בלוג מעבר לצפון

_לינת חוץ בעלויות שפויות (למי שלא זקוק לצימר עם ג'קוזי, ויש הרבה כאלה..)
ואולי -
לעבור אצל השכנים (עם הצימרים) ולשמוע מהם מה מחפשים צימריסטים - לפעמים עולה צורך די פשוט שאין חשק לצאת עבורו לנסיעה ... ולבדוק אם מתאים לכם._
שני רעיונות מעולים.
ובקשר לרעיון השני- אולי איזושהי פעילות לילדים שמיועדת למשפחות שבצימרים.
אתם יכולים ליצור כמה אופתיות פעילות במגוון מחירים (החל מהפעלות בסגנון תנועת נוער, דרך התנסות באפיית פיתות על סאג', וכלה בהפעלת חשמל לתאורה מאופניים/אופני כביסה).
אף פעם לא הייתי ילדת עיר, ואף פעם לא הייתי בצימר, אבל נראה לי שילדים ונוער עירוניים אמורים להשתעמם שם מאוד מהר, וההורים יחפשו פעילות מעייפת במחיר סביר.

בהצלחה

אופתיות=אופציות

רעיון:לסגור חוזה עם חברה שמקימה סככה סולארית-זה גם נותן צל וגם מבטיח שתוכלו בעתיד להתקיים עצמאית ללא תלות בחברת חשמל
זה צעד חשוב לקראת עצמאות, זה מקיים,זה רווחי כלכלית,זה יעיל

שליחה על ידי יעלי* » 15 מאי 2011, 06:28

העניין עם הסככה הסולארית הוא שאם אתה לא זה שמקים אותה כספית כלומר משלם על הקולטים ועל כל המערך הסולארי
אז אתה כאילו קונה את זה מהחברה שבונה אצלך- לפי החישוב של גיסי זה מחזיר את עצמו ב- 8 וחצי שנים
לא שלא כדאי לעשות- כדאי מאוד
אבל זה עתידי ולא הווה

יהיה לנו קולטים על הגג שלנו, קולטים מסחריים זו כבר השקעה גדולה, ברגע שחברה אחרת משקיעה את הכסף הרווח הוא מאוד קטן - המיכסות למסחרי נגמרו - לא אקטואלי

אתמול התעוררנו מסערת ברקים עצומה אך ללא הרבה גשם והיום סערה, בקושי רואים משהו הכל מלא אובך, קשה לנשום, והכל אף, הטרמפולינה של השכן ברוחב 4.6 מטר עפה למרחק של 500 מטר לפחות, לשכנים ונהרסה כליל, רשתות צל נקרעו, עמודי ברזל התעקמו,מחסני כתר התמוטטו מה שלא מחובר לאדמה עם בטון וחוט עף, עצים נשברו, מי אמר שאין טורנדו בישראל, אני ממש מרגישה כאילו סוף העולם קרב עם המזג אוויר הסוער הזה, מענייו מה יביא לנו מחר?

השבוע יצאנו לחצר, ובין הסלעים חיכה לנו בז פצוע, בזכות חברנו הצפר, הגענו למטפלת ציפורים מיוחדת הגרה באזורנו, שלוקחת את הציפורים הפגועות , מטפלת בהם בביתה ומחזירה אותם לטבע, והכל בהתנדבות.
אבל עד שהיא באה היינו צריכים להכניס אותו לקופסת קרטון שלא ייפגע שוב, להאכיל אותו בחתיכת עוף, בקופסה הוא עמד וחיכה, וכל פעם שפתחנו את הבד שמעליו לראות מה שלומו, הוא התהפך לתקיפה, זה מדהים כמה שהעוף הנל יפיפה, מסתבר שהוא לא בעדיפות החברה להגנת הטבע, ויש ציפורים שיותר נחשקות לטיפול כי יש פחות בטבע, אבל הוא חיכה בשקט לטיפולו, לבסוף התברר שהיתה לו דלקת בעין, שגרמה לו להתקע במשהו ולהפגע בכנף, אך שלומו טוב

יעלי, כרגע המכסות של חשמל מסחרי סגורות לחצי השנה הקרובה, כך שאין על מה לדבר, אבל בהחלט לפי המחיר שמקבלים היום ל 50 קילו, זו השקעה טובה

היום הלכתי לקורס מקימי קהילות אקולוגיות, קיבלתי מייל על קיומו, לפני חודש מחגית נובק היקרה, איך שקיבלתי את המייל הרגשתי שזה בדיוק בשבילי, התקשרתי למארגן, אלכס מנהל ארגון הפרמהקלצר בישראל, וביררתי את העלות ושאלתי האם אוכל להגיע עם תינוקת יונקת בת 10 חד, המארגן אמר "אין בעייה" והסכים מיד ואני נרשמתי אינטרנטית לקורס, במהלך החודש, הכנתי את עצמי וילדי "לפרידה" , ובעלי שמח וגם חשש להיות איתם חודש שלם משמונה עד שש, 6 ימים בשבוע, דיברנו עם ילדינו על השינוי, ומה נעשה אם וכאשר נתגעגע, בכל זאת הם מהיום שנולדו רגילים להיות איתי 24 שעות ביממה ובקושי היו רק עם אבא שלהם ככ הרבה שעות ביום .
הכל הסתדר מבחינת הטיימינג, המועד הגיע, כבר בלילה היה לי חששות איך נסתדר, ובבוקר הילדים התקשו לכמה דקות להפרד ממני, אך בכל זאת נסעתי, הזדמנות חד פעמית לקורס אינטנסיבי, מעניין, ליד הבית עם מחיר נוח.
שהגעתי, התחיל מעגל היכרות, שהמארגן סיפר קצת על הקורס והתחיל סבב היכרות עם המנחים, בינתיים הבת שלי זחלה לידי והתחילה לדבר "בא בא בא" דה דה" מדי פעם ולשחק עם הטושים שהבאתי, מהצד קלטתי את המארגן עושה לי מבטים של "לא לא לא" ואז הוא קם בא אלי, אמר "זה לא מתאים" והעיף אותי מהקורס במשפט הזה, אספתי את חפצי יצאתי וחשבתי שנדבר על זה, אבל כלום לא קרה, אני עם התינוקת וחפצי, קיבלתי העפה ללא אפשרות לעירעור, נסעתי הביתה מאוכזבת , אך לא מופתעת.
בחודש האחרון התלבטתי האם ללכת או לא, הרבה זמן, חשבתי על ההשלכות על ילדי ועל משפחתי, ובכל זאת הלכתי על זה.
היום נזכרתי שוב, איך העולם שייך למבוגרים, שנרשמתי לקורס ביררתי טוב טוב אם אפשר לבוא אם תינוקת, זה לא היה מפתיע, מה המארגן חשב שהתינוקת מגיעה עם מפסק השתקה, שלא נשמע ממנה ציוץ? (היא אפילו עדיין לא הספיקה להראות להם איזה יופי היא בוכה), שהיא מפלסטיק, האם הוא לא יודע מה זה תינוק? זה הזכיר לי כמה לא רגילים לילדים, שהגעתי, והתיישבתי, התינוקת קיבלה הרבה חיוכים וניסו לתפוס את מבטה וחיוכה, ולשחק איתה, אבל בכל זאת, לא רגילים ל"רעש הזה" , שלא תבינו לא נכון, אני מבינה אותם לגמרי, לכן לא התחלתי במרד, והבנתי שאין טעם, השלמתי אם המצב, למרות שהייתי עצובה שלא אוכל להשתתף בקורס שכל כך רציתי לעשות בדיוק עכשיו.
הגעתי הביתה מעוררת, האם חיים אקולוגיים לא כוללים גם ילדים? מה היה קורה עם הייתי מגיעה עם כל החבורה??? האם החברה שלנו ככ התרגלה לשלוח אותם למסגרות ולהיות ככ הרבה שעות בלי? או להפך אני ככ התרגלתי שהכל אני עושה גם עם ילדי שזה נראה לי הגיוני ואפשרי כמעט בכל מקום?
שהגעתי הביתה ילדי הבכור בן 5.5 שאל אמא למה חזרת ככ מהר, הסברתי לו, שהתינוקת הפריעה כי היא דיברה, אז הוא שאל, אז אמא למה לא נתת לה ציצי? הסברתי לו שזה לא הספיק, היא הפריעה לאחרים, והמשיך בשאלות דומות וגם הוא לא הצליח להבין מה הבעיה?
שוב נזכרתי כמה חיי שונים מרוב האנשים שאני מכירה וסובבים אותי.
בנזוגי לא הבין איך לא התלוננתי ודיברתי עם המארגן ואמרתי לא מה אני חושבת וכעסתי עליו שהכל היה ידוע מראש אז איך זה פתאום לא מתאים?
אני הרגשתי שהדלת של המארגן סגורה במיוחד אחרי המשפט המוחץ וחזרתו למקומו בלי לעזור לי להתחפף ולהתארגן החוצה.
הסיפור הנל מתחבר לי עם היום עיון, גם בנושא המעגל של ליאת אטלס וגם רני כשר.
במעגל של ליאת דיברנו איך אנחנו כאמהות משלבות את הקרירה שלנו עם החינוך הביתי, וכנראה שהצטרך שוב לייצר מסגרת לימודית המשתלבת בחיי הקיימים, וכנל גם לגבי מעגל אקולוגיה של רני, איך מקיימים קהילה אקולוגיה בחיינו אנו.

אז אם מישהו מהאתר בקורס, אשמח לקבל את החומר שמחלקים והכתוב במייל, תודה.

בחודש האחרון בנסיעות וסידורים הופתעתי לראות כל פעם עוד משפחות ם ילדים והורים בסידורים, ערבים דתיים וגם כאלה שלא, במיוחד עד גיל 3, מה שפחות נפוץ במרכז, והמשפחות הנל בבית ללא מפגשי חנב.

אתמול שוב ביקרה האותנו בחצר חסידה, אני לא מתכננת שום ילד נוסף בקרוב, והופתעתי לראותה מסתובבת אצלנו ככ קרוב, ולא מפחדת, מסתובבת ובוחנת אותנו כמו שאנחנו אותה, כנראה היא באה למסר נוסף שקשור בלידה מחדש ולא דווקא של תינוק???

הדברים שכתבת מתחברים לי לדף אקטיביזם והורות (לדיון האחרון בו), ובכלל- מתחברים לי באופן ישיר לחיים.
גם אני מתחילה לגלגל את הרעיון של קהילה אקולוגית, וגם אני מבינה כמה זה לא מובן מאליו עם ילדים (לפסטיבל אקטיביזם לא הגענו כי אני והקטן היינו חולים, וזה היה די סמלי בעיניי).
בנוסף- אני לומדת כמה שעות בשבוע, והולכת עם הקטן (7 חודשים). תמיד בהתחלה כולם אומרים "ברור שאפשר לבוא עם תינוק", ותמיד מתברר בסוף שזה מפריע...
זה ממש מובן, אבל אכן מעורר תהיות (-: אני חושבת שאכן החברה שלנו ככ התרגלה לשלוח אותם למסגרות ולהיות ככ הרבה שעות בלי

קהילה אקולוגית, וגם אני מבינה כמה זה לא מובן מאליו עם ילדים

מבחינתי קהילה אקולוגית היא גם עם ילדים, הם הרי הדור הבא

מבחינתי קהילה אקולוגית היא גם עם ילדים
גם מבחינתי, כמובן (למקרה שלא הובנתי...)

בסוף עוד נצליח!

שליחה על ידי הילה* » 05 יוני 2011, 20:27

גם אני מאוד רציתי להשתתף בקורס,
ולפני כל סידור לילדים האחרים, שאלתי את אלכס במייל אם אפשר להגיע עם תינוק?
הוא ענה שנראה לו שיהיה בסדר....
בסוף, איכשהו זה לא הסתדר לי...אז לא נרשמתי. (מזל...)

הגעתי הביתה מעוררת, האם חיים אקולוגיים לא כוללים גם ילדים? מה היה קורה עם הייתי מגיעה עם כל החבורה??? האם החברה שלנו ככ התרגלה לשלוח אותם למסגרות ולהיות ככ הרבה שעות בלי? או להפך אני ככ התרגלתי שהכל אני עושה גם עם ילדי שזה נראה לי הגיוני ואפשרי כמעט בכל מקום?

מזדהה....

ובכלל... מאכזב מאוד מה שחווית, ושיתפת.....

אז אם מישהו מהאתר בקורס, אשמח לקבל את החומר שמחלקים והכתוב במייל, תודה.
אשמח גם...

מה שהיה הכי מאכזב זה היחס, שבכזאת פומביות ובקלות מחפפים אנשים, אפילו לא לקח אותי לצד ואמר למשל אני מצטער אבל...
עד שהכנתי את עצמי נפשית לקורס הנל בסוף לא יצא לפועל חבל, אבל ממשיכים הלאה.
הלה, באמת מזל/חבל שלא באת, אולי בקורס הבא או באחר עם ילדים. אם הארגן משהו אחפש אותך זאת עם הילדים

יקירה, אם תארגני בעצמך חבורה נאה של אימהות בחנ"ב ביתי ורק תביאי את המנחה- אפאחד לא יעז להגיד משהו.

לוטם, אז את נרשמת???

דא, יש לנו בקורס נציג שאני מכירה "במקרה" מבאופן שאולי יסכים לחלוק איתנו את הידע.

זה כל כך מקומם, אני ממש מזועזעת מהסיפור שלך! קשה לי להבין איך לא קמת ואמרת "האם קהילות אקולוגיות לא כוללות ילדים?"

עם כל ההרגשה הלא נעימה מהסיפור, עדיין הבנתי את הצד של אלכס ונעה פלד שארגנו משהו כזה עצום עם מנחה מחו"ל ואני והתינוקת שלי יפריעו לקשב של הקורס, הקורס הוא לא רק מעשי או גם תיאורטי. אנשים משלמים עליו כסף.
קהילה מורכבת מאנשים ולא תמיד מתאים לקהילה מה שאת מאמינה בו במיוחד למה שקשור לילדים וחינוך.
הרגשתי לא נעים להרוס לאחרים את הקורס בגלל העקרונות שלי, אך לחילופין גם לא ניתנה לי האופציה נגיד אולי להשאיר את התינוקת עם בייביסטר או אבא שלך ולהשתתף כרגיל (סיכוי אפסי שאני אעשה את זה).
אם תסתכלי על קהילות אקולוגיות בארץ ובעולם רובם אם לא כולם ללא ילדים, וגם עם כבר תמצאי קהילה עם ילדים שלא במסגרת עד כמה באמת הם שותפים ללמידה העיונית בנושא?
עולה לי רק אורביל ונווה איתן, שרק מי שמשם יוכל לענות לשאלה הזו בכנות
אני לא מזועזעת, כי בהרבה מקומות שואלים אותי "מה הם לא בגן/בה"ס?" , פעם הינו בבנק למילו טפסים, הפקידה אמרה לי, "לבנק לא מגיעים עם ילדים" למה לא השארת אותם איפשהו...
כך שבכל מקום ציבורי הילדים פחות נוחים או מתאימים לציבור הרחב, חוץ כמובן מהקניון בחנות צעצועים משחקייה או מתחם האוכל לא?
תשאלי את עצמך שוב גלית האם בכל קורס תרצי תינוקות לידך?
אני הייתי ככ בשוק שבקושי קמתי ויצאתי החוצה, לקח לי כמה דקות לעכל שאני בחוץ לבד ואין על מה ועם מי לדסקס על העניין, והייתי בקושי חצי שעה בחדר והתינוקת אפילו לא בכתה עדיין, אולי הפריע לו שאני מניקה בציבור? ולא דווקא התינוקת עצמה?
חזרתי לפינה המוכרת והטבעית שלי עם הבנה נוספת על העולם שבו אנחנו חיים

תשאלי את עצמך שוב גילית האם בכל קורס תרצי תינוקות לידך?
אולי לא, אבל מבחינתי (ומבחינתך, אני מניחה) תינוקות הם חלק מהחיים, זה כמו שתשאלי "האם בכל קורס תרצי זקנים לידך" או "נשים" או "נכים". היחידים שאני מוכנה לענות שלא בכל קורס או מעגל הייתי רוצה לידי הם - גברים... (-: אבל גם אם היה בא גבר לקורס על מודעות וסת, סתם לדוגמה, אם הוא לא איזה סוטה אז הייתי לפחות שמחה שהוא מתעניין.

זה בהחלט מפריע לי גם בגלל נושא הקורס. עם כל האהדה למארגנים, אני חושבת שקהילה אקולוגית בלי ילדים היא יצור בעייתי. זה כמו שכשהקימו את הקומונות הראשונות, כלומר הקבוצות והקיבוצים, לא חשבו בכלל על ילדים, כולם היו צעירים והבעיות היו בעיות של צעירים. אחר כך באו הילדים והיה צריך לדאוג שלא יפריעו לציונות לכבוש את ה"שממה" אז שמו אותם יחש עם איזה מישהי שתשמור עליהם, בטח היא היתה המבשלת הכי גרועה אז נתנו לה את הילדים כדי שלא תקלקל את האוכל שהנשים היו צריכות לבשל לחלוצים החשובים... וכל החינוך הקיבוצי הקלוקל יצא מזה, וחברה בלי תודעת שוויון אמיתית.

אני אגיד את זה אחרת, אם כבר נסחפתי פה: בשבילי אקולוגיה במחשבה גברית בלבד היא לא אקולוגית. והיא לא מעניינת אותי. ואקולוגיה במחשבה נשית היתה מוצאת פתרון לאמהות שרוצות להשתתף בקורס ולא להשאיר את התינוקות שלהן בבית.

כלומר, אני לא חולקת על ההנחה שלך שככה זה בחברה שלנו, אבל אני בהחלט מתקוממת נגד זה. @}

יחש = יחד.

גם אני הזדעזעתי הסיפור, אך לא הופתעתי, לצערי.
אני זוכרת שהייתי פעם באיזה דיון בעיריית תל אביב, עם התינוק. כולם שם השתעלו, דיברו בטלפון, קינחו אף בקולי קולות, ואיש לא העיר. אבל איך שהתינוק פעה, מיד היושב ראש עצר הכל וביקש שאצא. מדהים.
מצד שני, העברתי סמסטר שלם בתואר שני (אוניברסיטת תל אביב) עם התינוק עליי, כשאני עוד יוצאת לפשפש אותו באמצע שיעורים, ואני חייבת לציין שכולם- מהמרצים ועד אחרון התלמידים, היו סבלניים ומפרגנים, והוא היה איתי כל הסימסטר הראשון בתוך הכיתה
אני במקומך כן הייתי פונה לאלכס המדובר ומעלה בפניו את התהיות שלך- מספרת לו על ההתארגנות והאכזבה, על חוסר הדיאלוג (שלא נתן לך אופציות, כמו שפירטת- שתחכה בחוץ עם בייביסיטר וכו'), על חוסר הכבוד שבלהעיף מישהו ככה. יש לו אחריות על כך שלא טרח לעשות תיאום ציפיות- למשל, אם היה אומר לך "אין בעיה לבוא עם תינוקת, בתנאי שהיא רק ישנה ולא פוצה פה, וכמו כן לא יונקת בפומבי". נראה לי חשוב כן לפתוח את זה, גם עבורך וגם כדי למנוע עוגמת נפש לאחרות שיבואו.

היי גילית, באמת סיפור מזעזע

אנחנו עשינו את הקורס הזה בקיץ בפורטוגל (בהריון, גם לא היה קל(
ונשמח לשתף איתך את החומר החוברות וכו'
אגב בעיניינו הקורס הזה הוא מאוד בסיסי ובשביל צי שמתעסק בסביבה ובקהילות כבר כמה שנים, כמונו, הוא לא תורם הרבה.
קורס פרצקלצ'ר למשל נותן הרבה יותר כלים פרקטיים לחיים אקולוגיים ןקהלתיים.

אנחנו חוזרים לארץ שבוע הבא ויקח לנו קצת זמן להתאקלם עם הקטנה שלנו,
אבל נשמח בהמשך אחרי שנמצא בית ומתארגן להפגש ןלחלוק מידע

לגבי קהילות בעולם אני לא מסכימה עם מה שנכתב- קהילה שלא מעמידה דור המשך שמעוניין לחיות בה לא נחשבת לקהילה מצליחה כי היא לא מקיימת את עצמה לאורך זמן .
מו בטבע (

בנתיים אולי תנצלי את הזמן שפינית לך לעשות משהו נחמד אחר?

אני השתתפתי בקורס (העיוני) של אורי צ'יזיק עם ילדה בת 3 כי היא התקשתה להשאר עם אבא שלה.

בשבילי אקולוגיה במחשבה גברית בלבד היא לא אקולוגית. והיא לא מעניינת אותי. ואקולוגיה במחשבה נשית היתה מוצאת פתרון לאמהות שרוצות להשתתף בקורס ולא להשאיר את התינוקות שלהן בבית.
כ"כ נכון.

ומצטרפת להמלצה לפנות לאלכס ולפתוח את הדברים.

יקירה, מצטערת עבורך על החוויה שעברת.
אכן אופן ההתנהגות של המנחה טעון שיפור בלשון המעטה. לדעתי, ניתן היה לכול הפחות לחכות להפסקה, להזמין אותך לחשוב על פתרון כלשהו, לומר מה מפריע לו וכו'
מצער, אחרי כול ההתארגנות ואחרי שטרחת לברר.

בנוגע לסוגיה העקרונית כמוך אני חלוקה ויכולה להבין את שני הצדדים. זוכרת שבפארק הירדן האחרון באחד המעגלים ישבו לצידי אם ופעוט. כשהפעוט לא מפסיק לדבר לעצמו ולשיר בקול רם וצלול ואמו מלטפת את ראשו ברכות ואפילו לא מבקשת ממנו להנמיך את קולו. אני באופן אישי לא הצלחתי לשמוע ולהתרכז. השאלה איך נוהגים במרחב הציבורי וצרכיו של מי קודמים היא אישית ולכול אחד הגבול שלו. ופה מדובר במעגל חינמי באמצע חופשה של באופן. לפעמים גם מרגישה בגלל אופן החיים בחנ"ב כשאנחנו כבר מנסות לקחת לנו זמן איכות כלשהו (עם הילדים או חלקם) אנחנו מתקשות לוותר עליו או על חלקו ולצאת גם אם הילד בוכה לדוג' או מרעיש.

ברור שאני מתקוממת על המעשה, בגלל זה כתבתי את זה פה, אני אשלח לאלכס אימל בנושא , אך זה נראה לי ללטף את האגו שלו קצת?

לאחר מחשבה על האגו מכל הסיפור הזה, החלטתי לא לוותר, שלחתי מייל לאלכס שמתאר את ריגשותי ואת רצוני להמשיך בקורס ובדחיפה מחבר הקהילה שלנו המשתתף בקורס, אפילו התקשרתי לאלכס, שהציג את עמדתו, שהילדה מפריעה ב"רעש" שהיא עושה, ומורידה את רמת התרכזות והקשבה לקורס המועבר באנגלית, ואפילו מורידה את איכות הלמידה,ובאותו גל הסברתי לו שהצורה שבה נהג הייתה לא מכובדת ופוגעת , הוא בחר להתנצל, ובהצעתי, הוא הסכים להצבעה קבוצתית האם אני יכולה להגיע עם התינוקת או לא?
אבל לא אוכל להגיע להציג את עמדתי, אך מזל שיש לנו נציג מהקהילה שישמח לעזור לי!!!
ההצבעה ביום חמישי, תחזיקו אצבעות!!!
זה ממש מצחיק אותי, מעולם לא עמדתי לחברות לקורס לימודים ובטח שלא עפתי מקורס.
מדהים כמה כוח יש לייצור כזה קטן לשנות לנו את החיים במקומות שלא ציפינו להם
זה מזכיר לי את הריאלייטי שלנו בטלוויזיה בתוכנית הישרדות , אלה שמודחים ראשונים רק על פי מראה ורושם ראשוני

שליחה על ידי הילה* » 06 יוני 2011, 22:27

בטוחה שהאנשים יצביעו בעד....
זה נראה אחרת מהצד הלומד,
בהצלחה!

אני מתקשרת לאלכס מחר על הבוקר
נראה מה יפריע יותר: צלצול הטלפון הנייד שלו או ציוציי התינוקת שלך

יאללה, מהפיכה

נזכרת באיזה ציטוט כאן במחכימון: "כוחנו איננו במספרנו אלא בגלים שאנו מכים
חכה תראה מחר אלכס איזה גלים יבואו ...

הנייד של אלכס ליצרני הגלים שבנינו: 054-4547378
והמייל: [email protected]

טוב,לא חיכיתי למחר
שלחתי לו מייל בזו הלשון:
אלכס שלום
מבקשת להביע את מחאתי מכך שביטלת את השתתפותה של גילית בקורס בחוקוק להכשרת מובילי קהילות אקולוגיות
בשל הגעתה יחד עם התינוקת היונקת הקטנטנה שלה

גילית היא אמא בחינוך ביתי שבחרה להתעלות מעל הקשיים של פרידה כה אינטנסיבית וממושכת מהבית ומהילדים ולהשקיע בהכשרה שאתם מציעים בקורס.

אני חייבת לציין את אכזבתי מכך שאפילו במחוזותיכם ה"אקולוגיים", אין מספיק פתיחות וקבלה של חיים אקולוגיים באמת, חיים בהם הדור החדש הם הם המנהיגים האמיתיים שבשבילם ראוי שנתאמץ ליצור עולם טוב יותר. ובעולם כזה, ילדינו הם שותפים להוויה .

היום ערב חג שבועות,חג מתן תורה
כשנתן הקב"ה את התורה לעמו במעמד הר סיני, שאל מי יהיו הערבים שלכם שתשמרו את תורתי ותקיימו מצוותיה?
עלו כל-מיני אפשרויות שנפסלו מסיבות שונות, עד שעלתה האפשרות הטובה מכולן: הילדים!

התינוקת היונקת, היא היא סמל למציאות של עידן חדש אחר. מציאות שבה עיסוקי המבוגרים לא מחייבים לכלוא את הילדים בבית סהר/ספר ,מציאות שבה אם(אמא...) יכולה גם ללמוד לבנות מרחב חדש לחיי קהילה וגם להניק , במקביל.
היא יכולה ללמוד ולהתפתח ולהנהיג גם בלי לשלם הון למטפלת במעון שתגדל את הילדים שלה במקומה.
בחזוני שלי אני רואה קהילה שלמה (כמו אלו שאתם מביאים בקורס כמודל) מסייעת לאמא כזו לגדול להיות מנהיגה,תומכת,מתחלקת בנטל הטיפול בילדים (למזלה של גילית יש לה בן זוג תומך שמאפשר זאת )

אני מעריכה את שיקול דעתך שהביא אותך להביא את השאלה בפני תלמידי הקורס להחלטה משותפת
ויחד עם זאת, בהיותך מוביל דרך בעצמך,מחזקת את ידייך לעמוד מאחורי הבטחתך הראשונית לגילית ולאפשר לה לא רק להשתתף בקורס אלא לקבל את מלא התמיכה שתהיה זקוקה לה.

ההשתתפות של גילית בקורס היא מהפכנית ולו רק בשביל העובדה שהיא אמא בחינוך ביתי ומגיעה ללימודים עם תינוקת יונקת
אני מחזקת את ידייך להיות מפלס דרך של מציאות אחרת . רבים כבר צעדו וצועדים בה , הרבה מסגרות לימוד מאפשרות היום לאימהות ללמוד כשתינוקותיהן בחיקן. (אפילו בלימודיי האקדמאים לפני 20 שנים באוניברסיטה העברית למדה איתי חברה שהגיעה עם התינוקת להרצאות
מי ייתן ויגיע היום שבו נשים תוכלנה ללמוד ולעבוד בחופשיות לצד ילדיהן.
הייה זה שיחזיק בדגל גאה שהנך מאותם אלו שעזרו לקדם את המהפיכה של העידן החדש

אליס מילר ניצחה בביה"ש. היא יצרה תקדים. זה לא אומר שמליון בנות רצו לעשות כמותה.
אבל זה תקדים שמעצים את הנשים לבחור בחופשיות משלל האפשרויות.

הקורס שאירגנתם הוא נפלא .
היו גם אתם נפלאים . במקום להרפות את ידיה של גילית,חזקו אותה. היא ראויה לתמיכה הזו.

תודה

נעמה,
אמא חד הורית לארבעה ילדים בחינוך ביתי (שגם היתה שמחה לו יכלה להשתתף בקורס,אם היה מתקיים בסביבה ידידותית יותר לילדים ובלו"ז מאפשר וגמיש יותר)

אבל נעמה, זה בין גילית לבין אלכס. הם יכולים לפתור את זה (ונראה שזה בדרך לפתרון).
הטיעונים של שני הצדדים נשמעים הגיוניים.

קוראת מההצד ורוצה לשתף: שילדתי את הילדה הראשונה שלי הלכתי ללמוד לימודים שקשורים להריון וכו.. הגעתי עם הילדה עד גיל 6 חודשים אחר כך היא הלכה עם אבא שלה כמה שעות. בהמשך עם שאר הילדים נהגתי אותו דבר. יש הבדל בין תינוק קטן שיונק נרדם לבין תינוק בין 10 חודשים שמסתובב בחדר משמיע קולות כן זה חמוד אבל מה לעשות אותי כמרצה דבר כזה היה מוציא מהריכוז ואולי גם אנשים אחרים לא היו מתרכזים. מעבר לכך ברגע שתגיעי ללמידה ללא הילדים הראש שלך יהיה בפניות אחרת ללא הפרעות ראש שקט. כן אני אמא בחנ"ב עדיין וחושבת שלפעמים חשוב לעשות וליצור את ההפרדה הקוים הם מאוד עדינים וצריך לראות מתי כן ומתי לא. אני חושבת ומאמינה שיש מקום לשתף את הילדים השאלה היא איפה מתי ואיך.
אני מאמינה כי את יכולה למצוא את הדרך ללימודים האלה ואם לא עכשיו גם דחיה או עכבה היא לטובה.
פלונית מהאתר

גילית,לשיקולך
את יכולה למחוק אם לא מתאים לך

אולי באמת התחממתי שלא לצורך

אנונימי

האמת שהופתעתי כשהלכת כ"כ מהר ולא הבנתי שזה היה בגלל משהו שאלכס אמר לך. נראה לי שהיה צריך להעביר יום שלם בחברתכן ואז לראות אם זה מפריע לקבוצה או לא. יש כאן גם אנשים שיוצאים ונכנסים, זה לא מפריע?
בכל מקרה אשמח לשתף אותך בחומר.
@}

שלום גילית
כמו שזה נראה מדברייך ומפעולותייך הלכה למעשה, נראה שבמצב שאכן הייתה הפרעה למהלך הקורס היית בעצמך בוחרת לקום ולצאת לכמה רגעים להרגיע את התינוקת שלך.
נראה לי כי כך נוהגים אנשים רגישים לזולת במקרים אחרים עם ילדים גדולים או קטנים כאחד.
אז נראה שלאלכס הזה פשוט לא היתה ממש סבלנות ברגע הספציפי הזה או שהזמן של ה"הפרעה" נמשך מעבר למה שיכול היה לספוג.
יכול להיות שזה היה רק לכמה שניות מעבר ליכולת ספיגה שלו באותו רגע, שכן הקולות המתוקים של ילדינו לאחרים זה יכול להיות נחמד עד ש....זה מפריע לריכוז שלהם, מסיט מהם את תשומת הלב, מזכיר להם את הילדים שלהם שהשאירו בבית והם מתגעגעים אליהם ועוד אינספור אפשרויות שונות ומגוונות.
אז באמת טוב שדברת איתו ונראה שתוכלו להסתדר ושיהיה בהצלחה

נעמה תודה על התמיכה המחממת את הלב, כיף שיש אנשים כאלה בסביבתי, כמו שרשמתי, דיברתי וכתבתי לאלכס את דעתי, ואחרי מחשבה של כמה שעות טובות על המעשה, הייתי יותר שקולה ובאמת אמרתי לו את דעתי וגם מה שפחות נעים להגיד, מי שצריך "לסבול מזה" זו הקבוצה, ולכן בידיה ההחלטה, ואני שלמה אם מה שהיא תחליט, גם אם זה אומר שאני לא המשיך, אני בטוחה שהידע שאני צריכה לקבל מהעולם הזה, יגיע אלי גם מהקורס וגם בלעדיו.
סהכ היה לי שיעור באגו, וגם אם אחזור לקורס, ברגע הראשון אחזור עם הזנב בין הרגליים.
באמת תודה על התמיכה.
אני לחלוטין מבינה את אלכס, כל אחד והרעש שהוא רגיל ויכול להתרכז בסביבתו.

_עד כמה באמת הם שותפים ללמידה העיונית בנושא?
.... נווה איתן, שרק מי שמשם יוכל לענות לשאלה הזו בכנות_
שותפים ללמידה או נמצאים בסביבה?

בכל אופן, האמת שמה שמפריע לי יותר בסיפור זה האי-עמידה בסיכום שלו איתך.
אני מבינה שיש פעילויות שילדים מודרים מהן, אבל פה זה שונה - שאלת ואמרו שבסדר.
את החלק הזה אני לא מצליחה להבין.

_בכל אופן, האמת שמה שמפריע לי יותר בסיפור זה האי-עמידה בסיכום שלו איתך.
אני מבינה שיש פעילויות שילדים מודרים מהן, אבל פה זה שונה - שאלת ואמרו שבסדר.
את החלק הזה אני לא מצליחה להבין._

אני חושבת שלא הייתה לו התנסות קודמת שכזו ואולי הוא לא הבין מה ההשלכות והסכים לנסות. בגלל הרצון הטוב לאפשר ולהתנסות בקורס הוא לא דייק מספיק את מילותיו או שלא חשב על כול האפשרויות.
נוצר מצב שבו בגלל שהוא לא סירב מלכתחילה נוצרה כול התרעומת, והרי זה מה שקורה בדרך כלל. ועכשיו גם יכול להיות שהוא יפוך להיות כזה שמסרב מראש.

האם בגלל זה הכעס או בגלל שיש מי שחושבת שזה לא מפריע או שזה סוג של "רעש" "צודק" ו"מתאים" שהוא חלק מהחיים ולכן צריך ללמוד לקבל אותו?
האם הציפייה להשתתפות היא בגלל נושא הקורס?
אם כך מה הקשר, האם אי יכולת להשתתף בקורס מרוכז ואינטנסיבי באנגלית על קהילות אקולוגיות מרמזת על הקהילות עצמן או רק על אופי הקורס היחיד הזה?

פלוני וכוכבית, חבל שאת מתביישות בזהותכן ונשארות אלמוניות.
תודה על כל ההבהרות,
אין צורך בעימות או לחצים כלפי המארגנים, כל מה שיקרה בסדר מבחינתי, אני מבינה את 2 הצדדים.
וכמו שרשמתי ההחלטה היא בידי מי שנוכח בקבוצה בלבד. }

חג שבועות הגיע, וההכנות התחילו כבר לפני חודש, בחיפוש מתנדבים והתחלת הכנות של קישוטים וחזרות של ההופעות, היום המיוחל הגיע , פתאום כולם מתקנים טרקטורים ונוסעים בטרקטורים , מרתכים עגלות מקשטים, והבאז של החג מורגש באוויר, חג שבועות הוא אחד מהחגים היותר מושקעים במושב, בחיפוש המתנדבים, גם אני נודבתי לוועדת קישוט, ולמרות החום הגדול תלינו את כל מה שהוכן והכל נראה חגיגי ומקסים.
התנדבות לקישוט מתחם החג, ממש משנה את ההרגשה בהגעה לחגיגה, גורם להרגשת שייכות, בנוסף כל משפחה מביאה מאכל, וכולנו אוכלים מפרי מטבחי בנות הכפר, והטעם מצויין וכרגיל השפע עצום ומגוון.
לפני ההגעה לרחבת האירוע, כולם נוסעים עם הטרקטורים עמוסים במשפחות וקישוטים בכל רחבי המושב, הילדים משוגעים על זה ונהנים מעוד סיבוב על הטרקטור, כלי רכב שלאט לאט נעלם מכבישי המושב ומוחלף בטנדר עם מזגן.
השנה היתה הופעת רונדו טרקטורים שהנהגות הן סבתות, רובן לא נהגו בטרקטור כבר 30 שנה, אך ראו שזה בדמם.
ההמונים ממלאים את הכפר, במשפחה שלנו ההשתתפות חובה , כולם מגיעים ,הרי מי שלא גר במושב, לא מרגיש חג בעיר, רק באכילת עוגת גבינה??
אפרופו עוגת גבינה, איך הפך חג הבציר לחג עוגות גבינה??? בסופר היתה מלחמה אדירה על הקהל והמחיר ירד ל 5 שח ל 500 גר, כמעט חצי מחיר, ובטח גם כאן הם מרוויחים.

איך הפך חג הבציר לחג עוגות גבינה???
נראה לי שפספסת בפייסבוק, אז הנה - http://www.mazon-izun.com/?p=5511

חג שמח.

מדהים כמה הרבה אנשים שאלו את עצמם את השאלה הזאת

איך הפך חג הבציר לחג עוגות גבינה???
זה תהליך שעובר על כל החגים. עם הזמן הם מצטמצמים לאוסף קטן של סמלים ומאכלים. קל יותר לא להעמיק....

טלי, תודה על הקישור, באמת רציתי להוסיפו, הקדמת אותי, אם היית בסופר השבוע היית רואה מה זה חג הגבינות, אטרף על הגבינות, והמבצעים עלהם.
שאר השמות של החג, נעלמים מתחת למסכת של עוגה לבנה
גם עצמאות הוא חג יחסית חדש, ועדיין לא החליטו איך לחגוג אותו, והוא בינתיים התגלגל להיות חג המנגל הבנלאומי.

אתמול קיבלתי הודעה מאלכס, שאני יכולה להצטרף לקורס בתנאי שכל פעם שהתינוקת מצייצת או בוכה אני צריכה לצאת, אחרי התלבטות, החלטתי להגיע שוב לקורס, שהגעתי כולם היו עסוקים במעגלי דיון, בחדר המקורר רק במאוורר שבחוץ חמסין, ומרגע שהצרפתי לאחד המעגלים, האנשים בו דאגו שהשתלב ואדע על מה מדברים, אך כשחזרנו למעגל הגדול, והתינוקת צייצה מיד התבקשתי עי המנחה לצאת החוצה.
ושוב הבנתי שמקומי ארעי בלבד, בתמיכה של איש יקר, חזרתי למעגל בצד החדר, ולמזלי המעגל הבא היה בחוץ כך שהיה יותר אפשרי.
היום החלטתי לנסות שוב לראות איך הולך יום הלימודים הרגיל, ושוב נכנסנו לכיתה עם מנחה ולוח מחיק, שוב ישבתי בצד, ויצאתי לחילופין, והקשבתי מהחלון, הרגשתי שאני שומעת אבל גם לא, הבנתי סופית שאני לא יכולה ללמוד ככה, לפחות בסטנדרטים שלי, או שאני בפנים עם 100 אחוז תשומת לב והקשבה או שזה לא מתאים לי, ובעצם כרגע בחיי אין לי את האפשרות למסגרת לימודית כזאת. כי אני לא יכולה להשקיט את התינוקת ולא יכולה לגמרי להיות בפוקוס שאני מקשיבה מהחלון או מהפינה, כך שחבל על המאמץ.
הקבוצה של האנשים מהקצת שהכרתי השרו אווירה נינוחה עם אנרגיה טובה ושמחו לקבל והרבה רצו להחזיק ולשחק עם התינוקת, מה שמשמח ונעים, אך כנראה שהידע הנל יגיע בדרכו שלו.
הפעם הלכתי שוב הביתה עם הבנה מה הפסדתי ומה אני באמת יכולה.
אשמח לארגן שם סיור לראות מה הם בנו בחוקוק. ננסה למצוא את ניצה.

מבינה אותך. אני למדתי ליווי התפתחותי וילדתי תוך כדי הקורס והגעתי עם התינוקת לכל השיעורים וזה היה מקובל מאוד, המנחה הסתדרה יופי עם 2-3 תינוקות זוחלים סביבה ומפטפטים. זה עניין של מיומנות. אבל כשהבת שלי היתה כבר לקראת גיל שנה הרגשתי שהנוכחות שלה מתחילה להפריע לי להתרכז במה שנאמר והשתדלתי למצוא סידור לימי הלימודים (כמה שעות בשבוע, לא יותר מזה) ומאוד נהניתי מהלימודים בימים אלה.
ניצה היא חברה שלי, אם את צריכה אני יכולה לקשר אותך אליה.

לאחרונה הבנתי, שאחת הדרכים שנקל על עצמנו בהתאקלמות , היא הרגשת השייכות, וזו הרגשה שקשה לייצר!!!
אבל מה שעוזר, זה למשל יצירת פעילות קהילתית, למשל במדורה בלג בעומר, היה שילוב בין חברי היומיום וחברי המקום שהגיעו גם בשעות הקטנות של הלילה, מה שעוד עוזר לי, זה התנדבויות בחגים.
ועכשיו חשבתי על משהו חדש, עוד שבועיים, הקרנת סרט בגן שעשועים לילדים ואחכ למבוגרים, ליצור עוד מפגש לא מחייב ללא מסגרת, שנחשף לחברה פה.
היום היה מזג אוויר נעים מה שגרם להרבה להגיע לגן שעשועים והיה נחמד, אך עדיין קשה לילדי לשחק עם המקומיים, כולם מגיעים יחד והולכים יחד. כמו נורמה לא רשומה...

השבוע הילדים ביקשו בית מעץ, ללא תקציב או יציאה מגבולות החצר, אספנו משטחים וקרשים וברז ישן ובנזוגי בנה בית מהמם , מאובזר במדפים כיור ברז ואפילו גג ממחסן שנהרס לשכן.
כרגע מתלבטת עם עצמי ממה לבנות מבנה אקולוגי עם מינמום הוצאה והובלת חומרים.
מה בניתם בחצר, שהחומרים זמינים, ממוחזרים, וקלים לבנייה???

בית מהמם
אני מחכה לראות תמונות בפייס!

טלי, תסתכלי יש תמונות.
השבוע שתלנו כמה הדרים, בכוחות רבים וזיעה ניגרת, בעלי חפר בורות באדמת הבזלת, החלטנו להוסיף קצת קומפוסט לכל עץ, ניגשנו לערמת הקומפוסט לבדוק אם משהו מוכן, ומתחת לשכבה העליונה הכל רועש וגועש, אלפי תולעים(לא שלשולים) אוכלים את הערמה, האם זה טוב? או שאם יש יותר מדי חרקים זה אומר שהערימה לא מאוזנת ולא מספיק חמה, הקומפוסט נשאר בבור שלו להמשך פירוק.
הפעם הקומפוסט באמת הצליח ועובד טוב, חפרנו בור מטר ומשהו על מטר ומשהו וגם בעומק של מטר, מזה 4 חד אנחנו זורקים כל יום לפחות דלי אחד גדול של ירקות ופירות, בהתחלה החתולים אוכלים אחכ הציפורים , הבור כבר מזמן מלא בגובה האדמה , אך כל יום שמים דלי + וכל יום הערמה שטוחה תוך כמה שעות, זה חוסך לנו מלא הליכות לפח ומדהים מה שיוצא מזה בסוף.

אתמול היה ככ חם פה שלרגע חשבתי שאני בתאילנד, בבוקר עוד היה בסדר שרצנו בברכה ולא הרגשנו את החום הגדול , אך בערב בתוך הבית היה ככ חם, ממש בלתי נסבל,עד שהעברתי מזרן למרפסת, והמזג אוויר השתנה לנעים ואפילו קריר, וחשבתי לישון ככה כל הלילה בחוץ תחת כיפת השמיים, אבל היתושים החליטו שאנחנו מתוקים, ולמרות שהיה ככ נעים חזרנו למיטתנו, מפאת מתקפת עקיצות.

היום היתה פה סופה, יצאתי מהרעש החוצה וכל האדמה היתה באוויר עם מערבולות בכל מקום, שנייה אחרי זה יצאתי החוצה והטרמפולינה שלנו עפה ונשברה, היתדות התעקמו, רשת הצל נקרעה, ושוב חזרנו לנקודת ההתחלה, שטח של מלא אבנים עם מעט צל, הכל כל הזמן נשבר ועף מהרוחות המשוגעות שיש פה, ייקח זמן עד שיגדלו עצי צל, או צמחיה אחרת שתעצור את זרימת האוויר הזו, שוב צריכים לחשוב על פתרון אחר שלא יעוף ברוח???

סיפרתי לסבא וסבתא שהיינו היום אצל מישהי במושב במפגש , שאלו אותי, מה זה היה מפגש של הכת שלכם?...

חשבתי לישון ככה כל הלילה בחוץ תחת כיפת השמיים, אבל היתושים החליטו שאנחנו מתוקים, ולמרות שהיה ככ נעים חזרנו למיטתנו, מפאת מתקפת עקיצות
יש ל שיח טבע כילות משפחתיות איכותיות ולא מאד יקרות.שווה בעיקר באזורכם.

מה זה היה מפגש של הכת שלכם

הילה, מהמם, חשבתי על משהו כמו מה שיש למשפחת כשר בפארק הירדן, אבדוק את הגדלים

כמו שכתבתי למעלה, הטבע נכנס הביתה במלוא הדרו אך גם במלוא עוצמתו, אתמול ילדתנו בת השנה כמעט, שיחקה לידנו ולפתע צרחה נוראית, עקרב שחור עקץ אותה, ישר רצנו לבה"ח, בעקרב יש סכנה להפרעות קצב , כל הדרך צרחות לפחות שעתיים כמעט ללא הפסקה, מרחו לה משחת אמלה ונוזל נגד כאבים, למזלנו זו היתה שעת השינה שלה והיא נרדמה לשעתיים , כשהתעוררה שכחה שמשהו קרה.
מדהים איך הגוף של הילדים מתגבר.
אשמח להמלצות מה עשיתם נגד עקרבים ונחשים בחצר?

נשמע מבהיל. טוב שנגמר בשלום.
למניעה- אפשר לטפח חתול או שניים. אני די בטוחה שזה עוזר.

נורא!! חתול ניראה לי בהחלט פיתרון.

יש לנו מלא חתולים בחצר כל היום ישנים פה ואוכלים מהקומפוסט, בינתיים לא עוזר...

גילית, יש כמה צמחים שכדאי לשתול מסביב לבית בשביל שירחיקו מקקים ועקרבים.

תודה לוטם על ההמלצות על הצמחים נפית החתולים ונפית כפופה, קיבלתי שתיל שהספיק כבר להתפגר מהחום (פרצוף עצוב)

עכשיו במושב כולם עסוקים "שיא העונה" , כולם קוטפים מנגו, המושב מלא טרקטורים ומשאיות ומרגישים את המתח באוויר, ואין נפש חיה כמעט ברחוב , כמובן גם בשל החום הכבד.
וגם יש בחירות במושב, שלחו לחברים רשימה של המורשים להצביע כלומר חברי אגודה, וכולם יכולים להמליץ את מי הם רוצים לוועדות השונות, והפלא בפלא, קבלנו מכתב שאותי מישהו הציע לוועדת חינוך ואת בעלי לוועדת ביקורת, ימי המשיח הגיעו, שרוצים מישהו שלא במסגרות ולא ככ מכירים להשפיע על החינוך?
הייתי מאוד מופתעת, וגם שמחה שיש לפחות מישהו אחד שמחפש משהו שונה מהנהוג, איזה כיף!!!
כמובן שעם בוא הבחירות כמו פולטיקאים אמיתיים, יש כאלה שרוצים להבחר ומתחילים בעבודות השטח

וואו עברו כבר 4 חד' מאז שכתבתי לאחרונה, ומאז היינו בפארק הירדן, חזרנו, התחלתי לארגן מפגשים בראש פינה, חוג קאופארה במושב ואפילו שוק אמנים על הפרק,
אבל מה שהכי חשוב לי, הוא הנושא החברתי, עדיין לא "מצאתי" חברים זמינים לילדי.
אם נחלק את זה ל 2, במפגשים בראש פינה הכל התחיל יפה, נוצרו חברויות חדשות יפות, אך אחרי חודשיים משפחה עם 7 ילדים עזבה למסגרות וכל הקלפים נטרפו וכל סיפור החבורויות מתחיל מהתחלה, מאז אני צופה מהצד איך ילדי נדחקים לצד,בעיקר הגדול, אומרים לא ש"הם לא חברים שלו", לא רוצים לשחק איתו, וכדומה, והוא ממשיך ומתמיד, ונדבק ומנסה ואוכל בגדים ומושך במכנס, ומה לא, וזה קורה פעם אחת ושנייה ושלישית, היום כבר קמתי באמצע המפגש וארזתי את חפצינו וזהו חשבתי ללכת הביתה ולשקול מה לעשות בהמשך, כאב לי לראות אותו רודף אחרי אחרים ע"מ שישחקו איתו ככ הרבה שעות, לבסוף נשארתי וניסיתי לראות איך הענינים יתפתחו.
ואם נעבור למפגשים עם המקומיים, גם כאן לא פשוט להצליח לתאם אם אנשי המקום מפגש אחרי המסגרות, הילדים רוצים לפגוש ילדים מהמסגרות ואנחנו לא מענינים אותם, יש פה במושב ילדים בשכבה של ילדי שאפילו עדיין לא ראינו.
וגם הקטן די צמוד אלי למרות שהוא לאט לאט משתחרר, אך בהחלט ברגרסייה חברתית קשה.
זה מדהים איך שינינו להם את מיקום הבית וחיי החברה בצורה ככ קיצונית, ובינתיים התוצאות קשות.
כרגע אני חושבת להגיע לעוד כמה מפגשים באזור, קצת יותר רחוקים פיזית, ע"מ לראות עם במפגשים האחרים יהיו קשרים אחרים שיתפתחו אחרת, וכמובן להזכיר לילדי שיש עוד סוגי קשרים עם ילדים, עם חברויות אחרות וחויות אחרות.

אוי באסה

יאללה, בואו כבר לביקור במרכז

יאללה, בואו כבר לביקור במרכז

כן, נבוא בקרוב , תודה!!!

הי

הילדים רוצים לפגוש ילדים מהמסגרות ואנחנו לא מענינים אותם,

אני לא בטוחה שאתם לא מעניינים אותם, כמישהי שנמצאת מהצד השני, אני יכולה להגיד לך שפשוט אין מספיק זמן במשך השבוע, בטח בשעון חורף, אז אל תתיאשי ותמשיכי לנסות! אצלינו הבחור כל כך שמח מכל מגוון האפשרויות שנפתחו בפניו, ויש המון חברים חדשים והוא רוצה להזמין ולהפגש עם המון ילדים מהגן ויש גם חוגים, ופשוט אין מספיק זמן להכל, כך שגם אצלינו נדחקו חברים ישנים ואפילו בני דודים.

אולי בקיץ יגיעו אצלכם יותר ילדים לגן המשחקים? ניסיתם להרשם לחוגים אחרים במושב? זו גם דרך נהדרת להכיר וגם כשמזג האוויר נעים נפגשים לפני או אחרי החוג בגן המשחקים. יש אולי אפשרות לשלוח רק לצהרון, אפילו לתקופה קצרה, רק כדי שיכנס לחברה של המושב?
בהצלחה

נכון שיותר נעים, נפגשים גם בגן שעשועים, ותמיד יש יותר מבקרים שמזג אוויר משתפר, אין חוג נוסף כרגע במושב, כל מי שאמר לא, גם אמר באותה נשימה שנמשיך להתקשר, ביצירת קשרים העיקר היא ההתמדה, למזלנו גם מישהי מהמפגשים הקודמים עברה לאזורנו (יחסית), רק צריך לעודד אותה להגיע באופן קבוע למפגש וכבר העינינים מתערבבים במפגש עם עוד משפחה ושוב החבורה אחרת.
צהרון? לא בטוחה שיש את זה לגיל שלנו...
ישמע מוזר, אך גם לנו אין יותר מדי זמן ליותר מדי מפגשים גם בלי חוגים וגנים

צהרון אמור להיות בכל גיל, אולי בשם אחר. הגן ובי"ס נגמר באחת שתיים ויש הורים שלא חוזרים לפני חמש, איפה הילדים בזמן הזה? שווה לבדוק.
כאן יש צהרון בכל גן וצהרון בבית ספר בשעות הצהריים ובחגים וחופשים. ממה שאני יודעת אז בצהרון לא ממש עושים משהו מובנה, שזה מעולה, פשוט משחקים.

אני לא גרה להזכירך בעיר, אין פה הכל. בכל מקרה גן או צהרון זה כרגע לא אופציה בתור ילדים שישנים צהריים בדרכ.
מבחינתי הפתרון לקושי החברתי הוא זמן והתמדה והגדלת כמות המפגשים שאנחנו הולכים.
יש חיבורים חברתיים שלא קורים במפגש בחוץ אלא אחד על אחד, בבית ולא הכל קורה בין רגע, יש תקופות יותר חברתיות ויש תקופות של פחות כמו כרגע עכשיו.

שלא יהיה לנו משעמם, קיבלנו השבוע טלפון מהקבסית של המועצה, סיפרה שמישהו הלשין עלינו מהמושב והיא רוצה להפגש, ועכשיו נצטרך לראות גם אותה ...

המצב שתיארת במפגש נשמע לי ממש עצוב.
האמהות של הילדים שדוחים את הבן שלך לא מתערבות? לא עוזרות לך/לכם? למה?

האמהות האחרות, ביקשו שנשאר, הילד רצה גם להשאר למרות הכל, הילד לא מבין את זה , כמו שאני בעיני מבוגר מסתכלת ולא מאמינה שפתאום זה קורה לילד שלנו שבדרכ נמצא בצד המוביל המארגן והכריזמטי,
הדחייה היא לא לגמרי מ100% מהילדים וגם לא כל הזמן.
לטענת האמהות , יש נטייה לא להתערב, בטענה שאם יגידו לילדים שחקו עם זה או עם זה , אז הילדים יעשו דווקא ולא ישחקו בכלל עם אותו ילד, הן תארו לי מקרים יותר קיצונים שהם חוו במפגשים אחרים באזור,ומאמינות שהזמן יעשה את שלו, סהכ אנחנו נפגשות רצוף כל שבוע רק פעם אחת בשבוע רק מסוףפארק הירדן. לטענתן ייקח זמן עד שכל ילד ימצא את חבריו וישתלב, כל השאר מכירות כבר שנים, ורק אנחנו החדשים באזור.
יש עוד כמה משפחות חדשות באזור שיגיעו כנראה למפגש, ואז שוב המגוון החברתי ישתנה.
גם בעיני זה עצוב, עד כדי בכי.

כבר שנה פלוס אנחנו גרים בצפון, הגינה פורחת כבר יש פירות, מבחינה חברתית מעבר למפגשי חנ"ב, אנחנו מתקשרים כל יום אחהצ והולכים לחברים במושב, וגם חלק לאט לאט גם באים לבקר אצלנו.
לאט לאט מתקרבים גם לילדי החנ"ב, קבוצת המפגש שלנו גדלה לרגע אחד ורגע אחרי מצתמצמת, נוצרים עוד מפגשים באזור ועוד אופציה למפגש.
במפגשים בצפון בניגוד למרכז , אם נפגשים זה מהבוקר עד שמונה בערב ללא הפסקה.
במושב כבר התחלילו הסיפורים וההמצאות על כל מיני דברים שלא היו ולא נבראו, בקיצור לא משעמם.
מה שהכי כיף, שאין יותר השכרה, כל מה שבנית יצרת הכנת, נשאר בשבילנו.
לחיים במרכז יש למה/ולמי להתגעגע, אך תמיד אפשר לבקר.... נתראה בשישי בחצר של ...

מדהים איך מתרגלים לגור במקומות חדשים, בשבועות אני אמורה להיות כמה ימים בתל אביב ואני כבר בחששות מהילדים שישתגעו מהשפע הקיים בעיר, ולא מבינה איך חיית שם חמש שנים, וילדי בדיוק יחוו את החוויה שאנחנו ההורים הרגשנו כילדים, שהגיעו לעיר הגדולה .
בשלוש שנים שאנחנו פה הצלחנו לאגד כמה משפחות חנב שמגיעות אלינו למפגש קבוע שבועי וגם בביקור חופשי, שאני מסתכלת אחורה מדהים איך הכל התגלגל מכלום להתחלת שיחה במפגש בפארק הירדן שבו קבענו 3 אמהות אהובות להפגש קבוע בראש פינה , ואיפה הם ואני היום וכל מה שהיה עם המפגש מאז, שמחה שיותר ויותר משפחות עוברות לאזורנו והחברה גדלה מיום ליום.

תמשיכי לכתוב. קוראת אותך.