיעה שזה חשוב לעניננו,זה מסע ארוך של שינוי,
כך אני מרגישה ,אני בדרך לשם,תודה לך ולצפריר ביי,מישמיש.

שליחה על ידי דפנה* » 02 יוני 2005, 19:25

המון סובלנות ! כוח והצלחה !

שליחה על ידי חגית* » 02 יוני 2005, 22:21

מישמיש
כחלק מעבודה עצמית שלי, הרגשתי שאני מעמיסה עליי דברים שאני לא צריכה בכלל להעמיס. כגון אף פעם לא ספרתי לאף אחד על הטיפולים שאני עוברת, לאמא שלי ספרתי אבל בלי פירוט של מה ומדוע ? שמרתי את כל החוויה לעצמי ולבעלי.

היום אני מרגישה שזה היה מיותר, החלטתי לספר לכולם על IVF שעברתי, אני יותר פתוחה, צוחקת, צוחקת על עצמי, לא מסתירה אין מה. אף אחד לא מושלם, אז גם אני.

התפלאתי מאוד לראות איך אנשים זורמים איתי, מקשיבים והכי חשוב בכלל לא עושים מזה "ביג דיל".

את מבינה מישמיש לפעמים הכול אצלינו בדמיון ופחדים.

יש לי אבא בשמיים אני מעבירה את הפיקוד אליו. אני בחרתי בחיים

בריאות ואושר @}

חגית יקרה ,בכל כתבייך אני מגלה ,הרבה קווי דמיון ביננו,מה שאת מספרת מאוד מתחבר לחיים שלי,ולהתמודדויות שלי,
אני בנתיים לא משתפת את רוב האנשים הקרובים,רק קמצוץ ,ולאט לאט יותר ,גם בעבודה זה לא קל מכיוון שאני לא רוצה שיחשבו שאני לא
יכולה לעבוד,יש לי עוד דרך עד להפריות ,מקווה שלא,בכלל.
אז את השיבוש עם העבודה,אני משאירה לזמן קריטי יותר.
את צודקת בענין הפחדים הם שולטים בי מאוד,אני משתדלת לשחרר,והדמיון שלי עובד חזק,אולי כדאי לנסות דמיון מודרך?
יש לך נסיון בזה?
תודה לך וסוף שבוע טוב נעים ומבורך,מישמיש.

שליחה על ידי חגית* » 04 יוני 2005, 22:50

מישמיש יקרה,
שבוע טוב,
שמחה לדעת איך את מרגישה ? דמיון מודרך לא נסיתי. השתתפתי הרבה בשיעורים של "חשיבה חיובית". בתחילה לא התחברתי לרעיונות מסיבות שונות. עכשיו כשהגעתי לסוף הדרך אני מתחילה לחבר את כל הרעיונות ולהבין שאבא בשמיים שלח לי הוראות מיוחדות, ספוגות בטוב ורכות, ניסה לעזור לי בכל דרך אפשרית ואני הייתי נעולה.

אספר לך סיפור שאתאר את זה, כחלק מהטיפולים שלי הייתי צריכה לעבור ניתוח לפרסקופיה והסטרוסקופיה דרך רופא פרטי, שקבע לי תור בבית חולים מסויים בארץ, הניתוח נדחה מסיבות שונות ומשונות 3 פעמיים. בפעם הרביעית שהגעתי לניתוח כבר הייתי בבית חולים לבושה עם חלוק מחכה לתור שלי להתנתח, מתחיל לי דימום רציני, כך שלא היתה אפשרות לנתח אותי. יצאתי משם וכל מה שהצלחתי להסיק זה שאני צריכה לשנות רופא. טוב שיניתי רופא, מצויין וטוב, נקבע לי תור לניתוח, ברוך השם אני מגיעה לניתוח, נכנסת יוצאת הכול טוב ויפה. לאחר הניתוח אני הולכת לשירותים ושם אני מגלה שבמקום 3 חורים קטנים בבטן, הרופא רק חתך חור קטן. נבהלתי איך זה יכול להיות מה הוא שכח שהוא צריך לבצע שתי פעולות ?

מיד כשנגשתי אליו, אמרתי לו איך זה שחתכת רק חור אחד ולא שלוש. הוא אמר לי תגידי חסר לך חורים בגוף, אל תדאגי לא הייתי צריך יותר, ראיתי הכול דרך חור אחד.
את מבינה מישמיש אני הייתי נעולה על הניתוח הזה, אולם אבא בשמיים אמר בתי ראי, את לא צריכה את זה, זה נדחה מספר פעמיים רדי מזה, השתחררי, חיי את חייך, סמכי עליי. ואני לא ויתרתי.
המזל שלי היה שאבא בשמיים גם לא ויתר והיום במקום 3 צלקות בבטן יש לי רק אחת, וגם זו עבורי לא היתה רצויה.

וגם זו באופן סימבולי נמצאת בטבור, מרכז הגוף מרכז העולם @}

בריאות ואושר.

שליחה על ידי דפנה* » 05 יוני 2005, 16:28

איזה דברים מעניינים ! באמת אולי צריך להקשיב יותר לגוף ואינטויציות שלנו ...
מישמיש , גם אני מתחילה "דמיון מודרך" נראה איך זה .

שלום לכולן,
יש לי מחזור סדיר כבר 5 חודשים לאחר הפסקת גלולות. אורך המחזור הוא 28 ימים בדיוק (מיום ד' עד יום ד' שלאחר 4 שבועות). לפי טבלה של ימי ביוץ הביוץ שלי אמור להיות ביום ה - 14 מתחילת הווסת. האם זה אומר בוודאות שהביוץ יתקיים ביום ה - 14? האם זה יהיה יום ג' או ד' או ה' (בהנחה שאני מקבלת בימי ד')?
תודה מראש,

ייתכן שאורך המחזור הוא 29 יום ולא 28? (בהנחה שאני מקבלת בימי ד' כל 4 שבועות)

שלום לכולם,

קראתי את רב הדברים שנכתבו לגבי פוריות. באמת כל אחת צריכה לקחת בחשבון שאצלה כל בדיקה או טיפול או ניתוח הוא שונה בתגובה אליו (חוץ מהסיכונים...)
אני אחרי IVF ראשון ואחרי 6 הזרעות בלתי נסבלות. ה- IVF היה פיס אופ קייק לעומתם. ביום שלישי אני מבצעת את בדיקת הדם המכרעת!!!
למי שמעוניינת פרופ' יהושע דור בין הבכירים בארץ לטיפולי IVF עובד בתל-השומר ובאסותא ת"א וגם יש לו מרפאה בת"א רח' יהושע בן-נון. מומלץ!!!
גם אני כמו רבות עברתי הרבה בחיים מבחינה נפשית כולל ה-3 שנים האחרונות .
הכי חשוב לקרא טוב על נושא ה-IVF ולוודא איזו תכנית מתאימה לך ואם צריך לבן זוגך.
שבוע שעבר הייתה לי יום הולדת והייתי אמורה לעשות מסיבה במועדון והעברתי אותו לאחרי הבדיקת דם . אני מזה במתח וחוששת שאם התוצאה תהיה שלילית
אתאכזב ואתכנס בעצמי כמו הפעמים הקודמות. יש לי ילד אחד ואני בת 34 (נכנס באופן טבעי). אני לא חושבת שאמשיך עם הטיפולים כי באמת קראתי בכמה כתבות מעמיקות שאחרי כמה שנים של טיפולי IVF הם גורמות לסרטן. כמובן שהרופאים מכחישים את הקשר הזה.
תבינו אני לא אחת שמרימה ידיים אני לוחמת. אבל אצלי יש עוד דברים שמשפיעים כנראה על בעיות הפוריות שלי.
וכן גם אני אנסה את כל הטכניקות והדרכים כדי להצליח!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!1111

לילה טוב.

אני רק רוצה לספר לכן שאני קוראת אתכן. כדי לא להרגיש מציצנית. מלאה הערכה למה שאתן כותבות ולהתמודדות שלכן. לתובנות.
מקווה שאולי גם אוכל לעזור בהמשך.

סימבה , בדרך כלל הביוץ הוא 14 יום לפני הוסת , אבל את יודעת , אין בטוח בבילוגיה , אז זה יכולן להיות יום יומיים לפה ולשם.
חגית משמיש ודפנה - בהצלחה , ממליצה אם לא קראתן על הספר גופה של אישה תבונתה של אישה .

שליחה על ידי חגית* » 20 יולי 2005, 22:44

פלוני אלמוני
תודה, לצערי עברתי החזרת עוברים בפעם השנייה וזה לא הצליח. אני מוצאת קושי רב להרגע. המחשבות רצות בראש כל הזמן, את הטיפולים הפיזיים אפשר לעבור סבל קטן וקצר. אבל את המחשבות אי אפשר להפסיק.

כל חודש לצפות מחדש, כל חודש להתאכזב זה לא קל. למרות שאני יודעת שלא צריך לחשוב על זה פשוט להרגע וזה יבוא, אני מוצאת את עצמי רק חושבת על עוד ילד ומתי ???

בריאות ואושר

הי לכולם,
מבקשת המלצה לנטורפת/ית שמתמחה בבעיות פוריות. מי שהיו והתרשמו לטובה אנא המליצו.
במעריב בהכי טובים שיש מופיעים מספר שמות, אבל קשה לי להחליט למי כדאי ללכת.

גם אם למישהי יש המלצה על תחומי טיפול נוספים מהרפואה המשלימה אודה לכם.

שליחה על ידי שלי* » 24 יולי 2005, 19:05

קראתי עכשיו כתבה באינטרנט על קשר בין סרטן השד לטיפולי פוריות והפריה חוץ-גופית,
אני ממש לפני טיפולי הפריה חוץ גופיץ,ואני פוחדת,
יש למשהי מושג בנושא?

לפלונית מלמעלה מאחלת הצלחה.

תבינו אני לא אחת שמרימה ידיים אני לוחמת
לא בדיוק הבנתי למה הכוונה האם להפסיק טיפול מכאיב שלא עוזר זה להרים ידיים ?

האם תמיד צריך ללחום בגוף , אולי לקבל אותו , להקשיב לו , להבין מה המקור לבעיה כי אצל רובנו יש איזה רקע רגשי , למשל פחד מאמהות או רגשי אשמה על הנאה מינית או הרגשה שחייבים לסבול כדי לקבל מה שאוהבים ורוצים (ילד.)
הרבה פעמים שמתחברים לבעיה הרגשית הבעיה הגופנית נפתרת וההריון המיוחל מגיע .

אני לא נגד טיפלים כמו הפריות והזרעות , הייתי בעצמי בסרט הזה ורק כשהסתתי את הפוקוס לכיוון הרגשי והחלטתי להפסיק להתעלל בעצמי עם הטיפולים נכנסתי להריון.
יש מיקרים שזה עובד ויש מיקרים שלא , יש כאלה שהטיפולים מתאימים להן ויש כאלה שלא -

שלי - תקשיבי לעצמך , אם את פוחדת תדחי את הטיפול , השארי עם הפחד הוא שומר עלייך . תקשיבי לעצמך .

שלי את מדברת על זה

http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/S ... ntrassID=0

הנה תגובה ממסדית

את דעתי האישית אני לא אצרף כיוון שמעולם לא הייתי בנעליים של אישה העומדת לפני טיפולי פוריות.

חגית יקרה
זה כל כך מובן שאת מוצאת קושי להרגע. כל חודש לצפות וכל חודש להתאכזב אייך אפשר לעצור את המחשבות?

כתבת פה שאת מבקשת את הכוחות להוציא לפועל לחיות ולשמוח בחיים האלה, לגלות את השעשוע והשמחה האפשריים מעצם הקיום

אם תרשי לי אני רוצה רק להפנות את תשומת ליבך למה שכתבת אחרי כן
כתבת פה שכחלק מהעבודה העצמית שלך את היום יותר פתוחה, צוחקת, מקבלת את עצמך ומגלה שאנשים זורמים איתך ומקשיבים לך.
למדת להעביר פיקוד לאבא שבשמיים ובחרת בחיים.
אילו מילים של אישה שצומחת ולומדת מהקושי ומגלה בעצמה את הכוח לגלות את השמחה.
אילו כאבי הלידה שלך כאבי הלידה של השימחה שלך. יש בך את הכוחות
וכשאת מרגישה שהם עוזבים
כתבי פה
אל תשארי לבד
@}

שליחה על ידי חגית* » 25 יולי 2005, 13:20

עדי ברן

תודה על ההתיחסות. @}

אילו מילים של אישה שצומחת ולומדת מהקושי ומגלה בעצמה את הכוח לגלות את השמחה נכון, המגמה היא להגיע לשמחה פשוטה,קבלה פשוטה של "הכול טוב". קצת קשה להגיע ליציבות לאחר טיפולים שלא מצליחים. מעין רולקוסט @}
של רגשות.

_וכשאת מרגישה שהם עוזבים
כתבי פה_ תודה, אשתמש בהצעה.

פלוני אלומוני, _האם תמיד צריך ללחום בגוף , אולי לקבל אותו , להקשיב לו , להבין מה המקור לבעיה כי אצל רובנו יש איזה רקע רגשי , למשל פחד מאמהות או רגשי אשמה על הנאה מינית או הרגשה שחייבים לסבול כדי לקבל מה שאוהבים ורוצים (ילד.)
הרבה פעמים שמתחברים לבעיה הרגשית הבעיה הגופנית נפתרת וההריון המיוחל מגיע ._ מעניין לשמוע על זה.

תודה
בריאות ואושר D-:

שמחה לשמוע שתשתמשי בהצעה

ואת מוזמנת מכל הלב גם לעשות שימוש ב "מייל" adi brann@hotmail.co.il

עדי ברן תוד העל מה שכתבת .
איזה כוח זה נותן .

אני גם מאוד מתחברת לענין של לא להלחם בגוף אלא לקבל לנסות להבין איך הבעיה שקיימת משרתת אותנו או במילים אחרות מה אנחנו אומרות לעצמנו בבעיה הגופנית הספציפית הזאת , זה להמעשה התהליך שאני עברתי והביא להריונותי (כל פעם באופן קצת שונה)

מה דעתכן?

ארני ש תודה על התודה:-) . התהליך שעברת נישמע מדהים ואשמח לשמוע עליו, אם תרצי.

בקשר ל-לא להלחם בגוף אלא להקשיב לו, אני מאד מתחברת לזה. בדמיון מודרך יש שיטה שניקראת "שיחה עם איברים" ואני עצמי נידהמתי מהעוצמה שלה כשעברתי את זה בהריון האחרון, ולאחר מכן תוך כדי לימוד וגם תוך כדי הנחיה של אחרים .

יחד עם זה, אני יודעת שמדובר פה על עולם ומלואו.

אני יכולה לספר מעצמי - המעבר להורות ,היא החוויה העמוקה ביותר שחוויתי .
אני חושבת, שהמעבר הזה מקשר כל אחד מאיתנו למקורות העמוקים ביותר של הוויתו. והוא מקפל בתוכו את כל קשת הרגשות: מהכאבים הגדולים ביותר ועד לרגעי האושר הגדולים ביותר. חלקנו בוחרים להביא את זה למודע וחלקנו להשאיר בתת מודע וכל בחירה מכובדת בעיני.

אני מאמינה שכל אישה, שחווה קושי בכניסה להריון, ומחליטה לראות בזה אתגר לצמיחה אישית, יוצאת למסע שעשוי להיות כואב מאד ויחד עם זה מתגמל מאד.

וברור לי שלפני צאתה למסע צריכה מי שבחרה בו, בתור צעד ראשון , להיות מחוברת לכל המשאבים הפנימיים העומדים לרשותה. לדעת מה הם משאבי הכוח שלה וכמו כן לדעת לאיזה משאבים נוספים היא זקוקה ואייך לחזק אותם בתוכה.

ולכל אורך הדרך חשוב מאד , כפי שעושה חגית, לראות לשמוע ולהרגיש גם את ההתקדמות והצמיחה כי הן שיכולות לתת כוח להמשך בתוך כל הקושי והיאוש שמציפים לפעמים.

מילה לגבי טיפולי פוריות
בעבריעסקתי במדע קונבנציונאלי במשך לא מעט שנים, כמדענית העברתי הרבה מאד ביקורת על היד הקלה והשאננה מידי, לדעתי, על הדק הטיפולים , הנהוגה בישראל.
היום, כשאפשרתי לעצמי לראות את האלטרנטיבות אני לומדת שיש נשים שמה שנכון להן אילו הטיפולים הקונבנציונאלים. מהמון סיבות, וכל אישה יודעת את הסיבות שלה. באותה מידה יש נשים שנכון להן לפנות לכל אלטרנטיבה אחרת מדיקור דרך תזונה, דמיון מודרך וכל סוג של בירור פנימי אחר.... כל אחת עושה את החיפוש שלה ואת הדרך הנכונה רק לה. ומה שחשוב הוא ש קיימת אפשרות לבחור.
מה שחשוב הוא שכל אישה תהיה מחוברת לכוחות שלה לבחור בדבר הנכון לה וללכת בדרך הזו בידיעה ש התשובה תמיד נימצאת בתוכה ולכן כל דרך בה היא בוחרת היא הדרך הכי נכונה עבורה באותו רגע.

שליחה על ידי tאמא* » 27 יולי 2005, 16:42

האם משהיא יודעת את שם הספר, ושם המחברת בנושא פוריות שכתבה אחת המטופלות ביחד עם דר' בר חווה?
אודה על תשובה.

שליחה על ידי קרן* » 28 יולי 2005, 15:06

שלום לכולם .
אחרי שקראתי את כל התגובות למעלה החלטתי לשתף אתכן בחלק גדול ממה שעברנו .לאחר שנתיים של נסיונות להכנס להריון פנינו לבית החולים ומיד שלחו אותנו ל- IVF לא אקוקלמין לא הזרעות מיד הפריה .בדיקות זריקות קשות(בשריר)שזה יותר קשה מתחת לשריר .מרגישים כאב עד שבוע מכל זריקה .
עברנו שאיבה מחכים להחזרה אבל הרופאים באים אלינו בפנים נפולות ואומרים שמתוך 28 הבציות שנשאבו אף אחת לא הופרתה .שוק חיינו אני והבעלול לא הפסקנו לבכות .אבל לא נשברנו ועשינו עוד 2 הפריות .בנות-הכאב נישכח! יש לנו חוזק נפשי גדול מאוד שאף אחת לא יודעת שהוא קיים עד שהוא יוצא החוצה בעיתות שכאלו . אבל כנראה שהלחץ וההורמונים והעצבים השפיעו החלטנו לקחת הפסקה של 3 שנים .
חזרנו שוב לתהליך .אך למזלנו שינו את הטיפול התרופתי בשנים האחרונות ,נוסף העט גונל שהוא פצצה-לא מרגישים את הזריקה (באיזור הבטן) בקיצור טיפול של IVF נוסף שהפעם לא כאב . לאחר שאיבת 25 בציות הופרו 5 וביקשתי שלפחות 3 יוחזרו .והרופא המקסים שלי שיתף פעולה .אתן תהיו בשוק אבל גם "דרשתי" מיטה לאחר ההחזרה (כי הוחלט שאין צורך לשכב וזה לא עוזר) ונחתי לפחות שעה. שבועיים "גזרתי על עצמי שמירה ולא עשיתי כלום .
אני שמחה ומאושרת להגיד שהיום אני בשבוע שישי .ואני מאחלת לכול אחת שמתלבטת בטיפולי ה- IVF אל תפחדו . עשיתי כבר 4 טיפולים שכאלו אמנם הזריקות לא נעימות וההורמונים משתוללים ,אבל צריך גם לדעת שזה תקופה קצרה ולהאמין בכול מאודכם שאתם תהיו אימהות .
"בברזילי" באשקלון התיחסו אילנו כאילו אנחנו היחידים שם והיחס מאוד עוזר.אני רוצה להגיד לכן בנות יקרות עוד דבר מאוד חשוב . תנסו מאוד לא לקרוא את הדברים השלילים על הטיפולים ולהיכנס לחרדות ולחפש מידע מפחיד על בעיות . אלא דווקא את אלו שנכנסו לטיפולים ולאלפי הצלחות של תינוקות מקסימים . כאן מגיע החוזק הנפשי שטמון בכול אדם .והכמיה לחבוק ילד נותנת כוחות נפש אדירים .
בהצלחה והמון אמונה טובה ואנרגיות חיוביות .

מזמן לא נכנסתי לאתר ועצוב לי לקרוא על כל הבעיות שלכן אני גם שייכת לבעיות האלה ונמאס לי כי אצלי כבר שנתיים לא מצאו סיבה למה אני לא נקלטת בילד הראשון נקלטתי תוך חודש אחד,ועברתי הפריה ולא הלך שמעתי על שיטת הפריה חדשה בבית חולים בני ציון בחיפה הפריה בעזרת מזרק שמכניס לגוף זרע במשך 4 שעות בפולסים וזה לא עולה כסף ואומרים שהסיכויים גדולים יותר אם יש למישהי עוד מידע או מישהי שניסתה אני אשמח לשמוע. ובפעם האחרונה שהייתי באתר היתה כתובת לארגון שפרה ופועה ואני לא מוצאת עכשיו התייאשתי כבר אולי הם יוכלו לעזור בכל מקרה אני מחפשת סניף שלהם בצפון וטלפונים

הארגון עצמו נקרא "פועה".
לא מכירה את השיטה שדברת עליה. מאחלת לך הצלחה מהירה מכל טיפול שהוא.
את מטופלת אצל רופא פוריות?
איך התזונה שלך?

מכון פועה - זה רפואה על פי ההלכה. יש להם ידע רחב ולכן גם אם את לא דתיה את יכלה להתקשר להתיעץ. אני דיברתי עם הרב גולדמן, טלפון של המכון 0523960318
, בהצלחה.

שלום לכולכן.
מזל טוב לקרן .
עדי ברן- תודה שוב על מה שכתבת , כיף לקרא אותך ואת אומרת דברים חשובים . אני אישית צריכה מדי פעם ליזכירו לי לא להיות שיפוטית , אז תודה.
יש לי בקשה מנשים שנכנסות לפה לתאר טיפולים אלטרנטיבים או תהליכים שעברו כשהחליטו או בחרו , על מנת לתת השראה לנשים אחרות . כי כמו שא ביב כתבה :
אני מאמינה שכל אישה, שחווה קושי בכניסה להריון, ומחליטה לראות בזה אתגר לצמיחה אישית, יוצאת למסע שעשוי להיות כואב מאד ויחד עם זה מתגמל מאד.

אני שמה דגש על טיפולים או תהליכים מעבר לטיפולים הקונבנציונליים כי אז יש לאישה פחות השפעה על הנעשה וגם יש מלאן פורומים בהם ממילא עוסקים בטיפולי פוריות קונבנציונלים. אבל , כמובן שגם בנוסף לטיפולים נשים יכולות לתרום את חלקן לתהליך מתוך הצמיח האישית שלהן ולקיחת האחריות על הצדדים היותר רגשיים של התהליך .

אני מכירה מקרה של זוג שסבל מבעיות פוריות קשות. בסוף פנו לד"ר ניזרוב מיהוד וכעבור שנה האשה הרתה באופן טבעי. כרגע היא כבר אם לשלושה.

שלום לכולכן!
קודם כל רוצה לומר לכן כל הכבוד על היוזמה והפתיחות שאתן מציגות.אולי אני לא הגבר היחיד אבל תוכלו לשתף אותי או\ו להתייעץ איתי לגבי הצד של הגבר בעניין.
גם אני לא הגעתי לעמוד סתם כך בטעות ומבלי שתהיה לי סיבה.אישתי ואני נשואים כשנה וחצי.בערך לפני כ-8 חודשים התחלנו לא להשתמש באמצעי מניעה אבל בתכלס התחלנו לחשב את ימי הביוץ בערך לפני 4 חודשים.מבדיקה שערכה אישתי עלו הממצאים הבאים:

צואר הרחם בסדר גמור.
לא ידעתי שאפשר ע"י צילום (או אולי אינני מבין נכון..) לראות שאכן ישנן ביציות.בכל מקרה הממצאים הראו שאצלה יש!
הרופא ציין שהזקיקים לא פעילים מספיק (או משהו בכיוון הזה) ושאולי צריך לקחת תרופה ע"מ לעודד את התפקוד שלהם.

אישתי מאוד עצובה ואני אפילו לא יודע איך לעודד אותה כי פשוט אינני מבין מספיק בנושא.

אשמח אם תעזרו לי ותעשירו את הידע שלי בנושא כי אני מת עליה וממש קשה לי שהיא כל כך עצובה.
ממני......................הלוחש לזקיקים

שלום לבעל! אני יודעת שקשה כל-כך לחכות להריון!!! אבל...
מומלץ לנסות להרות באופן טבעי במהלך שנה. יותר מ- 90% מהזוגות נכנסים להריון ספונטני במהלך שנה.
אם אתם מנסים רק 8 חודשים, למה כבר הייתם בבדיקה? הייתה איזושהי בעיה? הרופא הסכים לבדוק אותכם לפני שעברה שנה?
מה זאת אומרת שהזקיקים לא פעילים מספיק, אתה יכול לנסות להיזכר בדיוק מה הוא אמר? כיצד הוא בדק: גם בדיקת דם או רק אולטרא סאונד?
אני ממליצה לחכות קצת ולא לפנות מיד לתרופות (על מה הוא המליץ, איקוקלומין?). חבל, זה משבש מאוד. רופאים מאוד אוהבים לתת תרופות אבל חבל להתחיל עם זה אם אין צורך. אשתך יכולה לנסות דיקור סיני - מסדיר מאוד את הביוץ.
ובינתיים, תנסו להיות רגועים ומאושרים (קל להגיד, קל לעשות, אני יודעת)

מצטרפת בחום לכל מה שכתבה יוחננית .

לכל המפרגנות,
בואו לא ניכנס לכיסוחים כי זה לא לרמה שלי , לבוא ולהגיד שאין דרך להילחם בגוף, לתת לו לעשות בשלו כדי שנהיה מאושרים אז בואו נדבר על עוד סיבה למה נשים לא נכנסות להריון! ה ש מ נ ה!! אני לא יודעת כמה מתוך כל אלה שכותבות את הסיפורים שלהם סובלות או סבלו או כל החיים הצעירים שלהם סבלו מהשמנה כי בנוסף לזה שאת לא נכנסת להריון את גם שמנה וגם לא עושים הפריות לשמנות שזה עוד תסכול בתוך תסכול (מספיק מדכא לכל היפות נפש מלמעלה) אני רוצה שמכל אלה שמדברות כאן יגידו מי מכן סבלה מהשמנת יתר כל חייה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! הרופא לא רק לא יעשה הפרייה הוא יסובב אותך סביב זה שבכלל כל המחלות (כנראה) וכל הבעיות פוריות נובעות מזה - לכן בכלל הסיכוי הוא נמוך . קבלו את זה ועוד התסכול שאת מבוגרת ומכירה את גופך שמרגיש זקן ולא כמו שהיית בהריון הראשון ובעלך גם לא צעיר את קודם צריכה ויסכימו איתי פה כולם גם אלה שלא סבלו מהשמנה ושלא אוהבות לאכל שפה מדובר בחיים ומוות!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! אם כן לא תרדי במשקל שהוא סביר את נכנסת לסכנת חיים שלך , של התינוק, של הילד שיש לך כבר של בעלך וכו'....... ופה אני מבקשת שלא ייתנו לי תגובה. אז כמו שצריך להלחם בהשמנה (ושלא נדבר שאף אחד גם משפחה תאמינו לא מסתכל עלייך ולא שם עלייך כמו אם היית פחות שמנה במילה יפה) צריך גם לדעת את הדרך הנכונה והמתאימה לכל אחת שרוצה ורוצה מאוד בילד ושמוכנה להשקיע. ומה קורה גם שהילד שיש לך כבר צריך להוציא עליו אלפי שקלים על ריפוי ועיסוק וקלינאית תקשורת או כל תרופה וטיפול שמפתחת או מבריאה ילד אז בגלל שיש לזה מחיר לחיים שלך ושל בעלך ושהבעלים ייסתמו פה כי בכל זאת בכל זאת אין זו החלטה שלהם אפילו שהם בתקופה זו המפרנסים העיקריים בעסק. בעצם אני פונה למי שבאמת חשובים לה היקרים לה והסובבים אותה והחיים שהיא חיה ושהם מלאים ויפים אך חוסרים בדבר מה תקח את עצמה תחפש את דרכה הנכונה תפנה תבקש עצה אפילו עזרה גם אם אין כסף יש דרכים וכן תעשה את כל המאמצים המתאימים והשווים וכמובן בכל מקום ובכל מצב להפעיל את הראש!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! לא לוותר כמו שאחרים במסווה אומרים לעשות . ואנשים באמת אנחנו מדברים על עתיד חשוב משפחה אז דברו לעניין ומספיק עם המילים היפות הדו- משמעותיות. בכל מקרה שכולן וכולם יצליחו ושמשאלתם תתגשם. אני נראה לי עוד אהיה פה הרבה זמן!

אני ניסתי 4 טיפולים באיקלקומין בעבר והרירית שלי דקה האם הנזק לרירית הוא לטווח הקצר או האם הוא
יכול לגרום שהרירית לא תתעבה יותר

רתיתי לדעת אם דיקור סיני וצמחי מרפא יכולים לעזור בעיבוי רירית הרחם ואם מישהו מכיר מטפלת

לבעל שלה
קודם כל רוצה לומר לך כל הכבוד על היוזמה והפתיחות שאתה מציג. ועל האיכפתיות שלך והרצון לעודד ולעזור.
גם אני מצטרפת בחום לדברי יוחננית. מוזר בעיני שהרופא החל בבדיקות ובירורים לאחר 8 חודשים.
איזו העשרה בידע אתה מחפש בדיוק?

תודה רבה אבל נראה שאף אחת לא הבינה את דברי ולא באתי לדבר בפורום פוריות באמת על השמנה אם ארצה אלך לפורום המתאים באמת שאף אחד לא הבין את עומק דברי וכוונותי אז כנראה בזבזתי את הזמן שלכם ושלי. ואת ארני נראה שאת כותבת לאנשים שאת חושבת שאת יודעת על מה מדברים?!
אני עוקבת אחרייך כבר הרבה זמן וקוראת את רב האימלים שלך. מה שהיה לך לא בהכרח מתאים לאחרות. כל אחת יכולה לגשת לבעיית הפוריות שלה בדרך הכי טובה שהיא מכירה ובגלל שהיא מכירה את עצמה את אופייה ואת הסובבים אותה. לרב מה שאת כותבת את די מתסכלת את האחרות אז בבקשה תפגיני פחות שוויץ ותייעצי רק אם מבקשים או שואלים אותך. ואם את כבר נותנת עצות לגבי השמנה תבררי מה את מוסרת ואל תדברי בכזאת כלליות !!!! וחוץ מזה אם בא לי לכתב משהו שיושב לי על הלב כבר הרבה זמן לגבי הפורום ותכולתו אז זאת זכותי . ולדעתי מי שכבר לא סובלת מבעיית פוריות שתרד מפורום זה כי זה לא מחזק ולא מוסיף לדעת שאחת הצליחה וממשיכה בחייה והשנייה צריכה רק לשמוע אותה ולקרוא אודותיה הרבה אחרי ההצלחה - אבל זו דעתי. ומספיק עם התפלספויות בין כולם כאילו כל גולש פה הוא פרויד וחצי......

שלא תבינו אותי לא נכון אני מאחלת מכל הלב הצלחה לכל מי שמנסה אבל יסכימו איתי חלק שיש מידת מה של התפלספויות מיותרות , תחתכו החיים קצרים תגשו ישר לעניין. ותעזבו שטויות - גם אני במצב לא קל אבל הכי חשוב סנטר למעלה כל הזמן ולעשות סקס , לאהוב לתת לבן זוג כמה שאפשר קצת רוחניות לא תזיק רוגע לקרא כמה שיותר על הנושא ולבדוק אם יש אופציות שמתאימות לך לטיפול ובאמת לבוא בגישה חיובית לכל דבר. ואנשים קצת תאמצו את מה שההורים מלמדים (לרב) והכי חשוב בחיים - סבלנות אל תעשה לך מה ששנוא עליך זה המוטו לחיים יותר מזה תאמינו לא צריך...... ב ה צ ל ח ה ! ! !

אשמח להמלצות על טיפוליםאלטרנטיבים לבעיות פוריות, יש לי בת שנולדה מטיפולי ivf, בעייתי הוגדרה מכאנית, היום אני מבקשת לנסות טיפולים אלטרנטיבים לפני שאני פונה שוב להפריות (לא רוצה להפסיק להניק את הפיצי), תודה ויום טוב @}

למה את מתכוונת בעיה מכאנית?

אני מכירה אישית סיפורים שמחים על הצלחות לאחר שימוש בדמיון מודרך וNLP
אם תגידי באיזה איזור בארץ אשמח להפנות אותך

אני גרה באיזור המרכז, ראשל"צ- נסציונה
תודה

מכירה שתיים מומלצות באזור שלך, שתיהן בוגרות מרכז רטר
עידית מצא עוסקת גם בריפוי הוליסטי מזה 10 שנים.
תמר קורצמאיר

הנייד של תמר לא מעודכן שם והוא 052-3451949
שיהיה לך בהצלחה
}@

לגלה,
אני שמח להמליץ על מדקר סיני שמטפל בבעיות פוריות, שמו חיים בנדר מ- מרכז חווא טו
הוא עזר לי במספר בעיות וכיום אני לומד ממנו טאי צ'י
מה 28.8 הוא יהיה זמין בנייד 0522912000 (רגע הוא בהשתלמות בטאיוואן)

לאחר שיהיו פה מספיק הפניות למטפלים אלטרנטיביים , עם נגיעה מוצלחת בבעיות פוריות נערוך את הדף , או שיהיה גם דף נפרד שכותרתו מטפלים אלטרנטיביים המתמחים בבעיות פוריות .

אלמונית - ניסיתי לעזור ולא לפגוע , מתנצלת אם לא הצלחתי , בכל אופן מחקתי את מה שכתבתי כיוון שזה לא התאים לך .

ארני- רעיון נהדר לערוך דף שנושאו מטפלים וטיפולים אלטרנטיביים לבעיות פוריות

אני יכולה להוסיף את מוטק'ה- שעוסק בדיקור סיני ומתמחה ברפואת נשים וילדים, הוא נמצא בתל-מונד 09-7962275

הבהרה - שתי המטפלות אותן הבאתי, הן שתי מטפלות מצוינות הפועלות באזור שציינה גלה. לא התכוונתי שהן מתמחות דווקא בפוריות!
באופן בפציפי את הסיפורים השמחים על הצלחת דמיון מודרך בטיפול פוריות שמעתי ממטפלות בצפון ובמרכז . נכון שעם הזמן אנשים נעשים מומחים לנושאים בהם עסקו הכי הרבה, וסביר להניח שאילו הנושאים ש"בוערים בעצמותיהם".
יחד עם זה , העקרון פה גלה, היא משהי שתנחה אותך לגלות תשובות שנימצאות בתוכך.
ומי שאינו מאמין בכוח של זה להשפיע על הגוף, צריך רק לבדוק כיצד בודק הFDA מחקים בתרופות, תמיד הן מושוות לתרופות דמה (פלאצבו) , כוחו של התת מודע בריפוי הוארך בגסות על ידי העולם המדעי ב40 אחוז, וכשמגישים תרופה לFDA מספיק להוכיח יתרון של 10 אחוז מעל לפלאצבו וזה לא קל בכלל.
אם כן, תארו לעצמכן מה כוחו של התת מודע כשהוא נעשה קצת יותר נגיש...

הכי טוב תיארה את זה מונחה איתה עבדתי, היא אמרה "תמיד אני נידהמת מחדש עד כמה משהו שחשבתי שהוא לעוס לחלוטין וכבר אין משהו שאני לא יודעת עליו, מתגלה לפתע באור שונה כמה תובנות חדשות אני מגלה כמה אפשרויות חדשות פתאום נפתחות... זה מדהים".

זה כל ה"קסם", אני קוראת לו לגעת במעיין החיים והיצירה שבפנים. מצטערת אם זה ישמע מתפלסף למישהי, אני חוויתי את זה ורואה אחרות חוות ויודעת כמה ידע וחוכמה יש בתוכנו וצריך רק לדעת אייך להגיע לשם

לארני ולכל השאר....
מתנצלת על צורת התבטאותי לגבי הנושא , הייתי מאוד עצבנית השבוע בצורה שלא חשבתי שזה יבוא לי וכנראה שאני גם לחוצה (במיוחד היום)
לקראת שבוע הבא לפגישה עם הרופא. אמרתי פה דברים בצורה חריפה מידי לטעמי ובסך הכל כמו שאמרת ניסית לעזור. להבא אני אשנה גישה ואהיה יותר נחמדה. בסך הכל אף אחד לא חייב לי שום דבר. אז קבלו התנצלותי!!! להישתמע....

ותתקבלי בברכה .
(אהבתי את הניק החדש סוויץ')

שיהיה לך בהצלחה סוויץ זה העיקר!!!

ואם יעזור לך לספר על מה שבאמת מלחיץ , אז יאללה מה אכפת לך ? את בעילום שם וזו ההזדמנות להוציא הכל ואם מישהי (למשל אני

) כותבת לך משהו שנשמע לך פלצני פשוט תתעלמי .

את לא צריכה להשקיע בלהיות נחמדה אלינו אנחנו הרי וירטואליות לגמרי בשבילך.... תשמרי אנרגיות למה שבאמת חשוב,
כמו שאמרת בחכמה רבה: לאהוב לתת לבן זוג כמה שאפשר קצת רוחניות לא תזיק רוגע לקרא כמה שיותר על הנושא ולבדוק אם יש אופציות שמתאימות לך לטיפול ובאמת לבוא בגישה חיובית לכל דבר.

אם עוזר לך לכתוב תכתבי!!!
ושתהיה לך שבת שלום ו... ואולי גם קצת רוגע

וואוו.... כנראה שבאמת שגיתי ועכשיו אני רואה עד כמה... תודה על המילים המחזקות ... כנראה שרציתי קצת פרגון ובסוף קיבלתי.
מה אני אגיד לכם שוב הייתי אצל הרופא ובלי מילים מיותרות הוא אמר "להרגיע" התרופות וההורמונים שמקבלים לפוריות לא מסרטנות. מי שרוצה באמת לרדת לעניין זה ולפתוח את הנושא אשמח.
אני מאמינה בכל ליבי שיש אמת בדבריו של פרופסור שמקבל בקרוב מאוד פרס נוסף על מחקר ותרומה לחקר בעיות פוריות אצל נשים (פרס שלא מוכר בארץ עדיין!) בכל אופן זה באמת לא עניין של פרס , זה עניין של גישה של רופא . הבנתי שבתקופה האחרונה נשים מובילות על רופאיהן המטפלים ומשפיעות כבר על מה אני אקח בטיפול הבא - רופאי שוכנע וידוע במחקרים (תקראוו!!!) שמנגון לא ממש משפיע באם ניקח גם אותו וגם גונל ולכן לשמחתי הרופא משנה לי את הטיפול קצת ונותן לי רק גונל עד ההפרייה. מי שהתחילה בגונל שתבקש רק גונל ולא לבצע סוויצינג למנגון או הורמון אחר וזאת בעיקר בגלל העט!!! זו איזו שהיא רווחה כי כל פעם ליד הילד שלי להראות לו איך אמא מזריקה כמו נרקומנית זה נורא ואיום כמה כבר אפשר להסתיר ממנו. פעם אחרונה שהייתי בבי"ח בעלים הביאו איתם את ילדיהם לטיפול הפרייה של נשותיהם ולדעתי זה ממש לא במקום.

בעיני להיות שמחה ושלמה עם מה שנותנים לך חשוב מאוד , ואם מרגישים לא שלמים עם טיפול כלשהו אז טוב שהרופא קשוב .
חשוב מאוד גם שיש רופא שסומכים עליו .
לגבי הילדים אני לגמרי מסכימה איתך ,כי אין להם יכולת ממשית להבין מה קורה ומי יודע איזה רושם זה משאיר עליהם .

שלום לכולם,

לפני כמה ימים ביליתי חצי לילה בקריאה של כל ההודעות כאן, בסופו של דבר הרגשתי קרבה למרבית הנשים והחוויות שהן עברו ועוברות, אבל לא הרגשתי יכולת לכתוב ולשתף במה שאני עוברת. היום גיליתי משהו והייתי רוצה לשמוע את דעתכן. אז אתחיל ואספר שאני רווקה בת 32 ושגילו אצלי תופעה שכבר נכתב עליה כאן של גיל הבלות המוקדם. לאחר שכל המומחים שהלכתי אליהם אמרו לי שלעולם לא אכנס להריון - חזר לי המחזור ונכנסתי להריון. ההריון הכניס אותי לסחרור נפשי ולמרבה הצער הייתה לי הפלה טבעית. הרופאים דחקו בי לעשות טיפול בהפריית זרע מתורם אבל זה נראה לי ממש קשה להרות בלי אבא לילד בינתיים הזמן המשיך לטוס ולא ידעתי מה לעשות. לא פגשתי את האדם המתאים. לא הייתי סגורה על אף ידיד ולא יכלתי לקבל החלטה.
הייתי אצל רופאים שונים ואף אחד לא נראה לי כמי שאוכל לבטוח בו. השארתי את הדברים כמה זמן כמו שהם שנה וחצי. מה שקרה שכל פעם שהתחלתי לצאת רציני עם מישהו התחילו לי סימפטומים של גיל המעבר והמחזור התעכב.
לאחרונה אחרי חודשיים בלי מחזור הלכתי לרופאה חדשה שהמליצו עליה. היא אמרה שיכולתי, כשהיו לי הביוצים לעשות טיפול הפריה ולשמור על הביצית המופרת. איכשהו היא נתנה לי את האומץ ללכת על טיפול הפריה.

עכשיו לנקודה העיקרית. היום במקרה גיליתי שהרופאה הזאת שהיא מאוד אנושית ומקסימה הייתה הרופאה שטפלה בעפרה חזה. אני ממש לא בטוחה אם להמשיך ולהיות מטופלת אצלה.

אשמח לשמוע את ההתרשמויות שלכן.

מיה

היי לכם, רציתי לשאול כמה שאלות, אני ממש לחוצה, אנחנו מנסים להרות כבר שנה, ללא הצלחה, אין לי מחזור סדיר, ובבדיקה אצל הרופא התברר שיש לי שחלות פוליציסטיות, והוא נתן לי איקקלומין. זה כנראה עזר פעם אחת או מספר פעמים מועט כי במעקב זקיקים (שרק אחרי שנה התחילו לעשות לי) ראו שהרירית עבה ויפה אך ישנם המון המון זקיקים קטנים. לפני מספר ימים אף ראו זקיק באורך 10מ"מ וחשבו שהוא יגדל, אך יומיים לאחר מכן ראו רק המון קטנים.
מה אתם ממליצים לי לעשות? מה השלב הבא לאחר איקקלומין? אני כבר עייפה ומאוד מאוד מפוחדת, בעלי מקסים ומאוד מעודד ותומך, אך גם הוא ממש רוצה כבר ילדים ואני רוצה לשמח אותו כל כך...
אשמח מאוד מאוד לייעוץ מכם תודה.

מיה - אין לי מושג מה הבעיה עם עופרה חזה , אבל נראה לי הגיוני מה שהיא אומרת ועוד יותר נראה לי הגיוני שאם מסיבה כל שהי יש לך ספקות לגביה החליפי אותה .

פלונית - אני לא רופאה אבל בדקתי למענך בספר גופה של אישה תבונתה של אישה שנכתב ע"י רופאת נשים
היא מציינת ששחלות פוליציסטיות קשורות קשר הדוק לחוסר איזון הורמונלי ,לרוב לתזונה בעיקר להשמנת יתר או רמת אינסולין גבוהה בדם
היא ממליצה על טיפול הוליסטי על מנת לאזן לפני שממלאים את הגוף בהורמונים אם תרצי אקרא ואפרט יותר

היי ארני, אני אשמח לשמוע עוד.
השמנת יתר אין לי, אך זה בטוח קשור לחוסר איזון הורמונלי.

הי פלוני. יש לא מעט חומר על שחלות פוליציסטיות. למעשה, זו אחת מבעיות הפוריות היותר נפוצות ראי כתבה שפורסמה ב ynet ttp://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2907789,00.html. (ויש עוד ה מ ו ן חומר על זה ברשת - נסי לחפש PCO). התופעה אכן נובעת מחוסר איזון הורמונלי שקשור איכשהו לקולטנים לאינסולין (ומכאן גם בעיית ההשמנה) ולעליה בכמות הורמון הטסטוסטרון בגוף (הורמון גברי) שמונע את הביוץ. בשחלות נותרים הזקיקים שלא בשלו, ואותם ניתן לראות באולטראסאונד (אלו הם ה"ציסטות").

הפתרונות שמציעה הרפואה הקונבנציונלית כנגד הסימפטומים (שיעור יתר, השמנה, דיכאון) הם גלולות (בדרך כלל דיאנה) שמקלות על התופעות, אך לא פותרות את בעיית הביוץ ואי-קבלת המחזור. יש מספר תרופות שמעוררות ביוץ, כמו איקקלומיין, שלפי מה ששמעתי וקראתי, אחוז ההצלחה שלו הוא די גבוה, למרות שהסיכוי להפלות הוא גבוה גם כן, כמו גם להריונות מרובי עוברים. כמו כן, יש טיפול תרופתי בבעית הסוכרת (בעיה של מיעוט רצפטורים לאינסולין) כמו גלוקופאג או מטאפורמין - זה אמור לגרום להפחתה במשקל ולהחזרת האיזון ההורמונלי.

ואחרי ה"הקדמה" הזו... אני (כפי שאפשר לנחש) מאובחנת כפוליציסטית זה מספר שנים. הפסקת הגלולות גרמה לי לעליה קיצונית במשקל (9 קילו בחצי שנה), שיעור יתר ועוד כל מיני תופעות (פתאום צמח לי שיער שחור ועבה על ראשי - ויש לי שיער בהיר ודק בד"כ...) בקיצור - לא נעים... המחזור לא הופיע כלל וראו ציסטות באולטראסאונד. הפיתוי לחזור לגלולות כדי לחזור ל"שפיות" היה גדול, אבל הצלחתי להתגבר עליו, ואני לא מצטערת.

אני בחרתי לנסות גישה "טבעית" ולא לקחת תרופות מעוררות ביוץ. אני מאמינה שהגוף צריך להיות מוכן להריון, ותרופות שמעוררות ביוץ באופן מלאכותי לא מכינות את הגוף (ומן הסתם זה גם גורם להפלה). התחלתי לשמור על משקל ולעשות פעילות גופנית מאומצת (אני נוסעת באופניים לעבודה...) וזה התחיל להראות סימנים טובים. אבל המפנה הגדול במצב שלי היה לפני שלושה חודשים - כשהלכתי לטיפול שיאצו. הגעתי לטיפול בגלל בעיות גב בכלל... שיאצו היא שיטת טיפול הוליסטית - אשר לוקחת בחשבון את הגוף כמכלול, ולכן המטפל שאל אותי אם יש לי עוד בעיות רפואיות/דברים שמציקים לי. סיפרתי לו על בעיית השחלות הפוליציסטיות והסברתי לו מה זה אומר... (הוא לא ידע מה זה) אבל אמר שינסה לטפל גם בזה. יצאתי מאד ספקנית לגבי זה (שנים שאני סוחבת את התופעה, והוא יצליח ??) ולא כל כך האמנתי שיצא מזה משהו.

כעבור 14 יום מהטיפול (פונקט) קיבלתי מחזור - אחרי בערך 8 שנים שלא קיבלתי מחזור באופן טבעי. מאז (שלושה חודשים) קיבלתי מחזור כל חודש - ואין מאושרת ממני. אני עדיין לא בהריון - אבל נראה שהדרך לשם כבר קרובה...

בכל מקרה, אל יאוש! יש הרבה דרכים (גם למי שרוצה ללכת על הטיפול התרופתי) ויש לא מעט הצלחות. לכי על מה שהכי מדבר אליך ונותן לך הרגשה טובה עם הגוף שלך - זה הכי חשוב.
בהצלחה.

פולי ציס עשית לי ממש טוב על הנשמה. ממש מקור לשימחה והשראה בעיני. @}

פלוני אלמונית, בספר כתוב די הרבה אני ממליצה לך לקפוץ לחנות הספרים הקרובה לביתך ופשוט לעיין (מע"מ 158 ועד ע"מ 166 במהדורה של שנת 2000)
זה מאד מובן שאת עייפה ומאוד מאוד מפוחדת, וטוב שיש לך בעל תומך,
אם אפשר לשאול
כשאת כותבת
אך גם הוא ממש רוצה כבר ילדים ואני רוצה לשמח אותו כל כך...

מה שאת בעצם אומרת היא שהמוטיבציה לילדים באה ממנו? או שהמוטיבציה העיקרית שלך היא לשמח אותו? איפה את בסיפור הזה?
השאלה הזו מוכרת לך או מעניינת אותך?

מבטיחה לקרא בספר על דרכי טיפול אלטרנטיביות לבעיית פולי - ציס .. טרם הספיקותי .
פולי ציס תודה על האינפורמציה ובהצלחה כיף לקרא . עם זאת קצת הפריע לי שכתבת פולי ציס בשורה של השם כי זה ברמה לא מודעת כלשהי מזהה אותך עם הבעיה , אני מציעה להחליף את הכינוי למשהו יותר אופטימי ופחות מזוהה עם מצב גופני לקוי , מה גם שנראה שהבעיה נפתרה .
לא בטוחה שהבהרתי את עצמי נכון , הכוונה טובה ואחשוב על מילים יותר טובות לנסח מה שהתכוונתי .

לא ביב,

בנוגע למה שרשמתי על בעלי שהוא ממש רוצה ילדים, לשאלתך- אני מאוד מאוד מאוד רוצה ילדים,
בכל רגע שאני רואה אמא עם הילד שלה אני ממש מקנאה, אך אני בטוחה שיהיה טוב,
תודה על כל התגובות לכולן, באמת אני אנסה משהו אלטרנטיבי, כגון השיאצו.
שבת שלום.

שיהיה לך בהצלחה. ושיהיה לך טוב זה העיקר @}

לגבי השם שבחרתי -

ברמה לא מודעת כלשהי מזהה אותך עם הבעיה
נו שוין.. ברמה מאד מודעת...

משהו יותר אופטימי ופחות מזוהה עם מצב גופני לקוי
אני דוקא חושבת שחוש הומור זה משהו מאד אופטימי... (זה נשמע לי כמו שם שבארט סימפסון היה מתקשר לחפש אצל המוזג מו פלנדרז - אבל זה כנראה רק חוש ההומור המעוות שלי... )
וכנראה אני גם לא מרגישה במצב גופני לקוי.. אלו הם רק סימפטומים למכלול שלם של מי שאני כרגע, כיום, ואין בזה שום דבר רע.

מן הסתם, בפורום אחר ובהקשר אחר, אמצא לי גם שם אחר, יותר מתאים - אל חשש.. (בטח משהו כמו עמי נח בפורום מיטה משפחתית...)

יום טוב, ו - הרבה חיוכים

עמי נח יקרה :
קראתי בספר גופה של אישה תבונתה של אישה של ד"ר נורת'רופ היא אומרת שניתן לאזן פעילות השחלות על ידי התחברות למחזורי הטבע : הירח , וגאות ושפל של הים . ההתחברות על ידי מעקב ומודעות אליהם , בנוסף לימות חורף חשוכים לקנות איזו מנורה עוצמתית לשעות היום ולהתאים שעות אור חושך לאלה של הטבע באותה עונה . כמובן עדיף להסתכל על הירח ולא רק לעקוב אחריו ביומן ולגבי הים אין טעם לברר בשרות המטאורולוגי מה מצבו אבל אם גרים קרוב עדיף לבקר אותו לעיתים מזומנות )
אפשר ומומלץ גם לנהל יומן ירח אישי ובו מסמנים בכל יום את מצב הירח ואת מצבך (מצב גופני , מצב רוח , רגשות , נטייה להסתגרות או לפתיחות ועוד מדדים רבם , ניתן להעזר ביומן שבאתר לגעת אישה .

בנוסף היא ממליצה כמובן על תוזנה מאוזנת , היא מדגישה בעיקר לצמצם שימוש בקמח לבן וסוכר לבן על מוצריהם וממליצה על תוספי מזון (לא פירטה איזה רק מינרלים ויטמינים באופן כללי , בטח פורמולות כאלה של סולגר וכל מיני )

ועל עבודה ריגשית סביב מינית : לנהל יומן ובו לספר על כל החוויות המיניות מאז הילדות , ההתפתחות המינית , אינטראקציות ותגובות של הסיבה הקרובה למיניות שלך , וכן מחשבות ורגשות שעולות כיום סביב מיניות ואמהות .
אפשר לעשות לבד , ניתן גם עם משיהו , איש מיקצוע או משהו כזה וכן לנהל יומן מעקב על חלומות (לכתוב מה שזוכרים .)

טוב יש פה הרבה עבודה ולעומק , זה לא פשוט ותובעני , אבל כנראה משתלם , מישהי שם בספר סיפרה איך איזנה את המחזור בעזרת זה לאחר 8 שנים עם שחלות פולי ציסטיות , תוך חצי שנה .
אבל , כאמור הבחירה שלך , תעשי מה שנכון לך , מחזיקה לך אצבעות ובכל מיקרה כל טוב .

ארני ש, תודה!
אין לי ספק שלצד הרגשי יש חלק לא קטן בנושא.
תודה על העצות - נתת בי כח להעמיק.

חן חן
אם את צריכה עזרה וירטואלית , או לא אני כאן , את יכולה ליצור קשר בדף הבית שלי
אני זמינה לך לעזרה .

האם את סובלת מבעיות פריון?

אני מסתיימת את לימודי במכללת מדיסין כרפלקסולוגית בכירה. לעבודת גמר, בחרתי פרויקט על נשים הסובלות מבעיות פריון.

אני מחפשת נשים באזור מודיעין שמנסות להיכנס להריון מעל שנה ללא הצלחה. המפגש שלנו חד פעמי ימשך כשעה וחצי ויכלול איבחון דרך כפות הרגליים וטיפול רפלקסולוגיה (ללא תשלום).

מהי רפלקסולוגיה?
משמעות השם רפלקסולוגיה הנה מהמילה Reflection (השתקפות). כלומר, נקודות מסוימות ברגליים מתייחסים לאיברים ובלוטות הגוף. עיסוי נקודות אלו גורם לתגובה מהגוף.

לקביעת המפגש אנא צלצלי לאנט.
טל: 054-575-4032