<t>מרגישה בודדה. ישלי מטפלת ויש לי חברים וזוגיות. יש לי תמיכה גדולה מאד לרוב מהמטפלת, אבל מוגבלת מעצםזה שזה טיפול. יש לי תמיכה גדולה מאד בזוגיות, תמיכה טכנית, אבל רגשית בכלל לא. יש לי מעט חברים.<br/> הרגלתי אותי את חברי את הזוגיות ואת העולם שאני האמא שלהם. מטפלת דואגת, חומלת ---ואני מאד טובה בתמיכה....

אני אוהבת אתהנפילה הזו, היא נעימה. ישלי מעט מדי זמן ומקום עבורה, אבל הרבה יותר מאי פעם.
מגע בזמן הנפילה,חיוני.

<t>כן הכל נכון נועה ועדיין רוצה אהבה,שייכות, טיפול,מגע,עירסול. כל כך התעייפתי מהדרך ואני רוצה שיטפלו בי, ידאגו לי ,ילטפו ויפנקו אותי. אני רוצה פינוק,אני רוצה עירסול, אני רוצה מגע .<br/> רוצה ומרגישהשגם זקוקה. כמו אותם קופים שהפרידו אותם מאימם והם מתו. ברמה הזאת זקוקה. רמה של חיים ומוות. ולא בכל מחי,...

<t>שמחה לכתוב שהימים האחרונים טובים יותר. אני טובה יותר וברורה יותר בכך שאני רוצה וזקוקה נואשות כרגע לאהבה אמיתית מלאה, כמעט ניתן להגדיר אותה אהבה ללא תנאי וגם לתשומת לב ועזרה בלמידת השפה החדשה.שפה שיש בה מקום לכן ובעיקר ללא כרגע.<br/> סכימה גם לקבל את זה ממני בראש ובראשונה ואז זה מגיע גם מאחרים.<br...

לא. לא רחמים. אהבה . אהבה.
מזהה זאת מיד.
רגישות מאד גבוהה לצרימה.
לא רחמים.
אהבה עם לב פתוח.

וואו נועה. התרגשתי:)

<t>לרוב אני מאמינה למה שאחרים אומרים לי .<br/> היום אני מאמינה למה שאני מרגישה (למרות שזה רק רגש,אבל זה הרגש שלי) ואומרתלעולם (לעיתיםצועקת לעולם) תקשיבו לי, עכשיו אני רוצה בדרך שלי, עצרו, עכשיו בדרך שלי.<br/> אני מתעוררת בלילה בבעתה כמו עכשיו. וקולות האחרים שאני חווה אותם כלועגים, נוטשים,פגעניים,מסר...

<t>עשיתי זאת. אני מפנקת את עצמי. אני ראויה. 8 שעות לקח לי להחליט אם כן או לא ובסוף החלטתי כן. ברגע שהחלטתי כן, כלומר ברגע שנתתי לי לתת לעצמי כל חברי וחברותי שיש לי איתם כרגע קונפליקטים התקשרו אלי. ובעיק מהזוגיות נשמע קול האומר אני רוצה לעזור. לא האמנתי למשמע אוזני.<br/> מותשת, מפחדת שהכל יעלם, מאד ש...

<t>נועה,תודה. לא סיפרתי למטפלת שלי על הדף הזה(זה מוזר לי לערב אותה מחוץ לטיפול), אך היא יודעת ומודעת לחלוטין למצבי הבודד. היום היא יעצה לי לקבל מגע , הגוף מדבר והוא זקוק למגע. כרגע רק מגע. מחפשת ספא מפנק. רוצה לפלס דרך שלישית, בין חיים באלימות ללא מגע אוהב כרגע (הזוגיות שלי אלימה רגשית ויש לי אחריות...

נועה, תודה שכתבת לי.
המטפלת שלי לא קוראת בדף הזה,למה?
מרגישה אשמה כי : זה לא בדיוקנושא הדף, אני תופסת מקום באתר, אני מעיקה.
העונש שאקבל הוא: ניכור, נטישה.
גם היום מרגישה הכי בודדה בעולם, נטושה, כועסת, מתוסכלת ובודדה.
המון בכי, המון.

<t>מרגישה אשמה שאני כותבת בדף הזה.<br/> מזכירה לעצמי שאין לי חברים (כרגע) וזה דף "אין לי חברים".<br/> יום חולה.<br/> מלבד האשמה מרגישה: בדידות,תשישות, תסכול, כעס, זקנה.<br/> לא מזוהה עם הרגשות, הם פשוט שם. כועסת על הרגשות זה כן. מאד. וחסרת סבלנות.<br/> גם כשאני מנקה את הבית אני חסרת סבלנוץ לא אוהבת ...

<t>תודה לכן, אתן מאד חכמות. כאילו דיברתן אותי, את המטפלת שלי, כאילו עברתן שם. עברתן שם? בטח עדיין עוברות, זה לא לגמרי עובר. פשוט מדוייקות להפליא ושוב תודה לכן.<br/> מספרת שהיום טוב יותר. הסערה שככה ואני חולה. הגוף מבקש מנוחה. מסתבר שאני לא מזוהה עם הרגש, כי היום אני מרגישה אחרת. יותר נכון, לאיותרמדי...

<t>יכול להיות שהחברים והחברות שבחרתי עד היום לא נכונים לי ? כולם? ככה טעיתי? מרגישה לגמרי מחורפנת.<br/> מחורפנת זה עוד דבר מגעיל. קרוב למשוגעת. היסטרית. לא ראויה. לאשקולה. דרמטית. משוגעת בבית משוגעים.<br/> עוד דרמגעיל.<br/> אני כזאת? לא<br/> אני מרגישהכזאת? לא<br/> מה אני מרגישה ?אכזבה מהחברים ואשמה...

<t>נמחק הכל.<br/> אקח אוויר , אנשום.<br/> אחזור שוב אחר כך.<br/> שוב תודה נועה, את מדהימה בנתינה שלך. מתחיל לי להיות לא נעים. מזכירה לעצמי שלא הכרחתי אף אחד להיות כאן ןמי שמקשיבה לי,כותבת לי- זה מבחירתה. מרגישה אשמה על זה.<br/> אלך להתיידד עם האשמה.<br/> אני כבר מלא זמן מנסה להתיידד איתה.<br/> <br/>...

<t>תודה נועה, תודה רבה.<br/> "מה שרואה בפנים הוא מה שנראה בחוץ"זה המשפט שהבהב בצהובלמעלה ואכן הפוקוס הוא על עצמי, אבל ההשתקפות מבחוץ מהדהדת אותי...מתנדנדת מאד עדיין, מסכימה בהחלט.<br/> ומאד קשה לי עם הניקוי, עצבנית מאד.<br/> עייפה מאד, למרות שכביכול לא עושה כלום.<br/> המטפלת שלי דיברה על לפנקאת עצמי...

<t>גם כאן היה לי חשוב להביא קול שמח. שאני בריפוי. שאני בשליטה. שאני הכל בסדר.<br/> <br/> והעצב, הבלבלה גדולים מאד.<br/> גם עוצמות הכעס גבוהות מיוחד.<br/> נינוחות זה לא כאן כרגע.<br/> מנסה לרצות גם כאן? להתחבב? כן. רוצה להרגיש שייכת.<br/> <br/> נועה, באמת הפוקוס עלי ואז אני מגלה כמה פגיעות יש בי, כמה...

נכון:) באמת מחפשת לשנות את כל הבגדים שלי עכשיו ולא מוצאת מה מתאים.
אמצע גם אמצע את שמלת הנשף שלי (גם מיד שניה זה בסדר ואולי השמלההיא בכלל חולצה ומכנסיים)
נועה, תודה,קוראת ומקשיבה.

בצהוב---אפשר להזמין הזדמנויות --- מזמינה:)

<t>במבי, מאד ריגשת אותי במיוחד שכתבת שאנ י אמיצה. אני בוכה ,כועסת, מבואסת וגם חומלת ומחבקת את הנערה שהייתי על פחדנותההגדולה וממש מרגישה את הפחד שמנהל את חיי,<br/> כך שאמיצה זה הפירגון הכי גדול שיכולת לתת לי בימים אלו. אני אמיצה.אני אמיצה, אני אמיצה:)<br/> זו הפעם הראשונה שאני כותבת ומשתפת בפורום כלש...

<t>תודה ששמעתן אותי, באמת זעקתי ורציתי קול ... לפעמים כל מה שאני רוצה שמישהו יאמר לי אני כאן, מקשיב שומע. כמו אותה אמא שלי שלא יכלהלהיות שכזו.<br/> אני בסדר וזהפשוט רגע כזה שבו אין שום רשימה, רק בדידות.<br/> בשאר הרגעים יש המון ברשימה (אמבטיה,ילדים, בירה,ספר,סרט,לכתוב,מוסיקה,ים..) אבל יש רגעים שבהם ...

<t>הכל נכון-גם פרשנות לקויה.<br/> אני ילדה מוכה ומשום כך, זה שנים בעלת דפוס מרצה וקורבני.<br/> בתקופה האחרונה (כמעט שנתיים), אני במסע אישי נוקב ומעמיק לשנוי דפוסי התנהגות: קורבנות,ריצוי,תוקפנות סמוייה, הענשה עצמית, הלקאה עצמית. זה מאד קשה להפרד מדפוסים אלו ומאד מפחיד. במסע הזה ניתקתי קשר עם המשפחה ש...