בלי חיתולים התחלה מאוחרת

אמא של מיה, גם הקטנה שלי (בת שנה ושלושה חודשים) מסתובבת עירומה בבית, גם אני בלי שום תכנונים לגמילה, , אני חושבת שגם אם הייתי מקבלת את המידע הזה שאפשר לגדל ילדים בלי חיתולים, הייתי מוקסמת מהרעיון אבל לא מבצעת בעצמי כי זה לא מתאים לי, אבל מגיל הליכה וכשהימים מתחממים אני מורידה כמה שאפשר את החיתול ומנקה את המוקשים למינהן, היום היא עשתה קקי ברצפת השירותים,(כנראה שהיא מתחילה לקשר) לפני כמה חודשים כשהיא מסתובבת עירומה היא התחילה לעשות פיפי מיד הרמתי אותה לכיור, היא ממש התעצבנה והפסיקה מיד את הפיפי, נדהמתי לראות שהיא מתאפקת כמה דקות (רוצה להיות בטוחה שלא יפריעו לה שוב) ועושה ברצפה בשקט, כן כבר שמעתי על התאוריה שיש להם שליטה על הסוגרים אבל הפעם גם ראיתי בפועל.
כך שלמרות שאני שמה לב לפעמים שהיא עומדת לעשות משהו אני לא מזיזה אותה, רק אומרת לה "את עושה פיפי/קקי?" והיא מחייכת אלי, מרוצה, ואני ממשיכה לנקות אחריה, גם עם בכורתי (4 ), שחררתי מהחיתולים מגיל הליכה, (רק בבית) היא נגמלה די מוקדם. חוץ מהלילות השלב הזה קצת התארך.

משהו אחר: אני לא יודעת אם זה קשור לדף הזה, בזמן האחרון הקטנה בוכה נורא לפני שהיא עושה קקי, האם זה כואב לה, או שהיא מחפשת מקום מתאים לעשות או לחלופין רוצה את החיתול חזרה כדי לעשות?

שליחה על ידי תמר* » 06 אפריל 2003, 09:46

גם אני התחלתי עכשיו להשאיר את הקטנה (שנה וחודשיים) בלי חיתול. עם הפיפי יש המון פיספוסים, אני קולעת רק בבקרים ואחרי שנת צהרים. ועם הקקי כמעט שאין פיספוסים, כל בוקר בשירותים , אני יושבת יחד איתה, ואם במשך היום אני רואה שהיא מתחילה עם פרצוף של קקי אני רצה איתה לשרותים והיא עושה באסלה.
היא יודעת מה אני רוצה ממנה, אבל עדיין לא מאותתת/מבקשת ממני.

שליחה על ידי תמר* » 01 מאי 2003, 11:59

בשמת, אני רוצה להודות לך על שהבאת לידעתי את העניין הזה של בתי חיתולים במיוחד בימים האחרונים...
הקטנה סבלה משילשולים, ולשמחתי הרבה לא עושה כלום בחיתול. היא ממש ממתאפקת ומבקשת ממני בכל פעם, כולל הלילה.
4-5 פעמים היא מעירה אותי, אני לוקחת אותה לשירותים (יושבת איתה) היא מתרוקנת וחוזרת לישון.
אני לא רוצה לחשוב כמה אומללה יכלה להיות אם היתה צריכה להמרח עם הקקי הנוזלי הזה (סליחה על התיאור) כמה פעמים ביום ובלילה.
תודה, עזרת לי לפתח תקשורת חשובה עם הילדה שלי תקשורת שלא הייתי חושבת עליה לבד.

ליבי ליבי לבתי הגדולה שאמא שלה לא היתה מודעת לעניין הבלי חיתולים הזה כשהיתה קטנה. הפעם ננסה את זה, אני חושבת, אם כי נראה לי שבעלי לא יתלהב.

ליבי ליבי לבתי הגדולה שאמא שלה לא היתה מודעת לעניין הבלי חיתולים הזה כשהיתה קטנה
מזדהה...

ותמר - תודה. איזה כיף!

שליחה על ידי עדי* » 25 מאי 2003, 08:54

בני ( 10 חודשים ), מוחה בתוקף על כל הלבשת חיתול ( מתפתל, בוכה... ), זה מעורר בי רצון אמיתי להוריד חיתולים.
הסתייגותיי:

רצפת הבית כולה מרופדת שטיח ( מלבד חדר אמבטיה ) - מקשה על נקיון פספוסים.
הוא זוחל בצורת גרירה על הבטן, מה שמגביר חיכוך השטיח על הגוף ( בטנו מכוסה פריחה וזה אחד החשדות שלי ) - האם יש אפשרות לתחתון המכסה את האיברים האינטימיים ( כמו למבוגר )?
מאז שנולד לוקח לו הרבה זמן לשחרר קקי ( לעיתים שעות ) - קסם לי הרעיון לגדלו ללא חיתולים אולם זה מה שעצר מבעדי.

בכל מקרה רובו המוחלט (!) של היום אני לצידו, בלילה אנו ישנים יחדיו, ונראה לי פספוס מצידי לא לתת לכך הזדמנות.
מה גם שתחושתי היא שאח"כ העניין הרבה (!) יותר מורכב.

מה עצתכן להסתייגותי ?

שליחה על ידי בשמת* » 25 מאי 2003, 18:24

השטיח באמת בעייה, כי זחילה כזאת לרוב מזמינה פיספוסים. שלי מפספס על הבטן. חבל על הפריחה שלו וחבל על השטיח. אולי כדאי ברגעי הזחילה (הרי הוא לא כל היום על הרצפה) להלביש לו חיתול, ובגדים ארוכים, ובכל שאר הזמן - להפשיט אותו.
יש תחתונים לבנים קטנים. אחותי נתנה לי תחתונים שהיו של בנה בגיל שנתיים-שלוש, והם היו טובים על התינוק שלי כבר בגיל 3 חודשים, והוא קטן! הבעיה שמשום מה הוא מפספס תמיד עם התחתונים. אולי המבנה שלהם נדמה לו כחיתול.

שליחה על ידי עדי* » 25 מאי 2003, 21:03

היכן ניתן לרכוש תחתונים אלו ?
האם תינוק לבוש לא מקשה על הבחנת סימני הפיפי ?

שליחה על ידי נועה* » 27 מאי 2003, 11:58

שלום לכולם.
אני חדשה בפורום באופן פעיל, אבל קראתי בו רבות. יש לי תינוק בן חצי שנה (כמובן, עם חיתולים) ואני אכן מנסה את השיטה הנ"ל. נראה הגיוני, אסטטי ופחות כביסות. עם הקקי זה לא ממש הולך הוא משחרר תוך כדי יניקה. אני מנסה רבות עם הפיפי כשהוא קם מהשינה או אחרי משחק ממושך. אני לוקחת אותו לאמבטיה, פעמיים זה הצליח ביתר הפעמים לא ברור לי למה הוא מתחיל לבכות ופשוט מסרב.
יש למישהו עצה?
תודה

שליחה על ידי נועה* » 28 מאי 2003, 00:07

שכחתי פרט חשוב.
אחרי שאני מניחה אותו על שמיכת המשחקים שלו לא עוברות שתיי דקות והוא מיד עושה פיפי.
מן הסתם היה לו פיפי כשלקחתי אותו לאמבטיה אבל האם יכול להיות שמשהו מפריע לשחרר?

עשיתן לי המון חשק לנסות.
בתי (8 חוד') מתענגת על שעות ה"בלי חיתול" במהלך היום והחלטתי שאם שטוב לה כך אז ננצל את הקיץ וננסה לחסוך מהשטיח, מהמיטה ומהרהיטים את הרטיבות.
אז ממחר!
לילה טוב.

היכן ניתן לרכוש תחתונים אלו ?
בחנויות לדברי תינוקות וילדים. ראי בגדי תינוקות וילדים בזול

האם תינוק לבוש לא מקשה על הבחנת סימני הפיפי ?
לפעמים. לכן אצלי בבית הוא לבוש חולצה בלבד. גם חוסך כביסות...

נועה, גם אצלנו לפעמים הם מסרבים לעשות כשהם צריכים ומציעים להם. לא מבינה למה. אולי זה בימים שאני משדרת לחץ? לא יודעת.
כמו כן, לפעמים הוא עדיין לא צריך, וכעבור שתי דקות הוא כבר כן צריך. פשוט הצענו טיפה מוקדם מדי.
כמו כן, שכיבה על הבטן לוחצת על השלפוחית וגורמת לפיספוסים.
ליאת, בהצלחה!

יש לנו מזל של מתחילות!
על הבוקר - פיפי וקקי באסלה.
אחר כך נסענו (עם חיתול) לקנות סירים ומייד כשחזרנו פשטנו שוב את החיתול. היה לנו עוד קקי בסיר ופיפי בכל הבית...

שליחה על ידי נועה* » 01 יוני 2003, 11:19

לאחר קריאת כל הדפים הנ"ל התחלתי גם אני. יונתן בן חצי שנה ברוב היום ללא חיתול.
קראתי על השיטה לפני שהוא נולד, אך לצערי, זה איך שהוא לא התחבר לי. לא יודעת למה.

משהגיעה האביב אני אוהבת להשאירו ללא חיתול, מתאורר יותר נוח וכו'. ותמיד הוא עושה פיפי ואני מנקה.
עד שסוף סוף נפל האסימון, לקחת אותו לשרותים מדי פעם לפשפש ולהחזירו לשחק.

בימים הראשונים זה לא ממש הלך והוא לא הבין מה אני רוצה ממנו, אבל כעבור שבוע של תירגולים נכנסנו לעניין, יונתן משתף פעולה וכולנו נהנים.
הוא ישן עם חיתול, אבל כשהוא מתעורר, אני מפשיטה אותו, אוכלים, והולכים לפשפש. כך גם בהמשך היום. איזה כיף.
לרוב אין פספוסים, וזה חוסך לי כביסות וחיתולים. ובעיקר הוא לא עושה פיפי על עצמו.
איך לא נפל לי האסימון קודם.

איזה יופי! כיף לשמוע!

שליחה על ידי נועה* » 01 יוני 2003, 21:02

לצערי, לא כדאי כנראה לדבר.
יום עם פספוסים. לא נורא מחר נשתפר.

דרך אגב, אני רוצה להתחיל גם בלילה. אני רק חוששת שזה יעיר אותו יותר מדי. לוקח לנו המון המון המון זמן להרדים אותו (לפחות 3 שעות)

שליחה על ידי שרה* » 02 יוני 2003, 21:27

שלום בן 18 חודשים. ניסיתי את השיטה כשהיה בן 3 חודשים. זה הלך לי חלקית, כשלקחתי אותו, הוא עשה פיפי וקקי בכיור. אבל אחרי גיל חצי שנה, שכח! עכשיו אם אני מנסה, לפעמים הוא עושה פיפי בכיור. על האסלה הוא לא מוכן בשום אופן! לפעמים הוא עושה גזים, ואני יודעת שעוד מעט בא קקי, אבל הוא מסרב על האסלה! לא ניסתי סיר. אני לא רוצה להלחיץ אותו, להפוך את זה למשחק שכיף להיות משוחררים מהחיתול, ושלא צריכים להתמרח בקקי.. שלום ממש שונא שאני מחתלת אותו, הוא אומר לא! לא! ברגע שאני אומרת לו שהוא צריך חיתולים. הוא לא אומר לי כשהוא צריך קקי.
אז איך מתחילים עם זה?

אני חוששת, שרה, שבגיל 18 חודשים זה כבר "גמילה מחיתולים".
בגילו, ובקיץ החם, אני בעד העצה של חמותי: לתת לו להסתובב עירום, לשים סיר (פשוט מפני שזה מתאים לגודל שלו ומאפשר גם שימוש עצמאי) בשירותים ולהגיד בקצרה ש
כאן תוכל לעשות פיפי וקקי כשתרצה, זה בית השימוש הקטן שלך, ובית השימוש הגדול לגדולים. אם תרצה, אתה יכול לעשות גם בבית השימוש הגדול ואני אעזור לך.
ולהשאיר את העניין לו.
כמובן, אני אישית ממליצה לגלגל שטיחים וכדומה. הרי יהיו הרבה תאונות... כדאי למזער נזקים...

אני מקווה שאני במקום הנכון.
ושזו באמת רק התחלה מאוחרת ולא גמילה...
תמר בת שנה וחודש. מהיום בו נולדה אני סובלת נורא מהחיתולים שלה. זה נראה נורא ומרגיש לא הוגן להלביש לה אותם ואני הייתי הורגת (בְּרָכּוּת, כמובן...) את מי שהיה מנסה לשים לי משהו נורא כזה בין הרגליים!!! ובכל זאת שמתי (למה? על זה בדף אחר...).
אז כבר חשבתי מזמן לחכות שהיא תתחיל ללכת וכמובן לחכות לקיץ. שניהם הגיעו שלובי זרועות. ובעיתוי נפלא התוודעתי לאתר הזה.
וכבר יש סירים.
ויש המון מוטיבציה (לי בכל אופן).
והמון תמיכה (בעל ואמא מדהימה).
והמון שאלות...

בדף לגדל ילדים בלי חיתולים, נכתב בין היתר כי תינוקות בריאים לא עושים צרכיהם מתוך שינה - אצלנו, תמר והחיתול של הלילה שוקלים אותו הדבר. איך מפסיקים עם חיתול של לילה?
אנחנו רוב שעות היום לא בבית. לעיתים רק שעה קלה בבוקר ושעה קלילה בלילה לפני השינה. מה אתן עושות מחוץ לבית? מרגיש לי שזה עשוי קצת לבלבל אותה - בבית בלי חיתול עושים בסיר (או על הריצפה) ובחוץ לא מסמנים ולא מתאפקים ועושים בחיתול?
לקקי יש פרצופים מוכרים וידועים שהיו ניתנים לזיהוי גם עם חיתול. זה קורה בעיקר בזמן האוכל ויכול להמשך פרק זמן ארוך תוך כדי הארוחה. להפסיק את הארוחה ולקחת לסיר?
כשאני מזהה פרצוף קְדָם-קָקִי אני שואלת "יש לך קקי?" ולוקחת לסיר (בלי לחכות לתשובה...). זה בדרך כלל מצליח, רק שאני לא חושבת שהיא ממש מקשרת את עצמה אל מה שנשאר בסיר אחרי שהיא ישבה עליו. האם הקישור מגיע עם הזמן? האם יש משהו נוסף שאני יכולה לעשות מלבד להגיד לה "יופי, עשית קקי בסיר" (ועוד סופרלטיבים שכאלו)?
לפיפי לעומת זאת, אין פרצוף מקדים (שאני יכולה לזהות) והוא מופיע בשלל צורות, בישיבה או בעמידה. יש הפסקה של שבריר שניה (אבל ממש שבריר!) במה שהיא עושה באותו הרגע ואז היא פתאום מוצאת שלולית. וכיוון שזו גורה חובבת שלוליות באשר הן, היא מיד צוללת פנימה ומנסה לשחות. גם כאן אני מיד ב"עשית פיפי. זה פיפי מה שאת משכשכת בו (מלקקת אותו / שותה אותו...)". האם נכון לאחר מעשה (ולפני ניגוב הרצפה) לקחת אותה לסיר ולהגיד שכאן עושים פיפי? האם כדאי לפזר יותר סירים בבית ולהכיר לה אותם גם כשלא עושים צרכים? (היא מאוד נהנית לשחק איתו וביום הראשון שהבאתי סיר הביתה היא הלכה איתו לכל מקום).

וסתם לקינוח - כיוון שהיא איתי כל הזמן, הרי שגם לשרותים היא מתלווה אלי באופן קבוע. וכיוון שכל הזמן אני מדברת איתה (כי תמיד אני מדברת...) תמיד הסברתי לה מה אני עושה בכל שלב ובסוף אפילו מורידים יחד את המים ומנפנפים בשמחה וצהלולים לפיפי/קקי לשלום ולהתראות בים (לצערנו - אנחנו גרים באזור גוש דן). בימים אלו, אחרי שהיא עושה בסיר אני שופכת את תכולתו לשירותים, ושוב מורידים מים ביחד ומנפנפים וצוהלים משמחה. אני מוצאת שהיא מקשרת בין הדברים. אולי זה טיפשי. ואולי לא...

תודות על זמנכן ולילה טוב.

איך מפסיקים עם חיתול של לילה?

שנה וחודש הוא גיל קצת מאוחר, ויכול להיות שאת יותר ב"גמילה מחיתולים". אם היא איבדה את התקשורת עם הצרכים שלה, אז היא כנראה עושה כאילו מתוך שינה. לפחות, מבחינתה, זה "מתוך שינה". היא לא שמה לב. לעומת זאת, אם היא מתעוררת קלות, אולי לינוק, אז היא עושה פיפי כשהיא יוצאת מהשינה העמוקה למצב שטחי.

ייתכן גם שאת כל הפיפי היא עושה בחצי התעוררות בחמש או שש בבוקר. הינוקא לפעמים מעיר אותי בשש ולפעמים בשבע כדי שאקח אותו לעשות פיפי.
את יכולה לעשות בדיוק מה שאני עשיתי עם הינוקא כשהתחלתי בלי חיתולים, כשההבדל היחיד היה שאני התחלתי בגיל שלושה שבועות ואת בגיל שנה וחודש:
פשוט ללכת לישון בחולצה בלבד, בלי חיתולים, אבל כשהיא ישנה על חיתולי בד שפרושים על שעוונית או ניילון או אפילו סדיניות חד פעמיות של לידה. הרטיבות תעיר אותך בלילה, ואת תעיפי את החיתול הרטוב לרצפה או לאיזה דלי שהכנת ליד, ותשימי אחד יבש. בהדרגה היא תתחיל לשים לב לעניין, ותתחיל יותר ויותר להתעורר ולבקש.
או: לעזוב את הלילה בינתיים, ולחכות שהתקשורת תזרום מצוין ביום, ואז לנסות.

מחוץ לבית: אם זה בחוץ, אני מפשפשת אותו תחת כל עץ רענן. תמיד יש איזה מקום עם פיסת אדמה שאפשר לפשפש, אני מחזיקה בכיס או בפאוץ' חתיכות טישו או נייר טואלט מוכן, שאותן אני זורקת לפח הקרוב או משאירה אצלי עד הפח הרחוק (לא זורקת על האדמה). אם זה בבית של אחרים, אני לוקחת איתי את הסיר שלו, שהוא בעצם מין מיכל לא גדול (זה סיר פנימי קטן, לא הדבר הגדול הזה שנועד לעמוד על הרצפה). קראתי בעיתון שיש סירים ניידים, כאלה שמתקפלים ומלבישים עליהם ניילון ואפשר לקחת לטיולים. כיוון שמדובר בתינוקת בת שנה וחודש שכבר יושבת, עומדת והולכת - אפשר להושיב אותה בשירותים אם אין סיר. כמובן, להחזיק אותה כל הזמן.

לגבי "תוך כדי הארוחה" - דנו בעניין די הרבה בדף לגדל ילדים בלי חיתולים ואת מוזמנת לקרוא שוב את כל הדף ולחפש את הדיון בעד ונגד ומה שעשינו. אני הלכתי לפי הילד: כשהיה ממש פיצפון, הרבה פעמים לא הפסקתי. ככל שגדל, הפסקתי יותר ויותר. ככה לימדתי אותו שלא עושים תוך כדי. מחכים, ועושים אחר כך. אז היום הוא בן 9 חודשים וכבר מזמן לא עושה תוך כדי.

נשמע לי בסדר. ייקח לה זמן לקשר. בכלל, אין צורך שהיא תקשר עם התוצר. הצורך הוא שהיא תקשר עם הצורך ועם הפעולה, כלומר התחושה כשהיא עושה . היא אמורה ללמוד לזהות מתי היא צריכה, וללמוד שעושים את זה בסיר. אם נראה לך שהיא עצמה לא מזהה את הצורך, אז מדובר בגמילה: הקישור אצלה כבר הלך לאיבוד, ועכשיו את עוזרת לה למצוא אותו מחדש. לדעתי, התוצר לא חשוב, ולא צריך לעשות ממנו עניין. בכל אופן, ב"בלי חיתולים" הסקתי מכל החומר שקראתי, שלא עושים שום עניין מהתוצר. הוא ממילא הולך לביוב. מה שמתרגשים ממנו הוא התקשורת: כשאני מחזיקה אותו בתנוחה, ואז הוא עושה פיפי/קקי - במקום הנכון, ובתקשורת איתי (במיוחד אם הוא ביקש), אז ברור שאני מאוד שמחה. כשאני אומרת לו "יופי, פיפי!" אני אומרת את זה תוך כדי שהוא עושה. הוא מקשר את זה עם הפעולה במקום ובזמן הנכון. הפיפי עצמו לא זוכה לעניין אחר כך - הוא כן. אני מנגבת אותו ומרימה אותו ומחבקת אלי (טוב, את זה אני עושה בכל תירוץ D-: ).
שוב עושה רושם של "תיאור של תהליך גמילה". נשמע לי בסדר, מה שאת עושה, אבל אני לא רואה בעצמי מומחית לנושא של גמילה מחיתולים יותר מכל אמא אחרת. גמלתי מחיתולים רק ילדה אחת (זה שיכנע אותי לגדל את השני בלי חיתולים ).

תודות על התשובה ועל הזמן שהושקע בה, (אני מעריכה מאוד זמן של אנשים אחרים!).
אכן אקרא ביסודיות גם את דף הגמילה.

קיבלתי את דעתך בעניין התוצרים - כמובן שהיא מחובקת ומנושקת אבל אכן נוותר בשלב זה על חגיגות פרידה מהתוצרים.

ממש לאכול ארוחות בישיבה בכיסא התחלנו רק בגיל 11 חודשים בערך. עד אז הייתה הנקה מלאה וטעימות פה ושם. כך שלעשות תוך כדי ארוחה בכיסא זה דפוס חדש יחסית - אני אמשיך בכיוון בו התחלתי, להפסיק את הארוחה ולחזור אליה לאחר מעשה. ונראה...

על הלילות נוותר בשלב זה. נשמע נכון יותר בגיל הזה לחזור וללמוד לתקשר באור יום ואחר כך להעביר את זה ללילות.

ואכן מתאורייך ברור לי כי בפעמים הבאות (בלי עין הרע וכן ירבו) אנחנו לא נראה חיתולים ממטר!!! (סלנג מבורך שנשאר לי מתקופת הלימודים בבאר שבע הנהדרת).
שוב תודות ושבת שלום.

נ.ב. - כמובן שלא זורקים נייר טואלט על האדמה. אנחנו זורקים רק עטיפות של במבה ומסטיקים - זה יותר צבעוני ואין סיכוי שיתכלה אף פעם...

שמחה שיכולתי לעזור!
אני גם חושבת שכדאי לדחות את הלילה.
לגבי הפעמים הבאות: בכל זאת אני מזכירה שאני בהחלט נעזרת בחד פעמיים פה ושם. אז אני כן רואה חיתולים (פה, חמישה מטר ממני, באריזה).
נייר טואלט על האדמה: אני משתמשת דווקא במתכלה המשוחזר או איך קוראים לו, אבל פשוט אלרגית לנייר טואלט בחיק הטבע (שמפזרים אנשים מבוגרים!).

שליחה על ידי תמר* » 22 יוני 2003, 09:36

קראתי בעיתון שיש סירים ניידים, כאלה שמתקפלים ומלבישים עליהם ניילון ואפשר לקחת לטיולים.

היכן אפשר לקנות אותם? אני סחבתי לחו"ל את הסיר הרגיל...

שליחה על ידי תמר* » 22 יוני 2003, 09:43

איך מפסיקים עם חיתול של לילה?
כשהקטנה היתה בת שנה וחודש בערך, הפסקנו עם החיתול של הלילה.
במשך כמה לילות פרסתי מגבת ועליה שמיכה קצת עבה שתספוג ועקבתי אחרי דפוסי הפיפי.
וכשידעתי בערך את הזמנים, הרמתי אותה מעל הסיר ופישפשתי. אחרי יומיים שלושה, היא הפסיקה לעשות פיפי בלילה.
שאלתי אותה- יש פיפי? היא ענתה- לא!, הסתובבה וחזרה לישון.
בבוקר- פיפי בסיר.
רק מה, לפעמים היא לא עושה פיפי מ18:00 ועד 7:00 וזה נראה לי המון זמן.
אולי אני גורמת לה להתאפק יותר מידי? (היום היא שנה וארבע)

תמר - אל דאגה. הפיצי שלי בן 3 ח', ושינת הלילה שלו קצת יותר קצרה, אבל גם הוא לא עושה פיפי במשך כל שעות הלילה הארוכות. בהנקה של לפנות בוקר אני מנסה לשים אותו בתוך קערה (בתוך: כדי שלא יתיז מסביב), והוא עושה, אבל אני לא בטוחה אם היה עושה אחרת (אבל בפעם שלא עשיתי את זה, בהתחלה, הוא כן עשה עלי, ובלילה אין לי כוח להחלפות). אני עדיין נדהמת כל פעם, וממששת את השמיכה שהוא שוכב עליה רק כדי לגלות שגם הפעם היא יבשה (לא היה אפילו לילה אחד, מאז שהתחלנו, שהוא עשה פיפי מתוך שינה).
אם זה היה לה יותר מדי זמן, היא היתה מעירה אותך או עושה פיפי בכל זאת.

תמר, אם פי 3 צודקת.
ראשית, את לא יכולה לגרום לה להתאפק. היא לא עושה את זה בשבילך.
הינוקא כבר חודשים לא עושה פיפי בערך בין 20:00 ל-7:00 ולפעמים עד 8. והוא רק בן 9 ח', וכעת מגדיל רווחים גם ביום (שעות! אני כל פעם בודקת, וכלום!).

שליחה על ידי תמר* » 22 יוני 2003, 11:07

אבל כל הרווחים האלה, גם ביום קצת מדאיגים אותי.
אתמול לדוגמה, יצאנו מהבית ב- 9:00 בבוקר, היינו בפארק, עד 12:00 בדרך חזרה נרדמה באוטו, המשיכה לישון בבית- יצא שעד 14:30 היא לא עשתה פיפי!!
אני דואגת שהיא תשתה הרבה, היא גם יונקת-איך אפשר להסביר את זה? בנוסף, בגלל שעובר זמן רב אני מתחילה לנדנד לה בעניין הפיפי...וזה מציק לשתינו.

שליחה על ידי תמר* » 22 יוני 2003, 11:09

בשמת- את בטוחה בעניין ההתאפקות? שמעתי שבקקי לפעמים ילדים מתאפקים, בגלל סירוב לעשות מחוץ לחיתול.

תמר - כן, אבל :
בדרך כלל זה בגיל יותר מבוגר, כשנכנסים לעניין גם מאבקי שליטה ופחדים שונים.
וחוץ מזה, כשילד מתאפק יותר מדי, רואים את זה עליו. כשבני (הגדול) היה בתקופה כזאת, הוא לא היה מסוגל לתפקד.

תמר, הינוקא לדעתי היה מתאפק בלילות לא לעשות קקי כשהיה בן שבועיים-שלושה, כי שנא לעשות בטיטול. ברגע שהייתי מורידה לו, לא משנה אם בשתיים בלילה או בחמש בבוקר, הוא היה עושה בכיור את כל הקקי.
אצלו זה היה סירוב לעשות בחיתול.
ועד היום אם הוא צריך קקי והוא עם טיטול (באוטו) אז הוא ממש בוכה ומתעצבן המון זמן, כי הוא לא רוצה לעשות בטיטול.

ושכחתי להגיד, שכמובן אם פי 3 צודקת.

שליחה על ידי תמר* » 26 יוני 2003, 09:56

צריכה עזרה-
אולי זה כבר שייך לגמילה מחיתולים, אבל היות שבאמת היתה התחלה מאוחרת אני כותבת בדף הזה:

הקטנה כבר בת שנה וארבע. עד לפני שבוע בערך, פיפי וקקי תמיד בסיר או בדשא.
פתאום חל שינוי - לא מוכנה לשבת בסיר או שאני אחזיק אותה בבחוץ לפיפי. קקי היא עדיין מבקשת, למרות שגם פה היו אתמול פספוסים (אחרי ארבעה חודשיים נקיים לגמריי). ופיפי עושה בתחתונים ולא מבקשת ולא נענת להצעותי.- "יש לך פיפי?" "לא!" (החלטי) ואחרי שניה עושה בתחתונים.
התחלתי לשים לה תחתולים כשאנחנו אצל אחרים (לא נעים מהפיספוסים).
אני חושבת שהשינוי קשור גם לכך שהיתה חולה קצת.
אבל איך ממשיכים מפה? להמשיך להציע לה את הסיר? לא לדבר על פיפי בכלל?
אני פוחדת שהכל ירד לטימיון.

ראשית, להירגע.
שנית, באופן כללי לשאול ילד כשאת יודעת את התשובה זה לא רעיון טוב (יונת, איפה כתבת על זה כל כך טוב?).
זה סוג של לחץ או מניפולציה ומזמין "מאבק שליטה".

אם היא מסוגלת לקחת את עצמה - לעזוב אותה ולצפות לפיספוסים.
אם היא תלויה בך לפשפש אותה, אז כשאת חושבת שהיא צריכה, תקחי אותה ותפשפשי, כמו שמתואר בדף לגבי תינוקות קטנים.
אם היא מסמנת שלא - תכבדי את זה, גם אם היא כן צריכה.
אם כן - יופי, תשמחי גם שקלעת וגם שהיא מסכימה.
קצר באצבע אחת...

שליחה על ידי תמר* » 26 יוני 2003, 12:09

תודה בשמת

רציתי לבקש ממכם עזרה באיך להתחיל. בני בן שנה ורבע. כבר חצי שנה הוא אומר "קקי" שניה לפני שהוא עושה, אבל לא ידעתי איך להתקדם איתו........ כמה פעמים לקחתי אותו לשירותים אבל הוא נבהל ולא הבין מה אמא רוצה מחייו החמודים.....
מה עושים?

המ מממ...
הוא הולך איתך לשירותים? אם לא, תתחילי...
אם כן, תסבירי לו מה עושים שם.
השירותים אולי גדולים עליו.
תקני סיר, שימי בשירותים, תסבירי שזה בית השימוש הקטן שלו. פה עושים פיפי או קקי כשצריך, כמו אבא ואמא.
כשאת בשירותים תעירי מדי פעם שהנה את עושה בבית השימוש הגדול, והנה בית השימוש הקטן שלו שגם הוא יכול לעשות בו פיפי/קקי כשהוא צריך.
כשהוא אומר "קקי" אז את אומרת: "יופי! אתה יכול לעשות אותו בסיר שלך!" ותביאי את הסיר.
תעקבי אחרי התגובות, וברגע שהוא מגלה נכונות לשחק במשחק החדש (תתייחסי אל זה כאל משחק חדש ומלהיב, בלי לחץ) - תלכי איתו.
ככה, לאט לאט ובהדרגה, הוא יפנים את מה שמצפים ממנו.

אני באמת אומרת לו מה עושים בשירותים, ואני זורקת את הקקי שלו מהחיתול לאסלה. (אפילו פעם היו לי פאדיחות שהלכנו בהום סנטר, הוא הצביע על האסלות למכירה וצעק "קקי קקי" לכל מי שעבר שם:-) )
אני אקנה לו סיר. לא כדאי להתחיל מהפיפי?
אגב, לא הבנתי את הקטע שאומרים שהם לא עושים פיפי בלילה. כל בוקר החיתול שלו ממש ממש ספוג. תודה!

"לא עושים פיפי בלילה" - רוב התינוקות יבשים בלילה בגיל חודשיים-שלושה.
אם הם מחותלים, היובש הזה עובר להם.
כמו כן, "לילה" הוא מושג גמיש. בגיל שלושה חודשים הם צריכים פיפי כבר בארבע-חמש בבוקר (נגמר ה"לילה" היבש).
יכול להיות שהתינוק שלך יבש בלילה, אבל מתחיל לעשות פיפי עם שחר. ואז זה פיפי גדול! מכל הלילה!

עתליה, הבת שלי מגיל שנה עושה קקי רק בשירותים (כשאני יושבת ומחזיקה אותה עם הגב אלי) או בסיר.
את יכולה יכולה להתחיל עם הפיפי לאחר שנת הצהרים שזו שינה קצרה יחסית שבד"כ לא מתעוררים באמצע לעשות פיפי.

לתמר- איך גרמת לה לא לפחד מהאסלה? התינוק שלי מכיר את האסלה אבל מפחד ממנה. לא מוכן להיות מעל האסלה(צוהל ושמח כשזורקים את הקקי מהחיתול לשירותים!)

שלום, אני אמא של אבשלום בן שנה וחצי כמעט. מאז המפגש בפארק הירדן אני נותנת לאבשלום להסתובב הרבה מהיום בבית ערום וקניתי לו סיר (אמנם נראה לי שהסיר לא נח לו, הוא אומר אוי כל פעם שאני מושיבה אותו עליו ולא מוכן לשבת יותר מרגע, האם יש המלצות לגבי סיר טוב?) אבשלום מודע לגמרי ליציאות שלו, מספר לי כל פעם שהוא עושה פיפי ואני לא רואה ואני יודעת בדיוק מתי הוא צריך קקי אבל קלטתי שאת הקקי הוא עוצר לגמרי אם הוא ללא חיתול ופתאום התחילה לו עצירות במשך כמה ימים. כשקלטתי מה קורה החלטתי לדאוג שיהיה עם חיתול בבקר עד שהוא עושה קקי. הוא גם ממש פחד מהקקי אם יצא לו מחוץ לחיתול, אז התחלתי לתת לו להתבונן בקקי בחיתול ואז לגעת בזה וביחד לזרוק לאסלה, רק שעכשיו הוא לא מוכן להיפרד כלל מהקקי בחיתול, זה הופך להיות קטע מסרט ערבי הפרידה בינהם....עוד דבר זה שבזמן שאבשלום ללא חיתול אני ממשיכה בדברים שלי בבית, אם אני רואה שהוא צריך פיפי או קקי אז אני מנסה להביא את הסיר ולראות אם הוא מסכים לשבת או שאני משתדלת לתפוס את זה באויר! אבל רב הפעמים (הוא משתין המון) אני לא שמה לב ופשוט באה לנקות אחריו. זה דבר שמשגע את בן זוגי הוא חושב שאם אני לא נמצאת עם אבשלום בזמן שהוא ערם צמודה אליו עם הסיר...אז כל הענין מתפספס וחסר טעם (ורק מלכלך!) אם למישהוא יש הערות בענין, אשמח לשמוע

עתליה, ניסית לשבת יחד איתו? אני לא עשיתי שום "הכרה" עם השירותים פשוט החזקתי אותה מעל ובשלב מאוחר יותר ישבתי איתה.

יש לך מקטין למושב אסלה? יש מרופדים עם ציורים מאוד חמודים אולי זה יעזור.

איה בת שלושה וחצי חודשים. ניסיתי בלי חיתולים כמעט מהתחלה אבל קצת
ויתרתי כי לא יכולתי לתת את מלוא תשומת הלב לעניין אז. מה שנשאר מזה זה הבוקר.
היא ממש מחכה שאני אקח אותה לכיור ואז היא מתחילה לנסות ובדרך כלל גם מצליחה
לעשות פיפי וקקי, אני אפילו לא עושה שום קולות כי פשוט יודעת. קקי היא לא מוכנה
לעשות בחיתול בכלל.
נכון להיום היא עושה קקי רק בכיור בבוקר ואולי עוד פעם במהלך היום (היא מודיעה אם
צריכה בדרך כלל בבכי). פיפי היא כבר לא מודיעה בכלל (בהתחלה כן הודיעה - עד
שהפסקתי לשים לב). השאלה היא האם אני יכולה לחזור לעניין הפיפי במהלך היום
ואולי כדאי להתחיל עם הלילה? כי נדמה לי שהיא יבשה רב הלילה (עד בערך 4-5
לפנות בוקר).

למה לא, אורלי? כל זמן שמתאים לך - זה יופי.
אגב, זו לא התחלה מאוחרת: זה במסגרת 4 החודשים הראשונים. קראת את כל הדף של הבלי חיתולים? מומלץ.

נדמה לי שהיא יבשה רב הלילה (עד בערך 4-5
קלאסי! אם תתחילי עם הלילה אז תראי שהיא תעיר אותך שתקחי אותה לעשות פיפי, וככל שהיא תגדל היא תתעורר יותר מאוחר! רק תדאגי שהמיזרון מוגן נגד פיספוסים. (-:

מאחר ובימים האחרונים לא יכולתי לתת לנריה להיות ערום במשך היום וכן היה לי חשוב לתת לו להיות ערום אז הוא ישן רק עם חולצה. שמתי מפת נילון ואליה מגבת. כל לילה, היו ארבעה, פיספסתי פעם אחת. אתמול הוא היה כ"כ עייף. באיזה שהוא שלב בלילה הוא התהפך והתהפך כמו שהוא עושה לפני התעוררות לפיפי, חיכיתי שתעורר והוא התחיל להשתין מתוך שינה (יותר קלה, אבל שינה) אני מניחה שזו היתה העיפות הרבה (של שנינו)אחרי 3 ימי עבודה ביריד. שמתי לו חיתול בפעם השניה שזה קרה (גם אני היתי ממוטטת מעייפות).
אם אני לוקחת אותו לקערה (שליד המיטה) לפני שהתעורר מעצמו הוא בוכה. האם ככה זה גם אצלכם? האם הוא בוכה כי הוא לא מבין למה אני מרימה אותו לקערה כשהוא ישן וכשיבין/יתרגל שזה לפיפי זה יעבור? לפעמים אני מנסה לפפשש וזה ניסיון סרק ואני מרגישה רע שסתם הפרעתי לו לישון. אשמח להערות והארות.

אם אני לוקחת אותו לקערה (שליד המיטה) לפני שהתעורר מעצמו הוא בוכה
כן, גם שלי הגיב ככה.
אז למדתי לא להתעקש לתפוס כל פיפי. עצם זה שהוא ישן בלי חיתולים, כבר העלה אותו על הדרך ללילה יבש, שממנו הוא בעצמו התעורר וביקש שאקח אותו לפיפי.
זה הכל תהליך.
הדרגתי מאוד, אבל תהליך עם כיוון ברור.

קראתי את רב הדף של בלי חיתולים. הבנתי שארבעת החודשים הראשונים הם חלון ההזדמנות לזה, אבל אם התחלתי והפסקתי ועכשיו שוב אתחיל, זה לא מבלבל אותה? ויש לי עוד שאלות כמו: אם אני שמה לה טיטול במשך היום וכל שפעם שאני מחליפה לה, לפני שאני שמה לה טיטול חדש, אני לוקחת אותה לפיפי קקי, האם היא לומדת מזה משהו? האם זה יכול לגרום לה להתאפק עם פיפי (כולו או חלקו) עד החלפת הטיטול או שזה סתם מבלבל אותה? מה עושים בלילה עם העובדה שמתחיל להיות קר? עשכיו היא ישנה פה בידיים שלי והיא פשוט מלאכית מקסימה.

בקצרה, כי אני קצת לחוצה פה:
לא, זה לא יבלבל אותה.

להתאפק עם פיפי (כולו או חלקו) עד החלפת הטיטול או שזה סתם מבלבל אותה?
לא. היא הרי לא יודעת מתי פתאום תחליטי להחליף טיטול.
זה לא מפריע לנסות, אולי היא צריכה בזמן ההחלפה. זה לא יכול לגרום שום נזק. להיפך: אם היא צריכה, היא תעשה. אבל די מהר היא תתחיל לבקש ממך לפשפש אותה - ואז תצטרכי להחליט אם את פועלת לפי התקשורת ממנה, או ממשיכה רק לקחת לפישפוש בהחלפת טיטול.
בלילה: ראי כל הדיונים בדף של הבלי חיתולים.

מלאכית מקסימה
D-:

אני לא מנסה לגדל בלי חיתולים (בת 8 ח'). אבל התחלתי לאחרונה להבחין בסימנים מקדימים לקקי (זאת היתה התקופה הפלצנית שלה...) ולנסות לשים לב לזה לפני.
קשה להגיד שממש הלך לי.
היום פתאום קלטתי אותה יושבת ועושה קולות של "אאאא". מן התאמצות כזאת.
מיד לקחתי אותה והושבתי על הסיר (למי? למי גדל הטוסיק והיא כבר לא נופלת לתוך הסיר?)
היא התאמצה עוד קצת ועשתה לי עוגה קטנה.
האושר וההתלהבות השפריצו לי מהאזניים.
כלכך השפריצו שהנסיכה שרגע קודם ביקשה לרדת מהסיר התחילה שוב לעשות קולות, הושבה אל הסיר ועשתה עוד עוגיה. (זה מה שמשמח אותך אמא? זה?!? אז קחי עוד קצת...)

מיד פרצתי בסבב טלפונים משוויץ ונלהב שכמותו היה רק כשהיא התהפכה בגיל שבועיים (בטעות. משהו חד פעמי)
סבתא אמרה שזה ממש מוזר שהיא עושה בסיר עוד לפני שהיא אוכלת בכפית ומאחור סבא זרק הערה שהיא פשוט עושה קודם את מה שיותר חשוב להורים שלה.

אז היא עושה בסיר כדי לרצות אותי??!?
באמת?!?

טוב, מה אכפת לי
הרי עוד 15 שנה היא תעשה הכל כדי לעצבן אותי אז אם עכשיו היא עוד רוצה לרצות... שתרצה...

עוגיה, איזה כייף!!!!!!!

זקוקה לעצות
אני לא יודעת אם זה שייך לדף הזה או לגמילה.
הורדתי את החיתולים לקטנה כשהייתה בת שנה בערך (אולי פחות, אני לא זוכרת).
היא מסתובבת עם תחתונים עם פיספוסים מעטים.

היום היא בת שנה ושמונה.
לפני שבועיים בערך חל שינוי בהתנהגות שלה: עושה פיפי לעיתים קרובות בתחתונים, וזה לא נראה כפספוס או "בריחה" של פיפי אלא פשוט סוג של אדישות. אם לפני כן היא היתה אומרת לפני או אם היה מתפספס לה, היא היתה באה להודיע לי והייתי מחליפה לה בגדים היום היא מתבוננת בפיפי הנוזל וממשיכה בעיסוקיה כשהיא רטובה.
יוצא מכך שאני מחליפה לה בגדים לעיתים קרובות מאוד, לדוגמא: יורדים לגינה לשעה- שלוש פעמים פיפי במכנסיים.
אני מחליפה לה ואומרת לה "לא נורא, בפעם הבאה נעשה בסיר".
יש לציין, שבלילה אין פיספוסים וגם בקקי אין פיספוסים.

איך אני ממשיכה הלאה? להחזיר לה את החיתולים? להגיב בצורה שונה? ממה יכול לנבוע השינוי הזה בהתנהגות?

המון סימני שאלה.

אולי היא משדרת לך שהיא לא מוכנה? תחזירי לה את החיתול שלא תגרמי לה נזק.

אני לא חושבת, שילדה שגמולה כל-כך הרבה זמן אמורה לחזור עכשיו לחיתול!!!!!!
תנסי לגלות ממה נובעת הנסיגה שלה. ודאי שי לכך סיבה.

אני מסכימה לחלוטין עם חבצלת.

לדעתי, החזרת החיתול אחרי שמונה חודשים תגרום נזק אדיר. דמייני שיש לך דיזנטריה ואת משלשלת בלי שליטה ומישהו, שלא יודע שאת חולה, רוצה לשים לך חיתולים (בגילך). איך תרגישי.

לאחר הכנה נפשית קצרה והבנה כי לעולם לא אהיה מוכנה, החלטתי להסיר חיתול בשעות בהם אנו בבית, לבחון את רגשותי ותגובתו לנושא.
הפשפוש הראשון לווה במבטי תדהמה וסקרנות מצידו, הסברתי לו כי הוא עשה פיפי וניקיתי את השלולית.
מאז לאורך כל שעות הבוקר הוא פישפש פעמים רבות על השטיח, מביט בשלולית הקטנה , מצביע ומתבונן בי בחיוך רחב.

בקרוב אציג לפניו סיר, ושוב אבחן את תגובתו.

איני רואה זאת כגמילה, על מנת להוריד מעצמי לחץ, כי אם תהליך למידה עבורו ועבורי שאיני יודעת כמה זמן ימשך.

אעדכן בהמשך.

היום הפשוש ( המקפץ בחדווה עירום ) התיישב על הרצפה בתנוחת כריעה, ניגשתי אליו העברתי אותו לאמבטיה ושם התישבתי בשירותים כאילו עושה צרכי ( לא פעם ראשונה ), הוא התיישב באמבטיה ועשה צרכיו תוך שהוא מתבונן בי בתשומת לב מיוחדת.
האם כדאי לעודד לכיוון של עשיית צרכים באמבטיה ?

רכשנו סיר .
שאלה שאישי היקר שאל אותי: " כיצד תלמדי אותו אופן השימוש בסיר בעת השתנה ? בעמידה או בישיבה ?"

עניתי מיידית: "ברור שבעמידה ".

אך החור הקטן שבסיר, ואפשרות לשפריץ המשפריץ לכל עבר, מביא אותי להפנות השאלה אליכן .

דבר נוסף: הבחנתי שכמות הקקי מחוץ לחיתול מועטה ביותר. בשעות הצהריים היה עם חיתול בפארק ובה השלים משמעותית את החסר.
האם תופעה זו מוכרת ?

עדי, כל הכבוד לך!
אני קוראת בעניין את דיווחייך.
לגבי האמבטיה: אם זה בסדר מבחינתך אז זה מקום נוח מאוד להתחיל בו.
לגבי סיר: עוד לא ראיתי ילד שעושה בסיר בעמידה. כל התינוקות שאני מכירה (הכוונה לבנים) ישבו גם בסיר, ורק כשעברו לשירותים עשו פיפי בעמידה, וגם זה - לא תמיד מייד אלא לאחר זמן). כי זה באמת משפריץ... בעמידה: בגינה.
התופעה של קקי בחיתול במקום בסיר - מוכרת. זה אחד מייסורי הגמילה המוכרים. העצה המקובלת: לעזוב. בהדרגה גם הקקי יצטרף.

לשרון:
קודם כל תודה על המחמאות.
לגבי איך להתחיל -
אם קראת גם את לגדל ילדים בלי חיתולים וגם את הדף הזה, בטח יש לך איזשהו רעיון?
מה דעתך שתגידי לנו איזה מהאפשרויות מוצאת חן בעינייך, או איפה את מתלבטת, ונראה?

אחד המקומות שהכי נוח להתחיל בהם הוא בקימה משינה: ברגע שהוא מתעורר (קל לזהות אם הוא ישן איתך) משנת לילה או משנת הצהריים מייד מרימים, מורידים חיתול ולוקחים לפשפש בסיר/בכיור/באמבטיה (מקום שיהיה נוח לקלוע אליו... ).
אחרי שיש הרגל של פיפי בקימה משינה, אפשר להתקדם הלאה.

אחד הדברים שהכי מטרידים אותי הוא איך לזהות?
ההתלבטיות שלי הן אלה: כשאני חושבת על זה אז באמת בחודשים הראשונים לחייו ידענו מתי הוא עושה קקי, הוא היה מתאמץ והופך אדום כולו, אבל כבר כמה חודשים שזה לא כך. פיפי אף פעם לא זיהיתי. אז איך יודעים מתי הוא צריך?
ים הוא בן 9 חודשים. הוא עדיין לא מדבר, אז איך הוא יכול לבקש כשהוא צריך?

ושאלה נוספת, עכשיו כבר לא כל כך חם, להשאיר אותו חצי ערום? זה לא התאכזרות? (פולניה שכמותי)

אני חושבת שאני באמת אתחיל לנסות לקחת אותו לכיור בבוקר וכשהוא מתעורר משנת היום שלו ונראה מה יהיה.
ו

איך לזהות?
קשה... צריך לעקוב אחריו הרבה זמן עד שמגלים את הסימנים שלו...
איך הוא יבקש?
זה תלוי בו. איך הוא מבקש לינוק אם הוא עוד לא מדבר? תחשבי על זה.
קור וחצי ערום - באמת, אולי זו סיבה טובה לא לעשות את זה?
לסיכום, הרעיונות שלי:
תלכי עם ההרגשות שלך, תעשי רק מה שנראה לך מתאים, תתחילי בקטן, ואל תעשי שום דבר שנראה לך בעייתי... D-:

בבוקר הוא התיישב בתנוחת כריעה, שאלתי אותו אם הוא צריך קקי והוא אמר שכן.
הלכנו לסיר והוא אמר לא בהחלטיות.
במהלך הבוקר מס' פעמים הוא התיישב בתנוחת כריעה וחזרתי על התהליך.
בסופו של דבר היתה לו יציאה קטנה מאד על השטיח תוך שהוא מתבונן בי.

האם במקרה זה כדאי להציע חיתול או לאפשר לו בטבעיות לעשות צרכיו על השטיח בצירוף המשפט " בפעם הבאה נעשה בסיר " ?

שרון, את יכולה להתחיל בפישפוש לאחר שנת הצהרים. כשהוא מתעורר, תורידי את החיתול ותחזיקי אותו בתנוחה מעל הכיור.

לאפשר לו בטבעיות לעשות צרכיו על השטיח
באיזה מובן לאפשר לו? הוא עשה בלי שאיפשרת לו...
אולי כדאי להכין עיתונים שתשימי מתחתיו אם את רואה שזה קורה. וכן, להגיד בהחלט "בפעם הבאה נעשה בסיר".
עוד אפשרות: לשים את החיתול מתחתיו על השטיח.
אבל אם את רוצה להמשיך בסיפור - אז ממש לא נראה לי כדאי להלביש אותו בחיתול כדי לעשות קקי. זה מסר מבלבל והפוך.

מדהים לגלות כיצד תקשורת עשיית צרכים מתפתחת במהירות כה רבה, למרות הפספוסים הרבים.
למדתי כי הוא עושה פיפי וקקי בכריעה.
למדתי כי במנשא ובזמן הארוחות אין הוא עושה צרכיו.
למדתי כי אין אני הסטרית לעשיית צרכים על השטיח ( מנקים מיד ושוכחים) - נראה לגבי הריח......
הסיר משמש כמשחק הרכבה - אתמול הבחנתי בסמני קקי, הלכנו לסיר, אותו הוא פירק, התיישב על המסגרת ועשה צרכיו בחור ( כמו בצבא).
פיפי הוא מפשפש להנאתו בכל הבית, צועד צעד אחורה ומתבונן בי שאבוא לנקות, הוא אף החל לקחת מטלית לנקות בעצמו.
גם עם חיתול הוא מחפש סמני פיפי על השטיח.
אין בכוונתי להפסיק, אני מרגישה שהוא סקרן ונינוח לגבי המתרחש.

בן זוגי שתחילה התנגד נחרצות תומך בעניין בהתלהבות רבה ( אך לא כשהוא איתו לבדו).

הסיר משמש כמשחק, את האמבטיה אני רוצה להשאיר בקונוטציה המקורית.
כיצד להמשיך ?

אגב, הרבה מציינות חורף כחסרון לגמילה.
לדעתי זו תקופה טובה, מאחר ושוהים יותר בבית ,החושך מוקדם יותר.
מלבישים לפעוט חולצה ארוכה.

יש לי בעיה עם הקטע של השטיח מפני שכמה פעמים קרה לו שילשול שברח מהחיתול לפני כמה זמן, ועד עכשיו השטיח מסריח מזה אפילו שניקיתי וניקיתי. רק מלדמיין את הקקי בשטיח ואני מתפלצת

לא רוצה בית שמריח כמו בית שימוש ציבורי מלוכלך! ואנחנו רוצים להוריד את השטיחים, אבל מצד שני מרגישה שחבל, כי השקענו בשטיח $1500 והצבע הכחול כל כך יפה. אוף!!! (http://forums.ort.org.il/files/30/1838232/7770978.jpg]שלום[/img] שוכב על השטיח - נכון שזה כחול מדהים?)

אני תוהה אם אכן זו הדרך הנכונה.
הוא מסתובב חצי ערום בבית ומפשפש להנאתו, צועד צעד אחורה, נשאר יבש ומאושר.
מה יהיה המניע לסיר/אסלה אם אין זה מטריד אותו כלל ? - חלילה איני רומזת שעליו לסבול לצורך גמילה - אך ילדי חיתולי בד נגמלים מהר בין היתר מאי הנוחות הכרוכה בחיתול רטוב/ דביק/ מלוכלך.

אז אולי תעברי לחיתולי בד?

מה יהיה המניע לסיר/אסלה
כמו כל דבר שצריך ללמוד מסיבה חברתית:
מה המניע לאכול בלי לזרוק על הרצפה?
שאת אומרת "אנחנו לא עושים פיפי על השטיח/הרצפה. אנחנו עושים פיפי בבית שימוש. בפעם הבאה תעשה בבית השימוש שלך (הסיר)".
אנחנו לא שוברים אגרטלים. אנחנו לא זורקים אוכל על הרצפה. אנחנו לא מורחים אותו על הראש. כל הדברים האלה הם דברים חברתיים נלמדים: הגבולות של הבית ושל החברה.
פשוט צריך להיות עקביים, ולומר כל פעם.
זה לא קל, אני יודעת. גם לי, שהתחלתי מלידה, תהיה בעיה איך להרגיל אותו לעשות בעצמו בסיר. זו פעילות חדשה. וצריך יהיה מייד לקחת את הסיר לשטיפה, אחרת - כמו שאני מכירה את שלי - הוא ירצה להפוך את הסיר (עם הפיפי בפנים) כדי לבדוק איך אפשר לפרק אותו.

קיבלתי ספר שמלמד איך לגמול:
אז ההתחלה היא ככה: ללמד את הילד לעקוב אחרי הוראות כמו: להוריד את המכנסיים, להרים אותם וכאשר הוא מתיידד עם הסיר הדרך פתוחה להלאה

עדכון: עשיתי הפסקה קטנה עקב ריבוי מתחים בבית, ושלשול של הילד שנמשך מס' ימים.
וחוץ מזה -
הפעוט נהנה שוב ושוב סיר ולהרכיבו, להפוך אותו, לטפס עליו - ולקפוץ - תוך שהוא מוחא לעצמו ידיים.
הוא מבין מה אני עושה בשירותים.
הוא נהנה ביותר להסתובב ערום בבית ולראות עצמו מפשפש.

כיצד להמשיך ?
אולי כדאי להסיר חיתולים לחלוטין ( כפי שקראתי בפורום )?
מה עושים במקרה של סירוב מוחלט לסיר / כיור/ אמבטיה ? האם זהו סימן לאי מוכנות ?
אולי לקנות סיר אחר פחות משוכלל ?

אוף! חיפשתי בכל החנויות סיר פשוט לא משוכלל ולא מצאתי, ועכשיו אני תקועה עם הסיר המסורבל הזה ששלום אפילו לא מסתכל לכיוון שלו

גם לי יש את אותה הבעיה שהוא ממסרב סירוב מוחלט לסיר\כיור\אמבטיה, וגם מסרב ללכת ערום ורוצה את החיתול עליו

ביקרתי את הגיסה שיש לה 11 ילדים והיא סיפרה לי שהיא גמלה את כל הילדים בגיל שנתיים כך: שום חיתולים. רק תחתונים. לשים סיר . להגיד לו שעושים בסיר. אם יש 'תאונות' לנקות מייד. אם עשה בסיר לעודד אותו במילים או ממתק או בצעצוע.
היא אומרת שזה לוקח בין שבוע לחודש מקסימום חודשיים הגמילה.
אז מה אתן חושבות?

שלום,
יש לי ילד בן 3 עוד מעט. אצלנו העניין קצת אחר. עקרונית, כשהוא ערום, הוא לא מפספס, אבל הוא גם לא עושה בשום מקום שהוא. את הפיפי הוא נהנה לעשות בשירותים, עומד על שרפרף, באופן עצמאי לגמרי (פירות הקיץ האחרון בארץ, עם גינה בחוץ...) , אבל מאוד עצור עם הקקי.
הייתי משאירה אותו ערום לפעמים ומגיל מאוד מוקדם הבחנתי שהוא לא עושה בכלל, עד הרגע שאני שמה לו חיתול כי אני דואגת שהוא מתאפק. בגיל שנה וחודשיים אחרי ארבע שעות הבחנתי שהוא לא עשה כלום וברגע ששמתי לו חיתול הוא השתחרר.
אני חוששת שכתוצאה מהורדת החיתול, הוא יהיה באיפוק מתמשך ולכן אני מורידה לו רק כשהוא מבקש, ולא מעודדת אותו לרדת מהחיתולים. לא הייתי רוצה לבדוק את קצה היכולת שלו.
יש למישהו נסיון עם אפשרות כזו?

הדף המתאים הוא גמילה מחיתולים.

כן, באמת תהיתי למה יש פה רק תינוקות סביב גיל שנה

תודה!

אני רוצה להצטרף ולהתחיל ללמד הילדה שלי לעשות צרכים ללא חיתולים.
היא בת 9 חד' (בסוף החודש 10 חד'- איך שהזמן טס).
אני יודעת לזהות כשהיא עושה קקי, לגבי פיפי קצת פחות.
חשבתי לקנות לה סיר ולאט לאט ללמד אותה להכיר אותו ולהתחיל לקחת אותה לעשות את הצרכים שם.
יש לכן עצות למתחילה בגיל יחסית מאוחר למה שאני רואה פה?
האם יש חשיבות לגיל? כמעט 10 חד'?
אשמח לשמוע כל עצה ובכלל...
תודה
נ.ב- היום אנחנו הולכים לחפש סיר

כשהייתי בהריון וקראתי את הדפים כאן, חשבתי לעצמי שזה מה שאני רוצה לעשות. אחרי הלידה הבנתי שזה לא מתאים לי. במקום זה השתמשתי ב חיתולים רב פעמיים. הידע מכאן עזר לי פעם אחת כשהיתה כבת חודשיים והייתה לה עצירות כמה ימים. לקחתי אותה לכיור, עשיתי אתה אה-אה והיא עשתה קקי. הייתי כל כך מאושרת ומופתעת! החלטתי לנסות כל פעם שאני מחליפה לה חיתול, אבל היא לא חזרה על הפלא.

עכשיו היא בת חמישה וחצי חודשים. מאז שהתחמם קצת, אני משאירה אותה הרבה בלי חיתול. אתמול היא ישבה עלי ושמתי לב שמזמן לא עשתה פיפי. החלטתי לנסות לפשפש אותה. לקחתי לכיור, עשיתי פשש-פשש ואיזה זרם!! וואו. שמחה וששון. היום שוב פשפשתי אותה כבר שלוש פעמים. אני אמנם לא רוצה להכריז על בלי חיתולים, אבל גם אם רק חלק מהפשפושים יהיה בכיור אני חושבת שזה ישמר את הקשר שלה לסוגרים.
בגלל שהיא כבר גדולה, היא יכולה להבין את ההתלהבות שלי מכל פיפי. היא מרימה את הראש מסתכלת אלי ומחייכת. אתן חושבות שצריך לתת חיזוק חיובי?

בגלל שהיא כבר גדולה, היא יכולה להבין את ההתלהבות שלי מכל פיפי. היא מרימה את הראש מסתכלת אלי ומחייכת. אתן חושבות שצריך לתת חיזוק חיובי?
אבל את נותנת - בטבעיות. וככה זה טוב.

טוב, תשמעו, זה עובד. כל פעם שאני לוקחת אותה היא עושה.
עכשיו עשתה קקי.
איך היא יודעת מה עושים? זה גורם לי לחשוב שזה ממש משהו שטבוע בנו.
מעניין איך זה אצל הקופים.
אני לא מנסה לזהות מתי היא צריכה. אני פשוט מדי פעם לוקחת אותה.

שליחה על ידי א_ילת* » 05 מאי 2004, 12:23

מעניין איך זה אצל הקופים
אני מדמינת את אמא-קופה שמחזיקה את הקופיף שלה בתנוחת פיפי. נפלא!

זו אני.

מתוך לגדל ילדים בלי חיתולים:

אני לא בטוחה מה באמת השאלה שלי אבל ברור לי שלא פשוט לי ואשמח מאד לשמוע תגובות. תודה.
רוני בת שנה ו9 חודשים. מזה מספר חודשים מסתובבת באופן מלא יותר ויותר ללא חיתול. בעבר הייתה מבקשת פיפי והייתי מושיבה אותה והיא הייתה עושה או שבעצמה נגשה והתיישבה. כבר חודש או חודשיים שזה נפסק ואם אני לא מציעה לה לשבת על הסיר, היא עושה על הרצפה, מיטה או כל מקום שבו היא נמצאת. גם כשאני מציעה היא הרבה פעמים אומרת לא ומיד אחר כך עושה על הרצפה. היא מסרבת בכל תוקף ללבוש חיתול לאחר שהבינה כמה נח ונעים בלעדיו. אני מסוגלת לעמוד בזה למרות שזה לא קל. הבעיה הקטנה היא כשאנחנו אצל אנשים אחרים שלא נעים ללכלך להם את הבית. הבעיה הגדולה היא שאני מכניסה אותה בימים אלו לחצי יום לגן קטן. הסברתי לגננת את המצב והיא אמרה שתושיב אותה כל שעה על הסיר. אני חוששת שרוני "תפספס" יותר מידי פעמים בגן והגננת לא תסכים לזה ורוני לא תסכים לחיתול. האם נכון יהיה להוציא אותה מהגן רק בגלל זה למרות שאני רואה כמה היא שמחה עם הילדים והפעילות בגן?

שלום לכל בנות הפורום- אני רואה שהדף הזה לא פעיל מזמן מה אז אני מקווה לקבל תשובות או עזרה...
מיכל בת 9 חודשים עכשיו. כשהיתה בת חודש-חודשיים תירגלנו בהתלהבות רבה פישפושים בלי טיטולים והיתה הצלחה יפה. הפסקנו מסיבות רבות ומגוונות (חורף-קר, דלקת בשלפוחית, עצירות ועוד...) אבל הבטחתי לעצמי שברגע שהקייץ חוזר אני חוזרת לנסות בלי טיטולים. עכשיו מיכל כבר יומיים בלי טיטול ואני כבר קולטת את האיתותים שלה- מקטרת, לרב באה אלי ונעמדת לידי... אבל כשאני לוקחת אותה לעשות- כלום! ניסיתי בשרותים, בסיר, בסיר מחוץ לחדר השרותים, בדשא... הילדה לא רוצה לפשפש איתי. אני כמובן לא מתיאשת או מודאגת אבל אשמח לטיפים, עצות וכד'. כרגע אני פשוט מחליפה לה מכנסיים בכל פעם שהם נרטבים.

אני גם חושבת להתחיל בלי חיתולים. איילה בת שנה ו 3.
כרגע אני מסוגלת לדעת (וגם זה לא תמיד) לגבי קקי.

מה הכי טוב לשימוש בגיל הזה ? סירים ?
איילה הולכת די יציב ולכן נראה לי שכדאי סירים.
האם יש מספר סוגים או שכולם אותו רעיון -ישיבה בכריעה ?
כדאי לשים סיר אחד בכל חדר ?

אנונימי

אתמול קראתי כתבה ב"הורים וילדים" על גידול ילדים בלי חיתולים ונדהמתי שקיים דבר כזה. (סליחה על הבורות). מהר רצתי לכאן כדי לקרוא עוד חומר. בנ בן שנה ושמונה חודשים וברצוני להתחיל עם הגמילה. האם עלי פשוט להתחיל להוריד טיטול? האם להסביר לו? מקווה שעוד לא אחרתי ואני אוכל לעמוד בזה.
מחכה לתשובה ועצות.
תודה מראש.

בני בן שלוש גמול מחיתולים כבר חצי שנה בשעות היום, עד כה הוא לא הסכים לשבת על השירותים ועושה פיפי רק בעמידה. קקי הוא עושה רק בלילה בזמן שהוא ישן. עכשיו הורדנו לו את החיטולים. הוא הסכים מספר פעמים לשבת על הישבנון והסיר אך לא עשה כלום. כבר למעלה משבוע הוא עושה את צרכיו פיפי וקקי בזמן השינה ולא מתעורר מזה נראה שהדבר כלל לא מפריע לו. ניסינו הפתעות והבטחות אך זה לא עוזר, מה עושים? אנחנו מתייאשים.

לוגיסטיקה בלי חיתולים