בלי חיתולים התחלה מאוחרת

שיהיה בהצלחה!{@

הבת שלי בת 1.7, בלי חיתול ביום כבר שלושה שבועות בערך, והכל טוב ויפה אבללל, היא ממשיכה לעשות קקי בעמידה, גם אם אני מציעה לה לשבת על הסיר או בשירותים היא יושבת שניה וקמה, ואחרי כמה דקות עושה על הריצפה.. ואז היא קוראת לי ואומרת אמה פיפי בהתרגשות גדולה ( שזה אומר משהו כמו "קקי נפל" בשפה שלה).
האם יש עצה?

נשמע נורמלי לגמרי לשלב הזה.
היא כנראה רגילה לעשות בעמידה, ועוד לא שינתה את ההרגל. תני לה זמן.
תמשיכי להציע לה לשבת כל פעם שהיא עושה קקי, בסוף האסימון ייפול.

וואו תודה איזה מהירות ענית לי...

עומר בן שנה וחודשיים גדל עם חיתולים (למעט תקופות קצובות לפני המקלחת וסביב התלבשויות וכאלו)
עם בוא האביב הורדתי את החיתול לגמרי במהלך היום בבית, במכונית הוא יושב על חיתול פתוח ובחוץ ובלילה - מחותל.
אני לא רואה סימנים מקדימים לפיפי או לקקי אלא מגלה אחרי או במהלך (גם עם הגדול שלי מעולם לא זיהיתי כשעשה קקי).
אני יודעת שאני מצטיירת כלא מקשיבה ונותנת תשומת לב אבל נשבעת לכם שאני מנסה לראות אבל גם מודה שאני לא עליו כל הזמן. הוא זוחל מסביבי בחצר ובבית ואני מתעסקת גם עם אחיו ועם הכלבות והחתולה וזחלי המשי והדג והכלים והכביסה ואז פתאום אני רואה פיפי. אז זה לא שאני מאשימה את השיטה אלא שאני לא עושה את החלק שלי. אז הגישה שלי היא שהילד ערום ועושה איפה ומתי שבא לו (אני לא מפשפשת כשרואה אלא אומרת: "יופי עשית קקי / פיפי") כאילו יש לי גור כלבים חדש שעושה בכל מקום ואני מנקה אחריו. כך הגדול שלי, גל, נגמל בגיל שנתיים וחצי. טוב - אז השאלות שלי:
כשעומר עושה קקי הוא נלחץ (אחרי). אם אני לא לידו הוא פתאום קורא לי ובוכה. ההרגשה שלי היא שהוא נלחץ מהסיטואציה. אני מרגיעה אומרת לו שיופי שהוא עשה קקי ושזה טוב, מנסה לנקות בלי טררם גם אותו וגם את הקקי, בלי להראות לחץ (שאני אכן לא מרגישה - אני ממש רגילה לנקות קקי עם הגן חיות שיש לי ותמיד היה לי) אז למה לדעתכם הוא נלחץ? מה אני עושה לא נכון? ללכת אחורה ולהחזיר חיתול? (הוא נרגע מהר) האם שיטת ה"גור כלבים" שלי לא נכונה לדעתכם?
כאמור - השיטה הייתה הצלחה בגיל שנתיים וחצי. מהר מאוד גל למד לעשות בדשא כמו הכלבים ומשם לשרותים הדרך היתה קצרה ומוצלחת.
אין ספק שלעומר יותר נוח ללא החיתול. הוא לא אוהב לשים אותו (עכשיו כשהוא מכיר את תחושת החופש) והוא מחפש כל הזמן את הבולבול שלו, שהוא התוודע אליו רק לאחרונה ודי מתלהב ממנו

משפט אחרון - נראה לי שהלחץ הוא מהלבת בתוך הקקי מפני שאתמול ראיתי אותו בדיוק כשהוא מתחיל והרמתי אותו באויר מעל הדשא בתנוחת פשפוש / קישקוש, הוא עשה, ניקיתי אותו ואת הקקי ולא היה לחץ בכלל.

היי, אני מתלבטת על התחלה מאוחרת וויתור חלקי לפחות על חיתולים, הקטקט בן חצי שנה.
לפני כמה שנים (הרבה לפני שהייתי בהריון) אמרה לי מישהי, שעבורי היתה מעין גורו של הורות מחוברת, שהתינוק של X בלי חיתולים והיא רצה אחריו כל היום עם סיר (או בתרגום- המשוגעת עם הסיר).
איכשהו המשפט הזה נתקע לי באיזה פינה ובמהלך ההריון ועד לפני יומיים האמנתי בו.

הגעתי לאימהות בחוסר בטחון מוחלט (הריון בסיכון מלא בסטרס לא צפוי מצידי, אישפוזים, ניתוח חירום).
ברור היה לי שאני רוצה להניק, לישון עם התינוק שלי ולא לחסן בשלב ראשוני, לשאת אותו במנשא.
לא חשבתי על נושא ההפרשות, חוץ מזה שחיתולים רב פעמיים הצטיירו כמציקים כשאין מכונת ייבוש אז וויתרנו.

בחודש האחרון אני מנותקת מעצמי מהקטקט(משחקת איתו בעייפות, מקווה שירדם כדי שאוכל לנוח), עייפה מאוד מאוד מאוד בודדה ומתוסכלת.
איכשהו (לא יודעת מאיפה הגיע לי הרעיון) חשבתי לעצמי שאולי תקשורת כזו יכולה להיות טוב עבורנו דווקא עכשיו.
אבל אני לא רוצה: להלחיץ אותו או להציק לו או לצפות שזה ישנה את התחושה המנותקת שלי לאחרונה.
אני כן רוצה: לשחרר אותו קצת מהפלסטיק הרעיל (אולי במקביל לנסות ר"פ), לעזור לו להתחבר לגוף שלו ולהקשיב לו יותר ובעצמי להשתחרר.

אתמול התחלנו.
אחרי הנקת הבוקר לקחתי אותו למקלחת, עשה פיפי וקקי. נחמד.
לקחתי אותו עוד כמה פעמים בחלקן עשה בחלקן התרגז (לא היה צריך בטח),בין לבין עם חיתול ח"פ או סתם ערום.

קראתי כמה עמודים על הנושא וחשבתי לי ש: אני לא רוצה ליצור עניין יתר סביב הנושא, להתחיל רגוע (בבוקר, אחרי שנצ, אחרי או תוך כדי עצירה בהנקה),איוורור רב. ובבית (אני לא רואה איך אני עושה את זה בחוץ, בנתיים)

אשמח לעצות מנסיון או חוסר ניסיון, עידוד וגם מקום לשתף על ההמשך...
מאיה

אני מעדכנת רק בשביל אמהות שאולי יתהו מה נגמר עם הילדה שלי: קנינו ישבנון והילדה מאוהבת ועושה בו קקי בשמחה. אין יותר לחץ אין בכי ואין קקי על הרצפה.
(מה שכן אנחנו מבלות המון בשירותים בטיפוס וירידה מהישבנון)

היא קמה בבוקר הולכת לשירותים ופשוט עושה.. אושר גדול.

שליחה על ידי דיצה* » 29 מאי 2007, 23:27

הבת שלי בת חצי שנה ורק כעת התחלתי לנסות "לפשפש" אותה. להפתעתי זה עבד! לקחתי אותה מעל הכיור עם ה "פשש.." והפיפי זרם. מוזר כמה שזה מרגש.. וגם היא - היתה כל כך מאושרת!
לכאורה זה אומר שיש לה שליטה על הסוגרים? כי לפי מה שרשום פספסה את "חלון ההזדמנויות".

ללכת אחורה ולהחזיר חיתול?
לא לא לא לא לא. לא להחזיר. זה רק יבלבל אותו עוד יותר (את הרי לא רוצה להגיע למצב של ילד גמול שמבקש חיתול כדי לעשות קקי? ראי גמילה מקקי בחיתול).
הוא נלחץ כי זה חדש ומוזר לו. וגם כי היה רוצה לעשות בלי להתלכלך ובלי ללכלך אבל עוד לא ממש מבין איך. ככל שישאר יותר בלי חיתול, ושניכם תלמדו להבין זה את זו יותר טוב, יהיה פחות לחץ אצל שניכם. הוא ילמד להודיע בזמן, או את תלמדי לזהות בזמן, ואז תקחי אותו לעשות בסיר/ישבנון/בגינה או מה שעובד בשבילכם, בלי לכלוך ובלי בלגן. בעצם כבר ראית בעצמך ש אתמול ראיתי אותו בדיוק כשהוא מתחיל והרמתי אותו באויר מעל הדשא בתנוחת פשפוש / קישקוש, הוא עשה, ניקיתי אותו ואת הקקי ולא היה לחץ בכלל. I rest my case

האם שיטת ה"גור כלבים" שלי לא נכונה לדעתכם?
נכונה וחצי. ככה בדיוק מתחילים. רק שבניגוד לגור הכלבים, הגור הזה מבין עברית ואפשר להסביר לו במלים כשהוא עושה איפה שלא צריך.

כי לפי מה שרשום פספסה את "חלון ההזדמנויות".
חלון ההזדמנויות הוא יותר של התקשורת בין האמא והתינוק, ולא של השליטה בסוגרים (גם, אבל פחות לדעתי). אבל החלון הזה מאד גמיש. זה לא שהוא "נסגר" בגיל מסוים. פשוט ככל שמתחילים יותר מוקדם, קל יותר לייצר תקשורת יעילה, ולהפך. כמובן שתמיד יהיו חריגים לכאן או לכאן.

תודה על התשובה!
מעדכנת - עומר לא נלחץ מהקקי בכלל. הוא תמיד "מודיע" לי אחרי, כשאני לא לידו. הוא קורא לי - זה לא מלחיץ אותו, כאמור - אבל אולי מטריד אותו מספיק להרגיש שמשהו קרה. אני מדגישה שאצלינו אין לחץ בכלל - לא לגמילה לא לפספוסים - גם פספוס על הספה יתקבל בשוויון נפש (אולי קצת באסה בלב).
אני מתביישת להודות שאני לא יודעת לזהות סימנים. עומר מחבב מאוד את הפין שלו כך שכשהוא נוגע בו אני אפעם לא יודעת אם זה זה. אני תמיד אומרת : יופי - עשית פיפי / קקי ועכשיו התחלתי לאמר: "בוא ננסה בפעם הבאה לעשות בדשא". לא נראה לי שזה קרוב. מה השלב הבא - פשוט להמשיך ולחכות לנפילת האסימון אצלו או לדבר על זה יותר? חשוב לי מאוד לא להלחיץ אותו.

אני מתביישת להודות שאני לא יודעת לזהות סימנים

שמעי,
הסימנים האלה מאד לא קלים לקריאה. הרבה פעמים מדובר בטלפתיה בלבד (ולכי תקראי לו את המחשבות. לפעמים זה עובד, אבל ממש לא במודע, וכמה אנשים מערביים כמונו מסוגלים להתחבר לתחושות לא מודעות?).

כל פעם שהוא עושה פיפי במקום לא מתאים תגידי- עשית פיפי על הרצפה, בפעם הבאה נעשה בדשא. וזהו. תנקי, תשלחי אותו להביא לך סמרטוט או משהו, שיראה שיש איזו התעסקות כשהפיפי לא במקום הנכון.
כשהוא עושה בדשא תגידי- עשית פיפי בדשא, איזה יופי. זהו.
פשוט לידע אותו. ולחכות שהאסימון ייפול.
לא צריך להלחיץ אותו, כן צריך ללמד אותו מה בדיוק הוא אמור לעשות.

המון תודה! (בעיקר על ההרגעה...כמעט נפלתי לרגשות אשם אז מהר לקחתי אחריות

)
אמשיך לעשות כך!

שלום לכל האמהות האוהבות והנפלאות.
יש בי רצון עז ומוטיבציה לפטור את ביתי הקטנה מחיתולים (ח"פ) וצער גדול על הגדולה שלא זכתה לזה (נגמלה בגיל שנתיים וארבעה), אפילו התחלתי לפשפש מעל לאמבטיה וקצת עם סיר, לפעמים הולך ולפעמים לא. הבעיה היא כזו: הזערורית בת 9 חודשים, אני עובדת ארבעה ימים בשבוע, אימי שמטפלת בה בזמן הזה (עד ספטמבר ואז משפחתון) ממש לא בעניין ומבן הזוג אין תמיכה וכן יש ילדה גדולה אהובה ונפלאה בת 3 וחצי שצריכה את תשומת הלב . האם אפשר להצליח בנסיבות הנ"ל? הדבר שהכי בעייתי לדעתי הוא שאני לא איתה כל הזמן כדי שתהייה עקביות. יש כאן אמהות עובדות שהצליחו? אשמח לשמוע עצות ותובנות.
תודה.

בילבי,

יש כאן אמהות עובדות שהצליחו?

הצליחו במה סליחה?
אין פה במה להצליח כ"כ...
פשוט מורידים ת'חיתול
P-:
ומנגבים הרבה
כל עוד את איתה את יכולה לשמור על הטוסיק שלה מאוורר
וכשאת לא איתה - אין מה לעשות כ"כ. ולא קרה שום דבר נורא.
היא כבר גדלה עם חיתולים, מכאן אפשר רק לעלות.
אז תורידי ואל חשש!
בהצלחה!!!

טוב, החלטתי.
הקטן שלי בן 8 חודשים.
אני רוצה להוריד לו חיתול.
מצד שני עוד מעט חורף, וכבר עכשיו קריר.
מצד שלישי עוד לא דיברתי עם האיש,
שמשתדל בעצמו להתרגל לתופעת האתר הזה וההתלהבות שלי ממנו,
וגם עוד לא ממש החליט איך להתייחס לזה
ועוד מיליון שאלות
(מה עושים כשמתארחים? לא הורס לתינוק שלפעמים פתאום שמים לו?
איך נכנסים הרב פעמיים לתמונה, אם בכלל? ועוד.)
יש למישהי/ו תשובות?
וגם - חששות, מה אם יהיה לי קשה מידי,
גם ככה לא קל לי עם 3 די צפופים (שיהיו בריאים) ובית שהיה עדיף
לנקות ולסדר אותו קצת הרבה יותר...לטעמי.

אולי עדיף אחרי החורף??
אם לא מה להלביש לו?

הייתי מציעה לך להתחיל לקרוא בדפים בלי חיתולים בשאיפה לשלמות ו בלי חיתולים בחורף . בעיקרון לא הורס לתינוק שקשובים אליו, אפילו חלקית

_ובית שהיה עדיף
לנקות ולסדר אותו קצת הרבה יותר..._
תראי שפתאום יהיו לך המון סיבות לנקות

(סתאאאם).

שליחה על ידי דנה_ה* » 20 מרץ 2008, 22:13

אני רוצה לספר על ההתנסות שלנו בשבועיים האחרונים. תמיד חשבתי ש"בלי חיתולים" זה ממש לא בשבילי, אבל לפני שבועיים נעמה החלה להראות סימנים שהיא מודעת ושולטת ביציאותיה - היא הולכת לחדר אחר ושם עושה פיפי, ומספר פעמים ביקשה שנוריד לה את המכנסיים, ואז רצה לחדר אחר והשתינה שם. היא בת שנה.

אז הורדתי לה את החיתול, במשך היום. רוב הזמן זה הולך יופי- יש זמנים קבועים שאני מורידה לה את המכנסיים ושואלת אותה אם היא צריכה פיפי (אחרי יניקה מושכת, אחרי שינה) ולרוב היא עושה. לפעמים היא עושה במכנסיים, אבל תמיד מודיעה לי שעשתה.

היום הבנתי שהיא גם עושה לי סימנים אבל אני לא הבנתי. היום למשל היא ניסתה להוריד את החולצה (כנראה התכוונה למכנסיים) וחצי דקה אח"כ - פיפי. לפעמים היא מתחילה פיפי באמצע יניקה, ומיד מפסיקה, קמה וממשיכה על הרצפה.

בכל התקופה הזו היא מעולם לא עשתה פיפי על אדם או על הספה , במנשא או בעגלה. רק בחוץ או על הרצפה. אני חושבת שזה מדהים.
הבוקר היא קמה עם טיטול יבש לגמרי, ואחרי שהורדתי לה אותו ואת המכנסיים - השתינה פיפי ענק. איזה כיף. נראה מה יהיה מחר בבוקר.

את הסיר שלה היא מאוד אוהבת, אבל ככובע על הראש או כקערה לקוביות ולא למטרה אחרת. מעל השירותים הצלחנו אולי פעמיים - היא לא אוהבת שאני מחזיקה אותה.

אני משתפת כי זה משמח אותי שזה קורה, וכל יום בלי חיתולים הוא כזה כיף. יש עונג מיוחד בלראות את הילד שלך משתין ומחרבן (וגם היא נהנית מלראות את תוצאותיה. הכי מצחיק זה כשהיא מפליצה ומסתובבת לחפש את הפלוץ). יש עונג ועניין בללמוד את הילד שלך בעוד אספקט שהיה חצי חבוי (בטיטול) קודם לכן. הפספוסים ממש לא מפריעים לי וזה מרגיש נכון. מצטערת רק שלא התחלתי קודם.

אשמח לקבל עצות בענייננו...

הקטנה בת שנה וחודשיים. עד גיל 8 ח' היתה מפשפשת להנהתנו בהצלחה מרובה. כלומר הייתה עם ר"פ וכשקלטתי סימנים או אחרי שינה הייתי לוקחת אותה לכיור ושם היתה עושה גם קקי וגם פיפי. סביב גיל 8 ח' ניסיתי להתחיל להחזיק אותה מעל סיר ואח"כ להושיב אותה עליו , זה הצליח כמה פעמים , אך לרוב נרשמה התנגדות לסיר. באותה תקופה חזרתי ללימודים של פעמיים בשבוע וגם הגדולה התחילה ללכת לגן וכך לאט לאט דעך העניין עד להפסקה מוחלטת של הפישפושים. עכשיו כששוב מתחמם אני רוצה לחזור לזה שוב, לפחות באופן חלקי.

העניין הוא שעכשיו היא כבר לא מפשפשת כשאני מחזיקה אותה וממש מתנגדת לסיר. אז אחרי שינה לקחתי אותה לאמבטיה שם עשתה בעמידה פיפי והיום גם קקי (למרות שעם חיתול היא הרבה פעמים כורעת) וכן עשתה גם כמה פעמים בעמידה על הרצפה.
ההתלבטות שלי היא איך ליידד אותה עם הסיר, או לחילופין איך למצוא תנוחת פישפוש נוחה יותר מבעמידה?
וגם לגבי הלילות אני מתלבטת, בעיקר כי עוד לא לגמרי קלטתי מתי היא בד"כ עושה את הפיפי (נדמה לי שסביב 12:00) ואולי גם לפנות בוקר, למרות שלרוב היא ישנה מאוד חזק לפנות בוקר.
אז אשמח לקבל עצות גם לגבי זה.

(אני עוד לא מדברת על גמילה בכלל , אלא רק על ניסיון לחזור ל"בלי..." באופן חלקי.)

תודה

עידכונים...

אתמול עשתה בבוקר באמבטיה בעמידה(פיפי וקקי) ואח"כ שוב בעמידה עשתה פעמיים קקי בסלון - אמרתי לה "יופי קקי/פיפי!" ניקיתי ועברנו הלאה.
היום בבוקר עשתה פיפי באמבטיה ועכשיו אחרי שנת הבוקר עשתה גם וגם שוב באמבטיה בעמידה, והתנגדה נחרצות לסיר.

נהר ניסית לשים את הקקי שהקטנה עשתה על הרצפה בסיר ? אני עשיתי טקס היום בבוקר..גם אצלי הקטנה עשתה על הרצפה העברתי אותו לסיר ,הסברתי שזה המקום שבו רצוי שהוא יהיה והלכנו ביחד להוריד אותו בשירותים ..

זה בהחלט רעיון מעניין, רק שביומים האחרונים יוצא לה קקי שילשולי (מבחינת האיכות, לא הכמות

)וזה קצת יותר קשה לאסוף אותו, אבל אני בהחלט אנסה את זה כאשר יהיה שוב קקי רגיל.
מה שכן חלה התקדמות מרשימה ביחסים בין הקטנה לסיר, וזו נראת תחילתה של ידידות מופלאה...
הכל התחיל אחרי שהתיישבתי בעצמי על הסיר, מה שגרם לסקרנות רבה ולהתחלת המגעים הלא חשאיים ביניהם.
ובהמשך היום היא כל הזמן קמה והתיישבה ערומה על הסיר ומאוד נהנתה מכך, ואני נהנתי מהחברות החדשה.

בוקר טוב לכולן
אתר מדהים . חבל שרק עכשיו גיליתי אותו.מבקשת כמה עצות מאמהות מנוסות.
בני בן חצי שנה .
לא הייי מודעת לשיטה אך נגעלתי מחיתולים מיום הלידה ולכן הוא בבית תמיד בלי חיתול ובחוץ ברב פעמי.
עושה קקי ופיפי על טטרה פרוש מתחתיו.
בגיל 4 חודשים התחלתי לשיב לב שהוא צריך קקי והיו מספר ימים רצופים שעשינו בכיור. אח"כ לא הצלחתי הפסקתי לשבועיים והיה שוב שבוע מוצלח ומאז לא מצליחה .הוא עושה קקי על טטרה פרוש.
רוצה לנסות שוב למישהי יש עצה .?
אני יודעת מתי הוא צריך קקירק ע"פ סדרה של פלוצים או לפי זה שיוצא לו ממש קצת אבל אז אני לוקחת אותו כמה פעמים לכיור אבל בסוף זה יוצא רק כשאני מניחה אותו וזה קצת מתסכל אותי גם שאני לא מזהה סימנים אחרים וגם שבסוף זה לא יוצא בכיור.
לגבי פיפי לא מצליחה לזהות סימנים בכלל.אתמול כשהוא התעורר בלילה במקום לתת ציצי כמו תמיד הורדתי חיתול והוא עשה פיפי ( עלי , ובכל זאת הייתי מאושרת). היום בבוקר שהוא התעורר הורדתי חיתול לקחתי 3 פעמים לכיור .הנחתי אותו על שמיכה הלכתי לרגע לשירותים וגיליתי המון פיפי על הטטרה .
קשה לי להחזיק אותו הרבה זמן מעל הכיור שוקל תשעה וחצי קילו.
לגבי הלילה איך אתן עושות את זה ???? קשובות כל הלילה ? קמות כל 20 דקות ?זו לא ביקורת עליכן אלה רק בקשה לעזרה
אני למרות שיש לי המון רגשות אשמה לגבי זה חושבת שבלילה נמשיך עם חיתול .גם כדי לישון טוב וגם כי הוא ישן איתי במיטה ואני לא רוצה לקלקל את המזרון ,ולקום רטובה בלילה.
האם לדעתכן אפשר להצליח ככה - ביום בלי בלילה עם?
זה לא מאוחר מדי להתחיל ?
והכי חשוב - האם זה באמת יותר טוב מחיתול רב פעמי אם הוא בכל מקרה עושה על טטרה איפה שהוא נמצא האם יש הבדל ??
מחכה לעצותכן ומבטיחה לשתף
תודה תודה אני

קשה לי להחזיק אותו הרבה זמן מעל הכיור שוקל תשעה וחצי קילו
מה עם סיר? (כשאת תומכת בו).

האם לדעתכן אפשר להצליח ככה - ביום בלי בלילה עם?
כן. תלוי מה זה "להצליח". כל זמן בלי חיתול הוא רווח נקי. מצד שני, אם המחיר של זה גבוה מדי בעינייך, עדיף ששניכם תשנו בשקט.
אם את מתכוונת "יצליח בטווח הארוך" - אז כן. אפילו פשפוש/קקי רק פעם אחת ביום, הוא שמירה על הגחלת - שמירה על המודעות שלו לצרכים ולכך שחיתול אינו האופציה היחידה, ושמירה על האיפשור מצדך.

הוא עושה קקי על טטרה פרוש.
אם זה בלי חיתול, למה בכל זאת את פורשת חיתול? שיעשה על עיתון פרוש. זה גם יחסוך לך כביסה

למה בכל זאת את פורשת חיתול? שיעשה על עיתון פרוש.
ואז יעשה שם פיפי והצבע יעבור על העור ויהיה אפשר לקרוא כותרות אח"כ במראה, כשמחזיקים את התינוק מעל הכיור D-:

קשה לי להחזיק אותו הרבה זמן מעל הכיור שוקל תשעה וחצי קילו
בן פורת יוסף.
כשהאמא מתאמצת, השרירים שלה מתוחים, המתח עובר גם אל התינוק - ולא יכול להרפות
(והרפיה היא הרי הדרך לשחרור הצרכים).
תנסי סיר כמו שקרוטונית המליצה.
או לעשות בישיבה משותפת על האסלה (זה עובד גם עם בנים?)
או בישיבה מעל משהו כשאת מחזיקה אותו בין רגלייך בתנוחת פישפוש

בישיבה משותפת על האסלה (זה עובד גם עם בנים?)
רק אם האסלה שלך ארוכה מאוד ובצורת קשת

(יש כאלה שמחזיקות את הבולבול הקטן ומכוונות. אני לא עושה את זה - עבודה של בנים).

האם לדעתכן אפשר להצליח ככה - ביום בלי בלילה עם?

אצלנו בליילה עם חיתול רב פעמי. הקטנטונת בת שבעה חדשים בבוקר עם ההשכמה לוקחים לכיור (בן זוגי) או לשירותים לישיבה משותפת (אני).
כשרוצה בליילה פשפוש דואגת שניקח אותה. בשוטף מתעוררת לינוק, יונקת בשכיבה וחוזרת מייד לישון. החיתול גם לא דולף בליילה.
אני משעינה אותה עלי וכך הגוף שלי יותר משוחרר.
תמיכה בסיר לא עבדה אצלנו עם הגדולה, כי הרגישה לא יציבה, והיתה תקופה של חיתולים ואז חזרנו במרץ לגמילה מוקדמת

בהצלחה

בנות ,המון תודה על התגובה המהירה והתמיכה
מבקשת הסבר נוסף על תנוחה בסיר ועל ישיבה משותפת על האסלה
וגם האם זה לא מאוחר מדי להתחיל ? הוא כבר בן - חצי שנה
והכי חשוב - האם זה באמת יותר טוב מחיתול רב פעמי אם הוא בכל מקרה עושה על טטרה איפה שהוא נמצא האם יש הבדל ??

תנוחה בסיר
ישיבה?

(כמובן בתמיכה שלך, עד שיישב עצמאית).
אופציה שנייה - את יושבת על דופן האמבט, הסיר למרגלותייך, והוא בתנוחת פשפוש מעל הסיר (לא יושב, רק מעליו) אבל בתמיכה כלשהי של הברכיים שלך.

והכי חשוב - האם זה באמת יותר טוב מחיתול רב פעמי אם הוא בכל מקרה עושה על טטרה איפה שהוא נמצא האם יש הבדל ??
אני אגיד לך מה יותר טוב, מה פחות טוב,
אבל יכולה לחשוב על כמה הבדלים:
החיתול סגור ולכן יותר מחמם (חסרון בקיץ, בחורף זה יתרון)
בחיתול לא תמיד שמים לב מתי מרטיב
אם את מנסה לקרוא את הסימנים שלו -
אולי עם חיתול זה יותר מאתגר

עכשיו נניח שהחיתול הרב פעמי הוא חיתול טטרה:
כלומר טטרה מקופלת + סיכת ביטחון או ניפה.
לא נראה לי ממש עקרוני אם חיתול הטטרה סגור או פתוח, בטח לא הכי חשוב D-:

וגם האם זה לא מאוחר מדי להתחיל ?
לדעתי אין גיל בו לא טוב להתחיל.
לפעמים יש סיטואציות או תהליכים שהילד עובר וחלקם לא מסתדרים טוב עם תחילת תהליכים חדשים אחרים.
למשל, אם הילד בדיוק מוציא שיניים ויש לו קיבה רכה או חלושעס.
אם בדיוק אמא שלו נקלטה עם הריון נוסף.
אם הילד בדיוק למד לבטא את עצמו באמצעות התקפי זעם,
או התחלפה המטפלת,
וכו'.

לא נראה לי ממש עקרוני אם חיתול הטטרה סגור או פתוח, בטח לא הכי חשוב
זה הבדל לא קטן לדעתי. עדיין יש תלות מסוימת בחיתול, אבל לפחות יש תחושה של לעשות "באוויר הפתוח".

האם לדעתכן אפשר להצליח ככה - ביום בלי בלילה עם?
בטח שכן. והכי חשוב - אל תדאגי

הי כולן
תודה על התמיכה ועזרה
איזה כיף!(-:
הטטרה פתוח לא סגור ולא מלופף סביבו רק פרוש על הרצפה הטוסיק חשוף לגמרי
היום בבוקר קמנו יבשים!
אני עדיין לא יודעת לזהות סימני פיפי . אני יודעת שהוא צריך אחרי שהוא קם אבל לפעמים זה מיד ולפעמים הוא מחכה 10 דקות רבע שעה ולפעמים יותר .קשה לי קצת לקחת אותו כל כמה דקות .
לגבי סיר נראה לי פתרון יותר נוח ואני אנסה .
מישהיא יכולה בבקשה להסביר על ישיבה משותפת על האסלה לא הבנתי את התנוחה .בני עדיין לא יושב ואני משתדלת לא להושיב אותו עד שיגיע לכך בכוחות עצמו.

בד"כ הוא עושה קקי חצי שעה עד שעה אחרי שהוא קם.
היום ישבתי לידו כמעט שעתיים וחיכיתי לקקי או לסימנים שהוא צריך . למישהי יש סימנים חוץ מפלוצים או שיוצא רק קצת ?
וכשהלכתי לרגע למחשב חדר לידו לראות מה כתבתם הוא שכב על הבטן ושיחק יפה בצעצועים ופתאוםהוא קרא לי וגיליתי שהוא עשה קקי .הוא לא קרא לי לפני רק אחרי .איאפשר ( אני לפחות ) להיות בקשב 24 שעות.ובכל זאת אני מרגישה אשמה.ומאחר והוא עושה קקי רק פעם ביום אין לי הזדמנות לתקן .

מישהיא יכולה בבקשה להסביר על ישיבה משותפת על האסלה לא הבנתי את התנוחה
כפיות

יושבים על האסלה הכי עמוק שאפשר, פושקים את הרגליים (כמה שצריך) ומחזיקים את התינוק באמצע.

אני עדיין לא יודעת לזהות סימני פיפי . אני יודעת שהוא צריך אחרי שהוא קם אבל לפעמים זה מיד ולפעמים הוא מחכה 10 דקות רבע שעה ולפעמים יותר .קשה לי קצת לקחת אותו כל כמה דקות .
קודם כל, מיד אחרי הקימה או כ-10 דק' אחרי הקימה - זה רק שתי אופציות, לא מאתיים.
לא לוקחים כל כמה דקות, אלא מיד אחרי שקם או כ-10 דק' אחרי הקימה באם לא הצליח בפעם הקודמת.
האופציה הנוספת היא להחליף טטרות ולנגב רצפה, כך שגם על זה ילכו אנרגיות.

עם הבת שלי למדתי מתי יש לה פיפי מיד אחרי השינה ( אם הייתה עייפה ונרדמה בלי לעשות פיפי קודם, ואולי אף התעוררה מהלחץ על השלפוחית; ישנה שינה ארוכה וקמה עליזה וערנית - לעומת אם קמה עייפה ועדיין לא לגמרי ערנית, סביר להניח שלא תצליח לשחרר כמו שלא משחררת תוך כדי השינה, אלא יש צורך להתעורר כדי לשחרר; אם קמה רעבה - יעצבן אותה לנסות להוציא, כשמה שבא לה הוא "להכניס", וכו')

אני עדיין לא יודעת לזהות סימני פיפי
סימני פיפי זה לא רק סימנים גופניים של התינוק, אלא הכרת הדפוסים, ובעצם מכלול של הרבה דברים.
לומדים אותם מניסיון בעיקר, מזה שמסתכלים ומפנימים.
אין טעם "לחפש" סימנים מיוחדים, פשוט מסתכלים על התינוק, נמצאים בקשר איתו,
ועם הזמן הדברים מתבהרים יותר ויותר,
כמו שלמשל לומדים מתי יש לתינוק צעיר גרעפס.
האם זה בין שני ציצים, או אחרי שניהם.
מה שבטוח אחרי שמטפלים קצת זמן בתינוק ולומדים אותו, קשה שלא לשים לב מתי "תקוע" לו.
כל ההתנהגות שלו היא של "תקוע".
בקיצור, פשוט תהיי איתו, והכל יזרום

את לגמרי בדרך הנכונה, וזה רק ילך ויעשה קל עם הזמן.

חיבוק

ומאחר והוא עושה קקי רק פעם ביום אין לי הזדמנות לתקן
לא הבנתי, מה התקלקל?

הי קט קטית
תודה רבה על הארותייך
ומאחר והוא עושה קקי רק פעם ביום אין לי הזדמנות לתקן- הכוונה היא לתחושת האשמה שלי , שהלכתי לכמה דקות לחדר אחר ומצאתי אותו אחרי שהוא קרא עם קקי על הבטן ונמרח לו על הטוסיק ועל הרגליים וזההפריע לו.
כשמצליח לנו בכיור אז הוא כמעט לו מתלכלך .

מתחילה יקרה,
אל תקחי ל|L| זה הכי חשוב בעיני, שחררי והתכוונני ליום הבא, לרגע הבא...
התינוק שלך קרא לך כשהיה צריך, זה עניין של שניות, אצלנו, לפעמים אני תופסת ומגיעה בזמן, לפעמים היא מצליחה להתאפק עד שאני לוקחת, לפעמים היא כבר רטובה, אבל המודעות והיכולת לזהות היא החשובה בעיני, עם הזמן היכולות משתפרות, גם שלהם להתאפק וגם שלנו להגיע בזמן ולקלוט סימנים

גם אצלנו לפעמים הסימנים לא ברורים (וגם המייעצת שמעלי נרטבה לא פעם מהשפריצים של ביתי

)
כדאי לך להתחיל להתאמן על מקומות חליפיים בנוסף לכיור, אצלנו בגיל 7 ח', כשיוצא קקי בכיור אני מעבירה אותו לשירותים, בשירותים אנחנו יושבות הפוך, עם הפנים למכסה אסלה כשהתינוקת עלי בין הרגליים. בסיר לא ניסינו ובטבע לא כול כך מצליח לנו.
בהצלחה

הכוונה היא לתחושת האשמה שלי
שיעור מצויין בשחרור תחושת האשמה. זה לכל תקופת האמהות שלך טוב. הילד יסלח לך. הכל שטויות. הכל בר "תיקון". כל מה שאת צריכה לעשות זה להגיד לו "אין דבר חמוד, בפעם הבאה אני אהיה יותר קשובה" ובאמת להתכוון לזה.
אנחנו התחלנו בגיל 9 חודשים ואחרי חודש ומשהו השלמנו גם ללילה., בגיל שנה וחצי כבר בקושי הייתי צריכה להזכיר לה היא היתה אחראית על זה לחלוטין (עם סיר).
אל תהססי את בדרך הנכונה!

הי כולן
ילדת טבע - אשמח מאוד לשמוע עוד על התהליך שעברתן . אם אני מבינה נכון עד גיל 9 חודשים היתה עם חיתול ? ונגמלה כמעט לחלוטין תוך חודש ? - מדהים
ביחוד לא ברורה לי השיטה בלילה - את כל הזמן הית ערה וצפית בה ? אני נורא רוצה ליישם , אבל גם מאוד רוצה לישון.את עושה את זה בחדר שינה או הולכת לאבמטיה /כיור, אם את קמנ מקימה אותה ומדליקה אור זה לא מפריע לה? ( ביחוד כשהתחחלתן )

עדכונים תובנות ושאלות אשמח אם תתיחסו לכולן ולא לחלקים מקווה שזו לא דרישה מוגזמת והמון תודה לכל המשיבות

הלילה הוא התעורר לחלוטין והיה לא מרוצה בד"כ כשמתעורר לינוק הוא כמעט ישן לגמרי . הורדתי חיתול ורציתי ללכת איתו לפשפש , אבל הוא התחיל לבכות אז הנקתי אותו ושמתי לו טטרה מקופל בין הרגליים.התכוונתי שיסים לינוק לקחת לפשפוש.עשה פיפי תוך כדי יניקה , עלי על הטטרה על הסדין
והמזרן - החדש אוף.חייבת לקנות שעוונית.
הלכתי איתו לפשפש בשירותים חשבתי שאולי יש עוד . הוא לא הבין למה אני קמה ומדליקה אור ודי התעורר .לא פשפש.כל הסיפור לקח חצי שעה ואח"כ הוא היה עוד הרבה על הציצי כדי להרדם הוא לא ממש ינק .נראה לי שהפרעתי לו לישון ואולי היה עדיף להניק ויפשפש בחיתול.בשביל שנינו .
אם יהיה לו פיפי יותר מפעם בלילה יהיה לי ממש קשה . אשמח לדעת איך אתן מפשפשות בלילה וגם ישנות .
בכל מקרה הבוקר קמנו יבשים לחלוטין .בד"כ חוץ מפעם אחת נוספת החיתול ספוג מאוד.

קראתי כאן בדף אחר לא זוכרת איזה שבשמת כתבה שילד שנשאר בלי חיתול אבל עושה את צרכיו היכן שהוא נמצא ולא לוקחים אותו לפשפוש עושה זאת ב"קן" בניגוד לרצונו ואין הבדל בין שיטה זאת לחיתול .אני חושבת שדווקא יש וזאת הדרך שלי להתחיל ללמוד את התקשורת עם הבן שלי. הוא לא אוהב חיתול ומתלונן ששמים לו .יש לנו עדיין הרבה פיספוסי פיפי ( המון )והרבה פשפושי סרק .אבל כשהוא עושה על טטרה פרוש אני גם רואה מיד וזה גם נספג בטטרה והוא יותר יבש מאשר בחיתול.והכי חשוב הוא הרבה יותר שמח וחופשי וקל לו יותר לזחול.(רק התחילנו זחילה )מה דעתכן ?

גם לא הבנתי מה שכתבה שבגמילה מחיתול הם לומדים להתאפק ובשיטה "שלנו " לשחרר .אם התינוק מסמן ומחכה שיקחו אותו אז הוא מתאפק לא?

אשמח לדעת עוד על זיהוי פיפי ,כמו שכתבתי כבר הסימנים לא ברורים לי חוץ מאשר אחרי שינה ארוכה
לגבי קקי היו קולות והבעות פנים אבל עכשיו הסימן היחידי הוא טיפה טיפה קקי שבא לפני הכמות הגדולה או פלוץ.

וגם אשמח לשמוע מכולכן בפירוט על התהליך . אני יודעת שזה טיפה מטריד להקליד כ"כ הרבה ומאוד מודה לכולן ומקבלת כאן הרבה תמיכה וחיזוקים אבל לפעמים התשובות כלליות מדי וקשות ליישוא ועיקר נראה שהדשא של הכנה ירוק יותר ואצל כולן זה נורא קל וברור - למשל כמו שענו לי :
__מה שבטוח אחרי שמטפלים קצת זמן בתינוק ולומדים אותו, קשה שלא לשים לב מתי "תקוע" לו.
כל ההתנהגות שלו היא של "תקוע"._
לי מאוד קשה לשים לב ואני מאוד מנסה וקשובה ואפילו מצליחה לפעמים.

שאלה אחרונה לגבי תנוחת פשפוש קראתי כאן אבל מבקשת עוד הסברים - בנתיים עשינו קקי בכיור בעמידה ( באוויר ) ניסיתי כריעה וזה לא כ"כ הולך אתן מחזיקות בבטן או מתחת לרגליים ??

תודה תודה תודה ושבת שלום.

אמא, שאלתך הועברה לדף המתאים גמילה מחיתולים בגיל צעיר

ביחוד לא ברורה לי השיטה בלילה - את כל הזמן הית ערה וצפית בה ?
פכככככ... מה פתאום! קודם כל אני חייבת לציין שעניין הלילה די נכפה עלי. לא התסדרנו עם חיתולים רב"פ בלילה ולחזור לניילון ממש לא התאים לנו (כל הטוסיק שלה היה אדום ופורח בגלל, שזה כיום אנחנו יודעים, האסטמה של העור) לכן ,פשוט הורדנו חיתול גם בלילה במחשבה של "אז היא תעשה פיפי, מה קרה?" כמובן שכל המיטה היתה מרופדת בשעוונית והחלק שלה היה עם סדין שעליו מגבת ומעל המגבת שמיכת פליס כדי לתת תחושה של יובש כי ממש לא התאים לי להחליף כל הלילה סדינים אחרי פספוסים.
בהתחלה לקחתי אותה לסיר כל הנקה. לפעמים הנקתי תוך כדי ישיבה שלה על הסיר (לא עובד כל כך טוב עם בנים בגלל הכיוון של השפריץ אבל אני מתמקצעת גם בזה עכשיו עם הקטן שהוא בן חצי שנה וללא חיתול מלידה ולאחרונה הוא עם סיר ולא עם גיגית כי הוא מסרב לגיגית משום מה). אם היא לא עשתה או בכתה וסרבה ולא התפשפשה תוך כדי בכי אחרי כמה שניות הנחתי לה.
חוק מאוד חשוב מבחינתי זה לא לצאת מהחדר, כמה שפחות להתרחק מהמיטה, ובטח ובטח לא להדליק אורות, עוזר גם לי וגם להם לחזור לישון מהר יותר. גם לא לריב על פיפי, וואלה, אם אין אז אין, אם לא מתאים עכשיו אז לא ולא להיות לחוצים על פיפי במיטה. זה עובר (אלא אם כן יש בעיה פיזיולוגית) ברגע שהם מפנימים שפיפי במיטה זה רטוב ומסריח. לא מחליפים בגדים או סדינים, בחורף היא ישנה רק עם חולצה ובקיץ ערומה ולא, לא חיממנו את החדר יותר מדי ובקיץ אנחנו ישנים עם מזגן.
מאוחר יותר כשהרגשתי שהשליטה שלה בלילות טובה יותר הייתי קודם כל מניקה, אם הייתי רואה סימני חוסר נוחיות או קושי לחזור לשינה עמוקה או התעוררויות תכופות אז הייתי לוקחת לסיר, זה בדרך כלל היה פיפי ולישון מצויין אחר כך.
השלב הבא היה לשאול אותה אם יש לה פיפי. אז כבר היתה מתעוררת פעם אחת בלילה לפיפי (ושוב לא משנה הטמפרטורה או כמה ינקה או שתתה לפני/תוך כדי שינה).
בגיל שנתיים היא כבר היתה מתעוררת לבד והולכת לסיר בלילה, היום כבר לא מתעוררת בכלל לפיפי בלילות ואם מתעוררת אז הולכת לבד כמובן.
כל זה בעניין הלילות.
בימים הדברים היו פשוטים יותר אבל קודם כל אני חייבת להגיד שהיא לא נגמלה מחיתולים תוך זמן קצר, זו אני שנגמלתי. הבנתי שפיפי זה שטויות וגם קקי הרבה יותר קל לנקות מהרצפה מאשר כשהם עושים בחיתול והכל נמרח עליהם ואז הם עוד בורחים עם הטוסיק המלוכלך ומסרבים לניגוב... תקריות קקי היו לנו מעטות, פיפי היא למדה מהר לעשות בסיר אבל פספוסים היו לנו בשפע ושוב, זה זמן לימוד נקי. לא נבהלים, לא דואגים, הכל ברוח טובה ובכייף. מכינים חיתולי טטרה בכל פינה בבית ומנגבים, מבקשים מהפיצי לנגב גם כן. הופכים את זה למשחק.
היום אני עם בן שישה חודשים שזוחל חופשי בכל מקום. מאוד קשה לעקוב אחריו ואחרי הפספוסים שלו. אני לא מחתלת בשום אופן. רק במקרים ממש חריגים בחיתול בד (ר ו ב י נ א פליס, הם הכי נוחים לי לתפעול ואני תמיד אומרת שאם הם היו כשהקטנה היתה בחיתול בד בלילות אז היא בטח היתה עם חיתול בד עד היום...) אפילו לא בלילה. לוקחים הכל באיזי ובכייף.
מהר מאוד הם לומדים בגילאים האלו לא לעשות על אנשים ומבקשים לרדת כדי לעשות. מנשא זה מחוץ לתחום ולא עושים שם פיפ/קקי. אז עושים קצת על הרצפה, מבחינתי זה שטויות. עושים קצת בדשא, קצת בסיר. הכל בכייף. לא מתרגשים ובעיקר נהנים מהגוף העירום (גם התינוק וגם אני כמובן, אין כמו ללטף טוסיק עירום של תינוק, ממש ממכר).
וזהו, על רגל אחת. הפצפון שלי ברח למרפסת ואני צריכה לצאת לשמור שהוא לא מתגלגל מהמדרגות וחוטף כוויות מהרצפה הלוהטת בחצר...
אם תרצי עוד פרטים על מה שזה לא היה אני מאוד אשמח לתת לך. פה או בדףבית שלי.

הי כולן וילדת טבע
איזה אושר הבוקר עשינו קקי בכיור .
הראתי לו שאני מאוד מתלהבת זה טוב ? כי אז אם הוא לא עושה בכיור הוא מבין שאני לא מתלהבת ואולי מרגיש לא נעים .
נראה לי אבל שהתנוחה שאני מחזיקה אותו אני עומדת הןא עם הגב לבטן שלי יד אחת שלי מחבקת לו את הבטן ושניה מתחת לרגליים שלו לא כ"כ נוחה לו.
ילדת טבע - קודם כל המון תודה , שנית איך מגיעים לדף הבית שלך ושלישית איך מזהיםפיפי ?

שלום
היום ניסינו לפשפש פעם ראשונה אחרי שינה .ניסינו כמה פעמים בכיור פעם אחת בחוץ.איך שהנחתי אותו על שמיכה על הרצפה ללא חיתול הסתובב מהגב לבטן ועשה על השמיכה - האם זוהיא ה "שביתה " המפורסמת" או שהוא לא הבין מה אני רוצה .יש עצות לשיפור ?
תודה
אנחנו

שלום לכולם
אז אני אמא לנסיכה מדהימה בת 9.5 חודשים, ונמאס לנו מהחיתולים החד פעמיים הנוראיים הללו,
אומנם שמעתי על שיטת הקשב כשהיא רק נולדה אבל זה נשמע לי מטורף וקשה מדי, עכשיו כשאני מכירה את הבת שלי
ואני אפילו מצליחה לזהות מתי היא עומדת לעשות קקי , (פיפי אין לי מושג) החלטתי לנסות את שיטת הקשב עם תמיכה של חיתולים רב פעמיים
אז איך מתחילים? והאם זה לא מאוחר מדי בגיל הזה?

רק רציתי להגיד תודה על הדף הזה. הוא מצויין, ופתר לי המון דברים קטנים שישבו לי בראש.
אנחנו מתחילים בגיל 5 חודשים, ומקווים לטוב.

אין כמו בלי-חיתולים כדי להבין כמה עדיף לוותר על מילה...

אני לא יודעת איך זה אצל נימולים, אבל מצאתי עוד פטנט קטן שקשור בעורלה: כשהיא רפויה ומקומטת, מאוד לא סביר שהקטנצ'יק ישתין עכשיו. כשהיא מתוחה, יש סיכוי טוב.
נכון שצריך בעיקר להקשיב לילד ולסימנים שלו, אבל זה עוזר לקחת אותו לכיור בתחושה בטוחה יותר שעכשיו הוא הולך לעשות.

אולי הדף הזה לא הכי מתאים, אבל לא מצאתי מתאים יותר

הקטן בן 1.2, מלידה היה בקשב חלקי (בעיקר קקי), עם חיתולי בד (שהחלפתי מייד אחרי כל פיפי) וגם די הרבה בחיתולים חד פעמיים. בקיצור, סלט. בשורה התחתונה היה יושב על הסיר לפחות פעמיים ביום ועושה משהו. או שהיה עושה פיפי בחיתול בד ומייד בא להודיע לי או מנסה להוריד חיתול, וכולי. מודעות מלאה יש לו, זה ברור.

בשבועות האחרונים הוא סירב לשבת על הסיר, ממש היה מוחה בקול, אז לא לחצתי ולא הצעתי כמעט בכלל. במקביל, גם בגלל החורף, נוצר מעגל הקסמים - מחותל יותר

מתרגל לחיתול

עוד יותר מסרב לפשפושים. אז הסתפקתי בלתת לו להיות סתם ככה בלי חיתול לפרקי זמן קצרים, שיתאוורר, נגיד חצי שעה בבוקר ובערב.

כרגע אני מתחילה להתכונן לתחילת גמילה - שבעצם מניסיון עם תהליך הגמילה של אחיו הגדול, בגיל הזה אפשר לקרוא לגמילה "קשב מונחה"

כלומר אני לא מצפה שהוא יתחיל להודיע כל הזמן וכולי. גם ברור לי שבדרך לשם נעבור איזו תקופה של "לא ברור מה לע*@$@@##&& אנחנו עושים", עד שההרגלים יתייצבו מעט וייווצר שיתוף פעולה מחודש אחרי השביתה.

כיוון שלא ממש קר בימים האחרונים, אתמול למשל החלטתי לא לחתל החל מהצהריים והלבשתי רק מכנסיים. וכאן אני צריכה קצת עזרה ועידוד מגומלות/מקשיבות מנוסות: הוא עשה מהצהריים עד הערב איזה 5 או 6 פעמים פיפי (3 מהן ,נדמה לי, זה אותו פיפי שיצא "בתשלומים"). החלפתי כל פעם מייד כשנרטב.
האם בכלל שווה להשאיר אותו במכנסיים? אולי עדיף שיהיה עירום בחלק התחתון (אם כי קר לזה כרגע)?
האם להתייחס לזה כפספוסי פשפוש, ולנסות בכל זאת להציע לו מדי פעם כשאני מרגישה שתיכף יש לו פיפי? האם לקנות ישבנון ולהציע לו גם את זה?
או לחלופין, האם שווה להציע, או לעבור את תקופת "לא ברור מה לע@^$@@)&& אנחנו עושים", בלי להציע כלל, רק שיתרגל להיות בלי חיתול קודם?

קצת מתבלבלים לי המושגים. בכל אופן, המטרה שלי, לא האולטימטיבית אבל כרגע, זה א) שלא יהיה מחותל. ב) שכן תהיה עדיין איזו תקשורת מול הסיר/שירותים.

החלפתי כל פעם מייד כשנרטב
וכשראיתי שמתחיל לעשות קקי, לקחתי מייד לסיר (כהרגלי בעצם) שימשיך שם. המשיך.

קרוטונית - אנחנו בדיוק אותו הדבר. ובנוסף חטף גם חום בדיוק כשהחלטתי להוריד לו לגמרי.
אצלנו הקשב יותר טוב דווקא בבוקר, כשהגדולים לא נמצאים. אחה'צ תמיד - אבל תמיד יש לי פיספוסים.
מחכה שיעבור לו החום ואז נחזור לגמילה - אם אפשר לקרוא לזה גמילה...
ה פולניה ממחשב אחר.

בינתיים המשכנו כך ביומיים-שלושה האחרונים, כל אחה"צ (למעט יציאות מהבית). לפעמים עם מכנסיים, לפעמים בתחתונים, לפעמים בלי כלום.
הוא עדיין לא ממש משתף פעולה, בעצם אני צריכה למחוק ציפיות לזה כרגע, נראה לי.

בעצם אני צריכה למחוק ציפיות לזה כרגע
לגמרי. גם בבלי חיתולים שמתחילים איתו מוקדם יותר, לדעתי אי אפשר לפתח ציפיות מהתינוק או לבוא אליו בטענות כשהציפיות לא מתמלאות... אני חושבת שבגיל שנה +2 זה עדיין יושב יותר טוב בהגדרה של "בלי חיתולים התחלה מאוחרת" מאשר של גמילה. בעיניי, ההבדל הוא במי נוטל את האחריות: את או הוא. זה גיל שלא כל ילד יכול לקחת על עצמו את האחריות הזו (יש כאלה שכן, אבל לפחות אני רואה מתי מעט כאלו, גם אלו שלא פושפשו כתינוקות וגם אלו שכן, ואצל רובם זו עדיין אחריותו של המטפל). ואם את מוחקת ציפיות לשיתוף פעולה מצידו (=לקיחת אחריות), כמו שבעיניי אכן ראוי לעשות, אז את האחראית ובתור שכך את יכולה להחליט מה מתאים לך: להיות בקשב-יציאות ולהציע לו כשאת רואה שהוא צריך, או לשחרר לגמרי ופשוט להחליף כשצריך

ב"ציפיות" התכוונתי לציפייה לשיתוף פעולה מצדו בפשפושים, כלומר להפסקת השביתה. אני לא מצפה חלילה שהוא יודיע לי

להיות בקשב-יציאות ולהציע לו כשאת רואה שהוא צריך
זהו, שכאשר אני עושה את זה הוא מסרב. יכול לשבת על הסיר (או מעל האסלה) ולא לעשות, ולשחרר 2 דקות אח"כ. מתלבטת אם להמשיך להציע בעצם. או סתם
ופשוט להחליף כשצריך

וכאן אני צריכה קצת עזרה ועידוד מגומלות/מקשיבות מנוסות: הוא עשה מהצהריים עד הערב איזה 5 או 6 פעמים פיפי (3 מהן ,נדמה לי, זה אותו פיפי שיצא "בתשלומים"). החלפתי כל פעם מייד כשנרטב.
באתי לעודד (-:
אצלנו ממש כמעט אותו גיל,
היתה כל החורף כמעט בכלל בכלל בלי חיתול.
צ'מעי... יש ימים שאני גומרת את כל מלאי המכנסיים העצום שלי ודופקת את הראש בקיר. בהחלט. אבל הניסיון שלי הראה שזה מוביל בסופו של דבר לשיפור ואחרי כך וכך שבועות נהיה יותר קל, במובן של - יותר יבש.
לדעתי ממש עדיף להחליף מכנסייםמאשר חיתול ולחזור על איזושהי מנטרה של "בפעם הבאה..." וכו'.
אם קשה לך לשחרר ציפיות, אולי תנסי להתייחס למכנסיים כחיתול בתור התחלה, ואפילו לא להציע, עד שתחזור אליכם תקשורת כלשהי.
זה מתיש לפעמים, אבל הנה אנחנו כבר בנקודת האל-חזור שבה נראה לנו יותר הגיוני יום שלם של פספוסים מאשר לחתל... בהצלחה

תודה חביבתי

נראה לי שהצלחת לעודד ולו חלקית...
נמשיך עם זה, פשוט בגלל שכבר התחלנו.

אני בעד:
מכנסיים כשנראה לך מתאים
עירום בחלק התחתון כשנראה לך מתאים
(לפי מזג האוויר, הכוחות שלך, וכו').
ברור שהוא צריך עכשיו לעבור תקופה, שבה הוא מתחבר מחדש ליציאות שלו - רואה אותן, מרגיש אותן, מופתע מהן. לאט לאט, עם סבלנות ובלי שום ציפיות, הוא גם יתחיל להתכוונן לאיזור הסיר.

מה שכן, ההמלצה שלי היא לא להתייחס למכנסיים כאל חיתול:
הוא לא אמור לעשות במכנסיים.

זה לא אומר שצריך לכעוס עליו או לצפות ממנו - הוא מבולבל ובבלגן תקשורתי, לא מבין מה מצפים ממנו כרגע, ייקח לו זמן.
זה לא אומר שצריך להפסיק להקשיב לו - רק שצריך סבלנות וקשב אמיתי, לנסות תקשורת בעדינות ולבדוק אם יש שיתוף פעולה מצדו. וזה אומר לא להציק לו "אתה צריך? אולי אתה רוצה עכשיו?" אלא לנסות לזהות סימנים גופניים שמעידים על זה שהוא רוצה לעשות עכשיו, ואז לקחת אותו לעשות. ולבדוק אם הוא מוכן לשתף פעולה.

וזה אומר, שאם המכנסיים התלכלכו או נרטבו, אז כמובן להחליף מייד.

ומזכירה לך שאני ממליצה על התנצלות: "אופס, לא קלטתי שאתה צריך פיפי עכשיו! סליחה, לא לקחתי אותך לעשות. בוא נחליף לך, לא נעים שהמכנסיים רטובים".
כמובן בניסוחים מקוצרים - לא צריך כל פעם את כל הטקסט. (-:

סך הכל, באמת לא קלטת.
אילו היית קולטת באותה מידה שאמא הודית קולטת, גם היתה תקשורת. כי היית באה בבטחון גמור שאת מרגישה את השלפוחית שלו כאילו היא בתוכך וברור לך לגמרי שהוא צריך עכשיו, ולו היה ברור לגמרי שאמא יודעת ואמא גם יודעת מה נכון לעשות, ועם כל הבטחון הזה היית לוקחת אותו לבית השימוש והוא היה פשוט נענה כדבר המובן מאליו ולא עושה עניינים מהסוג של "תעזבי אותי לא רוצה" ואחרי שנייה עושה במכנסיים

ובהצלחה.
עוד מעט יתחמם ויהיה יותר קל והתקופה הזאת תעבור ויהיה ילד יבש מחובר לצרכים שלו. איזה כיף!

תודה בשמת @}

טוב, הקסם מתחיל לעבוד. איזה כייף זה. ניגבתי בימים האחרונים המון שלוליות, ועוד אנגב כמובן, זה חלק מהעסקה. בלי מכנסיים, רק חלק עליון. שכחתי כמה זה קל בלי מכנסיים - מנגבים את הרצפה אבל הילד נשאר נקי.

היום בבוקר הוא כבר התאפק מלעשות את הפיפי הגדול של הבוקר, איזה 20 דקות (שיחק עם אחיו במיטה), עד שלקחתי אותו לסיר (בד"כ משחרר אותו עם ההתעוררות ומציף את החיתול).
אח"כ גם קלטתי שהוא צריך קקי ולקחתי לסיר. ההתנגדות לסיר חלפה, הוא יושב עליו בכייף.

לצערי היה צריך לצאת מהבית ולמסור אותו לידי סבתא, התנצלתי והלבשתי חיתול. בצהריים נמשיך שוב... קישטא מרפי! בעצם מה איכפת לי מרפי, עכשיו אין כבר דרך חזרה.

ועוד משהו: הזמן הכי קשה לי ביום הוא על הבוקר, עד שאני מסיימת את הקפה. אתמול חשבתי שאלביש לו חיתול בד רק עד שאגמור את הקפה. אחרי 5 דקות אני קולטת שלולית על הרצפה והחיתול מורד

בעצם מה איכפת לי מרפי, עכשיו אין כבר דרך חזרה.
יו גו גירל

(-:

אגב, שכחתי להגיד לך, שאת כל מה שכתבתי את הרי כבר יודעת ממזמן.
בסך הכל נבהלת לרגע ובאת לקרוא לי, אז באתי להזכיר לך. והנה את רואה שזה הולך ממש מהר (-:

אסקלציה!

אתמול היו שלוליות לרוב אבל פיפי אחד בסיר (אשקרה התרגשתי

)

היום - פיפי אחד בסיר בבוקר. רציתי להלביש חיתול לפני שיצאנו להביא את הגדול לגן, אבל התינוק פשוט סירב לחיתול בכל תוקף. מה אני אעשה, הלבשתי לו תחתוני בד מרופדים שתפרתי פעם, איזה צ'יקמוק מפלנל, ביקשתי שלא יעשה עלי במנשא ויצאנו לגן ככה. מסרתי אותו לידי הבייביסיטר עם 4 זוגות מכנסיים וסיפור מרוכך על כך שהוא גומל את עצמו...
בינתיים (עברו שעתיים) היא דיווחה שהרטיב זוג מכנסיים אחד.

התינוקי כמעט בן חצי שנה (לא ייאמן איך חולף הזמן...)
התחלנו בקשב כשהיה בן 6-7 שבועות, בעקבות תפרחת חיתולים איומה שסבל ממנה
ותוך יום הוא פשוט תפס את העניין לחלוטין
כיוון שיש פה עוד ילד וכל העניין נראה לי נורא מסובך, תכננתי ליישם איתו את העניין רק שעה שעתיים ביום , בזמן שגם ככה הפשטתי ואיווררתי אותו מהתפרחת.
אבל הוא החליט בעצם ללמד אותנו קשב, התחיל לסמן על כל פיש, ומהר מאד התחלנו לקחת אותו לשירותים במשך כל היום.
אנחנו כן מחתלים (ר"פ בדרך כלל) ומפשיטים לפשפושים.
לאחרונה שמתי לב שאני "סוחבת" את אותו חיתול שנשאר יבש גם 3 ימים לפעמים, ונראה לי שכדאי לעלות שלב...
העניין הוא הלילות: בימים הראשונים שהתחלנו, הוא היה מסמן בלילה, ואני -מודה ברוב עוונותיי- התעלמתי והסתובבתי לצד השני...
קצת מתביישת, אבל אין מה לעשות, חשוב לי לישון בלילות אחרת אני לא בנאדם. גם ככה הנקות, והתעוררויות פה ושם של הגדול
אני לא רואה את עצמי גם קמה לפישפושים
אז הוא הפסיק לסמן בלילה. הוא עם חיתול חד פעמי אקולוגי, קם דיי מפוצץ.
בגלל שהוא כזה מסמן מעולה ביום וכמעט לא מפספס בכלל, ובעיקר בגלל שאני רואה איך אחיו הגדול ( 3.5) , שגדל מחותל, עוד סוחב הרטבות בלילה שנים אחרי שגמול ביום, מתעורר בי רצון להתחיל גם קשב בלילה
איך מתחילים בכלל? אני יודעת שיש המון דפים בנושא, אבל אני לא מצליחה להגיע לזה בימים אלו, אז אני מקווה שתוכלו לענות לי פה...
איך עושים קשב בלילה? האם זה עוד יישים בגיל חצי שנה (כמעט)? איך מתחילים?
אנחנו מפשפשים ישירות בשירותים/כיור, זה לא ריאלי פה קערות- כי יש חתול שהופך כל דבר, אז אני חוששת שלקום בלילה לשירותים יעיר ויעצבן אותו, ויעיר גם אותי עד כדי קושי לחזור לישון
כמה פעמים קמים בלילה לפישפוש בשלב הזה?
בקיצור- להכנס לכל העניין?...

בינתיים (עברו שעתיים) היא דיווחה שהרטיב זוג מכנסיים אחד.
אח"כ הרטיב עוד זוג עם המטפלת, וגם עשה קצת בזמן שנת הצהריים שלו

בעגלה. כנראה שציפה לחיתול בשינה.
אחר הצהריים תפסנו קקי אחד בסיר

וגם היה פספוס קקי אחד, כמובן בשנייה שיצאתי מהחדר... מעבר לזה המשיכו השלוליות.

איך עושים קשב בלילה? האם זה עוד יישים בגיל חצי שנה (כמעט)? איך מתחילים?
אם יש לך כוחות אז לדעתי תמיד שווה לנסות. אני הייתי מחזיקה קערה ליד המיטה, ושמה בתוכה חיתול בד (פריפולד) שיספוג את הפיפי. ככה גם אם החתול הופך לך את הקערה זה פשוט חיתול רטוב על הרצפה ולא שלולית. (עכשיו אני כבר כמה חודשים לא מסוגלת בלילות, פשוט אין לי כוחות לזה).
בנוגע לאיך - בפעמים שחשבתי שהיא צריכה לפשפש (היתה זזה באי נוחות מתוך שינה די הרבה זמן לפני שהיתה מתעוררת) - הייתי מתיישבת במיטה ומניקה אותה בישיבה. תוך כדי ההנקה הייתי מפשיטה אותה, ואז אחרי שסיימה לינוק הייתי מפשפשת אותה מעל לקערה. היו תקופות שמוצץ תוך כדי היה עוזר לפשפוש. כל זה בשונה מהתעוררות שהיא רק להנקה, שבה הייתי מניקה בשכיבה מתוך חצי שינה.

אוהו, איזה אקשן פה.
מזכירה מה היה אצלנו: גם אנחנו בגיל שנה וחודשיים הורדנו לגמרי חיתול, שלושה שבועות היו שלוליות בכל מקום, וביום אחד זהו. עכשיו, לא שאין יותר הרטבות ופספוסים, אבל זה לא הכלל. יש הרבה ימים בלי מכנסיים רטובים (כלומר, מפיפי. כי מכנסיים רטובים משלוליות ובוץ וברז יש תמיד), ולא פעם היא מבקשת, אבל כן צריך להציע. וקורה גם שהיא עסוקה ולא רוצה ללכת לעשות, ואחרי כמה דקות עושה במכנסיים. לפעמים אני אפילו לא אומרת שום דבר, ולפעמים קצת מתעצבנת, אוי, למה לא באת כשהצעתי לך, אבל באמת לא ביג דיל.
אני החזרתי חיתול בד ללילה עד שייגמר החורף, אחרי כמה תאונות ליליות בימים גשומים במיוחד. אבל רוב הזמן, ואני מדברת על כמה חודשים טובים, היא קמה יבשה וממש לא עושה בלילה. גם לא כשהיא מתעוררת, ממש, ולוקחים אותה על הידיים, ואני מיניקה אותה ומה לא. היא מסרבת לעשות וקמה יבשה. ויש יוצאים מן הכלל: לפעמים פתאום יהיה לה והיא תבקש, ולפעמים (אולי חמש-שש פעמים בכל הזמן הזה) תרטיב "מתוך שינה". אני לא יודעת איך זה בגיל חצי שנה, אבל נראה לי שאם הוא כל כך בעניין, הוא כבר ילמד אתכם. אבל רצוי שיישן על מזרן קטן משלו, לא?

ושאלה משלי: אצלנו קקי זה רק בתחתונים או באוויר, לעולם לא בכריעה ולא בהצעה ולא בבית שימוש ולא בסיר וכל שלל האפשרויות שמקובלות עליה. מה עוד, היא עשויה להודיע שזה הולך לבוא, או שרואים שהיא מרוכזת ועושה, אבל לא מסכימה "לגמור את העבודה" במקום מוסדר. ואני רואה שכאשר היא ממש צריכה היא עומדת ומכווצת את הישבן חזק-חזק, כאילו עוצרת את זה. בהתאם, לפעמים יוצא לה "בתשלומים". זה ככה כבר חודשים. אם אני רואה שזה הולך לבוא ומזג האוויר מאפשר אני פשוט מורידה לה שתעשה איפה שבא לה, ובחוץ. ניסיונות לקחת אותה לעשות או להחזיק אותה בתנוחה נתקלים בהתנגדות ובכי.
מצד אחד אני פשוט מחכה לה, כלומר שהיא תרצה לעשות בשירותים או משהו, ומצד שני אני תוהה אם אני יכולה לקדם אותה לאיזה סידור קצת יותר... תרבותי, נקרא לזה.

באמת נהייה פה אקשן...
אין לי עצות לאחרות אז אני חוזרת לעסוק בעצמי, או יותר נכון בפיפי-קקי של התינוק שלי

אמא ללי- תודה על העצות
פריפולד זה מה שנקרא בלשון העם טטרה?
אולי החיתול בקערה עשוי לפתור את נושא החתול
אבל כל היתר- הפשטות תוך כדי הנקה, פישפוש לילי, נשמע לי אעפס קצת מסורבל...
אחרי כל זה את מצליחה לחזור לישון? צריך הרי גם להלביש חזרה, ונראה לי שאחרי כל זה אני כבר לא ארדם חזרה בקלות
אשמח לעוד עצות
וגם לתרחישים אפשריים ממי שניסה זאת- מתי אפשר לצפות ללילה יבש, כמה התעוררויות לפיפי בלילה בשלב הזה, מה מלבישים כדי לסרבל כמה שפחות, וכו'

גם לתרחישים אפשריים ממי שניסה זאת- מתי אפשר לצפות ללילה יבש, כמה התעוררויות לפיפי בלילה בשלב הזה, מה מלבישים כדי לסרבל כמה שפחות, וכו'

מאוד משתנה. אצלנו הוא היה עובר לילה בלי פיפי מגיל חודשיים וקצת (כן היה פיפי בזריחה) כי היה קיץ. אח"כ היה חורף עם פשפוש או שניים בלילה. שוב קיץ בלי פשפושים. ועכשיו אנחנו בחורף עם פשפוש אחד או אפס.

בגדול- זה נכון שמבאס לקום, להתעורר ושהוא יתעורר. מצד שני, זה הרעיון, לא עושים פיפי מתוך שינה. ואכן הילד שלי לא עושה פיפי מתוך שינה, חוץ מבמחלה, מגיל חודש בערך. אז יש בזה משהו. במיוחד שאת שומעת את סיפורי הרטבת לילה בגיל חמש ושבע ובאופן כללי שנים אחרי גמילה.
אני חושבת שהיו לילות ספורים בחייו (מלבד החודש הראשון) שלא פשפשתי אותו בלילה. תמיד לקחתי אותו כשחשבתי שהוא צריך, אלא אם כן הוא היה ממש חולה וחאראם על ההתעוררות.

לגבי מתי זה פיפי, אצלי החוק בלילה זה -כשציצי לא עוזר.
הוא מתעורר. נותנת לו ציצי, חוזר לישון ומיד מתעורר, בפעם השניה או השלישית אני נשברת ומפשפשת.
למדתי שגם הוא, כל עוד הוא יכול להתאפק הוא מעדיף להתאפק מלקום ולפשפש, כך שאם אקח אותו מוקדם מדי הוא יתעצבן ויסרב.

האמת שזה נכון גם ליום. כשהתינוק "מתעצבן" על הציצי, זה ברוב המקרים אומר שהוא צריך פיפי (או קקי).

אני מלבישה חיתול בד ומכנסיים בחורף (אבל בלי כיסוי, אז זה בעצם כמו תחתונים רק סופגים). מורידה ומלבישה בחושך, חצי מתוך שינה- מיומנות נרכשת.

יש את בלי חיתולים גם בלילה או משהו כזה.. רלוונטי.

אני די מהדהדת את מה ש שני צו כותבת פה. חוץ מזה אין לי ממש "עצות". סבלנות, סבלנות, ושידור נכון ליקום.
מה זה "נכון"?
זה האנרגיה שרוטטת בנו כאשר אנחנו נמצאים בסיטואציה. אין לי דרך אחרת לתאר את זה.
פשוט, הילדים קוראים את המחשבות שלנו בדייקנות. אין אפס.
וגם היקום )-:

טוב, אנחנו בשיא תקופת השלוליות.
ביום טוב, כמו שלשום, יש 2 פיפי/קקי בסיר.
ביום כמו היום היה אומנם פיפי אחד בסיר (בחוץ, עם סבתא!) אבל פעמיים "תאונות" קקי.
סבתא לשמחתי מקבלת את זה אחלה ומשתפת פעולה.
לרוב הוא יושב על הסיר בלי בעיות, לא תמיד עושה שם. וכמובן שכשאני חושבת "הממ, למה שלא אפשפש אותו עכשיו" אני משפילה מבט ורואה שהשנייה הזו הוא בדיוק עשה

(טלפתיה בהצתה מאוחרת)

בשבת היינו אצל הוריי רוב היום ושם הוא היה מחותל (ביוזמתי. לא רציתי שזה יהפוך לעניין מלחיץ, יש להם שטיחים וכל זה) ואולי זה פגם קצת. אם כי כאמור, מפה אפשר בעיקר לעלות...
כמובן שאני רצה לכתוב כאן כדי שמרפי יקרא והמצב ישתפר

קוראת שוב את התאריכים בדף גמילה מחיתולים בגיל צעיר ורואה שגם עם הגדול התחלתי להוריד חיתול לגמרי בגיל 1.2 (ולא 1.3 כמו שזכרתי), וזה לקח בערך 4 חודשים עד ליובש מלא. בעצם אולי 3 חודשים עד ליובש מלא בזמן שהוא איתי, ורק אז נפטרנו מהחיתולים גם עם סבתא.

<כוחות, כוחות...>

וכמובן שכשאני חושבת "הממ, למה שלא אפשפש אותו עכשיו" אני משפילה מבט ורואה שהשנייה הזו הוא בדיוק עשה
כמובן.

ומי אמר שאין חוקיות בענייני פספוסים?
אצלנו זה פק"ל - הרטבת לילה אחרי כל החלפת מצעים, וכמעט תמיד גם על ה"חריץ" שבין שתי המיטות, כדי להרטיב כמה שיותר מצעים במכה.

<כוחות, כוחות...>

וכמעט תמיד גם על ה"חריץ" שבין שתי המיטות, כדי להרטיב כמה שיותר מצעים במכה.
באסה!

איזה כייף שכתבתי פה. היום נרשמו כבר 3 פיפי בסיר

שיא אישי (שלו, לא שלי).

היום נרשמו כבר 3 פיפי בסיר וגם קקי!
אבל כנגד זאת, גם 2 פספוסים במנשא

(כמובן בעיה שלי. אחרי פספוס ראשון הייתי צריכה להושיב אותו על הסיר, שלא יחזיק עוד) ופספוס קקי.

נראה לי שאני גם לא קולטת - היום הוא בבירור הודיע לי על הקקי המפוספס, אבל פשוט לא הבנתי שזו הודעה "כזו". אחיו היה מודיע בלי שום ספק. מעניין למה אותו הבנתי ואת השני לא.
בכלל נראה לי שבא לי לפתוח לו בלוג שחרור מחיתולים. בלוג ולאדק היפה ושחרורו מהחיתול

שלום רב,
אני קוראת פה ודי נדהמת ומצדיעה לכן על הסבלנות!!!
רציתי לשאול- בתי בת שנה ו-7 חודשים ואני שוקלת לנסות גם להוריד את החיתול הדילמה שלי היא איך להתחיל, ואיך משלבים זאת עם הליכה למעון?
האם זה בסדר להתחיל רק לאחר שחוזרת מהמעון ונמצאת בבית? זה לא עלול ליצור בלבול- שבבית בלי טיטול ובמעון עם? ואיך עושים את ההכרות עם הסיר/שירותים? אחרי הפספוס הראשון או שפשוט באופן שיטתי להניח אותה מעל והשמיע קולות של פשפוש וכו'...
כמו כן יש לי תינוקת בת חודשיים וחצי וההתלבטות לגביה נובעת מעצם העובדה שצריך לקחת אותה בכדי להתפנות- נניח ואני מוכנה להשקיע בכך- אך מה קורה כאשר היא לא נמצאת איתי והיא אצל סבתא/דודה- אני לא יכולה לצפות מאחרים להיות סבלניים ולקחת אותה כל פעם... שלא לדבר על פספוסים והחלפות מרובות שיצטרכו להחליף... איך משלבים?

הי רעות,
אני מצדיעה לך על הרצון להתחיל עם כל זה עם שתי תינוקות בבית. אני עם בן שנתיים שעוד "מפספס" ועם בת כמעט חודש שלצערי זוכה מעט מדי "להתפשפש". (אני עדיין לא מבינה את הוראות ההפעלה לשני ילדים P-:{{}}).

ולענייננו-
ממליצה בחום פשוט להוריד לגדולה את החיתול, שתתחיל לזהות את היציאות שלה. בגיל הזה יש סיכוי טוב שמהר מאוד היא תתחיל להודיע כשיש לה.
אצלנו הוא לא הסכים לשבת על אסלה/סיר/כל פתרון יצירתי אחר, אז התחלנו פשוט בלציין שהוא עשה פיפי בעודו עושה (על הרצפה...), ושבפעם הבאה נעשה ב...(דשא?!) (דורש הסכמה לשלוליות על הרצפה לתקופה זו, או לשהייה ממושכת בחוץ), ומהר מאוד הוא זה שציין שזה פיפי, וקצת אחר-כך גם הודיע לפני שעשה (הופתעתי כמה מהר זה קרה). יש כמובן עוד המון פרטים וטיפים, שאת רובם את יכולה לקרוא פה בדפים השונים (קראי ב{{}}גמילה מחיתולים בגיל צעיר{{}}), הכי כדאי שפשוט תתחילו, ותחזרי עם שאלות (-;
לגבי המעון - אם בחלק מהיום (שם) היא מחותלת, זה אכן יהפוך את התהליך ליותר איטי, אבל הלמידה עדיין מתרחשת. אולי תתחילו רק בבית, וברגע שזה כבר נהיה די פשוט, תבקשי שימשיכו גם שם (בגיל הזה, כשיש שליטה טובה על הסוגרים, הפיפי לרוב לא כל כך תכוף, ככה שלא צריך להתעסק בזה כל היום).

לגבי התינוקת- קראי ב{{}}לגדל ילדים בלי חיתולים{{}}. זה סיפור קצת שונה. אפשר גם איתה להיות בקשב ליציאות רק כשהיא איתך, ולחתל עם אחרים, ואפשר להציע להם להשתתף בתהליך. אולי דווקא יתלהבו?
בכל מקרה, שיהיה בהצלחה! ותחזרי לספר איך הולך?

שליחה על ידי נאוה* » 13 יוני 2010, 09:20

שלום לכן,

חדשה פה,

לצערי קשב לא התחלתי וגם לא החתלה בר"פ (עקב לידה קשה מדי) עכשו כבר 8+ חודשים ואני מאוד רוצה להתחיל להוריד לחמודי את החיתול.
מה עושים?

ניסיתי להושיב אותו על הסיר והיה לו קשה לקבל את זה .

החזקתי אותו על הסיר ואפילו הפעלתי לו את המנגינות של הסיר (הוא הקשיב כמה שניות - הוא מאוד אוהב מוזיקה ושירים ומוחא כפיים כשהוא רוצה שנפעיל לו מוזיקה או כשהוא שומע מוזיקה).

הבעיה שהורדת חיתולים אני אוכל לעשות רק בסופ"ש וגם אז חלקית.

אשמח לתובנות, המלצות הכוונות וכו'.

גם רונה בת 8 + ואני מתחילה עכשיו.
אני ממליצה לך קודם כל לקרוא את הדפים הרלוונטים באתר כי זה נותן פרספקטיבה
גם רונה לא רצתה לשבת על הסיר, ועכשיו, שבועיים אחרי שהתחלנו, כשיש לה פיפי או קקי היא מסכימה
חוצמזה זה לא חייב להיות בסיר
העניין המרכזי , כמו שכתוב בכל הדפים, הוא להבין את הדפוס
אני לדוגמא שמתי לב לכמה דברים: 1. היא תמיד קמה יבשה כשהיא ישנה במשך היום ואחרי 10 דקות עושה פיפי
על פי רוב היא תיעמד ממש לפני כן ועכשיו אני רואה שהיא גם מדברת אלי לפני שהיא עושה פיפי

עפ"י רוב, 2 דק' אחרי הנקה היא תעשה פיפי
בזמן האוכל אני צריכה להיות קשובה כי יש מצב לקקי
בערך כל חצי שעה פיפי ולגבי הקקי עוד אין לי תובנות

לילה עוד גדול עלי...
אני מרגישה שזה כמו ליצור פסיפס, פרט ועוד פרט ועוד פרט והמון פיפי על הריצפה וקקי גם
היום היה פיפי ראשון בסיר
אתמול 2 חצאי קקי
נורא כיף!
ואת יכולה פשוט בכל רגע שאת איתו, להוריד לו חיתול ואז זה גם קורה במהלך השבוע ולא רק בסופו
בהצלחה

שליחה על ידי נאוה* » 14 יוני 2010, 12:33

תודה ורד

אכן קראתי ואני ממשיכה
אני גם כמובן עוקבת אחרי הפעולות של בני שלצערי לא תמיד קבועות.
אבל השאלה שלי היא איך אני בפועל מושיבה אותו שהוא יסכים לשבת על הסיר ויבין שכאן משחררים ולא מתאפקים.

הוא מתאפק יופי כשהחיתול מלא (בבוקר), ויודע יופי שאחרי גדולים צריך לשטוף אותו - הוא לא נרגע ולא אוכל ולא ישן עד שיהיה נקי (הרגלנו אותו לכך מלידה, כי רציתי להתחיל מתישהו קשב).

יש לי שאלה,
הבן שלי בן שנה וארבעה חודשים והחלטנו לפני שבוע להוריד לו את החיתולים - לא מטעמי גמילה אלא כי התחילו לו דלקות נוראיות אז אמרנו שהגיע זמן גם לגמול. הוא מהר מאוד הבין שהוא עושה פיפי והוא התחיל לקרא לי אחרי שהוא עשה כדי שאני אנקה אחריו. הבעיה היא שהוא לא מוכן בשום אופן לעשות באסלה וגם לא לשבת על הסיר - יש לו ישבנון באסלה. הוא מוכן לשבת על האסלה ולקרא ספר או לשחק אבל לא לעשות פיפי. מיד אחרי שהוא מבקש לרדת הוא עושה פיפי על הרצפה. אם אני קולטת תוך כדי ואומרת לו אתה עושה פיפי ולוקחת אותו לאסלה הוא מפסיק באמצע ומתחיל לבכות שהפרעתי לו וכך גם קקי.
רק פעם אחת הוא עשה באסלה מיד אחרי השינה אבל שאר הפעמים זה לא הצליח.
השאלה שלי היא האם להפריע לו באמצע ולקחת לאסלה או לתת לו לעשות. אני לא מצליחה לזהות סימנים לפני אפילו שאני מסתכלת. אני מנסה לתזמן - זה בערך 10-15 דקות אחרי שהוא שותה או אוכל אבל אז הוא לא מוכן לעשות רק כשהוא יורד בעמידה וכך גם קקי.
אני גם לחוצה מאוד מהסיפור שזה לא הולך והבנתי ממה שכתוב פה שצריך להוריד לחץ. העניין הוא שאני לא יכולה לתת לו להסתובב בלי מכנסיים כי הוא כל הזמן מגרד באשכים ורק כששמים לו מכנסיים ותחתונים הוא מפסיק לגרד, מה שאומר המון המון בגדים מלוכלכים.
אז פרט לזה שאני צריכה להרגע מה עוד כדאי לעשות?

תודה
אילנה

אילנה שלום. למיטב הבנתי מדובר כבר בגמילה מוקדמת ולא בלגדל ילדים בלי חיתולים אז אולי כדאי שתכתבי בדף הייעודי כדי לקבל תשובות יותר רלוונטיות. נראה לי שהדף המתאים יותר הוא גמילה מחיתולים בגיל צעיר
לעניין עצמו - אין לי הרבה ניסיון אז קשה לי לייעץ. אינטואיטיבית מציעה לשחרר ולקבל שאכן מדובר בהתחלה בהרבה בגדים מלוכלכים (אפשר בחום הזה להלביש רק בתחתונים לטעמי ואז אולי קל יותר לשחרר), ולהמשיך להגיד לו בכל פעם שהוא עושה "עשית פיפי/קקי" ו"פעם הבאה נעשה בסיר/שירותים". לנסות גם לפשפש כמה שיותר בחוץ או לבדוק אם יש מקומות אחרים שמועדפים עליו. אני משערת שבהדרגה זה יתפוס. בהצלחה.

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

גיליתי את השיטה מאוחר ואני מתחילה ליישם אותה בימים אלו. התחלתי לנסות אותה אחרי יותר מתשעה חודשים של חיתולים.
כבר יותר משבוע, רוב היום הגוזלית מסתובבת ללא חיתול, אך הסיר עדיין נקי, ומשמש כמשחק מעניין מדי פעם.
נראה לי שתפסתי אותה בשלב דיי מסובך. היא זוחלת על הגחון, אז היא כבר מסתובבת בכל מקום, והיא עדיין לא יושבת. אני מרימה אותה מעל הסיר היא מחייכת ודקה לאחר שאני מורידה אותה לשחק היא עושה פיפי.
אני יודעת שאני צריכה לתת לזה זמן.
היום היא נראתה לי ממש נהנית מהעניין. מיד לאחר שאני מורידה אותה לרצפה, היא עושה את עינייניה, וממש ניהנת להשתכשך בנוזלים.
האם למישהו/י יש רעיון מה אני צריכה לעשות? אולי אני צריכה לחכות קצת עד שלפחות תשב?
עוד עניין אחד שקצת קשור. מכיוון שלא מצאתי מדור מתאים לנושא, החלטתי לשאול בדף שקשור לבלי חיתולים.
עד היום אני מניקה אותה מלא. היא בקושי אוכלת אוכל מוצק, לפעמים כפית ביום. היציאה שלה נוזלית ביותר, האם זה נורמלי??? זה לא שזה השתנה, זה ככה מאז שהיא נולדה.

שלום כולם
סביר להניח שבכל התכתובות החשובות שפה יש את התשובות לשאלותי אבל אני כבר כמה ימים מנסה להגיע לקרוא ובסוף מוצאת את עצמי מנקרת מול המחשב ורואה כפול כל מילה...אז פשוט אשאל.
בני בן 7 חודשים (היום בדיוק!), פעיל ונמרץ, כבר יושב עומד ומנסה ללכת. כשהיה בן 3 חודשים היתה לנו פאזה קצרה של הורדת חיתולים, זיהיתי סימנים והכל אבל אז מכל מיני סיבות הפסקנו (חולי, מעבר דירה מהגיהנום וכו') ועכשיו אני ממש רוצה לחזור אבל הכל כל כך שונה!
כבר תקופה שמציעה לו אחרי שמתעורר, אחרי הנקה, כשחוזרים הביתה וכד'. לפעמים עשה ולפעמים לא וזה נראה לי בסדר.
בנתיים לא מצליחה לזהות סימנים וכל פעם מופתעת מחדש (אבל עדין בתחילת הדרך אז יש לי עוד תקווה). חייבת להודות שגם לא ממש קל לי לשבת ולצפות בו כי יש לי קוצים בתחת וכל הזמן אני נזכרת במשהו שאני צריכה לעשות וכמובן שכבר פיתחתי טונה של רגשות אשם סביב זה...אשמח לאות הזדהות אם יש פה או לפחות לטיפ איך להכניס את זה ליומיום. חשוב לציין שהוא ילד מאד מאד עצמאי ומשחק עם עצמו ובכך מאפשר לנו לא להיות צמודים אליו ולהצליח לבצע כל מיני פעולות קצרות בבית
שאלותי הן:

האם יש סימנים ידועים ומוכרים לשלב זה (כלומר מבחינת גיל והתפתחות מוטורית) שאוכל לקבל רמז לגבייהם?
קניתי סיר אבל אין לי מושג איך להתחיל להשתמש בו. כלומר, איך להראות לו ששם עושים את הצרכים. בנתיים עושים באמבטיה
ממה שכן הספקתי לקרוא פה, הבנתי שאפשור תנוחת הקריעה חשובה. איך זה קורה אם יושבים על סיר? יש סירים שבנויים לכך? כי זה שקניתי ממש לא..אלא אם אחזיק לו את הרגליים למעלה

זהו לבנתיים
תודה מראש

שליחה על ידי תמר* » 10 ינואר 2014, 11:22

שלום
צריכה עזרה..
הבת שלי בת שנה. היא מכירה את הסיר מאז שנולדה. לא ממש ידעתי הרבה על השיטה אבל מכיוון שכל פעם שהחלפתי לה חיתול היא עשתה פיפי על עצמה התחלתי להחזיק אותה מעל קערה והיא למדה לחכות. בן זוגי חשב שאני משוגעת בהתחלה אבל אז ראה כי טוב. בכל מקרה עברנו תקופות שונות בהן עשיתי טעויות והלחצתי אותה והיא שנאה את הסיר ואז שוב חזרנו לזה קצת. תמיד זה היה חלקי, רק בהחלפת חיתול ואם זיהיתי קקי בזמן. בחודשיים האחרונים נכנסנו לשגרה שבה היא עושה בסיר (פיפי ובדרך כלל גם קקי) כל פעם שהיא מתעוררת משינה (לא מיד אחרי), שזה 3-4 פעמים ביום. אני יכולה לזהות שהיא צריכה פיפי או קקי אם אני מסתכלת עליה אבל המציאות היא שאני לא בוהה בה כל היום, היא שמחה לשחק עם עצמה חלק גדול מהזמן ואני מתפנה לעיסוקים אחרים. אבל בגלל שלאחרונה היו לה ימים בהם לא השתמשה בחיתול כמעט (נשאר נקי כל היום) והלך לנו מצויין עם הסיר ניסיתי לקחת את זה עוד צעד קדימה. לפעמים זה הולך מצויין אבל יש ימים שהיא פשוט לא מוכנה לשבת על הסיר (או מעל הכיור), פשוט אין לה זמן לזה, היא רוצה לעשות דברים אחרים וממש לא מפריע איפה היא עושה פיפי או קקי. אולי אחרי השינה זה עבד טוב כי היא עוד יותר רגועה ושמחה לשבת על הסיר עם הצעצועים שלה (היא לוקחת את הזמן). האם זה נכון להתעקש או עדיף להמשיך עם השגרה שהיתה? ואם כן, אז איך?
אשמח לעצות. תודה.

הבת-בת (ככה אני קוראת לה) התנגדה אתמול בעקשנות שאשים לה חיתול. ממש בכל כוחה. אז שאלתי אותה "בת-בת, מה עם החיתול?" והיא אמרה "או רוצה". כלומר "לא רוצה". היא בת שנה וחצי, ואפילו שזו הפעם הראשונה שהיא אמרה "או רוצה", היה מאד ברור למה היא מתכוונת. נתתי בה מבט שואל והיא סימנה "לא" עם הראש במרץ. יותר ברור מזה - אין.
אז השכבתי אותה לישון בלי חיתול.
אחרי שעתיים היא התעוררה והיה לי ברור שזה בגלל שהיא צריכה פיפי. לקחתי אותה לכיור, השארתי את חדר האמבטיה חשוך, כדי שהיא לא תתעורר לאור חזק. היא עשתה פיפי בכיור. זה לקח כמה דקות לחכות ולהחזיק. זה היה ממש נחמד.
לפנות בוקר היא שוב התעוררה, הייתי מאד עיפה והנקתי אותה. קמתי בשלולית קטנה. חבל, אבל הקשב שלי לפנות בוקר - ישן.

בצהרים, אחרי שנת היופי שלה הבת-בת התעוררה בכתה באי נוחות ואז אמרה "פיפי". שאלתי אותה אם היא רוצה לעשות פיפי בשירותים, היא פסיקה לבכות והתחילה ללכת לכיוון חדר השירותים.

החיתול שלה היה יבש. החזקתי אותה מעל האסלה עד שנמאס לה. השארתי אותה בלי חיתול וביקשתי שתגיד כשהיא צריכה.

אחר כך נסענו להביא את אחיה מהגן. אחרי הגן הייתי בגינת משחקים, בדרך חזרה לאוטו (שעה אחרי שהתעוררה) היא אמרה שוב "פיפי". אז החזקתי אותה מעל שיח. היא נראתה מרוצה ואף אמרה "פיפי פיפי", ו"פשש", כנראה חיקוי שלי מהפעמים שניסיתי לפשפש אותה. לא יצא כלום.

היתה לנו דרך די ארוכה ולקראת סופה היא התחילה לבכות. הבנתי שזה כנראה הפיפי, אבל לא יכולתי לעצור. כשהצלחתי לעצור בתחנת אוטובוס היא כבר היתה רטובה. אני חושבת שהיא הבינה שניסיתי לעזור לה.
כל אחר הצהרים היא היתה בלי חיתול. היא אמרה "פיפי" אבל כנראה אחרי שעשתה, או שלא שמעתי בפעמים הראשונות (בכל זאת היא הרביעית כאן בבית וזה בית גדול).
אז החלפתי לה מכנסיים כשהיה צריך.

עצות? רעיונות? חיזוקים?

אני חושבת שבשלב זה כדאי לך להיות היוזמת. היא אמנם ביקשה להוריד את החיתול וזה מעולה, אבל היא עדיין לא בהכרח מבינה לפני שיש לה פיפי, או מה זו התחושה הזו.
לכן, הייתי לוקחת אותה בכל פרק זמן קבוע לעשות פיפי (לא עדיף לך על הסיר/ישבנון? נראה לי קשה להחזיק אותה כל פעם).
הגיוני מאד שהיא אומרת אחרי שעשתה, ולכן את למעשה צריכה להיות ערה לסימני פשפוש מקדימים, כדי לתפוס את הפיפי לפני זה.
מה את עושה כשאת רואה שהיא רטובה?

שלום מיני, תודה ע התגובה.

אכן אני צרכיה להשיג סיר. נראה לי שגם יהיה לה יותר נוח בסיר, היא כזו קטנטנה, וכן תהיה לה יותר עצמאות.
כשהיא כבר רטובה, אני אומרת "עשית פיפי, איזו יופי שאמרת לי, אני מקווה שבפעם הבאה אצליח לקחת אותך לפני שהפיפי יצא. עכשיו אתן לך מכנסיים נקיים". משהו כזה.
יש לנו מבחר מכנסי פליז, אז זה לא כזה נזק.

אם לא היה חורף ירושלמי או אם הבית שלנו היה מוסק יותר טוב, הייתי משאירה אותה חצי ערומה.

נשמע מצוין!

שליחה על ידי נובה* » 27 מאי 2014, 07:04

יש למישהו רעיון לגבי מה לעשותעם בית עם שטיחים מקיר לקיר???

זה בית שכור אז זה לא אפשרי לאפשר קקי ופיפי בכל מקום