בלוג הרזיה והבראה

[אינדי_אנית*]

טיפ קטן- נראה לי שארוחות הבוקר שלך קטנות מידי ולא מספקות.
נסי להגדיל אותן משמעותית- אני שוקלת 60 קילו ואוכלת יותר ממך לארוחת בוקר!!
ארוחת בוקר גדולה ועשירה חוסכת לך אח"כ כל היום.
תוסיפי הרבה ירקות תוסיפי אולי טונה, גבינות קצת.
ארוחת בוקר של שתי פרוסות עם פסטרמה זה ממש מעט ולא מספק.
זה באחריות יקטין לך גם את הארוחת צהריים ששם הקלוריות והשומנים הגדולים באמת.
בהצלחה @}

[גברת_זה*]

בשבת היו כמה נפילות
לא היסטרי אבל אכלתי סוכר לראשונה מזה יותר משבוע
עכשיו נכנסים לימים הזויים
של בישולים היסטריים מחד וחוסר בטחון תזונתי מאידך
מחזקת את עצמי לזכור את עצמי בתוך כל המהומה
לילה טוב

[אלמונה*]

חזקי ואמצי. כל הכבוד לך. רק שימי לב שמצות משמינות בכל מקרה, גם אם הן מכוסמין מלא, דיקט איכותי או עץ מלא בלבד.

[צבע_כתום*]

אני אמנם לא בדיאטה אבל יש לי בעיה של אכילת יתר לפעמים, כלומר שבארוחה אני אוכלת עד תחושת שובע (מלאות) מוגזמת
אז בזמן האחרון יש טיפ שאני רוצה לחלוק:
נגיד אני מחליטה לאכול טוסט, אני יודעת שזו לא דוגמה טובה...
אז בעבר הייתי מכינה מיד שני טוסטים (נכנס בדיוק לטוסטר) ואוכלת את שניהם זה אחר זה .
מה שאני עושה היום זה מכינה רק טוסט אחד, גם אם אני מאוד רעבה, אוכלת אותו
ואז העצלנות שלי מאוד עוזרת לי - אם אני לא ממש ממש ממש גוועת מרעב אני אתעצל להכין עוד טוסט מיד.
ואחרי 10 דקות לגמרי יעבור לי החשק, אני אבין (ארגיש) שאני לא רעבה יותר.

אני קוראת לזה "הפה עדיין רעב אבל הבטן לא". זו הבחנה שלפעמים קשה לעשות.

[אא*]

יאללה גם אני במפרטות: אני אצל ההורים שלי ואכלתי היום: בבוקר תפוח ותה לבן. בצהריים: בערך 7 חתיכות של after-eight (שוקולד עם מנטה), מילקי, 2 פרוסות לחם עם ממרח חצילים ופסטרמה. אחר כך: שניצל. אחר כך: תפוז. ופרוסה עם שוקולד ועוד כוס תה עם דבש. ובערב אגוזי מלך וקפה. אכן תפריט איום ונורא שמחזק את קביעתי הקודמת: אני מכורה לשוקולד. ומזמינה את ניצן אמ לעודד...
מקווה שמחר יהיה יותר טוב. כמובן שמחר הסדר.

[גם_מצטרפת*]

קוראת אתכם הרבה.
והפעם החלטתי.גם אני.
אבל..פה מגיעה ה"אבל"...,רק אחרי ליל הסדר,כי בנוסף לכך אני אמורה לקבל,ומשום מה כוחותיי בתקופה כזאת נמוכים מאד...

[גברת_זה*]

סוף יום עמוס ביותר של ערב פסח.
זינקתי מן המיטה ישר לשוק
תוך כדי הקניות שתיתי מיץ גזר (כשעוד הייתי אופטימית) וחיסלתי רוגעלך (ברגע של היסח הדעת)
כדי למחוק אותו חיסלתי עוד שניים (ידוע ששום דבר לא יכול לבטל רוגעלך חוץ מרוגעלך אחר)
חזרתי הביתה לצחצוח המטבח
בצהריים הייתי מותשת
אכלתי בתפזורת פיתה עם חומוס וקצת עוף
אחר כך בעלי הביא פלאפל לכולם, יאללה פלאפל
אחר כך התחילותי לבשל.
קשה לי לשחזר מה חיסלתי שם.
מה בישלתי:
סלק
גפילטע פיש (אכלתי אחד. יצא פיגוז)
מרק עוף
בשר בעשבי תיבול
עוף בסילאן (עוד לא נאפה, רק הונח בתבנית)
ארטישוק
מנגולד וקישואים ועגבניות ממולאות כבש
מכל אלה לא אכלתי כלום.
קומפוט אכלתי תפוח
הכנתי עוגה והתלקקתי עם הקערה
הכנתי כדורי תמרים ושקדים ואגוזים ואכלתי אחד
שטפתי את החסה והסלרי לסדר כירסמתי חסה
ריסקתי את הסלק לסלט נשנשתי סלק
וזה מה שנקרא: לא תחסום שור בדישו.

צבע כתום, אני חייבת לומר שהשיטה שלך מדהימה אותי. אני מסוג האנשים שתוך כדי פרוסת העוגה הראשונה כבר חותכים לעצמם את הבאה בתור. אני לא קוראת ספר בלי שיש לי ערימה ליד המיטה. כשאני קונה משהו מתכלה, הנטיה שלי תמיד לקנות שניים, כי אם זה שימושי אז מה יהיה אחרי שהראשון יגמר. אני צריכה ממש להילחם בעצמי כדי לקחת רק סנדוויץ' אחד לעבודה. לפעמים זה ממש הזוי: אם אני קונה מתנה, אני נוטה לקנות שני דברים. משהו ועוד משהו.

אא, נורא כייף שאת מפרטת. פרטו נא מה אתן אוכלות! אני הייתי בטוחה שאני מכורה לשוקולד, אבל נראה לי, לפי הקלות שאני מצליחה לוותר עליו, שכנראה זה לא היה נכון. אני חושבת שיש מנגנון שהוא לא בדיוק "מכורה" אלא יותר "מדחיקה". נגיד היום בקטע של הרוגעלך, לא הייתי במלוא חושי. זה מין "הופ" כזה ומתברר שחיסלתי רוגעלך. הלו? לא דיברנו על זה? דיברנו. ואחר כך עוד שניים כדי למחוק... אבל לא בטוחה שהמילה היא "מכורה".

גם מצטרפת, ברור שאחרי ליל הסדר. גם אני מחר לא אבלוש אחרי עצמי. חירות או לא חירות?!

[שומרת*]

גברת זה, את פשוט מצחיקה בטרוף!!
קוראת אותך וצוחקת!
אהבתי מאד את-
ברור שאחרי ליל הסדר. גם אני מחר לא אבלוש אחרי עצמי. חירות או לא חירות?!

אז בנות יקרות- כסוכנת סמויה של שומרי משקל, אני רוצה לאמר לכן ש:
אין רגע דל, ואין רגע ללא בילוש ושמירה!
היום קבלנו הדרכה לליל הסדר והחג- כמעט כמו לפני מבצע צבאי!
אז כך:
אסור לבוא לליל הסדר רעבים!
אסור לשתות את כל הכוסיות!
אסור לאכול את כל הברכות, ואחר כך את הארוחה!
צריך לבוא לליל הסדר עם מכנסים הדוקים ולא טרנינג שמאפשר אכילה רחבה!
צריך לאכול מעט במשך היום כדי לשמור את הנקודות ליל הסדר!
שגם בו אסור ממש לאכול!
נראה לי ששומרי משקל סבורים שאנחנו עדין צועדים במדבר ואומרים תודה על מנת מן שנשלחת לנו מהשמים.

בקיצור- אני אחרי שבוע שלם של שמירה וספירת נקודות.
כמו שכתבתי כאן- דוקא הולך ממש טוב, ואני שמחה עם הצעד הזה.
אבל - היום מפח נפש.
באתי להשקל ולשמוח בירידה שלי (כך נראה לי),
והשומר שאמור לפתוח את המתנס לא הגיע,
כך שעמדנו , חבורת שמנות בחוץ, מקבלות הנחיות למבצע ליל הסדר, כפי שפרטתי כאן.
והלכתי בבושת פנים בלי להשקל.
פגישה הבאה רק בעוד שבועים, מקווה לא להעלות בחג את מה שהצלחתי להוריד בעמל רב.
פסח שמח ודל קלוריות לכלנו!

[גברת_זה*]

רגע לפני
בתוך כל ההכנות
אני נזכרת בסרט שראיתי פעם על בחורה אנורקסית. אמא שלה סיפרה שהיתה רק דרך אחת לגרום לה לאכול:
להכין ביחד עוגה ואז לתת לה ללקק את הקערה. זאת היתה מין אכילה כזאת "לא נחשבת", זה לא בדיוק אכילה,
וכך היא היתה מוכנה להגניב לעצמה אוכל.
אז אני חושבת שאצלי זה אותו דבר, בלי האנורקסיה.
השאלה כמה אני אוכלת תוך כדי בישול, על סיר הבשר והקישואים, הדגה והבצלים, בעמידה במטבח, כשאני "מתקנת תיבול", היא חור שחור.
עכשיו אני אחרי כל הבישולים ולא אכלתי כלום מן הבוקר, אבל מרגיש לי כאילו אכלתי המון, ויש לי יסוד סביר להניח שזה גם נכון...
לפעמים בדיאטה אומרים, למשל, ארוחת צהריים חצי כוס אורז, ואני אומרת לעצמי, את זה אני אוכלת במטבח מעל הסיר כשאני מבשלת את האורז.

נקודה לשים אליה לב בבישולים עתידיים. עולה בדעתי: להחזיק לוח מחיק על המקרר ולרשום תוך כדי כל ביס שנכנס לי לפה. רק כדי לקבל מושג על מה שהולך שם.

חג שמח!

[צבע_כתום*]

גברת זה

את אומרת
אני מסוג האנשים ש
ולדעתי זה לא נכון... הרי לא מדובר פה באופי. זו התנהגות, הרגל
וזה משהו שניתן לשנות. לאט לאט.

חג שמח לכולן !

[גוונים*]

עכשיו אני אחרי כל הבישולים ולא אכלתי כלום מן הבוקר, אבל מרגיש לי כאילו אכלתי המון, ויש לי יסוד סביר להניח שזה גם נכון...
גם לי זה קורה המון פעמים (כולל היום בצהרים).

אחרי בישולים הבטן שלי מתפוצצת. ואני חושבת שגם אם הכמות שאני אוכלת לא כזו גדולה (ויכול להיות שכן, באמת אין דרך למדוד את זה) התחושה נובעת גם כי זו אכילה בעמידה תוך כדי עשיה, בהסח הדעת ללא תשומת לב ובהרבה מקרים סוגים רבים של מזונות בו זמנית או כמעט בו זמנית מה שעושה (לי) בלגן בבטן. אני לרוב מסיימת סשנים כאלה של בישול בתחושה כבדה ומנופחת.

עולה בדעתי: להחזיק לוח מחיק על המקרר ולרשום תוך כדי כל ביס שנכנס לי לפה. רק כדי לקבל מושג על מה שהולך שם.
רעיון טוב!

חג שמח!

[אינדי_אנית*]

אולי עדיף לבשל אחרי שאכלת ארוחה מזינה ומלאה ואז אין מקום לכל הזלילה הזאת מעל הסירים.
אבל לרשום זה רעיון מעולה וזה גם ה-א ב של שומרי משקל.

[רושמת_פטנט*]

רעיון שעובד בשבילי ולכן אני ממליצה למתמודדות עם בטן לנסות
לשים חגורה :
משהו רך ( לא מעור )
לא חייבים להשחיל בלולאות החגורה של המכנסיים
פשוט להקיף את המותניים - ולא להדק חזק
זה עוזר בפסיכולוגיה - הגדרת הגבול
זה גם עוזר בהרגשה של תחושת המלאות אחרי ארוחת דיאטה
כשהתהליך של ההרזיה עובד ואחרי חודש חודשיים אפשר להדק קצת את החגורה - זה נותן תחושת הישג
אני ממליצה.

[גברת_זה*]

הי.

הרי לא מדובר פה באופי. זו התנהגות, הרגל
נכון. תודה.

לשים חגורה :
מנוגד לכל ההתנהגויות וההרגלים שלי. אני מה שיותר רפוי ומתנפנף יותר טוב. ננסה מחר.

[גברת_זה*]

איך עבר עליכן הסדר והיום?
אני נזכרת בכל מה שאכלתי.
כן, היו שם גם עוגות (אחת מדהימה שהפילה אותי לגמרי ובגדול).
ובכל זאת אני מרגישה איזה שינוי גישה אצלי, מרגישה משהו יותר מאוזן, פחות להוט. קצת יותר זוכרת תוך כדי מה לא טוב בשבילי.

[גברת_זה*]

מעצבן שפתחתי את הבוקר בסחרור חושים עם כוס קפה ועוגת קצפת שעמדה על השיש כי מישהו הוציא אותה מן המקרר. אוף. פשוט התבוננתי בעצמי מחסלת חתיכה ענקית, ממש בכוח הייתי צריכה לקחת את עצמי משם, סגרתי את האורווה אחרי שהסוסים ברחו פתחתי את המטריה אחרי שכבר ירד גשם שפכתי את המים עם התינוק והכל בגלל שנתתי לגמד הדביל לשמור על השמנת.

[גוונים*]

החג הזה היה פשוט פריצת כל הגבולות מבחינתי... כמה אוכל!
רק אתמול בארבע, אחרי איזה רצף מטורף שהתחיל בליל הסדר הצלחתי להזכיר לעצמי שאני לא חייבת לאכול כל מה שנמצא על השולחן ובמקרר ולא נורא אם אני אוכל רק פרוסה וחצי מהעוגה (ולא 3!) והתחלתי לחזור לעצמי כך שבערב אפילו שהראש (הגמד?) הזכיר כל הזמן את כל הדברים הטעימים שיש הצלחתי לשים לב שאני בעצם עדיין מפוצצת ולא אכלתי כלום (רק בסוף מצה עם אבוקדו כי בכל זאת...)
והכל בגלל שנתתי לגמד הדביל לשמור על השמנת.
בדיוק.
קמתי היום עם מרץ מחודש, הולכת להעיף מהבית את כל הג'אנק כשהוא כאן אני לא מצליחה להתאפק.

[ג'ינ_ג'ית*]

לי ממש לא שבע בלי פחממות כאלה שעושות יציקה בגוף. בלי לחם ופסטה ומאפים.
מה זה המצות האלה?
בסדר 40 שנה וזה, אבל למה ככה? לא יכלו לעשות איזו לאפה? גם היא הבצק שלה לא טופח מי יודע מה.
כאילו שאין באמצע בחגים האלה, או מצה או סופגניה או אוזן המן לא טעימה.
יאק.

[מוכרת_ספרים_עם_אג'נדה*]

אוף. היום הבנתי שכנראה אני באמת אצטרך לעשות מ-ש-ה-ו כדי לרזות ושמשום מה זה לא יקרה מעצמו כמו שזה היה אמור להיות אם היה איזשהו הגיון בעולם.

אז זהו. היו שלום פחמימות לא מורכבות, אדיוס סוכר לבן בנו-של-השטן. גם אני במרזים.

[אא*]

וואו, נגמר החג על ארוחותיו, עוגותיו ועל האש-יו.
היום אכלתי 2 תפוחים וסלט עם יוגורט עיזים טונה שמיר וצנון. ועכשיו אני הולכת לאכול 4 קוביות שוקולד, כי ממש בא לי, ויש (בדיוק 4 קוביות)...

[אא*]

והיו גם כמה חופני שקדים, עוד שוקולד על המוזיכר לעיל, 3 פריכיות אורז עם חומוס ופרוסה עם חביתה...

[גוונים*]

היום בישלתי על בטן מלאה וזו היתה חוויה אחרת לגמרי.
קודם אכלתי ארוחת צהרים שהיתה טעימה ומזינה מבחינתי: פשטידת מצות ותרד (יאמי) הרבה ירקות, פריכיות אורז והרבה אבוקדו.
אחר כך נכנסתי למטבח והתחלתי לבשל.
ובאמת, הפלא ופלא, הדברים שתמיד אני לא עומדת בפניהם היום לא הזיזו לי בכלל.
זה לא רק שהייתי שבעה מהאוכל, אלא שזו היתה מלאות שגרמה לגוף להיות רגוע ומסופק, לא כמו הרבה פעמים שאני מפוצצת את עצמי בג'אנק ואז למרות המלאות אני ממשיכה לנשנש ולנשנש כי הגוף לא נרגע.
הרגשתי קצת כמו באיזה סדנת יצירה, יש לי הרבה חומרים ואני משחקת ויוצרת בהם יצירות (מאכלים).
כמו שלא מתחשק לי לטעום מחימר, צבעי גואש או ניירות כך גם ממש לא התחשק לי לטעום מכל מה שחתכתי, ערבבתי ולשתי...
חוויה מרעננת!

(כמובן שזה לא הרגיע את הכמיהה לקפה הצהרים שלי, שגם ממנו אני מנסה להמנע, או לפחות לדחות אותו כמה שיותר)
(אה, וכמובן גם שמול גבינת הקממבר שגררתי כבר הרגשתי אחרת לגמרי ולא יכולתי שלא לטעום)
(בכל זאת, אני חושבת שכל התהליך היה בריא הרבה יותר. גם פיזית וגם נפשית)

שבת שלום!

[פלונית_כפייתית*]

_הקבוצות של או.אי (אכלני יתר אנונימיים) הן בתשלום סמלי בלבד - כ - 15 ש"ח למפגש שבועי. לי זה מאוד עזר.
יש גם מורכבות נוספת בקבוצות הללו שאני חושבת שנידונה כבר בדפים אחרים, ולמרות זאת אותי זה ממש הציל (וגם עזר לירידה במשקל של 40 ק"ג בערך...)_

אני חושבת ללכת ל OA
אשמח לשמוע על המורכבות שהוזכרה
ולגבל קישורים לדפים האחרים שדנו ב OA

[גברת_זה*]

איבדתי קונטרול.
לא יודעת מה אכלתי... קשה לי לשחזר.
היו ארבעה ימים של סחרור חושים, אירחתי המון אנשים כל הזמן וכל הזמן אכלו.
זכור לי למשל איזה אינסידנט בו אני מחלקת גלידה משתי קופסאות קרמיסימו לתשעה ילדים ובין לבין מתלקקת כנראה עם חצי קופסה
זכור לי איזה רגע מול עוגת קצפת...
נתרכז רק ביום הזה. רגע, צריכה להזכר
התעוררתי עדיין לתוך האורחים
שתינו קפה ועוגיות
אחר כך היתה פה איזו ארוחת בוקר...
אחר כך שיקמתי את הריסות הבית
אחר כך בישלתי לשבת
בפי כרגע עומדת מתיקות נעימה של בטטה בתנור, אכלתי איזה שלוש בטטות קטנות נחמדות, אפויות בתנור
איבדתי את החשבון.
.
מנסה להחזיר את עצמי לאיזה שקט, לאיזו התבוננות, לקשר עם עצמי.
השבת נהיה כאן בבית בלי אורחים.
מתפללת לפגוש את הילדים
את בעלי
ואת עצמי.

[פלונית_כפייתית*]

_איבדתי קונטרול.
לא יודעת מה אכלתי... קשה לי לשחזר_
הדרך הכי טובה שאני מכירה להתמודדות עם הסיטואציה הזו, היא לחזור מהר ככל האפשר לשגרה.
בלי לנסות "לפצות" לכיוון ההפוך. כלומר, לא להמעיט באכילה כדי לנסות "לצמצם נזקים".
פשוט לעבור הלאה מחוסר השליטה שנפל עלייך.
בלי לרדת על עצמך, בלי הלקאה עצמית, בלי רגשות אשם.
פשוט להביט קדימה ולעבור הלאה.

[הטירה_הנעה*]

זהו.סיום הזלילות.
המתנה ליום ההולדת,מעוניינת לרדת למשקל 69,אבל הדרך כה רחוקה.....
הורדתי מהמדף העליון את הספר של בן אורי,כמה אבק ירד ממנו ובאיזו קלות...חבל שלא ניתן להוריד ולנקות בזריזות כזאת גם עודפים גופניים 9-: .
מקווה לקום בבוקר עם כוחות.
מאחלת לעצמי בהצלחה.

[גברת_זה*]

מ-מ-ח-ר

[גוונים*]

מ-מ-ח-ר
כנ"ל !!

(בהצלחה@})

[גברת_זה*]

יום מטורף.
בבוקר שתיתי קפה. לאור ההצעה פה למעלה, לא לפצוח במתוק, אכלתי אתו חתיכת מצה.
אחר כך אכלתי שתי פרוסות של לחם קל מחיטה מלאה עם קוטג' חמישה אחוז. ואצבע אחת של כיף כייף שהזדמנה בדרכי.
אחר כך אכלתי גספצ'ו. אחר כך אכלתי מנה של צ'יפס, מתפוחי אדמה מטוגנים, שהבן שלי השאיר. זו היתה נפילה. ושוק של עוף.
אחר כך התחיל הטירוף, ונסעתי לשני בתי חולים בזה אחר זה לבקר שני אנשים יקרים שנפצעו קשות.
אחרי הביקור השני שתיתי קפה ואכלתי בייגלה, מהסוג הזה שאופים בתוך אקווריום זכוכית.
אכלתי אותו לאט ובכוונה עם הקפה, כדי לנתק את עצמי קצת מן ההתרחשויות המזוויעות ולהיות מסוגלת לנהוג בבטחה הביתה.
עכשיו אני כאן. מחזיקה את עצמי שלא להמשיך להרגיע את עצמי באמצעים המוכרים.

[גברת_זה*]

תסלחו לי שאני מייגעת אתכם ברשימות שלי.
ארבע פרוסות לחם חי עם גבינה חמישה אחוז עגבניה וחריף. כוס קפה.
פגשתי הבוקר חברה שרזתה חמישה עשר קילו. הרגשתי משהו שמזמן לא הרגשתי: קנאה.
וגם: זה אפשרי. זה ממש אפשרי.
וגם: אבל האם זה ממש אפשרי בשבילי?

[גוונים*]

[גברת_זה*]

סליחה. אולי מחקתי בטעות. לא כל כך יודעת להתנהל פה עם ענייני העריכה.

היום שלי נמשך בכדור חרוסת של תמרים ואגוזים
עוד מן הגבינה החמישה אחוז (צפתית מדהימה)
המון אורז (אני חושבת שצלחת מלאה לפחות)
סלט חסה
רוגלך אחד
בורקס אחד
כוס קפה
בשלב זה אני מתרכזת בלהתבונן במה שאני אוכלת, לא כל כך בלשנות את זה
למרות שהסיפור הזה של האורז והרוגלך והבורקס היה בפירוש התפלקות
זה קרה כך:
חזרתי הביתה בשבע אחרי פגישת עבודה שהתמשכה משלוש בערך, וידעתי שאני צריכה שוב לצאת תוך חצי שעה.
מצאתי את הילדים ממורמרים ועייפים, בעלי עוד לא הגיע, והייתי חייבת שוב לצאת.
מתוך הסיטואציה המלחיצה הזאת ורגשי האשם והמרמור של הילדים צצה האכילה הזאת, הלא מוצלחת.
בהמשך החלטתי לאחר לפגישה של שבע וחצי והצלחתי לאזן קצת את העניינים בבית, לראות שהילדים אוכלים
ושהקטן הולך לישון בצורה מסודרת.
(בדרך כלל אני נמצאת פה אחר הצהריים ובערבים. זה רק היום שהיה נראה כך).
אז בקיצור, ברור שאם אני מגיעה הביתה יגעה ועייפה וצריכה שוב לצאת ומוצאת פה עניינים יגעים, זה לא מתכון טוב לשליטה עצמית.
ויש לי עוד מסקנה, שלא טוב להגיע הביתה רעבה.
כי הילדים ישר צריכים את תשומת הלב שלי ונשארת לי תחושה לא מסופקת, שאין לי זמן לטפל בעצמי, וגם בפועל אין לי זמן לטפל בעצמי,
ומכאן מגיעה אכילה כזאת, לא מפרגנת.
אז אני חושבת שטוב לקבל החלטה לא להגיע הביתה רעבה.
לשים לב לקחת אתי משהו לאכול, או לקנות משהו (מה אפשר לקנות בחוץ? גם בעיה. )

[ורדה_בן_ארי*]

אם חיפשת את "או אי" - 035745799 זה המרכז הארצי. יתנו לך שם בשמחה את כל הפגישות בארץ.
בהצלחה.

[גברת_זה*]

עוד יום קשה.
לחם קל עם גבינת עיזים. לדעתי אולי שש פרוסות.
אחר כך שתי בננות.
אחר כך סושי.
אחר כך עוף מוקפץ עם אורז וקישואים ובטטות.
לפחות שתי כוסות קפה, אולי שלוש.
אבל בלי קשר למה וכמה, הרגשתי לא ממוקדת, לא היטבתי עם עצמי באוכל.
לא שמתי לב להאכיל את עצמי באהבה ובאיכפתיות.

[אא*]

חצי אבטיח.
מלון שלם.
שניצל וחופן שקדים. מוזר.

[אא*]

אתמול אכלתי מלאן פחמימות: 2 עוגיות ענקיות של פסח וטוסט עם גבינה צהובה...
אני לא יודת מה עוד אפשר לאכול חוץ מפחמימות כשאין לי זמן.
זה כל כך זמין מנחם וטעים.

[גברת_זה*]

פצחתי בכוס קפה.
כותבת פה את זה כדי למרכז את עצמי לקראת השבוע החדש.

נקודה טובה: הייתי בשבת אצל ההורים שלי. בדרך כלל ביקור בבית שלהם הופך לחגיגת זלילה.
ולא מרוב שאמא שלי מבשלת נפלא: משהו במצב הזה, שאני אצל הורי, מחבר אותי אוטומטית לנושא של הזנה.
אני אוכלת שם באיזה חוסר נחת, ממתקים, לחם, בישולים, מה שיש.
והשבת הרגשתי שאני מעל לזה, שאני לא נכנסת לבור הזה.

[גוונים*]

_בדרך כלל ביקור בבית שלהם הופך לחגיגת זלילה.
ולא מרוב שאמא שלי מבשלת נפלא: משהו במצב הזה, שאני אצל הורי, מחבר אותי אוטומטית לנושא של הזנה._
מאד מזדהה. גם אני בדיוק ככה.
אבל קרה לי דבר מעניין בפעם האחרונה שביקרתי אצל הורי. במקרה הגעתי שבעה, ממש שבעה. ובמשך הביקור (במקרה זה היה ביקור קצר של שעה-שעתיים) לא נכנסתי למטבח אפילו פעם אחת. זו היתה חוויה כל כך יוצאת דופן מבחינתי והניתוק ממהתניה הקבועה של אכילה כשאני שם איפשר לי להרגיש דברים אחרים לגמרי ממה שאני רגילה בביקורים אצלם. החלטתי, לפחות לנסות, להגיע אליהם שבעה. זה אולי לא פתרון לכל הביקור אבל לפחות השעות הראשונות יוכלו להראות אחרת.

והשבת הרגשתי שאני מעל לזה, שאני לא נכנסת לבור הזה.

[גברת_זה*]

ארבע ורבע.
עד עכשיו
שני סנדוויצים של לחם מלא קל עם אבוקדו ועגבניה
"מעל הסיר" לא היסטרי של שתי חתיכות עוף מוקפץ וחצי תפוח אדמה.

[גברת_זה*]

כוס קפה
ארבעה וופלים
פרוסה עם ממרח טונה
סלט ירקןת
איזה חמישה צ'יפסים
נדמה לי שזהו להיום
לילה טוב

[הקוסמת_מארץ_עוץ*]

הי
יש ימים שאת אוכלת מעט מאוד מאוד.
חשוב בתהליך לשמור על רמה מספקת של אנרגיה לגוף כי אחרת הוא יאגור
יותר את השומן...

[גברת_זה*]

ש ימים שאת אוכלת מעט מאוד מאוד.
לא חושבת.
אולי לא צירפת את כל הפוסטים של אותו יום? P-:
לא מרגישה רעבה וגם לא מרזה...

הבוקר
שתיתי קפה בלי סוכר
אכלתי תפוח עם חצי גביע קוטג'
פרוסה עם טונה

אתהפרוסה עם הטונה אכלתי מפני שהייתי בלחץ נוראי, התברר לי שהבת שלי שנסעה היום באוטובוס לבית הספר לא הגיעה
למזלנו הטוב וישתבח שמו תוך כמה דקות התברר שכן הגיעה
וכך יכולתי לסכם את האירוע בפרוסה אחת בלבד (אם כי עדיין יש לי אי שקט רציני).

[הקוסמת_מארץ_עוץ*]

אההה. עכשו אני מבינה. חשבתי שכל פוסט זה יום אחר (-:
בכל מקרה - אם את לא מרזה...ועדיין רוצה להרזות
אוכל לתת לך באופן כללי את המסגרת להרזיה ע"י הסבר על שיטת הנקודות.
את לא מאמינה כמה חופש זה נותן...

[גם_רוצה*]

כל מקרה - אם את לא מרזה...ועדיין רוצה להרזות
אני אני.... רוצה להרזות ולא מרזה, רוצה נקודות, רוצה שמישהו יגיד לי כמה לאכול... אבל לא בא לי לשלם על זה... עד כאן. קוסמת אולי תקסמי גם לי?

[גברת_זה*]

כן, קוסמת, תודה.
נקודות ופנג שווי, אם אפשר.

[גברת_זה*]

אה, ובינתיים
שני סנדווי'צים עם אבוקדו ועגבניה
גביע אחד של גבינה מוקצפת מתוקה "דניאלה"
לא אכלתי: רוגעלך. (יפה מצדי).

[הקוסמת_מארץ_עוץ*]

אז ככה בגדול ובכללי (ממה שאני זוכרת).
כתבת שאת שוקלת בסביבות 90 קילו, נכון?
מס' נקודות ליום למשקל שלך הוא 22. אם את מניקה את יכולה להוסיף עד 6 נק' (אני הוספתי 3).
עכשו - אני לא יכולה לכתוב בדיוק בדיוק כמה נקודות יש בכל מאכל ואיך מחשבים נקודות במוצרים קנויים.
אבל פרוסת לחם רגילה 1 נק'.
תפוח - 1 נק'
כוס פסטה או אורז - 3 נק'
פלאפל - 14 נק' (!!!) - זה לא אומר שאי אפשר לאכול אבל צריך לחשב באותו היום...
ירקות - 0' נק'.
כפית שמן - 1 נק'.(את מבינה מה קורה לסלט תמים ש"שופכים" אליו שמן בלי חשבון?
זה יכול להכיל את כל מה שצריך לאכול ביום שלם.
כפית טחינה - 1 נק'
קופסת גבינה 5 % - 5 נק'.
6 חצאי פקאן - 1 נק.

עכשו אני רוצה להסביר משהו. זה לא שאני יושבת ומחשבת כל היום. ממש לא!
אבל בהתחלה כן עשיתי את זה כי הבנתי שאני באה מתוך קילקול וחוסר קשב. היום אני לא צריכה לחשב.
אני כבר יודעת שאם הלכתי בעקבות החשק שלי ואיבדתי קצת שליטה - אני יכולה מהר לחזור לתלם
עם חישוב מחדש.
וזה עובד.

לגבי פאנג שוואי... תבדקי מה יש לך בפינה המזרחית בבית. במרכז הבית. ספרי לי איך נראה המקרר
שלך ומה יש לך בפינה הצפון מזרחית.
אחרי זה נמשיך...

[הקוסמת_מארץ_עוץ*]

עוד משהו קטן לגבי השיטה.
משום מה אם צורכים יותר חלבונים מפחממות מרזים יותר .
אז כל אחד בהתאם לגוף שלו, אבל אני למשל לא עולה על 6 נק' של פחממות ליום (לא כולל פירות כמובן).

[הקוסמת_מארץ_עוץ*]

אבל לא בא לי לשלם על זה... עד כאן. קוסמת אולי תקסמי גם לי?
למה לא לשלם על זה?
למה לא להשקיע בעצמך?
הרי זה יכול לעשות את ההבדל בין מירמור ודיכאון לשמחה וכייף.
למה לא לשלם על זה???

[אינדי_אנית*]

סלט ענק ממלא סוגי ירקות ובתוכו חצי כוס אורז ו1/2 כוס עדשים מבושלות= ארוחת צהריים משביעה מאוד ב3 נקודות!!!!!!!!!

[גוונים*]

כוס פסטה או אורז - 3 נק'
לפני בישול או לאחר בישול?

משום מה אם צורכים יותר חלבונים מפחממות מרזים יותר .
לא הבנתי כל כך. זה בגלל שכמות של חבלונים תקבל פחות נקודות מאותה כמות של פחמימות?
(זה ממש מתאים לי כי על פחמימות הכי קל לי לוותר.)

סלט ענק ממלא סוגי ירקות ובתוכו חצי כוס אורז ו1/2 כוס עדשים מבושלות= ארוחת צהריים משביעה מאוד ב3 נקודות!!!!!!!!!
נשמע מעולה! החישוב הזה כולל תיבול?

[ג'יין_דו*]

_משום מה אם צורכים יותר חלבונים מפחממות מרזים יותר .
לא הבנתי כל כך. זה בגלל שכמות של חבלונים תקבל פחות נקודות מאותה כמות של פחמימות?_
אני חושבת שהכוונה היא, שאם תאכלי 20 נקודות ליום עם הרבה פחמימות, תרדי פחות מאשר אם תאכלי 20 נקודות ליום עם מעט פחמימות והרבה חלבונים, כי הם מתעכלים/נספגים (או מה-שלא-יהיה-המינוח-הנכון) בגוף באופן שונה.

[גברת_זה*]

תבדקי מה יש לך בפינה המזרחית בבית.
יש לנו חזית מזרחית. בחזית הזו יש את חדר השינה שלנו, את האמבטיה ושני חדרים של הילדים. בפינה הדרום מזרחית עומד קולב יפה עליו אנחנו תולים את הבגדים בערב, בפינה הצפון מזרחית יש ארון ספרים של הבן שלנו.


במרכז הבית.
הבית שלנו בנוי בצורת רייש. בפינה הפנימית של הריש, שהיא בעצם המרכז הגאוגרפי, יש פטיו פתוח. המרכז מבחינת לב הבית הוא הסלון, שהוא חלל גדול וגבוה, ויש בו פינת ישיבה ופינת אוכל .

ספרי לי איך נראה המקרר שלך
המקרר שלי הוא מקרר ישן שקיבלנו בירושה. הוא עומד בתוך גומחה ועליו ספרי בישול. על הדלת מוצמדים בבלגן כל מיני פתקים והודעות. בפנים לא במיוחד נקי ולא במיוחד מסודר, אבל בדרך כלל יש מה לאכול...

ומה יש לך בפינה הצפון מזרחית._
טוב, הצפון מזרחית כתבתי למעלה - היא נמצאת בחדר של הבנים שלי, ויש בה שתי ספריות שיוצרות צורת ריש, עם הספרים של הבן הגדול שלי.

תודה. אני סקרנית!

ולסיכום אירועי היום:
איפה היינו? בדניאלה. טוב, אז אחרי הדניאלה...
עוגיות שקדים. עוגיות שקדים נפלאות בלי קמח ובלי סוכר, רק שקדים, חלבון ואגבה. אבל אכלתי איזה חמש מהן.
וגם קישואים ובטטות בתנור.
ועוד קפה אחד.
לילה טוב ישראל.

[אינדי_אנית*]

1/2 כוס פסטה ועדשים אחרי בישול. אני לא מוסיפה תיבול כי הפסטה והעדשים כבר מבושלים עם תבלינים ושמן (אולי צריך להוסיף 1/2 נקודה על זה? אני לא הקפדתי כי מתוך סיר אורז וסיר עדשים לכי תוסיפי את הנקודות של השמן).
בדרך כלל זה מספיק גם לארוחת צהריים וגם לנשנוש של אח"כ..

[ורדה_בן_ארי*]

רוצה שמישהו יגיד לי כמה לאכול... אבל לא בא לי לשלם על זה..
רשמתי לך למעלה את מספר הטלפון של או אי. הם בחינם. (ממליצים על "תרומה" בסך 15 ש"ח. גם מי שלא משלם מוזמן להמשיך לבוא לפגישות.)

[הקוסמת_מארץ_עוץ*]

בפינה המזרחית אני מתכוונת לפינה הכי מזרחית שיש...ממש בשפיץ!
מה שעולה לי קודם כל זה שכדאי לך לקחת על עצמך פרוייקט תיקתוק המקרר. כלומר להבריק אותו.
המקרר מייצג את מערכת העיכול שלנו. אז כדאי שגם יהיו בו דברים מזינים...(-:

הפינה הצפון מזרחית מייצגת התפתחות אישית...ספרים זה אחלה אבל אולי כדאי לחשוב על משהו יותר אישי
בשבילך שמייצג התפתחות בכוון הנדרש לך ולשים אותו בפינה הצפון מזרחית בסלון או בחדר השינה...
בכלל אם יש נטיה לאגירה - אז להתחיל לשחרר...

[פלמונית*]

עוגיות שקדים. עוגיות שקדים נפלאות בלי קמח ובלי סוכר, רק שקדים, חלבון ואגבה. אבל אכלתי איזה חמש מהן.

אפשר מתכון בבקשה?

אני לא הצלחתי לעשות שומרי משקל אפילו פעם אחת, למרות שהשיטה שלהם נראית לי נהדרת. בשנייה שאני מרגישה מוגבלת אני נהיית זועפת ורעבה. אבל מה שכן, אצל נטורפת ירדתי שבעה קילו די בקלות, בלי למדוד ולספור כלום. הורדתי קמח לבן, סוכר לבן ומוצרי חלב לגמרי וזהו. בלי להגזים בסוכר פירות ובלי להשתולל עם פחמימות.

[פלוניתוש*]

ממשיכה בדרכי גם. הגעתי למשקל 84 קילו (התחלתי לפני כמעט חודשיים עם + 12). ויש לי עוד המון כוח ומוטיבציה.
אני מקבלת המון מחמאות ובעיקר מרגישה נהדר.
מה עושים במפגשי או. אי?

[פלוניתוש*]

גברת זה, קראתי עכשיו בתחילת הדף שאת חוששת שיש לך סכרת. למה?
בדקת את זה?

[גברת_זה*]

יום עם נפילה.
התחלתי בכוס קפה שלי
המשכתי בשני כריכים של לחם מלא עם אבוקדו
נשנשתי קצת שקדים (לא הרבה)
ואז חזרתי הביתה, בום, משום מה חיסלתי חצי חבילה וופלים
(משום מה - אבל אני כן יודעת למה. קיבלתי מכתב מעצבן בדואר, הייתי צריכה להתעשת על עצמי כדי לפתוח אותו)
פתחתי אותו
(בום טראח כיף כייף אחד)
עד עכשיו יש לי בחילה, מה שטוב, כי אין לי חשק לאכול כלום.


אפשר מתכון בבקשה?
אני קונה אותן. אבל נראה לי די פשוט: זה חצאי שקדים מולבנים דקיקים כאלה, שמרטיבים אותם בחלבון ביצה (לא יודעת אם מוקצף... נראה לי שלא או שרק מעט) עם אגבה. את האגבה אפשר לקנות בסופר. היא לא דלת קלוריות אבל ערך גליקמי נמוך עד כמה שהבנתי.


גברת זה, קראתי עכשיו בתחילת הדף שאת חוששת שיש לך סכרת. למה?
אני חושבת בגלל שאם אני אוכלת מתוק או קמח לבן אני ממש נופלת אנרגטית לתשישות רצינית, יכולה אפילו ממש להיות חייבת ללכת לישון.
אם אני אוכלת נכון אין לי את התופעה הזאת.


בפינה המזרחית אני מתכוונת לפינה הכי מזרחית שיש...ממש בשפיץ!
אין לי שפיץ מזרחי. יש לי צד שלם ארוך מזרחי (עשרים מטר בערך). לאורכם יש: קיר של חדר השינה שלנו, שעליו נשענת המיטה; מקלחת הורים; קיר של חדר האמבטיה, שיש בו חלון; קיר של החדר של הבת שלי; קיר בחדר של הבנים.

את המקרר הברקתי לפסח, אז עכשיו הוא לא במצב שפל כמו שהוא יודע להיות. אבל מקבלת על עצמי לנצנץ אותו.

התפתחות בכוון הנדרש לך ולשים אותו בפינה הצפון מזרחית בסלון
הפינה הצפון מזרחית בסלון זה מעניין. זאת פינה שאני אוהבת. יש בה חלון עם אדן רחבה ועליה עומדים כל הפמוטים שלי (אני מדליקה בליל שבת הרבה נרות שבת), וקופסה יפה עם נרות, וברכת הנרות שהעתקתי וקישטתי פעם, וצילום של איזו בת דודה של סבתא שלי, שזה צילום עתיק של אשה עם הרבה קסם אישי וכובע גדול מרשים. מה דעתך?

[גברת_זה*]

פלוניתוש, הקצב שלך מלהיב אותי.
מה את עושה? קראתי למעלה, אבל אשמח ליותר פירוט. אף פעם לא ירדתי מספרים כאלה.

[פלוניתוש*]

אני אכתוב מה אכלתי היום.
בוקר: חצי פאפאיה ענקית, תפוח, שסק. אח"כ 2 תמרים.
הייתי רעבה שוב רק אחרי 4 שעות בערך. אכלתי: סלט גדול מחסה, עגבניות שרי, מלפפון, צנוניצ, בצל ירוק, עלי שום, עירית, נבטי אלפלפא. טחינה. סלט נוסף מאבוקדו. 5 קרקרים קטנים מיובשים (מירקות, זרעים וכו'). לקח לי המון זמן להיות רעבה שוב. כשהייתי לא היה משהו זמין לידי... ארוחת הערב היתה: כוס וחצי של שייר מבננות, מלון והרבה קשיו.
הבית תמיד מלא בהמון פירות וירקות אורגנים. אני מרגישה שיש שפע גדול מסביבי.

[גברת_זה*]

עירית לוי עושה פה בכל מיני דפים עבודה עם אנשים.
אחת הדרכים שלה היא לשאול את עצמך שאלות, פשוט שוב ושוב לשאול את עצמך שאלות, מה שיעלה יעלה, כן כן לא לא.
להתקרב ככה לאיזו אמת פנימית, לאיזו מודעות. (זה כבר ההסבר שלי לרציונל של זה).
אז בקיצור אני חושבת שאפשר לשאול:
האם אני מוכנה להרשות לעצמי להיות רזה
האם אני מוכנה לוותר על ההגנות שנותן לי המשקל העודף
האם אני מוכנה לוותר ולשחרר את האוכל שלא טוב בשבילי
האם אני מוכנה לאכול מה שטוב בשבילי

[אהבת_עולם*]

עירית לוי עושה פה בכל מיני דפים עבודה עם אנשים.
אולי תבקשי ממנה עזרה פה?

את שאלת שאלות יפות, אך אני חושבת שיש שאלות יותר בסיסיות שכדאי לך לשאול - שיכוונו אותך יותר אל שורש הדברים, ויקדמו אותך יותר. (אני לא כלכך יודעת מה הן, נראה לי שעירית בטח תדע לכוון אל הנקודה).

אמנם פונים אליה הרבה, אך נראה לי שהיא תדע להגיד בדיוק אם מתאים לה או לא. מה אכפת לך לנסות?

[אנו_נימית_באהבה*]

יש קבוצת תמיכה ללא תשלום, שנקראת או.אי - אכלני יתר אנונימיים.
אין תשלומי חובה או דמי חברות. בכל פגישה עובר ארנק בין החברים, ואומרים מהי התרומה המומלצת בכל מקום (יש המון פגישות בכל הארץ, והסכום משתנה לפי השכירות.. בדכ בין 5 ל15 שח) ובכל מקרה, אף אחד לא בודק כמה שמת. כל אחד לפי יכולתו..
התכנית פועלת לפי 12 הצעדים של האלכוהוליסטים האנונימיים, ומתייחסת לטיפול בבעיית ההתמכרות לאוכל, כמו אל כל חומר ממכר אחר.
אין אנשי מקצוע ש"מנהלים" את הארגון או הקבוצות. הכל מבוסס על שירות בהתנדבות שהחברים נותנים, מתוך הבנה שהדבר שהכי עוזר ל"הימנעות" מאכילת יתר, זה העזרה לאחרים..
יש עוד הרבה מה לכתוב..
התכנית הזו שנתה את חיי.אני מודה עליה בכל ליבי.
אני מתמודדת עם אכילת היתר כל חיי, עשיתי מליון דיאטות, שומרי משקל, מרזי מוריתים למיניהם.. עם חברה, עם אמא..לבד..
ותמיד חזרתי לאוכל עם תחושות קשות לגבי עצמיוחוסר היכולת שלי לנצח את זה ולשלוט באוכל.
אני לא יכולה לשלוט באוכל. זה חזק ממני. ברגע שנכנס לי קצת סוכר לגוף, הוא פשוט משתגע, ואני חייבת עוד, ולא יכולה לעצור. כמו אלכוהוליסט אחרי השלוק הראשון..
ההתמודדות שלי, דרך התכנית, היא ע"י קבלת המצב, הבנה.. וכניעה.. ההתמודדות היום היא ממקום של אהבה, עם עזרה יומיומית מחברותיי הנפלאות בתכנית.
יכולה לספר על נסיוני האישי עוד ועוד..
לפרטים על הפגישות והתכנית, אפשר להכנס לאתר: או.אי ישראל, ולמצוא פגישה הקרובה למקום המגורים..
ועוד דבר, התכנית פועלת "רק להיום"..
אני בוחרת כל יום רק להיום, ולפעמים- רק להרגע.. רק עכשיו לא אוכל את השוקולד הזה.. לא יודעת מה יהיה אחכ
וזה בניגוד ל - מחר אתחיל דיאטה, ולא אוכל יותר פיצה לעולם.. בזה תמיד נפלתי.
חיבוק ובהצלחה. רק להיום..

[אנו_נימית_באהבה*]

או קי.. עכשיו ראיתי שכבר המליצו על זה.. נו נו.. בכל זאת 1 לפנות בוקר עכשיו..
כנראה שהייתי צריכה לספר גם בשבילי:)
אז לילה טוב..

[גברת_זה*]

הבוקר
יוגרוט עיזים במקום הקפה
שלוש פרוסות של לחם שיפון בלי כלום

[גברת_זה*]

יפה לי.
המשכתי בסלט
ואורז עם עדשים.
מרגישה טוב.

[אהבת_עולם*]

לא התייחסת לשאלתי לגבי פנייה לעירית.
מה את אומרת?

[הקוסמת_מארץ_עוץ*]

בת דודה של סבתא שלי, שזה צילום עתיק של אשה עם הרבה קסם אישי וכובע גדול מרשים. מה דעתך?
אני מרגישה שלשים משהו שקשור להיסטוריה לא מתאים בפינת ההתפתחות...
לדעתי כדאי לשחרר את התמונה הזו ולחשוב על סימבול שמייצג התפתחות. אני אתן לך דוגמא.
פעם ראיתי מין סדרה של שלוש תמונות, בראשונה רואים צמח קטן, בשניה רואים אותו יותר גדול ובשלישית
זה כבר עץ!!!
משהו בסגנון הזה...

[גברת_זה*]

לא התייחסת לשאלתי לגבי פנייה לעירית.
אני מרגישה לא נוח להזמין אותה לפה, כבר נעזרת בה בענין אחר...
_בת דודה של סבתא שלי, שזה צילום עתיק של אשה עם הרבה קסם אישי וכובע גדול מרשים. מה דעתך?
אני מרגישה שלשים משהו שקשור להיסטוריה לא מתאים בפינת ההתפתחות..._
רגע, לפני שאני משחררת אני אסביר, שבגלל ששם אני מדליקה נרות שבת זה מקום שאני מתחברת
לכל האמהות הקדמוניות, אני מדליקה נרות לסבתות ולנשים שנפטרו ומתחברת לכח שלהן ולחכמה שלהן,
מדברת אליהן לפעמים וחושבת עליהן. אז מכאן התמונה הזאת.אבל אם את אומרת לשחרר, יאללה.

[הקוסמת_מארץ_עוץ*]

דווקא הפינה המזרחית בבית או בסלון מייצגת את "השבט"...
לפי הפאנג שוואי - אם שמים תמונות משפחתיות במיקום הנ"ל מחזקים את המשפחה הקיימת
ומקבלים חסד מהקדמונים...

[גברת_זה*]

דווקא הפינה המזרחית בבית או בסלון מייצגת את "השבט"...
מעניין. תליתי אותה על הקיר המזרחי של הפינה הצפון מזרחית. מה עושים אם אין פינה מזרחית אלא קיר שלם ארוך כמו שהסברתי?
בינתיים מחפשת משהו התפתחותי להוסיף שם.

הבוקר
יוגורט עיזים
שתי פרוסות לחם שיפון
עגבניה
סירבתי לקפה, עוגה, רוגעלך, פסק זמן.
מרגישה ממוקדת.

שואלת את עצמי:
האם אני מוכנה לרזות
האם אני מוכנה לספק היום לגופי אוכל בריא ומיטיב

ממש מעניין לראות איך השאלות עושות תחושה הרבה יותר טובה מאשר הצהרות פנימיות
נניח אם אני מצהירה לעצמי: אני מתכוננת לרזות! אני מתכוננת לספק היום לגופי אוכל בריא ומיטיב!
ישר אני נכנסת לאי שקט, יש בזה משהו קורא תגר, זה מעיר את השדים הפנימיים
ואילו כשזה מתנסח בשאלה - האם אני מוכנה היום לאפשר לעצמי לרזות? האם אני מוכנה היום לספק לגופי אוכל בריא ומיטיב?
יש בהן משהו עדין, הן מעירות דווקא את החלקים המיטיבים שאומרים כן, לא מכניסים לאי שקט, לא מעודדים אותך לבדוק את נכונות ההצהרות או להפריך אותן.

[גברת_זה*]

ארוחת צהריים
שניצלים, שניים
שעועית מאודה
קישואים מאודים
יכולתי אולי להמנע מן השניצלים המטוגנים.

כבר יומיים לא שתיתי קפה. מרוצה מעצמי.

[סגו_לה*]

גברת זה,מעבר לתיעוד האמיץ וההשרה שאת נותנת לכולנו,
את כותבת נהדר !
את נשמעת שמחה וקלילה בניגוד למראה הכבד שתארת.
תודה על הכיוונון שעשית לי @}

[גברת_זה*]

הו, סגולה, תודה על המחמאות.

התחלתי את היום בחצי כוס קפה, מפני שאני אחרי לילה משוגע
המשכתי בשני כריכים קטנים של לחם שיפון עם אבוקדו
היום אני לא מבשלת! אנחנו מתארחים לשבת.
מה שאומר שלא אעמוד היום במבחן האכילה האוטומטית שמעל הסירים...

[סתם_אחת*]

שלום...הגעתי לכאן לגמרי במקרה, אני מחפשת חומר על דיאטות..
בכל מקרה, חשבתי אולי לתת לך קצת טיפים, זאת אומרת, אני לא איזה דיאטנית ולא מתיימרת להיות,
אבל עד לפני חודש שקלתי 59 (אני 1.58) והיום אחרי חודש אני 4 קילו פחות..אולי אפילו יותר אני לא יודעת כי רק מחר זה יום השקילה שלי (פעם בשבועיים).
אני בת 18 דרך אגב...

אוקיי אז אני מקווה שזה יעזור לך.
אני מתחילה כל בוקר בארוחת בוקר כמובן אסור בשום פנים ואופן לדלג!! אני ממליצה לך על 2 פרכיות אורז עם קוטג' 5%..
זה תחליף מצויין ללחם וגם טעים
אוקיי אח"כ צהריים...120 גרם חזה עוף, עם 6 כפות אורז..כמובן שאי אפשר כל יום לאכול את זה כי זה ממש משעמם אותי אז מידי פעם אני מגוונת ואוכלת סוגי בשר אחרים
אבל לא להפריז..!
ערב- ארוחת קלה שכוללת חביתה מביצה אחד וסלט ירקות ענק!!!
אם אני רעבה בין לבין אז אני אוכלת פרי..או סלט.

הכי חשוב..לא לאכול ממתקים, אני כבר חודש שלם (היום בדיוק חודש) בלי שום שוקולד או משהו בסגנון וזה עובד פלאים!!
כמובן שאם את חייבת את יכולה פעם בשבוע, פעמיים גג!! אבל עדיף לך לקנות נגיד מיני פסק זמן או מיני מקופלת כי המיני זה פחות קלוריות ונותן את אותה תחושה טעימה
טוב והדבר הכי הכי הכי חשוב- ספורט!! המון המון ספורט..!
ממליצה הליכה כל יום, זה ממש עובד לי..חצי שעה שעוברת בכיף ובשבוע האחרון אפילו העלתי ל-45 דקות.
אני גם לא עולה יותר במעלית, אלא רק במדרגות, והאמת שיש לי רבע שעה כל יום שבה אני עולה כ-500 מדרגות, את לא מבינה כמה שזה מעצב ומחטב!! ממליצה בחום.
ואם יש לך כוח, תוסיפי כפיפות בטן, ותרגילים לחיטוב הישבן והיריכיים (כל יום אני עושה).
ואני מבטיחה לך זאת הדרך הבטוחה להורדה במשקל..!
בטח לא חידשתי לך כלום..אבל לפחות ניסיתי..ואל תשכחי גם שאם את שוקלת הרבה יותר, זה אומר שתורידי הרבה יותר מ-4 קילו בחודש (כמו שאני הורדתי)

בהצלחה

[ענבל_נתן_בר*]

כנטורופתית, אני יכולה להמליץ לך על צמח שהוא כמו קסם לכל המכורים למתוק: ג'ימנמה. קונים טינקטורה של ג'ימנמה (מראן צמחים, ברא צמחים, או כל בית טבע ובית מרקחת שמוכרים צמחי מרפא) ומטפטפים טיפה או שתיים על הלשון ברגע שמרגישים תשוקה למתוק.
ברור שזה לא עושה את העבודה הפנימית, ולא מחליף תפריט בריא וכו', אבל במסגרת מה שמתאפשר באינטרנט... (-:

[גברת_זה*]

תודה סתם אחת על ההתייחות המושקעת
וגם ענבל תודה. לא מכירה את הצמח הזה, מתכוונת לבדוק.

עברה שבת בסדר
היום התחלתי עם קפה ושתי פרוסות לחם שיפון עם גבינת עיזים
אני עצובה ובאנרגיות נמוכות בלי קשר
מנסה להחזיק את עצמי מעל המים
לשאול את עצמי בעדינות אם אני מוכנה, גם היום, להאכיל את גופי מזון בריא
האם אני מוכנה, גם היום, לאפשר לגוף שלי לרזות.

[ליה*]

היי גברת זה?, כבר כמה ימים שאני קוראת אותך, ומוצאת השראה בכנות ובכתיבה שלך., וכמובן מאוד מזדהה עם הרצון להשיל מהמשקל, ולעשות את זה מתוך אהבה ורצון להייטיב עם עצמי.
יש לי עודף משקל משמעותי להוריד, (לאחר שני הריונות שהסתיימו לא בעיתם, והשאירו עלי את חותמם, בגוף ובלב.) התחברתי לשאלות שאת שואלת את עצמך.
אני מוצאת שעוזרת לי המחשבה שמותר לי הכל! ואני בוחרת לא להכניס לגופי אוכל שלא טוב לי. משתדלת להתייחס לתזונה ולירידה במשקל כפינוק לעצמי - הזדמנות לדאוג לעצמי יותר, ולצ'פר את עצמי (ואת בן זוגי) באוכל בריא, לא משמין, ומשובח. חושבת גם, שאצלי הרצון במתוק ובטעים בא כדי לפצות. משתדלת לבדוק ביני לביני לפצות על מה?...
שיהיה המשך יום מקסים

[ליה*]

וגם, מקווה שהעצבות תתפוגג במהלך היום...

[פלונית*]

פגשתי הבוקר חברה שרזתה חמישה עשר קילו. הרגשתי משהו שמזמן לא הרגשתי: קנאה. - - - אם רזתה במשך שנה זה יישאר ואפשר לקנא . אם רזתה מהר ,נגיד ב3 חודשים זה חוזר וזה זוועה אין מה לקנא .
קבלתי במייל המלצה לשתות כל בקר 4 כוסות מים , אח"כ לצחצח שיניים ולאכול אחרי 3/4 שעה . התזונה כרגיל . הכל , בריא , כמויות הגיוניות וללכת את כל הסידורים שיש בסביבה במקום לנסוע .

[גברת_זה*]

המשכתי כך:
פסטרמה דלת קלוריות
חופן שקדים
שלושה קבבים
סלט ירקות

תודה שאתן כותבות. השיחה סביב הנושא הזה מאד מחזקת אותי.

[גברת_זה*]

נפילה היום אחר הצהריים
לאו דווקא בגלל הכמויות, אבל בגלל שממש
לא הייתי ממוקדת
מתוך אי שקט וחוסר מנוחה
באיזו שכחה עצמית, באיזו שנאה עצמית כמעט,
אכלתי חבילת חטיף טבעי של תפוחים מיובשים
שת י פריכיות עם קוטג'
שאריות ביצה עין של הילדים עם חצי טוסט
שקדים, די הרבה שקדים, אולי חצי חבילה של מאתיים וחמישים גרם
קצת שוקולד נוטלה עם השקדים, אולי כף
קולורבי חתוך
תפוח חתוך
גזר חי מקולף
קפה
אני מרגישה גועל, בעיקר מהביצה עין. לא סובלת ביצה עין. זה מגעיל.
מקווה שגמרתי כבר לאכול היום.
האם אני מוכנה לאפשר לעצמי שלא לאכול היום עוד דבר?

[אינדי_אנית*]

איזה שקדים אלה? קלויים?
אולי תעברי לקנות רק שקדים טבעיים? הרבה יותר קשה לאכול מהם כמויות ובכלל פיצוחים קלויים הם אויב ואויבים כידוע לא מכניסים הביתה

[גברת_זה*]

אולי תעברי לקנות רק שקדים טבעיים? הרבה יותר קשה לאכול מהם כמויות
אני באמת לא קונה קלויים, אלה היו טבעיים. ולמה קשה? לא קשה בכלל...

[גברת_זה*]

הבוקר
ארבע פרוסות לחם קל עם אבוקדו ועגבניה
כוס קפה
חופן לא גדול של שקדים
מרגישה טוב
חוץ מן הבאסה שהיום שקלתי את עצמי בקופת חולים כללית
והתברר שמצבי 91.5 קילו
אמנם זה היה עם בגדים אבל בכל זאת.

[אא*]

לא הייתי ממוקדת

אני לא חושבת שאת צריכה להיות ממוקדת. את צריכה להיות רגועה.

אני חייבת לספר שעשיתי הרבה דיאטות בחיי והן לא עזרו. רק כשהתחלתי להירגע ופשוט להינות מהאוכל, הצלחתי לרדת.

15 קילו. וכבר שומרת על זה שנתיים.

[אא*]

רגע אני לא מנסה לרפות את ידייך: הדרך שאת עושה טובה, אבל לא נראה לי שמיקוד יעזור. זה נראה לי מלחיץ ומכניס לטרפת כזאת של: "לא הצלחתי להיות ממוקדת אז אפשר לפרוץ כבר את שאר השערים"

ולא...

פשוט תנסי להיות במודעות...
את לא מפצחת סודות אטום....
את בסה"כ רוצה לעשות טוב לעצמך...

בהצלחה רבה.

[אינדי_אנית*]

טוב אם הם לא קלויים אז הם מאוד בריאים אבל עדיין, בזמן דיאטה?
בכל אופן אני מרגישה שינוי כבר באכילה שלך, נראה לי שיש התקדמות.. את מרגישה את זה?
אפשר להציע לזרוק את הנוטלה מהבית או שתפרוץ מלחמת עולם?