איזה יופי - אני לא היחידה... זה ממש מרגש אותי לדעת שסופסוף יש את מי לשתף בתחושה המדהימה הזו.

אני חושבת על הבכי הזה שאת חווה אחרי מעשה אהבה עם אהובים שלך, זה מדהים! מיוחד, מרגש! היית מוותרת על זה ? כנראה שלא.

בחיים בחיים בחיים לא הייתי מוותרת על זה!!!

<t>אני אהבתי בחיי הצעירים שלושה גברים וידעתי זאת בודאות לאחר שהתחלתי לבכות אחרי ששכבתי איתם (כל אחד בנפרד כמובן!!!). זה היה בכי שהתחיל מבפנים והתגלגל החוצה (כמו השיר) והרגיש כל כך טוב והבהיר לי את תחושותיי ומחשבותיי ורגשותיי לאותו בחור. זו הרגשה מדהימה. תמיד רציתי לשתף מישהו בתחושה זו, אבל זהו כנראה...

אהבה זה כשאתה לא רוצה אף אחד אחר,
אפילו כשאתה יכול,
אפילו כשיש הזדמנויות,
אפילו כשרחוקים אחד מהשני למשך חודשים

<r><PO><s>[po]</s>חלי ש<e>[/po]</e></PO><br/> אני מודעת לצד הטוב של הבכי, מכאן השם - ההנאה שבבכי... נהנית מאוד, זה משחרר אותי כשרע לי, ומגיע בגלים כשטוב לי..... כשאני מאוהבת, מתגעגעת, נוסטלגית...<br/> <br/> ואם כבר מדברים על בכי בהנאה, האם יש כאן עוד נשים שחוו בכי לאחר התעלסות??? בכי לא נשלט, שמגיע ...

אופס.
אתם רואים - הבכי גם משבש את החוש הטכנולוגי שלי...
(שכחתי להוסיף שאני גם צינית בנוסף לבכיינית...)

<t>אוווףףףף... זה קורה לי כל הזמן. מרוב עצבים, כעס, מתח, לחץ, עייפות, אכזבה וכו' אני פשוט מתחילה לבכות. לא טוב לי - אז אני בוכה. לא כיף לי - אז אני בוכה. לבד לי, עצוב לי - אני בוכה...<br/> הבכי משחרר אותי. אני מרגישה הרבה יותר טוב אחריו.<br/> אבל האם זה אי פעם ייעלם? יפסיק? בתור ילדה, הבכי תמיד מקוב...

<t>אוווףףףף... זה קורה לי כל הזמן. מרוב עצבים, כעס, מתח, לחץ, עייפות, אכזבה וכו' אני פשוט מתחילה לבכות. לא טוב לי - אז אני בוכה. לא כיף לי - אז אני בוכה. לבד לי, עצוב לי - אני בוכה...<br/> הבכי משחרר אותי. אני מרגישה הרבה יותר טוב אחריו.<br/> אבל האם זה אי פעם ייעלם? יפסיק? בתור ילדה, הבכי תמיד מקוב...