<t>תודה שאת קוראת...<br/> אני מרגישה קצת לבד עם השכול בזמן האחרון.<br/> הקשר עם האח שנותר לי מאוד הצטנן בזמן האחרון. וגם ככה מאז ומתמיד לא יכלנו לדבר על השכול שלנו. אז נשארתי לבד.<br/> אני נורא עסוקה במחשבות על איך לשמר את הזיכרון... ביום הזיכרון רציתי לדבר עם החברים שלו, אבל כולם באו לכמה דקות והלכ...

<t>סיימתי עכשיו לקרוא את כל החומר שיש לנו על מה שקרה לך.<br/> חשבתי שאני אבכה יותר. אבל את הרוב כבר הכרתי או שמעתי בעבר, אז זה כנראה לא היה לי כ"כ קשה לקרוא את זה כמו שחשבתי.<br/> מאוד הקל עליי לקרוא את העדויות של החברים.<br/> אבל זה משאיר לי סימן שאלה גדול בראש. מה קרה שם? למה הלכת לשם? מה היה שם ב...

<t>אתה יודע מה עוד בלתי נסבל?<br/> אוף, זה בלתי נסבל ברמה שכל הגוף שלי מזדעזע...<br/> שלאט לאט ככל שהכאב ברור יותר ונמשך יותר, וככל שהשנים עוברות והשכול חזק יותר,<br/> אתה לאט לאט מטשטש לי ונעלם.<br/> אני כבר בקושי זוכרת דברים. אני זוכרת את הילדות שלנו, כשהיינו ממש קטנים. בגיל שעדיין אמא עשתה לנו אמ...

<t>אני כותבת לך היום, אחרי שהימים האחרונים היו כמעט בלתי נסבלים, וחיפשתי מקום לאיזשהו פורקן אנונימי.<br/> אני לא יודעת להסביר את זה. אף פעם לא היה לי כל כך קשה ביום הזיכרון, לפחות לא ממה שאני זוכרת את השנים האחרונות.<br/> ברור שבהתחלה היה קשה, בהתחלה הכל היה הרבה יותר קשה.<br/> אבל חשבתי שאחרי עשור ...