ביקור החסידה

אנונימי

^דף סיפור לידת בית
דף סיפור לידה בבית חולים
דף סיפור לידה קיסרית
דף סיפור לידה של אבא^

(אני מצטער על הניקים, אבל יותר נוח לנו ככה כרגע. מי שמכיר מכיר, ומי שלא לא.)

שליחה על ידי אלון* » 26 יוני 2006, 23:30

חזרתי הביתה. אלה עומדת ושוטפת כלים במרץ רב ובמה שנראה כמו תחושת שליחות. איך שאני נכנס היא אומרת לי: "טוב, המצב הוא כזה. יש לנו עוד הרבה מה לעשות. אנחנו בכלל לא מוכנים."

אני לא מבין על מה היא מדברת, ומבט תוהה עולה על פני.

המבט, כך נראה, מעצבן אותה. היא שולחת אותי להוריד את כל שקיות הבגדים "סתיו" ו"חורף" שבקומה העליונה של הארון, ולשים במקומן שקיות "קיץ" שמונחות כרגע על המיטה. נשבע לכם שעל כולן מודבקים פתקים עם עונות ומספרים. הכי קטן זה חורף 4, והכי גדול זה קיץ 12.

למוד קרבות, אני מציית. אלה מסתובבת בבית, מחפשת משהו, חוזרת מייואשת לחדר השינה, איפה שאני נאבק עוד עם השקיות. "אני לא מוצאת את סדין הגומי בשום מקום. מה נעשה?"

אני הולך לצוד את הסדין. מצוייד בחושים שהתחדדו לאורך מליוני שנות אבולוציה, אני מאתר את הסדין מסתתר על מדף גבוה בחדר הילדים. אלה גמרה בינתיים למיין את השקיות, ואומרת לי "טוב, תחזיר את השקיות של החורף והסתיו למעלה, ותפרוש את סדין הגומי מתחת למצעים שעל המיטה, ואז אני אשכב לעשות פאולה, ואולי אצליח להרדם".

במצב הפעלתני שבו היא נמצאת, לא נראה לי ששינה זה משהו שהולך לקרות בקרוב, אבל מצוייד בחושים נוספים שהתחדדו לאורך מליוני שנות אבולוציה, אני מציית. בינתיים אני מצליח להשחיל שאלה: "מה קורה?"

"אוף, יש לי צירים."

"אבל יש לך צירים כבר מהחודש הרביעי."

"כן, אבל עכשיו הם חזקים יותר, שונים מאלה שהיו עד עכשיו."

"ממתי הצירים האלה?"

"מהבוקר. וגם הפקק הרירי התחיל לצאת."

"דיברת עם שפרה?"

"כן, היא אמרה שאם הפקק יוצא אז עכשיו אני יולדת תוך שבועיים."

"אה."

אלה נשכבת על המצעים שסידרתי, ומכסה את העיניים עם שתי הידיים, עושה תרגיל פאולה.

תאריך הלידה המשוער שלה הוא מחר. בשלוש הלידות הקודמות היא איחרה קצת. האם הפעם תדייק?

שליחה על ידי אלון* » 27 יוני 2006, 01:15

יצאתי החוצה לנשום קצת אויר קריר, ולדבר בטלפון. העמק נפרש לפני, אורותיו מנצנצים.
השיחה, והאויר הקריר, וקולות הצרצרים, מרגיעים אותי לאט לאט. מסתבר שהייתי מתוח. דרוך.

כמה דקות לתוך השיחה, יש שיחה ממתינה. אני מסתכל לראות מי מתקשר, ורואה שזו אלה. אני רץ הביתה, ומסיים את השיחה.

אלה יושבת ליד המחשב, אומרת לי "לא הצלחתי להרגע מספיק בשביל להרדם. אבל התחלתי לרשום את הצירים, והם די סדירים."

"את רוצה שנתקשר לשפרה?"

"לא, עזוב. היא בטח ישנה עכשיו. בוא נראה מה קורה במשך הלילה."

"את רוצה שאעשה לך עיסוי?"

כן, את זה היא רוצה. עיסוי עדין בכפות הרגליים. היא נשכבת על הספה בסלון, ואני מתחיל בעיסוי. יותר מעיסוי, זה ליטוף: שתי אצבעות, מגע עדין של כריות האצבע, לאט לאורך כף הרגל, מהעקב ועד לאצבעות השלישית והרביעית. ואז שוב. ושוב. כך כמה דקות, ואז הרגל השניה. אני רואה איך הנשימה שלה מתאימה את עצמה לקצב העיסוי, הבטן מתנפחת ואז מצטמצמת עם כל נשימה, עגולה ויפה. העובר מתנועע בפנים, יוצר גבשושיות קטנות בעורה. ואז לפתע הבטן מתקשה, העובר מפסיק לזוז, ואלה מתחילה לנשום בכוונה גדולה. נשימת צירים.

הציר עובר, ואלה רושמת אותו.

שליחה על ידי אלון* » 27 יוני 2006, 08:58

הלכנו לישון בשלוש בלילה. התעוררתי עתה, ומצאתי את אלה ליד המחשב, כרגיל. אוכלת, כרגיל. והצירים? ממשיכים, כרגיל. אבל עדיין חזקים מבעבר. מסתבר שהיא ישנה טוב, וכבר הספיקה לדבר עם שפרה. הן סיכמו שידברו שוב בעוד שעה, אחרי שתעבור כמה צירים ותראה מה מצבם.

בינתיים, ברוש, עם ארבע שנותיו, פירק את הנדנדה שבניתי באמצע הסלון. מוכשר הילד הזה. חשבתי שזה עמיד למדי: קרש צר מחובר בשני ווים לחבלים. את החבלים תליתי על טבעות מתכת עם סגירה קפיצית (כמו של מטפסים), שמחוברות לווי ג'מבו תקועים בתקרה. ברוש הצליח לפתוח את האום של אחד הווים. סגרתי אותו שוב, הפעם עם מפתח ברגים.

את הנדנדה אלה ביקשה. היא רוצה משהו להתלות עליו במהלך הלידה.

שליחה על ידי אלון* » 27 יוני 2006, 10:06

והנה מתחילים לרדת המים.

אלה בדיוק היתה בדרך למכולת, וחזרה מאמצע הדרך. ככה זה, היא החליטה לעשות משהו, אז הגוף מסמן לה "הלו, תתמקדי."

שפרה בדרך לכאן. לבקשתנו היא מביאה איתה את ילדיה. ככה תהיה לילדינו חברה, ובאופן כללי יהיו יותר מרוצים. הם ילכו לבית של ההורים של אלה, לא רחוק.

מרגש

מרגש! שיהיה טוב

שתהיה לכם לידה טובה!
(חיכיתי לדף הזה...)

איזו התרגשות!!!
ובדיוק קפץ המרגיעון "כולנו משפחה אחת" -
אז הנה הנה המשפחה מתרחבת!

!!!

איך הגיבו ברוש, תדהר ותאשור?

(-:
נחמד שאני יכולה לדמיין כל מטר מהדרך, וגם את נוף העמק...
(בדיוק אתמול קראתי על ההורים של אלה בספר).
רציתי לכתוב, מחכים בנשימה עצורה, אבל עדיף: נושמים עם אלה (-:

הגעני עם שיפרה לזירת האירוע אחרי "נסיעת שודים" מלווה בשלושת ילדיה: סוכנת 001, סוכנת 002 וסוכן 003.
אחרי שסחבו את הציוד לזירת האירוע, התגנבו הסוכנים ותאשור לבית קרובים והפכו אותו לבסיסם.
והרי מבזק מהחדשות האחרונות:
סוכן 003 מעוניין לפצוח במשחק מחשב.
תאשור נמצא בקשר טלפוני רצוף עם ראשי הסוכנות.
לכל הסוכנים חם מאוד.
למרות כל מכשירי הריגול המשוכללים, הסוכנים לא יודעים כמעט כלום כי אף אחד לא טורח לעדכן אותם.
תדהר התגנב לבסיס הסודי.
ברוש נמצא בזירת ההתרחשות.
האחראי על המפקדה מעוניין להדליק מזגן, אבל הסוכנים חוששים מרעשי רקע מעצבנים ומקרני ליזר.
בזמן כל האירועים המרגשים הללו, אלה ואלון מסדרים בגדים.
הסוכנים ישמחו להמשיך לשלוח עידכונים, אבל לסוכנת 001 יש תחושת בטן מוזרה שמה שאנחנו יודעים לא מעניין אף אחד, בעיקר מכיוון שאנחנו לא יודעים כלום.

עד כאן, מבזק מיוחד מטעם סוכנים חשאיים, לידה, משפחת עצים ומשפחת שיפרה.

שיהיה בהצלחה!!!!!!!
אנחנו איתכם

הסוכנים מתבקשים להמשיך ולעדכן

שליחה על ידי אלון* » 27 יוני 2006, 11:45

כפי שכבר הילדים דיווחו, שפרה הגיעה. ושוב, הסיכון הזה של לידת בית בפריפריה רחוקה כבר נמצא מאחורינו.

שלחו אותי לסופר פארם לקנות דברים, ביחד עם ברוש. סדיניות, פדים, חיתולים, תה ילקוט הרועים, ארניקה. באמצע הסופר אני מקבל טלפון משפרה: הדופק של העובר לא מספיק חזק. אלה מבקשת שתקצר בקניות. ייתכן שנצטרך פינוי לבית חולים.

אני משתדל לקצר, ונוסע בחזרה. בדרך מתקשר למד"א, מבקש שישלחו אמבולנס כגיבוי ללידת בית. המוקדן מתבלבל, לא מבין: צוות האמבולנס אמור ליילד? אני מסביר שמדובר רק על גיבוי.

בחזרה בבית: מזגן עובד, אפלולית נעימה, אלה שוכבת על המיטה, ושפרה בודקת דופק. שתיהן נראות רגועות ביחס למה שציפיתי. שפרה אומרת לי שהיא היתה קצת מודאגת, אבל שעכשיו הדופק של העובר תקין, וזה נראה בסדר.

הסוכנים בהחלט מצחיקים את הקהל.
(מרגיעון: הֶסְפֶּק מבורך)

_{עולה התהיה: האם זה דף סיפור לידה, או שמא דף הזוי?}

_מרגש! שיהיה טוב
שתהיה לכם לידה טובה!_

הסוכנים בהחלט מצחיקים את הקהל.

מיכל שץ ממחשב לא לה...

(והמרגיעון המתאים: אם יצאת מכליך אל תשכח לשוב)

מפקד הבסיס מכין נודלס.
הסוכנים שמחים לשמוע שהכול בסדר.

שליחה על ידי אלון* » 27 יוני 2006, 12:20

האמבולנס הגיע. וכן גם פועה, מיילדת נוספת ששפרה הביאה לעזרה.

כולם כבר במקום. עכשיו נותר להמתין רק לילד.

שיהיה בהצלחה!
אנחנו מחזיקים אצבעות ללידה טובה וקלה ושולחים קארמה טובה לחלל האויר.

_שיהיה בהצלחה!
אנחנו מחזיקים אצבעות ללידה טובה וקלה ושולחים קארמה טובה לחלל האויר._

ביום טוב, בשעה טובה!
בהצלחה
@}

מאוד מרגש, מחכה לעדכונים

אנחנו מחזיקים אצבעות לאלה, לתינוק, וגם לדופק שלו.

עכשיו אני מנסה לאכול משהו, אבל כל האצבעות מוצלבות וקשה להחזיק את המזלג.
גם ההקלדה לא פשוטה.

אם למישהו נדמה שאני מתחיל לכתוב שטויות - זה ממתח.

מאוד מרגש, מחכה לעדכונים

גם אנחנו עוקבים.
המרגיעון שקיבלתי: "כשאת לא יכולה יותר - אל תכילי"
אם את מבינה למה אני מתכוון...

שליחה על ידי נהר* » 27 יוני 2006, 12:45

המון אהבה, למשפחה המתרחבת
ביום טוב, בשעה טובה!

המרגיעון: כולנו זקוקים לחסד

ביום טוב, בשעה טובה!

שליחה על ידי אלון* » 27 יוני 2006, 12:51

העובר הולך ויורד. אלה רוקדת לצלילי שירים של ריטה. כל כמה דקות היא מדווחת על עוד ירידה. שפרה מקשיבה מדי פעם לדופק העובר, ונראית מרוצה.

שפרה פרקה את הנדנדה, ותלתה אותה מחדש גבוה יותר, בגובה החזה. היא שמה כרית על הקרש, ואלה מדווחת שזה באמת יותר נוח. מדי פעם היא חצי נשכבת חצי נשענת על הנדנדה, וקצת מתנדנדת עם האגן.

הדוד מירושלים עוקב בדריכות, וגם הדופק שלו לא משהו כרגע.
מחזיקים אצבעות, מחכים לעדכונים.

שליחה על ידי Tempest* » 27 יוני 2006, 13:05

מרגש

מרגש מעניין ומצחיק
בהצלחה

הדודה מירושלים שמעה עכשיו, ומתרגשת מאוד מאוד.
מחזיקים לכם פה עוד 40 אצבעות (שילבתי גם את האצבעות של האחיינית הקטנה שהלכה הרגע לישון).

שליחה על ידי אלון* » 27 יוני 2006, 13:17

ריטה וגידי גוב שרים:

אלו הם ימי
ואלו הם ימיך
אלה תפילותי
ואלה תפילותיך
כאן מול שתי עיני
עוברים חייך וחיי

הקשב
אחי שלי הקט, הקשב
הקשב אל העולם הזה, שלך, לך
קורא הוא בשמך

הצירים נעשים חזקים וארוכים. אלה התיישבה על כסא היולדת שהביאה איתה שפרה. זה מין כסא בצורת סהרון, פתוח באמצע. אלה אומרת שזה נוח לה.

בין הצירים היא קמה, ועושה את תרגיל הפאולה הבא: רגליים מפושקות, הידיים פרושות לצידי הגוף, ואז מסובבת את כל היד כך שכף היד תפנה החוצה, ואז שוב פנימה. לפי אלה, זה תרגיל של פתיחה, של שחרור. היא לא יכלה לעשות את זה במשך כל ההריון, כי זה גרם לה לצירים. אבל עתה הצירים מקודמים בברכה, ואלה מתענגת על התרגיל שלא עשתה זה חודשים רבים.

וואו כמה מרגש!
מחזיקה אצבעות ללידה טובה ושולחת מחשבות טובות לכיוונכם.

תודה על העדכונים, ממתינה במתח.
ו- הסוכנים בהחלט מצחיקים את הקהל.

בהצלחה! @}

סוכנת 001 מוסרת בהצלחה.

ריטה נהדרת.
אני זוכר שכשברוש נולד זו היתה זמרת ענקית אחרת: אלה פיצ'ג'ראלד.

שליחה על ידי Tempest* » 27 יוני 2006, 13:35

וואו, זה נשמע כל כך נפלא.

ומה עם עדכון מהסוכנים?

@} @}

_וואו כמה מרגש!
מחזיקה אצבעות ללידה טובה ושולחת מחשבות טובות לכיוונכם._
@}

מתרגשת מאוד. חיבוקים וחיזוקים לאלה ולשפרה וכמובן לך.

לאור הבקשות, הסוכנים חוזרים עם עידכון נוסף.
תאשור יצא למכולת לרכוש אספקה חיונית בשביל צוות הלידה. ענבים, בננות, עוף, תפוחים ומיץ תפוזים.
הסוכנים שבעים ומאושרים אחרי נודלס וצלי.
ברוש ותדהר צופים בטלוויזיה ולא מראים סימני חיים, כנראה כדי שאף כוח עוין לא יחשוד שזהו בסיס סודי.
סוכן 003 בוהה בחלון בעיניים ריקניות ומחכה שנחזיר לו את קופסאת הבקרה, כדי שיוכל לחזור לפצפץ חיזרים.
לסוכנת 001 מודיעה בחגיגיות שכואבות לה הרגליים ומאיימת על סוכנת 002 שאם היא תמשיך לדחוף את הכיסא שלה היא לא תוזכר בהודעה.
סוכנת 002 מאוכזבת מכך שפיספסה את נגלת הפיטריות.
בינתיים, מפקדי הבסיס מעבירים מידע חיוני דרך מכשירי הקשר ומשתדלים להמשיך כרגיל בסדר היום.

מחכים לעידכונים נוספים.

שליחה על ידי אלון* » 27 יוני 2006, 14:06

אלה הלכה לנוח קצת. שפרה בדקה אותה ואמרה שהפתיחה קצת גדלה, לארבע אצבעות, ושראש העובר ירד.

הדוד מתל אביב, מתקנים אותך כאן שזו היתה ארתה פרנקלין.

עכשו גילו לי, התרגשתי ומיד נכנסתי להתעדכן.
מחכה לעידכונים.
שיהיה קל וטוב.

כל באר שבע מחזיקה אצבעות! אפילו אריאל הטכנאי..

אני עוקבת בדריכות
אוהבת אתכם

וואללה.
בדקתי בכתובים, ואכן ארתה פרנקלין.

בינתיים - כוססים.

אנו כאן
בקצה כביש 6
אשר טרם נבנה
מאחלים בהצלחה
לחסידה ולשיפרה
ולצוות סוכנים המיוחדים לעניני מבצעים חסויים
והולכים לבריכה
לפגוש חסידות עם גוזליהן

דה-ז'ה-וווווווווווווווווו.....
הכל כמו חוזר וב ה ת ר ג ש ו ת עצומה!!!
אני אורזת, רצה למחשה להתעדכן, חוזרת לאריזה, רצה למחשב. רק לא לשכוח...מה? מה, לא לשכוח? אה! המרק של ברוש, כדורי הבשר של תדהר, ו-כן, בטח! העוגיות (ללא הקמח) של תאשור (או שטעיתי בסדר???).
א-לון-לה יקיריי, ראשי, מחשבותי ולבי כל הזמן אתכם. שיעבור לכם בקלות וצפייה, ובמהלך טוב ונכון.
אוהבת אתכם ואת נכדי ה- שבדרך. אנחנו באים. אימא.

שליחה על ידי אלון* » 27 יוני 2006, 15:19

עברנו לג'ז רך: דיאנה קראל שרה על מכתבים של אהבה. אלה מנמנת במיטה, מדי פעם מתמודדת עם איזה ציר.

הריקודים, מסתבר, מחזקים את הצירים; אבל כשיש ציר, אז הוא קורא לאלה לכרוע. המעברים האלה בין לעמוד ללשבת קשים לה, ועושים לה סחרחורת. מנסים אולי עם הנדנדה, אבל גם זה לא נוח. הכסא - גם לא נוח. "מה את רוצה? מה יעשה לך טוב?", והתשובה מובנת מאליה: "שהוא יצא כבר".

שפרה מציעה לפרק את הקרש של הנדנדה, ולחבר את החבלים ביחד כך שאפשר יהיה להתלות עליהם מאחור, דרך בתי השחי. אני מפרק, ומחבר את קצוות החבלים. מנסה את זה, אבל זה לא נעים, חותך בבשר. שפרה מציעה מגבת, ואנחנו מבלים כמה דקות בניסיונות לגרום למגבת להשאר במקומה. בסוף אנחנו מסיימים עם שתי מגבות כרוכות על תחתית החבל, ומחוזקות למקומן באמצעות פיסות בד צרות וארוכות, שריד מחולצות טריקו ישנות.

אחיה של אלה תרם את דירתו כאן בקיבוץ לאירוח המשפחה שלי. מתי הם יבואו? בינתיים הוריה של אלה מטפלים בכל מה שאנחנו לא: בילדים (שלנו ושל שפרה), באוכל לנהג האמבולנס, במצרכים בשבילנו, בארגון הדירה לאירוח. כמה זמן עוד יחזיקו במאמץ? אנחנו שוב מודים על נוכחותם, ועל המגורים בקרבה אליהם. תודה על העזרה!

האנרגיות שאתם שולחים לנו כאן בדף ומחוצה לו מגיעות אלינו ומספקות תמיכה רצויה ונחוצה. איזה כיף! תודה תודה תודה.

דיאנה קראל שרה Besame Mucho.

מפקדת הבסיס פינקה את הסוכנים עם גלידה.
002 מתלוננת על שאף אחד לא נותן לה את קופסת הבקרה.
מפקד הבסיס הלך לישון, הסוכנים משתדלים לדבר חלש כדי לא להקיץ את המפקדונים.
001 אכלה כמה ענבים לא רחוצים וחוששת ממוות מיידי, במקרה הטוב.
לתאשור מגרד ברגליים.
002 מתלוננת שקר לה. [כן, כנראה שהיא מאוד נהנת להתלונן]
הסוכנות מתנצלת מעומק הלב על המבזקים הלא-מאוד-רלוונטיים שלה, אבל בינתיים לא מגיע אף מידע חיוני במיוחד.
4 שעות עברו מאז הגענו אנחנו, שיפרה והסוכנים.
כל הסוכנים מנסים לנחש מיהם "חסרי הרכב".

כל דיירי הבסיס מאחלים בהצלחה ושולחים אנרגיית תות-בננה.

בין תרגול לשעור ממשיך להחזיק אצבעות!

מחזיקה אצבעות ללידה טובה ושולחת מחשבות טובות לכיוונכם.
@}

אוהבת מאוד את סיפורי הלידה שלכם און-ליין....

הדוד נזכר באחד המשפטים הנצחיים מהלידה של ברוש:

כשהילד הזה ישאל "איך נולדתי" - במקום תשובה הוא יקבל לינק...

שליחה על ידי אלון* » 27 יוני 2006, 15:46

ההתקדמות לא מספקת את שפרה. הפתיחה התרחבה קצת (חמש אצבעות), וצוואר הרחם נעשה רך. אבל הדופק של העובר דועך ומשתפר חליפות, ושפרה אומרת שזה שואב ממנו אנרגיות.

אלה תנסה לרקוד קצת, ונראה אם משהו יזוז. אם לא, שפרה מאיימת שנשקול לנסוע לבית החולים. אני הולך להצטרף לריקודים.

הסוכנים מחזיקים אצבעות ומקווים לטוב. כל כמה דקות מרעננים את הדף ומחפשים עידכונים.

מפקדת הבסיס הלכה למרכולית. הסוכנים נשארו להגן על הבסיס בחירוף נפש.

אלון, אנחנו מתארגנים. אבא שלך יצא מתל-אביב מיד כששמע על הלידה. מצלצל כל כמה דקות מהרכב. כשיאסוף את מחצית הבית ויעמיס אותי, נצא לדרך. שולחים לכולכם חוזק ואהבה. סוכנים, השגיחו עבורנו על בר,תד,ו-תא..ועל שקט לשנת המפקד. אימא.

בהצלחה!!! לידה טובה טובה.

עירית_לוי

_וואו כמה מרגש!
מחזיקה אצבעות ללידה טובה ושולחת מחשבות טובות לכיוונכם._

אלון מוסר שהם עוברים לבית החולים, ליתר בטחון.

>הדוד כוסס ציפורניים ומחזיק אצבעות<

דוד יקר,
בבקשה תמשיך לעדכן אם תוכל.
דואגים ושולחים אנרגיות טובות

עוקבת בדריכות.
מאחלת לכם לידה טובה בבית וממשיכה להחזיק אצבעות.

עד שכתבתי ,אני רואה שעוברים לבית חולים.
>בכל זאת, ממשיכה להחזיק אצבעות ללידה טובה<
וגם
כוסס ציפורניים

עוקבים אחריכים מרחוק במתח אדיר, תמסרו לה... שאנחנו מחכים לה. ולאלה - תרגישי טוב.

אכן, אלה ואלון עברו לבית החולים.

גם כולם כאן בבסיס כוססים ציפורניים.

יש עידכונים? מתי אמורים להגיע לבית החולים?

בהצלחה

וסליחה שכתבתי בטעות

מבחינת הזמן - הם אמורים להיות כבר בבית החולים.

לידה טובה

סבלנות - בינתיים אין עדכונים.
אני מניחה - ומקווה - שיש לאלון עיסוקים חשובים יותר כרגע.

אלון מוסר עדכון:
בבית החולים בדקו את אלה.
הכל נראה בסדר, למעט דבר אחד:
במהלך ציר, הדופק של התינוק יורד מאד.
זה דבר טבעי, והוא מתאושש מזה אחר כך, אך זה ממשיך כמה שעות, והמשאבים שלו הולכים ונגמרים.
זה אחד הדברים שיכולים להעיד על מצוקה, חבל טבור שנלחץ או משהו דומה.
הרופא המטפל בדק אותה, והמליץ באופן חד משמעי על ניתוח קיסרי. אלון ואלה קיבלו את המלצתו, וכרגע אלה בדרך לניתוח קיסרי.

אלון ואלה, השקט הזה...
שכן, המעשה שאתם עסוקים בו כרגע, מרמז על רצינות המעמד, והעדרותכם מהדף.
אנחנו כולנו עמכם. באהבה ובסבלנות, נחכה לכם.
אבא ואני יוצאים כרגע לדרך, אימא של אלון.

שליחה על ידי נהר* » 27 יוני 2006, 17:39

דרך צלחה

מחזיקים אצבעות! העיקר ששתיהן יהיו בריאות!!!

דרך צלחה
העיקר ששתיהן יהיו בריאות!!!
איתכם

איזה יופי.. שיהיו בריאים ושלמים כולם!

שולחת לכם כוחות ומחזיקה אצבעות

אלון מוסר עדכון:
הניתוח הסתיים בהצלחה.
אלה והתינוק שניהם בסדר

(סמליל של אנחת רווחה)
אלה בחדר ההתאוששות, התינוק עם אלון.
הוא שוקל 3.645 (התינוק, לא אלון).

תוספת מאלון:
התינוק דומה מאוד לאחיו. סקרן מאד, כל הזמן מתבונן על העולם, ויש לו ריח משכר.

שליחה על ידי נהר* » 27 יוני 2006, 18:43

מזל טוב למשפחה המקסימה והיקרה הזו

התאוששות מהירה וקלה לאם ולתינוק

מזל טוב מזל טוב מזל טוב !!! @}@}@}
התאוששות מהירה וקלה לאלה הגיבורה

מזל טוב!!!!

תרגישו טוב

מזל טוב!

שפע בריאות.

מזל טוב למשפחה. ברוך בואך בן חדש למשפחה, והתאוששות מהירה לכולם (לבן, לאם, לאב ולשאר המשפחה), וכמובן - יציאה מהירה מבית החולים).

מזל טוב!!!
הרגע קיבלתי תמונה קסומה בטלפון - אלון ובזרועותיו תינוק. קטן קטן, וחמוד חמוד.
איחולי החלמה מהירה לאלה, ויומולדת שמח לגור.

המווווון מזל טוב.@}

נושם לרווחה

יש לי אח חדש!

עוד מישהוא למשפחת ה|עץ|ים

@} מזל טוב @}

כל הסוכנים רוקדים ריקוד אינדיאני ושרים הללויה

מזל טוב!

מזל טוב! @}
התאוששות בריאה לכולכם