בעיה במיטה כמנוף לבירור הזוגיות

שליחה על ידי אשה* » 30 מאי 2006, 18:23

עודפלונית,

איך הוא קורא לטוסיק שלך? האם בעניין הזה הוא כן קיבל את בקשתך וקורא לזה טוסיק ולא תחת?
מעולם לא קרא לזה אחרת.

יש לך אולי דוגמאות לדברים אחרים בחיי היום יום שלכם שהוא דורש ממך למרות שיודע שאת סובלת או לא נהנית מהם?_ בהחלט, כפי שכבר כתבתי. היום פחות מפעם, וגם היום זה כבר לא דרישות אלא יותר ציפיות, שהוא כבר למד לא להתרגש מאי מימושן. _האם זוהי באמת בעייה רק מינית? לא. אבל במישורים אחרים זה מתבטא בצורה שקשה לשים עליה את האצבע. ובמה שקשור לזין שלו הוא עומד על רגליו האחוריות ביתר תוקף.
למרות שלדעתי גם כן בעייה מינית היא בדרך כלל התבטאות של בעייה זוגית אני שותפה לדעתך.
מצטערת אם תגובתי יצאה שלילית, פשוט נראה לי שהבעייה הרבה יותר עמוקה מהעניין המיני. יותר קשורה בתקשורת ביניכם. אל תצטערי, את רואה מצוין.

שליחה על ידי אשה* » 30 מאי 2006, 18:23

עודפלונית,

איך הוא קורא לטוסיק שלך? האם בעניין הזה הוא כן קיבל את בקשתך וקורא לזה טוסיק ולא תחת?
מעולם לא קרא לזה אחרת.

יש לך אולי דוגמאות לדברים אחרים בחיי היום יום שלכם שהוא דורש ממך למרות שיודע שאת סובלת או לא נהנית מהם?_ בהחלט, כפי שכבר כתבתי. היום פחות מפעם, וגם היום זה כבר לא דרישות אלא יותר ציפיות, שהוא כבר למד לא להתרגש מאי מימושן. _האם זוהי באמת בעייה רק מינית? לא. אבל במישורים אחרים זה מתבטא בצורה שקשה לשים עליה את האצבע. ובמה שקשור לזין שלו הוא עומד על רגליו האחוריות ביתר תוקף.
למרות שלדעתי גם כן בעייה מינית היא בדרך כלל התבטאות של בעייה זוגית אני שותפה לדעתך.
מצטערת אם תגובתי יצאה שלילית, פשוט נראה לי שהבעייה הרבה יותר עמוקה מהעניין המיני. יותר קשורה בתקשורת ביניכם. אל תצטערי, את רואה מצוין.

שליחה על ידי אשה* » 30 מאי 2006, 18:25

אבא בית,
אולי בגלל זה זה כל כך מאיים - you hit the nail on the head D-: תודה

שליחה על ידי אשה* » 30 מאי 2006, 18:25

אבא בית,
אולי בגלל זה זה כל כך מאיים - you hit the nail on the head D-: תודה

שליחה על ידי אשה* » 30 מאי 2006, 18:34

צפריר,

בעיה במיטה כמנוף לבירור הזוגיות - לא רע, אבל אני לא אוהבת (לא יודעת למה) את המילה מנוף. יש משהו במקום?

והדיון בהכרח יעמיק ויתמקד בבעיה הזוגית. במובן הזה הדיון בין מי שאת חושבת שאת ובין האיש שאוהב אותך לא מבקש עוד לגלוש מעבר לסף הבית. בשעות שעברו בינתיים התרגלתי לרעיון וקיבלתי אותו. אוקיי, בואו נדבר על זוגיות

ונתחיל בדבר עצוב:

_ומאחור, מאחורי כל הקהל, עומד האיש שלך
ומתפלא
על
גודל
המזל
שנפל בחלקו,
להיות לך

לאיש._

זהו, שלא

הוא לא יודע שיש לו מזל, הוא חושב שיחסית לאחרות אני לא אשה טובה כ"כ, או בכל אופן זה מה שהוא מבטא במלים ובמעשים. הוא אוהב אותי מאוד, הוא רוצה לחיות אתי תמיד לעולמים, אבל נדמה לו שכדאי שאני אשתנה בכמה וכמה דברים. זה מתסכל אותי.

שליחה על ידי אשה* » 30 מאי 2006, 18:34

צפריר,

בעיה במיטה כמנוף לבירור הזוגיות - לא רע, אבל אני לא אוהבת (לא יודעת למה) את המילה מנוף. יש משהו במקום?

והדיון בהכרח יעמיק ויתמקד בבעיה הזוגית. במובן הזה הדיון בין מי שאת חושבת שאת ובין האיש שאוהב אותך לא מבקש עוד לגלוש מעבר לסף הבית. בשעות שעברו בינתיים התרגלתי לרעיון וקיבלתי אותו. אוקיי, בואו נדבר על זוגיות

ונתחיל בדבר עצוב:

_ומאחור, מאחורי כל הקהל, עומד האיש שלך
ומתפלא
על
גודל
המזל
שנפל בחלקו,
להיות לך

לאיש._

זהו, שלא

הוא לא יודע שיש לו מזל, הוא חושב שיחסית לאחרות אני לא אשה טובה כ"כ, או בכל אופן זה מה שהוא מבטא במלים ובמעשים. הוא אוהב אותי מאוד, הוא רוצה לחיות אתי תמיד לעולמים, אבל נדמה לו שכדאי שאני אשתנה בכמה וכמה דברים. זה מתסכל אותי.

שליחה על ידי אשה* » 30 מאי 2006, 18:37

הערה:

מי שמכיר אותי ואת בנזוגי בחיים ואולי קורא את זה עלול לזהות אותי, או לפחות נדמה לי ככה, פרנואידית שכמותי. מתנחמת בכך שאם את או אתה מכיר/ה אותנו מספיק כדי לזהות, בטח גם אכפת לך ממני מספיק כדי לא להביך אותי באאוטינג או אפילו ע"י רמיזה על הזיהוי בפניי. תודה.

שליחה על ידי אשה* » 30 מאי 2006, 18:37

הערה:

מי שמכיר אותי ואת בנזוגי בחיים ואולי קורא את זה עלול לזהות אותי, או לפחות נדמה לי ככה, פרנואידית שכמותי. מתנחמת בכך שאם את או אתה מכיר/ה אותנו מספיק כדי לזהות, בטח גם אכפת לך ממני מספיק כדי לא להביך אותי באאוטינג או אפילו ע"י רמיזה על הזיהוי בפניי. תודה.

שליחה על ידי אשה* » 30 מאי 2006, 18:46

ההולכת באתרים, כתבת:
סליחה על הבוטות בתגובותי האחרונות, אבל כל העניין הזה פשוט מרגיז אותי, או יותר נכון בן זוגך מרגיז אותי. את צריכה לעמוד יותר על שלך.

אני מודה שהדברים שצורמים לך צורמים גם לי. תודה לך על שאת מזדהה אתי עד כדי הגעה לידי כעס עליו. אבל ההתנהלות שלי בזוגיות שונה, כנראה, משלך, ואני מעדיפה לפתור דברים כאלה לא בדרך של מאבקי כוח אלא בהליכה לקראת, תוך מציאת המידה שתאפשר לי להימנע מעבירת גבול כלפיי מצד אחד, מבלי לחסום את השני ברעש גדול מצד שני. בדף זה אני בעצם מחפשת את דרך האמצע הזאת - בקול רם עם עזרה מהקהל.
אני יודעת איפה הגבול שלי עובר. אין צורך להצביע בפניי מתי בנזוגי עובר אותו.

אם יש לך דברים נוספים לומר באותה רוח שבה נאמרו דברייך האחרונים, אעדיף שלא תעשי זאת, כי מבחינתי זה מסיט את הדיון למקומות לא בונים. אנא, אל תיעלבי, וזה גם מופנה בעצם לא אלייך אישית אלא לכולם.

שליחה על ידי אשה* » 30 מאי 2006, 18:46

ההולכת באתרים, כתבת:
סליחה על הבוטות בתגובותי האחרונות, אבל כל העניין הזה פשוט מרגיז אותי, או יותר נכון בן זוגך מרגיז אותי. את צריכה לעמוד יותר על שלך.

אני מודה שהדברים שצורמים לך צורמים גם לי. תודה לך על שאת מזדהה אתי עד כדי הגעה לידי כעס עליו. אבל ההתנהלות שלי בזוגיות שונה, כנראה, משלך, ואני מעדיפה לפתור דברים כאלה לא בדרך של מאבקי כוח אלא בהליכה לקראת, תוך מציאת המידה שתאפשר לי להימנע מעבירת גבול כלפיי מצד אחד, מבלי לחסום את השני ברעש גדול מצד שני. בדף זה אני בעצם מחפשת את דרך האמצע הזאת - בקול רם עם עזרה מהקהל.
אני יודעת איפה הגבול שלי עובר. אין צורך להצביע בפניי מתי בנזוגי עובר אותו.

אם יש לך דברים נוספים לומר באותה רוח שבה נאמרו דברייך האחרונים, אעדיף שלא תעשי זאת, כי מבחינתי זה מסיט את הדיון למקומות לא בונים. אנא, אל תיעלבי, וזה גם מופנה בעצם לא אלייך אישית אלא לכולם.

שליחה על ידי אשה* » 30 מאי 2006, 18:52

גמני,
אנחנו מודעים לאופציה. אם תחשבי על זה רגע, תגלי שהיא לא מתאימה לסיטואציה שלי בכלל. אני מנסה להוריד אצלו ציפיות, וזמנים קבועים גורמים להיפך לקרות.

הילה,
נגעת בנקודה שגם אני לא מבינה בכלל. איך מבחינה טכנית הוא יכול להמשיך במעשה הזה כשהוא רואה ויודע שאת סובלת? לא מבינה את זה. כשאני שואלת, אין לו תשובה. אני חושבת שיש לו רגשות אשמה על זה.
בעלי טוען שהוא הכי מתחרמן מלראות אותי נהנית.יותר מזה,הוא בכלל טוען שזה נכון לגבי גברים בכלל. הוא צודק, גם בנזוגי הכי מתחרמן מלראות אותי נהנית.
הוא בכלל יודע שכך את מרגישה או שלא היית גלויה איתו כמו שאת כאן? הוא אומר לי שזה בראש שלי כי זו החלטה שלי אם לסבול או ליהנות. הוא לא טועה, אבל הלואי שזה היה פשוט כ"כ.

שליחה על ידי אשה* » 30 מאי 2006, 18:52

גמני,
אנחנו מודעים לאופציה. אם תחשבי על זה רגע, תגלי שהיא לא מתאימה לסיטואציה שלי בכלל. אני מנסה להוריד אצלו ציפיות, וזמנים קבועים גורמים להיפך לקרות.

הילה,
נגעת בנקודה שגם אני לא מבינה בכלל. איך מבחינה טכנית הוא יכול להמשיך במעשה הזה כשהוא רואה ויודע שאת סובלת? לא מבינה את זה. כשאני שואלת, אין לו תשובה. אני חושבת שיש לו רגשות אשמה על זה.
בעלי טוען שהוא הכי מתחרמן מלראות אותי נהנית.יותר מזה,הוא בכלל טוען שזה נכון לגבי גברים בכלל. הוא צודק, גם בנזוגי הכי מתחרמן מלראות אותי נהנית.
הוא בכלל יודע שכך את מרגישה או שלא היית גלויה איתו כמו שאת כאן? הוא אומר לי שזה בראש שלי כי זו החלטה שלי אם לסבול או ליהנות. הוא לא טועה, אבל הלואי שזה היה פשוט כ"כ.

[נוכחותך חשובה לי מדעתך]

זהו, שלא הוא לא יודע שיש לו מזל, הוא חושב שיחסית לאחרות אני לא אשה טובה כ"כ, או בכל אופן זה מה שהוא מבטא במלים ובמעשים. הוא אוהב אותי מאוד, הוא רוצה לחיות אתי תמיד לעולמים, אבל נדמה לו שכדאי שאני אשתנה בכמה וכמה דברים. זה מתסכל אותי.

משפט זה כשהוא הפוך, קרוב לוודאי מבטא את תחושותיו:
זהו, שהיא לא יודעת שיש לה מזל, היא חושבת שיחסית לאחרים אני לא גבר טוב כ"כ, או בכל אופן זה מה שהיא מבטאת במילים ובמעשים. היא אוהבת אותי מאוד, היא רוצה לחיות אתי תמיד לעולמים, אבל נדמה לו שכדאי שאני אשתנה בכמה וכמה דברים. זה מתסכל אותי.

מקום זה בו אנו מנסים כביכול לשנות האחד את השני, האחת את השני, הוא לב המאבק. כאן, אביא ציטטה ממקור אחר:
_"התמונה האישית של הזוגיות המתבקשת על ידי האשה או הגבר, מורכבת מתפאורה, רקע וכללים ברורים, שרירותיים לחלוטין, על פי תפישת הדמות שמציירת את תמונת הזוגיות שלה.
מה שנותר בחוסר הוא שותף, או שותפה.
מתוך כך שהכל לכאורה מושלם בתמונה, ורק חסרה הדמות המשלימה, נמצאת הדמות המשלימה הראויה, חייבת להיות בדיוק לפי קווי המיתאר ששורטטו עבורה. הן מהפן הפיזי והן מהפן של ההתנהגות האופיינית.

זו לא תימצא. נקודה."_

כך הוא הבירור. לעולם יהיו חלקים שאינם מספקים את התמונה האישית שאנו משרטטים. חוסר הסיפוק והקבלה ההדדיים מבן/ת הזוג מהווים כלים לבירור עצמי. כך, למרות דעתך, נמצא בן הזוג שלך אולי לא מודע לגודל המזל שנפל בחלקו. אבל, מאחורי הקהל הזה, שמריע לך, ולו בעת קריאת דפים אלה, יודע בליבו את גודל מזלו.

לכן, טוב אם נמצאת מברכת, מודה ומהללת ומשבחת את חייה במילים טובות.
שאילולא היה זה המשלים את מי שאת היא מדויק בעבורך, לא היית את מדוייקת בעבורו.
ככל שתקבל ותדע לקבל אותו כפי שהוא, להכיל את מי שהוא, לפרגן ולהעריך את מי שהוא, כך תמצא תנועה דומה מנשבת קלות ליד תנוך אוזנה.

אילו הייתי יכול ללחוש לך באוזן זה מה שהייתי אומר לך:
במקום לזיין את השכל, אם את רוצה לאהוב את האיש שלך, התחילי במשך היום, געי בו ברמיזות, ספרי לה עד כמה את אוהבת אותו, את הגוף שלו, את הריח שלו, התחככי בו קלות, רמזי לו רמיזות, הקשיבי לו רוב קשב, הדגישי קירבה ואינטימיות, כשאת מכוונת לאהבה גופנית, הניחי את דרישותייך וצרכייך המיניים בצד. הקפידי ללכת לישון איתו, הירדמי איתו כשאתם מחובקים, כשהוא מסופק ואת מסופקת מבחינת המין.
הזמיני. הזמיני. הזמיני. הזמיני. הזמיני. הזמיני. הזמיני. הזמיני. הזמיני. הזמיני. הזמיני. הזמיני. הזמיני. הזמיני. הזמיני. הזמיני. הזמיני. הזמיני. הזמיני. הזמיני.
ודאי את הזמנתך.
וכשמזמינה, התמקדי בכל מה שמרגש אותו, הגזימי אפילו ותני לו את כל תשומת הלב.

הנך רשאית לספק את עצמך בכל עת.

אבל, צאי מהלחץ. אהבי. כבדי, כבוד אפשר רק לתת.

לא תהיה זו הפתעה גדולה אם את עצמך תופתעי. מעבר לחלומותייך הפרועים ביותר.

כאן, עניין זה של ההנאה הגברית מהנאת האשה העומד בסתירה לרעיון שהגבר מכאיב לאשה, טמון באמת הזו שכאב הוא עונג מוגזם.
הביטוי הגופני, מבע הפנים, התגובה הפיזית, התגובה הקולית - כולם יכולים להיתפש הן ככאב והן כעונג.
לכן, רואה האיש שלך את העונג על פנייך בעודך חווה סבל, או כאב.
פרשנות לקויה.

עם זאת,
הכל נכון - גם פרשנות לקויה.
במובן הזה, שבתוך הכאב עולה גם העונג. אם באופן טהור, אותן פעמים בהן באמת הרגשת עונג, ואם באופן של אותה התחלפות מהדהדת בין כואב ומענג הנצפית מהבעות פנייך.

לכן, על מנת לקדם את הקבלה ההדדית. קבלי אותו כפי שהוא, התמסרי לו במלוא מאודך, ברכי, הכילי, היי גם מקום לפורקנו, החציני את מיניותך, היי בשבילו.

בהכרח, מכוח חוק הסימטריה, עולה התלות הזו, בה כאשר צד אחד מסכים ללמוד - הצד השני - מבין.

עניין זה הוא עניין של החלטה. חרף תגובות שעשויות לעלות כהתנגדות [כשעולה התנגדות שימי לב] מתבקשת לזכור שזו התנועה האחריה מחפשת.

מקבלת את הנסיבות.
מקבלת מהנסיבות.
מברכת את הנסיבות.

תודה קטנה עושה מהפכות גדולות.

מבורכת בהיותה. מברכת בהיותה. מבורכת המברכת.

<שלם>

[נוכחותך חשובה לי מדעתך]

זהו, שלא הוא לא יודע שיש לו מזל, הוא חושב שיחסית לאחרות אני לא אשה טובה כ"כ, או בכל אופן זה מה שהוא מבטא במלים ובמעשים. הוא אוהב אותי מאוד, הוא רוצה לחיות אתי תמיד לעולמים, אבל נדמה לו שכדאי שאני אשתנה בכמה וכמה דברים. זה מתסכל אותי.

משפט זה כשהוא הפוך, קרוב לוודאי מבטא את תחושותיו:
זהו, שהיא לא יודעת שיש לה מזל, היא חושבת שיחסית לאחרים אני לא גבר טוב כ"כ, או בכל אופן זה מה שהיא מבטאת במילים ובמעשים. היא אוהבת אותי מאוד, היא רוצה לחיות אתי תמיד לעולמים, אבל נדמה לו שכדאי שאני אשתנה בכמה וכמה דברים. זה מתסכל אותי.

מקום זה בו אנו מנסים כביכול לשנות האחד את השני, האחת את השני, הוא לב המאבק. כאן, אביא ציטטה ממקור אחר:
_"התמונה האישית של הזוגיות המתבקשת על ידי האשה או הגבר, מורכבת מתפאורה, רקע וכללים ברורים, שרירותיים לחלוטין, על פי תפישת הדמות שמציירת את תמונת הזוגיות שלה.
מה שנותר בחוסר הוא שותף, או שותפה.
מתוך כך שהכל לכאורה מושלם בתמונה, ורק חסרה הדמות המשלימה, נמצאת הדמות המשלימה הראויה, חייבת להיות בדיוק לפי קווי המיתאר ששורטטו עבורה. הן מהפן הפיזי והן מהפן של ההתנהגות האופיינית.

זו לא תימצא. נקודה."_

כך הוא הבירור. לעולם יהיו חלקים שאינם מספקים את התמונה האישית שאנו משרטטים. חוסר הסיפוק והקבלה ההדדיים מבן/ת הזוג מהווים כלים לבירור עצמי. כך, למרות דעתך, נמצא בן הזוג שלך אולי לא מודע לגודל המזל שנפל בחלקו. אבל, מאחורי הקהל הזה, שמריע לך, ולו בעת קריאת דפים אלה, יודע בליבו את גודל מזלו.

לכן, טוב אם נמצאת מברכת, מודה ומהללת ומשבחת את חייה במילים טובות.
שאילולא היה זה המשלים את מי שאת היא מדויק בעבורך, לא היית את מדוייקת בעבורו.
ככל שתקבל ותדע לקבל אותו כפי שהוא, להכיל את מי שהוא, לפרגן ולהעריך את מי שהוא, כך תמצא תנועה דומה מנשבת קלות ליד תנוך אוזנה.

אילו הייתי יכול ללחוש לך באוזן זה מה שהייתי אומר לך:
במקום לזיין את השכל, אם את רוצה לאהוב את האיש שלך, התחילי במשך היום, געי בו ברמיזות, ספרי לה עד כמה את אוהבת אותו, את הגוף שלו, את הריח שלו, התחככי בו קלות, רמזי לו רמיזות, הקשיבי לו רוב קשב, הדגישי קירבה ואינטימיות, כשאת מכוונת לאהבה גופנית, הניחי את דרישותייך וצרכייך המיניים בצד. הקפידי ללכת לישון איתו, הירדמי איתו כשאתם מחובקים, כשהוא מסופק ואת מסופקת מבחינת המין.
הזמיני. הזמיני. הזמיני. הזמיני. הזמיני. הזמיני. הזמיני. הזמיני. הזמיני. הזמיני. הזמיני. הזמיני. הזמיני. הזמיני. הזמיני. הזמיני. הזמיני. הזמיני. הזמיני. הזמיני.
ודאי את הזמנתך.
וכשמזמינה, התמקדי בכל מה שמרגש אותו, הגזימי אפילו ותני לו את כל תשומת הלב.

הנך רשאית לספק את עצמך בכל עת.

אבל, צאי מהלחץ. אהבי. כבדי, כבוד אפשר רק לתת.

לא תהיה זו הפתעה גדולה אם את עצמך תופתעי. מעבר לחלומותייך הפרועים ביותר.

כאן, עניין זה של ההנאה הגברית מהנאת האשה העומד בסתירה לרעיון שהגבר מכאיב לאשה, טמון באמת הזו שכאב הוא עונג מוגזם.
הביטוי הגופני, מבע הפנים, התגובה הפיזית, התגובה הקולית - כולם יכולים להיתפש הן ככאב והן כעונג.
לכן, רואה האיש שלך את העונג על פנייך בעודך חווה סבל, או כאב.
פרשנות לקויה.

עם זאת,
הכל נכון - גם פרשנות לקויה.
במובן הזה, שבתוך הכאב עולה גם העונג. אם באופן טהור, אותן פעמים בהן באמת הרגשת עונג, ואם באופן של אותה התחלפות מהדהדת בין כואב ומענג הנצפית מהבעות פנייך.

לכן, על מנת לקדם את הקבלה ההדדית. קבלי אותו כפי שהוא, התמסרי לו במלוא מאודך, ברכי, הכילי, היי גם מקום לפורקנו, החציני את מיניותך, היי בשבילו.

בהכרח, מכוח חוק הסימטריה, עולה התלות הזו, בה כאשר צד אחד מסכים ללמוד - הצד השני - מבין.

עניין זה הוא עניין של החלטה. חרף תגובות שעשויות לעלות כהתנגדות [כשעולה התנגדות שימי לב] מתבקשת לזכור שזו התנועה האחריה מחפשת.

מקבלת את הנסיבות.
מקבלת מהנסיבות.
מברכת את הנסיבות.

תודה קטנה עושה מהפכות גדולות.

מבורכת בהיותה. מברכת בהיותה. מבורכת המברכת.

<שלם>

נדמה לו שכדאי שאני אשתנה בכמה וכמה דברים
בא לך לפרט במה? נראה לי שאולי יכול לעזור להבין את מוקד הבעייה.

נדמה לו שכדאי שאני אשתנה בכמה וכמה דברים
בא לך לפרט במה? נראה לי שאולי יכול לעזור להבין את מוקד הבעייה.

בקיצור אני מאפשרת לו לומר את הדברים האלה, ולכן לא רואה בכך נורת אזהרה או שום דבר כזה.
פה קבור הכלב.

בקיצור אני מאפשרת לו לומר את הדברים האלה, ולכן לא רואה בכך נורת אזהרה או שום דבר כזה.
פה קבור הכלב.

שליחה על ידי אשה* » 31 מאי 2006, 01:41

טוב, לא מצאתי מלה אחרת במקום מנוף. הולכת לשנות את שם הדף - ולישון.

שליחה על ידי אשה* » 31 מאי 2006, 01:41

טוב, לא מצאתי מלה אחרת במקום מנוף. הולכת לשנות את שם הדף - ולישון.

איזה קטע, בדיוק ניסיתי להציע שם, נלחץ לי בטעות, נעלם מה שכתבתי והנה ֹשוּנה שם הדף...
בא לי בכל זאת להציע בעיה במיטה כמראה לבעיה בזוגיות ואם לא קולע אז תתעלמי

מי שמכיר אותי ואת בנזוגי בחיים ואולי קורא את זה עלול לזהות אותי
וואללה, לא נראה לי שמכירה וגם אם כן לא מזהה. וחוצמזה יש לי זכרון של נמלה >אפשר להרגיע<
אשה, אולי זה גם הזמן שתחליפי לך ניק פה בדף?! שישחרר אותך מהמקום של להתבייש. חלאס להתבייש לכולנו יש חורים שחורים

במקום לזיין את השכל, אם אתה רוצה לאהוב את האשה שלך, התחל במשך היום, גע בה ברמיזות, ספר לה עד כמה אתה אוהב אותה, את הגוף שלה, את הריח שלה, התחכך בה קלות, רמוז לה רמיזות, הקשב לה רוב קשב, הדגש קירבה ואינטימיות, אבל רק ברמת הפלירטוט, הנח את דרישותיך וצרכיך המיניים בצד. הקפד ללכת לישון איתה, הירדם איתה כשאתם מחובקים, בלי לבקש אחר מין
כ"כ נכוןןןןןןןןןןןןןןן!! אני הכתרתי את עצמי (במעמד ההכתרה רק בעלי ואני היינו נוכחים) כיו"ר עמותת חלמ"ר (כל הזכויות שמורות)
שזה ראשי תיבות של עמותת חיבוקים ללא מטרות רווח. ז"א ללא מטרות רווח במיידי. יענו, תחבק גם כשברור שלא יצא מזה זיון. תחבק ונוכל ליהנות מהחיבוק כחיבוק נטו ולא כצעד שמוביל למשהו. חיבוק למטרת חיבוק. <גם הפרטי שלי מתקשה לעמוד במשימה>
את מה שצפריר כתב אני מכירה במילים מעט אחרות- נשים זקוקות לאינטימיות בשביל סקס, גברים זקוקים לסקס בשביל אינטימיות. ז"א (בהכללה גסה) נשים צריכות את החיבוקים והליטופים כאישור לאינטימיות, ואם היא קיימת נהיה במוכנות יותר לסקס. גברים זקוקים לסקס, סקס מאשר להם שהם 'ראויים' 'שווים' כגברים ואז יש להם מוכנות יותר לאינטימיות.
בעקרון, אם הוא יצליח בזה ואת תהיי מסוגלת לקבל אותו גם אני מאמינה שיהיו מהפכות גדולות
בינתיים תמשיכי אבל לחזק את עצמך, ולהעצים את עצמך, זה מאוד מפתיע אבל באמת ההכרה העצמית בתכונותיך הטובות הן שיגרמו לו לראות אותך באור טוב יותר. יתכן שהכוח הפנימי שתגלי יעזור לך לכוון אותו בהתנהגותו אליך. וכך, כשתהיי ברורה לעצמך תהיי יותר ברורה גם כלפיו. יהיו פחות מצבים של פרשנות לקויה
לסיכום- כשאני מדברת על דרך ביניים אני לא מתכוונת שלרגע תזניחי את עצמך. ההיפך, תחזקי עצמך ותיראי שתוכלי להיות חזקה בפניו (מבחינת עמידה מול לחצים) ומתוך החוזק תוכלי לגלות גם רכות כלפיו ( געי בו ברמיזות, ספרי לה עד כמה את אוהבת אותו )
ועכשיו באמת לילה טוב @}

איזה קטע, בדיוק ניסיתי להציע שם, נלחץ לי בטעות, נעלם מה שכתבתי והנה ֹשוּנה שם הדף...
בא לי בכל זאת להציע בעיה במיטה כמראה לבעיה בזוגיות ואם לא קולע אז תתעלמי

מי שמכיר אותי ואת בנזוגי בחיים ואולי קורא את זה עלול לזהות אותי
וואללה, לא נראה לי שמכירה וגם אם כן לא מזהה. וחוצמזה יש לי זכרון של נמלה >אפשר להרגיע<
אשה, אולי זה גם הזמן שתחליפי לך ניק פה בדף?! שישחרר אותך מהמקום של להתבייש. חלאס להתבייש לכולנו יש חורים שחורים

במקום לזיין את השכל, אם אתה רוצה לאהוב את האשה שלך, התחל במשך היום, גע בה ברמיזות, ספר לה עד כמה אתה אוהב אותה, את הגוף שלה, את הריח שלה, התחכך בה קלות, רמוז לה רמיזות, הקשב לה רוב קשב, הדגש קירבה ואינטימיות, אבל רק ברמת הפלירטוט, הנח את דרישותיך וצרכיך המיניים בצד. הקפד ללכת לישון איתה, הירדם איתה כשאתם מחובקים, בלי לבקש אחר מין
כ"כ נכוןןןןןןןןןןןןןןן!! אני הכתרתי את עצמי (במעמד ההכתרה רק בעלי ואני היינו נוכחים) כיו"ר עמותת חלמ"ר (כל הזכויות שמורות)
שזה ראשי תיבות של עמותת חיבוקים ללא מטרות רווח. ז"א ללא מטרות רווח במיידי. יענו, תחבק גם כשברור שלא יצא מזה זיון. תחבק ונוכל ליהנות מהחיבוק כחיבוק נטו ולא כצעד שמוביל למשהו. חיבוק למטרת חיבוק. <גם הפרטי שלי מתקשה לעמוד במשימה>
את מה שצפריר כתב אני מכירה במילים מעט אחרות- נשים זקוקות לאינטימיות בשביל סקס, גברים זקוקים לסקס בשביל אינטימיות. ז"א (בהכללה גסה) נשים צריכות את החיבוקים והליטופים כאישור לאינטימיות, ואם היא קיימת נהיה במוכנות יותר לסקס. גברים זקוקים לסקס, סקס מאשר להם שהם 'ראויים' 'שווים' כגברים ואז יש להם מוכנות יותר לאינטימיות.
בעקרון, אם הוא יצליח בזה ואת תהיי מסוגלת לקבל אותו גם אני מאמינה שיהיו מהפכות גדולות
בינתיים תמשיכי אבל לחזק את עצמך, ולהעצים את עצמך, זה מאוד מפתיע אבל באמת ההכרה העצמית בתכונותיך הטובות הן שיגרמו לו לראות אותך באור טוב יותר. יתכן שהכוח הפנימי שתגלי יעזור לך לכוון אותו בהתנהגותו אליך. וכך, כשתהיי ברורה לעצמך תהיי יותר ברורה גם כלפיו. יהיו פחות מצבים של פרשנות לקויה
לסיכום- כשאני מדברת על דרך ביניים אני לא מתכוונת שלרגע תזניחי את עצמך. ההיפך, תחזקי עצמך ותיראי שתוכלי להיות חזקה בפניו (מבחינת עמידה מול לחצים) ומתוך החוזק תוכלי לגלות גם רכות כלפיו ( געי בו ברמיזות, ספרי לה עד כמה את אוהבת אותו )
ועכשיו באמת לילה טוב @}

שליחה על ידי אורחת* » 31 מאי 2006, 07:10

_עמותת חלמ"ר (כל הזכויות שמורות)

שזה ראשי תיבות של עמותת חיבוקים ללא מטרות רווח. ז"א ללא מטרות רווח במיידי. יענו, תחבק גם כשברור שלא יצא מזה זיון. תחבק ונוכל ליהנות מהחיבוק כחיבוק נטו ולא כצעד שמוביל למשהו. חיבוק למטרת חיבוק. _

איך צחקתי!!! כ"כ מסכימה. אפשר לאמץ את "חלמ"ר"? (כמובן שכל הזכויות שמורות לך ענת)

ואכן

למטרת

יום טוב ומלא חיבוקים

שליחה על ידי אורחת* » 31 מאי 2006, 07:10

_עמותת חלמ"ר (כל הזכויות שמורות)

שזה ראשי תיבות של עמותת חיבוקים ללא מטרות רווח. ז"א ללא מטרות רווח במיידי. יענו, תחבק גם כשברור שלא יצא מזה זיון. תחבק ונוכל ליהנות מהחיבוק כחיבוק נטו ולא כצעד שמוביל למשהו. חיבוק למטרת חיבוק. _

איך צחקתי!!! כ"כ מסכימה. אפשר לאמץ את "חלמ"ר"? (כמובן שכל הזכויות שמורות לך ענת)

ואכן

למטרת

יום טוב ומלא חיבוקים

טוב, טוב, נכנעתי,ויתרתי, הפנמתי ושיחררתי,
אני באה לכתוב איזו תגובה קטנונית להערה צדדית פה והמרגיעון שעולה לי "כבוד אפשר רק לתת" מוציא את כל החשק להתקטנן.
ה מרגיעונים , הפיתוח שזיכה סופית את יונת, רועי וצפריר באיזה פרס נובל לשלום, יחסי כבוד ואחווה, הרחבת אופקים או משהו בסגנון...

אני הולכת לזרוק קצת ציניות וצרות מחשבה בפורומים אחרים...

טוב, טוב, נכנעתי,ויתרתי, הפנמתי ושיחררתי,
אני באה לכתוב איזו תגובה קטנונית להערה צדדית פה והמרגיעון שעולה לי "כבוד אפשר רק לתת" מוציא את כל החשק להתקטנן.
ה מרגיעונים , הפיתוח שזיכה סופית את יונת, רועי וצפריר באיזה פרס נובל לשלום, יחסי כבוד ואחווה, הרחבת אופקים או משהו בסגנון...

אני הולכת לזרוק קצת ציניות וצרות מחשבה בפורומים אחרים...

שליחה על ידי Talila* » 31 מאי 2006, 23:08

זוית אחרת.
האם יש לבעלך נסיון במין אנאלי בו הוא היה הנחדר? (עם נשים או גברים בעברו). האם ניסית להציע לו חילוף תפקידים (לגרות אותו בטוסיק שלו עם היד או עם 'צעצוע' מתאים)? האם קיימת אפשרות שהוא מפנטז על זה בזמן שהוא חודר לטוסיק שלך? כי אם זה חלק מהפנטזיה והגירוי שלו אז זה יכול להיות פתרון למצוקה של שניכם. אני מעלה את זה כי אני יודעת שחילופי 'תפקידים' מככבים הרבה בפנטזיות מיניות של אנשים רבים גם אם הם לא בהכרח מממשים בפועל.
בהצלחה בדרככם המשותפת.

שליחה על ידי Talila* » 31 מאי 2006, 23:08

זוית אחרת.
האם יש לבעלך נסיון במין אנאלי בו הוא היה הנחדר? (עם נשים או גברים בעברו). האם ניסית להציע לו חילוף תפקידים (לגרות אותו בטוסיק שלו עם היד או עם 'צעצוע' מתאים)? האם קיימת אפשרות שהוא מפנטז על זה בזמן שהוא חודר לטוסיק שלך? כי אם זה חלק מהפנטזיה והגירוי שלו אז זה יכול להיות פתרון למצוקה של שניכם. אני מעלה את זה כי אני יודעת שחילופי 'תפקידים' מככבים הרבה בפנטזיות מיניות של אנשים רבים גם אם הם לא בהכרח מממשים בפועל.
בהצלחה בדרככם המשותפת.

אפשר לאמץ את "חלמ"ר"?
בטח!!! <סופסופ יהיה מישהו בעמותה מלבדי

>
וואלה Talila זווית מעניינת היצעת

אפשר לאמץ את "חלמ"ר"?
בטח!!! <סופסופ יהיה מישהו בעמותה מלבדי

>
וואלה Talila זווית מעניינת היצעת

לאשה,

קראתי את מה שנכתב בדף הזה עד עכשיו, ולפני שאנסה להגיב לדברים שהעלית בצורה ספציפית, אני רוצה להציג נקודת מבט שאצלי עוזרת לפעמים לראות דברים בצורה חדשה.

נסי לדמיין שהיית שומעת בדיוק את הסיפור שאת מתארת, אבל לגבי הבת שלך. התיאור זהה, רק שלא מדובר בך אלא בה. נסי לראות מה היית מייעצת לה, איך היית רואה את הדברים אולי אחרת. האם זה היה עושה הבדל בכלל בהתייחסות שלך אל האדם הזה שמציג את המצב שאת מציגה. בת אהובה ויקרה לך.

אשמח לשמוע אם נקודת המבט הזו עזרה לך באיזו דרך...

לאשה,

קראתי את מה שנכתב בדף הזה עד עכשיו, ולפני שאנסה להגיב לדברים שהעלית בצורה ספציפית, אני רוצה להציג נקודת מבט שאצלי עוזרת לפעמים לראות דברים בצורה חדשה.

נסי לדמיין שהיית שומעת בדיוק את הסיפור שאת מתארת, אבל לגבי הבת שלך. התיאור זהה, רק שלא מדובר בך אלא בה. נסי לראות מה היית מייעצת לה, איך היית רואה את הדברים אולי אחרת. האם זה היה עושה הבדל בכלל בהתייחסות שלך אל האדם הזה שמציג את המצב שאת מציגה. בת אהובה ויקרה לך.

אשמח לשמוע אם נקודת המבט הזו עזרה לך באיזו דרך...

אני נשוי כבר עשור ודי בתחילת מערכת היחסים שלנו, הנושא עלה והיה ברור שלא - את זה לא עושים.
אז נבנה מגדל אדיר של פנטזיות סביב נשים אחרות שכן אוהבות סוג כזה של משגל וכעת כשיש קשיים ושרטונות בזוגיות שלנו (בין היתר, אני רוצה יותר מין והיא לא), זה שוב גואה בתוכי - הקושי והקורבנות של הוויתור על הפנטזיה ואני כבר מכיר תהליכים כאלה בתוכי - מתח שנבנה ולבסוף יוצר מתח פנימי שעלול להיות אפילו יותר הרסני מאשר 'פשוט' לבגוד, לצאת ולממש את הפנטזיות הללו.
אז אני עדיין שומר על קדושת הנישואין , אך מרגיש שצועד על פי תהום וגם נמשך אליה. תרתי משמע.

אני נשוי כבר עשור ודי בתחילת מערכת היחסים שלנו, הנושא עלה והיה ברור שלא - את זה לא עושים.
אז נבנה מגדל אדיר של פנטזיות סביב נשים אחרות שכן אוהבות סוג כזה של משגל וכעת כשיש קשיים ושרטונות בזוגיות שלנו (בין היתר, אני רוצה יותר מין והיא לא), זה שוב גואה בתוכי - הקושי והקורבנות של הוויתור על הפנטזיה ואני כבר מכיר תהליכים כאלה בתוכי - מתח שנבנה ולבסוף יוצר מתח פנימי שעלול להיות אפילו יותר הרסני מאשר 'פשוט' לבגוד, לצאת ולממש את הפנטזיות הללו.
אז אני עדיין שומר על קדושת הנישואין , אך מרגיש שצועד על פי תהום וגם נמשך אליה. תרתי משמע.

ערב עכשיו אני בבית נכנסת ויוצאת לסרוגין בימים האחרונים מדפים על מין, בגידות זוגיות.. מבינה לליבך מפנטז.מרגישה שאני מזדהה דווקא עם הדף הזה לא ברור לי עד הסוף למה. אני דווקא מאוד אוהבת מין אנאלי למעשה יותר ממין "רגיל" לרוב אני מרגישה ממש רע עם זה שיש בזה דווקא משהו שמרחיק ביני לבין בעלי יותר מאשר מקרב. אולי זה בגלל הפנטזיות הנלוות שהן לרוב מכילות בתוכן אלמנטים של להיות נשלט של להיות נתון לגמרי בידיו של מישהו אחר (אבסורד דווקא צריך די הרבה קרבה בשביל זה ובאמת מין אנאלי קיימתי רק עם בעלי). חושבת הרבה לאחרונה ממה משאיר אנשים יחד? מהי זוגיות טובה? אנחנו התחלנו דווקא עם בסיס מיני רעוע למדי, הוא הרגיש שאני לא מספיק מושכת אותו, אני חשבתי שזה פשוט עיניין רגשי. עכשיו חלפו להם עשר שנים, הוא כבר מאוד נמשך אבל אני ... פתאום אינני יודעת, פתאום אינני נמשכת אליו אלא דווקא למישהו אחר מאוד בעבודה... גדלתי להאמין אולי כמו כולנו שיש אחד ועכשיו אני תוהה האומנם? האם אנו אמורים לספק את כל המשאלות המיניות של בני זוגינו? מהי מיניות טובה אחרי הכל מיניות היא סוג של תקשורת?
יש לי תחושה שאני יודעת על מה את מדברת בתור אחת שמאוד אוהבת מין אנאלי אני יכולה לומר שאני חייבת להיות במצב רוח מסוים שמוכן ורוצה זאת ולפעמים לא משנה מה יהיה אני פשוט לא רוצה ואז זה לא נעים וכואב מאוד אפילו. לכן אני שוב חושבת שהכל רגשי הרי ציינת שאת מוכנה ורוצה את נהנת. לא בטוחה שאני מחדשת לך הרבה. גם לא קראתי את העידכונים האחרונים. בעיני לפחות אני מפרשת את הרצון של בן זוגך לקבל את כולך כאותו אלמנט של שליטה, אולי אפילו כפייה, שאפשר להנות ממנו ואפשר לחוש מאויימים ממנו. אינני יודעת אם זה עוזר או רלוונטי את כמובן מוזמנת למחוק אם לא נראה לך מתאים.

ערב עכשיו אני בבית נכנסת ויוצאת לסרוגין בימים האחרונים מדפים על מין, בגידות זוגיות.. מבינה לליבך מפנטז.מרגישה שאני מזדהה דווקא עם הדף הזה לא ברור לי עד הסוף למה. אני דווקא מאוד אוהבת מין אנאלי למעשה יותר ממין "רגיל" לרוב אני מרגישה ממש רע עם זה שיש בזה דווקא משהו שמרחיק ביני לבין בעלי יותר מאשר מקרב. אולי זה בגלל הפנטזיות הנלוות שהן לרוב מכילות בתוכן אלמנטים של להיות נשלט של להיות נתון לגמרי בידיו של מישהו אחר (אבסורד דווקא צריך די הרבה קרבה בשביל זה ובאמת מין אנאלי קיימתי רק עם בעלי). חושבת הרבה לאחרונה ממה משאיר אנשים יחד? מהי זוגיות טובה? אנחנו התחלנו דווקא עם בסיס מיני רעוע למדי, הוא הרגיש שאני לא מספיק מושכת אותו, אני חשבתי שזה פשוט עיניין רגשי. עכשיו חלפו להם עשר שנים, הוא כבר מאוד נמשך אבל אני ... פתאום אינני יודעת, פתאום אינני נמשכת אליו אלא דווקא למישהו אחר מאוד בעבודה... גדלתי להאמין אולי כמו כולנו שיש אחד ועכשיו אני תוהה האומנם? האם אנו אמורים לספק את כל המשאלות המיניות של בני זוגינו? מהי מיניות טובה אחרי הכל מיניות היא סוג של תקשורת?
יש לי תחושה שאני יודעת על מה את מדברת בתור אחת שמאוד אוהבת מין אנאלי אני יכולה לומר שאני חייבת להיות במצב רוח מסוים שמוכן ורוצה זאת ולפעמים לא משנה מה יהיה אני פשוט לא רוצה ואז זה לא נעים וכואב מאוד אפילו. לכן אני שוב חושבת שהכל רגשי הרי ציינת שאת מוכנה ורוצה את נהנת. לא בטוחה שאני מחדשת לך הרבה. גם לא קראתי את העידכונים האחרונים. בעיני לפחות אני מפרשת את הרצון של בן זוגך לקבל את כולך כאותו אלמנט של שליטה, אולי אפילו כפייה, שאפשר להנות ממנו ואפשר לחוש מאויימים ממנו. אינני יודעת אם זה עוזר או רלוונטי את כמובן מוזמנת למחוק אם לא נראה לך מתאים.

שליחה על ידי אשה* » 05 יוני 2006, 23:44

זו אני, האשה ממקודם. בעקבות הצעתה של ענת באמת לא בא לי יותר להיקרא "אשה". אז אני פשוט אשה.

טלילה ו אמנות האישה, תודה על הזוויות המרעננות. לגבי חילוף התפקידים, הוא נהנה מאוד כשאני מכניסה לו אצבעות לשם. אבל הוא רוצה את זה בנוסף ולא במקום. לגבי זווית הבת - לא משנה לי כלום.

בימים שעברו מאז הדיון כאן עיבדתי את הדברים, דיברתי איתו וגם עשינו את "זה". אני שמחה לדווח על התקדמות רצינית. גם מצדי - יזמתי ונהניתי וכמעט כמעט לא כאב לי בכלל, לראשונה זה חודשים - וגם מצדו - הוא לוחץ פחות ומדבר על זה פחות ומפלרטט יותר ביום יום. אבל אני עדיין מרגישה ממנו לחץ. דוגמא: אנחנו מתווכחים על איזה עניין טריוויאלי. הוא אומר, בואי נתערב, אם את צודקת תקבלי מה שאת רוצה, אם אני צודק תתני לי טוסיק. רבאק, אתה באמת חושב שאם נתערב על זה ותזכה ואני אתן לך טוסיק מתוך הכרח, יהיה לנו כיף? הוא לא ממש מבין שלא, כי הוא חושב על זה עם הזין.

_יש לי תחושה שאני יודעת על מה את מדברת בתור אחת שמאוד אוהבת מין אנאלי אני יכולה לומר שאני חייבת להיות במצב רוח מסוים שמוכן ורוצה זאת ולפעמים לא משנה מה יהיה אני פשוט לא רוצה ואז זה לא נעים וכואב מאוד אפילו. לכן אני שוב חושבת שהכל רגשי הרי ציינת שאת מוכנה ורוצה את נהנת...
בעיני לפחות אני מפרשת את הרצון של בן זוגך לקבל את כולך כאותו אלמנט של שליטה, אולי אפילו כפייה, שאפשר להנות ממנו ואפשר לחוש מאויימים ממנו._

כן, כן בדיוק!!!!!

שליחה על ידי אשה* » 05 יוני 2006, 23:44

זו אני, האשה ממקודם. בעקבות הצעתה של ענת באמת לא בא לי יותר להיקרא "אשה". אז אני פשוט אשה.

טלילה ו אמנות האישה, תודה על הזוויות המרעננות. לגבי חילוף התפקידים, הוא נהנה מאוד כשאני מכניסה לו אצבעות לשם. אבל הוא רוצה את זה בנוסף ולא במקום. לגבי זווית הבת - לא משנה לי כלום.

בימים שעברו מאז הדיון כאן עיבדתי את הדברים, דיברתי איתו וגם עשינו את "זה". אני שמחה לדווח על התקדמות רצינית. גם מצדי - יזמתי ונהניתי וכמעט כמעט לא כאב לי בכלל, לראשונה זה חודשים - וגם מצדו - הוא לוחץ פחות ומדבר על זה פחות ומפלרטט יותר ביום יום. אבל אני עדיין מרגישה ממנו לחץ. דוגמא: אנחנו מתווכחים על איזה עניין טריוויאלי. הוא אומר, בואי נתערב, אם את צודקת תקבלי מה שאת רוצה, אם אני צודק תתני לי טוסיק. רבאק, אתה באמת חושב שאם נתערב על זה ותזכה ואני אתן לך טוסיק מתוך הכרח, יהיה לנו כיף? הוא לא ממש מבין שלא, כי הוא חושב על זה עם הזין.

_יש לי תחושה שאני יודעת על מה את מדברת בתור אחת שמאוד אוהבת מין אנאלי אני יכולה לומר שאני חייבת להיות במצב רוח מסוים שמוכן ורוצה זאת ולפעמים לא משנה מה יהיה אני פשוט לא רוצה ואז זה לא נעים וכואב מאוד אפילו. לכן אני שוב חושבת שהכל רגשי הרי ציינת שאת מוכנה ורוצה את נהנת...
בעיני לפחות אני מפרשת את הרצון של בן זוגך לקבל את כולך כאותו אלמנט של שליטה, אולי אפילו כפייה, שאפשר להנות ממנו ואפשר לחוש מאויימים ממנו._

כן, כן בדיוק!!!!!

אשה אשה יקרה <סחתיין על השינויניק>
אני שמחה שחזרת! בדיוק תהיתי מה נשמע אצלך והנה את כאן!

אני שמחה לדווח על התקדמות רצינית
איזה יופי!!

יזמתי ונהניתי וכמעט כמעט לא כאב לי בכלל
חיכית מספיק?? אולי היה עוזר עוד טיפ טיפה לחכות שהדברים ותהליכים יקרו
< אבל מי אני?! קטונתי. ההחלטה כולה שלך >

הוא אומר, בואי נתערב, אם את צודקת תקבלי מה שאת רוצה, אם אני צודק תתני לי טוסיק
לא נעים לי מהגברים שנכנסים לפה, וגם לא רוצה להכליל, אבל יש לי הרגשה שבעלך נופל לקטגוריה של הגברים שסגנון הדיבור שלהם הוא של 'גבר גבר'. יענו, מהזן שלא ממש שוקלים מילים. כי הלא הוא יודע שהנושא טעון ובכל זאת הלשון שלו משוחררת... השאלה היא- האם כשהוא אומר את זה, ונניח שזו סתם אמירה חסרת טאקט, עד כמה זה מעצבן אותך. אם זה "קצת" מעצבן אז ניחא, אבל אם זה מרתיח אותך "הרבה" אז זה כבר יותר בעייתי.

חוצמזה, שתדעי לך, שלעניות דעתי, לפי כל מה שאת מספרת את יחסית אשה פתוחה מאוד. לפחות ברמת הביצוע. מה שלא ברור הוא- עד כמה הראש, הלב והגוף מסונכרנים. בכל מקרה, הנכונות שלך להתנסות בהחלט מעוררת אצלי קנאה, הייתי אמנם משנה את הקונטקסט אבל באופן אישי בהחלט הייתי שמחה ליותר תעוזה

אשה אשה יקרה <סחתיין על השינויניק>
אני שמחה שחזרת! בדיוק תהיתי מה נשמע אצלך והנה את כאן!

אני שמחה לדווח על התקדמות רצינית
איזה יופי!!

יזמתי ונהניתי וכמעט כמעט לא כאב לי בכלל
חיכית מספיק?? אולי היה עוזר עוד טיפ טיפה לחכות שהדברים ותהליכים יקרו
< אבל מי אני?! קטונתי. ההחלטה כולה שלך >

הוא אומר, בואי נתערב, אם את צודקת תקבלי מה שאת רוצה, אם אני צודק תתני לי טוסיק
לא נעים לי מהגברים שנכנסים לפה, וגם לא רוצה להכליל, אבל יש לי הרגשה שבעלך נופל לקטגוריה של הגברים שסגנון הדיבור שלהם הוא של 'גבר גבר'. יענו, מהזן שלא ממש שוקלים מילים. כי הלא הוא יודע שהנושא טעון ובכל זאת הלשון שלו משוחררת... השאלה היא- האם כשהוא אומר את זה, ונניח שזו סתם אמירה חסרת טאקט, עד כמה זה מעצבן אותך. אם זה "קצת" מעצבן אז ניחא, אבל אם זה מרתיח אותך "הרבה" אז זה כבר יותר בעייתי.

חוצמזה, שתדעי לך, שלעניות דעתי, לפי כל מה שאת מספרת את יחסית אשה פתוחה מאוד. לפחות ברמת הביצוע. מה שלא ברור הוא- עד כמה הראש, הלב והגוף מסונכרנים. בכל מקרה, הנכונות שלך להתנסות בהחלט מעוררת אצלי קנאה, הייתי אמנם משנה את הקונטקסט אבל באופן אישי בהחלט הייתי שמחה ליותר תעוזה

שליחה על ידי אשה* » 06 יוני 2006, 00:34

יש לי הרגשה שבעלך נופל לקטגוריה של הגברים שסגנון הדיבור שלהם הוא של 'גבר גבר'. לגמרי. לא רק סגנון הדיבור, אלא בכלל כל ההתנהלות המוחצנת.

עד כמה זה מעצבן אותך זה מעצבן הרבה, אבל מה שמעצבן אותי זה בעיקר העובדה שאני לא יכולה להבין איך הוא לא מבין. איך זה שאצלם יש או חרמנות, או שכל. איך???

שליחה על ידי אשה* » 06 יוני 2006, 00:34

יש לי הרגשה שבעלך נופל לקטגוריה של הגברים שסגנון הדיבור שלהם הוא של 'גבר גבר'. לגמרי. לא רק סגנון הדיבור, אלא בכלל כל ההתנהלות המוחצנת.

עד כמה זה מעצבן אותך זה מעצבן הרבה, אבל מה שמעצבן אותי זה בעיקר העובדה שאני לא יכולה להבין איך הוא לא מבין. איך זה שאצלם יש או חרמנות, או שכל. איך???

אבל מה שמעצבן אותי זה בעיקר העובדה שאני לא יכולה להבין איך הוא לא מבין

וואללה, מודה אני לפניך שאני מכירה ת'בעיה
<אני מנועה מלהרחיב.. אני פה בשמי האמיתי>
<ובדיוק יש ת'מרגיעון "הסבר פנים על פני הסתר פנים" גיח גיח גיח>
עכשיו נעשה הפרדה- 1. כל הנושאים המיניים 2. הקטע האנאלי
הבנתי שיש לו נטייה לומר- "אם ...אז" .בעקרון,
אם ה"אם...אז" נוגע למשהו מכלל הנושאים המיניים (יענו סע' 1) אז הייתי אומרת- דלגי אחותי. ותרי לו.
<או בפולנית מצוייה- "אז הוא אמר">
כשאני נתקלת בשוני הזה, אני מזכירה לעצמי, שזה אמנם כה טריוויאלי, אבל אנחנו אשכרה שונים ...
אבל- אם ה"אם...אז" נוגע לקטע האנאלי (סע' 2 בתכנית ההפרדה הלילית שלי) אז לא הייתי מוותרת לו. כי זה כרגע ממש עניין רגיש. נכון שהכי היית רוצה שלא ישתמש בכלל בעסקאות החליפין וההתערבויות האלה אבל אין לך שליטה אבסולוטית על מוצא פיו.
הלא לא תוכלי בכוח לשים אותו במקומך, עם הראש שלך ועם הרגישויות שלך. את כן יכולה לסרב 'להשתתף במשחק'.
<אני מקווה שאני מובנת...>
@}

אבל מה שמעצבן אותי זה בעיקר העובדה שאני לא יכולה להבין איך הוא לא מבין

וואללה, מודה אני לפניך שאני מכירה ת'בעיה
<אני מנועה מלהרחיב.. אני פה בשמי האמיתי>
<ובדיוק יש ת'מרגיעון "הסבר פנים על פני הסתר פנים" גיח גיח גיח>
עכשיו נעשה הפרדה- 1. כל הנושאים המיניים 2. הקטע האנאלי
הבנתי שיש לו נטייה לומר- "אם ...אז" .בעקרון,
אם ה"אם...אז" נוגע למשהו מכלל הנושאים המיניים (יענו סע' 1) אז הייתי אומרת- דלגי אחותי. ותרי לו.
<או בפולנית מצוייה- "אז הוא אמר">
כשאני נתקלת בשוני הזה, אני מזכירה לעצמי, שזה אמנם כה טריוויאלי, אבל אנחנו אשכרה שונים ...
אבל- אם ה"אם...אז" נוגע לקטע האנאלי (סע' 2 בתכנית ההפרדה הלילית שלי) אז לא הייתי מוותרת לו. כי זה כרגע ממש עניין רגיש. נכון שהכי היית רוצה שלא ישתמש בכלל בעסקאות החליפין וההתערבויות האלה אבל אין לך שליטה אבסולוטית על מוצא פיו.
הלא לא תוכלי בכוח לשים אותו במקומך, עם הראש שלך ועם הרגישויות שלך. את כן יכולה לסרב 'להשתתף במשחק'.
<אני מקווה שאני מובנת...>
@}

<או בפולנית מצוייה- "אז הוא אמר">
אני לגמרי מסכימה עם השיטה הזאת.

מהזן שלא ממש שוקלים מילים
זה כנראה מאפיין של גברים בכלל, ואלה שסוטים (-; מהכלל הזה מאוד מחוברים לצד הנשי שלהם וכו'.

הייתי אומרת שפה צריך להבין שיש שפה (ומוח) של גברים, ויש שפה (ומוח) של נשים, וזה מקום מאוד ביולוגי וברור שבו יש הבדלים בין המינים.
בואו נקבל את זה כנתון.
אף על פי שזה מאוד קשה בחברתנו שמעמידה פנים שאין הבדלים בין המינים וכולנו "שווים". כן - שווים מבחינת הזכויות והמעמד, אך לא שווים בכלל. אנחנו שני מינים שונים, חייזרים אחד לשני רוב הזמן.
עכשיו, אחרי שקיבלנו את זה כנתון, כדאי לנו הנשים (כדי שיהיה לנו קל להבין) להציג את זה ככה:

הגברים הם לא בעל-חיים של מלים.
הנשים הם בעל-חיים של מלים.

מסקנה: המלים בשביל רוב הגברים הם רק כלי, נשק אם תרצו, שהוא משתמש בו איך שמתאים לו באותו הרגע.
לעומת זאת, הנשים מייחסות חשיבות למשמעות של המלים.
יעזור לנו להבין, שהוא לא מייחס משמעות למלים.
הוא מדבר איתנו ברגשות, ומנסה בדרכו המוגבלת, הלינארית וה"שימושית" (הוא ראה מלה, חטף אותה והשתמש בה בתור חרב, כמו שלפעמים אנחנו רואות שבן קטן לוקח את הבובה ומשחק בה בתור חרב... P-: ) להביע את הרגשות שלו באמצעות המלים.
בפועל, היה לו יותר נוח בלי הכלי הנשי הזה, ונהמות היו עובדות יותר טוב (-;

לכן, אני מציעה לכל אשה שמוצאת את עצמה בריב כלשהו עם גבר, במיוחד אם הוא גבר מהזן ה"גברי", להתאמץ מאוד ולא להקשיב למלים שלו.
תקשיבי לנהמות.
או במלים אחרות תקשיבי לרגשות.
לא "איך הוא אומר דבר כזה????!!!!!" שמייד מכעיס אותנו והופך אותנו לדרקון יורק אש,
אלא: "מה הוא מרגיש? מה הוא צריך עכשיו?"

אם אנחנו רוצות לתקשר איתם, ואם אנחנו מבינות שהוא לא יכול להסביר לנו מה הוא מרגיש וצריך עכשיו בדרך שאנחנו מבינות (הוא חושב שאם הוא יגיד מלים אז נבין אותו, אבל הוא לא יודע להשתמש בשפה שלנו ואנחנו באמת לא מבינות, סתומות שכמונו! והוא חושב שהוא היה כל כך הגיוני וברור! מה יש פה לא להבין?) -
אז אין לנו ברירה, כדי לעזור לעצמנו, להגיד "אז אמר" או "אמר ונשאר בחיים" (רק בגלל שבמקרה אין לי אקדח טעון ביד) -
ולחפש את המשך הדיאלוג במקום אחר.

ברגע שנעזוב את מה שהוא "אמר" ונקשיב לרגשות ולצרכים שלו, כמו שאנחנו עושות עם התינוק שלנו, נבין אותו, ונוכל להמשיך את השיחה מהמקום הנכון - מהרגשות והצרכים, של שנינו.

(ואגב התינוק: ממליצה בחום רב על המאמר של חגית נובק מהגליון האחרון, "קווים דקים: הקו הדק שבין דיבור להקשבה" כמדומני, שבו היא מתארת איך היא הבינה את התינוק שלה בשלמות עד שהתחיל לדבר - ומרגע שיש מלים, פתאום היא מבינה פחות! מאמר מדהים וחשוב).

<או בפולנית מצוייה- "אז הוא אמר">
אני לגמרי מסכימה עם השיטה הזאת.

מהזן שלא ממש שוקלים מילים
זה כנראה מאפיין של גברים בכלל, ואלה שסוטים (-; מהכלל הזה מאוד מחוברים לצד הנשי שלהם וכו'.

הייתי אומרת שפה צריך להבין שיש שפה (ומוח) של גברים, ויש שפה (ומוח) של נשים, וזה מקום מאוד ביולוגי וברור שבו יש הבדלים בין המינים.
בואו נקבל את זה כנתון.
אף על פי שזה מאוד קשה בחברתנו שמעמידה פנים שאין הבדלים בין המינים וכולנו "שווים". כן - שווים מבחינת הזכויות והמעמד, אך לא שווים בכלל. אנחנו שני מינים שונים, חייזרים אחד לשני רוב הזמן.
עכשיו, אחרי שקיבלנו את זה כנתון, כדאי לנו הנשים (כדי שיהיה לנו קל להבין) להציג את זה ככה:

הגברים הם לא בעל-חיים של מלים.
הנשים הם בעל-חיים של מלים.

מסקנה: המלים בשביל רוב הגברים הם רק כלי, נשק אם תרצו, שהוא משתמש בו איך שמתאים לו באותו הרגע.
לעומת זאת, הנשים מייחסות חשיבות למשמעות של המלים.
יעזור לנו להבין, שהוא לא מייחס משמעות למלים.
הוא מדבר איתנו ברגשות, ומנסה בדרכו המוגבלת, הלינארית וה"שימושית" (הוא ראה מלה, חטף אותה והשתמש בה בתור חרב, כמו שלפעמים אנחנו רואות שבן קטן לוקח את הבובה ומשחק בה בתור חרב... P-: ) להביע את הרגשות שלו באמצעות המלים.
בפועל, היה לו יותר נוח בלי הכלי הנשי הזה, ונהמות היו עובדות יותר טוב (-;

לכן, אני מציעה לכל אשה שמוצאת את עצמה בריב כלשהו עם גבר, במיוחד אם הוא גבר מהזן ה"גברי", להתאמץ מאוד ולא להקשיב למלים שלו.
תקשיבי לנהמות.
או במלים אחרות תקשיבי לרגשות.
לא "איך הוא אומר דבר כזה????!!!!!" שמייד מכעיס אותנו והופך אותנו לדרקון יורק אש,
אלא: "מה הוא מרגיש? מה הוא צריך עכשיו?"

אם אנחנו רוצות לתקשר איתם, ואם אנחנו מבינות שהוא לא יכול להסביר לנו מה הוא מרגיש וצריך עכשיו בדרך שאנחנו מבינות (הוא חושב שאם הוא יגיד מלים אז נבין אותו, אבל הוא לא יודע להשתמש בשפה שלנו ואנחנו באמת לא מבינות, סתומות שכמונו! והוא חושב שהוא היה כל כך הגיוני וברור! מה יש פה לא להבין?) -
אז אין לנו ברירה, כדי לעזור לעצמנו, להגיד "אז אמר" או "אמר ונשאר בחיים" (רק בגלל שבמקרה אין לי אקדח טעון ביד) -
ולחפש את המשך הדיאלוג במקום אחר.

ברגע שנעזוב את מה שהוא "אמר" ונקשיב לרגשות ולצרכים שלו, כמו שאנחנו עושות עם התינוק שלנו, נבין אותו, ונוכל להמשיך את השיחה מהמקום הנכון - מהרגשות והצרכים, של שנינו.

(ואגב התינוק: ממליצה בחום רב על המאמר של חגית נובק מהגליון האחרון, "קווים דקים: הקו הדק שבין דיבור להקשבה" כמדומני, שבו היא מתארת איך היא הבינה את התינוק שלה בשלמות עד שהתחיל לדבר - ומרגע שיש מלים, פתאום היא מבינה פחות! מאמר מדהים וחשוב).

שליחה על ידי אשה* » 06 יוני 2006, 18:34

בשמת, זה כל-כך נכון וחשוב ועוזר להבין ופשוט ומקסים, תודה. @} @} @}

שליחה על ידי אשה* » 06 יוני 2006, 18:34

בשמת, זה כל-כך נכון וחשוב ועוזר להבין ופשוט ומקסים, תודה. @} @} @}

_לא "איך הוא אומר דבר כזה????!!!!!" שמייד מכעיס אותנו והופך אותנו לדרקון יורק אש,
אלא: "מה הוא מרגיש? מה הוא צריך עכשיו?"_
בדיוק כמו עם ילדים.
< מזל שאני לא גבר, אחרת הייתי מה זה נעלבת >

_לא "איך הוא אומר דבר כזה????!!!!!" שמייד מכעיס אותנו והופך אותנו לדרקון יורק אש,
אלא: "מה הוא מרגיש? מה הוא צריך עכשיו?"_
בדיוק כמו עם ילדים.
< מזל שאני לא גבר, אחרת הייתי מה זה נעלבת >

<אבא בית מדגים גבר מהזן ה"גברי" >

עם כל הכבוד (ויש כבוד) מאיפה אתן מביאות את גיבוב השטויות הזה.... מי שמדבר ומתנהג כמו טינאייג' ומנסה לעשות "עסקאות מהתחת" עם בת זוגו הוא בפירוש מיעוט וממש לא מאפיין של גברים בכלל

< ועכשיו חזרה לשפיות >

אני מאוד לא מסכים עם הקביעות הכוללניות שעולות פה... אני לא מכיר ולו גבר אחד שמתאים אפילו קצת לתיאורים פה והאמינו לי - הם רחוקים שנות אור מהצד ה"נשי" שלהם.

אולי דווקא אחת הבעיות היא ההמלצה להתאמץ מאוד ולא להקשיב למלים שלו ... היתרון אצלנו שלרוב אנחנו מתכוונים בדיוק למה שאנחנו אומרים - רק צריך להקשיב ולא לחפש משמעויות נסתרות.

את מי שמסתפק בנהמות - נא לשלוח לזאבים...

< אבא בית נכנס לחפירות

) >

<אבא בית מדגים גבר מהזן ה"גברי" >

עם כל הכבוד (ויש כבוד) מאיפה אתן מביאות את גיבוב השטויות הזה.... מי שמדבר ומתנהג כמו טינאייג' ומנסה לעשות "עסקאות מהתחת" עם בת זוגו הוא בפירוש מיעוט וממש לא מאפיין של גברים בכלל

< ועכשיו חזרה לשפיות >

אני מאוד לא מסכים עם הקביעות הכוללניות שעולות פה... אני לא מכיר ולו גבר אחד שמתאים אפילו קצת לתיאורים פה והאמינו לי - הם רחוקים שנות אור מהצד ה"נשי" שלהם.

אולי דווקא אחת הבעיות היא ההמלצה להתאמץ מאוד ולא להקשיב למלים שלו ... היתרון אצלנו שלרוב אנחנו מתכוונים בדיוק למה שאנחנו אומרים - רק צריך להקשיב ולא לחפש משמעויות נסתרות.

את מי שמסתפק בנהמות - נא לשלוח לזאבים...

< אבא בית נכנס לחפירות

) >

_לא "איך הוא אומר דבר כזה????!!!!!" שמייד מכעיס אותנו והופך אותנו לדרקון יורק אש,
אלא: "מה הוא מרגיש? מה הוא צריך עכשיו?"_
נהפוך הוא -
לא מה הוא אמר.
אלא איך הוא אמר.

או במובנים רבים - לא מה את שומעת אלא איך את מקשיבה.

_לא "איך הוא אומר דבר כזה????!!!!!" שמייד מכעיס אותנו והופך אותנו לדרקון יורק אש,
אלא: "מה הוא מרגיש? מה הוא צריך עכשיו?"_
נהפוך הוא -
לא מה הוא אמר.
אלא איך הוא אמר.

או במובנים רבים - לא מה את שומעת אלא איך את מקשיבה.

שליחה על ידי אשה* » 06 יוני 2006, 19:25

אלא איך הוא אמר.

אז בואו אני אספר לכם איך הוא אומר את כל מה שהוא אומר שקשור לסקס, ובאיזו צורה הוא בדרך כלל מפלרטט או מתחנף או משחק אותה נחמד. כמו ילד. אבל כמו הילדים האלה שמציקים לך במסדרון בהפסקה (כולל משיכות בצמה והכל). זה נורא חמוד לפעמים (כשהתשובה ל איך את מקשיבה היא "ממקום מכיל שמכוון אליו") . ולפעמים זה מעצבן ממש כמו שזה עצבן אז, בהפסקה (כשהתשובה לאותה שאלה היא "ממקום עייף רעב או בלתי מסופק רגשית שמכוון אלי").

שליחה על ידי אשה* » 06 יוני 2006, 19:25

אלא איך הוא אמר.

אז בואו אני אספר לכם איך הוא אומר את כל מה שהוא אומר שקשור לסקס, ובאיזו צורה הוא בדרך כלל מפלרטט או מתחנף או משחק אותה נחמד. כמו ילד. אבל כמו הילדים האלה שמציקים לך במסדרון בהפסקה (כולל משיכות בצמה והכל). זה נורא חמוד לפעמים (כשהתשובה ל איך את מקשיבה היא "ממקום מכיל שמכוון אליו") . ולפעמים זה מעצבן ממש כמו שזה עצבן אז, בהפסקה (כשהתשובה לאותה שאלה היא "ממקום עייף רעב או בלתי מסופק רגשית שמכוון אלי").

שליחה על ידי אשה* » 06 יוני 2006, 19:31

אני לא מכיר ולו גבר אחד שמתאים אפילו קצת לתיאורים פה והאמינו לי - הם רחוקים שנות אור מהצד ה"נשי" שלהם.

אני דווקא מכירה כמה חוץ ממנו. וכמובן מכירה הרבה שאינם מחצינים את הצד הזה שלהם - ואז אומרים עליהם שהם "מחוברים לצד הנשי שלהם". אני חושבת שזה לא עניין של חיבור כזה או אחר לצד הנשי או הגברי - אצלו, בכל אופן, הוא פשוט מחובר מאוד לצד הילדי.
לפעמים אני נאנחת בתסכול ומצטערת שלא קשרתי את גורלי בגורלו של מישהו שדומה יותר לך ולחברים שלך, אבא בית, אבל אז אני נזכרת שזה כנראה חלק מהתיקון שלנו יחד ומחייכת לעצמי.
חוץ מזה ככה אני אוהבת אותו.

שליחה על ידי אשה* » 06 יוני 2006, 19:31

אני לא מכיר ולו גבר אחד שמתאים אפילו קצת לתיאורים פה והאמינו לי - הם רחוקים שנות אור מהצד ה"נשי" שלהם.

אני דווקא מכירה כמה חוץ ממנו. וכמובן מכירה הרבה שאינם מחצינים את הצד הזה שלהם - ואז אומרים עליהם שהם "מחוברים לצד הנשי שלהם". אני חושבת שזה לא עניין של חיבור כזה או אחר לצד הנשי או הגברי - אצלו, בכל אופן, הוא פשוט מחובר מאוד לצד הילדי.
לפעמים אני נאנחת בתסכול ומצטערת שלא קשרתי את גורלי בגורלו של מישהו שדומה יותר לך ולחברים שלך, אבא בית, אבל אז אני נזכרת שזה כנראה חלק מהתיקון שלנו יחד ומחייכת לעצמי.
חוץ מזה ככה אני אוהבת אותו.

האמת - מצד אחד החיבור שלכם נראה לא סביר בעליל: את נשמעת לי כאשה מאוד פתוחה עם יכולות רגשיות רחבות מאוד ואישך נשמע לי מאוד מחובר מאוד לצד הילדי הקטן והאגואיסטי שלו.

מצד שני - זה כנראה חלק מהתיקון שלנו יחד

מעניין...

האמת - מצד אחד החיבור שלכם נראה לא סביר בעליל: את נשמעת לי כאשה מאוד פתוחה עם יכולות רגשיות רחבות מאוד ואישך נשמע לי מאוד מחובר מאוד לצד הילדי הקטן והאגואיסטי שלו.

מצד שני - זה כנראה חלק מהתיקון שלנו יחד

מעניין...

חוץ מזה ככה אני אוהבת אותו. (והמרגיעון אומר - "מילים יוצרות מציאות")
)

חוץ מזה ככה אני אוהבת אותו. (והמרגיעון אומר - "מילים יוצרות מציאות")
)

שליחה על ידי אשה* » 06 יוני 2006, 19:42

לבן זוגי יש את האיכויות המדהימות שלו. הוא אדם מאוד מורכב. הצד הילדי הזה הוא רק פן אחד בו... הוא מסוג האנשים שאם תדבר אתם, תחשוב שהם הכי לא רוחניים בעולם, אבל אם תתבונן בהם, תחשוב שהם הכי רוחניים בעולם <חוץ מבשעת חרמנות, שאז אין שריד לרוחניות בשום צורה. אבל אז רק אני מתבוננת בו... D-:>

שליחה על ידי אשה* » 06 יוני 2006, 19:42

לבן זוגי יש את האיכויות המדהימות שלו. הוא אדם מאוד מורכב. הצד הילדי הזה הוא רק פן אחד בו... הוא מסוג האנשים שאם תדבר אתם, תחשוב שהם הכי לא רוחניים בעולם, אבל אם תתבונן בהם, תחשוב שהם הכי רוחניים בעולם <חוץ מבשעת חרמנות, שאז אין שריד לרוחניות בשום צורה. אבל אז רק אני מתבוננת בו... D-:>

שלום לך אשה, נחמד שחזרת...תתחדשי על הניק החדש

היתרון אצלנו שלרוב אנחנו מתכוונים בדיוק למה שאנחנו אומרים - רק צריך להקשיב ולא לחפש משמעויות נסתרות.
מסכימה לגמרי עם אבא בית? וגם קשה לי קצת עם ההכללות.

אשה , נראה שאת עוברת תהליך מעניין וחשוב.

אגב, יש מרגיעון "מותר לכעוס"

שלום לך אשה, נחמד שחזרת...תתחדשי על הניק החדש

היתרון אצלנו שלרוב אנחנו מתכוונים בדיוק למה שאנחנו אומרים - רק צריך להקשיב ולא לחפש משמעויות נסתרות.
מסכימה לגמרי עם אבא בית? וגם קשה לי קצת עם ההכללות.

אשה , נראה שאת עוברת תהליך מעניין וחשוב.

אגב, יש מרגיעון "מותר לכעוס"

היי שוב,

הסתכלתי שוב על ההודעה המקורית שלך, שפתחה את הדף הזה, וראיתי ששאלת בה בעצם: "מה עושים?"

אז...אולי בודקים איפה היית רוצה שיעברו הגבולות האישיים שלך, איפה הם כיום, ואז פשוט מניחים אותם במקום הרצוי לך.

איך זה נשמע?

היי שוב,

הסתכלתי שוב על ההודעה המקורית שלך, שפתחה את הדף הזה, וראיתי ששאלת בה בעצם: "מה עושים?"

אז...אולי בודקים איפה היית רוצה שיעברו הגבולות האישיים שלך, איפה הם כיום, ואז פשוט מניחים אותם במקום הרצוי לך.

איך זה נשמע?

או במובנים רבים - לא מה את שומעת אלא איך את מקשיבה.
מסכימה לגמרי לתיקון של צפריר.

ולדעתי זה שוב מחזיר אותנו:
להקשיב מהלב , ולהבין מה הוא מנסה להביע (רגשות, צרכים) ולא ל"דיבורים" שמבלבלים אותנו הנשים, ויוצרים כעס מיותר.

היתרון אצלנו שלרוב אנחנו מתכוונים בדיוק למה שאנחנו אומרים - רק צריך להקשיב ולא לחפש משמעויות נסתרות.
אבא בית, אתה כותב כגבר.
אני מנסה להסביר לך, שהשפה שלך היא ברוב המקרים חייזרית בשביל רוב הנשים.
אם התמזל מזלך בזוגיות ואתה ואשתך מבינים בדיוק את אותה שפה ואין קצרים בתקשורת, מריבות וכעסים, והיא אף פעם לא אומרת או חושבת "איך אתה אומר דבר כזה????? הרי...." אז אתה זן נדיר.
לגבי גברים אחרים, המדד איננו היכולת שלך להבין אותם. כי אתה גבר! אתה דובר חייזרית ילידי!
המדד האמיתי הוא - כשאני אשאל את בת-זוגם, מה היא תגיד P-:

לכן, לא מדובר במשמעויות נסתרות.
מדובר במידע חיוני לנשים:
אם המלים של הגבר שלך מעצבנות אותך - תעשי לשניכם טובה ותקשיבי במקום אחר.
אולי הוא ילדותי,
ואולי הוא אגואיסטי,
ואולי הוא עוד כל מיני כינויים כאלה,
כמו:
מי שמדבר ומתנהג כמו טינאייג' ומנסה לעשות "עסקאות מהתחת" עם בת זוגו הוא בפירוש מיעוט וממש לא מאפיין של גברים בכלל
(אגב, איך אתה יודע מה מאפיין של גברים בכלל?
מה האחוז של גברים שאתה מכיר באמת את הדיבורים שלהם כשהם בפרטיות עם זוגתם?)

אני לא רוצה להגדיר "ילדותי" או "אגואיסט" או "טיפשעשרה" או כל הדברים האלה.
לדעתי האישית, ההגדרות האלה מזיקות לזוגיות.
בעניין זה למדתי מצפריר שפרון, שעצם הכותרת הזאת משמעותה התבוננות משפילה ומבזה על הבעל, וזה כבר יוצר אנרגיה שלילית ביחסים.
לכן אני שמה את הדגש על:

להבין שמדובר בשתי שפות תקשורת שונות, וזאת הנחת יסוד שמאוד עוזרת לנו להתייחס באהבה ולצאת מנקודת מוצא חיובית.
להתעלם מהמלים ולהקשיב מהלב לרגשות ולצרכים.

כמובן, אלה עצות שתקפות למקרים של קונפליקט, מריבות, עצם מריבה, כעסים, תחושה של האשה שנעשה לה עוול, שפוגעים בה ומשתלטים עליה.

אין להן כל רלבנטיות לחיי זוגיות מצויינים עם בעל אידיאלי.

(אני אישית בעצם לא מכירה אפילו בעל אידיאלי אחד.
בינינו, אולי יש לזה איזשהו קשר קלוש לעובדה שגם אין אפילו "אשה אידיאלית" אחת, כי כל אחת מאיתנו, גם ובייחוד אם היא
נשמעת לי כאשה מאוד פתוחה עם יכולות רגשיות רחבות מאוד
אם יש לה קונפליקט עם בעלה - אז בטוח שגם לו יש רשימת תלונות שאילו הוא היה מהסוג שפותח דף להסביר אותן, רוב הסיכויים שחלק לא מבוטל מהן היו מעוררות אצלנו תמיכה רבה. ודרך אגב, את האשם תמיד אתה מכיר?)

או במובנים רבים - לא מה את שומעת אלא איך את מקשיבה.
מסכימה לגמרי לתיקון של צפריר.

ולדעתי זה שוב מחזיר אותנו:
להקשיב מהלב , ולהבין מה הוא מנסה להביע (רגשות, צרכים) ולא ל"דיבורים" שמבלבלים אותנו הנשים, ויוצרים כעס מיותר.

היתרון אצלנו שלרוב אנחנו מתכוונים בדיוק למה שאנחנו אומרים - רק צריך להקשיב ולא לחפש משמעויות נסתרות.
אבא בית, אתה כותב כגבר.
אני מנסה להסביר לך, שהשפה שלך היא ברוב המקרים חייזרית בשביל רוב הנשים.
אם התמזל מזלך בזוגיות ואתה ואשתך מבינים בדיוק את אותה שפה ואין קצרים בתקשורת, מריבות וכעסים, והיא אף פעם לא אומרת או חושבת "איך אתה אומר דבר כזה????? הרי...." אז אתה זן נדיר.
לגבי גברים אחרים, המדד איננו היכולת שלך להבין אותם. כי אתה גבר! אתה דובר חייזרית ילידי!
המדד האמיתי הוא - כשאני אשאל את בת-זוגם, מה היא תגיד P-:

לכן, לא מדובר במשמעויות נסתרות.
מדובר במידע חיוני לנשים:
אם המלים של הגבר שלך מעצבנות אותך - תעשי לשניכם טובה ותקשיבי במקום אחר.
אולי הוא ילדותי,
ואולי הוא אגואיסטי,
ואולי הוא עוד כל מיני כינויים כאלה,
כמו:
מי שמדבר ומתנהג כמו טינאייג' ומנסה לעשות "עסקאות מהתחת" עם בת זוגו הוא בפירוש מיעוט וממש לא מאפיין של גברים בכלל
(אגב, איך אתה יודע מה מאפיין של גברים בכלל?
מה האחוז של גברים שאתה מכיר באמת את הדיבורים שלהם כשהם בפרטיות עם זוגתם?)

אני לא רוצה להגדיר "ילדותי" או "אגואיסט" או "טיפשעשרה" או כל הדברים האלה.
לדעתי האישית, ההגדרות האלה מזיקות לזוגיות.
בעניין זה למדתי מצפריר שפרון, שעצם הכותרת הזאת משמעותה התבוננות משפילה ומבזה על הבעל, וזה כבר יוצר אנרגיה שלילית ביחסים.
לכן אני שמה את הדגש על:

להבין שמדובר בשתי שפות תקשורת שונות, וזאת הנחת יסוד שמאוד עוזרת לנו להתייחס באהבה ולצאת מנקודת מוצא חיובית.
להתעלם מהמלים ולהקשיב מהלב לרגשות ולצרכים.

כמובן, אלה עצות שתקפות למקרים של קונפליקט, מריבות, עצם מריבה, כעסים, תחושה של האשה שנעשה לה עוול, שפוגעים בה ומשתלטים עליה.

אין להן כל רלבנטיות לחיי זוגיות מצויינים עם בעל אידיאלי.

(אני אישית בעצם לא מכירה אפילו בעל אידיאלי אחד.
בינינו, אולי יש לזה איזשהו קשר קלוש לעובדה שגם אין אפילו "אשה אידיאלית" אחת, כי כל אחת מאיתנו, גם ובייחוד אם היא
נשמעת לי כאשה מאוד פתוחה עם יכולות רגשיות רחבות מאוד
אם יש לה קונפליקט עם בעלה - אז בטוח שגם לו יש רשימת תלונות שאילו הוא היה מהסוג שפותח דף להסביר אותן, רוב הסיכויים שחלק לא מבוטל מהן היו מעוררות אצלנו תמיכה רבה. ודרך אגב, את האשם תמיד אתה מכיר?)

שליחה על ידי אשה* » 10 יוני 2006, 16:30

אמנות האישה,
כל העניין הוא שה גבולות האישיים שלי דינמיים, ככה אני רוצה אותם, והדף הזה עוזר לי לברר מאיפה לאן אני רוצה להגמיש אותם, עד כמה ומתי.

בשמת,
אני מאוד מאוד מאוד מתחברת לתפישה שלך לגבי זוגיות טובה, אני אוהבת לקרוא כל מה שאת כותבת על זוגיות בהרבה דפים שעוסקים בנושא או שזה עלה בהם כבדרך אגב. את תמיד מחכימה אותי, לא בגלל שאת מחדשת לי משהו אלא יותר כי את מעמיקה אצלי את ההבנות, כנראה כי יש לך הרבה יותר שנים של זוגיות מאשר לי. תודה רבה רבה רבה על ההשראה הנפלאה @}

אין לי הרבה מה לחדש. אולי אספר - וזו הזדמנות בעצם לבחון את השינויים - שיש לנו יותר סקס מאשר קודם, ואנחנו מדברים יותר. כלומר אני מדברת יותר, בעיקר, לא מהססת להסביר כשאני חושבת (עפ"י ההתנהגות שלו) שאני לא מובנת. וכל זה טוב, טוב מאוד ומשמח.

עכשיו כשאני כותבת אני שמה לב שרוב הדברים האלה שאני מסבירה לו הם דברים שכבר דוברו בינינו כ"כ הרבה בעבר. למה קשה כל-כך לגבר להבין, או יותר נכון: איך כדאי להסביר לו כך שהוא יבין, שכשמשדרים לאשה שהיא לא נראית טוב - היא לא תרגיש סקסית (ולכן לא תהיה סקסית)? שלפעמים לא מספיק לומר "אני רוצה אותך" - ופעם בשנתיים שלוש, מחמאה על המראה החיצוני (או סתם מילות חיבה או כינוי חיבה מחמיא) יכולים לעשות פלאים לליבידו שלי? כמה דיברנו על זה, וזה לא נקלט... או שאולי נקלט איפה שהוא אבל קשה לו מדי להוציא את זה מהפה? זה דבר שמתסכל אותי. כמה אני רוצה שפעם אחת הוא יגיד לי שאני יפה.

שליחה על ידי אשה* » 10 יוני 2006, 16:30

אמנות האישה,
כל העניין הוא שה גבולות האישיים שלי דינמיים, ככה אני רוצה אותם, והדף הזה עוזר לי לברר מאיפה לאן אני רוצה להגמיש אותם, עד כמה ומתי.

בשמת,
אני מאוד מאוד מאוד מתחברת לתפישה שלך לגבי זוגיות טובה, אני אוהבת לקרוא כל מה שאת כותבת על זוגיות בהרבה דפים שעוסקים בנושא או שזה עלה בהם כבדרך אגב. את תמיד מחכימה אותי, לא בגלל שאת מחדשת לי משהו אלא יותר כי את מעמיקה אצלי את ההבנות, כנראה כי יש לך הרבה יותר שנים של זוגיות מאשר לי. תודה רבה רבה רבה על ההשראה הנפלאה @}

אין לי הרבה מה לחדש. אולי אספר - וזו הזדמנות בעצם לבחון את השינויים - שיש לנו יותר סקס מאשר קודם, ואנחנו מדברים יותר. כלומר אני מדברת יותר, בעיקר, לא מהססת להסביר כשאני חושבת (עפ"י ההתנהגות שלו) שאני לא מובנת. וכל זה טוב, טוב מאוד ומשמח.

עכשיו כשאני כותבת אני שמה לב שרוב הדברים האלה שאני מסבירה לו הם דברים שכבר דוברו בינינו כ"כ הרבה בעבר. למה קשה כל-כך לגבר להבין, או יותר נכון: איך כדאי להסביר לו כך שהוא יבין, שכשמשדרים לאשה שהיא לא נראית טוב - היא לא תרגיש סקסית (ולכן לא תהיה סקסית)? שלפעמים לא מספיק לומר "אני רוצה אותך" - ופעם בשנתיים שלוש, מחמאה על המראה החיצוני (או סתם מילות חיבה או כינוי חיבה מחמיא) יכולים לעשות פלאים לליבידו שלי? כמה דיברנו על זה, וזה לא נקלט... או שאולי נקלט איפה שהוא אבל קשה לו מדי להוציא את זה מהפה? זה דבר שמתסכל אותי. כמה אני רוצה שפעם אחת הוא יגיד לי שאני יפה.

בשמת א - כתבתי קודם מגילה שלמה של "תשובות" לפוסט הציני שלך אבל אז הבנתי שזה סתם קטנוני וודאי לא רלוונטי לדף הזה.

לוקח על עצמי את האחריות לדיסאינפורמציה ומצג השווא ומודה בהכנעה שאני רחוק מלהיות הגבר או הבעל האידיאלי (אבל אל תגלו לאף אחד) ואפילו אין לי את הזוגיות האידאלית < חוטא בקצת ציניות עצמית >.

רק רציתי לומר שההכללות שלך לגבי גברים ונשים הם כנראה לא יותר ולא פחות נכונות משלי... לדעתי השוני לא גדול בהרבה מהשוני הטבעי שקיים בין כל שני אנשים ואין בכך כדי לפטור את אחד הצדדים מהאחריות על מה שהוא אומר או לאפשר לצד השני להתעלם מהנאמר ולתת את הפרשנות שנוחה לו.

מסכים שניתן היה להמנע התוויית תוויות כמו "קטן ואגואסטי" וכנראה זה באמת רק פירוש צר למה שמצטייר פה בדף (ואולי רק קשור ל מצבי חרמנות).

התייחס באהבה ולצאת מנקודת מוצא חיובית
להקשיב מהלב , ולהבין מה הוא מנסה להביע (רגשות, צרכים)

מסכים לחלוטין - רק לא עם ההקשר.

< קראתי מזמן את האשם תמיד - הולך לקרוא שוב...>

בשמת א - כתבתי קודם מגילה שלמה של "תשובות" לפוסט הציני שלך אבל אז הבנתי שזה סתם קטנוני וודאי לא רלוונטי לדף הזה.

לוקח על עצמי את האחריות לדיסאינפורמציה ומצג השווא ומודה בהכנעה שאני רחוק מלהיות הגבר או הבעל האידיאלי (אבל אל תגלו לאף אחד) ואפילו אין לי את הזוגיות האידאלית < חוטא בקצת ציניות עצמית >.

רק רציתי לומר שההכללות שלך לגבי גברים ונשים הם כנראה לא יותר ולא פחות נכונות משלי... לדעתי השוני לא גדול בהרבה מהשוני הטבעי שקיים בין כל שני אנשים ואין בכך כדי לפטור את אחד הצדדים מהאחריות על מה שהוא אומר או לאפשר לצד השני להתעלם מהנאמר ולתת את הפרשנות שנוחה לו.

מסכים שניתן היה להמנע התוויית תוויות כמו "קטן ואגואסטי" וכנראה זה באמת רק פירוש צר למה שמצטייר פה בדף (ואולי רק קשור ל מצבי חרמנות).

התייחס באהבה ולצאת מנקודת מוצא חיובית
להקשיב מהלב , ולהבין מה הוא מנסה להביע (רגשות, צרכים)

מסכים לחלוטין - רק לא עם ההקשר.

< קראתי מזמן את האשם תמיד - הולך לקרוא שוב...>

אשה - שאולי נקלט איפה שהוא אבל קשה לו מדי להוציא את זה מהפה

לדעתי זו בדיוק המהות פה - לי קשה להאמין ש זה לא נקלט_ אלא שהקושי באמת טמון בעובדה ש _קשה לו מדי להוציא את זה מהפה

קטונתי מלדעת מה מקור הקושי אבל לדעתי זו נקודה חשובה.

אשה - שאולי נקלט איפה שהוא אבל קשה לו מדי להוציא את זה מהפה

לדעתי זו בדיוק המהות פה - לי קשה להאמין ש זה לא נקלט_ אלא שהקושי באמת טמון בעובדה ש _קשה לו מדי להוציא את זה מהפה

קטונתי מלדעת מה מקור הקושי אבל לדעתי זו נקודה חשובה.

אבא בית, זה לא היה ציני, אבל אני מסכימה להסכים איתך.

לי קשה להאמין ש זה לא נקלט אלא שהקושי באמת טמון בעובדה ש קשה לו מדי להוציא את זה מהפה
והאמת הריאלית היא שאין לנו מושג.
מה שחשוב הוא לא כל כך "אם זה נקלט",
אלא אם זה נקלט במקום הנכון - קרי, שהוא יבין שנתת לו זה עתה את חוברת הוראות ההפעלה שלך לסקס.
במלים אחרות:
READ THE FUCKING MANUAL
D-:

אבא בית, זה לא היה ציני, אבל אני מסכימה להסכים איתך.

לי קשה להאמין ש זה לא נקלט אלא שהקושי באמת טמון בעובדה ש קשה לו מדי להוציא את זה מהפה
והאמת הריאלית היא שאין לנו מושג.
מה שחשוב הוא לא כל כך "אם זה נקלט",
אלא אם זה נקלט במקום הנכון - קרי, שהוא יבין שנתת לו זה עתה את חוברת הוראות ההפעלה שלך לסקס.
במלים אחרות:
READ THE FUCKING MANUAL
D-:

טוב, קצת מעשיות:

אחרי שהוא אומר לך מחמאה - את יכולה להגיד לו ולהראות לו שכל פעם שהוא אומר לך דברים כאלה את מרגישה יותר סקסית.

בהדרגה אולי הוא יזכור ויתחיל להשתמש בזה.

אם אין לך חשק לסקס - את יכולה להגיד לו משהו כמו "היום אני לא מרגישה נוח עם עצמי, אני מרגישה לא יפה וזה ההיפך ממדליק אותי לסקס" (טיוטה לניסוחך, כן).

אולי הוא יגיב בעידוד, פירגון, מחמאות וכדומה, ואז את יכולה לספר לו איך זה משפיע עלייך.

אם רואים סרט והגבר עושה משהו שהיה מדליק אותך - את יכולה להגיד לו משהו כמו "וואו, אם אתה היית עושה את זה - זה היה מדליק אותי!" כמובן בטון מפלרטט ולא חס וחלילה בנימה ביקורתית...

טוב, קצת מעשיות:

אחרי שהוא אומר לך מחמאה - את יכולה להגיד לו ולהראות לו שכל פעם שהוא אומר לך דברים כאלה את מרגישה יותר סקסית.

בהדרגה אולי הוא יזכור ויתחיל להשתמש בזה.

אם אין לך חשק לסקס - את יכולה להגיד לו משהו כמו "היום אני לא מרגישה נוח עם עצמי, אני מרגישה לא יפה וזה ההיפך ממדליק אותי לסקס" (טיוטה לניסוחך, כן).

אולי הוא יגיב בעידוד, פירגון, מחמאות וכדומה, ואז את יכולה לספר לו איך זה משפיע עלייך.

אם רואים סרט והגבר עושה משהו שהיה מדליק אותך - את יכולה להגיד לו משהו כמו "וואו, אם אתה היית עושה את זה - זה היה מדליק אותי!" כמובן בטון מפלרטט ולא חס וחלילה בנימה ביקורתית...

READ THE FUCKING MANUAL

[המרגיעון אומר: מה עשית היום למען עצמך?]

קראתי את מה שכתבת והייתי חייבת לצאת מהבית. רצה הגורל והראשון שנפלתי עליו היה הנהג מונית. אז קודם כל שאלתי אותו אם הוא אומר לאשתו שהיא יפה (הוא טוען שכן. ובזכותך נראה לי שעוד כמה גברים יגידו, או ינסו להגיד, לאישתָם שהיא יפה. הצקתי לכל גבר שנקרה על דרכי..) ואז הצגתי בפני הנהג את הסיטואציה- יש מישהי שאני מכירה (סוג של מכירה... כי אין לי שמץ מי את

) שאומרת שבעלה לא מספיק מחמיא לה, לא אומר לה שהיא יפה ולא קורא לה בשמות חיבה. איך אפשר לשנות את זה?
ומה הוא אומר בשנייה- בעלה מרגיש מאויים כשהיא אומרת את זה ככה. הוא מייד מרגיש- "עוד פעם אני לא בסדר והיא לא מרוצה".
אז בואי נסכים שאין לי מושג אם זה נכון או לא, אבל זו אפשרות. יתכן והוא שומע רק את ה לא שבתחילת כל משפט ונימת הביקורת שבדברייך חוסמת בפניו את האפשרות לפתוח את ליבו ולהקשיב למהות, לתוכן, למצוקה, לצמא ולצורך שלך במחמאה.
אז באמת כדאי לנסות להגיד הכל מהכיוון החיובי בטון מפלרטט ולא חס וחלילה בנימה ביקורתית...
תיראי, במבחן התוצאה, ולפי מדד החרמנות, עולה המסקנה שהוא כן נמשך אליך, אלא שכל האנרגיה שלו נמצאת באיבר ולא בלשון
<תסלחי לי, אני חייבת לשעשע עצמי קלות> <כולם ישנים פה חוצ ממני>
ז"א הוא במעשים ולא בדיבורים.
מלבד לבקש ממנו לקבל מחמאה ע"י דיבור על דרך החיוב הייתי מנסה גם את דרך הומור. כשהוא חרמן 7 בסולם ריכטר תעמדי מולו עירומה וחושנית, ועם כל הבטחון שבעולם תגידי לו (את גם יכולה לדבר למיקרופון שלו

)- "חזור אחריי, לאט לאט ובהטעמה- את יפה/ את מדהימה/את הורסת/אני חולה על הגוף שלך/אני מת עלייך" (טיוטה לניסוחך, כן).
יתכן שקודם שתבצעי בפועל את העצה האחרונה שלי, כדאי שתעבדי על עצמך 'על יבש'. ז"א הרבה חשיבה חיובית ומחמאות ממך אליך. עכשיו, יתכן ואת קוראת ואומרת לעצמך- מה היא רצינית?! וחוצמזה זה מאוד מלאכותי. אז כן, אני רצינית, וכן זה מלאכותי אבל אני מאמינה שעם הזמן זה יכול להשתנות.
דרך נוספת היא דרך הדוגמא האישית -יענו, הרעיפי עליו מחמאות. יתכן שאת ממילא עושה את זה, אני פשוט 'יורה לכל הכיוונים'.
וצפירת ארגעה- כתבת לבשמת כנראה כי יש לך הרבה יותר שנים של זוגיות מאשר לי וזה מזכיר לי שאני נשואה בעשור יותר ממך, והנסיון האישי שלי מלמד שיש גברים שבאמת המחמאות לא באות להם מהר ובקלות אלא באות לאט, עם הזמן, ואז זה ממש 'כמעיין המתגבר'
<שלא לומר כמעיין המתבגר...>

READ THE FUCKING MANUAL

[המרגיעון אומר: מה עשית היום למען עצמך?]

קראתי את מה שכתבת והייתי חייבת לצאת מהבית. רצה הגורל והראשון שנפלתי עליו היה הנהג מונית. אז קודם כל שאלתי אותו אם הוא אומר לאשתו שהיא יפה (הוא טוען שכן. ובזכותך נראה לי שעוד כמה גברים יגידו, או ינסו להגיד, לאישתָם שהיא יפה. הצקתי לכל גבר שנקרה על דרכי..) ואז הצגתי בפני הנהג את הסיטואציה- יש מישהי שאני מכירה (סוג של מכירה... כי אין לי שמץ מי את

) שאומרת שבעלה לא מספיק מחמיא לה, לא אומר לה שהיא יפה ולא קורא לה בשמות חיבה. איך אפשר לשנות את זה?
ומה הוא אומר בשנייה- בעלה מרגיש מאויים כשהיא אומרת את זה ככה. הוא מייד מרגיש- "עוד פעם אני לא בסדר והיא לא מרוצה".
אז בואי נסכים שאין לי מושג אם זה נכון או לא, אבל זו אפשרות. יתכן והוא שומע רק את ה לא שבתחילת כל משפט ונימת הביקורת שבדברייך חוסמת בפניו את האפשרות לפתוח את ליבו ולהקשיב למהות, לתוכן, למצוקה, לצמא ולצורך שלך במחמאה.
אז באמת כדאי לנסות להגיד הכל מהכיוון החיובי בטון מפלרטט ולא חס וחלילה בנימה ביקורתית...
תיראי, במבחן התוצאה, ולפי מדד החרמנות, עולה המסקנה שהוא כן נמשך אליך, אלא שכל האנרגיה שלו נמצאת באיבר ולא בלשון
<תסלחי לי, אני חייבת לשעשע עצמי קלות> <כולם ישנים פה חוצ ממני>
ז"א הוא במעשים ולא בדיבורים.
מלבד לבקש ממנו לקבל מחמאה ע"י דיבור על דרך החיוב הייתי מנסה גם את דרך הומור. כשהוא חרמן 7 בסולם ריכטר תעמדי מולו עירומה וחושנית, ועם כל הבטחון שבעולם תגידי לו (את גם יכולה לדבר למיקרופון שלו

)- "חזור אחריי, לאט לאט ובהטעמה- את יפה/ את מדהימה/את הורסת/אני חולה על הגוף שלך/אני מת עלייך" (טיוטה לניסוחך, כן).
יתכן שקודם שתבצעי בפועל את העצה האחרונה שלי, כדאי שתעבדי על עצמך 'על יבש'. ז"א הרבה חשיבה חיובית ומחמאות ממך אליך. עכשיו, יתכן ואת קוראת ואומרת לעצמך- מה היא רצינית?! וחוצמזה זה מאוד מלאכותי. אז כן, אני רצינית, וכן זה מלאכותי אבל אני מאמינה שעם הזמן זה יכול להשתנות.
דרך נוספת היא דרך הדוגמא האישית -יענו, הרעיפי עליו מחמאות. יתכן שאת ממילא עושה את זה, אני פשוט 'יורה לכל הכיוונים'.
וצפירת ארגעה- כתבת לבשמת כנראה כי יש לך הרבה יותר שנים של זוגיות מאשר לי וזה מזכיר לי שאני נשואה בעשור יותר ממך, והנסיון האישי שלי מלמד שיש גברים שבאמת המחמאות לא באות להם מהר ובקלות אלא באות לאט, עם הזמן, ואז זה ממש 'כמעיין המתגבר'
<שלא לומר כמעיין המתבגר...>

אשה,
למה קשה כל-כך לגבר להבין, או יותר נכון: איך כדאי להסביר לו כך שהוא יבין, שכשמשדרים לאשה שהיא לא נראית טוב - היא לא תרגיש סקסית (ולכן לא תהיה סקסית)? שלפעמים לא מספיק לומר "אני רוצה אותך" - ופעם בשנתיים שלוש, מחמאה על המראה החיצוני (או סתם מילות חיבה או כינוי חיבה מחמיא) יכולים לעשות פלאים לליבידו שלי?
הפכי את המשפט הזה -
למה קשה כל-כך לאשה להבין, או יותר נכון: איך כדאי להסביר לה כך שהיא תבין, שכשמשדרים לגבר שהוא לא נראה טוב [מבין טוב, מדבר טוב] - הוא לא ירגיש רומנטי (ולכן לא יהיה רומנטי)? שלפעמים לא מספיק לומר "אני רוצה אותך" - ופעם בשנתיים שלוש, מחמאה על המראה החיצוני (או סתם מילות חיבה או כינוי חיבה מחמיא) יכולים לעשות פלאים לליבידו שלו?
ואז תוכלי לראות מה את יכולה לעשות.
כל מה שאת מבקשת ממנו - העניקי לו. זה עשוי לעשות פלאים שיסלקו את כל החלוקה המגדרית המיותרת הזו מאמונותייך. שכן חלוקה מגדרית ואבחון על פי המגדר אינם תורמים דבר וחצי דבר בתוך הקשר הזוגי.
אף גבר לא מתנהג כמו הגבר ה'מגדרי'. בתוך המערכת הזוגית כל גבר מתנהג כפי שהוא וכפי שהזוגיות שלו. ובכל הקשור לגברים ונשים - רב הדומה על השונה. עם זאת, השונה מודגש ממילא ומקבל נפח בלי כל פרופורציה בעיקר כאשר יוצא הזוג למאבקיו הפנימיים.
תקשורת בין בני אדם מתקיימת תדיר. לעתים היא לקויה אבל אין כל קשר להפרדה או לדרוג המגדרי. שכן תקשורת לקויה בין אנשים חוצה את המגדר ואיננה נתון לסטטיסטיקה מראש.

כאשר את מדברת על חספוס - בדקי את עדינותך.

כמה דיברנו על זה, וזה לא נקלט... או שאולי נקלט איפה שהוא אבל קשה לו מדי להוציא את זה מהפה? זה דבר שמתסכל אותי. כמה אני רוצה שפעם אחת הוא יגיד לי שאני יפה.
היי יפה.
השתוקקותך משתיקה את שמיעתך.
הקשיבי היטב ותוכלי לשמוע איך מיליון פעם הוא אומר לך - אני רוצה אותך, אני רוצה איתך. חוסר הרומנטיות או המילים שאת מעדיפה לשמוע טוב אם יאמר לו. וטוב אם תלמדי אותו לתרגם את רצונותיו - לשפתך.

שכן, הכל ממילא קיים.

תודה.

<שלם>

אשה,
למה קשה כל-כך לגבר להבין, או יותר נכון: איך כדאי להסביר לו כך שהוא יבין, שכשמשדרים לאשה שהיא לא נראית טוב - היא לא תרגיש סקסית (ולכן לא תהיה סקסית)? שלפעמים לא מספיק לומר "אני רוצה אותך" - ופעם בשנתיים שלוש, מחמאה על המראה החיצוני (או סתם מילות חיבה או כינוי חיבה מחמיא) יכולים לעשות פלאים לליבידו שלי?
הפכי את המשפט הזה -
למה קשה כל-כך לאשה להבין, או יותר נכון: איך כדאי להסביר לה כך שהיא תבין, שכשמשדרים לגבר שהוא לא נראה טוב [מבין טוב, מדבר טוב] - הוא לא ירגיש רומנטי (ולכן לא יהיה רומנטי)? שלפעמים לא מספיק לומר "אני רוצה אותך" - ופעם בשנתיים שלוש, מחמאה על המראה החיצוני (או סתם מילות חיבה או כינוי חיבה מחמיא) יכולים לעשות פלאים לליבידו שלו?
ואז תוכלי לראות מה את יכולה לעשות.
כל מה שאת מבקשת ממנו - העניקי לו. זה עשוי לעשות פלאים שיסלקו את כל החלוקה המגדרית המיותרת הזו מאמונותייך. שכן חלוקה מגדרית ואבחון על פי המגדר אינם תורמים דבר וחצי דבר בתוך הקשר הזוגי.
אף גבר לא מתנהג כמו הגבר ה'מגדרי'. בתוך המערכת הזוגית כל גבר מתנהג כפי שהוא וכפי שהזוגיות שלו. ובכל הקשור לגברים ונשים - רב הדומה על השונה. עם זאת, השונה מודגש ממילא ומקבל נפח בלי כל פרופורציה בעיקר כאשר יוצא הזוג למאבקיו הפנימיים.
תקשורת בין בני אדם מתקיימת תדיר. לעתים היא לקויה אבל אין כל קשר להפרדה או לדרוג המגדרי. שכן תקשורת לקויה בין אנשים חוצה את המגדר ואיננה נתון לסטטיסטיקה מראש.

כאשר את מדברת על חספוס - בדקי את עדינותך.

כמה דיברנו על זה, וזה לא נקלט... או שאולי נקלט איפה שהוא אבל קשה לו מדי להוציא את זה מהפה? זה דבר שמתסכל אותי. כמה אני רוצה שפעם אחת הוא יגיד לי שאני יפה.
היי יפה.
השתוקקותך משתיקה את שמיעתך.
הקשיבי היטב ותוכלי לשמוע איך מיליון פעם הוא אומר לך - אני רוצה אותך, אני רוצה איתך. חוסר הרומנטיות או המילים שאת מעדיפה לשמוע טוב אם יאמר לו. וטוב אם תלמדי אותו לתרגם את רצונותיו - לשפתך.

שכן, הכל ממילא קיים.

תודה.

<שלם>

אני מרגישה כי יחסי מין נועדו לסיפוק הדדי (גם אם לא גופני אלא נפשי בשל הנתינה). כאשר לי אישית קשה לחשוב על יחסי מין כאשר בן זוגי סובל או לא נהנה, ועוד יותר קשה לי לחשוב על יחסי מין של חדירה לגוף של אדם כאשר הוא איננו מביע רצון מפורש בזה. בעיני יחסי מין (מוזרים ככל שיהיו) צריכים לבוא מתוך הסכמה הדדית אחרת דינם אונס.

אני חשה יש ישנו מעין "היתר" לבצע מעשים על גבול הפליליים בשל צרכים או חלומות מיניים, בעיקר שהם מלווים באיום הניצחי שאם הם לא יבואו על סיפוקם אז אפשר לחפש את הסיפוק במקום אחר. ובכן, בעיני כל חיינו אנחנו דוחים סיפוקים כי ישנה מערכת של שיקולים שאינה מאפשרת לנו לממש אותם (למשל דיאטה, מזונות שאנחנו אלרגיים אליהם, ילדים, קניות וכדו') וזהו חלק מהיותנו בוגרים, לדעת כיצד להתמודד עם דחיית סיפוקים בעיקר כאשר הם כרוכים בפגיעה בבן אדם אחר. ואוסיף ואומר כי בעיני חלק מהיכולת להיות מאושרים בחיים זה היכולת למצוא טוב גם באכזבה ובדחיית סיפוקים.

כמו שנכתב, לעיתים מתוך הנתינה הכללית שלו יבוא הרצון שלך לספק את הפנטזיות שלו, סתם כי טוב לך לראות שטוב לו, ובניטרול הקשר השליטה והחדירה לגופך שלא תחת איום תבוא היכולת להנות. וגם אם זה לא יקרה, עולם המין הוא מקסים רחב ומענג, גם ללא מין אנאלי.

אני מרגישה כי יחסי מין נועדו לסיפוק הדדי (גם אם לא גופני אלא נפשי בשל הנתינה). כאשר לי אישית קשה לחשוב על יחסי מין כאשר בן זוגי סובל או לא נהנה, ועוד יותר קשה לי לחשוב על יחסי מין של חדירה לגוף של אדם כאשר הוא איננו מביע רצון מפורש בזה. בעיני יחסי מין (מוזרים ככל שיהיו) צריכים לבוא מתוך הסכמה הדדית אחרת דינם אונס.

אני חשה יש ישנו מעין "היתר" לבצע מעשים על גבול הפליליים בשל צרכים או חלומות מיניים, בעיקר שהם מלווים באיום הניצחי שאם הם לא יבואו על סיפוקם אז אפשר לחפש את הסיפוק במקום אחר. ובכן, בעיני כל חיינו אנחנו דוחים סיפוקים כי ישנה מערכת של שיקולים שאינה מאפשרת לנו לממש אותם (למשל דיאטה, מזונות שאנחנו אלרגיים אליהם, ילדים, קניות וכדו') וזהו חלק מהיותנו בוגרים, לדעת כיצד להתמודד עם דחיית סיפוקים בעיקר כאשר הם כרוכים בפגיעה בבן אדם אחר. ואוסיף ואומר כי בעיני חלק מהיכולת להיות מאושרים בחיים זה היכולת למצוא טוב גם באכזבה ובדחיית סיפוקים.

כמו שנכתב, לעיתים מתוך הנתינה הכללית שלו יבוא הרצון שלך לספק את הפנטזיות שלו, סתם כי טוב לך לראות שטוב לו, ובניטרול הקשר השליטה והחדירה לגופך שלא תחת איום תבוא היכולת להנות. וגם אם זה לא יקרה, עולם המין הוא מקסים רחב ומענג, גם ללא מין אנאלי.

שליחה על ידי סיון* » 11 יוני 2006, 23:23

קראתי את הדף.
כל הזמן צורם לי מה שאת מספרת.
כוון חדש- יכול להיות שלבעלך יש בעייה עם מערכות יחסים בכלל, או עם מין? איך במשפחה שלו? איך עם חברים?
אם באמת יש ביניכם אהבה, יכול להיות שהבעייה שלו היא פתולוגית?

שליחה על ידי סיון* » 11 יוני 2006, 23:23

קראתי את הדף.
כל הזמן צורם לי מה שאת מספרת.
כוון חדש- יכול להיות שלבעלך יש בעייה עם מערכות יחסים בכלל, או עם מין? איך במשפחה שלו? איך עם חברים?
אם באמת יש ביניכם אהבה, יכול להיות שהבעייה שלו היא פתולוגית?

שליחה על ידי אשה* » 11 יוני 2006, 23:36

י.ד.,
כתבת שקראת רק כמה הודעות מההתחלה. אולי אילו המשכת לקרוא היית חושבת אחרת. אציין לטובת כל הדואגים לשלומי, שמערכת היחסים ביני ובין בן-זוגי בוודאי לא מושלמת - ולמי יש זוגיות מושלמת? - אבל היא בהחלט בהחלט לא חולנית ואפילו בריאה יותר משל זוגות רבים אחרים ומאושרים שאני מכירה.

מן הסתם דילגת ולא ראית את מה שכתבתי בתגובה ל ההולכת באתרים, אז אני אחזור על זה:

אם יש לך דברים נוספים לומר באותה רוח שבה נאמרו דברייך האחרונים, אעדיף שלא תעשי זאת, כי מבחינתי זה מסיט את הדיון למקומות לא בונים. אנא, אל תיעלבי, וזה גם מופנה בעצם לא אלייך אישית אלא לכולם.

שליחה על ידי אשה* » 11 יוני 2006, 23:36

י.ד.,
כתבת שקראת רק כמה הודעות מההתחלה. אולי אילו המשכת לקרוא היית חושבת אחרת. אציין לטובת כל הדואגים לשלומי, שמערכת היחסים ביני ובין בן-זוגי בוודאי לא מושלמת - ולמי יש זוגיות מושלמת? - אבל היא בהחלט בהחלט לא חולנית ואפילו בריאה יותר משל זוגות רבים אחרים ומאושרים שאני מכירה.

מן הסתם דילגת ולא ראית את מה שכתבתי בתגובה ל ההולכת באתרים, אז אני אחזור על זה:

אם יש לך דברים נוספים לומר באותה רוח שבה נאמרו דברייך האחרונים, אעדיף שלא תעשי זאת, כי מבחינתי זה מסיט את הדיון למקומות לא בונים. אנא, אל תיעלבי, וזה גם מופנה בעצם לא אלייך אישית אלא לכולם.