<t>תודה.<br/> <br/> היה רחש. שנינו עצרנו נשימותינו בנות התמותה והעייפות, אבל הגוזל המשיך לישון. נשמנו לרווחה וכל אחד מאיתנו ידע שהאחר ער ונושם לרווחה, בלי מילים.<br/> "אפשר להיצמד אליך?" שאל יוסף. הוא שאל, משמע הוא לא מונע ע"י יצר קדמון אלא רוצה להביע חיבה לאישתו העייפה ולא הכין מבעוד מועד סרנדה או ...