<r>לא זוכרת מתי כתבתי כאן לאחרונה אבל הנה הגיע שוב צורך עז לפרוק ולהתמך, ואני שוב כותבת...<br/> <br/> בתקופה האחרונה לא פשוט לנו והטשטוש בין מציאות לדמיון נעשה קשה מיום ליום...<br/> <br/> הערב, בשיחה בארבע עיניים עם הזוגי, הוא הצליח לנעוץ את הקושי בדיוק בנקודה:<br/> <B><s>[b]</s>שמחה<e>[/b]</e></B> ...

<r>אחרי שבוע לא פשוט, שבסוף של ימים רבים מדיי ממנו אמר לי הגדול: "הייתי מוותר על כל היום הזה" / "הייתי מוחק את היום הזה" ואני, במאמץ רב לבלוע את העלבון והמרירות שהמשפט הזה הופך בקרבי, עניתי לו, שעבורי היו כמה רגעים יפים , והתחלתי למנות את הדברים הנעימים שחווינו יחד. אבל בתוך תוכי יודעת, שהוא צודק. ש...

<r>יום שישי והנה שוב חוזר על עצמו סנדרום "<PO><s>[po]</s>אבא בבית<e>[/po]</e></PO>" מישהו מכיר??<br/> <br/> פתאם אבא אתנו, הוא לא יוצא בבוקר לעבודה, וכל שגרת חיינו מתערערת. לרוב הימים האלה נגמרים בהתקף עצבים רציני ובמריבה מכוערת שלנו...<br/> <br/> השבוע, אני יוצאת מוקדם לסידורים, אבל נערכת מבעוד מוע...

שיחות יקרה - ברשותך, החזרתי את המילים הנהדרות והחשובות שלך, אשמח מאד אם תרצי להשאירן כאן בדף, אבל אם לא, אז לא

<r>מתעדת לעצמי כמה התבגרתי בשנה האחרונה:<br/> <br/> <B><s>[b]</s>מפגשים<e>[/b]</e></B> - עד לא מזמן סוגיה לא פשוטה ומורכבת עבורי. מתישהו החלטנו, במין החלטה סמויה אך משפחתית ומתואמת (בלי מילים) שזה לא בשבילנו. יותר מדי אמהות, יותר מדי ילדים, הרבה בלגאן, הרבה רעש, אין אינטימיות ובעיקר - הילדים שלי הצב...

<t>עוד בעיניני שיניים (אחרי שלמדנו מהנסיון, החלפנו מרפאה ומצאנו רופאה מדהימה שעשתה את כל הטיפולים בפעמיים וכשהילד כולו מלא חיוכים...), אחרי פגישה אחת, הגענו לפגישה השניה והרופאה זורקת לי במסדרון:<br/> "את עוד חייבת לי הסבר למה הם לא בגן ..."<br/> החלטתי לנסות עליה את הגישה החדשה שאימצתי לא מכבר ועני...

וואו, איזה שוס.
ברשותך אני מאמצת.

אופס, זה בטח לא מקורי שלי, קראתי את זה באתר הגדול מתישהו ומאד התחברתי (שנאמר: "המביא דבר בשם אומרו - מביא גאולה לעולם...")

תודה לכן

רק לסגור את הסיפור בכך שאחרי שחזרנו הביתה ועבר קצת זמן, הגדול בא אליי בפרצוף חמור סבר ואמר: "אמא, את הכרחת אותנו לצאת החוצה !!!!" ובמבטיו אמירה בלתי משתמעת לשתי פנים: "קבלי הערה בתיק האישי..."

<r>סופסופ יוצאת השמש מבעד עננים אפורים, אני קמה מלאת שמחה בלב, מתחילה לבשל ומתפללת שהאיש יסכים לקחת יום חופש ונוכל לנצל את היום היפה לטיול משפחתי.<br/> <br/> אין מצב. ישיבות, דיונים. עניינים. אני כועסת, מגלה פתאם כמה קשה לי עם המקום היחיד כמעט שבו אין לנו חופש בחיינו. כאילו העבודה שלו היא הסלע האחרו...

<r><U><s>[u]</s>נדמה לי שבחיים בבית זה אתגר רציני, ההרפייה הזו, בגלל האשלייה שיש לנו שליטה, שיכולה להיות לנו שליטה על השמחה והעצב שלנו ושל ילדינו, כי אנחנו כל כך הרבה ביחד, ובדיוק בגלל זה החיים בבית הם גם הזדמנות פז ללמוד איך להרפות, כי הם מספקים כל כך הרבה הזדמנויות לכך.<e>[/u]</e></U><br/> <br/> ק...

כיף שהצטרפתן אליי. תודה

<r>חייבת לדווח שהגיעו ימים טובים יותר, ימים שיש בהם גם הרבה אור (מתעדת כדי לזכור, בימים הקשים ובכלל) :<br/> <LIST><s>[list]</s> <LI><s>[*]</s> אני קצת חולה והילדים מאפשרים לי להמשיך לישון כשהם עסוקים בכל מיני הפעלות...</LI> <LI><s>[*]</s> אנחנו יוצאים יחד לקניות והם ממש עוזרים לי בסופר !!</LI> <LI><...

<t>יום קשה.<br/> <br/> כי קשה לי עם עצמי ובכלל. ופתאם הקושי משתקף דרך כל צעד ושעל ואני רואה רק אותו. רק אותו.<br/> <br/> מנסה להקשיב לילדים, לשמוע את הבקשות והצרכים שלהם. וכל פעם שמישהו מצלצל או אולי דופק בדלת הם רצים לדלת ... זה אומר שהם צמאים למישהו / למשהו / לאיזה הרפתקה ???<br/> <br/> אני יודעת,...

<t>_הכי חשוב שיהיה לך טוב. אם טוב לך, לרוב (כי לא ייתכן שיהיה לך רק טוב ותמיד), כנראה שזו הדרך הנכונה בשבילך.<br/> ובכלל, אם תחליטי שלא, תמיד תוכלי להחזיר אותם לגן.<br/> שום דבר לא לנצח._<br/> <br/> חייבת להגיב על המשפט הזה, כי ביני לביני, הוא לא נכון. היום, כשחברה מתייעצת איתי על להוציא את הילד מהג...

<t>_כבר עברת דרך.<br/> שינוי גדול מהדברים שכתבת בתחילת הדף._<br/> <br/> או שכן או שלא.<br/> <br/> הנה בא לו עוד יום ראשון ועמו תחושת ההזיה הולכת ומתעצמת.<br/> <br/> תמיד כשאנחנו בימים טובים אני תוהה לעצמי מה יש בהם שגורם לי להיות הרבה יותר סבלנית / קשובה / אוהבת / מקבלת ובכלל מתמודדת ושמחה ??<br/> <...

<t>גשום וחורפי בחוץ ופתאם המשפחתיות מוסיפה חמימות גדולה לחיינו.<br/> <br/> מופתעת לגלות איך לפעמים, חוש השמיעה שלי באמת מכוונן יותר, נקי יותר ומצליח לזהות מהר זיופים ואת מקורם:<br/> <br/> ערב, הילדים במין מחול שדים מוטרף ופתאם יורד לי האסימון: הם רעבים. גם אני רעבה. וכשאני רעבה, חבל להיות ברדיוס שלי...

<r>הייתם פעם עם הילד בטיפול שיניים ???<br/> <br/> אין לי כח לפרט את כל המסכת המייגעת (אני עם גז צחוק, האח עם גז צחוק, והמטופל המיועד לא מפסיק לבכות...)<br/> אבל הצחיק אותי נורא, פתאם באמצע כל ההתמודדות המפרכת (לאיש שלי אמרתי בסיכום שהיה לנו "מסע אל תום האלף...") הסייעת לרופאה אומרת לו: "איזה גיבור א...

<t>אתמול אחרי הצהריים, שוב בגינה הציבורית, בהתחלה עם חבר מקומי (הולך לגן בבקרים, למרות שהאמא כבר ממש שוקלת ברצינות ובאופן סופי להוציא אותו לפחות עד סוף השנה, אבל כמו שכתבה אורית, ממש לא רלבנטי, הכי חשוב זה שהאמא ואני חברות טובות...).<br/> <br/> אחרי שהחבר הולך, אני נזכרת למה בעצם לא מסגרת:<br/> יש ש...

<r>_אגב, השאלות לא נגמרות אף פעם והתשובות משתנות כל הזמן - עם גדילת הילד מצד אחד ובין ילדים שונים מצד שני.<br/> ראי בשאלות (הפנימיות והחיצוניות) הזדמנות ללמידה (חינוך ביתי או לא?) והישארי פתוחה לכל.<br/> לפעמים, משהו שלא היה נכון אתמול, נעשה פתאום מתאים יותר._<br/> <br/> תודה <E>{@</E> לכולן, על הכל...

<t>תודה בנות, זקוקה מאד לתגובות שלכן ונתרמת מהן מאד.<br/> <br/> היום הלכנו שוב לגינה הציבורית, בצמוד אליה, גן ילדים שבו מבקרים מסתבר שני הילדים שפגשנו אתמול בגינה. נערכתי נפשית לכל מיני תגובות של הילדים.<br/> חשבתי שירגישו חסר בגינה הציבורית עכשיו שאין אף "חבר" לשחק איתו.<br/> הם העבירו את הזמן בנעי...

<t>אחר צהריים ביתי, אחרי בוקר ביתי ומנוחת צהריים קלה.<br/> <br/> אנחנו יוצאים לגינה הציבורית.<br/> יש שם ילד מהחוג שלנו. ואח קטן. מנסים לחבור, מילה פה מילה שם, מרגישה איך הלב שלי מתחיל להתכווץ.<br/> <br/> הנה מגיע עוד אחד. לא מהחוג, רק מהגינה. מחליפים מילים.<br/> פתאם הוא פונה אל הגדול: "אתה לא משחק...

<r><U><s>[u]</s>לימוד מעמיק שלו, שאיננו מסתפק בלימוד חד פעמי, אם כי חזרה ושינון של פרטים, תוך החשפות לדעות ותקנות נוספות, מנהגי העדות השונות, שינויי התקנות במהלך הדורות וכו'. כל זאת, במקביל להתייעצות עם רב מומחה ממדרגה ראשונה בתחום, לאורך כל הדרך.<e>[/u]</e></U><br/> <br/> לא יודעת. אני אישית, אחרי ...