אמא לא מיניקה מתוסכלת
-
- הודעות: 2934
- הצטרפות: 03 דצמבר 2004, 17:39
- דף אישי: הדף האישי של רוקדת_לאור_ירח*
אמא לא מיניקה מתוסכלת
ואחרי "ניהול הנקה" שליימכי כזה, פלא שיש אמהות מתוסכלות? ופלא שהן נפגעות ומרגישות רע? הרי מצד המימסד הרפואי אין עידוד הנקה אמיתי. יש רק הטפה להנקה, מילים ריקות שלא מגובות במעשים, בידע, בעזרה ממשית במקרי המבחן.
ממש ככה. מרוב סיפורי אימים ששמעתי על טיפת חלב (בבית חולים לא יצא לי לשהות , הלכתי 3 שעות לאחר הלידה שתוכננה לבית אבל היתה בבי"ח) כשהאחות בטיפת חלב אצלנו שאלה אותי איך הולך עם ההנקה אמרתי שהכל בסדר גם כששום דבר לא היה בסדר. לא העזתי לספר או לדבר על זה שם. עם הזמן הסתבר לי שדווקא בטיפת חלב אצלנו מאד תומכים בהנקה, אבל בהתחלה פשוט לא לקחתי צ'אנס. הייתי מהנהנת לה, נכנסת שם לפינת הנקה (יש שם יופי של חדרון שאפשר לסגור את הדלת), חוזרת הביתה ומתקשרת ליועצת.
אני מוכרחה להגיד שאחרי שילדתי ועברתי את מה שעברתי אני חצויה בין שני חלקים שבי: האחד שאומר שהנקה יכולה להיות כל כך קשה, שאני מאד מבינה את מי שלא עומדת בזה. גם כי לא כולן חזקות כמוני ולא לכולן יש גישה לידע שלי היתה וגם כי יכולה להיות שאם אצלי היה כל כך קשה קיימים בעולם מצבים קשים יותר ולא בטוח שאם היה יותר קשה ממה שכבר היה הייתי עומדת בזה. החלק השני והשחצן שבי אומר שאם אני עמדתי בכל זה אז כנראה אחרות לא מספיק רוצות.
האמת היא שכשאני נזכרת בכמה אפיזודות מהחודש וחצי הראשונים בחייה של בתי, ובעיקר בימיה הראשונים ושוב בגיל חמישה שבועות אני לא מבינה איך שרדתי את זה בכלל, ככה שלא קשה לי להבין את מי שניסתה ולא הצליחה, בעיקר אם לא היה ידע ותמיכה, אני לא הייתי שורדת בלי תמיכה ועזרה ממשית.
עכשיו, כשבתי כבר בת חצי שנה ולא זוכרת שפעם היא לא ידעה לינוק ואכלה חלב שאוב ממזרק, אני מוצאת את עצמי יותר ויותר רוצה להושיט יד לאימהות שמתקשות בהנקה. כשאני רואה נשים הרות אני מציעה להן לפנות אלי אחרי הלידה וביקשתי מהמורה שלי ליוגה בהריון שתפנה אלי כאלה שצריכות תמיכה (לא מקצועית ואדע להפנות אותן לכזו) כי היא בקשר עם הנשים שהיו אצלה וילדו.
ברור לגמרי שאם לא הייתי מצליחה או הייתי מוותרת על זה באיזשהו שלב הייתי רואה בזה כישלון גדול וצורב, מה שהניע אותי בצורה כמעט מטורפת להתעקש על הנקה בכל מחיר, גם ברגעים שנראה היה שאולי כדאי לתת איזה בקבוק תמ"ל.
כשאני כועסת על נשים שלא הצליחו כי לא התעקשו כמוני, אני מטאטאת את רגשות האשמה שלי עצמי. אין לי ספק שהנקה היא הדבר הטוב ביותר עבור בתי ועבורי. אני שמחה שהתעקשתי. לפעמים נדמה לי שהתעקשתי מדי, עם הראש הקיר כמו שאני יודעת להיות. אני לא בטוחה שלא פגעתי או הייתי עלולה לפגוע בתינוקת שלי עם הקיצוניות שלי. יכול להיות שכאשר היתה בת כמה ימים בקבוק אחד של תמ"ל היה מיטיב איתה ואיתי ומשם היינו ממשיכות הלאה מאוששות, אבל הקופסה בארון סגורה עד היום כי לא יכולתי לראות את עצמי פותחת אותה בכלל וקניתי אותה רק כי היעצת אמרה בלי שום כוונה להשתמש. מה שאני מנסה לומר הוא, שכדאי להיות מאוזנים. מה שאני אומרת זה שמי שלא הולך לה, יש גבול למחיר שאפשר וכדאי לשלם.
ממש ככה. מרוב סיפורי אימים ששמעתי על טיפת חלב (בבית חולים לא יצא לי לשהות , הלכתי 3 שעות לאחר הלידה שתוכננה לבית אבל היתה בבי"ח) כשהאחות בטיפת חלב אצלנו שאלה אותי איך הולך עם ההנקה אמרתי שהכל בסדר גם כששום דבר לא היה בסדר. לא העזתי לספר או לדבר על זה שם. עם הזמן הסתבר לי שדווקא בטיפת חלב אצלנו מאד תומכים בהנקה, אבל בהתחלה פשוט לא לקחתי צ'אנס. הייתי מהנהנת לה, נכנסת שם לפינת הנקה (יש שם יופי של חדרון שאפשר לסגור את הדלת), חוזרת הביתה ומתקשרת ליועצת.
אני מוכרחה להגיד שאחרי שילדתי ועברתי את מה שעברתי אני חצויה בין שני חלקים שבי: האחד שאומר שהנקה יכולה להיות כל כך קשה, שאני מאד מבינה את מי שלא עומדת בזה. גם כי לא כולן חזקות כמוני ולא לכולן יש גישה לידע שלי היתה וגם כי יכולה להיות שאם אצלי היה כל כך קשה קיימים בעולם מצבים קשים יותר ולא בטוח שאם היה יותר קשה ממה שכבר היה הייתי עומדת בזה. החלק השני והשחצן שבי אומר שאם אני עמדתי בכל זה אז כנראה אחרות לא מספיק רוצות.
האמת היא שכשאני נזכרת בכמה אפיזודות מהחודש וחצי הראשונים בחייה של בתי, ובעיקר בימיה הראשונים ושוב בגיל חמישה שבועות אני לא מבינה איך שרדתי את זה בכלל, ככה שלא קשה לי להבין את מי שניסתה ולא הצליחה, בעיקר אם לא היה ידע ותמיכה, אני לא הייתי שורדת בלי תמיכה ועזרה ממשית.
עכשיו, כשבתי כבר בת חצי שנה ולא זוכרת שפעם היא לא ידעה לינוק ואכלה חלב שאוב ממזרק, אני מוצאת את עצמי יותר ויותר רוצה להושיט יד לאימהות שמתקשות בהנקה. כשאני רואה נשים הרות אני מציעה להן לפנות אלי אחרי הלידה וביקשתי מהמורה שלי ליוגה בהריון שתפנה אלי כאלה שצריכות תמיכה (לא מקצועית ואדע להפנות אותן לכזו) כי היא בקשר עם הנשים שהיו אצלה וילדו.
ברור לגמרי שאם לא הייתי מצליחה או הייתי מוותרת על זה באיזשהו שלב הייתי רואה בזה כישלון גדול וצורב, מה שהניע אותי בצורה כמעט מטורפת להתעקש על הנקה בכל מחיר, גם ברגעים שנראה היה שאולי כדאי לתת איזה בקבוק תמ"ל.
כשאני כועסת על נשים שלא הצליחו כי לא התעקשו כמוני, אני מטאטאת את רגשות האשמה שלי עצמי. אין לי ספק שהנקה היא הדבר הטוב ביותר עבור בתי ועבורי. אני שמחה שהתעקשתי. לפעמים נדמה לי שהתעקשתי מדי, עם הראש הקיר כמו שאני יודעת להיות. אני לא בטוחה שלא פגעתי או הייתי עלולה לפגוע בתינוקת שלי עם הקיצוניות שלי. יכול להיות שכאשר היתה בת כמה ימים בקבוק אחד של תמ"ל היה מיטיב איתה ואיתי ומשם היינו ממשיכות הלאה מאוששות, אבל הקופסה בארון סגורה עד היום כי לא יכולתי לראות את עצמי פותחת אותה בכלל וקניתי אותה רק כי היעצת אמרה בלי שום כוונה להשתמש. מה שאני מנסה לומר הוא, שכדאי להיות מאוזנים. מה שאני אומרת זה שמי שלא הולך לה, יש גבול למחיר שאפשר וכדאי לשלם.
-
- הודעות: 653
- הצטרפות: 14 אוגוסט 2003, 22:48
- דף אישי: הדף האישי של אלונ_צ'יק*
אמא לא מיניקה מתוסכלת
היום הממסד כול הממסד הרפואי יודע שהנקה היא התזונה הטובה ביותר לתינוק, נכון לא כולם יודעים איך לעזור לאמהות במצוקה ולפעמים גם מייעצים שטויות אך הן לא באות מרוע, אלא מבורות. למרות שהנקה היא עתיקת יומין היא בעצם די "חדשה" לממסד הרפואי, כל הרופאים הוותיקים באים משנים שבהם סברו חד משמעית שהתמ"ל זו הדרך הטובה ביותר להזין את התינוק, אז הם לומדים, בדיוק כמונו.. ויותר ויותר רופאים,אחיות,מיילדות יודעים היום לעזור ולתמוך בנשים בימיהן הראשונים בבי"ח. בעיני מי שמכשיל הנקה הן אנחנו הנשים, בהיותי בהריון שמעתי כל כך הרבה שטויות מכל כך הרבה נשים, "התינוק נשך לחברה שלי את הפיטמה ותלש לה" "נשים שמניקות עושות את זה בשביל האורגזמה" "זה דוחה שנשים חושפות שד באמצע הרחוב כאילו זה כבר לא איבר נשי מוצנע.." ויש עוד כל כך הרבה חוכמות... אנחנו בעצמנו לא תומכות מספיק אחת בשניה, אז למי לבוא בטענות?
אני בעצמי אמא לא מניקה, ומתוסכלת, מאוד מתוסכלת, נתנתה לי מתנה היכולת להניק את בני לפחות לחודשיים (יותר מכך הגוף שלי לא היה שורד ללא טיפול תרופתי) וניסיתי למצות כל יום עד תום. ואני הראשונה שאגיד שחייב לעודד הנקה ונשים מניקות. הנקה כל כך קשה בהתחלה, ותובענית בדיוק בזמן שאין לך כוחות לחלוטין...
האם אם מניקה היא גיבורה? עוד לא החלטתי מה דעתי על כך, בעיני כל אם היא גיבורה, עובדה שכל כך הרבה נשים לא מצליחות לעשות את זה (לראייה בתי היתומים המפוצצים, ותינוקות עזובים במח' ילודים שמחכים שמתנדבות יבואו לשחק איתם פעם בשבוע).
הבעיה לא באמירת מילות עידוד לנשים מניקות, אלא בשליחת עלבונות לנשים לא מניקות. בשבוע שבו הפסקתי להניק, האכלתי את בני בבקבוק בתחנת "טיפת חלב", אמא "נשמה טובה" שואלת "מה את לא מניקה?" (כאילו את לא רואה...) אני עונה שלא והיא מסננת "חבל על הילד...".
אני בעצמי אמא לא מניקה, ומתוסכלת, מאוד מתוסכלת, נתנתה לי מתנה היכולת להניק את בני לפחות לחודשיים (יותר מכך הגוף שלי לא היה שורד ללא טיפול תרופתי) וניסיתי למצות כל יום עד תום. ואני הראשונה שאגיד שחייב לעודד הנקה ונשים מניקות. הנקה כל כך קשה בהתחלה, ותובענית בדיוק בזמן שאין לך כוחות לחלוטין...
האם אם מניקה היא גיבורה? עוד לא החלטתי מה דעתי על כך, בעיני כל אם היא גיבורה, עובדה שכל כך הרבה נשים לא מצליחות לעשות את זה (לראייה בתי היתומים המפוצצים, ותינוקות עזובים במח' ילודים שמחכים שמתנדבות יבואו לשחק איתם פעם בשבוע).
הבעיה לא באמירת מילות עידוד לנשים מניקות, אלא בשליחת עלבונות לנשים לא מניקות. בשבוע שבו הפסקתי להניק, האכלתי את בני בבקבוק בתחנת "טיפת חלב", אמא "נשמה טובה" שואלת "מה את לא מניקה?" (כאילו את לא רואה...) אני עונה שלא והיא מסננת "חבל על הילד...".
אמא לא מיניקה מתוסכלת
אמא "נשמה טובה" שואלת "מה את לא מניקה?" (כאילו את לא רואה...) אני עונה שלא והיא מסננת "חבל על הילד...".
חבל על הילד שלה בעצמה שגדל עם אמא כזאת ...
חבל על הילד שלה בעצמה שגדל עם אמא כזאת ...
-
- הודעות: 3017
- הצטרפות: 29 פברואר 2004, 08:57
- דף אישי: הדף האישי של סיגל_ב*
אמא לא מיניקה מתוסכלת
והיא מסננת "חבל על הילד...".
נורא.
נורא.
-
- הודעות: 1146
- הצטרפות: 06 פברואר 2003, 21:21
- דף אישי: הדף האישי של ליאת_טאוב*
אמא לא מיניקה מתוסכלת
החלק השני והשחצן שבי אומר שאם אני עמדתי בכל זה אז כנראה אחרות לא מספיק רוצות.
אני יכולה להכניס סתירה לכאלה שחושבות כך.
מזל שאותך אני מחבבת...
אני יכולה להכניס סתירה לכאלה שחושבות כך.
מזל שאותך אני מחבבת...
-
- הודעות: 1182
- הצטרפות: 14 אוגוסט 2001, 19:35
- דף אישי: הדף האישי של פלוני_אלמוני*
אמא לא מיניקה מתוסכלת
index]Mind Your Own Kids np[/po].html
-
- הודעות: 653
- הצטרפות: 14 אוגוסט 2003, 22:48
- דף אישי: הדף האישי של אלונ_צ'יק*
אמא לא מיניקה מתוסכלת
יש לה (לאיילת וולדמן) עוד כתבה מאוד מעניינת, על כך שנשים שמות את ילדהן במקום הראשון כמושא לאהבתן הרומנטית ושוכחות את בעליהן, ואילו היא תמיד שמה את בעלה במקום הראשון. אני אנסה למצוא קישור.. מאוד מעורר מחשבה.
-
- הודעות: 2934
- הצטרפות: 03 דצמבר 2004, 17:39
- דף אישי: הדף האישי של רוקדת_לאור_ירח*
אמא לא מיניקה מתוסכלת
אני יכולה להכניס סתירה לכאלה שחושבות כך.
אם את כבר מכניסה אז שזה יהיה סטירה.
קראתי שוב והבנתי שאפשר אולי לפרש את המשפט הזה לכל מיני כיוונים, אני אגיד שוב מה שאמרתי בהמשך:
אני חושבת שהגישה שלי לפעמים קיצונית מדיי, שיפוטית מדי, ביקורתית מדיי. קודם כל כלפי עצמי. הנקה היא דבר חשוב וטוב אבל יש לה מחיר ולהתעקש עליה ורק עליה זו לא תמיד בכל רגע הבחירה הנכונה, לפחות מהניסיון שלי.
אם את כבר מכניסה אז שזה יהיה סטירה.
קראתי שוב והבנתי שאפשר אולי לפרש את המשפט הזה לכל מיני כיוונים, אני אגיד שוב מה שאמרתי בהמשך:
אני חושבת שהגישה שלי לפעמים קיצונית מדיי, שיפוטית מדי, ביקורתית מדיי. קודם כל כלפי עצמי. הנקה היא דבר חשוב וטוב אבל יש לה מחיר ולהתעקש עליה ורק עליה זו לא תמיד בכל רגע הבחירה הנכונה, לפחות מהניסיון שלי.
-
- הודעות: 1146
- הצטרפות: 06 פברואר 2003, 21:21
- דף אישי: הדף האישי של ליאת_טאוב*
אמא לא מיניקה מתוסכלת
אל דאגה, את לא תקבלי ממני לא סטירה ולא סתירה. תודה על התיקון.
הבנתי מה כתבת כבר קודם ובכל זאת המשפט הזה הצליח להקפיץ אותי. אני נתקלתי בשתיים-שלוש נשמות טובות שאמרו לי דברים דומים בדיוק כנכשלתי בעצמי בהנקה ולא היה קשה מזה.
אני חושבת גם שלהגיד שלא צריך להתעקש עליה בכל מחיר, אחרי שאת עברת חוויה של התעקשות נגד כל הסיכויים כמעט, מדיף לאף שלי ריח של התנשאות. אבל אולי אלו רגשי הנחיתות שלי בכל מה שקשור בהנקה.
הבנתי מה כתבת כבר קודם ובכל זאת המשפט הזה הצליח להקפיץ אותי. אני נתקלתי בשתיים-שלוש נשמות טובות שאמרו לי דברים דומים בדיוק כנכשלתי בעצמי בהנקה ולא היה קשה מזה.
אני חושבת גם שלהגיד שלא צריך להתעקש עליה בכל מחיר, אחרי שאת עברת חוויה של התעקשות נגד כל הסיכויים כמעט, מדיף לאף שלי ריח של התנשאות. אבל אולי אלו רגשי הנחיתות שלי בכל מה שקשור בהנקה.
-
- הודעות: 2934
- הצטרפות: 03 דצמבר 2004, 17:39
- דף אישי: הדף האישי של רוקדת_לאור_ירח*
אמא לא מיניקה מתוסכלת
אני חושבת גם שלהגיד שלא צריך להתעקש עליה בכל מחיר, אחרי שאת עברת חוויה של התעקשות נגד כל הסיכויים כמעט, מדיף לאף שלי ריח של התנשאות.
להיפך, יש לי ביקורת קשה וכעס כלפי עצמי על כך שברגע מסויים נתון וספציפי לא הייתי מוכנה לתת תמ"ל בשום אופן. אז יש נשים שמתוסכלות שלא הצליחו להניק, אני מתוסכלת מזה שלפחות פעם אחת לקחתי את זה צעד אחד רחוק מדי בעייני ויש לי רגשי אשמה על כך. תינוקות, באופן כללי, צריכים לאכול.
להיפך, יש לי ביקורת קשה וכעס כלפי עצמי על כך שברגע מסויים נתון וספציפי לא הייתי מוכנה לתת תמ"ל בשום אופן. אז יש נשים שמתוסכלות שלא הצליחו להניק, אני מתוסכלת מזה שלפחות פעם אחת לקחתי את זה צעד אחד רחוק מדי בעייני ויש לי רגשי אשמה על כך. תינוקות, באופן כללי, צריכים לאכול.
-
- הודעות: 8851
- הצטרפות: 10 נובמבר 2001, 08:15
- דף אישי: הדף האישי של תבשיל_קדרה*
אמא לא מיניקה מתוסכלת
אבל שתיכן צודקות - את ההחלטה לקחת צעד אחורה יכולה לקבל רק אמא. כל אמירה נוסח "תרפי, את מגזמה" מעליבה, מתנשאת, מתקבלת כזלזול במאמצים.
רוקדת,
אני הייתי שם. לא חושבת שיש מקום לביקורת עצמית כמו שלך. אני לא יודעת מה יצר אצלך את ההתעקשות הזו. אני יודעת מה יצר אותה אצלי. וברור לי איך ניתן להמנע מהתסבוכת הזו - שלנו - מלכתחילה (לא שזה פשוט). עם הקטנה ההנקה היתה חלקה לגמרי - בזכות השנים שעברו מלידת הגדולים.
רוקדת,
אני הייתי שם. לא חושבת שיש מקום לביקורת עצמית כמו שלך. אני לא יודעת מה יצר אצלך את ההתעקשות הזו. אני יודעת מה יצר אותה אצלי. וברור לי איך ניתן להמנע מהתסבוכת הזו - שלנו - מלכתחילה (לא שזה פשוט). עם הקטנה ההנקה היתה חלקה לגמרי - בזכות השנים שעברו מלידת הגדולים.
-
- הודעות: 2737
- הצטרפות: 26 יולי 2001, 21:35
- דף אישי: הדף האישי של אם_פי_3*
אמא לא מיניקה מתוסכלת
כל אמירה נוסח "תרפי, את מגזמה" מעליבה, מתנשאת, מתקבלת כזלזול במאמצים.
אני מסכימה, אבל לפעמים האמירה "מותר לך להרפות, זה בסדר" היא מרגיעה.
עם הקטנה ההנקה היתה חלקה לגמרי - בזכות השנים שעברו מלידת הגדולים
לא רק הזמן, גם הבחירות שעשית בו: הידע על ההנקה (היה גם קודם, אני יודעת, אבל לא באותה רמה), הבחירות בלידה.
גם אצלי. עם הבכורים ויתרתי. עם הצעיר, זה היה פשוט וחלק מהתחלה. היו כמה "מוקשים" בדרך (פטריות מכאיבות, למשל) אבל ההנקה, ככלל, זרמה בקלות, לא היה מאבק, לא היה צורך בשום ויתור.
אני מסכימה, אבל לפעמים האמירה "מותר לך להרפות, זה בסדר" היא מרגיעה.
עם הקטנה ההנקה היתה חלקה לגמרי - בזכות השנים שעברו מלידת הגדולים
לא רק הזמן, גם הבחירות שעשית בו: הידע על ההנקה (היה גם קודם, אני יודעת, אבל לא באותה רמה), הבחירות בלידה.
גם אצלי. עם הבכורים ויתרתי. עם הצעיר, זה היה פשוט וחלק מהתחלה. היו כמה "מוקשים" בדרך (פטריות מכאיבות, למשל) אבל ההנקה, ככלל, זרמה בקלות, לא היה מאבק, לא היה צורך בשום ויתור.
-
- הודעות: 8851
- הצטרפות: 10 נובמבר 2001, 08:15
- דף אישי: הדף האישי של תבשיל_קדרה*
אמא לא מיניקה מתוסכלת
לא רק הזמן
ברור.
הלמידה, ומערכות היחסים עם המשפחה המורחבת...
ברור.
הלמידה, ומערכות היחסים עם המשפחה המורחבת...
-
- הודעות: 1146
- הצטרפות: 06 פברואר 2003, 21:21
- דף אישי: הדף האישי של ליאת_טאוב*
אמא לא מיניקה מתוסכלת
אני מאוד מחכה לפעם הבאה. זו תהיה חוויה מתקנת, אני מאמינה. הנקה חלקה בטח לא תהיה (כי זו בעצם תהיה הפעם הראשונה), אבל לפחות תהיה הנקה.
-
- הודעות: 21563
- הצטרפות: 28 יולי 2001, 13:37
- דף אישי: הדף האישי של בשמת_א*
אמא לא מיניקה מתוסכלת
הנקה חלקה בטח לא תהיה
למה לא? יש דבר כזה. תזמיני לך חוויה קלה ומהנה (-:
למה לא? יש דבר כזה. תזמיני לך חוויה קלה ומהנה (-:
-
- הודעות: 871
- הצטרפות: 09 יוני 2003, 09:39
- דף אישי: הדף האישי של אמא_ל_5*
אמא לא מיניקה מתוסכלת
_הנקה חלקה בטח לא תהיה
למה לא? יש דבר כזה. תזמיני לך חוויה קלה ומהנה_
כתבו כך גם כאן:
עם הקטנה ההנקה היתה חלקה לגמרי
זה היה פשוט וחלק מהתחלה
אצלי בארבעה מתוך חמשת הילדים הלך חלק לגמרי. דווקא ברביעית היו קצת קשיים בהתחלה. אני חושבת שזה בגלל שהיא היחידה שנולדה עם אפידורל. אבל כמובן שיש גם אמהות שיולדות עם אפידורל שההנקה הולכת חלק לגמרי, וכאלה שיולדות בבית שלא הולך לגמרי חלק.
למה לא? יש דבר כזה. תזמיני לך חוויה קלה ומהנה_
כתבו כך גם כאן:
עם הקטנה ההנקה היתה חלקה לגמרי
זה היה פשוט וחלק מהתחלה
אצלי בארבעה מתוך חמשת הילדים הלך חלק לגמרי. דווקא ברביעית היו קצת קשיים בהתחלה. אני חושבת שזה בגלל שהיא היחידה שנולדה עם אפידורל. אבל כמובן שיש גם אמהות שיולדות עם אפידורל שההנקה הולכת חלק לגמרי, וכאלה שיולדות בבית שלא הולך לגמרי חלק.
-
- הודעות: 155
- הצטרפות: 30 ספטמבר 2004, 03:44
- דף אישי: הדף האישי של אמא_אופטימית*
אמא לא מיניקה מתוסכלת
נחמד לראות שהדף הזה התעורר פתאום לחיים
יום אחד כשהייתי בקניות, פגשתי אם אחרת עם תינוקה והתחלנו לקשקש. עלתה העובדה שאני מיניקה, ובלי מילה נוספת מצידי, האם האחרת פתחה במונולוג מגננה על כמה שהיא רצתה להניק ולא הצליח לה. אולי היו לה מפגשים קודמים עם 'טרור ההנקה', ואולי זה עלה מתך עצמה, אני לא יודעת. אני רק זוכרת שפתאום הרגשתי מאוד לא נעים שבכלל אמרתי שאני מניקה! לא אמרתי לה שום דבר פוגע, רק העובדה שאני מיניקה דרכה לה על יבלת. (Talila)
אני ממש מסכימה עם Talila. זה די צירוף מקרים מבחינתי שבדיוק עכשיו התעורר כאן שוב הדיון, אחרי שבשבוע שעבר היה לי 'אינסידנט' בנושא הזה.
קפצתי עם אחותי לחברה שלה, ובדיוק היתה שם מישהי שאני לא מכירה, עם התינוק שלה בן שלושה שבועות. עמדנו כולנו סביב התינוק, עושות קולות ופרצופים של פוצי-מוצי, ואחותי אמרה: "איזה מתוק, הוא כל-כך שלו ורגוע!". ואז אני שאלתי: "הוא יונק?" (לא יודעת למה, אני יודעת שזה ממש חסר טאקט). אמא שלו אמרה שלא, ואז אחותי אמרה: "רואים שלא, הוא כזה רגוע, תינוקות יונקים אף פעם לא כאלה רגועים". התפלאתי שאחותי אמרה משפט כזה אדיוטי, אז עניתי: "מה פתאום? הבן שלי היה רגוע מאוד". אחותי התעקשה: "לא בגיל כל-כך קטן", ואני המשכתי: "בטח שכן, מההתחלה הוא היה רגוע!".
אחר כך אחותי נזפה בי באוטו: "ברור שזה היה משפט אדיוטי. אני רק אמרתי את זה כי היתה כל-כך נבוכה מהשאלה שלך, לא ראית איך היא הסמיקה? אז ניסיתי להגיד משהו טוב על זה שהיא לא מיניקה, ובמקום לרדת מהעניין את ממשיכה לקשקש שהבן שלך ינק והיה מאוד רגוע. זה היה ממש חסר טאקט מצידך!".
הרגשתי באמת רע עם זה. פתחתי את הדף הזה כדי להעלות את המודעות לעניין הרגישות של נשים שלא מיניקות, ובעצמי 'חטאתי' ופגעתי במישהי, ממש בלי כוונה.
אז כן, בהשוואה ליחס הזה, כל "ניהול ההנקה" בישראל לא מתבצע נכון. ברמה החברתית והרפואית והפוליטית. (תמרוש רוש)
אין ספק שמשהו כאן מתנהל לא נכון. אני תוהה אם יש מדינות שבהן שאלה תמימה "הוא יונק?" איננה גוררת עלבון ומגננה. הבנתי מאחותי שאותה בחורה לא מיניקה "כי היא נורא מפונקת, זה ממש לא בשבילה", וחשבתי לעצמי: אם זה לא היה נושא כ"כ טעון רגשית בתרבות שלנו, אולי יכולנו לדבר על זה בחופשיות. אולי היא היתה שומעת משלוש הנשים האחרות שנכחו שם דעות וחוויות חיוביות בנושא, ולפחות שוקלת את זה כאופציה לילדים הבאים שלה. אין לי ספק שהשאלה שלי היתה פולשנית ולא מנומסת, אבל בלי שום קשר - ברור ש"קוד ההתנהגות" הבלתי כתוב הוא 'לא לדבר על הנקה עם אישה שלא מיניקה'. נשים יכולות לדבר שעות על נושאים חשובים כמו 'גן או מטפלת', 'שינה עם ההורים או בחדר נפרד', אבל ברגע שזה מגיע להנקה, משום מה לא ניתן לנהל שיחה חופשית. זה נכון שאמא ששולחת את התינוק שלה לגן מרגישה רגשות אשם כשהיא מדברת עם אמא שנשארת בבית עם הילד שלה, ואמא ששמה את הילד בחדר נפרד כדי לישון יותר טוב מרגישה רגשות אשם כשהיא מדברת עם אמא שישנה עם התינוק שלה (לפחות חלק מהאמהות מרגישות ככה), ובכל זאת השיחות האלה מתקיימות כל הזמן ו'מותר' לנהל אותן. אין ספק שיש משהו מאוד לא טבעי בכל ההתייחסות של החברה שלנו לעניין ההנקה. משהו באמת לא מתבצע נכון, ופשוט נורא חבל שזה ככה .
ואחרי "ניהול הנקה" שליימכי כזה, פלא שיש אמהות מתוסכלות? ופלא שהן נפגעות ומרגישות רע? הרי מצד המימסד הרפואי אין עידוד הנקה אמיתי. יש רק הטפה להנקה, מילים ריקות שלא מגובות במעשים, בידע, בעזרה ממשית במקרי המבחן. בדיוק ככה.
יום אחד כשהייתי בקניות, פגשתי אם אחרת עם תינוקה והתחלנו לקשקש. עלתה העובדה שאני מיניקה, ובלי מילה נוספת מצידי, האם האחרת פתחה במונולוג מגננה על כמה שהיא רצתה להניק ולא הצליח לה. אולי היו לה מפגשים קודמים עם 'טרור ההנקה', ואולי זה עלה מתך עצמה, אני לא יודעת. אני רק זוכרת שפתאום הרגשתי מאוד לא נעים שבכלל אמרתי שאני מניקה! לא אמרתי לה שום דבר פוגע, רק העובדה שאני מיניקה דרכה לה על יבלת. (Talila)
אני ממש מסכימה עם Talila. זה די צירוף מקרים מבחינתי שבדיוק עכשיו התעורר כאן שוב הדיון, אחרי שבשבוע שעבר היה לי 'אינסידנט' בנושא הזה.
קפצתי עם אחותי לחברה שלה, ובדיוק היתה שם מישהי שאני לא מכירה, עם התינוק שלה בן שלושה שבועות. עמדנו כולנו סביב התינוק, עושות קולות ופרצופים של פוצי-מוצי, ואחותי אמרה: "איזה מתוק, הוא כל-כך שלו ורגוע!". ואז אני שאלתי: "הוא יונק?" (לא יודעת למה, אני יודעת שזה ממש חסר טאקט). אמא שלו אמרה שלא, ואז אחותי אמרה: "רואים שלא, הוא כזה רגוע, תינוקות יונקים אף פעם לא כאלה רגועים". התפלאתי שאחותי אמרה משפט כזה אדיוטי, אז עניתי: "מה פתאום? הבן שלי היה רגוע מאוד". אחותי התעקשה: "לא בגיל כל-כך קטן", ואני המשכתי: "בטח שכן, מההתחלה הוא היה רגוע!".
אחר כך אחותי נזפה בי באוטו: "ברור שזה היה משפט אדיוטי. אני רק אמרתי את זה כי היתה כל-כך נבוכה מהשאלה שלך, לא ראית איך היא הסמיקה? אז ניסיתי להגיד משהו טוב על זה שהיא לא מיניקה, ובמקום לרדת מהעניין את ממשיכה לקשקש שהבן שלך ינק והיה מאוד רגוע. זה היה ממש חסר טאקט מצידך!".
הרגשתי באמת רע עם זה. פתחתי את הדף הזה כדי להעלות את המודעות לעניין הרגישות של נשים שלא מיניקות, ובעצמי 'חטאתי' ופגעתי במישהי, ממש בלי כוונה.
אז כן, בהשוואה ליחס הזה, כל "ניהול ההנקה" בישראל לא מתבצע נכון. ברמה החברתית והרפואית והפוליטית. (תמרוש רוש)
אין ספק שמשהו כאן מתנהל לא נכון. אני תוהה אם יש מדינות שבהן שאלה תמימה "הוא יונק?" איננה גוררת עלבון ומגננה. הבנתי מאחותי שאותה בחורה לא מיניקה "כי היא נורא מפונקת, זה ממש לא בשבילה", וחשבתי לעצמי: אם זה לא היה נושא כ"כ טעון רגשית בתרבות שלנו, אולי יכולנו לדבר על זה בחופשיות. אולי היא היתה שומעת משלוש הנשים האחרות שנכחו שם דעות וחוויות חיוביות בנושא, ולפחות שוקלת את זה כאופציה לילדים הבאים שלה. אין לי ספק שהשאלה שלי היתה פולשנית ולא מנומסת, אבל בלי שום קשר - ברור ש"קוד ההתנהגות" הבלתי כתוב הוא 'לא לדבר על הנקה עם אישה שלא מיניקה'. נשים יכולות לדבר שעות על נושאים חשובים כמו 'גן או מטפלת', 'שינה עם ההורים או בחדר נפרד', אבל ברגע שזה מגיע להנקה, משום מה לא ניתן לנהל שיחה חופשית. זה נכון שאמא ששולחת את התינוק שלה לגן מרגישה רגשות אשם כשהיא מדברת עם אמא שנשארת בבית עם הילד שלה, ואמא ששמה את הילד בחדר נפרד כדי לישון יותר טוב מרגישה רגשות אשם כשהיא מדברת עם אמא שישנה עם התינוק שלה (לפחות חלק מהאמהות מרגישות ככה), ובכל זאת השיחות האלה מתקיימות כל הזמן ו'מותר' לנהל אותן. אין ספק שיש משהו מאוד לא טבעי בכל ההתייחסות של החברה שלנו לעניין ההנקה. משהו באמת לא מתבצע נכון, ופשוט נורא חבל שזה ככה .
ואחרי "ניהול הנקה" שליימכי כזה, פלא שיש אמהות מתוסכלות? ופלא שהן נפגעות ומרגישות רע? הרי מצד המימסד הרפואי אין עידוד הנקה אמיתי. יש רק הטפה להנקה, מילים ריקות שלא מגובות במעשים, בידע, בעזרה ממשית במקרי המבחן. בדיוק ככה.
-
- הודעות: 2106
- הצטרפות: 17 אוגוסט 2003, 20:40
- דף אישי: הדף האישי של סמדר_נ*
אמא לא מיניקה מתוסכלת
אותה בחורה לא מיניקה "כי היא נורא מפונקת, זה ממש לא בשבילה"
גם אני נורא מפונקת. בגלל זה אני מיניקה.
נראה לי שחלק מהבעיה הוא בהצגת ההנקה כאיזו פעולה של אמהות אמיצות ומשקיעניות במיוחד, שעולות הרים ויורדות בקעות במטרה לספק לתינוקן את הטוב ביותר. ברור לי שלעתים (קרובות מדי) זה אכן כך. אבל כשזה מה שיודעים על הנקה, לא פלא שהיא נתפסת כאיזשהו "ציון" באמהות, לא פלא שרבות מוותרות מראש על המירוץ לצמרת, ולא פלא שיש כל כך הרבה אמהות לא מיניקות מתוסכלות.
גם אני נורא מפונקת. בגלל זה אני מיניקה.
נראה לי שחלק מהבעיה הוא בהצגת ההנקה כאיזו פעולה של אמהות אמיצות ומשקיעניות במיוחד, שעולות הרים ויורדות בקעות במטרה לספק לתינוקן את הטוב ביותר. ברור לי שלעתים (קרובות מדי) זה אכן כך. אבל כשזה מה שיודעים על הנקה, לא פלא שהיא נתפסת כאיזשהו "ציון" באמהות, לא פלא שרבות מוותרות מראש על המירוץ לצמרת, ולא פלא שיש כל כך הרבה אמהות לא מיניקות מתוסכלות.
-
- הודעות: 18
- הצטרפות: 05 יוני 2005, 02:27
- דף אישי: הדף האישי של אמא_לארבעה*
אמא לא מיניקה מתוסכלת
רציתי כבר מזמן לשתף בחווית ההנקה שלי, להראות שישנן גם הפסקות קשות וכואבות.
הנני אמא לארבעה, את שלושת ילדי הגדולים הנקתי כמעט עד גיל שנתים פלוס, חווית ההנקה היתה מדהימה, נהניתי מכל רגע במיוחד מחוסר הקימה בלילה לילדים מאחר והם ישנו במזרן נוסף לצידנו, הדבר דרש מהם רק להתגלגל ולינוק.
עם בני השלישי הדבר היה שונה,עד גיל תשע חודשים הוא עלה מקסים במשקל,ופתאום הפסקה של שלושה חודשים אשר בהם לא העלה גרם,יוצעת ההנקה מכברי נתנה מספר פתרונות אך גם זה לא עזר,הרגשתי זוועה, מתוסכלת-במיוחד כאשר מגעים לטיפת חלב, וחסרת אונים לנוכח בכיותיו בלילות בכי של רעב -לפי דעתי.כמובן שניסיתי בהון צער לתת לו חלב שאוב מבקבוק,מטרנה ומה לא ...אבל הילד מתעקש,ציצי...ציצי...
לאחר מספר חודשים מתסכלים נפל לי האסימון.... אולי למרות חוסר המחזור הנובע מהנקה, אני בהריון?...וכך גילנו כי הימים הבטוחים אינם בטוחים, וכעת אנו חובקים את ביתנו הרביעית והמקסימה.
דקותיים לאחר הלידה, בעודי רוכנת ומניקה את ביתי, מופיע בעלי עם בני הפעוט, שנה וארבע, הדורש גם הוא ציצי. ציצי שנעלם לו ליום שלם.
כך הנקתי חודשים את שניהם, בהמון הנאה וגאווה. עד שבוקר אחד הכל התהפך.
לא הייתי מסוגלת לקום מהמיטה, הרגשתי כאילו נשברתי, רעדתי מחום,וכל גופי זעק מכאב.
הרופא שהגיע טען שזוהי התמוטטת כוללת ואני מקשיבה, לא מקשיבה לא מסוגלת אפילו להרים את ביתי התינוקת על הידים ולתת לה את הדבר הבסיס אוכל,במשך עשרת הימים הבאים בין הזיה לרעד בלתי נשלט שמעתי את בכיות ילדי הצעירים,בעלי נשבר לבסוף,וכך הושפזתי בבית חולים,ילדתי עברה להאכלה מבקבוק ושלישי שלי למוצק מלא ללא צורך בציצי ובי.
החזרה הביתה היתה קשה,גודש מלא,ואין דורש,למרות כל נסיונותי ,שניהם סירבו לינוק,
ההחלמה היתה כעת קשה יותר כי השבירה שלי היתה כה גדולה, עד היום לעיתים אני מוצאת עצמי מאכילה את קטינה, בבקבוק, ובוכה בכאב על הפספוס.
הכאב כה גדול שלעיתים אני מדמיינת שממציאים את האפשרות להתחיל להניק שוב מאותו מקום שהופסק.
אלוהים, כמה שזה חסר לי.......
הנני אמא לארבעה, את שלושת ילדי הגדולים הנקתי כמעט עד גיל שנתים פלוס, חווית ההנקה היתה מדהימה, נהניתי מכל רגע במיוחד מחוסר הקימה בלילה לילדים מאחר והם ישנו במזרן נוסף לצידנו, הדבר דרש מהם רק להתגלגל ולינוק.
עם בני השלישי הדבר היה שונה,עד גיל תשע חודשים הוא עלה מקסים במשקל,ופתאום הפסקה של שלושה חודשים אשר בהם לא העלה גרם,יוצעת ההנקה מכברי נתנה מספר פתרונות אך גם זה לא עזר,הרגשתי זוועה, מתוסכלת-במיוחד כאשר מגעים לטיפת חלב, וחסרת אונים לנוכח בכיותיו בלילות בכי של רעב -לפי דעתי.כמובן שניסיתי בהון צער לתת לו חלב שאוב מבקבוק,מטרנה ומה לא ...אבל הילד מתעקש,ציצי...ציצי...
לאחר מספר חודשים מתסכלים נפל לי האסימון.... אולי למרות חוסר המחזור הנובע מהנקה, אני בהריון?...וכך גילנו כי הימים הבטוחים אינם בטוחים, וכעת אנו חובקים את ביתנו הרביעית והמקסימה.
דקותיים לאחר הלידה, בעודי רוכנת ומניקה את ביתי, מופיע בעלי עם בני הפעוט, שנה וארבע, הדורש גם הוא ציצי. ציצי שנעלם לו ליום שלם.
כך הנקתי חודשים את שניהם, בהמון הנאה וגאווה. עד שבוקר אחד הכל התהפך.
לא הייתי מסוגלת לקום מהמיטה, הרגשתי כאילו נשברתי, רעדתי מחום,וכל גופי זעק מכאב.
הרופא שהגיע טען שזוהי התמוטטת כוללת ואני מקשיבה, לא מקשיבה לא מסוגלת אפילו להרים את ביתי התינוקת על הידים ולתת לה את הדבר הבסיס אוכל,במשך עשרת הימים הבאים בין הזיה לרעד בלתי נשלט שמעתי את בכיות ילדי הצעירים,בעלי נשבר לבסוף,וכך הושפזתי בבית חולים,ילדתי עברה להאכלה מבקבוק ושלישי שלי למוצק מלא ללא צורך בציצי ובי.
החזרה הביתה היתה קשה,גודש מלא,ואין דורש,למרות כל נסיונותי ,שניהם סירבו לינוק,
ההחלמה היתה כעת קשה יותר כי השבירה שלי היתה כה גדולה, עד היום לעיתים אני מוצאת עצמי מאכילה את קטינה, בבקבוק, ובוכה בכאב על הפספוס.
הכאב כה גדול שלעיתים אני מדמיינת שממציאים את האפשרות להתחיל להניק שוב מאותו מקום שהופסק.
אלוהים, כמה שזה חסר לי.......
-
- הודעות: 2106
- הצטרפות: 17 אוגוסט 2003, 20:40
- דף אישי: הדף האישי של סמדר_נ*
-
- הודעות: 3017
- הצטרפות: 29 פברואר 2004, 08:57
- דף אישי: הדף האישי של סיגל_ב*
אמא לא מיניקה מתוסכלת
עצוב.
-
- הודעות: 5688
- הצטרפות: 18 יוני 2005, 03:48
- דף אישי: הדף האישי של תמרוש_רוש
אמא לא מיניקה מתוסכלת
הוספתי הודעת פתיחה, ומחזירה ל מה חדש.
-
- הודעות: 3831
- הצטרפות: 21 ינואר 2005, 21:41
- דף אישי: הדף האישי של טליה_אלמתן*
אמא לא מיניקה מתוסכלת
"התינוק בן השבועיים, שהופרד ממני בליל הפינוי ממגרון, לא חזר לינוק מאז, הילד בן השלוש שכבר נגמל מהמוצץ, חזר אליו וילדים גדולים חזרו להרטיב במיטה", כך דיווחה לוועדה אביטל גפן, שילדיה היו בין מפוני מגרון.
(מרגיעון: מותר לכעוס)
(מרגיעון: מותר לכעוס)
-
- הודעות: 43441
- הצטרפות: 19 אוגוסט 2001, 22:52
- דף אישי: הדף האישי של פלוני_אלמונית*
-
- הודעות: 2179
- הצטרפות: 14 יוני 2010, 16:49
- דף אישי: הדף האישי של מיכל_בז*
אמא לא מיניקה מתוסכלת
פלונית, תודה רבה. זה היה כל כך יפה ועוזר.
-
- הודעות: 2179
- הצטרפות: 14 יוני 2010, 16:49
- דף אישי: הדף האישי של מיכל_בז*
אמא לא מיניקה מתוסכלת
ההכרה בכאב, בעיקר. אני מרגישה כמו משוגעת ואובססיבית שעדיין כואב לי על ההנקה שלא צלחה והינה היא נותנת לגיטימציה כל כך יפה ומלאת חמלה. התרגשתי עד אינסוף.
-
- הודעות: 106
- הצטרפות: 18 ינואר 2005, 18:25
- דף אישי: הדף האישי של .*
אמא לא מיניקה מתוסכלת
אולי צריך לציין את יתרונות אי ההנקה. לא באופן שמטיף לכך אלא כעובדה. משלא הצליח יש במה להתנחם.
שמעתי לא מזמן על בחורה שילדה תאומים קטנטנים ובגלל ויכוחים שלה עם הצוות במקום שבימים הראשונים בתה תעלה במשקל היא רק רזתה ורזתה עד שנאלצה לקבל האכלה בזונדה.
היא כל כך רצתה להניק את שניהם אבל לא היה סנכרון בין הרצון לגוף וזה מה שיצא.
היום אגב היא מיניקה את שניהם אחרי ששיחררה דווקא בבית ובתה קיבלה תמל בשילוב הנקות ועכשיו בעיקר הנקות. עם הבן הלך טוב מההתחלה והציפייה שלה שגם עם הבת יילך כך יצרה כל כך הרבה מתח וטרוף בבית. דווקא כששיחרה והאופציה של תמל עלתה לגבי הבת דברים זזו לכיוון האחר.
אני גם מכירה רבות ששילבו הנקה ותמל, מה שמקל מאוד כשיש בעיות שונות שמוסיפות חרדה להכל או כלום. (וכן זה לא פשוט ולעיתים לא מצליח אבל יש גם אפשרות כזו).
בכל מקרה הנה רשימת יתרונות באי הנקה.
ראשית מי שלא קראה את הדף על סתימות כספית ועוד שתקרא אותו כרגע. יש אמהות שמרוב כמות סתימות כאלה כמות הכספית שנפלטת לדמן גבוהה ומסוכנת ועוברת בהנקה. יש שם המלצה ממש להפסיק הנקה כשמדובר במשהו כזה.
הנקה שמנוהלת תוך כדי מאבקים בלתי רגילים לאורך כל התקופה לא משהו זמני, כן גורמת נזקים, ירידה במשקל, או עלייה מתונה מדי, אמא מתוסכלת, מתח סביב שעת ההאכלה ועוד. זה טוב? לא בטוח.
טכנולוגיית התמל מכוונת לעיכול איטי משמעותית מהנקה ולכן הרבה פעמים תינוקות מסוגלים לאכול במרווחים גדולים יותר ולצלול לשינה עמוקה יותר מאשר בהנקה שדורשת האכלות תכופות יותר (ואת זה שמעתי מפי כמה יועצות הנקה שאומרות ז את בדרכ כדי להבהיר שנדרשת יותר סבלנות לעניין ההנקה מאשר לתמל וזה לא אומר שההנקה לא מוצלחת אם יונקים מעט לאורך יותר פעמים אלא שהיא פועלת אחרת לפחות בהתחלה).
יש תקופות שאסור להניק, אמא שעוברת בדיקות מיפוי עם חומר רדיואקטיבי, הקרנות, טיפולי שיניים שמשחררים כספית בכמות גבוהה, תחת מחלות שונות ועוד - בתקופה הזו ההנקה יותר מזיקה ממועילה מאחר והיא מעבירה חומרים איומים . לא בטוח שרוב האמהות מודעות לכך או יכולות לתקופה זמנית להפסיק - ועל הדרך כן בהחלט יש פגיעה.
הנקה בהריונות מרובי עוברים, הנקה תוך כדי הריון, הנקה של ילדים רבים, למשל הנקה של ילד רביעי אחרי הריונות רבים כשהאם לא אוכלת מאוזן, ללא תוספים סביר שמאגרים רבים אצלה מדולדלים וכך זה עובר לתינוק. בלי להיכנס מדי למחקרים, אבל משק הסידן והאומגה 3 לדוגמא לאישה שמניקה את הילד השלישי, במידה ולא מקפידה על תוספים - מאגרי הויטמינים והמינרלים שלה מדולדלים בודאות כמעט מלאה. חלק מהחסרים נוספים כמו יוד נצפו אפילו אצל נשים בהריון/ הנקה ראשונים שלא לדבר על בי 12 וויטמין די, ברזל ועוד שנמצאים חסרים גם בהריונות ראשונים ובהמשך בהנקה (ללא טיפול נכון).
אז בתמל יש הרבה חסרונות גם בעניין הזה, למשל חסר את המרכיב של הנוגדנים שעוברים בחלב אם ובו אין, אבל אם התכנסנו לדבר על יתרונות רוב הנ"ל מצויים בו באופן מאוזן (מלבד אומגה 3).
אין הכוונה לומר שיש כאן סיבות להפסיק הנקה או להימנע מלנסות אבל כן להבין שאם לא צלח, או לא התאים, מקום של השתדלות וכוונה גדולה - אפשר לנשום. את לא אמא פחות טובה, פחות מסורה או פחות מזינה. ברוך השם שיש תמל איכותי ויש מבחר ויש תינוקות ואמהות שזו דרכם וזה בסדר.
כל מי שנמצאת כאן יודעת שיתרונות ההנקה רבים וטובים שלתמ"ל יש הרבה חסרונות אבל אין הכוונה לייצר דיון על כך, רק לתת מקום בוודאי בדף כזה גם ליתרונות התמ"ל/חסרונות ההנקה.
שמעתי לא מזמן על בחורה שילדה תאומים קטנטנים ובגלל ויכוחים שלה עם הצוות במקום שבימים הראשונים בתה תעלה במשקל היא רק רזתה ורזתה עד שנאלצה לקבל האכלה בזונדה.
היא כל כך רצתה להניק את שניהם אבל לא היה סנכרון בין הרצון לגוף וזה מה שיצא.
היום אגב היא מיניקה את שניהם אחרי ששיחררה דווקא בבית ובתה קיבלה תמל בשילוב הנקות ועכשיו בעיקר הנקות. עם הבן הלך טוב מההתחלה והציפייה שלה שגם עם הבת יילך כך יצרה כל כך הרבה מתח וטרוף בבית. דווקא כששיחרה והאופציה של תמל עלתה לגבי הבת דברים זזו לכיוון האחר.
אני גם מכירה רבות ששילבו הנקה ותמל, מה שמקל מאוד כשיש בעיות שונות שמוסיפות חרדה להכל או כלום. (וכן זה לא פשוט ולעיתים לא מצליח אבל יש גם אפשרות כזו).
בכל מקרה הנה רשימת יתרונות באי הנקה.
ראשית מי שלא קראה את הדף על סתימות כספית ועוד שתקרא אותו כרגע. יש אמהות שמרוב כמות סתימות כאלה כמות הכספית שנפלטת לדמן גבוהה ומסוכנת ועוברת בהנקה. יש שם המלצה ממש להפסיק הנקה כשמדובר במשהו כזה.
הנקה שמנוהלת תוך כדי מאבקים בלתי רגילים לאורך כל התקופה לא משהו זמני, כן גורמת נזקים, ירידה במשקל, או עלייה מתונה מדי, אמא מתוסכלת, מתח סביב שעת ההאכלה ועוד. זה טוב? לא בטוח.
טכנולוגיית התמל מכוונת לעיכול איטי משמעותית מהנקה ולכן הרבה פעמים תינוקות מסוגלים לאכול במרווחים גדולים יותר ולצלול לשינה עמוקה יותר מאשר בהנקה שדורשת האכלות תכופות יותר (ואת זה שמעתי מפי כמה יועצות הנקה שאומרות ז את בדרכ כדי להבהיר שנדרשת יותר סבלנות לעניין ההנקה מאשר לתמל וזה לא אומר שההנקה לא מוצלחת אם יונקים מעט לאורך יותר פעמים אלא שהיא פועלת אחרת לפחות בהתחלה).
יש תקופות שאסור להניק, אמא שעוברת בדיקות מיפוי עם חומר רדיואקטיבי, הקרנות, טיפולי שיניים שמשחררים כספית בכמות גבוהה, תחת מחלות שונות ועוד - בתקופה הזו ההנקה יותר מזיקה ממועילה מאחר והיא מעבירה חומרים איומים . לא בטוח שרוב האמהות מודעות לכך או יכולות לתקופה זמנית להפסיק - ועל הדרך כן בהחלט יש פגיעה.
הנקה בהריונות מרובי עוברים, הנקה תוך כדי הריון, הנקה של ילדים רבים, למשל הנקה של ילד רביעי אחרי הריונות רבים כשהאם לא אוכלת מאוזן, ללא תוספים סביר שמאגרים רבים אצלה מדולדלים וכך זה עובר לתינוק. בלי להיכנס מדי למחקרים, אבל משק הסידן והאומגה 3 לדוגמא לאישה שמניקה את הילד השלישי, במידה ולא מקפידה על תוספים - מאגרי הויטמינים והמינרלים שלה מדולדלים בודאות כמעט מלאה. חלק מהחסרים נוספים כמו יוד נצפו אפילו אצל נשים בהריון/ הנקה ראשונים שלא לדבר על בי 12 וויטמין די, ברזל ועוד שנמצאים חסרים גם בהריונות ראשונים ובהמשך בהנקה (ללא טיפול נכון).
אז בתמל יש הרבה חסרונות גם בעניין הזה, למשל חסר את המרכיב של הנוגדנים שעוברים בחלב אם ובו אין, אבל אם התכנסנו לדבר על יתרונות רוב הנ"ל מצויים בו באופן מאוזן (מלבד אומגה 3).
אין הכוונה לומר שיש כאן סיבות להפסיק הנקה או להימנע מלנסות אבל כן להבין שאם לא צלח, או לא התאים, מקום של השתדלות וכוונה גדולה - אפשר לנשום. את לא אמא פחות טובה, פחות מסורה או פחות מזינה. ברוך השם שיש תמל איכותי ויש מבחר ויש תינוקות ואמהות שזו דרכם וזה בסדר.
כל מי שנמצאת כאן יודעת שיתרונות ההנקה רבים וטובים שלתמ"ל יש הרבה חסרונות אבל אין הכוונה לייצר דיון על כך, רק לתת מקום בוודאי בדף כזה גם ליתרונות התמ"ל/חסרונות ההנקה.
אמא לא מיניקה מתוסכלת
אין הכוונה לייצר דיון על כך.
זה לא ילך /-:
ניכר שכוונותייך טובות @} אבל את מבססת את הנחמה שאת מציעה - על קביעות / הנחות / השערות / תפיסות שנערכו לגביהן מחקרים רבים, ושרבות מהמשתתפות באתר - בין מיניקות ובין מבקבקות - יודעות עליהם דבר או שניים. אז ממש קשה להאמין שלא ייווצר דיון.
וכשייווצר דיון - ייאמרו בו גם אמירות שהן לא בדיוק מה ש{{}}אמא לא מיניקה מתוסכלת שנכנסת לדף הזה בדיוק כדי לחפש נחמה - רוצה לראות מול העיניים.
אם תגידי - שיתאפקו, שלא יגידו --- נסי לדמיין את עצמך בנושא שיש לך בקיאות בו, שאת שומעת שנאמרים דברים לא מדויקים שמניסיונך והבנתך בתחום עלולים גם להזיק במקרים שהדוברת התמימה וטהורת הכוונות לא התכוונה אליהם. האם תנשכי את הלשון ותשתקי בכל מחיר?
זה לא ילך.
אפשר לדון על מה שאמרת, אבל ממש רצוי שזה יהיה בדף אחר. יש שפע דפים שיתאימו לדיונים כאלה יותר. רק לא בדף תמיכה כמו זה.
<אם ממש חשוב לך לא לדון, אפשר למחוק את ההודעה ולא להעתיק לדף אחר. זו בחירה שלך.>
זה לא ילך /-:
ניכר שכוונותייך טובות @} אבל את מבססת את הנחמה שאת מציעה - על קביעות / הנחות / השערות / תפיסות שנערכו לגביהן מחקרים רבים, ושרבות מהמשתתפות באתר - בין מיניקות ובין מבקבקות - יודעות עליהם דבר או שניים. אז ממש קשה להאמין שלא ייווצר דיון.
וכשייווצר דיון - ייאמרו בו גם אמירות שהן לא בדיוק מה ש{{}}אמא לא מיניקה מתוסכלת שנכנסת לדף הזה בדיוק כדי לחפש נחמה - רוצה לראות מול העיניים.
אם תגידי - שיתאפקו, שלא יגידו --- נסי לדמיין את עצמך בנושא שיש לך בקיאות בו, שאת שומעת שנאמרים דברים לא מדויקים שמניסיונך והבנתך בתחום עלולים גם להזיק במקרים שהדוברת התמימה וטהורת הכוונות לא התכוונה אליהם. האם תנשכי את הלשון ותשתקי בכל מחיר?
זה לא ילך.
אפשר לדון על מה שאמרת, אבל ממש רצוי שזה יהיה בדף אחר. יש שפע דפים שיתאימו לדיונים כאלה יותר. רק לא בדף תמיכה כמו זה.
<אם ממש חשוב לך לא לדון, אפשר למחוק את ההודעה ולא להעתיק לדף אחר. זו בחירה שלך.>
-
- הודעות: 2179
- הצטרפות: 14 יוני 2010, 16:49
- דף אישי: הדף האישי של מיכל_בז*
אמא לא מיניקה מתוסכלת
אני חשבתי דווקא על יתרונות אחרים, שהרגשתי על בשרי ואין סביבם ויכוח מדעי. למשל, מעורבות האבא בגידול התינוק. חלוקה של הלילות בין שני ההורים, מה שמקל מאוד את העומס על האמא. האפשרות להשאיר בקבוק ולהתאוורר מעט. אלה יתרונות שבאופן אישי מאוד ניחמו אותי, ועודם.
אמא לא מיניקה מתוסכלת
אני חשבתי דווקא על יתרונות אחרים, שהרגשתי על בשרי ואין סביבם ויכוח מדעי. למשל, מעורבות האבא בגידול התינוק. חלוקה של הלילות בין שני ההורים, מה שמקל מאוד את העומס על האמא. האפשרות להשאיר בקבוק ולהתאוורר מעט. אלה יתרונות שבאופן אישי מאוד ניחמו אותי, ועודם.
מיכל, לגמרי!
בתור מיניקה דווקא, אני חייבת להתוודות שאלה דברים שמאוד קורצים לי, בעיקר בלילות נטולי שינה (כמו הלילה...)
מיכל, לגמרי!
בתור מיניקה דווקא, אני חייבת להתוודות שאלה דברים שמאוד קורצים לי, בעיקר בלילות נטולי שינה (כמו הלילה...)
אמא לא מיניקה מתוסכלת
טכנולוגיית התמל מכוונת לעיכול איטי משמעותית מהנקה ולכן הרבה פעמים תינוקות מסוגלים לאכול במרווחים גדולים יותר ולצלול לשינה עמוקה יותר מאשר בהנקה שדורשת האכלות תכופות יותר
למה זה נחשב יתרון? כי זה נוח להורים? זה הפרמטר שקובע אם מדובר בחיסרון או ביתרון?
לא טבעי לתינוק לאכול במרווחים גדולים ולצלול לשינות עמוקות. ואפשר להניח שזה גם לא כל כך בריא לו.
ואפשר גם להניח שזה קשור לעובדה שאחוז המתומ"לים בין התינוקות שנפטרו מתסמונת "מוות בעריסה" הוא מאוד מאוד גבוה.
בכלל, לא מצאתי בהודעה שלך שום יתרון אמיתי לאי-הנקה, רק תיאור מצבים שבהם לא בטוח שההנקה היא הפתרון העדיף. אין ספק שיש פה ושם מצבים כאלה.
זה לא אומר שבאי-הנקה יש יתרונות אבסולוטיים.
ואם כבר יש, זה בהחלט יותר בכיוון של מעורבות האבא בגידול התינוק. חלוקה של הלילות בין שני ההורים, מה שמקל מאוד את העומס על האמא. האפשרות להשאיר בקבוק ולהתאוורר מעט
סליחה שלא התאפקתי מלדון
למה זה נחשב יתרון? כי זה נוח להורים? זה הפרמטר שקובע אם מדובר בחיסרון או ביתרון?
לא טבעי לתינוק לאכול במרווחים גדולים ולצלול לשינות עמוקות. ואפשר להניח שזה גם לא כל כך בריא לו.
ואפשר גם להניח שזה קשור לעובדה שאחוז המתומ"לים בין התינוקות שנפטרו מתסמונת "מוות בעריסה" הוא מאוד מאוד גבוה.
בכלל, לא מצאתי בהודעה שלך שום יתרון אמיתי לאי-הנקה, רק תיאור מצבים שבהם לא בטוח שההנקה היא הפתרון העדיף. אין ספק שיש פה ושם מצבים כאלה.
זה לא אומר שבאי-הנקה יש יתרונות אבסולוטיים.
ואם כבר יש, זה בהחלט יותר בכיוון של מעורבות האבא בגידול התינוק. חלוקה של הלילות בין שני ההורים, מה שמקל מאוד את העומס על האמא. האפשרות להשאיר בקבוק ולהתאוורר מעט
סליחה שלא התאפקתי מלדון
-
- הודעות: 3305
- הצטרפות: 21 אפריל 2004, 20:42
- דף אישי: הדף האישי של רסיסים_של_אור*
אמא לא מיניקה מתוסכלת
אולי דווקא אמהות מיניקות יכולות למנות כאן את היתרונות שהן יכולות למצוא באי הנקה בדיעבד:
- לא אחת מצאתי את עצמי תוהה מה יעשה התינוק שלי אם אצטרך להתרחק ממנו לזמן ממושך באופן מפתיע טהור מעולפת לא קיבל בקבוק
- המחשבה על לילה אחת לכמה מחודשים שבו אני ישנה רצוף איזה ארבע שעות ואולי אף יותר נשמעת נפלא!!
- כשיש עוד ילדים גדולים בבית ו בכלל אנשים נוספים במשפחה שיכולים להאכיל את התינוק.
- אפשר להנות מחיבוק ו בכלל קרבה גופנית רבה לתינוק בלי שזה מחייב היצמדות לשד.
- מגיל מסויים התינוק כבר יכול לקחת לעצמו אוכל
-
- הודעות: 43441
- הצטרפות: 19 אוגוסט 2001, 22:52
- דף אישי: הדף האישי של פלוני_אלמונית*
אמא לא מיניקה מתוסכלת
+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+
יש יתרון לתמ"ל והוא שתינוקות שלא מקבלים חלב אם, יכולים לקבל אותו.
וזה מספיק בשביל להצדיק אותו.
כל השאר ממש לא יתרונות בעיני.
יש יתרון לתמ"ל והוא שתינוקות שלא מקבלים חלב אם, יכולים לקבל אותו.
וזה מספיק בשביל להצדיק אותו.
כל השאר ממש לא יתרונות בעיני.
-
- הודעות: 5688
- הצטרפות: 18 יוני 2005, 03:48
- דף אישי: הדף האישי של תמרוש_רוש
אמא לא מיניקה מתוסכלת
_יש יתרון לתמ"ל והוא שתינוקות שלא מקבלים חלב אם, יכולים לקבל אותו.
וזה מספיק בשביל להצדיק אותו.
כל השאר ממש לא יתרונות בעיני._
כשהנקה, שאיבה ותרומת חלב אינן זמינות, התמ"ל הוא זהב מציל חיים.
כשההנקה זמינה, והאם המיניקה מקבלת את התמיכה שמגיעה לה, התמ"ל הוא ואין להשוות בכלל.
ובכל מצבי הביניים.... האם היא היחידה שיכולה לשפוט, מתי כן ומתי לא.
וזה מספיק בשביל להצדיק אותו.
כל השאר ממש לא יתרונות בעיני._
כשהנקה, שאיבה ותרומת חלב אינן זמינות, התמ"ל הוא זהב מציל חיים.
כשההנקה זמינה, והאם המיניקה מקבלת את התמיכה שמגיעה לה, התמ"ל הוא ואין להשוות בכלל.
ובכל מצבי הביניים.... האם היא היחידה שיכולה לשפוט, מתי כן ומתי לא.
-
- הודעות: 5688
- הצטרפות: 18 יוני 2005, 03:48
- דף אישי: הדף האישי של תמרוש_רוש
אמא לא מיניקה מתוסכלת
נקודה, לא לעניין מה שכתבת.
יש תקופות שאסור להניק, אמא שעוברת בדיקות מיפוי עם חומר רדיואקטיבי, הקרנות, טיפולי שיניים שמשחררים כספית בכמות גבוהה, תחת מחלות שונות ועוד - בתקופה הזו ההנקה יותר מזיקה ממועילה מאחר והיא מעבירה חומרים איומים . לא בטוח שרוב האמהות מודעות לכך או יכולות לתקופה זמנית להפסיק - ועל הדרך כן בהחלט יש פגיעה.
אז קודם כל, במצבים של בדיקות וטיפולים עם חומרים העוברים בהנקה, בדרך כלל הצורך להפסיק להניק הוא של שעות ספורות או ימים בודדים. זה לא נוגע בכלל ל"יתרונות אי הנקה" באופן כללי.
הלאה: עוד לא שמעתי על מחלה אחת שמומלץ קטגורית לא להניק כשחולים בה. להיפך, כשאמא חולה במחלה מידבקת יש יתרון עצום להנקה - התינוק מקבל את כל הנוגדנים הרלוונטיים + תמיכה חיסונית כללית.
הנקה בהריונות מרובי עוברים, הנקה תוך כדי הריון, הנקה של ילדים רבים, למשל הנקה של ילד רביעי אחרי הריונות רבים כשהאם לא אוכלת מאוזן, ללא תוספים סביר שמאגרים רבים אצלה מדולדלים וכך זה עובר לתינוק. בלי להיכנס מדי למחקרים, אבל משק הסידן והאומגה 3 לדוגמא לאישה שמניקה את הילד השלישי, במידה ולא מקפידה על תוספים
סליחה, טעות. כשהאם מיניקה במצב של תת תזונה, המאגרים שלה אכן יתדלדלו, אבל החלב עצמו יישאר עשיר ומזין והתינוק יקבל כל מה שהוא צריך ללא יוצא מן הכלל.
יש תקופות שאסור להניק, אמא שעוברת בדיקות מיפוי עם חומר רדיואקטיבי, הקרנות, טיפולי שיניים שמשחררים כספית בכמות גבוהה, תחת מחלות שונות ועוד - בתקופה הזו ההנקה יותר מזיקה ממועילה מאחר והיא מעבירה חומרים איומים . לא בטוח שרוב האמהות מודעות לכך או יכולות לתקופה זמנית להפסיק - ועל הדרך כן בהחלט יש פגיעה.
אז קודם כל, במצבים של בדיקות וטיפולים עם חומרים העוברים בהנקה, בדרך כלל הצורך להפסיק להניק הוא של שעות ספורות או ימים בודדים. זה לא נוגע בכלל ל"יתרונות אי הנקה" באופן כללי.
הלאה: עוד לא שמעתי על מחלה אחת שמומלץ קטגורית לא להניק כשחולים בה. להיפך, כשאמא חולה במחלה מידבקת יש יתרון עצום להנקה - התינוק מקבל את כל הנוגדנים הרלוונטיים + תמיכה חיסונית כללית.
הנקה בהריונות מרובי עוברים, הנקה תוך כדי הריון, הנקה של ילדים רבים, למשל הנקה של ילד רביעי אחרי הריונות רבים כשהאם לא אוכלת מאוזן, ללא תוספים סביר שמאגרים רבים אצלה מדולדלים וכך זה עובר לתינוק. בלי להיכנס מדי למחקרים, אבל משק הסידן והאומגה 3 לדוגמא לאישה שמניקה את הילד השלישי, במידה ולא מקפידה על תוספים
סליחה, טעות. כשהאם מיניקה במצב של תת תזונה, המאגרים שלה אכן יתדלדלו, אבל החלב עצמו יישאר עשיר ומזין והתינוק יקבל כל מה שהוא צריך ללא יוצא מן הכלל.
אמא לא מיניקה מתוסכלת
עוד לא שמעתי על מחלה אחת שמומלץ קטגורית לא להניק כשחולים בה.
איידס? צהבת? שחפת?
איידס? צהבת? שחפת?
אמא לא מיניקה מתוסכלת
וכיוון שכבר יצא שהדיון כאן, אני רוצה לציין ביחס למה שנקודה כתבה ש - כמו בפוסט שקושר כאן לפניה - אני לא מתנחמת מאמירות ריקות. להפך.
מבחינתי זה כמו שהיו אומרים לי על לידת פג שיש לזה גם יתרונות - ככה הוא לא בוכה כל היום שאני ארים אותו כמו תינוקות שנולדו בזמן ויודעים לדרוש את שלהם.
זה מנחם?
מבחינתי ההפך - ינחם אותי שישתתפו איתי בהכרה שזה באמת באסה וקשה, לא שימציאו לי יתרונות מופרכים.
מבחינתי זה כמו שהיו אומרים לי על לידת פג שיש לזה גם יתרונות - ככה הוא לא בוכה כל היום שאני ארים אותו כמו תינוקות שנולדו בזמן ויודעים לדרוש את שלהם.
זה מנחם?
מבחינתי ההפך - ינחם אותי שישתתפו איתי בהכרה שזה באמת באסה וקשה, לא שימציאו לי יתרונות מופרכים.
אמא לא מיניקה מתוסכלת
לגבי הרעלת הכספית, אם זכרוני אינו מטעני ההמלצה באותו דף הייתה לגבי פעוט, שלא יזדקק לתמ"ל אם יפסיק לינוק. במקרה כזה, לדעת המייעצת באותו מצב, חסרונות ההנקה עלו על יתרונותיה. זו הייתה דעה אחת בדיון, והיו גם דעות אחרות.
-
- הודעות: 5688
- הצטרפות: 18 יוני 2005, 03:48
- דף אישי: הדף האישי של תמרוש_רוש
אמא לא מיניקה מתוסכלת
איידס? צהבת? שחפת?
תלוי איפה. באפריקה, חדמשמעית עדיף להניק עם איידס, סיכויי שרידה גדולים יותר לתינוק. אני חושבת שזה מאוד תלוי בשקלול הנתונים - מה הטיפול הרפואי הזמין, מה אפשר לעשות נגד המחלה, מה ההשלכות של תמ"ל מול הידבקות במצבים ובמקומות נתונים - התשובה יכולה להיות שונה לנשים שונות.
תלוי איפה. באפריקה, חדמשמעית עדיף להניק עם איידס, סיכויי שרידה גדולים יותר לתינוק. אני חושבת שזה מאוד תלוי בשקלול הנתונים - מה הטיפול הרפואי הזמין, מה אפשר לעשות נגד המחלה, מה ההשלכות של תמ"ל מול הידבקות במצבים ובמקומות נתונים - התשובה יכולה להיות שונה לנשים שונות.
-
- הודעות: 43441
- הצטרפות: 19 אוגוסט 2001, 22:52
- דף אישי: הדף האישי של פלוני_אלמונית*
אמא לא מיניקה מתוסכלת
חשוב לומר באופן ברור, איידס עובר בחלב אם.
-
- הודעות: 5688
- הצטרפות: 18 יוני 2005, 03:48
- דף אישי: הדף האישי של תמרוש_רוש
אמא לא מיניקה מתוסכלת
נכון.
-
- הודעות: 43441
- הצטרפות: 19 אוגוסט 2001, 22:52
- דף אישי: הדף האישי של פלוני_אלמונית*
אמא לא מיניקה מתוסכלת
ממש מעניין אותי מה אתן חושבות על נשים שהחליטו לא להניק יש לי את הזכות המלאה להחליט אם להניק או לא ותקפצו לי
-
- הודעות: 5688
- הצטרפות: 18 יוני 2005, 03:48
- דף אישי: הדף האישי של תמרוש_רוש
אמא לא מיניקה מתוסכלת
ממש מעניין אותי מה אתן חושבות על נשים שהחליטו לא להניק.
זה נורא פשוט בעיני:
אין אף כוח בעולם שיכול להגיד לאשה מה לעשות עם הציצים שלה.
אלה הציצים שלך, התינוק שלך, החיים שלך, ההחלטה היא אישית ואינטימית מאוד, והיא מתחדשת מדי יום ביומו (היום: להמשיך להניק? כן / לא), ומה שאשה מסוימת תחליט זה מה שיהיה. נקודה.
מה שכן, יש הרבה דברים מסביב שמשפיעים על ההחלטה הזאת, וללא ספק על הביצוע. אז אם אשה רוצה להניק, יש הרבה דרכים לתמוך בה והרבה דרכים להפריע לה. כנ"ל אם אשה מסוימת לא רוצה להניק, או היתה רוצה אבל מגיעה לסיטואציה בה היא חשה שההחלטה הנכונה היא להפסיק - יש הרבה דרכים לתמוך בה כאמא והרבה דרכים לחבל ביכולת קבלת ההחלטות שלה.
אני חושבת שהדף הזה נפתח כדי לדון בשאלות הכאובות שעולות ממצבים בהם היה פער בין הרצון של האשה להניק לבין הפידבק מהסביבה והביצוע.
אני בעד תמיכה בכל מקרה.
אני חשה בת מזל שהגעתי למקום שבו אני יכולה לתמוך בנשים מיניקות בכל נקודה במסע ההנקה שלהן - כולל בסיטואציות של גמילה מוקדמת והימנעות מהנקה. היכולת שלי לתמוך בנשים האלה ללא תנאי וללא קשר לדעתי האישית על הנקה, גורמת לי המון המון סיפוק.
זה נורא פשוט בעיני:
אין אף כוח בעולם שיכול להגיד לאשה מה לעשות עם הציצים שלה.
אלה הציצים שלך, התינוק שלך, החיים שלך, ההחלטה היא אישית ואינטימית מאוד, והיא מתחדשת מדי יום ביומו (היום: להמשיך להניק? כן / לא), ומה שאשה מסוימת תחליט זה מה שיהיה. נקודה.
מה שכן, יש הרבה דברים מסביב שמשפיעים על ההחלטה הזאת, וללא ספק על הביצוע. אז אם אשה רוצה להניק, יש הרבה דרכים לתמוך בה והרבה דרכים להפריע לה. כנ"ל אם אשה מסוימת לא רוצה להניק, או היתה רוצה אבל מגיעה לסיטואציה בה היא חשה שההחלטה הנכונה היא להפסיק - יש הרבה דרכים לתמוך בה כאמא והרבה דרכים לחבל ביכולת קבלת ההחלטות שלה.
אני חושבת שהדף הזה נפתח כדי לדון בשאלות הכאובות שעולות ממצבים בהם היה פער בין הרצון של האשה להניק לבין הפידבק מהסביבה והביצוע.
אני בעד תמיכה בכל מקרה.
אני חשה בת מזל שהגעתי למקום שבו אני יכולה לתמוך בנשים מיניקות בכל נקודה במסע ההנקה שלהן - כולל בסיטואציות של גמילה מוקדמת והימנעות מהנקה. היכולת שלי לתמוך בנשים האלה ללא תנאי וללא קשר לדעתי האישית על הנקה, גורמת לי המון המון סיפוק.
-
- הודעות: 32
- הצטרפות: 24 דצמבר 2015, 08:12
- דף אישי: הדף האישי של פלפל_לבן*
אמא לא מיניקה מתוסכלת
שאלה: האם לנשים שלא מניקות יותר קשה לנחם את התינוק שלהן? התינוק שלי הרבה פעמים לא מסתפק בחיבוק / מנשא ומבקש הנקה, וגם לפעמים מצבים שהוא לא מרוצה נפתרים בשנייה (אולי פחות...) עם הנקה.
-
- הודעות: 529
- הצטרפות: 20 מרץ 2010, 20:33
- דף אישי: הדף האישי של זרח_הפרח*
אמא לא מיניקה מתוסכלת
כמישהי שלא הניקה מעבר לחודש הראשון, אני יכולה לומר שאין כל קושי לנחם את הילדון, כי פשוט אין לו מושג שלינוק זאת בכלל אפשרות
-
- הודעות: 32
- הצטרפות: 24 דצמבר 2015, 08:12
- דף אישי: הדף האישי של פלפל_לבן*
אמא לא מיניקה מתוסכלת
תודה על ההבהרה זרח הפרח
אמנם מצער לא להניק, ושהתינוק בכלל לא יודע מה זה. כמי שמתוך בורות עשתה המון המון שגיאות בתחילת ההנקה אני ממש לא לוקחת אותה כמובנת מאליה. אבל זה משמח אותי לשמוע שגם אם התינוק ניזון מתמ"ל הוא מתנחם בקלות בחיקה האוהב של אמא (-:
אמנם מצער לא להניק, ושהתינוק בכלל לא יודע מה זה. כמי שמתוך בורות עשתה המון המון שגיאות בתחילת ההנקה אני ממש לא לוקחת אותה כמובנת מאליה. אבל זה משמח אותי לשמוע שגם אם התינוק ניזון מתמ"ל הוא מתנחם בקלות בחיקה האוהב של אמא (-: